חמר מדינה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חמר מדינה (מארמית: 'יין מדינה') הוא משקה משובח, שעל פי ההגדרות ההלכתיות ניתן לקדש ולהבדיל עליו במקום יין, במקרה דחוק שאין בנמצא יין.

בחסידות חב"ד, על אף שנוהגים להקל בנוגע להבדלה, מחמירים בנוגע לקידוש להימנע מלקדש על חמר מדינה.

הגדרה הלכתית[עריכה]

ההגדרה ההלכתית הפשוטה של 'חמר מדינה' הוא משקה חשוב שדרך רוב אנשי העיר לקבוע את סעודותיהם עליו, בדוגמת מה שנוהגים לקבוע סעודה על היין במקום שהוא מצוי.

עם זאת, ישנה מחלוקת בהלכה האם משקה שהוא חשוב באותו מקום נחשב 'חמר מדינה' גם אם היין מצוי שם, על אף שהוא ביוקר.

לעניין הלכה, אף שאדמו"ר הזקן מנסה להסביר את השיטה שנהגו להקל, הוא מסיים את דבריו שזהו לפלפול לבד, אבל האם לסמוך על הדברים האלו למעשה בפועל, צריך עיון[1].

לפי דברי אדמו"ר הזקן, כתב בקצות השולחן[2] שבארץ ישראל שהוא מקום גידול היין, אף משקה אינו נקרא 'חמר מדינה' מלבד היין, אך לפועל רבים נוהגים להקל בזה[3].

פרטים הלכתיים שונים[עריכה]

  • קידוש הלילה - אדמו"ר הזקן מביא בשולחן ערוך שתי שיטות בנוגע לקידוש על חמר מדינה, כאשר לפי השיטה הראשונה אפשר לקדש רק על היין או על הפת, ואי אפשר בכלל לקדש על חמר מדינה, ואילו לפי השיטה השניה אפשר לקדש על חמר מדינה, אלא שאין זה הידור מצווה, והוא מכריע בנוגע לקידוש של הלילה שאם יש יין בעיר יקדש על היין בלבד, ואף אם אין יין, יקדש על הפת, ורק אם אין בכל העיר לא יין ולא פת יקדש על חמר מדינה. ומכל מקום, מי שיש לו רק כוס יין אחת, ישאיר אותה להבדלה שבה לכל הדעות אפשר להבדיל דווקא על יין ולא על לחם, ויקדש על הלחם[4].
  • קידוש היום - בנוגע לקידוש היום אדמו"ר הזקן כותב במפורש להתיר לקדש על חמר מדינה[5], ומכל מקום מצווה מן המובחר לקדש דווקא על היין.
  • קידוש במקום סעודה - גם אם אדם שותה כמות הגונה של חמר מדינה, אין זה מועיל לעניין קידוש במקום סעודה, ואם לא שתה יין או אכל לחם או מיני מזונות, צריך לחזור ולקדש[6].
  • הבדלה - גם לעניין הבדלה, ניתן להקל ולקדש על חמר מדינה[7].

מנהג חב"ד[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תקנת המשקה

אף שמעיקר הדין, נוהגים להקל לקדש על יין שרף כחמר מדינה, ובדורות קודמים חסידים נהגו לערוך בשבת בבוקר קידוש על 'משקה' לאחר התפילה כשהתיישבו להתוועד, כבר בתחילת הנשיאות הרבי שלל נוהג זה, ובפרט לאחר שהרבי הכריז על גזירת המשקה[8].

הדברים הגיעו עד כדי כך שהרבי דרש בשנת תש"כ במפגיע מהרב של כפר חב"ד, הרב שניאור זלמן גרליק שיפעל שלא יקדשו בכפר חב"ד על משקה, ויודיע לו מכאן ולהבא את שמותיהם של אלו שימשיכו בכל זאת לעשות קידוש על משקה[9].

לאחד החסידים הרבי כתב שהוא 'נבהל' לשמוע על הסברא לקדש על משקה ו'לקדש' את שתייתו, ההיפך הגמור מהציווי של אדמו"ר הריי"צ[10].

נוסף לכך, במספר מקומות הרבי מביא את דברי חז"ל, שסגולה להוספה במאור עיניים היא להיזהיר ביין של קידוש וביין של הבדלה, וחסידים הבינו שהכוונה להיזהר לקדש ולהבדיל על יין דווקא, ולא על שאר משקים כגון חמר מדינה[11].

אצל רבותינו נשיאינו[עריכה]

על אדמו"ר הזקן ידוע כי בלילה האחרון לחייו, מוצאי שבת פרשת שמות, ליל כ"ד טבת, ערך הבדלה על קפה.

כמו כן, שעות קודם הסתלקותו של אדמו"ר הרש"ב הגישה לו רעייתו, הרבנית שטערנא שרה כוס קפה. שפתיו של אדמו"ר הרש"ב החלו להתנועע בלחישה וקולו לא נשמע. אחד המקורבים שהטה את אוזנו שמע את הרבי אומר את נוסח ההבדלה[12].

כאשר הרבנית נחמה דינה שאלה פעם את הרבי אודות הבדלה, סימן לה הרבי עם היד סימן של ערבוב בכפית, וכאשר ווידאה האם כוונת הרבי שתערוך הבדלה על תה, סימן הרבי בראשו לחיוב[13]..

בשעת המאורע הבריאותי בשמיני עצרת תשל"ח, סירב הרבי לעצת המזכירים לערוך קידוש על מיץ ענבים וכדומה, וקידש על יין דווקא.

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן רע"ב סעיפים יב-טו. קו"א על המקום סק"א.
  2. סימן צז בבדה"ש סק"ח.
  3. ראו במילואים לשולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן רע"ב סעיפים יב-טו מהדורת אלאשווילי.
  4. שוע"ר סי' רעא סעי' כ, כא.
  5. סימן רפט סעיף ז.
  6. שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן רעג סעיף יב.
  7. שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן רצו סעיפים טז-יח.
  8. התוועדות שבת-קודש פרשת שמיני תשכ"ג.
  9. שבועון בית משיח ערב חג השבועות תשפ"ג עמוד 14. מכתב מתאריך י"ח מנחם אב תשכ"ג.
  10. שערי הלכה ומנהג חלק א' עמ' רסו (וכנראה זהו הלר' אברהם איצחק ששונקין, ה' טבת תשכ"ג). ועל דרך זה אמר הרבי ביחידות (בליל ב' אדר תשכ"ג) לרב עזריאל זליג סלונים: ".. תראה שהצעירים לא יעשו קידוש [והבדלה] על משקה" (שיחות קודש תשכ"ג עמ' 403). על דרך זה גם אמר לרשנ"ז הלוי דוכמאן (בשמיני עצרת תשכ"ט) לאחרי שהודיע שקידש על משקה: "זהו דבר נכון ("א גלייכע זאך"), הרי עתה שמיני עצרת! [והוסיף:] הרי אתם כבר בגיל למעלה מארבעים, ויש להבהיר זאת, שכן, לולא זה - הם הרי יעשו כולם תיכף קידוש על משקה.
  11. ראו אגרות קודש חי"א ע' שעה. שולחן ערוך אדמו"ר הזקן עם הערות הרב אלאשווילי סימן רעא הערה 58.
  12. אשכבתא דרבי עמ' 97.
  13. עדות הרב חיים ברוך הלברשטאם.