יצחק יוסף: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
(ביטול גרסה 723285 של 109.186.74.168 (שיחה)) תגית: ביטול |
||
| (11 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
[[קובץ:הרב יצחק יוסף2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יצחק יוסף נואם במעמד [[סיום הרמב"ם]] בשכונת [[רמות]] ב[[ירושלים]] ([[תשע"ג]])]] | [[קובץ:הרב יצחק יוסף2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יצחק יוסף נואם במעמד [[סיום הרמב"ם]] בשכונת [[רמות]] ב[[ירושלים]] ([[תשע"ג]])]] | ||
[[קובץ:לוי דוכמן.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|השליח ר' לוי דוכמן לצד הראשון לציון הרב [[יצחק יוסף]] ב[[בית חב"ד]] דובאי]] | [[קובץ:לוי דוכמן.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|השליח ר' לוי דוכמן לצד הראשון לציון הרב [[יצחק יוסף]] ב[[בית חב"ד]] דובאי]] | ||
הרב '''יצחק יוסף''' (יליד שנת [[תשי"ב]]), [[הראשון לציון]] ו[[הרב הראשי לישראל|הרב הראשי הספרדי לישראל]], [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] "חזון עובדיה" ומחבר סדרת הספרים ילקוט יוסף. | הרב '''יצחק יוסף''' (יליד שנת [[תשי"ב]]), [[הראשון לציון]] ו[[הרב הראשי לישראל|הרב הראשי הספרדי לישראל]] לשעבר, [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] "חזון עובדיה" ומחבר סדרת הספרים ילקוט יוסף. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
בשנת [[תשל"ה]] התמנה כרבם של המושבים בר גיורא, נס הרים ו'מטע' הסמוכים לירושלים. | בשנת [[תשל"ה]] התמנה כרבם של המושבים בר גיורא, נס הרים ו'מטע' הסמוכים לירושלים. | ||
הקדיש את רוב שנותיו לכתיבת פסקי הלכה ותמצותם בסדרת הספרים הגדולה ילקוט יוסף. | |||
בבחירות ל[[הרבנות הראשית לישראל|רבנות הראשית]] שהתקיימו ב[[י"ז מנחם אב]] [[תשע"ג]], נבחר כראשון לציון והרב הראשי הספרדי לישראל{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77171 הרבנים הראשיים: הרב יצחק יוסף והרב דוד לאו] {{אינפו}}}}, לצד הרב הראשי האשכנזי, הרב [[דוד לאו]]. | בבחירות ל[[הרבנות הראשית לישראל|רבנות הראשית]] שהתקיימו ב[[י"ז מנחם אב]] [[תשע"ג]], נבחר כראשון לציון והרב הראשי הספרדי לישראל{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77171 הרבנים הראשיים: הרב יצחק יוסף והרב דוד לאו] {{אינפו}}}}, לצד הרב הראשי האשכנזי, הרב [[דוד לאו]]. | ||
| שורה 30: | שורה 32: | ||
בילדותו השתתף יחד עם אחיו בישיבת ערב חב"דית שפעלה ב[[שיכון חב"ד ירושלים]] בהנהלתו של הרב [[נפתלי רוט]], ובהשפעתו הצטרף ל[[תקנת חת"ת|תקנת אמירת החת"ת]] של הרבי, ורכש ידיעה כללית בתולדות חב"ד{{הערה|על פי נאומו בסיום [[הרמב"ם]] בשכונת רמות, שבט תשע"ד. לנאום המלא - ראו בקישורים חיצוניים.}}, וכן למד חת"ת בעידוד אביו{{הערה|1=[https://chabad.info/video/news-video/whatsapp/724807/ הרב יצחק יוסף חושף: אבי שלח אותי ללמוד בתלמוד תורה חב"ד] {{אינפו}}}} | בילדותו השתתף יחד עם אחיו בישיבת ערב חב"דית שפעלה ב[[שיכון חב"ד ירושלים]] בהנהלתו של הרב [[נפתלי רוט]], ובהשפעתו הצטרף ל[[תקנת חת"ת|תקנת אמירת החת"ת]] של הרבי, ורכש ידיעה כללית בתולדות חב"ד{{הערה|על פי נאומו בסיום [[הרמב"ם]] בשכונת רמות, שבט תשע"ד. לנאום המלא - ראו בקישורים חיצוניים.}}, וכן למד חת"ת בעידוד אביו{{הערה|1=[https://chabad.info/video/news-video/whatsapp/724807/ הרב יצחק יוסף חושף: אבי שלח אותי ללמוד בתלמוד תורה חב"ד] {{אינפו}}}} | ||
בשנת [[תשע"א]] לקראת [[חג הפסח]] ערך סיור ב[[כפר חב"ד]] ובבניין [[770 (כפר חב"ד)|770]] בכפר, והשתתף ב[[כינוס תורה]] שנערך באותו יום. ב[[תשע"ג]] השתתף ב[[סיום הרמב"ם]] שנערך ב[[שכונה|שכונת]] [[רמות]] ב[[ירושלים]], ונשא נאום בקשר | בשנת [[תשע"א]] לקראת [[חג הפסח]] ערך סיור ב[[כפר חב"ד]] ובבניין [[770 (כפר חב"ד)|770]] בכפר, והשתתף ב[[כינוס תורה]] שנערך באותו יום. ב[[תשע"ג]] השתתף ב[[סיום הרמב"ם]] שנערך ב[[שכונה|שכונת]] [[רמות]] ב[[ירושלים]], ונשא נאום בקשר לסיום הרמב"ם. | ||
במהלך מערכת הבחירות לרבנות הראשית, ביקר בארצות הברית, ובמסגרת הביקור נסע להשתטח על [[האוהל|הציון של אדמו"ר הריי"צ]] בבית העלמין מונטיפיורי, ולהעתיר תפילה ולבקש הצלחה במירוץ ל{{ה|רבנות הראשית}}. | במהלך מערכת הבחירות לרבנות הראשית, ביקר בארצות הברית, ובמסגרת הביקור נסע להשתטח על [[האוהל|הציון של אדמו"ר הריי"צ]] בבית העלמין מונטיפיורי, ולהעתיר תפילה ולבקש הצלחה במירוץ ל{{ה|רבנות הראשית}}. | ||
הרב יצחק יוסף עומד בקשר עם [[שליח]] [[הרבי]] הראשי ב[[אילת]] הרב [[יוסף הכט]], ומגיע כמעט מדי שנה לבקר בקהילה באילת. בביקורו בחגיגת סיום ה[[רמב"ם]] בבית הספר [[חב"ד]] | הרב יצחק יוסף עומד בקשר עם [[שליח]] [[הרבי]] הראשי ב[[אילת]] הרב [[יוסף הכט]], ומגיע כמעט מדי שנה לבקר בקהילה באילת. בביקורו בחגיגת סיום ה[[רמב"ם]] בבית הספר [[חב"ד]] באילת, נאם על זכות לימוד ה[[רמב"ם]] ועל מחולל ה[[תקנת לימוד הרמב"ם|תקנה]], [[הרבי מליובאוויטש]]. | ||
בשנת | בשנת [[תשע"ה]] חולל סערה כשהתבטא שאין לחסיד חב"ד ספרדי [[אכילה לפני התפילה|לאכול לפני התפילה]], הפוסק החב"די הרב [[יהודה לייב נחמנסון]] הגיב לדבריו ושלל אותם{{הערה|[https://col.org.il/news/87979 הראשל"צ הגר"י יוסף: חב"דניק ספרדי לא יאכל לפני התפילה] {{חב"ד און ליין}}}}. | ||
ב[[חודש אב]] [[תשפ"ב]] הגיע למעמד בין הזמנים של "איגוד בני הישיבות" המנוהל ע"י הרב אליעזר שלמה מימוני - שליח בעיר ראשון לציון, ואיש ציבור מוכר הפועל למען הנוער החרדי בעיר והגעת תורת החסידות לבני התורה. | |||
בראיון לעיתונאים החב"דיים ר' [[יוסי אליטוב]] ור' [[אריה ארליך]] בשנת [[תשפ"ג]] סיפר שהגיע פעם ל[[770]] במטרה להיפגש עם הרבי, אף בסוף לא עלה בידו, אף בראיון זה שיבח את פועלם של שלוחי הרבי. | |||
כמו כן מידי שנה נוהג הוא להשתתף ב[[תהלוכת ל"ג בעומר]] שע"י בית חב"ד בשכונת רמות בירושלים בהנהלת הר' יעקב זוננפלד ונושא דברים אל ילדי החמד של השכונה. | |||
כמה פעמים השתתף במעמד [[סיום הרמב"ם]] בשכונת רמות בירושלים ונשא דברים במעמד. | |||
בשנת [[תשפ"ד]] נפגש שליח הרבי ב[[פתח תקוה]] הרב [[טוביה גינזבורג]], עם הרב יוסף כדי לקבל תעודת 'כושר לרב שכונה', במהלך המפגש העניק הרב גינזבורג לרב יוסף את הספר [[ענינו של משיח]], ו[[תמונות וציורי רבותינו נשיאנו#תמונות הרבי|תמונה של הרבי]] במסגרת מפוארת, שקבוע בתוכה [[חלוקת דולרים|דולר של הרבי]] עם הקדשת שמו של הרב יוסף, הרב יוסף אמר במעמד שהוא עוקב אחרי ספרי ועלוני חב"ד שיוצאים לאור, ואף התבטא "כל הכבוד לחסידי חב"ד על כל פעולתם לחיזוק התורה והיהדות, בפרט כיום שעם ישראל מתעורר עקב המלחמה"{{הערה|1=[https://chabad.info/moshiach/1053882/ הספר ענינו של משיח הוענק לראשון לציון הרב יצחק יוסף {{אינפו}}]}}. | |||
===ביטויי הערכה על פועלו של הרבי ותנועת חב"ד=== | ===ביטויי הערכה על פועלו של הרבי ותנועת חב"ד=== | ||
{{ציטוט|אני אומר את זה לא בשביל להחניף - אין כמו תנועת חב"ד בזיכוי הרבים|מקור=[http://www.col.org.il/ | {{ציטוט|אני אומר את זה לא בשביל להחניף - אין כמו תנועת חב"ד בזיכוי הרבים|מקור=[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_נאומו_של_הרב_יוסף_במפגש_הסגור_בכפרחבד_וידאו_בלעדי_77451.html נאומו במפגש פרידה והוקרה לאחד מבכירי מערכת צה"ל שסיים את תפקידו] {{וידאו}} - {{COL}}}}. | ||
{{ציטוט|הגאון רבי זלמן - הוא היה אדמו"ר, אבל לא סתם אדמו"ר - אדמו"ר גאון בתורה - בעל ספר שו"ע הרב - קונטרס אחרון שלו - ספר נפלא|מקור= שיעורו במוצאי שבת פרשת שמות תשפ"ד דקה 1:41:51}} | {{ציטוט|הגאון רבי זלמן - הוא היה אדמו"ר, אבל לא סתם אדמו"ר - אדמו"ר גאון בתורה - בעל ספר שו"ע הרב - קונטרס אחרון שלו - ספר נפלא|מקור= שיעורו במוצאי שבת פרשת שמות תשפ"ד דקה 1:41:51}} | ||
| שורה 57: | שורה 61: | ||
* '''איסור והיתר''' – הדינים הקשורים להלכות דם ומליחה, בשר בחלב ועוד. ראה אור לראשונה בהוצאת 'אור ודרך', מאוחר יותר צורף לסדרת הספרים ילקוט יוסף. | * '''איסור והיתר''' – הדינים הקשורים להלכות דם ומליחה, בשר בחלב ועוד. ראה אור לראשונה בהוצאת 'אור ודרך', מאוחר יותר צורף לסדרת הספרים ילקוט יוסף. | ||
* '''דיני חינוך קטן ובר מצווה''' – הלכות ודינים מכל חלקי השולחן ערוך | * '''דיני חינוך קטן ובר מצווה''' – הלכות ודינים מכל חלקי השולחן ערוך | ||
* '''השביעית והלכותיה''' – כולל גם התייחסות מפורטת לדין 'היתר מכירה' | * '''השביעית והלכותיה''' – כולל גם התייחסות מפורטת לדין 'היתר מכירה' | ||
* '''כיבוד אב ואם''' – קיצור הלכות ודיני כבוד הורים, וכבוד רבו ותלמיד חכם. לימים נספח ספר זה במהדורה מורחבת של ב' כרכים בסדרה "ילקוט יוסף". | * '''כיבוד אב ואם''' – קיצור הלכות ודיני כבוד הורים, וכבוד רבו ותלמיד חכם. לימים נספח ספר זה במהדורה מורחבת של ב' כרכים בסדרה "ילקוט יוסף". | ||
* '''פסקי הלכה בהלכות נדה''' – פסקים שקובצו מספרי אביו | * '''פסקי הלכה בהלכות נדה''' – פסקים שקובצו מספרי אביו | ||
* '''מפתחות לספר [[יחוה דעת]]''' | * '''מפתחות לספר [[יחוה דעת]]''' | ||
* '''"[http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?60626&M אגרת לבני תורה]"''' – הנחיות לימוד עבור תלמידי ישיבה הנסמכות על הקדמת אביו לכרך הראשון של [[יביע אומר]] (תשנ"ט, תשס"ו). | * '''"[http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?60626&M אגרת לבני תורה]"''' – הנחיות לימוד עבור תלמידי ישיבה הנסמכות על הקדמת אביו לכרך הראשון של [[יביע אומר]] (תשנ"ט, תשס"ו). | ||
*ילקוט יוסף '''"שובע שמחות"''' – על ענייני ברית, בר מצווה, נישואין ועוד (ב' כרכים). | *ילקוט יוסף '''"שובע שמחות"''' – על ענייני ברית, בר מצווה, נישואין ועוד (ב' כרכים). | ||
* קונטרס '''"כללי הוראה"''' – ובו כ-420 כללי פסיקה של אביו (תשמ"ז) (מופיע גם בסוף המהדורה השנייה של הכרך הראשון של [[שו"ת]] [[יחוה דעת]]). | * קונטרס '''"כללי הוראה"''' – ובו כ-420 כללי פסיקה של אביו (תשמ"ז) (מופיע גם בסוף המהדורה השנייה של הכרך הראשון של [[שו"ת]] [[יחוה דעת]]). | ||
| שורה 75: | שורה 79: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=&id=79897&tag= | *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=&id=79897&tag=הרב+יצחק+יוסף חדשות הקשורות עם הראשון לציון הרב יצחק יוסף], {{אינפו}} | ||
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79897 נאומו במעמד [[סיום הרמב"ם]] בשכונת רמות בירושלים, שבט תשע"ד]''' {{וידאו}} {{אינפו}} | *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79897 נאומו במעמד [[סיום הרמב"ם]] בשכונת רמות בירושלים, שבט תשע"ד]''' {{וידאו}} {{אינפו}} | ||
* [http://shturem.net/index.php?section=news&id=69821 הראשון לציון ביקר והתרשם במוסדות חב"ד באילת] באתר [[שטורעם. נט]] {{שטורעם}} | * [http://shturem.net/index.php?section=news&id=69821 הראשון לציון ביקר והתרשם במוסדות חב"ד באילת] באתר [[שטורעם. נט]] {{שטורעם}} | ||
| שורה 89: | שורה 93: | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ב]] | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ב]] | ||
[[קטגוריה:רבני ספרד]] | [[קטגוריה:רבני ספרד]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת פורת יוסף]] | |||
גרסה אחרונה מ־19:34, 5 בדצמבר 2024
| הרב יצחק יוסף | |
|---|---|
| |
| הראשון לציון | |
| לידה | י"ח טבת תשי"ב (1962) |
| ירושלים | |
| מקום פעילות | ירושלים |
| השתייכות | ספרדי-חרדי |
| תפקידים נוספים | ראש ישיבת "חזון עובדיה" |
| רבותיו | אביו הרב עובדיה יוסף |
| חיבוריו | סדרת שו"ת ילקוט יוסף. עין יצחק. אוצר דינים לאשה ולבת. שובע שמחות. כללי הוראה |
הרב יצחק יוסף (יליד שנת תשי"ב), הראשון לציון והרב הראשי הספרדי לישראל לשעבר, ראש ישיבת "חזון עובדיה" ומחבר סדרת הספרים ילקוט יוסף.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב יוסף נולד בי"ח טבת תשי"ב בירושלים כבנו השלישי של אביו הרב עובדיה יוסף. בילדותו למד בתלמוד תורה יבנה, וכשהגיע לגיל ישיבה נכנס ללמוד בישיבת 'פורת יוסף' בשכונת קטמון משם המשיך את לימודיו בנתיבות בישיבת 'הנגב' של הרב יששכר מאיר.
בגיל שמונה עשרה החל בליקוט פסקי ההלכות של אביו. בשנת תשל"ג הקים את כולל "חזון עובדיה". בשנת תש"מ הוסמך לרבנות ודיינות. בשנת תשנ"ב פתח את ישיבת "חזון עובדיה"
במהלך השנים ביקר בעשרות בתי חב"ד ברחבי העולם, והשתתף בכינוסי תורה בישיבות השונות.
בשנת תשל"ה התמנה כרבם של המושבים בר גיורא, נס הרים ו'מטע' הסמוכים לירושלים.
הקדיש את רוב שנותיו לכתיבת פסקי הלכה ותמצותם בסדרת הספרים הגדולה ילקוט יוסף.
בבחירות לרבנות הראשית שהתקיימו בי"ז מנחם אב תשע"ג, נבחר כראשון לציון והרב הראשי הספרדי לישראל[1], לצד הרב הראשי האשכנזי, הרב דוד לאו.
קשריו עם חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
בילדותו השתתף יחד עם אחיו בישיבת ערב חב"דית שפעלה בשיכון חב"ד ירושלים בהנהלתו של הרב נפתלי רוט, ובהשפעתו הצטרף לתקנת אמירת החת"ת של הרבי, ורכש ידיעה כללית בתולדות חב"ד[2], וכן למד חת"ת בעידוד אביו[3]
בשנת תשע"א לקראת חג הפסח ערך סיור בכפר חב"ד ובבניין 770 בכפר, והשתתף בכינוס תורה שנערך באותו יום. בתשע"ג השתתף בסיום הרמב"ם שנערך בשכונת רמות בירושלים, ונשא נאום בקשר לסיום הרמב"ם.
במהלך מערכת הבחירות לרבנות הראשית, ביקר בארצות הברית, ובמסגרת הביקור נסע להשתטח על הציון של אדמו"ר הריי"צ בבית העלמין מונטיפיורי, ולהעתיר תפילה ולבקש הצלחה במירוץ לרבנות הראשית.
הרב יצחק יוסף עומד בקשר עם שליח הרבי הראשי באילת הרב יוסף הכט, ומגיע כמעט מדי שנה לבקר בקהילה באילת. בביקורו בחגיגת סיום הרמב"ם בבית הספר חב"ד באילת, נאם על זכות לימוד הרמב"ם ועל מחולל התקנה, הרבי מליובאוויטש.
בשנת תשע"ה חולל סערה כשהתבטא שאין לחסיד חב"ד ספרדי לאכול לפני התפילה, הפוסק החב"די הרב יהודה לייב נחמנסון הגיב לדבריו ושלל אותם[4].
בחודש אב תשפ"ב הגיע למעמד בין הזמנים של "איגוד בני הישיבות" המנוהל ע"י הרב אליעזר שלמה מימוני - שליח בעיר ראשון לציון, ואיש ציבור מוכר הפועל למען הנוער החרדי בעיר והגעת תורת החסידות לבני התורה.
בראיון לעיתונאים החב"דיים ר' יוסי אליטוב ור' אריה ארליך בשנת תשפ"ג סיפר שהגיע פעם ל770 במטרה להיפגש עם הרבי, אף בסוף לא עלה בידו, אף בראיון זה שיבח את פועלם של שלוחי הרבי.
כמו כן מידי שנה נוהג הוא להשתתף בתהלוכת ל"ג בעומר שע"י בית חב"ד בשכונת רמות בירושלים בהנהלת הר' יעקב זוננפלד ונושא דברים אל ילדי החמד של השכונה.
כמה פעמים השתתף במעמד סיום הרמב"ם בשכונת רמות בירושלים ונשא דברים במעמד.
בשנת תשפ"ד נפגש שליח הרבי בפתח תקוה הרב טוביה גינזבורג, עם הרב יוסף כדי לקבל תעודת 'כושר לרב שכונה', במהלך המפגש העניק הרב גינזבורג לרב יוסף את הספר ענינו של משיח, ותמונה של הרבי במסגרת מפוארת, שקבוע בתוכה דולר של הרבי עם הקדשת שמו של הרב יוסף, הרב יוסף אמר במעמד שהוא עוקב אחרי ספרי ועלוני חב"ד שיוצאים לאור, ואף התבטא "כל הכבוד לחסידי חב"ד על כל פעולתם לחיזוק התורה והיהדות, בפרט כיום שעם ישראל מתעורר עקב המלחמה"[5].
ביטויי הערכה על פועלו של הרבי ותנועת חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
אני אומר את זה לא בשביל להחניף - אין כמו תנועת חב"ד בזיכוי הרבים
.
הגאון רבי זלמן - הוא היה אדמו"ר, אבל לא סתם אדמו"ר - אדמו"ר גאון בתורה - בעל ספר שו"ע הרב - קונטרס אחרון שלו - ספר נפלא
— שיעורו במוצאי שבת פרשת שמות תשפ"ד דקה 1:41:51
ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ילקוט יוסף – ספרי הלכה על סדר השולחן ערוך, 34 כרכים
- קיצור שולחן ערוך – ילקוט יוסף
- "אוצר דינים לאשה ולבת" – ספר הלכות ומנהגים לבנות ישראל, תשמ"ט. הספר קיבל את הסכמתם של אביו הרב עובדיה יוסף, הרב שלמה זלמן אוירבך, הרב יהודה צדקה, הרב שלום משאש ועוד.
- איסור והיתר – הדינים הקשורים להלכות דם ומליחה, בשר בחלב ועוד. ראה אור לראשונה בהוצאת 'אור ודרך', מאוחר יותר צורף לסדרת הספרים ילקוט יוסף.
- דיני חינוך קטן ובר מצווה – הלכות ודינים מכל חלקי השולחן ערוך
- השביעית והלכותיה – כולל גם התייחסות מפורטת לדין 'היתר מכירה'
- כיבוד אב ואם – קיצור הלכות ודיני כבוד הורים, וכבוד רבו ותלמיד חכם. לימים נספח ספר זה במהדורה מורחבת של ב' כרכים בסדרה "ילקוט יוסף".
- פסקי הלכה בהלכות נדה – פסקים שקובצו מספרי אביו
- מפתחות לספר יחוה דעת
- "אגרת לבני תורה" – הנחיות לימוד עבור תלמידי ישיבה הנסמכות על הקדמת אביו לכרך הראשון של יביע אומר (תשנ"ט, תשס"ו).
- ילקוט יוסף "שובע שמחות" – על ענייני ברית, בר מצווה, נישואין ועוד (ב' כרכים).
- קונטרס "כללי הוראה" – ובו כ-420 כללי פסיקה של אביו (תשמ"ז) (מופיע גם בסוף המהדורה השנייה של הכרך הראשון של שו"ת יחוה דעת).
- "עין יצחק" – (3 כרכים): כרך א' - כללי הגמרא והמשנה; כרך ב' - כללי ספק ספיקא ושאר הספיקות; כרך ג' - כללי קבלת הוראות מרן השולחן ערוך וכללי הפסיקה, כללי שו"ע ורמ"א וכן כללי המנהגים.
- "שולחן המערכת" – מערכות דינים ומנהגים לפי סדר הא'-ב', תשובות בהלכה ומאמרים על דרך הלימוד והפסיקה ההלכתית, הספר דומה במתכונתו לספר שדי חמד. הספר יצא לאור בשנת תש"ע (2009) עד כה יצאו לאור שני כרכים באותיות א'-ה'.
- שארית יוסף (ג' כרכים) – השלמות והוספות על סדרת הספרים 'ילקוט יוסף'. מאוחר יותר נוספו הכרכים לסדרת הספרים 'ילקוט יוסף'.
- כללי הגיור - תשע"ה.
- שו"ת הראשון לציון (ב' חלקים) – תשובות שהשיב בעת כהונתו בתפקיד הראשון לציון, תשע"ו.
- "השיעור השבועי" תשע"ה – תמצית שיעוריו במוצ"ש בבית הכנסת היזדים, בעריכת הרב יצחק לוי (נשר), תשע"ו.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בנו, הרב עובדיה יוסף (הנכד) נשוי עם ביתו של הרב הראשי לשעבר הרב משה שלמה עמאר ומכהן כראש ישיבת 'חזון עובדיה'.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- חדשות הקשורות עם הראשון לציון הרב יצחק יוסף,
- נאומו במעמד סיום הרמב"ם בשכונת רמות בירושלים, שבט תשע"ד
- הראשון לציון ביקר והתרשם במוסדות חב"ד באילת באתר שטורעם. נט
- הרב שמעון אייזנבך, סיפור קשריו עם הראשל"צ, הרב יצחק יוסף,
| הקודם: הרב שלמה משה עמאר |
הראשון לציון - הרב הראשי הספרדי החל מי"ז מנחם אב תשע"ג |
הבא: - |
| הקודם: שמעון בעדני |
מנהיג הציבור הספרדי החל מי"ח טבת תשפ"ג |
הבא: - |
הערות שוליים
- ↑ הרבנים הראשיים: הרב יצחק יוסף והרב דוד לאו
- ↑ על פי נאומו בסיום הרמב"ם בשכונת רמות, שבט תשע"ד. לנאום המלא - ראו בקישורים חיצוניים.
- ↑ הרב יצחק יוסף חושף: אבי שלח אותי ללמוד בתלמוד תורה חב"ד
- ↑ הראשל"צ הגר"י יוסף: חב"דניק ספרדי לא יאכל לפני התפילה
- ↑ הספר ענינו של משיח הוענק לראשון לציון הרב יצחק יוסף