רמב"ם – הבדלי גרסאות

{{פירוש נוסף|נוכחי=רבי משה בן מימון}}

[[קובץ:קבר הרמבם.jpg|שמאל|ממוזער|ציון הרמב"ם ב[[טבריה]]]]

[[קובץ:ציון הרמב''ם.jpg|250px|שמאל|ממוזער|המבנה שעל ציונו של הרמב"ם]]

[[קובץ:הרמבם_2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור נפוץ של הרמב"ם]]

רבי '''משה בן מימון''' (המכונה '''הרמב"ם''') ([[י"ד בניסן]] שנת ד'תתצ"ה{{הערה|[[#תאריך לידתו של הרמב"ם|ראו]].}} - [[כ' בטבת]] שנת ד'תתקס"ה) הוא מגדולי פוסקי ההלכה, מחבר הספר [[משנה תורה]]. גדולי הדורות התבטאו עליו באומרם: "ממשה עד משה לא קם כמשה".

נולד בקורדובה, שבאל-אנדלוס, כיום [[ספרד]], לרבי [[מיימון הדיין]]. משפחתו של הרמב"ם נקראה 'בן עובדיה', על שם אבי המשפחה הראשון ברשימות היחס של הרמב"ם, ר' עובדיה דיין קורדובה. יש הממשיכים את שושלת היוחסין של הרמב"ם עד רבי [[יהודה הנשיא]] המיוחס לזרעו של [[דוד המלך]]{{הערה|1=על פי עדותו של בנו מובא ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24645&st=&pgnum=133 סדר הדורות] {{הב}}.}}.

התחנך אצל אביו רבי מיימון הדיין, שהשפיע רבות על הגותו, וממורו המובהק של רבי מימון - [[ר"י מיגאש|רבי יוסף אבן מיגאש]], אשר שימש כדיין בקורדובה, והעיד עליו הרמב"ם: "כי לב האיש ההוא בתלמוד מבעית למי שיסתכל בדבריו ועומק שכלו בעיון עד אשר כמעט נאמר בו 'וכמוהו לא היה לפניו מלך' במנהגו ובדרכו". הרמב"ם ראה עצמו גם כתלמידו של רבו של הר"י מיגאש - [[רי"ף|רבי יצחק אלפסי]], הרי"ף.

 

על פי המסורת בהיותו ילד היה קשה קליטה ולא הצליח ללמוד, בעקבות זאת גירשו אביו ר' מימון מביתו. לאחר נדודים הגיע לבית כנסת מסוים, שם בכה והתפלל על כך לה', עד שנפתחו לו מעינות חכמה ונעשה תלמיד אצל ר' יוסף ן' מיגאש<ref>[[סדר הדורות]] שם</ref>.

לאחר מסע נדודים שארך כעשר שנים, ניסתה המשפחה להתיישב בעיר [[פאס]] שב[[מרוקו]], בפאס ככל הנראה כתב הרמב"ם את [[איגרת השמד]], העוסקת בתגובה היהודית הראויה לתופעת השמד במרוקו ובספרד. אך גם שם לא האריכו ימי שלוותם, וכעבור חמש שנים נאלצו לעזוב את העיר, עקב ה[[קנאה|קנאות]] המוסלמית שהלכה וגברה, והפיכתה של מרוקו למקום סכנה עבור היהודים.

בשנת ד'תתקכ"ו הפליגו הרמב"ם ומשפחתו מסבתה, אל [[עכו]] שב[[ארץ ישראל]], בה התיישבו. הקהילה היהודית בעכו הייתה בימים ההם מהגדולות בארץ ישראל, וקיבלה בכבוד רב את משפחת הרמב"ם. רב העיר עכו, רבי יפת בן רבי אליהו, התקשר בקשרי ידידות עם הרמב"ם, ידידות שנמשכה גם לאחר שנים באמצעות קשרי מכתבים, ולבסוף על ידי מינויו של רבי יפת כאחד הדיינים בקהילת אלכסנדריה, שהייתה תחת מרותו של הרמב"ם כראש רבני מצרים. חמישה חדשים לאחר העלייה לארץ ביקרו הרמב"ם, אביו ורבי יפת בירושלים והתפללו ב[[כותל המערבי]]. משם הם נסעו לחברון, והתפללו במערת המכפלה.

בשל מומחיותו הרבה ב[[רפואה]], החל הרמב"ם בשנת ד'תתקמ"ו לשמש כרופאו של הווזיר אל-אלפאצ'ל, המשנה למלך, ומאוחר יותר אף של אלפאצ'ל בנו של המלך צלאח א-דין. כתוצאה מכך בילה חלק ניכר מזמנו בארמון המלוכה. סיפורים עממיים רבים עוסקים בתקופה זו בחיי הרמב"ם, וברקעם נמצאים תככי החצר וקנאת השרים המוסלמים ברופא היהודי המצליח.

מלבד עבודתו בחצר המלך, העניק הרמב"ם מזור להמונים שצבאו על דלתותיו, יהודים ונכרים כאחד.

הרמב"ם נפטר {{מונחון|בפוּסטאט|קהיר העתיקה}} שבמצרים ב[[כ' בטבת]] ד'תתקס"ה בגיל 69. בנו רבי אברהם מילא את מקומו בהנהגת יהודי מצרים. הוא וצאצאיו כיהנו כנגידים ועמדו בראש זרם דתי-חסידי{{הבהרה}}, המוכר במחקר בשם חסידי מצרים. המסורת אומרת שלפי דרישתו המפורשת של הרמב"ם "אל נא תקברוני במצרים", הועברה גופתו ממצרים לטבריה ובה אכן עומד ציון שמקובל כמקום קבורתו. בחלקה זו קבורים אף [[השל"ה הקדוש]] ו[[רבן יוחנן בן זכאי]]. רבים הם הבאים לעלות על קברי גדולי היהדות הטמונים שם.

על אף גדלותו העצומה בכל חלקי ה[[תורה]], הניכרת בחיבוריו ובעיקר בחיבורו הגדול משנה תורה, בו מבאר את כל ה[[תורה שבעל פה]] בצורה מסודרת - אף על פי כן קמו לו אויבים רבים, ודווקא מקרב גדולי התורה בדורו. הסיבה לכך היא ספרו הקדוש "מורה נבוכים" שעל הנאמר בו חלקו רבים מראשונים, בעיקר בשל השיטה הפילוסופית עלי' מושתת הספר.

חיבורו משנה תורה נחשב לחיבור הגדול ביותר באיכותו שהיה אי פעם הן בקרב הראשונים, והן בקרב גדולי האחרונים. גדולי הדורות האחרונים, ובהם רבי [[יוסף רוזין]] - הגאון מרוגוצ'וב, [[רבי חיים מבריסק]], רבי [[מאיר שמחה הכהן]] מדווינסק (האור שמח), רבי [[יצחק זאב|יצחק זאב סולובייצ'יק]] מבריסק ועוד, חיברו את חידושיהם לפי סדר חיבורו הגדול של הרמב"ם "משנה תורה".

רבים מאוד משיחותיו של הרבי נסובות על דברי הרמב"ם, קושיות תירוצים וביאורים בדברי הרמב"ם.

כשהסביר [[אדמו"ר הרש"ב]] את הענין של מתיבתא דרקיעא על כל היכלותיה בכל מקצועות הפשט, הרמז, הדרוש, ראש מתיבתא דרקיעא והסוד שבתורה, אמר הרש"ב שהרמב"ם הוא הריש מתיבתא בהיכל מתיבתא דרקיעא{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15842&hilite=cec08612-9571-4c92-bddb-df1e62fb1681&st=המהר%22ל&pgnum=23 אוס"ח בשם ספר השיחות ה' ש"ת, עמודים 41–42] (מהדורת [[לה"ק]] עמוד מח)}}.

[[הרבי]] התייחס בצורה בולטת ביותר לדמותו והגותו של הרמב"ם, כך לדוגמא הפשיט את הפתגם "ממשה עד משה לא קם כמשה" וכך אמר: "מזמנו של משה רבינו, משה בן עמרם, עד לזמנו של רבינו משה בן מימון הספרדי 'לא קם כמשה'... מזמנו של משה רבינו עד לזמנו של הרמב"ם עברו לערך חמישים דורות... כל גדולי ישראל שהיו במשך דורות אלו – החל מיהושע ויהושע לזקנים וזקנים לנביאים ונביאים לאנשי כנסת הגדולה התנאים והאמוראים שמנה הרמב"ם בארבעים הדורות דמקבלי התורה – לא היה אף אחד מהם שידמה למשה רבינו, עד שבא רבינו משה בן מיימון"{{הערה|תורת מנחם תשמ"ה, חלק ג', עמ' 1697.}}, כמו כן כינהו הרבי "מורה נבוכים – הן בדורו והן לכל הדורות"{{הערה|תורת מנחם תשמ"ג, חלק ב', עמ' 942.}}.

עם זאת ב[[שער הגלגולים]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14180&hilite=e1ed3313-0f85-4ffe-8a21-8d99978b3940&st=נחמן&pgnum=112 הקדמה ל"ו דף מ"ה ע"ב]}} כותב [[האריז"ל]] כי הרמב"ם לא זכה לידע את חכמת הזוהר, ומסביר את הטעם לכך על פי הקבלה ולעומת זאת [[הרמב"ן]] זכה אך בסוף ימיו.

הרמב"ם נולד ב[[י"ד ניסן]] בשנת ד'תתצ"ה.

[[כ' טבת]] הוא יום פטירתו של הרמב"ם.

כמו כן הוכח כי סגנון הלבוש שבתמונה מתאים לסגנון המזרחי, הנהוג בארצות ערב, בעוד הרמב"ם חי בעיקר בארצות המערב{{הבהרה}}, שם סגנון הלבוש היה שונה.

ב[[התוועדות]] [[י"א ניסן]] [[תשמ"ה]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15981&st=&pgnum=330 תורת מנחם התוועדויות תשמ"ה - חלק ג, עמ' 1716], באתר היברו בוקס}} נשא [[הרבי]] [[שיחה]] בהקשר לשנת ה-850 ללידת הרמב"ם, הרבי דיבר על כך שיש להפיץ את דמותו של הרמב"ם ואת פועלו ותרומתו להלכה היהודית ולאנושות כולה באמצעות כינוסים והדפסת בולים עליהם תמונתו של הרמב"ם{{הערה|ואכן מדינות שונות אכן הנפיקו בולים עליהם הופיע דמותו של הרמב"ם, וביניהם ישראל, אורוגוואי, אנטיגואה וברבודה. כך גם הונפקו שטרות ישראליים בסך של כ1000 שקלים וכן בסך של שקל בודד, ומטבע של שקל בודד [להעיר כי ניתן לראות בכך הוכחה לכך שהרבי לא קיבל את התמונה כאמיתית, שהרי באג"ק חח"י ע' רכו הרבי מסביר שמופרך לעשות בול עם תמונת אדמוה"ז כי בול הוא דבר שמתגלגל ברחובות וכך תתבזה ח"ו תמונת אדמוה"ז. ובנוגע לתמונת הרמב"ם ע"ג בול לא הזכיר זאת הרבי ואדרבה עודד את הענין].}} וציטוט מדבריו. בהמשך לכך ציין הרבי, כי אכן ישנו ספק באמיתיות תמונת הרמב"ם, אך מכיוון שהתמונה מביאה לידי זיכרון הרמב"ם והליכה בדרכיו הרי שהדבר מביא תועלת רצויה, ויש לנהוג בכך.

[[קטגוריה:רמב"ם]]

[[קטגוריה:ראשונים]]

[[קטגוריה:מוני המצוות]]