תקנת המשקה – הבדלי גרסאות

מ החלפת טקסט – "ב770" ב־"ב-770"
 
(8 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{תקנות הרבי|}}
{{תקנות הרבי}}
[[קובץ:משקה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור המתאר את חג ה[[פורים]] ב[[כפר חב"ד]], בו נראים חסידים לאחר שתיית כמות גדולה של משקה. ציור: זלמן קליינמן]]
[[קובץ:משקה.jpg|שמאל|ממוזער|ציור המתאר את חג ה[[פורים]] ב[[כפר חב"ד]], בו נראים חסידים לאחר שתיית כמות גדולה של משקה. ציור: זלמן קליינמן]]
'''תקנת המשקה''', (או '''גזירת המשקה''', מכונה לפעמים "'''הגזירה'''") היא תקנה שתיקן הרבי להגבלת כמות שתיית ה[[משקה]] בקרב חסידי חב"ד. בש"פ שמיני, [[שבת מברכים]] חודש [[אייר]] [[תשכ"ג]], יצא הרבי בתקנה לכלל אנ"ש, ובפרט לאלו שקודם לגיל ארבעים ובייחוד לבחורי הישיבות, למעט בשתיית המשקה. יש התולים זאת במאורע בלתי רצוי שהתרחש כתוצאה משתיית המשקה יתר על המדה באותה תקופה, ויש הטוענים שהגזירה הגיעה ב[[אתערותא דלעילא]] ובלי כל קשר לאף אחד מהחסידים{{הערה|גם לפני כן העיר הרבי כמה פעמים אודות הגבלה זו ראו לדוגמה שיחת פורים [[תשי"ט]] (אודות בחורים) אמנם לא תיקן 'תקנה' בזה. ותמיד היה מצטט את דברי [[הרבי הריי"צ]] בריבוי מקומות נגד שתיית המשקה (ראו לדוגמה [[אגרות קודש]] חח"י אגרת ו'תתקסח אות ה).}}.
'''תקנת המשקה''', (או '''גזירת המשקה''', מכונה לפעמים "'''הגזירה'''") היא תקנה שתיקן הרבי להגבלת כמות שתיית ה[[משקה]] בקרב חסידי חב"ד. בש"פ שמיני, [[שבת מברכים]] חודש [[אייר]] [[תשכ"ג]], יצא הרבי בתקנה לכלל אנ"ש, ובפרט לאלו שקודם לגיל ארבעים ובייחוד לבחורי הישיבות, למעט בשתיית המשקה. יש התולים זאת במאורע בלתי רצוי שהתרחש כתוצאה משתיית המשקה יתר על המדה באותה תקופה, ויש הטוענים שהגזירה הגיעה ב[[אתערותא דלעילא]] ובלי כל קשר לאף אחד מהחסידים{{הערה|גם לפני כן העיר הרבי כמה פעמים אודות הגבלה זו ראו לדוגמה שיחת פורים [[תשי"ט]] (אודות בחורים) אמנם לא תיקן 'תקנה' בזה. ותמיד היה מצטט את דברי [[הרבי הריי"צ]] בריבוי מקומות נגד שתיית המשקה (ראו לדוגמה [[אגרות קודש]] חח"י אגרת ו'תתקסח אות ה).}}.


שורה 33: שורה 33:
התבטאויות שונות של הרבי.
התבטאויות שונות של הרבי.


א. ביקש שאלה שאינם שומרים על תקנת המשקה שלא ישתתפו ב[[תהלוכה]], ושלא יסעו ל[[שליחות]] מטעם ה[[מל"ח]] בחודשי הקיץ{{הערה|1=יחידות לחברי המזכירות והנהלת צא"ח ב' [[סיוון]] תשכ"ח.}}.
א. ביקש שאלה שאינם שומרים על תקנת המשקה שלא ישתתפו ב[[תהלוכה]], ושלא יסעו ל[[שליחות]] מטעם ה[[מל"ח]] ואגו<nowiki>''</nowiki>ח בחודשי הקיץ{{הערה|1=יחידות לחברי המזכירות והנהלת צא"ח ב' [[סיוון]] תשכ"ח.}}.


ב. "לא נוגעים כל התירוצים ואמתלאות שעונים, שיש ענינים יותר גדולים שלא צייתו, צריכים לדעת שזה לא דבר קטן, ואדרבה, זה יכול להיות אבן הבוחן אם אוחז ב"קליאמקע" או לא"{{הערה|שם=שיחה: תשכ"ח ח"ב|יום ב' דחה"ש [[תשכ"ח]] - שיחות קודש ה'תשכ"ח ח"ב.}}.
ב. "לא נוגעים כל התירוצים ואמתלאות שעונים, שיש ענינים יותר גדולים שלא צייתו, צריכים לדעת שזה לא דבר קטן, ואדרבה, זה יכול להיות אבן הבוחן אם אוחז ב"קלאמקע" או לא"{{הערה|שם=שיחה: תשכ"ח ח"ב|יום ב' דחה"ש [[תשכ"ח]] - שיחות קודש ה'תשכ"ח ח"ב.}}.


ג. "ההיתרים הם לגמרי לא מקובלים"{{הערה|1=ליל ט"ו שבט תשל"ט שיחות קודש ה'תשל"ט.}}, ובפרט שזהו "היפך הכוונה והרצון לגמרי של רבותינו נשיאינו"{{הערה|1=[[זאת חנוכה]] תשל"ט שיחות קודש ה'תשל"ט.}}. ואם כן "מדוע צריך להידחף לעשות היפך מרצון רבותינו נשיאינו"{{הערה|1=ש"פ שמיני [[תשמ"א]] שיחות קודש ה'תשמ"א.}}. וישנם כאלה ש"חושבים להיות 'שפיץ חב"ד' כשיודעים שהנהגה זו היא היפך הוראת נשיא דורנו"{{הערה|1=התוועדויות ה'תשד"מ חלק ג' שבת פרשת בלק.}}.
ג. "ההיתרים הם לגמרי לא מקובלים"{{הערה|1=ליל ט"ו שבט תשל"ט שיחות קודש ה'תשל"ט.}}, ובפרט שזהו "היפך הכוונה והרצון לגמרי של רבותינו נשיאינו"{{הערה|1=[[זאת חנוכה]] תשל"ט שיחות קודש ה'תשל"ט.}}. ואם כן "מדוע צריך להידחף לעשות היפך מרצון רבותינו נשיאינו"{{הערה|1=ש"פ שמיני [[תשמ"א]] שיחות קודש ה'תשמ"א.}}. וישנם כאלה ש"חושבים להיות 'שפיץ חב"ד' כשיודעים שהנהגה זו היא היפך הוראת נשיא דורנו"{{הערה|1=התוועדויות ה'תשד"מ חלק ג' שבת פרשת בלק.}}.
שורה 59: שורה 59:
א. "מפיתוי היצר, כמובן, ובמילא – אין העצה לשמוע לפיתוי (שעל-ידי-זה יתגבר עוד יותר, ובמכל-שכן שלא יניח להתוועד באיזה פיתוי אחר, או גם בלא פיתוי), אלא הפכו"{{הערה|שם=תשורה מוזיקנט|[[תשורה]] לנישואי משפחות מוזיקנט-וולף, כפר-חב"ד, ל"ג בעומר תשס"ב, עמוד 52.}}.
א. "מפיתוי היצר, כמובן, ובמילא – אין העצה לשמוע לפיתוי (שעל-ידי-זה יתגבר עוד יותר, ובמכל-שכן שלא יניח להתוועד באיזה פיתוי אחר, או גם בלא פיתוי), אלא הפכו"{{הערה|שם=תשורה מוזיקנט|[[תשורה]] לנישואי משפחות מוזיקנט-וולף, כפר-חב"ד, ל"ג בעומר תשס"ב, עמוד 52.}}.


ב. נבהלתי לשמוע, ובצנעה – גרוע מבפרהסיא{{הערה|שם=תשורה מוזיקנט|}}.
ב. נבהלתי לשמוע, ובצנעה – גרוע מפרהסיא{{הערה|שם=תשורה מוזיקנט|}}.
 
ג. מסופר על הרב נחמן סודאק פעם שקיבל מהרבי אישור עבורו ועבור המתוועדים איתו לעבור את הרביעית לאחר שהתלונן על כך שמאז התקנה אינו יכול להשפיע באמת{{הערה|תשורה מהתוועדות חסידים המרכזית התשע"ה}}.


==פורים==
==פורים==
שורה 96: שורה 98:
ד. פורים [[תשמ"ט]] - אמר לקיים "עד דלא ידע" כפשוטו מבלי לחפש "היתירים" ו"פשרות"{{הערה|1=בשיחת פורים [[תשמ"ט]] אמר: "יש להמשיך עתה בעניני הפורים - על כל פנים בענין שכולם יוכלים להשתתף בו בנקל, ללא הבהרות כו' ("קיין באווארעניש").. ועל דרך זה בענין השמחה, שמחה שלמעלה ממדידה והגבלה, "עד דלא ידע".. מקיים הציווי "לבסומי כו' עד דלא ידע" כפשוטו (מבלי לחפש "היתירים" ו"פשרות" וכיוצא בזה), ואשרי חלקו וגדול זכותו, ויהי רצון שממנו יראו וכן יעשו". (כן ראה שם משיחת שבת פרשת תצוה (ערב פורים קטן) עמ' 355, ושם משיחת שבת פרשת ויקהל (פ' שקלים) מבה"ח אדר ב' עמ' 387 מוגה, ובעמ' 391 בהשלמות).}}.
ד. פורים [[תשמ"ט]] - אמר לקיים "עד דלא ידע" כפשוטו מבלי לחפש "היתירים" ו"פשרות"{{הערה|1=בשיחת פורים [[תשמ"ט]] אמר: "יש להמשיך עתה בעניני הפורים - על כל פנים בענין שכולם יוכלים להשתתף בו בנקל, ללא הבהרות כו' ("קיין באווארעניש").. ועל דרך זה בענין השמחה, שמחה שלמעלה ממדידה והגבלה, "עד דלא ידע".. מקיים הציווי "לבסומי כו' עד דלא ידע" כפשוטו (מבלי לחפש "היתירים" ו"פשרות" וכיוצא בזה), ואשרי חלקו וגדול זכותו, ויהי רצון שממנו יראו וכן יעשו". (כן ראה שם משיחת שבת פרשת תצוה (ערב פורים קטן) עמ' 355, ושם משיחת שבת פרשת ויקהל (פ' שקלים) מבה"ח אדר ב' עמ' 387 מוגה, ובעמ' 391 בהשלמות).}}.


בנוסף, יש שלמדו היתר מדברי הרבי בשיחת ליל [[ג' דסליחות]] [[תשנ"א]]{{הערה|[[התוועדויות]] [[תנש"א]] חלק ד' עמ' 298..}} - שיערכו התוועדות בשמחה אך עם ההגבלות כי "סוף סוף אין זה פורים"{{הערה|לשון הרבי בשיחה: "ובודאי יחליטו גם לערוך (עוד בלילה זה) "א שטורעמדיקן פאַרבריינגען", וההתוועדות תהיה דוקא בשמחה גדולה, ועד למעמד ומצב ד"עד דלא ידע" (עכ"פ אצל אחד מהמתוועדים, והוא יוציא בזה את כל המשתתפים) – אם כי עם ההגבלות כו', שהרי סוף סוף אין זה פורים ("ס'איז דאָך פאָרט ניט פורים")...".}}.
בנוסף, יש שלמדו היתר מדברי הרבי בשיחת ליל [[ג' דסליחות]] [[תנש"א]]{{הערה|[[התוועדויות]] [[תנש"א]] חלק ד' עמ' 298..}} - שיערכו התוועדות בשמחה אך עם ההגבלות כי "סוף סוף אין זה פורים"{{הערה|לשון הרבי בשיחה: "ובודאי יחליטו גם לערוך (עוד בלילה זה) "א שטורעמדיקן פאַרבריינגען", וההתוועדות תהיה דוקא בשמחה גדולה, ועד למעמד ומצב ד"עד דלא ידע" (עכ"פ אצל אחד מהמתוועדים, והוא יוציא בזה את כל המשתתפים) – אם כי עם ההגבלות כו', שהרי סוף סוף אין זה פורים ("ס'איז דאָך פאָרט ניט פורים")...".}}.


===המסקנה===
===המסקנה===
שורה 113: שורה 115:


==ראו גם==
==ראו גם==
*[[משקה]]
*[[משקה]].
*[[משקה המשמח (קובץ)]]
*[[משקה המשמח (קובץ)]].
 
==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
* לוי שוחט '''מ'זאגט לחיים''' - תקנת המשקה, מתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 1379.
* לוי שוחט '''מ'זאגט לחיים''' - תקנת המשקה, מתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 1379.
שורה 126: שורה 129:
*'''[https://anash.org/panel-discuss-the-rebbes-approach-to-drinking-mashke/ פאנל על יחס הרבי לשתיית 'לחיים']''' {{וידאו}}{{אנש}} תשרי תשפ"ג (אנגלית)
*'''[https://anash.org/panel-discuss-the-rebbes-approach-to-drinking-mashke/ פאנל על יחס הרבי לשתיית 'לחיים']''' {{וידאו}}{{אנש}} תשרי תשפ"ג (אנגלית)
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/02/blog-post_923.html פולמוס מרתק: האם 'גזירת המשקה' תקפה בחג הפורים?]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/02/blog-post_923.html פולמוס מרתק: האם 'גזירת המשקה' תקפה בחג הפורים?]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}}
* [https://col.org.il/news/141541 המשפיעים דיברו ב770 עם הבחורים על 'גזירת המשקה'] {{COL}}
* [https://col.org.il/news/141541 המשפיעים דיברו ב-770 עם הבחורים על 'גזירת המשקה'] {{COL}}
 


{{פורים}}
{{פורים}}