אורי מרדכי ליפש: הבדלים בין גרסאות בדף
תגיות: שחזור ידני עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (18 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מפנה|אורי ליפש|עזרא ליפש מ[[כפר חב"ד]]|אורי עזרא ליפש}} | {{מפנה|אורי ליפש|עזרא ליפש מ[[כפר חב"ד]]|אורי עזרא ליפש}} | ||
[[קובץ:הרב אורי ליפש.jpg|ממוזער|הרב אורי מרדכי ליפש|315x315px]] | [[קובץ:הרב אורי ליפש.jpg|ממוזער|הרב אורי מרדכי ליפש|315x315px]] | ||
הרב '''אורי מרדכי ליפש''' ( | הרב '''אורי מרדכי ליפש''' ([[כ' באלול]] [[תשכ"ו]], 1966 - [[י"ד אדר]] [[תשפ"ה]]) היה [[חינוך|מחנך]] וותיק, שהתגורר ב[[בני ברק]], וכיהן במספר משרות חינוכיות, בנוסף לשליחותו התורנית בעיר בני ברק, בה עסק ב[[הפצת המעיינות|הפצת מעיינות החסידות]] לתושבי העיר. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[כפר חב"ד]] ב[[כ' אלול]] [[תשכ"ו]] לרב [[אלעזר ליפש]] | נולד ב[[כפר חב"ד]] ב[[כ' אלול]] [[תשכ"ו]] לרב [[אלעזר ליפש]] ולרבקה. | ||
בילדותו למד במוסדות הלימוד המקומיים בכפר חב"ד, והמשיך את מסלול הלימודים ב[[ישיבה קטנה]] ב[[לוד]]. לאחר שלוש שנים שב ללמוד בישיבה הגדולה בכפר-חב"ד בסמיכות לבית הוריו, ולאחר מכן נסע לשנת לימודים בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית|תומכי תמימים המרכזית ב-770]] - '[[קבוצה]] [[תשמ"ז]]'. | בילדותו למד במוסדות הלימוד המקומיים בכפר חב"ד, והמשיך את מסלול הלימודים ב[[ישיבה קטנה]] ב[[לוד]]. לאחר שלוש שנים שב ללמוד בישיבה הגדולה בכפר-חב"ד בסמיכות לבית הוריו, ולאחר מכן נסע לשנת לימודים בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית|תומכי תמימים המרכזית ב-770]] - '[[קבוצה]] [[תשמ"ז]]'. | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
בשליחות הרבי, קבע את מקום מגוריו ב[[בני ברק]]. במקביל לעיסוקיו הרבים בחינוך, המשיך את לימודיו בהשכלה תורנית ובדיינות, וקיבל תעודה להשכלה תורנית גבוהה מטעם הרבנות הראשית, ותעודת 'טוען רבני'. | בשליחות הרבי, קבע את מקום מגוריו ב[[בני ברק]]. במקביל לעיסוקיו הרבים בחינוך, המשיך את לימודיו בהשכלה תורנית ובדיינות, וקיבל תעודה להשכלה תורנית גבוהה מטעם הרבנות הראשית, ותעודת 'טוען רבני'. | ||
נפטר ממחלה קשה בעיצומו של חג הפורים - [[י"ד אדר]] [[תשפ"ה]] והוא בן 58 שנה בלבד. | |||
==פעילות חינוכית== | ==פעילות חינוכית== | ||
| שורה 17: | שורה 19: | ||
לאחר נישואיו, החל הרב ליפש לעסוק באופן ממוסד בתחום החינוך, והתמנה למחנך בתלמוד תורה בבני ברק, משרה בה החזיק במשך שמונה שנים. לאחר מכן עבר הרב ליפש ל[[תלמוד תורה תורת אמת ירושלים]], ומשם עבר לכהן כמגיד שיעור בנגלה לשיעור ג' בישיבת [[תומכי תמימים קריות|תומכי תמימים בקריית שמואל]], והאחראי על לימודי הנגלה בישיבה ועל קבלת הבחורים. | לאחר נישואיו, החל הרב ליפש לעסוק באופן ממוסד בתחום החינוך, והתמנה למחנך בתלמוד תורה בבני ברק, משרה בה החזיק במשך שמונה שנים. לאחר מכן עבר הרב ליפש ל[[תלמוד תורה תורת אמת ירושלים]], ומשם עבר לכהן כמגיד שיעור בנגלה לשיעור ג' בישיבת [[תומכי תמימים קריות|תומכי תמימים בקריית שמואל]], והאחראי על לימודי הנגלה בישיבה ועל קבלת הבחורים. | ||
החל משנת הלימודים [[תשע"ב]] | החל משנת הלימודים [[תשע"ב]] כיהן כמחנך כיתה ז' ב[[תלמוד תורה]] בכפר חב"ד. | ||
==הפצת המעיינות== | ==הפצת המעיינות== | ||
בנוסף לעיסוקו בתחום החינוך עם ילדים ובני נוער, | בנוסף לעיסוקו בתחום החינוך עם ילדים ובני נוער, מסר הרב ליפש שיעורים קבועים בכולל ערב לחסידות בשיכון ה' בעיר בני ברק, ושיעורים לנשים במכון "אור החסידות". | ||
את כישוריו הרבים ואת הידע הנרחב שיש לו, | את כישוריו הרבים ואת הידע הנרחב שיש לו, ניצל הרב ליפש לשיחות מזדמנות עם תושבי העיר בני-ברק, ועם קירובם ללימוד החסידות ולדרכי החסידות. | ||
בשנת [[תשס"ב]], השלים הרב ליפש את עריכת ה"[[מדריך לעולם מתוקן]]", המהווה כעין "קיצור שולחן ערוך" ל[[שבע מצוות בני נח]]. | בשנת [[תשס"ב]], השלים הרב ליפש את עריכת ה"[[מדריך לעולם מתוקן]]", המהווה כעין "קיצור שולחן ערוך" ל[[שבע מצוות בני נח]]. | ||
הרב ליפש אף | הרב ליפש אף כיהן כרב ו[[משפיע]] ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] החב"די בקריית הרצוג בבני ברק. | ||
==אבני החושן== | ==אבני החושן== | ||
| שורה 50: | שורה 52: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*רעייתו, מרת שרה שפרה בת הרב [[משה שמואל שמעלקא סגל]]. | *רעייתו, מרת שרה שפרה בת הרב [[משה שמואל שמעלקא סגל]]. | ||
*בנו, ר' מנחם מענדל ליפש | * בתו חנה מושקא אשת ר יהודה פבזנר שכונת המלך | ||
*בנו, ר' יצחק ליפש שליח הרבי בשכונת | *בנו, ר' [[מנחם מענדל ליפש (בית שמש)|מנחם מענדל ליפש שליח של הרבי בבית שמש]] | ||
* בתו יוכבד אשת ר מענדלה כהן בני ברק | |||
*בנו, ר' יצחק ליפש שליח הרבי בשכונת גילה, ברובע מורדות גילה. | |||
*בנו, ר' יהודה ליפש - מהנהלת ארגון צבאות ה' בארה"ק | *בנו, ר' יהודה ליפש - מהנהלת ארגון צבאות ה' בארה"ק | ||
*בנו, ר' שלום דובער ליפש. | *בנו, ר' שלום דובער ליפש שליח של הרבי בבאר שבע. | ||
*בתו, מלכה אסתר אשת ר' מ"מ ויינטרוב, בני ברק. | *בתו, מלכה אסתר אשת ר' מ"מ ויינטרוב, בני ברק. | ||
*בנו הת' שניאור זלמן ליפש | |||
*בנו הת' מאיר שלמה ליפש | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
| שורה 76: | שורה 82: | ||
[[קטגוריה:משפחת ליפש]] | [[קטגוריה:משפחת ליפש]] | ||
[[קטגוריה:משפחת סגל]] | [[קטגוריה:משפחת סגל]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ה]] | |||
גרסה אחרונה מ־01:12, 16 במרץ 2025
המונח "אורי ליפש" מפנה לכאן. לערך העוסק בעזרא ליפש מכפר חב"ד, ראו אורי עזרא ליפש.
הרב אורי מרדכי ליפש (כ' באלול תשכ"ו, 1966 - י"ד אדר תשפ"ה) היה מחנך וותיק, שהתגורר בבני ברק, וכיהן במספר משרות חינוכיות, בנוסף לשליחותו התורנית בעיר בני ברק, בה עסק בהפצת מעיינות החסידות לתושבי העיר.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בכפר חב"ד בכ' אלול תשכ"ו לרב אלעזר ליפש ולרבקה.
בילדותו למד במוסדות הלימוד המקומיים בכפר חב"ד, והמשיך את מסלול הלימודים בישיבה קטנה בלוד. לאחר שלוש שנים שב ללמוד בישיבה הגדולה בכפר-חב"ד בסמיכות לבית הוריו, ולאחר מכן נסע לשנת לימודים בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 - 'קבוצה תשמ"ז'.
לאחר שביקש את ברכתו של הרבי, נשאר להמשיך את לימודיו ב-770 במשך שלוש שנים נוספות, במהלכם נסמך להוראה על ידי ראש הישיבה הרב מרדכי מענטליק, ולאחר מכן נסע לארץ הקודש, שם נשא את רעייתו מרת שרה שפרה לבית ר' משה שמואל שמעלקא סגל.
בשליחות הרבי, קבע את מקום מגוריו בבני ברק. במקביל לעיסוקיו הרבים בחינוך, המשיך את לימודיו בהשכלה תורנית ובדיינות, וקיבל תעודה להשכלה תורנית גבוהה מטעם הרבנות הראשית, ותעודת 'טוען רבני'.
נפטר ממחלה קשה בעיצומו של חג הפורים - י"ד אדר תשפ"ה והוא בן 58 שנה בלבד.
פעילות חינוכית[עריכה | עריכת קוד מקור]
עוד בזמן לימודיו בישיבה הגדולה בכפר חב"ד, הקים הרב ליפש "ישיבת ערב" לילדי כפר חב"ד. הישיבת-ערב זכתה להצלחה רבה ומדי ערב בימות החול השתתפו בה כמאה ועשרים ילדים, שהיו מתאספים בבית הכנסת המרכזי בכפר חב"ד ולומדים משך שעה רצופה בזמנם החופשי.
לאחר נישואיו, החל הרב ליפש לעסוק באופן ממוסד בתחום החינוך, והתמנה למחנך בתלמוד תורה בבני ברק, משרה בה החזיק במשך שמונה שנים. לאחר מכן עבר הרב ליפש לתלמוד תורה תורת אמת ירושלים, ומשם עבר לכהן כמגיד שיעור בנגלה לשיעור ג' בישיבת תומכי תמימים בקריית שמואל, והאחראי על לימודי הנגלה בישיבה ועל קבלת הבחורים.
החל משנת הלימודים תשע"ב כיהן כמחנך כיתה ז' בתלמוד תורה בכפר חב"ד.
הפצת המעיינות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בנוסף לעיסוקו בתחום החינוך עם ילדים ובני נוער, מסר הרב ליפש שיעורים קבועים בכולל ערב לחסידות בשיכון ה' בעיר בני ברק, ושיעורים לנשים במכון "אור החסידות".
את כישוריו הרבים ואת הידע הנרחב שיש לו, ניצל הרב ליפש לשיחות מזדמנות עם תושבי העיר בני-ברק, ועם קירובם ללימוד החסידות ולדרכי החסידות.
בשנת תשס"ב, השלים הרב ליפש את עריכת ה"מדריך לעולם מתוקן", המהווה כעין "קיצור שולחן ערוך" לשבע מצוות בני נח.
הרב ליפש אף כיהן כרב ומשפיע בבית הכנסת החב"די בקריית הרצוג בבני ברק.
אבני החושן[עריכה | עריכת קוד מקור]
בעקבות מענות והוראות שקיבל הרב ליפש באמצעות האגרות קודש, החל לעסוק בריפוי באמצעות אבני מרפא.
בנוסף לעיסוק במסחר באבנים, החל הרב ליפש לעסוק במציאת סימוכין בדברי חז"ל ובמדרשים לשיטת ריפוי זו, וצובר בידיו חומר רב ומבוסס על סגולותיהם של אבנים שונות, דרכי השפעתן, והתועלת שהם מביאים כאשר מחזיקים אותם בסמוך לעור.
לאחר עיסוק בן מספר שנים בתחום זה, החל הרב ליפש להרצות בכינוסים ובבתי חב"ד על שיטת ריפוי זו, והצליח לעזור דרך שיטה זו של אבני-חן לאנשים רבים, בטיפול טבעי לחלוטין, ללא לקיחת תרופות וכדורים.
פסק דין[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאורך כל השנים, הרב אורי ליפש סייע לאחיו הרב יצחק ליפש בניסוח הפסק דין ובהחתמת רבנים ומורי הוראה על הפסק דין שהרבי הוא הוא המלך המשיח.
בשלהי שנת תשע"א, ניסח הרב ליפש פסק דין מחודש, ודאג שיקריאו אותו בעת מעמד התרת נדרים בחצר הרבי.
הרב ליפש חתם אף על פסק דין שהרבי חי וקיים בגוף גשמי, ויש לפרסם זאת.
חיבוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנין עדי עד - לקט מנהגי נישואין, תנש"א .
- מדריך לעולם מתוקן - לקט הלכות הנוגעות לבני נח, תשס"ד.
- דוד מלך ישראל חי וקיים - תרגום מדוייק מסרט ההקלטה של שיחת ב' אדר תשמ"ח (חשבונו של עולם) עם הערות וביאורים, תשע"א.
- הארמון למלך המשיח - ביאור תורני ומקורות על הצורך בבניית ארמון למלך המשיח, תשע"ה[1].
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- רעייתו, מרת שרה שפרה בת הרב משה שמואל שמעלקא סגל.
- בתו חנה מושקא אשת ר יהודה פבזנר שכונת המלך
- בנו, ר' מנחם מענדל ליפש שליח של הרבי בבית שמש
- בתו יוכבד אשת ר מענדלה כהן בני ברק
- בנו, ר' יצחק ליפש שליח הרבי בשכונת גילה, ברובע מורדות גילה.
- בנו, ר' יהודה ליפש - מהנהלת ארגון צבאות ה' בארה"ק
- בנו, ר' שלום דובער ליפש שליח של הרבי בבאר שבע.
- בתו, מלכה אסתר אשת ר' מ"מ ויינטרוב, בני ברק.
- בנו הת' שניאור זלמן ליפש
- בנו הת' מאיר שלמה ליפש
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מענדל צפתמן, אבן מקיר תפעל, שבועון בית משיח, גיליון 636 עמוד 24-28 (תשס"ח)
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב אורי ליפש מוסר הרצאה על שיטת הריפוי באמצעות אבני החושן.
- עיונים וביאורים על מפת המקדש של הרבי מאת הרב אורי ליפש.
