יהדות: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־15:54, 1 בדצמבר 2024

היהדות הוא כינוי לתורה וחוקיה שנתנו מהבורא לזרעם של אברהם יצחק ויעקב. היהודי מחוייב לאמונה בבורא העולם, באחדותו המוחלטת, ובשלילת כל כוח אחר.

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – אבות

היהודי הראשון היה אברהם אבינו. הוא פרסם את מלכות השם בעולם, ונלחם עם הכופרים בו במסירות נפש. את דרכו המשיכו האבות הקדושים, ובניהם השבטים.

למרות זאת, ולמרות שהאבות קיימו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה, קיים ספק בספרי האגדה, האם השבטים היה להם דין של ישראל גם לקולא, הנוגע גם לאותם דינים שאותם אסור לבן נח לעשות ורק לישראל הותרו. אחת מהדוגמאות היא אכילת בן פקועה, שהוא וולד של בהמה שנמצא במעי אמו לאחר השחיטה. לישראל, שעליו מוגבלת אכילת בשר בהמה טהורה בשחיטה, מותר הוולד, מכיון שהוא ניתר בשחיטת אמו. בשונה מכך, לגוי לא הותר הוולד, מכיון שאין השחיטה מתירה אצלו את האכילה. בדומה לכך, אכילת בהמה מיד לאחר השחיטה בעוד שהיא גוססת, מותרת לישראל מכיון שהיא כבר נשחטה, בשונה מגוי לו לא הותר איסור אבר מן החי עד שתמות לגמרי^[1]

אחרי שהשבטים גלו למצרים, ובניהם עברו שעבוד של מאתים ועשר שנים, הקדוש ברוך הוא הוציאם ממצרים, ולאחר שנה בלבד, הם קיבלו את התורה, ואז הפכו ליהודים גמורים^[2]

האמונה היהודית[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – י"ג עיקרי האמונה

כל יהודי ויהודי מחויב בלהאמין בי"ג העקרים האמורים ברמב"ם, ובקב"ה שהם:.

א. מציאות ה': שה' הוא מצוי, והוא היחידי המצוי בשלימות - כי כל שאר הנמצאים תלויים בקיומו, והוא אינו תלוי בקיומם.

ב. אחדותו: שה' הוא אחד ואינו מורכב מחלקים.

ג. שלילת הגשמות ממנו: שאין לה' גוף ולא שייך בו שום מאורע גשמי.

ד. הקדמות: שה' הוא קדום ולא מחודש, לעומת שאר הדברים שאינם קדומים כי הוא המהווה אותם.

ה. היותו היחיד שראוי לעבדו: שרק את ה' ראוי לעבוד, ולא שום מציאות אחרת, כי רק לו יש שלטון ובחירה ולא לשאר הברואים (כמו מלאכים, כוכבים וכדומה) - איסור עבודה זרה.

ו. הנבואה: שיש בין בני האדם אנשים שלמים באישיותם ובחכמתם שיכולים לקבל את השפע האלוקי ולהתנבא.

ז. נבואת משה: שמשה רבינו הוא מבחר המין האנושי, והוא הגדול במעלה מכל הנביאים שלפניו ואחריו.

ח. תורה מן השמים: שכל התורה שבידינו - תורה שבכתב ותורה שבעל פה על כל פרטיה - ניתנה למשה מאת ה'.

ט. נצחיות התורה: שהתורה לא תשתנה ולא תהיה בה תוספת וגרעון.

י. השגחה: שה' משגיח ויודע את מעשי בני האדם.

יא. שכר ועונש: שה' נותן שכר למקיימי רצונו ועונש לעוברי רצונו.

יב. ביאת המשיח: שמלך המשיח יבוא ויתקיימו בו הנבואות שנאמרו עליו (בעיקר זה כלול החיוב לחכות למשיח).

יג. תחיית המתים- שהקב"ה יחיה את המתים לעתיד לבוא

החיים היהודיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

התורה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – תורה

התורה הינה שם כללי לכתבי קודש שדרכם יכול היהודי להתקשר עם הקב"ה, התורה כוללת גם את תורה שבעל פה וגם את התורה שבכתב.

התורה הינה אחד המרכיבים החשובים ביהדות שרק דרכה אפשר לקיים את המצוות, וכן גם לימוד תורה בעצמו הינו מצווה בפני עצמה ודרך להרגיש את הקב"ה.

מהתורה שבעל פה נכתבה ההלכה שמסכמת את הדרך איך לנהוג בפועל בעולם וקיים את מצוות התורה.

שבת וחגי ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – שבת • תשרי • חנוכה • פורים • פסח • שבועות •

תפילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – תפילה

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

↑ על פי זה יש המפרשים את מה המובא ברש"י בפרשת וישב, כי יוסף הצדיק הלשין לאביו כי אחיו אוכלים אבר מן החי. לי זה, מובן, כי האמור היה באחד משני אופנים אלו שמותר רק ליהודי לאכול ולא לבן נח, ולמרות שהשבטים סברו שדינם כישראל אף להקל, יוסף הצדיק חלק עליהם וסבר שעליהם להחמיר בכך כבן נח.
↑ למרות זאת, לא היה להם דין של "גר שנתגייר כקטן שנולד", מכיון שדין זה אמור דווקא כלפי גר מאומה אחרת שעבר אומה, ומכיון שהוא עבר אומה אחרת הוא נחשב לקטן שנולד. בשונה מכך יהדותם של עם ישראל באה להם כאומה, ולא עברו כלל לאומה אחרת, ולכן אנו מוצאים אותם בוכים על משפחותיהם, ופרש"י על עסקי עריות שנאסרו להם, ומכאן שקרובי המשפחה שלהם שלפני מתן תורה נאסרו להם גם לאחריה, מכיון שלא היה להם דין של קטן שנולד.

[1] על פי זה יש המפרשים את מה המובא ברש"י בפרשת וישב, כי יוסף הצדיק הלשין לאביו כי אחיו אוכלים אבר מן החי. לי זה, מובן, כי האמור היה באחד משני אופנים אלו שמותר רק ליהודי לאכול ולא לבן נח, ולמרות שהשבטים סברו שדינם כישראל אף להקל, יוסף הצדיק חלק עליהם וסבר שעליהם להחמיר בכך כבן נח.

[2] למרות זאת, לא היה להם דין של "גר שנתגייר כקטן שנולד", מכיון שדין זה אמור דווקא כלפי גר מאומה אחרת שעבר אומה, ומכיון שהוא עבר אומה אחרת הוא נחשב לקטן שנולד. בשונה מכך יהדותם של עם ישראל באה להם כאומה, ולא עברו כלל לאומה אחרת, ולכן אנו מוצאים אותם בוכים על משפחותיהם, ופרש"י על עסקי עריות שנאסרו להם, ומכאן שקרובי המשפחה שלהם שלפני מתן תורה נאסרו להם גם לאחריה, מכיון שלא היה להם דין של קטן שנולד.

[1]

[2]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{בעבודה}}
+{{להשלים|כל הערך=כן}}
-'''יהדות''' היא כינוי ל[[אמונה]] ב[[הקדוש ברוך הוא|בורא העולם]], באחדותו המוחלטת, ובשלילת כל כוח אחר. כל ה[[כופר]] ב[[עבודה זרה]] נקרא [[יהודי]]{{הערת שוליים|1=[[מסכת מגילה]]. וראה דברי הרבי בזה בערך [[כפירה]].}}
+ה'''יהדות''' הוא כינוי לתורה וחוקיה שנתנו מהבורא לזרעם של אברהם יצחק ויעקב. היהודי מחוייב ל[[אמונה]] ב[[הקדוש ברוך הוא|בורא העולם]], באחדותו המוחלטת, ובשלילת כל כוח אחר.
+==היסטוריה==
+{{ערך מורחב|אבות}}
+היהודי הראשון היה [[אברהם אבינו]]. הוא פרסם את [[מלך|מלכות]] השם בעולם, ונלחם עם הכופרים בו ב[[מסירות נפש]]. את דרכו המשיכו [[האבות]] הקדושים, ובניהם השבטים.
-== האבות והשבטים ==
+למרות זאת, ולמרות ש[[האבות]] קיימו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה, קיים ספק בספרי האגדה, האם השבטים היה להם דין של [[ישראל]] גם לקולא, הנוגע גם לאותם דינים שאותם אסור לבן נח לעשות ורק לישראל הותרו. אחת מהדוגמאות היא אכילת בן פקועה, שהוא וולד של [[בהמה]] שנמצא במעי אמו לאחר ה[[שחיטה]]. לישראל, שעליו מוגבלת אכילת [[בשר]] [[בהמה]] טהורה בשחיטה, מותר הוולד, מכיון שהוא ניתר בשחיטת אמו. בשונה מכך, לגוי לא הותר הוולד, מכיון שאין השחיטה מתירה אצלו את האכילה. בדומה לכך, אכילת [[בהמה]] מיד לאחר השחיטה בעוד שהיא גוססת, מותרת לישראל מכיון שהיא כבר נשחטה, בשונה מגוי לו לא הותר איסור אבר מן החי עד שתמות לגמרי{{הערה|על פי זה יש המפרשים את מה המובא ב[[רש"י]] בפרשת וישב, כי [[יוסף הצדיק]] הלשין לאביו כי אחיו אוכלים אבר מן החי. לי זה, מובן, כי האמור היה באחד משני אופנים אלו שמותר רק ליהודי לאכול ולא לבן נח, ולמרות שהשבטים סברו שדינם כישראל אף להקל, יוסף הצדיק חלק עליהם וסבר שעליהם להחמיר בכך כבן נח.}}
-היהודי הראשון היה [[אברהם אבינו]]. הוא פרסם את [[מלך|מלכות]] השם בעולם, ונלחם עם הכופרים בו ב[[מסירות נפש]]. את דרכו המשיכו האבות הקדושים, ובניהם השבטים.
+אחרי שהשבטים גלו ל[[מצרים]], ובניהם עברו שעבוד של מאתים ועשר שנים, [[הקדוש ברוך הוא]] הוציאם ממצרים, ולאחר [[שנה]] בלבד, הם קיבלו את ה[[תורה]], ואז הפכו ליהודים גמורים{{הערה|למרות זאת, לא היה להם דין של "גר שנתגייר כקטן שנולד", מכיון שדין זה אמור דווקא כלפי גר מאומה אחרת שעבר אומה, ומכיון שהוא עבר אומה אחרת הוא נחשב לקטן שנולד. בשונה מכך יהדותם של עם ישראל באה להם כאומה, ולא עברו כלל לאומה אחרת, ולכן אנו מוצאים אותם בוכים על משפחותיהם, ופרש"י על עסקי עריות שנאסרו להם, ומכאן שקרובי המשפחה שלהם שלפני מתן תורה נאסרו להם גם לאחריה, מכיון שלא היה להם דין של קטן שנולד.}}
-:::'''לערך מורחב: [[אבות]].'''
+==האמונה היהודית==
+{{ערך מורחב|י"ג עיקרי האמונה}}
+כל יהודי ויהודי מחויב בלהאמין בי"ג העקרים האמורים ב[[רמב"ם]], ובקב"ה שהם:.
+:א. '''מציאות [[ה']]:''' שה' הוא מצוי, והוא היחידי המצוי בשלימות - כי כל שאר הנמצאים תלויים בקיומו, והוא אינו תלוי בקיומם.
+:ב. '''[[אחדות ה'|אחדותו]]:''' שה' הוא אחד ו[[אחדות פשוטה|אינו מורכב מחלקים]].
+:ג. '''[[שלילת הגשמות]] ממנו''': שאין לה' [[גוף]] ולא שייך בו שום מאורע [[גשמי]].
+:ד. '''הקדמות''': שה' הוא קדום ולא מחודש, לעומת שאר הדברים שאינם קדומים כי הוא המהווה אותם.
+:ה. '''היותו היחיד שראוי לעבדו''': שרק את ה' ראוי לעבוד, ולא שום מציאות אחרת, כי רק לו יש שלטון ו[[בחירה]] ולא לשאר הברואים (כמו [[מלאכים]], [[כוכבים]] וכדומה) - איסור [[עבודה זרה]].
+:ו. '''ה[[נבואה]]''': שיש בין [[אדם (מין)|בני האדם]] אנשים שלמים באישיותם ובחכמתם שיכולים לקבל את השפע האלוקי ולהתנבא.
+:ז. '''נבואת [[משה]]''': שמשה רבינו הוא מבחר המין האנושי, והוא הגדול במעלה מכל הנביאים שלפניו ואחריו.
+:ח. '''[[תורה מן השמים]]''': שכל ה[[תורה]] שבידינו - [[תורה שבכתב]] ו[[תורה שבעל פה]] על כל פרטיה - ניתנה למשה מאת ה'.
+:ט. '''[[נצחיות התורה]]''': שהתורה לא תשתנה ולא תהיה בה תוספת וגרעון.
+:י. '''[[השגחה]]''': שה' משגיח ויודע את מעשי בני האדם.
+:יא. '''[[שכר ועונש]]''': שה' נותן [[שכר]] למקיימי רצונו ו[[עונש]] לעוברי רצונו.
+:יב. '''[[האמונה בביאת המשיח|ביאת המשיח]]''': ש[[מלך המשיח]] יבוא ויתקיימו בו הנבואות שנאמרו עליו (בעיקר זה כלול החיוב [[ציפיה לגאולה|לחכות למשיח]]).
+:יג. '''[[תחיית המתים]]'''- ש[[הקב"ה]] יחיה את המתים לעתיד לבוא
-למרות זאת, ולמרות שהאבות קיימו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה, קיים ספק בספרי האגדה, האם השבטים היה להם דין של [[ישראל]] גם לקולא, הנוגע גם לאותם דינים שאותם אסור לבן נח לעשות ורק לישראל הותרו. אחת מהדוגמאות היא אכילת בן פקועה, שהוא וולד של בהמה שנמצא במעי אמו לאחר ה[[שחיטה]]. לישראל, שעליו מוגבלת אכילת בשר בהמה טהורה בשחיטה, מותר הוולד, מכיון שהוא ניתר בשחיטת אמו. בשונה מכך, לגוי לא הותר הוולד, מכיון שאין השחיטה מתירה אצלו את האכילה. בדומה לכך, אכילת בהמה מיד לאחר השחיטה בעוד שהיא גוססת, מותרת לישראל מכיון שהיא כבר נשחטה, בשונה מגוי לו לא הותר איסור אבר מן החי עד שתמות לגמרי{{הערת שוליים|על פי זה יש המפרשים את מה המובא ב[[רש"י]] בפרשת וישב, כי [[יוסף הצדיק]] הלשין לאביו כי אחיו אוכלים אבר מן החי. לי זה, מובן, כי האמור היה באחד משני אופנים אלו שמותר רק ליהודי לאכול ולא לבן נח, ולמרות שהשבטים סברו שדינם כישראל אף להקל, יוסף הצדיק חלק עליהם וסבר שעליהם להחמיר בכך כבן נח.}}
+==החיים היהודיים==
+===התורה===
+{{ערך מורחב|תורה}}
+התורה הינה שם כללי לכתבי קודש שדרכם יכול היהודי להתקשר עם [[הקב"ה]], התורה כוללת גם את [[תורה שבעל פה]] וגם את [[התורה שבכתב]].
-אחרי שהשבטים גלו ל[[מצרים]], ובניהם עברו שעבוד של מאתים ועשר שנים, הקדוש ברוך הוא הוציאם ממצרים, ולאחר [[שנה]] בלבד, הם קיבלו את ה[[תורה]], ואז הפכו ליהודים גמורים{{הערת שוליים|למרות זאת, לא היה להם דין של "גר שנתגייר כקטן שנולד", מכיון שדין זה אמור דווקא כלפי גר מאומה אחרת שעבר אומה, ומכיון שהוא עבר אומה אחרת הוא נחשב לקטן שנולד. בשונה מכך יהדותם של עם ישראל באה להם כאומה, ולא עברו כלל לאומה אחרת, ולכן אנו מוצאים אותם בוכים על משפחותיהם, ופרש"י על עסקי עריות שנאסרו להם, ומכאן שקרובי המשפחה שלהם שלפני מתן תורה נאסרו להם גם לאחריה, מכיון שלא היה להם דין של קטן שנולד.}}
+התורה הינה אחד המרכיבים החשובים ביהדות שרק דרכה אפשר לקיים את המצוות, וכן גם לימוד תורה בעצמו הינו מצווה בפני עצמה ודרך להרגיש את [[הקב"ה]].
-כבר במצרים היה רצון השם שישראל ימשכן אחרי מנהיג שיקשר אותם לבורא ויהיה [[ממוצע המחבר]], וככזה שימש [[משה רבינו]] גדול הנביאים. את דרכו המשיך תלמידו המובהק [[יהושע בן נון]], ואחריו המשיכו את הקשר של ממוצע המחבר כל הנביאים, איש איש בדורו.
+מהתורה שבעל פה נכתבה ההלכה שמסכמת את הדרך איך לנהוג בפועל בעולם וקיים את מצוות התורה.
-:::'''לערך מורחב: [[נביאים]].'''
+===שבת וחגי ישראל===
+{{ערך מורחב|ערך=[[שבת]] {{*}} [[תשרי]] {{*}} [[חנוכה]] {{*}} [[פורים]] {{*}} [[פסח]] {{*}} [[שבועות]] {{*}} }}
-בתום תקופת הנביאים, שנסתיימה עם פטירתם של חגי וחבריו, החלה תקופה חדשה של [[תנאים|תנאי המשנה]], שהיו עמלים לפרש את ההלכות היוצאים מהתורה שבכתב. את מסקנתם וסיכומי משנתם העלה אחד מהאחרון התנאים ונשיא ישראל, הוא [[רבי יהודה הנשיא]].
+===תפילה===
+{{ערך מורחב|תפילה}}
-:::'''לערך מורחב: [[תנאים]].'''
+==ראו גם==
+*[[תורה]]
+*[[מצוות]]
+*[[גיור]]
-תלמידו של רבינו הקדוש היה רבי חייא, ותלמידו היה אחיינו רב, שהיה גם תלמיד של רבינו הקדוש. מאז החלה תקופה חדשה של האמוראים, שעמלו לפרש את דברי המשנה, וליישבם. בדורו היו גם רבים מגדולי האמוראים, ומבניהם - רב אסי, רבי יוחנן, ריש לקיש, שמואל, ועוד.
-:::'''לערך מורחב: [[אמוראים]].'''
-אחרי תקופת האמוראים, באה תקופה חדשה, של גאונים, שהנהיגו את כלל ישראל. אחד מהם היה [[רב סעדיה גאון]].
-אחד מהגאונים היה רב שמואל גאון, צאצא לשושלת של ריש גלותא, ובן אחר בן ל[[דוד המלך]] ולבנו [[שלמה המלך]]{{הערת שוליים|ראה בהרחבה בערך [[יעמוד מלך מבית דוד]]. בנו היה רב יהודה גאון, נכדו היה רב חנניה גאון, נינו היה רב שרירא גאון, אביו של [[רב האי גאון]]. משושלת זו מתייחסת משפחתו של הרבי{{הערת שוליים|ראה שם.}}
-הרבי הסביר את הסיבה לכך ש"גאון" הוא כינוי של אותם חכמים, מכיון שהמילה "גאון" היא בגמטריא שישים, על שם שישים המסכתות שהיו בקיאים בהם, ובבקיאות עצומה ועמוקה של "גאונים".{{הערת שוליים|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&hilite=39bd6739-48b3-433a-a9dc-25a85c9e55ac&st=%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%9D&pgnum=557 התוועדויות תשמ"ה ח"א עמ' 552.].}}
 {{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:יהדות|*]]