שכונת לוי יצחק (כפר חב"ד): הבדלים בין גרסאות בדף
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) |
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (3 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
|שטח שיפוטי= | |שטח שיפוטי= | ||
|רחובות= | |רחובות= | ||
|מייסדי השכונה=ר' [[מנחם לרר]] | |מייסדי השכונה=[[ועד כפר חב"ד]] בראשות ר' [[מנחם לרר]] ור' [[בנימין ליפשיץ]] | ||
|בתי כנסת=[[בית הכנסת ישראל אריה לייב (כפר חב"ד)|ישראל אריה לייב]], [[בית הכנסת יוסי רייטשיק שול (כפר חב"ד)|רייטשיק שול]], מענדל'ס שול, יעקב אבינו, [[בית אגו"ח 770 כפר חב"ד]], גבעת ליובאוויטש | |בתי כנסת=[[בית הכנסת ישראל אריה לייב (כפר חב"ד)|ישראל אריה לייב]], [[בית הכנסת יוסי רייטשיק שול (כפר חב"ד)|רייטשיק שול]], מענדל'ס שול, יעקב אבינו, [[בית אגו"ח 770 כפר חב"ד]], גבעת ליובאוויטש | ||
|גופים ומוסדות=[[בית אגו"ח 770 כפר חב"ד]], [[סניף קה"ת בארץ הקודש]], משרדי [[שבועון כפר חב"ד]] | |גופים ומוסדות=[[בית אגו"ח 770 כפר חב"ד]], [[סניף קה"ת בארץ הקודש]], משרדי [[שבועון כפר חב"ד]] | ||
|מוסדות הקהילה=תחנת כיבוי אש ב[[כפר חב"ד]] | |מוסדות הקהילה=תחנת כיבוי אש ב[[כפר חב"ד]] | ||
|מספר | |מספר יחידות דיור='''שכונת לוי יצחק א'''': כ-113 בתים מתוכם למעלה מ-200 יחידות דיור {{ש}}'''שכונת לוי יצחק ב'''': כ-45 מבני מגורים מתוכם למעלה מ-180 יחידות דיור | ||
|ראו גם= | |ראו גם= | ||
|אישים בשכונה (קטגוריה)= | |אישים בשכונה (קטגוריה)= | ||
|מוסדות בשכונה (קטגוריה)= | |מוסדות בשכונה (קטגוריה)= | ||
}} | }} | ||
'''שכונת לוי יצחק''' היא השכונה הצפונית ב[[כפר חב"ד]] הנקראת על שמו של אביו של [[הרבי]] [[רבי לוי יצחק שניאורסון]]. השכונה | '''שכונת לוי יצחק''' היא השכונה הצפונית ב[[כפר חב"ד]] הנקראת על שמו של אביו של [[הרבי]] [[רבי לוי יצחק שניאורסון]] והיא אחת מתוך שמונה שכונות-איזורים הממוקמים בכפר. השכונה נחלקת לשניים: שכונת לוי יצחק א' שהיא השכונה הוותיקה יותר, ושכונת לוי יצחק ב' שהיא היותר חדשה. שכונת לוי יצחק א' ממוקמת מאחורי הסופר "היפר ליפסקר" ושכונת לוי יצחק ב' ממוקמת מאחורי [[770 כפר חב"ד|770 בית אגו"ח]]. בשכונת לוי יצחק א' וב' יש כ-158 מבנים בהם מתגוררים למעלה מ-400 משפחות [[אנ"ש]]. | ||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
[[קובץ:הקמת לוי יצחק.png|שמאל|ממוזער|250px|הקמת שכונת לוי יצחק א']] | [[קובץ:הקמת לוי יצחק.png|שמאל|ממוזער|250px|הקמת שכונת לוי יצחק א']] | ||
לאחר שנים של גדילה ופריחה בכפר חב"ד נתפס כל השטח שעליו אפשרי מבחינה חוקית לבנות בתים. אך למרות זאת הביקוש למגורים בכפר רק גדל, מה שאילץ את [[ועד כפר חב"ד]] לבנות שכונה חדשה שתוכל לאכלס עוד מאות משפחות. השוכנה החדשה תוכננה להבנות על שטח חקלאי, דבר שקיבל אישור חריג מהועדה לבינוי ושיכון שבכנסת. את השלב הראשון ביצע [[ועד כפר חב"ד]] בראשותו של ר' [[מנחם לרר]] שבנה את שכונת לוי יצחק א' שאכלסה | לאחר שנים של גדילה ופריחה בכפר חב"ד נתפס כל השטח שעליו אפשרי מבחינה חוקית לבנות בתים. אך למרות זאת הביקוש למגורים בכפר רק גדל, מה שאילץ את [[ועד כפר חב"ד]] לבנות שכונה חדשה שתוכל לאכלס עוד מאות משפחות. השוכנה החדשה תוכננה להבנות על שטח חקלאי, דבר שקיבל אישור חריג מהועדה לבינוי ושיכון שבכנסת. את השלב הראשון ביצע [[ועד כפר חב"ד]] בראשותו של ר' [[מנחם לרר]] שבנה את שכונת לוי יצחק א' שאכלסה במתכונתה הראשונית קרוב ל-120 משפחות, כשבמהלך השנים נוספו לחלק מהבתים עוד יחידות דיור וכך גדל מספר התושבים ללמעלה מ-200 משפחות. | ||
אך השכונה החדשה שהקים לא הספיקה והביקוש למגורים בכפר רק גדל וגדל, ולכן בשנת [[תשס"ב]] הכריז [[ועד כפר חב"ד]] בראשותו של ר' [[בנימין ליפשיץ]] על הקמת | אך השכונה החדשה שהקים לא הספיקה והביקוש למגורים בכפר רק גדל וגדל, ולכן בשנת [[תשס"ב]] הכריז [[ועד כפר חב"ד]] בראשותו של ר' [[בנימין ליפשיץ]] על הקמת שני שכונות חדשות, שכונה אחת תהווה תוספת לשכונת לוי יצחק הוותיקה ותקרא שכונת לוי יצחק ב', והשכונה השנייה תוכננה להיות חלק משכונת לוי יצחק הוותיקה, אך לבסוף תוכננה כשוכנה חדשה ונפרדת שתבנה בשיטת "בנה ביתך" שבו כל אחד מקבל שטח שבו יכול לבנות ווילה כחפצו, וכיום שכונת 'בנה ביתך' היא שכונת הווילות של [[כפר חב"ד]]. | ||
שכונת לוי יצחק א' וב' בנויה בסגנון הנקרא " | שכונת לוי יצחק א' וב' בנויה בסגנון הנקרא "רחוב הולנדי", כאשר השכונות בנויות כעין "בלוק" שעשוי מעשרות בתים, ה"בלוק" מוקף בכביש מכל צדדיו, אך בתוך השכונות דרכי הגישה הם מדרחוב, כאשר "הכביש" משמש גם הולכי רגל. בין שכונת לוי יצחק א' לשכונת לוי יצחק ב' יש הבדל בסגנון הבתים, כאשר בשכונת לוי יצחק א' כל אדם בונה את ביתו בסגנון המתאים לו, בשכונת לוי יצחק ב' כל המבנים עשויים סגנון אחיד כאשר בכל מבנה יש 4 יחידות דיור לפחות שבהם מתגוררים מ-4 משפחות ומעלה. | ||
כיום שכונת לוי יצחק היא שכונת המגורים הגדולה בכפר שבה מתגוררים מעל | כיום שכונת לוי יצחק היא שכונת המגורים הגדולה בכפר שבה מתגוררים מעל ל-400 משפחות [[אנ"ש]] [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]]. | ||
===שכונת לוי יצחק א'=== | ===שכונת לוי יצחק א'=== | ||
[[קובץ:בניית שכונת לוי יצחק א'.png|שמאל|ממוזער|250px|בתים נבנים בשכונת לוי יצחק א']] | [[קובץ:בניית שכונת לוי יצחק א'.png|שמאל|ממוזער|250px|בתים נבנים בשכונת לוי יצחק א']] | ||
במהלך השנים כאשר [[כפר חב"ד]] גדל, נוצר ביקוש אדיר למציאת דירות למשפחות חדשות, הבעיה הייתה שכל שטח הכפר נתפס ולא היה מקום לבנות בתים למשתכנים החדשים. בעקבות כך בשנת [[תשמ"ט]] הגיעה [[ועד כפר חב"ד]] בראשות הרב [[מנחם לרר]] לכלל החלטה על בניית שכונה חדשה ב[[כפר חב"ד]] שתנסה לפתור את מצוקת הדיור ששררה בכפר, השם שנבחר לשכונה החדשה היה על שמו של אביו של [[הרבי]], [[רבי לוי יצחק שניאורסון]]. השטח שעליו הוחלו לבנות את השכונה היה בשטח חקלאי שהיה בעבר שייך ליישוב | במהלך השנים כאשר [[כפר חב"ד]] גדל, נוצר ביקוש אדיר למציאת דירות למשפחות חדשות, הבעיה הייתה שכל שטח הכפר נתפס ולא היה מקום לבנות בתים למשתכנים החדשים. בעקבות כך בשנת [[תשמ"ט]] הגיעה [[ועד כפר חב"ד]] בראשות הרב [[מנחם לרר]] לכלל החלטה על בניית שכונה חדשה ב[[כפר חב"ד]] שתנסה לפתור את מצוקת הדיור ששררה בכפר, השם שנבחר לשכונה החדשה היה על שמו של אביו של [[הרבי]], [[רבי לוי יצחק שניאורסון]]. השטח שעליו הוחלו לבנות את השכונה היה בשטח חקלאי שהיה בעבר שייך ליישוב "תוחלת", ולאחר שהיישוב פונה הוסב השטח בשתדלנותו של יו"ר הועד הידוע ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] ל[[כפר חב"ד]]. השטח ממוקם בצד הצפוני של כפר חב"ד. אך בעקבות עיכובים ואילוצים בתי השכונה נגמרו רק בשנת [[תשנ"ח]]. | ||
"תוחלת", ולאחר שהיישוב פונה הוסב השטח בשתדלנותו של יו"ר הועד הידוע ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] ל[[כפר חב"ד]]. השטח ממוקם בצד הצפוני של כפר חב"ד. אך בעקבות עיכובים ואילוצים בתי השכונה נגמרו רק בשנת [[תשנ"ח]]. | |||
לאחר שהוחלט על בניית השכונה החדשה פנה [[ועד כפר חב"ד]] לועדת הבינוי והשיכון בכנסת בבקשה להסב את השטח החקלאי הצפוני ב[[כפר חב"ד]] לשטח בנייה. לאחר מאמצים ושתדלנויות רבות מצד הועד ועסקני חב"ד נעתרה הועדה לבקשת הועד וניתן אישור בנייה לבניית שכונת מגורים על השטח החקלאי הצפוני בכפר. | לאחר שהוחלט על בניית השכונה החדשה פנה [[ועד כפר חב"ד]] לועדת הבינוי והשיכון בכנסת בבקשה להסב את השטח החקלאי הצפוני ב[[כפר חב"ד]] לשטח בנייה. לאחר מאמצים ושתדלנויות רבות מצד הועד ועסקני חב"ד נעתרה הועדה לבקשת הועד וניתן אישור בנייה לבניית שכונת מגורים על השטח החקלאי הצפוני בכפר. | ||
כיום ממוקמים בשכונת לוי יצחק א' | כיום ממוקמים בשכונת לוי יצחק א' כ-113 בתים פרטיים ומבני דירות שבהם מתגוררים למעלה מ-200 משפחות [[אנ"ש]]{{הערה|בחלק מהדירות יש גם 4 יחידות דיור ויותר}}. בנוסף בצדה המזרחי של השכונה, בצמוד לשכונת לוי יצחק ב' ממוקמים כ-8 גני ילדים. בשכונת לוי יצחק א' יש ארבעה בתי כנסת ושני מקוואות. | ||
===שכונת לוי יצחק ב'=== | ===שכונת לוי יצחק ב'=== | ||
גרסה אחרונה מ־17:58, 27 באוגוסט 2024
| שכונת לוי יצחק | |
|---|---|
 שכונת לוי יצחק (מימין לאורך התמונה) במבט אווירי | |
| שם | שכונת לוי יצחק |
| אזורים בשכונה | שכונת לוי יצחק א', שכונת לוי יצחק ב' |
| ארץ | ארץ ישראל |
| מקום | כפר חב"ד |
| מייסדי השכונה | ועד כפר חב"ד בראשות ר' מנחם לרר ור' בנימין ליפשיץ |
| בתי כנסת | ישראל אריה לייב, רייטשיק שול, מענדל'ס שול, יעקב אבינו, בית אגו"ח 770 כפר חב"ד, גבעת ליובאוויטש |
| גופים ומוסדות | בית אגו"ח 770 כפר חב"ד, סניף קה"ת בארץ הקודש, משרדי שבועון כפר חב"ד |
| מוסדות הקהילה | תחנת כיבוי אש בכפר חב"ד |
| מספר יחידות דיור | שכונת לוי יצחק א': כ-113 בתים מתוכם למעלה מ-200 יחידות דיור שכונת לוי יצחק ב': כ-45 מבני מגורים מתוכם למעלה מ-180 יחידות דיור |
שכונת לוי יצחק היא השכונה הצפונית בכפר חב"ד הנקראת על שמו של אביו של הרבי רבי לוי יצחק שניאורסון והיא אחת מתוך שמונה שכונות-איזורים הממוקמים בכפר. השכונה נחלקת לשניים: שכונת לוי יצחק א' שהיא השכונה הוותיקה יותר, ושכונת לוי יצחק ב' שהיא היותר חדשה. שכונת לוי יצחק א' ממוקמת מאחורי הסופר "היפר ליפסקר" ושכונת לוי יצחק ב' ממוקמת מאחורי 770 בית אגו"ח. בשכונת לוי יצחק א' וב' יש כ-158 מבנים בהם מתגוררים למעלה מ-400 משפחות אנ"ש.
היסטוריהעריכה
לאחר שנים של גדילה ופריחה בכפר חב"ד נתפס כל השטח שעליו אפשרי מבחינה חוקית לבנות בתים. אך למרות זאת הביקוש למגורים בכפר רק גדל, מה שאילץ את ועד כפר חב"ד לבנות שכונה חדשה שתוכל לאכלס עוד מאות משפחות. השוכנה החדשה תוכננה להבנות על שטח חקלאי, דבר שקיבל אישור חריג מהועדה לבינוי ושיכון שבכנסת. את השלב הראשון ביצע ועד כפר חב"ד בראשותו של ר' מנחם לרר שבנה את שכונת לוי יצחק א' שאכלסה במתכונתה הראשונית קרוב ל-120 משפחות, כשבמהלך השנים נוספו לחלק מהבתים עוד יחידות דיור וכך גדל מספר התושבים ללמעלה מ-200 משפחות.
אך השכונה החדשה שהקים לא הספיקה והביקוש למגורים בכפר רק גדל וגדל, ולכן בשנת תשס"ב הכריז ועד כפר חב"ד בראשותו של ר' בנימין ליפשיץ על הקמת שני שכונות חדשות, שכונה אחת תהווה תוספת לשכונת לוי יצחק הוותיקה ותקרא שכונת לוי יצחק ב', והשכונה השנייה תוכננה להיות חלק משכונת לוי יצחק הוותיקה, אך לבסוף תוכננה כשוכנה חדשה ונפרדת שתבנה בשיטת "בנה ביתך" שבו כל אחד מקבל שטח שבו יכול לבנות ווילה כחפצו, וכיום שכונת 'בנה ביתך' היא שכונת הווילות של כפר חב"ד.
שכונת לוי יצחק א' וב' בנויה בסגנון הנקרא "רחוב הולנדי", כאשר השכונות בנויות כעין "בלוק" שעשוי מעשרות בתים, ה"בלוק" מוקף בכביש מכל צדדיו, אך בתוך השכונות דרכי הגישה הם מדרחוב, כאשר "הכביש" משמש גם הולכי רגל. בין שכונת לוי יצחק א' לשכונת לוי יצחק ב' יש הבדל בסגנון הבתים, כאשר בשכונת לוי יצחק א' כל אדם בונה את ביתו בסגנון המתאים לו, בשכונת לוי יצחק ב' כל המבנים עשויים סגנון אחיד כאשר בכל מבנה יש 4 יחידות דיור לפחות שבהם מתגוררים מ-4 משפחות ומעלה.
כיום שכונת לוי יצחק היא שכונת המגורים הגדולה בכפר שבה מתגוררים מעל ל-400 משפחות אנ"ש חסידי חב"ד.
שכונת לוי יצחק א'עריכה
במהלך השנים כאשר כפר חב"ד גדל, נוצר ביקוש אדיר למציאת דירות למשפחות חדשות, הבעיה הייתה שכל שטח הכפר נתפס ולא היה מקום לבנות בתים למשתכנים החדשים. בעקבות כך בשנת תשמ"ט הגיעה ועד כפר חב"ד בראשות הרב מנחם לרר לכלל החלטה על בניית שכונה חדשה בכפר חב"ד שתנסה לפתור את מצוקת הדיור ששררה בכפר, השם שנבחר לשכונה החדשה היה על שמו של אביו של הרבי, רבי לוי יצחק שניאורסון. השטח שעליו הוחלו לבנות את השכונה היה בשטח חקלאי שהיה בעבר שייך ליישוב "תוחלת", ולאחר שהיישוב פונה הוסב השטח בשתדלנותו של יו"ר הועד הידוע ר' שלמה מיידנצ'יק לכפר חב"ד. השטח ממוקם בצד הצפוני של כפר חב"ד. אך בעקבות עיכובים ואילוצים בתי השכונה נגמרו רק בשנת תשנ"ח.
לאחר שהוחלט על בניית השכונה החדשה פנה ועד כפר חב"ד לועדת הבינוי והשיכון בכנסת בבקשה להסב את השטח החקלאי הצפוני בכפר חב"ד לשטח בנייה. לאחר מאמצים ושתדלנויות רבות מצד הועד ועסקני חב"ד נעתרה הועדה לבקשת הועד וניתן אישור בנייה לבניית שכונת מגורים על השטח החקלאי הצפוני בכפר.
כיום ממוקמים בשכונת לוי יצחק א' כ-113 בתים פרטיים ומבני דירות שבהם מתגוררים למעלה מ-200 משפחות אנ"ש[1]. בנוסף בצדה המזרחי של השכונה, בצמוד לשכונת לוי יצחק ב' ממוקמים כ-8 גני ילדים. בשכונת לוי יצחק א' יש ארבעה בתי כנסת ושני מקוואות.
שכונת לוי יצחק ב'עריכה
שכונת לוי יצחק א' נבנתה בעקבות הביקוש ההולך וגובר של משפחות אנ"ש לגור בכפר, אך גם לאחר שנבנתה המשיכו זרימת בקשות למגורים בכפר מצד מאות משפחות, אך כל המבנים בשכונת לוי יצחק הוותיקה כבר יושבו ולא היה מקום אחר לבניית עוד בתי מגורים. לכן בשנת תשס"ב הודיע ועד כפר חב"ד בראשות הרב בנימין ליפשיץ על בניית שני שכונות חדשות בכפר, אחת תבנה בשיטת "בנה ביתך", והשנייה תהווה תוספת לשכונת לוי יצחק הוותיקה. שכונת בנה ביתך נבנתה בחלק הצפוני ביותר של כפר חב"ד, ושכונת לוי יצחק החדשה נבנתה בצדו האחורי של 770.
שכונת לוי יצחק החדשה תהווה 'תוספת' לשכונת לוי יצחק הוותיקה, ותקרא שכונת לוי יצחק ב', מיקומה של השכונה החדשה נקבע לשטח שמאחורי 770 בכפר חב"ד. השלב הראשון של בניית השכונה החדשה היה בניית 28 מבנים שבהם ישתכנו כ112 משפחות[2], חברת הבנייה שעליה הוטל לבנות את השכונה הייתה חברת דניה סיבוס, והבנק שאיתו נחתמו הסכמי המשכנתאות הוא בנק אדנים. ובכדי להקל על תושביה החדשים של השכונה בתשלום המשכנתאות נתן בנק ישראל אישור חריג לפתיחה זמנית של סניף של בנק אדנים בכפר חב"ד.
כחלק מפרויקט הבנייה של שכונת לוי יצחק תוכננה יוזמה חדשה לבניית בית כנסת חדש שיהווה העתק מדויק של בית הכנסת ברודצקי בקייב, ובית הכנסת בולשוי ברוניא במוסקבה. היוזמים היו הרבנים הרב משה אסמן רב בית הכנסת ברודצקי ורב העיר קייב, והשליח הרב יצחק קוגן רב בית הכנסת בולשוי ברוניא. למעשה היוזמה לא יצא לפועל והיא נגנזה.
המיקום שנבחר לשכונת לוי יצחק ב' היה בצד שמאלי-אחורי של בית אגו"ח המקום שבו לפי השרטוטים אמור להבנות הארמון למלך המשיח. הדבר עורר פולמוס ומחאות נמרצות כמעט בכל רחבי ארץ הקודש[3]. הפולמוס נגמר לבסוף לאחר שועד כפר חב"ד ועסקנים העמידו את כל המוחאים על טעותם, בשרטוט אכן נתן לראות שהארמון משורטט בשטח שעליו תבנה השכונה החדשה, אך במציאות שרטוט זה היה טעות, והמיקום שבחר הרבי לבנות את הארמון הוא בכלל בצדו הימני של בית אגו"ח, ולא בצדו השמאלי שחלק ממנו אכן יועד לשכונת לוי יצחק החדשה.
בחודש חשוון תשס"ה התכנסה ישיבה של ועדת הכלכלה בכנסת בדיון על התקציב הבנייה של שכונת לוי יצחק ב', התוצאות היו ברובם לטובת תושבי כפר חב"ד. בחודש אייר של שנת תשס"ה נערך מעמד אבן הפינה לשכונה החדשה במעמד המד"א הרב מרדכי שמואל אשכנזי, יו"ר הועד ר' בנימין ליפשיץ, שר השיכון והבינוי, ועוש שרים ואנשי ציבור. חמישה חודשים בלבד לאחר מכן, בחודש אלול תשס"ה הבית הראשון של שכונת לוי יצחק ב' נבנה ועמד על תילו.
בחודש ניסן תשס"ז נשלמו מרבית המבנים, לכבוד המאורע נערכה התוועדות קטנה בהשתתפות המד"א דאז הרב מרדכי שמואל אשכנזי, יו"ר ועד כפר חב"ד דאז הרב בנימין ליפשיץ, ר' שמעון רבינוביץ' שעזר למשתכנים בחדשים בכל המצטרך ועוד.
עד שנת תשס"ח לא היו כבישים סלולים בשכונות לוי יצחוק ב' ובנה ביתך, אלא כל דרכי הגישה אליהם ובתוכה היו סלולים מעפר, ולקראת חג הפסח של שנת תשס"ח נסלל הכביש החדש בשכונת לוי יצחק ב' ושכונת בנה ביתך[4].
במהלך השנים התפתחה שכונת לוי יצחק החדשה, כאשר רוב תושבי הכונה התפללו בבית הכנסת שב770 בכפר חב"ד, ולאחר מכן חלקם פתחו עוד בית כנסת בסמוך ל770, הבית כנסת החדש נקרא "גבעת ליובאוויטש", כמו כן בשכונה ממוקמים שני פארקים וגני משחקים. כיום ממוקמים בשכונה למעלה מ-45 מבנים, שבהם שוכנים כמעט כ-200 משפחות אנ"ש חסידי חב"ד. השכונה ממוקמת בסמוך לכניסה הראשית לכפר כך שהנכנסים לכפר מכניסה זו רואים מיד (אחרי שרואים מבני בית הספר למלאכה) את מבני השכונה.
רחובותעריכה
לאחר שבשנת תשע"ה ועד כפר חב"ד נתן שמות לרחובות הכפר, שכונת לוי יצחק קיבלה אחד עשר שמות לרחובותיה, חמש רחובות בשכונת לוי יצחק א', ושש רחובות בשכונת לוי יצחק ב'.
אלה הם שמות הרחובות:
שכונת לוי יצחק א'עריכה
- רחוב רבי לוי יצחק - על-שם אביו של הרבי.
- רחוב דבר מלכות - קובץ לימוד שבועי המופץ ברחבי העולם, הכולל שיחות ומאמרי חסידות, שיעורי החת"ת, רמב"ם והדף היומי של אותו שבוע.
- רחוב לקוטי שיחות - סדרת ספרים המכילה 40 כרכים של לקוטים משיחותיו של הרבי על פרשיות התורה ומועדי השנה.
- רחוב לוח היום יום - ספר שכתב הרבי בהוראת חותנו אדמו"ר הריי"צ המכיל פתגמים חסידיים מחולקים לימות השנה.
- רחוב אגרות קודש - סדרת ספרים המאגדת אלפי מכתבים ומענות שכתב הרבי לאנשים שונים מרחבי העולם.
שכונת לוי יצחק ב'עריכה
- רחוב ספר התניא - ספר היסוד של חסידות חב"ד.
- רחוב תורת מנחם - סדרת ספרים המכילה הנחות של התוועדויותיו של הרבי מהשנים תש"ט - תשנ"ב.
- רחוב תורת חיים - ספר המכיל ממאמרים שאמר וכתב אדמו"ר האמצעי על פרשיות התורה מחומשים בראשית ושמות.
- רחוב אמרי בינה - ספר עיוני העוסק בשלל נושאים בחסידות שכתב אדמו"ר האמצעי.
- רחוב באתי לגני - מאמר שאמר הרבי בי' שבט תשי"א וסימל את קבלת הנשיאות של הרבי באופן רשמי.
- רחוב לקוטי תורה - ספר שהמאגד מאמרים של אדמו"ר הזקן עם הגהות של אדמו"ר הצמח צדק על מועדים ופרשיות התורה מחומשים ויקרא, במדבר ודברים.
בתי כנסתעריכה
נכון לשנת תש"פ בשכונת לוי יצחק א' וב' ממוקמים כששה בתי כנסת:
שכונת לוי יצחק א'עריכה
- בית הכנסת ישראל אריה לייב[5].
- בית הכנסת מענד'לס שול.
- בית הכנסת יעקב אבינו.
- בית הכנסת רייטשיק שול.
שכונת לוי יצחק ב'עריכה
- בית הכנסת בבית אגו"ח 770[6].
- בית הכנסת גבעת ליובאוויטש[7].
- בית כנסת דרך חיים ברחוב אמרי בינה 6 (משפחת טל-אל)*
מקוואותעריכה
- יענקל'ס מקווה.
- מקווה רייטשיק שול.
אישים בשכונהעריכה
אישים המתגוררים בשכונהעריכה
- הרב אשר אייזנבך, רב בית הכנסת רייטשיק שול, משמש גם כרב ומו"צ של שכונת לוי יצחק ב' (תפקיד לא רשמי)
- ר' מרדכי אנדר
- ר' ברוך בליז'ינסקי - רב בית הכנסת מענדל'ס שול.
- ר' אליעזר ברוד
- ר' מנחם ברוד
- ר' שמואל הנדל
- ר' בנימין ליפשיץ
- ר' יעקב לרנר
- ר' ישראל מיידנצ'יק
- ר' נחמן יוסף מיידנצ'יק
- ר' דובער מנדלזון
- ר' אבי פיאמנטה
- ר' חיים דיין
- ר' דוד פלדמן
- ר' שמעון גופין
- ר' יוסף יצחק זילברשטרום
- ר' חיים אהרון
- ר' אליעזר קרוגליאק
- ר' יעקב קטן
- ר' דוד אבא זלמנוב
- ר' משה חיים חנונו
- ר' זושא וולף
- ר' מנחם לאטר
- ר' שי סוקניק
- ר' אברהם גינדי
- ר' יעקב קעניג
- ר' חיים שאול נוישטט
- ר' לוי יצחק אדרעי
אישים שהתגוררו בשכונהעריכה
- ר' יונה לבנהרץ
- ר' משה פלדמן
- ר' זושא פויזנר
- ר' אברהם שמואל בוקיעט
- ר' זאב וולף זלמנוב
- ר' טוביה פלס
- ר' יצחק ליברמן
- ר' חיים בנימיני
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
הערות שוליים
- ↑ בחלק מהדירות יש גם 4 יחידות דיור ויותר
- ↑ כ4 מש' בכל מבנה
- ↑ השכונה מחכה לארמון - COL
- ↑ 'פסח ללא אבק' - COL
- ↑ אך השם שרשום על חזית בית הכנסת הוא "בית הכנסת תפילה למשה"
- ↑ ראה הערה קודמת
- ↑ ממוקם בצמוד ל770