הר הבית – הבדלי גרסאות
ספירת המלכות (שיחה | תרומות) |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
||
| (42 גרסאות ביניים של 20 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הר הבית מעוצב 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה מעובדת של הר הבית, | [[קובץ:הר הבית מעוצב 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה מעובדת של הר הבית, במסגרת פרסומי חברת [[שפע ימים]]]] | ||
[[קובץ:הר הבית והכותל.jpeg|250px|שמאל|ממוזער|מקום הר הבית ו[[הכותל המערבי]] כיום]] | |||
'''הר הבית''' (נקרא גם '''הר המוריה''') הוא הר בעיר [[ירושלים]] שעליו עמדו [[בית המקדש|בתי המקדש]] [[בית המקדש הראשון|הראשון]] ו[[בית המקדש השני|השני]], ושם גם עתיד להיבנות [[בית המקדש השלישי]]. באופן ספציפי, מוגדר "הר הבית" מתחם מוקף חומה על גבי ההר שבתוכו בית המקדש, שלו ישנם דינים מיוחדים, וקדושתו כ[[מחנה לויה]]. | '''הר הבית''' (נקרא גם '''הר המוריה''') הוא הר בעיר [[ירושלים]] שעליו עמדו [[בית המקדש|בתי המקדש]] [[בית המקדש הראשון|הראשון]] ו[[בית המקדש השני|השני]], ושם גם עתיד להיבנות [[בית המקדש השלישי]]. באופן ספציפי, מוגדר "הר הבית" מתחם מוקף חומה על גבי ההר שבתוכו בית המקדש, שלו ישנם דינים מיוחדים, וקדושתו כ[[מחנה לויה]]. | ||
עוד קודם בניין בית המקדש אירעו במקום זה מספר מאורעות חשובים בתולדות האנושות והיהדות, והוא שימש להקרבת [[קרבנות]] מאז [[בריאת העולם]] - החל מ[[אדם הראשון]] שנברא במקום זה והקריב שם קרבן, ממשיך ב[[קין]] ו[[הבל]], | עוד קודם בניין בית המקדש אירעו במקום זה מספר מאורעות חשובים בתולדות האנושות והיהדות, והוא שימש להקרבת [[קרבנות]] מאז [[בריאת העולם]] - החל מ[[אדם הראשון]] שנברא במקום זה והקריב שם קרבן, ממשיך ב[[קין]] ו[[הבל]], ו[[נח]] שהקריבו קרבנות במקום. כמו כן שם נערכה [[עקידת יצחק]]{{הערה|רמב"ם, הלכות בית הבחירה פרק ב הלכה ב.}}. | ||
==דיני | ==דיני הר הבית ומקורם== | ||
קדושת הר הבית חמורה יותר מקדושת ירושלים, ודינה כ[[מחנה לויה]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=29&daf=116b&format=pdf תלמוד בבלי זבחים קטז].}}. ומצד מצוות [[חיוב שילוח מן המחנה|שילוח מן המחנה]] חל איסור כניסה ל[[זבה|זבים ולזבות]] ל[[נדות]] ול[[יולדות]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37949&st=&pgnum=74 משנה כלים פרק א משנה ח].}}. על פי דרשת חז"ל בפסוק "וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכֹל טָמֵא לָנָפֶשׁ"{{הערה|ספר במדבר ה, ב.}}. אולם הכניסה לטמאי-מת ולאינם יהודים מותרת עד החיל. | קדושת הר הבית חמורה יותר מקדושת ירושלים, ודינה כ[[מחנה לויה]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=29&daf=116b&format=pdf תלמוד בבלי זבחים קטז].}}. ומצד מצוות [[חיוב שילוח מן המחנה|שילוח מן המחנה]] חל איסור כניסה ל[[זבה|זבים ולזבות]] ל[[נדות]] ול[[יולדות]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37949&st=&pgnum=74 משנה כלים פרק א משנה ח].}} לכל שטח הר הבית. על פי דרשת חז"ל בפסוק "וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכֹל טָמֵא לָנָפֶשׁ"{{הערה|ספר במדבר ה, ב.}}. אולם הכניסה לטמאי-מת ולאינם יהודים מותרת עד החיל. | ||
הנכנס להר הבית חלה עליו [[מצוות מורא מקדש]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=8&hilchos=41&perek=7&halocha=1&hilite= רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ז הלכה א-ב.]}} ולכן | הנכנס להר הבית חלה עליו [[מצוות מורא מקדש]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=8&hilchos=41&perek=7&halocha=1&hilite= רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ז הלכה א-ב.]}} ולכן אסור לו להכנס עם מנעליו ובמלבושים שאינם מכובדים או לירוק. כמו כן, הכניסה להר מותרת רק לצורך מצווה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=54&format=pdf משנה ברכות דף נד, א.].}}. | ||
סדר הליכה מיוחד היה בהר הבית - כל הנכנסים דרך השערים היו ממשיכים ופונים לצד ימין.{{הערה|"לבד מי שנכנס על שער שושן הבירה שאינו הולך על שער חולדה אלא על שער טדי" (פירוש המשניות לרמב"ם) ובפירוש הרא"ש (שם) כתב שהוא אם צריך למשהו בהר הבית (משמע שאם צריך להכנס לעזרה אינו צריך להקיף).}} חוץ מאבל ומנודה שהיו נכנסים ומקיפים לצד שמאל. אדם שהיה מקיף את הבית משמאל, אם היה אבל היו אומרים לו "השוכן בבית הזה ינחמך". היה מנודה, היו אומרים לו: "השוכן בבית הזה יתן בלבם ויקרבוך" לדעת [[רבי מאיר]], אך ל[[רבי יוסי]] היו אומרים לו "השוכן בבית הזה יתן בלבך ותשמע לדברי חבירך ויקרבוך"{{הערה|1=מדות פרק ב' משנה ב.}}. בסיבת הדבר כתב בפירוש הרא"ש שהוא נלמד מהפסוק "שלשה פונים מזרחה"{{הערה|מלאכים-א ז.}} שכל הליכה צריכה להיעשות משמאל לימין{{הערה|פירוש הרא"ש שם.}}. ויש שכותבים{{הערה|ראה פירוש רמב"ם לעם הלכות בית הבחירה פרק ז הלכה ג.}} שמהקשר ההלכות ברמב"ם משמע שהוא מצד דין מורא מקדש. | סדר הליכה מיוחד היה בהר הבית - כל הנכנסים דרך השערים היו ממשיכים ופונים לצד ימין.{{הערה|"לבד מי שנכנס על שער שושן הבירה שאינו הולך על שער חולדה אלא על שער טדי" (פירוש המשניות לרמב"ם) ובפירוש הרא"ש (שם) כתב שהוא אם צריך למשהו בהר הבית (משמע שאם צריך להכנס לעזרה אינו צריך להקיף).}} חוץ מאבל ומנודה שהיו נכנסים ומקיפים לצד שמאל. | ||
אדם שהיה מקיף את הבית משמאל היה מקבל ברכות משאר העוברים, על פי הסיבה בגללה הוא מקיף כך: אם היה אבל היו אומרים לו "השוכן בבית הזה ינחמך". היה מנודה, היו אומרים לו: "השוכן בבית הזה יתן בלבם ויקרבוך" לדעת [[רבי מאיר]], אך ל[[רבי יוסי]] היו אומרים לו "השוכן בבית הזה יתן בלבך ותשמע לדברי חבירך ויקרבוך"{{הערה|1=מדות פרק ב' משנה ב.}}. | |||
בסיבת הדבר כתב בפירוש הרא"ש שהוא נלמד מהפסוק "שלשה פונים מזרחה"{{הערה|מלאכים-א ז.}} שכל הליכה צריכה להיעשות משמאל לימין{{הערה|פירוש הרא"ש שם.}}. ויש שכותבים{{הערה|ראה פירוש רמב"ם לעם הלכות בית הבחירה פרק ז הלכה ג.}} שמהקשר ההלכות ברמב"ם משמע שהוא מצד דין מורא מקדש. | |||
==מבנה ההר== | ==מבנה ההר== | ||
| שורה 19: | שורה 22: | ||
בקירוב לפתח הר הבית היה בית דין מלבד עוד שני בתי הדינים שהיו בפתח העזרה וב[[לשכת הגזית]]{{הערה|[[רמב"ם]] הלכות סנהדרין פ"א ה"ג}}. | בקירוב לפתח הר הבית היה בית דין מלבד עוד שני בתי הדינים שהיו בפתח העזרה וב[[לשכת הגזית]]{{הערה|[[רמב"ם]] הלכות סנהדרין פ"א ה"ג}}. | ||
הר הבית היה מקורה. אולם נראה מהפוסקים שהקרוי לא היה על גבי העזרות, וגם ההר עצמו לא כולו היה מקורה{{הערה|הערת הרבי, [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/22/8527.htm אגרות קודש כרך כב אגרת ח'תקכז].}}. | הר הבית היה מקורה{{הערה|[[רמב"ם]] הלכות בית הבחירה פרק ה' הלכה א'}}. אולם נראה מהפוסקים שהקרוי לא היה על גבי העזרות, וגם ההר עצמו לא כולו היה מקורה{{הערה|הערת הרבי, [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/22/8527.htm אגרות קודש כרך כב אגרת ח'תקכז]. ויש מפרשים שהקירוי היה רק "סטיו לפנים מסטיו" כלשון הרמבם, כלומר - רק 2 שורות עמודים סביב.}}. | ||
===שעריו=== | ===שעריו=== | ||
[[קובץ:ציור שער הר הבית מערבי.jpg|שמאל|ממוזער|150px|ציור של שער צדדי בצידו המערבי-דרומי של הר הבית (קשת רובינסון) - מהוספת הורדוס למבני הבית.]] | [[קובץ:ציור שער הר הבית מערבי.jpg|שמאל|ממוזער|150px|ציור של שער צדדי בצידו המערבי-דרומי של הר הבית (קשת רובינסון) - מהוספת הורדוס למבני הבית.]] | ||
| שורה 28: | שורה 32: | ||
*'''שער שושן''', שער עליו היה מפוסל צורת העיר שושן הבירה{{הערה|שם=משנה א ג}}, כאשר נצטוו על ידי מלך פרס כשעלו מהגולה כדי שתהיה אימת המלך עליהם ולא ימרדו במלכות{{הערה|פירוש המשניות לרמב"ם - מדות פרק א משנה ג.}}. משם יצאו השורפים את [[פרה אדומה|הפרה]] להר הזיתים{{הערה|שם=משנה א ג}}. | *'''שער שושן''', שער עליו היה מפוסל צורת העיר שושן הבירה{{הערה|שם=משנה א ג}}, כאשר נצטוו על ידי מלך פרס כשעלו מהגולה כדי שתהיה אימת המלך עליהם ולא ימרדו במלכות{{הערה|פירוש המשניות לרמב"ם - מדות פרק א משנה ג.}}. משם יצאו השורפים את [[פרה אדומה|הפרה]] להר הזיתים{{הערה|שם=משנה א ג}}. | ||
[כיום, ממצאים ארכיאולגים הראו כי היו שערים נוספים בעיקר בחומה המערבית, גם בספר [[יוסיפון]] ישנו תיעוד שונה במקצת מדברי חז"ל במשנה. ההסבר המקובל הוא כי חז"ל התייחסו למבנה הר הבית המקורי המתפרס על שטח של 500 אמה על 500 אמה ולחומותיו היו אכן השערים כדברי חז"ל במשנה. השטח המתוחם כיום גדול יותר ושונה בשעריו, זאת בשל הרחבותיו ושנויו של המלך [[הורדוס]] ששינה ובנה מחדש את החומה המערבית והדרומית של הר הבית{{הערה| | [כיום, ממצאים ארכיאולגים הראו כי היו שערים נוספים בעיקר בחומה המערבית, גם בספר [[יוסיפון]] ישנו תיעוד שונה במקצת מדברי חז"ל במשנה. ההסבר המקובל הוא כי חז"ל התייחסו למבנה הר הבית המקורי המתפרס על שטח של 500 אמה על 500 אמה ולחומותיו היו אכן השערים כדברי חז"ל במשנה. השטח המתוחם כיום גדול יותר ושונה בשעריו, זאת בשל הרחבותיו ושנויו של המלך [[הורדוס]] ששינה ובנה מחדש את החומה המערבית והדרומית של הר הבית{{הערה|ראו לדוגמה: איבשיץ אלחנן, [http://www.daat.ac.il/he-il/history/tkufot/mikdash2/eibeshitz-homat.htm "חומת הר הבית בבניין הורדוס"], סיני, גיליון צ"ג, 1983, באתר דעת.}}.] | ||
===בבית המקדש השלישי=== | ===בבית המקדש השלישי=== | ||
| שורה 35: | שורה 39: | ||
==עניינו בחסידות== | ==עניינו בחסידות== | ||
הר הבית | הר הבית של מטה מכוון כנגד השלב החיצוני והאחרון ביותר בבית המקדש שלמעלה - [[מלכות דאצילות]], וזהו מטרת החומה להבדיל ולהגביל את ההשפעה ממנה{{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/maharyatz/maamarei/692/2/7/509.htm ספר המאמרים תרצ"ג עמוד תקס].}}. ועניין השערים שבה הם הפתחים שמהם נמשכות ההשפעות לעולם{{הערה|ראה ספר המאמרים תקס"ו [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/maamarei/566a/15/index.htm חלק א עמוד קד].}}. ולכן היה על פתחו בית דין בכדי לברר שההשפעה תגיע רק למקומה הראוי ולא ינקו החיצונים{{הערה|אור התורה דברים חלק א [http://www.chabadlibrary.org/books/zz/oht/otd1/1/20/60.htm עמוד ס] ו[http://www.chabadlibrary.org/books/zz/oht/otd1/2/3/100.htm עמוד ק].}}. | ||
עניינים נוספים שמוסברים בחסידות בנוגע לשייכותו של הר הבית למלכות הם שטחו (500 אמה, שרומז [[חמש מאות#ת"ק - בחינת ההעלם (ים) שבמלכות|לעניין ההעלם שבמלכות]], [[פרוכת|שלוש עשרה הפרוכות שבו]] (שרומזות{{הערה|ד"ה והבדילה הפרוכת לכם שבתו"א פרשת לך לך.}} לשערי גן עדן), סנהדרין שבו (שרומזת גם [[סנהדרין (המערכת המשפטית)#בחסידות|לשורש היכל הזכות שבמלכות]]) ועוד. | |||
==העלייה להר בימינו== | ==העלייה להר בימינו== | ||
[[קובץ:כתב הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כתב ידו של הרבי נגד העלייה להר]] | [[קובץ:כתב הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כתב ידו של הרבי נגד העלייה להר]] | ||
[[קובץ:מכתב.jpg|שמאל|ממוזער| | [[קובץ:מכתב של הרבי נגד העליה להר הבית.jpg|250px|שמאל|ממוזער|מכתב של הרבי אודות העליה להר הבית מחודש [[מר חשון]] [[תשמ"ו]]]] | ||
[[קובץ:שילוט המזהיר מפני האיסור לכניסה להר הבית.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|שילוט המזהיר מפני האיסור לכניסה להר הבית]] | |||
בקשר להעלאת רעיון העלייה לסדר היום הציבורי ובקשר לעלייה בפועל כתב הרבי בכתב יד קודשו: {{ציטוטון|פשוט אשר במצב הנוכחי בכל כיוצא בזה הנמשך עשיריות בשנים בכיון אחד, מימין (- אש דת למו) לשמאל - שהנני בכל התוקף נגד ההעל[א]ה על סדר היום [את] שאלת היתר העליה על הר הבית כי תיכף ומיד להתחלת השקלא וטריא בזה יעלו לשם כמה וכמה ולמקומות שאיסורן ודאי רחמנא ליצלן ומספרם ילך ויגדל רחמנא ליצלן. וכל האזהרות בזה (באם תבואנה) ילבו את היצרים ויוסיפו מספר העולים הנ"ל. וכל מי שיעשה בזה ופשיטא העולה בפועל יותר מעלית זקני ירושלים (תרתי משמע יראה שלם) ידו במעל עליית כל הנ"ל. ופשוט}}.{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45887 מענה הרבי בנושא]}}. | |||
ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] מוצאי שבת [[פרשת ויצא]], [[ט' כסלו]], אור ל[[י' כסלו]] [[תשל"ח]] בעת שדיבר הרבי כנגד רצונם של הגורמים הנוגעים בדבר למסור את הר הבית הזכיר הרבי שדבריו אלו הם על אף {{ציטוטון|שהכניסה להר הבית אסור בהחלט ובלי שום ספק}}{{הערה|על פי האודיו מהשיחה - [https://drive.google.com/file/d/1mZRiRKE1BPNfYBJmh1q8nlR6Ib8GFgef/view?usp=sharing קונטרס דברי משיח ש"פ ויצא תשפ"ב] (ע' 36)}}. | |||
במכתב לרב יהודה מאיר גץ דורש הרבי לבטל את התוכניות לחפירות תחת הר הבית, כשהוא מוסיף בכתב יד קודשו בסיום הקטע הראשון של המכתב: {{ציטוטון|כולל ועיקר - שבטלה התכנית לחפור מתחת לבית המקדש מחילות וכו' ואפילו לספקן}}. ובסיום מכתבו כתב הרבי בכתיבת ידו: {{ציטוטון|לשמור על הקודש שלא יגעו בו ולא בספקו וספסק ספיקו, כי "ממי שהזהיר על המקדש" אתה מתיירא}}{{הערה|על פי [https://col.org.il/files/uploads/original/2021/07/60e421b23fd1f_1625563570.jpg צילום המכתב]}}. | |||
עם זאת, הביע הרבי את צערו מאופן השמירה על ההר מפני כניסת יהודים, ובלשונו: {{ציטוטון|יהודים "פראיים" מתעקשים שלא לאפשר כניסת יהודים לשם, עד באופן שמוציאים משם יהודים בעל כרחם וכו' וכו'}}. והתבטא כי בכך הם גרועים מהגויים - המודים בשייכות הר הבית לעם ישראל{{הערה|שיחת ט' כסלו מוצש"ק ויצא תשל"ט. ועל דרך זה בשיחת מוצש"ק חיי | עם זאת, הביע הרבי את צערו מאופן השמירה על ההר מפני כניסת יהודים, ובלשונו: {{ציטוטון|יהודים "פראיים" מתעקשים שלא לאפשר כניסת יהודים לשם, עד באופן שמוציאים משם יהודים בעל כרחם וכו' וכו'}}. והתבטא כי בכך הם גרועים מהגויים - המודים בשייכות הר הבית לעם ישראל{{הערה|שיחת ט' כסלו מוצש"ק ויצא [[תשל"ט]]. ועל דרך זה בשיחת מוצש"ק [[חיי שרה]] תשל"ט ש"מעמידים חיל לכתחילה לא לאפשר כניסת יהודים למקום מקדשנו", ושבכך רואים עד כמה הוא החושך כפול ומכופל של הגלות}}. | ||
במענה מחודש [[מנחם אב]] [[תנש"א]], לאחד שכתב שהוא שעוסק בעניני [[בית המקדש]] וכו' ובסיום מכתבו ציין שלפני נסיעתו לכאן ביקר במקומות הקדושים ובהר הבית במקומות המותרים, השיב הרבי: {{ציטוטון|"על פי תורתנו הקדושה – '''הלימוד''' בהלכות בנין בית המקדש – מעלה עליו הכתוב כאילו משתתף בבנינו, ואין בזה הגבלות, מה שאין כן בעליה בהר הבית – צריך להיות '''ברור''' מקום המותר לעליה, אזכיר על הציון להנ"ל}}{{מקור}}. | |||
רבני חב"ד כמו גם רובם ככולם של הרבנים החרדים בני דורנו, פוסקים שאין לעלות כלל לשום חלק בהר הבית. | |||
{{בית המקדש}} | |||
== ראו גם == | == ראו גם == | ||
| שורה 53: | שורה 65: | ||
*[[בית המקדש]] | *[[בית המקדש]] | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*הרב [[מאיר | * [https://col.org.il/news/92764 מה אמר הרבי לפעיל "נאמני הר הבית"?], [https://col.org.il/news/126451 תגובת הרבי על הבקשה שיורה לחסידים לעלות לארץ ולהר הבית] - קטעי וידאו של גרשון סלומון מ"נאמני הר הבית" עובר אצל הרבי במהלך 'חלוקת דולרים' בכ"א חשון תש"נ ובכ"ד מנחם אב תנש"א {{חב"ד און ליין}} | ||
*הרב [[דוד מאיר דרוקמן]], [http://chabad.info/news/הרב-דרוקמן-אסור-לעלות-להר-הבית-ואסור-ל/ אסור לעלות להר הבית – ואסור לוותר על הר הבית], {{אינפו|}}. | |||
*הרב יעקב הורביץ, '''[https://col.org.il/news/120834 הר הבית - מדוע אסור לעלות אליו?]''' {{COL}} {{PDF}} | *הרב יעקב הורביץ, '''[https://col.org.il/news/120834 הר הבית - מדוע אסור לעלות אליו?]''' {{COL}} {{PDF}} | ||
*הרב מנדל בלאו, '''[https://anash.org/watch-the-temple-mount-in-jewish-hands/ הרצאת וידאו: מדוע אסור לעלות להר הבית?]''' {{אנש}} (אנגלית) | *הרב מנדל בלאו, '''[https://anash.org/watch-the-temple-mount-in-jewish-hands/ הרצאת וידאו: מדוע אסור לעלות להר הבית?]''' {{אנש}} (אנגלית) | ||
*ר' מנחם ישראל, '''[https://chabad.info/blogs/800626/ סערת העליה להר הבית • טור דעה]''' {{אינפו}} | |||
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/01/blog-post_7.html הידעת: מהי דעתו של הרבי על העליה להר הבית?]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} | |||
*[https://col.org.il/news/171067 דעת הרבי בעלייה להר הבית - ולמה אסר גם מקומות מותרים?{{וידאו}}{{col}}] | |||
*אליעזר מזרחי, [derechaim.info/wp-content/uploads/2025/08/מנחם-ציון-החוברת-המלאה.pdf מנחם ציון] בירור בדעת הרבי מליובאוויטש בנוגע לעליה בהר הבית בזמן הזה, תשפ"ה | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{בית המקדש}} | {{בית המקדש}} | ||
[[קטגוריה:הר הבית]] | [[קטגוריה:הר הבית]] | ||