תפילה ללא כוונה כגוף ללא נשמה: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־08:42, 22 באוגוסט 2023

התפילה נקראת עבודה שבלב, שהיא הכוונה במחשבה וברעותא דליבא בשעת התפילה. כמאמר רבותינו זכרונם לברכה תפילה בלא כוונה כגוף בלא נשמה^[1].

ידוע שיש ג' לבושים מחשבה, דבור, ומעשה, שעל שלושה לבושים אלו אמרו רבותינו זכרונם לברכה ש"על שלשה דברים העולם עומד על התורה - דיבור, על העבודה - מחשבה, ועל גמילות חסדים - מעשה".

כאמור, במילה עבודה הכוונה היא לעבודת הקרבנות, ובקורבנות עיקר העבודה היא במחשבה, ולכך אם חושב הכהן לאכול את הקרבן הנקרב חוץ לזמנו או חוץ למקומו הקרבן נחשב כפיגול ונפסל.

ולכן, גם עתה, שהתפילה היא כנגד קורבנות התמיד שהיו מקריבין בבית המקדש, הרי עיקר התפילה היא בחינת מוחין, מחשבה, וכמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה: "אם כיוון לבו יצא - כוונת הלב דוקא, וכן אמרו תפילה בלא כוונה כגוף בלי נשמה".

והביאור בכך: בתפילה, היהודי - באשר הוא נמצא - מתקשר לאלקות, וההתקשרות בעיקר נמצאת בבחינת המחשבה של האדם, כי מעשה יכול אדם לעשות בלי להתקשר ולהתחבר כלל עם הנעשה, וכן בדבור יכול לדבר הרבה דיבורים אבל לא להיות מקושר בהם, בשונה מכך, המחשבה, היא נחשבת כהתקשרות עצמית בינו לבין מחשבתו, היות שמחשבה הוא בחינת לבוש הפנימי, ועל כן עיקר התפילה היא הכוונה, והדיבור הוא רק - לעורר הכוונה, אבל העיקר הוא הכוונה. רק שהקילו חכמים ואמרו שדי בפרשה ראשונה דק"ש וברכה ראשונה דתפילה^[2].

הערות שוליים

↑ לא ידוע לנו מקורו של המאמר בדברי חז"ל והמקור הקדום ביותר שידוע לכך הוא בחובות הלבבות שער חשבון הנפש פ"ג, חשבון ט'. נעתק גם בספר התניא לקוטי אמרים פרק לח.
↑ תורת שמואל

[1] לא ידוע לנו מקורו של המאמר בדברי חז"ל והמקור הקדום ביותר שידוע לכך הוא בחובות הלבבות שער חשבון הנפש פ"ג, חשבון ט'. נעתק גם בספר התניא לקוטי אמרים פרק לח.

[2] תורת שמואל

[1]

[2]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{תפילה}}
-'''תפלה''' היא עבודה שבלב, שהיא הכוונה במחשבה ברעותא דליבא. כמאמר רז"ל '''תפלה בלא כוונה כגוף בלא נשמה.'''
-== ענין התפילה - עבודת וביטול הלב ==
+ה'''תפילה''' נקראת עבודה שב[[לב]], שהיא הכוונה ב[[מחשבה]] וב[[רעותא דליבא]] בשעת התפילה. כמאמר רבותינו זכרונם לברכה '''תפילה בלא כוונה כגוף בלא נשמה'''{{הערה|לא ידוע לנו מקורו של המאמר בדברי חז"ל והמקור הקדום ביותר שידוע לכך הוא בחובות הלבבות שער חשבון הנפש פ"ג, חשבון ט'. נעתק גם בספר התניא לקוטי אמרים פרק לח.}}.
-דבור התפלה הוא רק שיהיה הקול מעורר הכוונה, אך התפילה עצמה היא עבודת הלב, ולכן היא במקום
+ידוע שיש ג' לבושים [[מחשבה]], [[דבור]], ו[[מעשה]], שעל שלושה לבושים אלו אמרו רבותינו זכרונם לברכה ש"על שלשה דברים העולם עומד על ה[[תורה]] - [[דיבור]], על ה[[עבודה]] - [[מחשבה]], ועל [[גמילות חסדים]] - [[מעשה]]".
-הקרבנות, ועבודת הקרבנות היתה תלויה בכהנא בעובדא וברעותא דליבא כנזכר בזהר.
-מהות עבודה זו, היא שתהיה כוונתו ומחשבתו דבוקה בה', להיות מרכבה אליו ית', [[מסירות נפש|ולמסור נפשו]] ורצונו לה' ית', להיות לו רק רצון אחד, ולב אחד לאביו שבשמים, שלא להפרד מיחודו ואחדותו ית', על ידי סור מרע ועשה טוב, דהיינו כד אתכפייא [[סטרא אחרא]], אזי יאיר עליו אור ה' על נפשו.
+כאמור, במילה [[עבודה]] הכוונה היא לעבודת ה[[קרבנות]], וב[[קורבנות]] עיקר העבודה היא ב[[מחשבה]], ולכך אם חושב הכהן לאכול את הקרבן הנקרב חוץ לזמנו או חוץ למקומו הקרבן נחשב כפיגול ונפסל.
-== ברכות השחר ==
+ולכן, גם עתה, שהתפילה היא כנגד קורבנות ה[[תמיד]] שהיו מקריבין ב[[בית המקדש]], הרי עיקר התפילה היא בחינת [[מוחין]], [[מחשבה]], וכמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה: "אם כיוון לבו יצא - כוונת הלב דוקא, וכן אמרו תפילה בלא כוונה כגוף בלי נשמה".
-על דרך זה, תקנו חז"ל את ברכות השחר, בהם אומרים את התיבות: בא"י אלהינו מלך העולם.
+והביאור בכך: בתפילה, היהודי - באשר הוא נמצא - מתקשר לאלקות, וההתקשרות בעיקר נמצאת בבחינת המחשבה של האדם, כי מעשה יכול אדם לעשות בלי להתקשר ולהתחבר כלל עם הנעשה, וכן בדבור יכול לדבר הרבה דיבורים אבל לא להיות מקושר בהם, בשונה מכך, המחשבה, היא נחשבת כהתקשרות עצמית בינו לבין מחשבתו, היות שמחשבה הוא בחינת לבוש הפנימי, ועל כן עיקר התפילה היא הכוונה, והדיבור הוא רק - לעורר הכוונה, אבל העיקר הוא הכוונה. רק שהקילו חכמים ואמרו שדי בפרשה ראשונה דק"ש וברכה ראשונה דתפילה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharash/tsh/633a/1/4/33&search=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%94+%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%94 תורת שמואל]}}.
+{{הערות שוליים}}
-=== הויה ===
+{{תפילה}}
-הענין בכך הוא, כי אנו מבקשים שיומשך בחינת '''[[הויה]]''' להוות העולמות, שלא יופסק חיותם וקיומם, ולא יסתלק למעלה כטבע האש ח"ו.
-=== אלקינו ===
-בנוסף לכך אנו מממשיכם ומבקשים, להיות בחינת '''אלהינו''' שנהיה בטלים אליו בחינת [[מרכבה]] אליו ית' עד שיקרא שמו עלינו שהוא אלהינו, כמו שאנו אומרים: אלהי אברהם, על שם שהוא בחי' מרכבה ולא להיות דבר יש ונפרד בפני עצמו.
-=== מלך העולם ===
-'''מלך העולם''', פירוש: מה שהוא מהוה ומחיה העולמות להיות יש ונפרד בפני עצמו, הוא מפני היותו מלך שמו נקרא, ואין מלך בלא עם מלשון עוממות דברים זרים ונפרדים, שאם יהיה לאדם הרבה בנים אין נקרא שמו מלך עליהם, ולכן מהווה את העולם בבחינת הסתר דווקא, ולא בחינת בן שהוא ביטול.
-מה שאין כן ישראל נקראים בנים למקום, ברא כרעא דאבוה, כמו שהרגל בטלה אצל הראש.
-== מקורות ==
-[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/9/25d&search=%D7%9B%D7%92%D7%95%D7%A3+%D7%91%D7%9C%D7%90+%D7%A0%D7%A9%D7%9E%D7%94 לקוטי תורה פרשת אחרי]
 [[קטגוריה:תפילה]]

תפילה ללא כוונה כגוף ללא נשמה: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־08:42, 22 באוגוסט 2023

הערות שוליים

תפריט ניווט