מנחם ברוד: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(ביטול גרסה 536739 של חייל של המשיח שיל"ו (שיחה))
תגית: ביטול
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
 
(34 גרסאות ביניים של 17 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=דובר צעירי אגודת חב"ד|אחר=שליח הרבי ב[[תל אביב]]|ראו=[[מנחם מענדל ברוד]]}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=דובר צעירי אגודת חב"ד|אחר=שליח הרבי ב[[תל אביב]]|ראו=[[מנחם מענדל ברוד]]}}
[[קובץ:מנחם מענדל ברוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מנחם ברוד]]
[[קובץ:מנחם מענדל ברוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מנחם ברוד]]
הרב '''מנחם מענדל יצחק ברוד''' (מכונה '''מענדי ברוד''') הינו [[חסיד חב"ד]], עיתונאי, סופר, איש תקשורת ב[[ארץ ישראל]], עורך העלון '[[שיחת השבוע]]' ושימש במשך שנים רבות כדובר ארגון [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]].
הרב '''מנחם מענדל יצחק הלוי ברוד''' (יליד שנת [[תש"כ]]) הינו [[חסיד חב"ד]], עיתונאי, סופר, איש תקשורת ב[[ארץ ישראל]], עורך העלון '[[שיחת השבוע]]' ושימש במשך שנים רבות כדובר ארגון [[צעירי אגודת חב"ד בישראל]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ב[[ריגא]] ב[[ח' כסלו]] [[תש"כ]] לר' ישראל ברוך ברוד.
נולד ב[[ריגא]] ב[[ח' כסלו]] [[תש"כ]] לאביו ר' [[ישראל ברוך ברוד]].


בהיותו בגיל חמש עלה עם משפחתו ל[[ארץ ישראל]] והתיישבו ב[[כפר חב"ד]]. בבחרותו למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
בהיותו בגיל חמש עלה עם משפחתו ל[[ארץ ישראל]] והתיישבו ב[[כפר חב"ד]]. בבחרותו למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]].


בשנת [[תש"מ]] נסע לשליחות בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]], ובשנת [[תשמ"א]] נסע לשנת ה'[[קבוצה]]' ב-[[770]] שבמהלכה כתב יומן מהמתרחש ב[[חצרות קדשנו]] אותו הדפיס עם תום השנה כספר שהיה, למעשה, הספר הראשון של יומנים מחצרות קדשנו. באותו זמן מונה לכתב [[כפר חב"ד (שבועון)|שבועון כפר חב"ד]] ב[[ארצות הברית]], ומכתבותיו יצאו לאור מספר ספרים (ראה מדור ספריו).
[[קובץ:מענדי ברוד בתהלוכה.jpg|ממוזער|הרב ברוד כבחור בשיירת המשאיות שסובבה ברחבי [[ארץ הקודש|הארץ]] ב[[י"א ניסן]] [[תשמ"ב]] שהפיצה את [[מבצעי הרבי]] ו[[ביאת המשיח]] כשעליו הוטלה האחריות לשבת במשאית המובילה ולהכריז ברמקולים את המסר]]
בשנת [[תש"מ]] נסע לשליחות בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].


[[נישואין|נשא]] את רעייתו מרים ביתו של הרב יצחק רודרמן מ[[פתח תקווה]]. לאחר נישואיו התגורר ב[[בת ים]] בשליחות תחת הרב [[זמרוני ציק]], ולאחר מכן עבר להתגורר ב[[כפר חב"ד]].
בשנת [[תשמ"א]] נסע לשנת ה'[[קבוצה]]' ב-[[770]] שבמהלכה כתב יומן מהמתרחש ב[[חצרות קדשנו]] ולקראת סוף השנה החליט להוציאו כספר{{הערה|שהיה, למעשה, הספר הראשון של יומנים מחצרות קדשנו}} ולאחר שנעזר ביומנים נוספים שכתבו עוד בחורים וכך יצא הספר 'יומן שנת הקהל תשמ"א' לאור ב[[חודש]] [[תשרי]] [[תשמ"ב]]. בשבת [[פרשת וארא]] [[תשמ"ב]] הרבי התייחס בשבת לדיון שהתנהל באחד הקבצים סביב עניין שנכתב ביומן (ההפטרה בשבת מסעי, ראש חודש מנחם אב), כשהרבי מבהיר שאין מקום לכל הדיון, מאחר שלא אמר את ההפטרה כפי שנכתב ביומן אבל אחר כך הרבי אמר, בהתייחס לכותבי היומן ולמתדיינים בקובץ – "אלו שכתבו את הדברים הנ"ל – היתה כוונתם רצויה, ותרווייהו צדיקי נינהו – הן אלו שכתבו את הדברים הנ"ל, והן אלו שדנו והתפלפלו בזה"...". בעת שהותו בחצרות קדשנו באותו זמן מונה לכתב [[כפר חב"ד (שבועון)|שבועון כפר חב"ד]] ב[[ארצות הברית]], ומכתבותיו יצאו לאור מספר ספרים.
 
לאחר שנת הקבוצה חזר לארץ הקודש ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד]] כשבמקביל הסתובב במשרדי [[רשת אהלי יוסף יצחק]] והתיידד עם הרב [[משה סלונים]] כשמסייע לפעילויות השונות.
 
[[נישואין|נשא]] את רעייתו מרים ביתו של הרב [[יצחק רודרמן]] מ[[פתח תקווה]]. לאחר נישואיו התגורר ב[[בת ים]] בשליחות תחת הרב [[זמרוני ציק]], ולאחר מכן עבר להתגורר ב[[כפר חב"ד]].


בשנת [[תשמ"ג]] מונה לעורך הפרסומי של [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] ובשנת [[תשמ"ו]] התמנה לדובר הארגון.
בשנת [[תשמ"ג]] מונה לעורך הפרסומי של [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] ובשנת [[תשמ"ו]] התמנה לדובר הארגון.


בשנת [[תשמ"ז]] החל להוציא תחת [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] לאור את העלון השבועי [[שיחת השבוע]]. בשנת [[תשנ"ד]] החל לערוך את הגליון השבועי '[[התקשרות (גליון)|התקשרות]]'. בשנת [[תשס"ד]] החל לכתוב מדור קבוע בגיליון [[היכל הבעש"ט (גיליון)|היכל הבעש"ט]] בשם "נקודא בהיכלא", בו הוא מבאר מושגים בתורת [[חסידות חב"ד]] בשפה ברורה וקלה.
בשנת [[תשמ"ז]] ייסד, תחת [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]], את העלון השבועי הפופלארי [[שיחת השבוע]] בו הוא כותב את מדור 'דבר העורך' ואת המדור 'גאולה פדיה'.  
 
בשנת [[תשנ"ד]] החל לערוך את הגליון השבועי '[[התקשרות (גליון)|התקשרות]]'.  


בתחילת חודש [[שבט]] [[תשנ"ב]] כתב הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] דו"ח שבועי לרבי מפעילות הארגון ובו נכלל דיווח על פנייה לדובר הארגון הרב ברוד מהעיתונות וה[[טלוויזיה]] אודות ההחתמות של [[קבלת המלכות]] של הרבי בתור "מלך המשיח" {{הערה|הפנייה נעשתה בהמשך ובהקשר לפרסום בשבועון 'המחנה החרדי' (שופרה של חסידות בעלז) שתיאר בזדוניות 'תדהמה בקרב חסידי חב"ד' מהחתימות על קבלת המלכות של הרבי כ'מלך המשיח' תוך שימוש בתארי גנאי חריפים על הפעילים בעניין כשטוען שאף דוברי חב"ד וראשיה השתמשו בביטויים כאלו כלפי כנגד מפיצי היוזמה. כמו כן נטען בידיעה הנ"ל שהדבר נתקבל בזעזוע בציבור החרדי}}. במכתב צויין שלראשונה פנו בעניין מסוכנות עתי"ם והרב ברוד ענה לכתב שאין ברצונו להתייחס לדבר אך כמה שעות אח"כ כשפנו אליו מהטלוויזיה וביקשו שיבוא להתראיין בענין החליט ללכת לטלוויזיה ולהסביר את ענין החתימות באופן עדין, ובמכתב פורטו הנקודות אותם תוכנן להסביר ובוקשה ברכת הרבי להצלחה. בתשובתו ענה הרבי על הסברא שהייתה בתחילה שלא להגיב: "'''וכן ימשיך גם לעתיד לבוא'''", ולצד מה שנכתב שהרב ברוד עומד להסביר את הענין בעדינות בטלוויזיה ופורט ההסבר, כתב הרבי: "'''האומנם אינו מבין שכשיתחיל לדבר ימשיכוהו עוד יותר'''"{{הערה|עיתון המחנה החרדי ד' שבט תשנ"ב, עיתון דבר ה' שבט תשנ"ב, [https://col.org.il/news/29989 עדות הרב ברוד], [https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/10/04-10-2019-18-24-34-ליקוט-מענות-קודש-תשנ_ב.pdf ליקוט מענות קודש תשנ"ב] מענה שמח}}.
משנת [[תשס"ד]] כתב למשך תקופה מדור קבוע בגיליון [[היכל הבעש"ט (גיליון)|היכל הבעש"ט]] בשם "נקודא בהיכלא", בו הוא ביאר מושגים בתורת [[חסידות חב"ד]] בשפה ברורה וקלה.


בין השנים [[תשס"ז]]-[[תשס"ח]] כתב בשבועון [[כפר חב"ד]] טור בשם "לא סוד בברוד".
בין השנים [[תשס"ז]]-[[תשס"ח]] כתב בשבועון [[כפר חב"ד]] טור בשם "לא סוד בברוד".
שורה 22: שורה 29:
בשנת [[תשס"ט]] הגיש ברדיו קול חי תוכנית בשם "בקהל חסידים", העוסקת בעולם החסידות, יחד עם סגן מנהל התכניות בתחנה חיים פלאם.
בשנת [[תשס"ט]] הגיש ברדיו קול חי תוכנית בשם "בקהל חסידים", העוסקת בעולם החסידות, יחד עם סגן מנהל התכניות בתחנה חיים פלאם.


הרב ברוד הופיע בכלי התקשורת כ[[דובר חב"ד]] בישראל. בפועל לא מונה באופן רשמי דובר לחסידות חב"ד, לאחר שדובר חב"ד הקודם, הרב [[שלום דובער וולף]], פוטר בשנת [[תש"נ]] בעקבות פרשת [[התרגיל המסריח]]{{הערה|1=[http://chabadpedia.co.il/index.php/קובץ:מכתב_אין_דובר-1-.jpg צילום מכתב רבני חב"ד] {{תמונה}}}}. במידה מסויימת החליף ר' [[מרדכי אנדר]] את הרב ברוד בתפקיד זה כשמונה ל'ראש אגף הדוברות של צערי חב"ד'.
הרב ברוד הופיע בכלי התקשורת כ[[דובר חב"ד]] בישראל, למרות שלתפקיד לא מונה איש לאחר סיום תפקידו של הרב [[שלום דובער וולף]]. את הרב ברוד מחליף בתפקיד דובר צא"ח, ר' [[מרדכי אנדר]] כראש אגף הדוברות של צעירי חב"ד.


== ספריו ==
== ספריו ==
*'''יומן קבוצה תשמ"א''' - הוצאת [[תלמידי התמימים]] [[770]], [[קראון הייטס]], [[תשמ"ב]].
*'''יומן קבוצה תשמ"א''' - הוצאת [[תלמידי התמימים]] [[770]], [[קראון הייטס]], [[תשמ"ב]].
* '''ימות המשיח''' - תיאור על תקופת ה[[גאולה]], על פי מקורות היהדות. פורסם בהמשכים בעלון [[שיחת השבוע]] ([[תנש"א]]-[[תשנ"ב]]). הוצאת [[מכון ליובאוויטש]] של [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]], [[תשנ"ג]], כפר חב"ד. מהדורה שניה ומורחבת בשנת [[תשע"ו]]. מהדורה שלישית בשנת [[תשפ"ב]].
* '''ימות המשיח''' - תיאור על תקופת ה[[גאולה]], על פי מקורות היהדות. פורסם בהמשכים בעלון [[שיחת השבוע]] ([[תנש"א]]-[[תשנ"ב]]). הוצאת [[מכון ליובאוויטש]] של [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]], [[תשנ"ג]], כפר חב"ד. מהדורה שניה ומורחבת בשנת [[תשע"ו]]. מהדורה שלישית בשנת [[תשפ"ב]].
*'''אור חסידי בחושך הסובייטי''' - זכרונות חייו של דודו [[יחזקאל ברוד]], תשנ"ו.
*'''אור חסידי בחושך הסובייטי''' - זכרונות חייו של דודו [[יחזקאל ברוד]], [[תשנ"ו]].
*'''מה ידוע לך על חב"ד''' - תוכנה הפנימי של [[חסידות]] בכלל ו[[חסידות חב"ד]] בפרט. סדרת מאמרים שהתפרסמה ב[[שבועון כפר חב"ד]] ([[תשמ"ב]]-[[תשד"מ]]). הוצאת [[אש"ל - כפר חב"ד]], [[תשנ"ט]].
*'''מה ידוע לך על חב"ד''' - תוכנה הפנימי של [[חסידות]] בכלל ו[[חסידות חב"ד]] בפרט. סדרת מאמרים שהתפרסמה ב[[שבועון כפר חב"ד]] ([[תשמ"ב]]-[[תשד"מ]]). הוצאת [[אש"ל - כפר חב"ד]], [[תשנ"ט]].
* '''בן י"ג למצוות''' - הוצאת מכון ליובאוויטש, כפר חב"ד, [[תשנ"ז]] ותשנ"ט.
* '''בן י"ג למצוות''' - הוצאת מכון ליובאוויטש, כפר חב"ד, [[תשנ"ז]] ותשנ"ט.
שורה 34: שורה 41:
* '''הפצת היהדות במשנת הרבי''', הוצאת מכון ליובאוויטש, כפר חב"ד, [[תשס"ז]].
* '''הפצת היהדות במשנת הרבי''', הוצאת מכון ליובאוויטש, כפר חב"ד, [[תשס"ז]].
*'''[[סודות הגאולה]]''', הוצאת מרכז צעירי אגודת חב"ד, [[תשע"א]].
*'''[[סודות הגאולה]]''', הוצאת מרכז צעירי אגודת חב"ד, [[תשע"א]].
* '''צדיקים למופת''' - שבו ליקט את הסיפורים שפירסם במשך השנים בעיתון [[שיחת השבוע]]
* '''[[צדיקים למופת]]''' - שבו ליקט את הסיפורים שפירסם במשך השנים בעיתון [[שיחת השבוע]].
*'''תשובות לשאלות החיים''' - בהוצאת ידיעות אחרונות, [[תשע"ה]]
*'''תשובות לשאלות החיים''' - בהוצאת ידיעות אחרונות, [[תשע"ה]].
* '''להבין חסידות''' - מושגי יסוד בעולם המחשבה החסידי, הוצאת 'מעיינותיך' [[תשע"ט]]
* '''[[להבין חסידות]]''' - מושגי יסוד בעולם המחשבה החסידי, הוצאת '[[מעיינותיך]]' [[תשע"ט]].
*'''מעמקי נשמת''' - ביאורי החסידות לתפילת "נשמת כל חי", הוצאת '[[מעיינותיך]]' [[תש"פ]]
*'''מעמקי נשמת''' - ביאורי החסידות לתפילת "נשמת כל חי", הוצאת '[[מעיינותיך]]' [[תש"פ]].


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74214 הרב ברוד מסביר: החשיבות בחתימה על קבלת המלכות] {{וידאו}} - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74214 הרב ברוד מסביר: החשיבות בחתימה על קבלת המלכות] {{וידאו}} - {{אינפו}} (קישור שבור - כ' סיון תשפ"ב)
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=29172 מה שברוד שכח: דברי הרבי על מבצע משיח] {{וידאו}} - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=29172 מה שברוד שכח: דברי הרבי על מבצע משיח] {{וידאו}} - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=65278 הרב ברוד והעיתונאי מתי טוכפלד משוחחים על האמונה ברבי כמלך המשיח] {{שמע}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=65278 הרב ברוד והעיתונאי מתי טוכפלד משוחחים על האמונה ברבי כמלך המשיח] {{שמע}}
שורה 47: שורה 54:


;מאמרי תגובה לדעות שהביע
;מאמרי תגובה לדעות שהביע
*[https://col.org.il/news/41022 האם את השיחה של 'נביא הדור' הרבי אמר על עצמו? ● מאמר{{col}}]
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=40518 התזה המטלטלת על שופטים נ"א] ● תגובה למאמר הרב ברוד - מתוך [[שבועון בית משיח]].
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=40518 התזה המטלטלת על שופטים נ"א] ● תגובה למאמר הרב ברוד - מתוך [[שבועון בית משיח]].
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=7951 היסח הדעת? / מאמר תגובה] של הרב [[שלמה הלפרן]] - מתוך שבועון בית משיח.
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=7951 היסח הדעת? / מאמר תגובה] של הרב [[שלמה הלפרן]] - מתוך שבועון בית משיח.
שורה 53: שורה 61:
==משפחתו==
==משפחתו==
*אחיו, הרב [[אליעזר יעקב ברוד]], רב היישוב כרמי יוסף
*אחיו, הרב [[אליעזר יעקב ברוד]], רב היישוב כרמי יוסף
*אחיו, הרב חיים בנימין ברוד, שליח הרבי בשכונת גני אביב
*אחיו, הרב חיים בנימין ברוד, שליח הרבי בשכונת גני אביב ב[[לוד]]
*גיסו, הסופר [[זלמן רודרמן]]
*גיסו, הסופר [[זלמן רודרמן]]
*גיסו השליח הרב [[צבי הירש רודרמן]]
*גיסו השליח הרב [[צבי הירש רודרמן]]
*בנו, [[דובי ברוד]] - יועץ חינוכי ומטפל ריגשי, [[נחלת הר חב"ד]].
*בנו, [[דובי ברוד]] - יועץ חינוכי ומטפל ריגשי, [[נחלת הר חב"ד]].
*בנו, הרב [[שניאור ברוד]] שליח הרבי בעיר ימים [[נתניה]].
*בנו, הרב [[שניאור ברוד]] שליח הרבי בעיר ימים [[נתניה]].
*חתנו, הרב לוי יצחק אנגלסמן, שליח הרבי לאי איביזה, ספרד.
*בנו, הרב שמואל גרשון ברוד - [[ביתר עילית]].
*חתנו, הרב [[מנחם מענדל אנגלסמן]], שליח הרבי לאי איביזה, ספרד.


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
שורה 66: שורה 75:
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אנשי תקשורת]]
[[קטגוריה:אנשי תקשורת]]
[[קטגוריה:דוברים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:משפחת ברוד]]
[[קטגוריה:משפחת ברוד]]

גרסה אחרונה מ־23:39, 14 בספטמבר 2024

הרב מנחם ברוד

הרב מנחם מענדל יצחק הלוי ברוד (יליד שנת תש"כ) הינו חסיד חב"ד, עיתונאי, סופר, איש תקשורת בארץ ישראל, עורך העלון 'שיחת השבוע' ושימש במשך שנים רבות כדובר ארגון צעירי אגודת חב"ד בישראל.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בריגא בח' כסלו תש"כ לאביו ר' ישראל ברוך ברוד.

בהיותו בגיל חמש עלה עם משפחתו לארץ ישראל והתיישבו בכפר חב"ד. בבחרותו למד בישיבות תומכי תמימים לוד ותומכי תמימים כפר חב"ד.

הרב ברוד כבחור בשיירת המשאיות שסובבה ברחבי הארץ בי"א ניסן תשמ"ב שהפיצה את מבצעי הרבי וביאת המשיח כשעליו הוטלה האחריות לשבת במשאית המובילה ולהכריז ברמקולים את המסר

בשנת תש"מ נסע לשליחות בישיבת תומכי תמימים מגדל העמק.

בשנת תשמ"א נסע לשנת ה'קבוצה' ב-770 שבמהלכה כתב יומן מהמתרחש בחצרות קדשנו ולקראת סוף השנה החליט להוציאו כספר[1] ולאחר שנעזר ביומנים נוספים שכתבו עוד בחורים וכך יצא הספר 'יומן שנת הקהל תשמ"א' לאור בחודש תשרי תשמ"ב. בשבת פרשת וארא תשמ"ב הרבי התייחס בשבת לדיון שהתנהל באחד הקבצים סביב עניין שנכתב ביומן (ההפטרה בשבת מסעי, ראש חודש מנחם אב), כשהרבי מבהיר שאין מקום לכל הדיון, מאחר שלא אמר את ההפטרה כפי שנכתב ביומן אבל אחר כך הרבי אמר, בהתייחס לכותבי היומן ולמתדיינים בקובץ – "אלו שכתבו את הדברים הנ"ל – היתה כוונתם רצויה, ותרווייהו צדיקי נינהו – הן אלו שכתבו את הדברים הנ"ל, והן אלו שדנו והתפלפלו בזה"...". בעת שהותו בחצרות קדשנו באותו זמן מונה לכתב שבועון כפר חב"ד בארצות הברית, ומכתבותיו יצאו לאור מספר ספרים.

לאחר שנת הקבוצה חזר לארץ הקודש ללמוד בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד כשבמקביל הסתובב במשרדי רשת אהלי יוסף יצחק והתיידד עם הרב משה סלונים כשמסייע לפעילויות השונות.

נשא את רעייתו מרים ביתו של הרב יצחק רודרמן מפתח תקווה. לאחר נישואיו התגורר בבת ים בשליחות תחת הרב זמרוני ציק, ולאחר מכן עבר להתגורר בכפר חב"ד.

בשנת תשמ"ג מונה לעורך הפרסומי של צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש ובשנת תשמ"ו התמנה לדובר הארגון.

בשנת תשמ"ז ייסד, תחת צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש, את העלון השבועי הפופלארי שיחת השבוע בו הוא כותב את מדור 'דבר העורך' ואת המדור 'גאולה פדיה'.

בשנת תשנ"ד החל לערוך את הגליון השבועי 'התקשרות'.

משנת תשס"ד כתב למשך תקופה מדור קבוע בגיליון היכל הבעש"ט בשם "נקודא בהיכלא", בו הוא ביאר מושגים בתורת חסידות חב"ד בשפה ברורה וקלה.

בין השנים תשס"ז-תשס"ח כתב בשבועון כפר חב"ד טור בשם "לא סוד בברוד".

בשנת תשס"ט הגיש ברדיו קול חי תוכנית בשם "בקהל חסידים", העוסקת בעולם החסידות, יחד עם סגן מנהל התכניות בתחנה חיים פלאם.

הרב ברוד הופיע בכלי התקשורת כדובר חב"ד בישראל, למרות שלתפקיד לא מונה איש לאחר סיום תפקידו של הרב שלום דובער וולף. את הרב ברוד מחליף בתפקיד דובר צא"ח, ר' מרדכי אנדר כראש אגף הדוברות של צעירי חב"ד.

ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מאמרי תגובה לדעות שהביע

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. שהיה, למעשה, הספר הראשון של יומנים מחצרות קדשנו