חסידות באבוב – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
 
(3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 4: שורה 4:
השושלת מסתעפת מרבי מאיר נתן, בנו של הרה"ק מצאנז. בנו של רבי מאיר נתן היה רבי שלמה, אביו של רבי [[בן ציון הלברשטם]] מבאבוב בעל הקדושת ציון, שנהרג על קידוש השם בשנות השואה.
השושלת מסתעפת מרבי מאיר נתן, בנו של הרה"ק מצאנז. בנו של רבי מאיר נתן היה רבי שלמה, אביו של רבי [[בן ציון הלברשטם]] מבאבוב בעל הקדושת ציון, שנהרג על קידוש השם בשנות השואה.


ארבעה דורות של אדמו"רים עמדו בקשרים עם נשיאי חב"ד, רבי [[בן ציון הלברשטאם]], בנו רבי [[שלמה הלברשטאם]] שהוא וחסידיו התגוררו בשכנות לרבי משך שנים רבות בשכונת [[קראון הייטס]], ובנו רבי [[נפתלי צבי הלברשטאם]], ואחיו רבי [[בן ציון אריה ליבוש הלברשטאם]] וחתנו רבי [[מרדכי דוד אונגר]].
ארבעה דורות של אדמו"רים עמדו בקשרים עם נשיאי חב"ד, רבי [[בן ציון הלברשטאם]], בנו רבי [[שלמה הלברשטאם]] שהוא וחסידיו התגוררו בשכנות לרבי משך שנים רבות בשכונת [[קראון הייטס]], ובנו רבי [[נפתלי צבי הלברשטאם]], ואחיו רבי [[בן ציון אריה ליבוש הלברשטאם]].


שניים מלחניו של האדמו"ר רבי [[בן ציון הלברשטם]] הי"ד הפכו לחלק בלתי נפרד מניגוני חב"ד ליובאוויטש, הניגון [[בך ה' חסיתי]] והניגון [[פרזות תשב ירושלים]].
שניים מלחניו של האדמו"ר רבי [[בן ציון הלברשטם]] הי"ד הפכו לחלק בלתי נפרד מניגוני חב"ד ליובאוויטש, הניגון [[בך ה' חסיתי]] והניגון [[פרזות תשב ירושלים]].
שורה 19: שורה 19:
הרב הלברשטאם נהג לבקר רבות ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] ולו קשרי ידידות עם הספרנים הרבנים [[שלום דובער לוין]] ו[[יצחק וילהלם]].  
הרב הלברשטאם נהג לבקר רבות ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] ולו קשרי ידידות עם הספרנים הרבנים [[שלום דובער לוין]] ו[[יצחק וילהלם]].  


לאחר פטירת אביו רבי [[נפתלי צבי הלברשטאם|נפתלי צבי]] משלחת חב"דית שמנתה את הרבנים [[חיים יהודה קרינסקי]], [[יהודה לייב גרונר]], [[משה קוטלרסקי]] [[שלום דובער לוין]], [[חנינא שפערלין]], [[נחום גרוס]] ו[[אליהו סלווין]] [[ניחום אבלים|ניחמה אותו]]{{הערה|{{קישור חבד און ליין|10887|חשיפה: האדמו"ר מבאבוב נשאר בארה"ב בהוראת הרבי||כ"ה אדר ב' תשס"ה}}}}.
לאחר פטירת אחיו רבי [[נפתלי צבי הלברשטאם|נפתלי צבי]] משלחת חב"דית שמנתה את הרבנים [[חיים יהודה קרינסקי]], [[יהודה לייב גרונר]], [[משה קוטלרסקי]] [[שלום דובער לוין]], [[חנינא שפערלין]], [[נחום גרוס]] ו[[אליהו סלווין]] [[ניחום אבלים|ניחמה אותו]]{{הערה|{{קישור חבד און ליין|10887|חשיפה: האדמו"ר מבאבוב נשאר בארה"ב בהוראת הרבי||כ"ה אדר ב' תשס"ה}}}}.


בשנת [[תש"ע]] הנהיג תקנות מחמירות כנגד [[פאות נכריות]] ללא כיסוי, ובהן כל חתן נדרש להתנות לפני קשרי השידוכין כי באם תלך הכלה בפאה [[נכרית]] אזי תהיה הפאה מכוסה בדווקא.
ב[[ב' תמוז]] [[תש"ע]] תיקן כי יש לומר בנוסח התפילה לפני [[קריאת התורה]] בנוסח "ויחון '''עלינו''' לפליטת עולמים" ולא כנהוג "ויחון '''אותנו''' לפליטת עולמים". לדבריו, הוא חקר בכל הסידורים הישנים{{הערה|1=ראו לדוגמה ב[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20298&hilite=7cf9cd6e-3e20-40f0-ba3a-1ea635b8a492&st=%D7%95%D7%99%D7%97%D7%95%D7%9F+%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%95+%D7%9C%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%AA&pgnum=277 סידור כל בו].}}, ומתברר כי בהם מופיע הנוסח "ויחון עלינו", אלא שה[[משכילים]] - ובראשם וואלף היידנהיים - הם מתוך ההקפדה הידועה שלהם על הדקדוק הנכון, 'תיקנו' את הנוסח. וכמובן שמסיבה זו יש לומר בדווקא כפי הנוסח המקובל מדורי דורות. לדבריו, הוא אף התקשר אישית לגבאי [[ספריית חב"ד ליובאוויטש]] בשכונת [[קראון הייטס]], וביקש מהם לבדוק מה הנוסח המופיע ב[[סידור הבעל שם טוב]], ואכן מתברר כי זה הוא הנוסח הנכון יותר.
 
ב[[ב' תמוז]] [[תש"ע]] תיקן כי יש לומר בנוסח התפילה לפני [[קריאת התורה]] בנוסח "ויחון '''עלינו''' לפליטת עולמים" ולא כנהוג "ויחון '''אותנו''' לפליטת עולמים". לדבריו, הוא חקר בכל הסידורים הישנים{{הערה|1=ראה לדוגמה ב[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20298&hilite=7cf9cd6e-3e20-40f0-ba3a-1ea635b8a492&st=%D7%95%D7%99%D7%97%D7%95%D7%9F+%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%95+%D7%9C%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%AA&pgnum=277 סידור כל בו].}}, ומתברר כי בהם מופיע הנוסח "ויחון עלינו", אלא שה[[משכילים]] - ובראשם וואלף היידנהיים - הם מתוך ההקפדה הידועה שלהם על הדקדוק הנכון, 'תיקנו' את הנוסח. וכמובן שמסיבה זו יש לומר בדווקא כפי הנוסח המקובל מדורי דורות. לדבריו, הוא אף התקשר אישית לגבאי [[ספריית חב"ד ליובאוויטש]] בשכונת [[קראון הייטס]], וביקש מהם לבדוק מה הנוסח המופיע ב[[סידור הבעל שם טוב]], ואכן מתברר כי זה הוא הנוסח הנכון יותר.


יש לציין כי זה הוא גם הנוסח החבד"י, המופיע ב[[סידור תהלת ה']].{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16091&hilite=367076f6-69e1-4a6f-94e6-d6ca2111e8cd&st=%D7%95%D7%99%D7%97%D7%95%D7%9F+%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%95+%D7%9C%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%AA&pgnum=138 ראה כאן].}}
יש לציין כי זה הוא גם הנוסח החבד"י, המופיע ב[[סידור תהלת ה']].{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16091&hilite=367076f6-69e1-4a6f-94e6-d6ca2111e8cd&st=%D7%95%D7%99%D7%97%D7%95%D7%9F+%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%95+%D7%9C%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%AA&pgnum=138 ראה כאן].}}