תקנת לימוד הרמב"ם: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
 
(183 גרסאות ביניים של 57 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:הרבי עם רמבם לעם.JPG|left|thumb|250px|הרבי בפתח הסוכה עם ספר הרמב"ם בידו]]
{{תקנות הרבי|}}
בהתוועדות שבת “וישב”, כ’ [[כסלו]] [[תשד"מ]], אשר הייתה למעשה המשך להתוועדות י”ט כסלו שחל באותה שנה ביום שישי, הזכיר [[הרבי]] ועורר על כך שכבר הגיע הזמן לערוך חלוקה דומה לחלוקת הש"ס בלימוד ספר משנה-תורה להרמב”ם.  
[[קובץ:הרבי עם רמבם לעם.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בפתח [[סוכת הרבי|סוכתו]] עם ספר [[הרמב"ם]] ב[[משנה תורה לרמב"ם#רמב"ם לעם|מהדורת "רמב"ם לעם"]] בידו]]
'''תקנת לימוד הרמב"ם''' היא תקנה ללימוד יומי בספר [[משנה תורה לרמב"ם]]. [[הרבי]] ייסד את התקנה ב[[אחרון של פסח]] בשנת [[תשד"מ]]. מטרת התקנה היא, לאחד את עם ישראל בלימוד ספר משנה תורה המקיף את כל ה[[תורה שבעל פה]], גם את דיני התורה אשר אינם מקויימים כיום.


מאז ועד היום, נוהגים חסידי חב"ד ללמוד את ספר משנה תורה להרמב"ם באחד מג' אופנים: א) ללמוד בכל יום שלשה פרקים כדי לסיים במשך השנה הבעל"ט, ומה  טוב לסיימו בסמיכות ליום הולדת הרמב"ם, י"ד ניסן הבעל"ט. ב) אלה שאי אפשר להם – מפני איזו סיבות ללמוד ג' פרקים בכל יום – ללמוד פרק אחד ליום כדי לסיימו במשך ג' שנים הבעל"ט, ג) אלה שאינם שייכים ללימוד ספר משנה תורה (מפני איזו סיבות – כולל מפני שהם קטנים או קטנות (כפשוטו או בידיעות כו')) – ילמדו ספר המצות להרמב"ם, ובאופן אשר השיעור יומי בסהמ"צ יהי' במצות המקבילות לשיעור היומי של ס' משנה תורה (כפי שנחלק לשנה אחת).
==השתלשלות התקנה==
[[קובץ:הרבי עם רמב"ם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עם ספר הרמב"ם ברכבו]]
[[קובץ:הרב וואזנר בסיום הרמבם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[רב]]נים ו[[אדמו"ר]]ים ב[[סיום הרמב"ם]], [[תשע"ב]]. נראים יושבים על הבמה (משמאל לימין):הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], הרב וואזנר (נואם), [[יהושע רוקח|האדמו"ר]] מ[[חסידות מחנובקה - בעלזא|מחנובקה-בעלז]], האדמו"ר מנדבורנא, האדמו"ר מלעלוב ב"ב, [[נחום בער ברייאר|האדמו"ר מבויאן]]]]
 
ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שבת פרשת [[וישב]], [[כ' כסלו]] [[תשד"מ]], אשר הייתה למעשה המשך להתוועדות [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] שחל באותה שנה ביום שישי, הזכיר [[הרבי]] ועורר על כך שכבר הגיע הזמן לערוך חלוקה דומה ל[[חלוקת הש"ס]] בלימוד ספר [[משנה תורה]] לה[[רמב"ם]]. ההוראה לא יושמה מידית, אך [[התלמידים השלוחים]] ב[[ישיבת חב"ד קזבלנקה|בישיבת חב"ד בקזבלנקה]] שב[[מרוקו]], בה התגורר [[הרמב"ם]] מספר שנים, שלמדו את השיחה הזו, חילקו את כל ספר משנה תורה בין כלל הציבור התורני במרוקו, על מנת שיילמדו אותם בין [[י' שבט]] יום [[קבלת הנשיאות של הרבי]] עד ל[[יום הולדת]]ו של הרבי ב[[י"א ניסן]] ויום הולדתו של הרמב"ם ב[[י"ד ניסן]]. את "הלכות שלוחין ושותפין" לקחו התלמידים השלוחים בעצמם בקשר עם תפקידם כשלוחים של הרבי, ור' [[שלמה מטוסוב]], השליח הראשי ומנהל הישיבה, מסר להם שיעור בהלכות אלו. ב[[חודש אדר]] א' קבלו התמימים מכתב כללי-פרטי מהרבי שאת עצם שליחתו פירשו כהבעת תשואות-חן מצד הרבי. המכתב פותח במילים: "המכתב הדו"ח והמצו"ב נתקבל ות"ח".
 
בהתוועדות [[י"א ניסן]] [[תשד"מ]], ערך הרבי סיום על הרמב"ם, אך לא קישר את הדבר במפורש לחלוקה שנעשתה במרוקו. אחד עשר יום לאחר מכן, בהתוועדות [[אחרון-של-פסח]] העלה הרבי שוב את היוזמה לחלוקה כללית של הרמב"ם, אך באופן כללי שהלימוד יהיה על פי הסדר וייגמר "בסמיכות" ליום הולדתו של הרמב"ם בי"ד ניסן שנה לאחר מכן בשנת [[תשמ"ה]] (בעקבות מילים אלו ערכו הבחורים את לוח המורה שיעור (שהתחיל בכ"ז ניסן) כך שיסתיים בי"א ניסן). דברים ברוח זו אמר הרבי גם ב[[יחידות]] הכללית לאורחים שהתקיימה ימים ספורים לאחר חג הפסח, בה מיקד הרבי את מסלול הלימוד ללימוד שלושה פרקים בכל יום. הרבי הוסיף וציין שכאשר כולם ילמדו את כל ההלכות יפעל הדבר אחדות נפלאה והדבר יוביל למציאת שפה לימודית משותפת בין הלומדים שיוכלו להתפלפל ולחדש באותו עניין.
 
בתחילה לא היה מושג ברור מאין להתחיל ואיך בדיוק לערוך את חלוקת השיעורים. חברי ה[[וועד להפצת שיחות]] ערכו את החלוקה (ב"פתח-דבר" למורה שיעור לרמב"ם כתוב שהרבי עשה את החלוקה) במסלול שלושת הפרקים והגישו לרבי את המורה שיעור להגהה ואישור{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81512 פרסום ראשון: הגהות הרבי על המורה שיעור לרמב"ם] {{אינפו}} כ"ז [[ניסן]] התשע"ד (27.04.2014)}}.
 
==מסלולי הלימוד==
התקנה מחולקת לשלשה מסלולי לימוד:
* '''שלשה פרקים ליום''' - סיום כל ספר משנה תורה תוך כאחד עשר חודשים (339 ימים).
* '''פרק ליום''' - סיום כל ספר משנה תורה תוך כשנתיים ועשרה חודשים (1017 ימים).
* '''לימוד [[ספר המצוות לרמב"ם]]''' (במסלול זה נלמדות בכל יום המצוות העוסקות בנושא הנלמד באותו היום במסלול של שלשה פרקים, והוא מסתיים במקביל אליו). מסלול זה מיועד לנשים וילדים.
 
עיקר התקנה הוא לימוד והבנת הרמב"ם. אמנם יש אומרים שהרבי אמר שגם שמקיימים את התקנה גם באמירה בלבד.{{הערה|ראה לקו"ש חכ"ח ע' 286. וראה דיון בנושא ב[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/04/06-04-2022-10-45-08-קובץ-הקנה-120-שנה.pdf קובץ הערות התמימים ואנ"ש צפת חח"ל צפת - י"א ניסן תשפ"ב] (עמוד 284)}} (וכן משמע להדיא בחסידות{{הערה|לקוטי תורה מצורע כה ג.}}, שכאשר הלימוד הוא ב'תנועה' של קבלת עול אזי לא יסולא בפז ערכו "ואף על גב דמשכח, ואף על גב דלא ידע מאי קאמר. שנאמר גרסה נפשי לתאווה").
 
לדעת הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], עדיף להקשיב לשיעור על שלושה פרקים, מאשר ללמוד פרק אחד לבד{{הערה|1=[https://asktherav.com/28701-rambam-3-perakim-or-1-perek/ אתר 'שאל את הרב'].}}.
 
==זמן הלימוד==
 
לגבי זמן הלימוד אומר הרבי{{הערה|שיחת ש"פ וארא תשמ"ט אות ו' - [[מוגה]]}} שמאחר והתורה היא למעלה מהזמן, ואף-על-פי-כן היא נמשכת ובאה בגדרי הזמן, שהרי חלק מסוים מהתורה שייך ליום זה דוקא, כמו, שיעור היומי ברמב"ם, ועל-דרך-זה כשיוצא-לאור ספר חדש בענין לימוד התורה, הרי מצד גודל החביבות דדבר חדש, יש ללמוד את אותו ענין על-כל-פנים בספר חדש זה.
 
ובהערה שם הרבי מפרט את הזמן המדוייק (בנוסף לכך שאומרים אותו באותו היום) בו אומרים את הרמב"ם: יש להשתדל ללמוד את השיעורים היומיים במשך היום, ואם מאיזו סיבה לא הספיקו ללמדם במשך היום, יכולים וצריכים להשלימם בלילה עד חצות, ואם לא הספיקו להשלימם עד חצות, יכולים וצריכים להשלימם עד שיעלה עמוד השחר, כמו הקטר חלבים ואיברים ש"משתדלין להקטיר הכל ביום, חביבה מצוה בשעתה" ואם לא הספיק ביום - מצוותן עד שיעלה עמוד השחר והסיבה שאמרו חכמים עד חצות היא רק בכדי להרחיק את האדם מהעבירה.


==השתלשלות התקנה==
כאשר הנהלת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|הישיבה בקריית גת]] שאלו פעם את הרבי האם לעשות '[[סדר]]' מיוחד בישיבה ללימוד הרמב"ם, תשובתו של הרבי היתה שלימוד הרמב"ם של התמימים צריך להיות על חשבון זמנם הפנוי{{הערה|סיפר הרב [[מנחם מענדל גרונר]]}}.


בהתוועדות שבת “וישב”, כ’ כסלו תשד”מ, אשר הייתה למעשה המשך להתוועדות י”ט כסלו שחל באותה שנה ביום שישי, הזכיר הרבי ועורר על כך שכבר הגיע הזמן לערוך חלוקה דומה לחלוקת הש"ס בלימוד ספר משנה-תורה להרמב”ם.  
==מהדורות רמב"ם שיצאו בקשר לתקנה==
[[קובץ:משנה תורה חזק.png|שמאל|ממוזער|250px|"רמב"ם השלם" שבהוצאת [[מכון חזק]]]]
[[קובץ:ספר המצוות חזק.png|שמאל|ממוזער|250px|"ספר המצוות לרמב"ם" שבהוצאת [[מכון חזק]]]]
[[קובץ:הרמב"ם השלם של הרב וולפא.jpeg |
שמאל|ממוזער|250px| " מכון הרמב"ם השלם של הרב וולפא" ]]


הדברים משום מה לא ירדו לפועל באופן מיידי, אבל [[ישיבת חב"ד קזבלנקה|בישיבת חב"ד בקזבלנקה-מרוקו]], בה התגורר הרמב”ם מספר שנים, למדו התמימים את שיחת הרבי שנאמרה באותה שבת, והחליטו להיות ה’נחשונים’ לקיים את הוראת הרבי. הם ישבו וחשבו איך הם יכולים לקדם משהו בעניין. לקראת י’ שבט, יום הנשיאות, הגו התמימים רעיון: לקחת את החיבור “משנה תורה” ולחלק אותו בין הציבור התורני.  
בהקשר עם התקנה, יצאו כמה הוצאות של רמב"ם עם חלוקת ההלכות לפי סדר הלימוד.


החלוקה נערכה לפי ה”הלכות” ונטלו בה חלק השלוחים, הרבנים, תלמידי הישיבה ובני התורה שבעיר. סוכם שהתמימים שניאור זלמן בלומנפלד ובנימין סרברנסקי, ייטלו את המשימה על שכמם. היוזמה התקבלה בהתלהבות בצבור התורני. יש לזכור שבמרוקו של לפני עשרים שנה חיו אלפי יהודים ובתוכם מספר גדול של בני תורה וברי אוריין.  
בהוצאות אלו מסומנים בעיקר כל השיעורים של שלושה פרקים בציון של שלוש כוכביות. והשיעורים של פרק אחד מסומנים בהקדמה, בחלוקת המצוות ובסדר התפילות.
* רמב"ם בגודל קטן בשמונה כרכים עם כריכה קשה בהוצאת [[שי למורא]].
* '''משנה תורה השלם''' בהוצאת [[חזק]], עם מורה שיעור, ביאורים רבים במקומות הנצרכים, מקורות לפסקי הרמב"ם וציונים לשינויים בפסיקת ה[[שולחן ערוך]] ונושאי כליו, ו"עיטורי מלך", הפניות לביאורי הרבי על הרמב"ם. בתחלת הספר בא מבוא נרחב בענין תולדות הרמב"ם, תקנת הרמב"ם ועוד, שנערך על-ידי הרב [[פרץ אוריאל בלוי]]
* רמב"ם בכרך אחד בהוצאת [[מפעל משנה תורה]] בנוסח הרב [[יוסף קאפח]].
* רמב"ם עם ביאור בהוצאת מפעל משנה תורה, בעריכת הרב יוחאי מקבילי. נוסח הרב [[יוסף קאפח]].
* רמב"ם עם ביאור בהוצאת מכון [[הרמב"ם]] השלם.
* רמב"ם עם ביאור של הרב [[עדין אבן ישראל]], בהוצאת המכון שלו.
* רמב"ם עם תרגום ל[[אנגלית]] בהוצאת מאזנים.
*ספר המצוות לרמב"ם עם מורה שיעור - להקלת הלימוד ללומדים במסלול ספר המצוות לרמב"ם, בהוצאת [[מכון חזק]].


השליח הרב [[יהודה לייב רסקין]] נרתם לעזור לעניין, והתמימים יצאו לשטח: לכולל האברכים שתחת הנהלת השליח המסור הרה”ח שלום איידלמן שליט”א, בתי הרבנים, בתי-הכנסת ולכל מקום שידם הגיעה כדי לזכות מה שיותר יהודים בהשתתפות במבצע. גם הרב בנימין גורודצקי, בא כוחו של הרבי באירופה ואפריקה, הוזמן ליטול חלק במבצע. ואכן, בעזרת ד’, בתוך שבועיים ימים הושלמה משימת החלוקה.  
כמו כן מודפס [[הרמב"ם]] בחוברת ה"דבר מלכות" בצירוף הלכה אחת לעיון. ביאורים אלו יצאו בשנת [[תשע"ד]] בשני כרכים. בחוברת "חיינו" נדפס פרק אחד עם תרגום לאנגלית, ומשנת תשפ"ב החלה לצאת מהדורה עם 'שלשה פרקים'.


אחדות מרשימה נוצרה בין כל הגורמים בעולם התורה במרוקו. רבה הראשי של מרוקו כיום, הרב אהרון מונסונגו שליט”א, נענה בכבוד רב להצעה שהובאה לפניו באופן אישי על-ידי אחד התמימים שזכה לקבלת פנים מאירה והבעת שביעות-רצון מהיוזמה. הוא גילה כי כבר עשרים שנה הוא מקיים קביעות-לימוד ברמב”ם בכל מוצאי שבת.  
החל משנת תשע"ד הוקם מכון הרמב"ם המבואר והוא מוציא לאור רמב"ם בהיר מבואר ומפורש בצורה מקיפה ביותר. הביאור כולל ביאור משולב בדברי הרמב"ם עצמו וכן הערות תמציתיות. כמו כן מדור הלכה למעשה הסוקר בקיצור כל מקום שחולקים על הרמב"ם בשו"ע ונושאי כליו ואדמו"ר הזקן בשולחן ערוך שלו ועד פוסקי זמננו. עוד כולל המהדורה בסוף כל ספר עיונים על כל פרק. המהדורה נקרא הרמב"ם המבואר מהדורת חיטריק. נכון לשנת [[תש"פ]] יצאו לאור מהסדרה 7 כרכים.


מסלול הלימוד היה מי’ שבט עד י”א ניסן, ודו”ח נשלח אל הרבי (ראוי להזכיר שבי”א ניסן תשד”מ החלה שנת הפ”ג לרבי, ומניין ההלכות בכל היד החזקה הוא כידוע - פ”ג). כל ה”הלכות” חולקו למעט “הלכות שלוחין ושותפין” אשר נלמדו על ידי כל התמימים יחדיו. הסיבה: תחושת השליחות עמה חיו התמימים עשרים וארבע שעות ביממה עודדה אותם ל’קאך’ מיוחד בהלכות אלו. לבקשתם, הרב שלמה מטוסוב, השליח הראשי ומנהל הישיבה, מסר את השיעור.  
החל משנת [[תשע"ה]] החל [[ועד תלמידי התמימים]] להוציא לאור חלק מהרמב"ם במסלול פרק אחד עם תרגום וביאור באנגלית.


בחודש אדר א’ קבלו התמימים מכתב כללי-פרטי מהרבי שאת עצם שליחתו פירשו כהבעת תשואות-חן מצד הרבי. המכתב פותח במילים: “המכתב הדו”ח והמצו”ב נתקבל ות”ח”. עתה היה ברור לכל שהיוזמה אכן הסבה נחת רוח לרבי.  
החל משנת [[תשע"ט]] החל הרב מאיר אליטוב להוציא את סדרת '''פרדס המלך''', המתעתדת להקיף את כל ביאורי [[הרבי]] על ספר הי"ד החזקה.


==התייחסות הרבי לתקנת הרמב"ם==
ב[[סיום הרמב"ם]] הארבעים ([[ג' תמוז]]) תשפ"א התחיל הרב יוסף יצחק ליפסקער (קליפורניא) להוציא את ספרי "אוצר המלך" המתעדת להקיף את כל ביאורי [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] בקיצור על [[משנה תורה]].


בי”א ניסן תשד”מ. הרבי עורך סיום על הרמב”ם. הוא אינו מציין דבר בקשר למבצע שזה עתה הסתיים במרוקו, אך התמימים בקזבלנקה הבינו אז עפעס טוט זיך דא. אחד עשר יום לאחר מכן, בהתוועדות אחרון-של-פסח העלה הרבי שוב את היוזמה לחלוקה כללית של הרמב”ם. וזה תוכן הדברים (בלתי מוגה):
==תועלת הלימוד==
הרב רייטשיק ביקש פעם ביקש ברכה מהרבי עבור אדם עם בעיות רפואיות מסויימות, והרבי אמר: "אם הוא זקוק למופת - שילמד רמב"ם, שהרי רמב"ם הוא ראשי תיבות 'רבות מופתי בארץ מצרים'{{הערה|שבועון כפר חב"ד 1939 עמוד 25.}}.


“כשם שבנוגע ללימוד הש”ס חילקו וקבעו ללמוד חלק מסוים בכל יום ויום, הרי טוב ונכון שיעשו כן גם בנוגע ללימוד הרמב”ם לחלק לשיעורים קבועים מדי יום ביומו, באופן שיוכלו לסיימו עד יום הולדת הרמב”ם בשנה הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה. ואז - יעשו עוד הפעם “סיום” על הרמב”ם.  
==ארגונים לעידוד לימוד הרמב"ם היומי==
לצד 'מטה הרמב"ם היומי' של חסידי חב"ד, הוקמו לאורך השנים מספר ארגונים ששמו לעצמם למטרה להפיץ את התקנה בקרב מעגלים רחבים יותר, ולפרסם ולעודד את הלימוד.


ומפרט הרבי:
===מטה הרמב"ם היומי===
בשנת [[תשמ"ח]], עם סיום המחזור השלישי בלימוד [[הרמב"ם]] היומי וכהמשך לפעילות "מטה חגיגות הרמב"ם", נוסד "מטה הרמב"ם היומי" במטרה לארגן עשרות חגיגות סיום בכל רחבי הארץ - ובראשם הסיום המרכזי במעמד רבבות, ובמטרה להפיץ את בשורת תקנת לימוד הרמב"ם, על-ידי חלוקת ספרי רמב"ם ומורי שיעורים, עלוני הסברה בנושא, ועוד.


“בנוגע ללימוד הש”ס, כל אחד לומד מסכת אחת במשך השנה, וכולם יחדיו מצטרפים ללימוד הש”ס כולו. וטעם הדבר - מפני צוק העיתים שאין כאו”א יכול ללמוד בעצמו את הש”ס כולו.  
המטה פועל תחת [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]] ב[[ארץ ישראל]] ונוהל על ידי הרב [[נפתלי רוט]] והרב [[ישראל הלפרין]]. תקופה מסוימת היה גם הרב [[זמרוני ציק]] חבר במטה.


וזה כמה שנים שמחכה הנני אולי יתעוררו לעשות כן גם בנוגע ללימוד הרמב”ם, עד שסוף כל סוף נתעוררו על זה בא’ המדינות דאחינו הספרדים - שחילקו את ספר הרמב”ם באופן שכאו”א לקח על עצמו חלק מסוים, כך שסיימו את לימוד הרמב”ם בסמיכות ליום הולדתו של הרמב”ם השתא.  
כיום מנהל את המטה השליח הרב שלום דובער קוביטשעק והרב [[נחום גולדשמיד]].


אמנם כל מי שיכול לקבל על עצמו - בלי נדר, כמובן - ללמוד בעצמו את כל ספר הרמב”ם במשך השנה, טוב ונכון ביותר שילמד בעצמו את כל ספר הרמב”ם, ולא רק חלק מסוים בלבד, עי”ז שמצטרף ביחד עם עוד כמה וכמה מישראל”.  
===הרמב"ם היומי - חמ"ד של תורה===
[[קובץ:הרמבם היומי חמד של תורה.png|ממוזער|סמל הארגון 'הרמב"ם היומי - חמ"ד של תורה']]
בשנת [[תשע"ב]] הוקם ארגון 'הרמב"ם היומי' בראשותו של הרב [[חיים סבתו]] בהנהלתו של המנכ"ל יגאל גולד ובשיתוף פעולה עם העסקן החב"די הרב [[משה שילת]]. בשנים הראשונות עסק הארגון בהכנסת תכנית לימוד הרמב"ם במסלול של פרק אחד ליום בתיכונים וחטיבות הביניים של זרם החינוך הממלכתי דתי, ובהקמת שיעורי רמב"ם יומיים בכל רחבי הארץ.


עתה נכנס הרבי לפרטים ומסביר מדוע חשוב שכל אחד ילמד את כל ספר “משנה תורה”:
הארגון העניק מעטפת רחבה של חוברות לימוד בחינם, שיעורים מוקלטים מפי הרב סבתו, בנק פרסומים, ועוד.


“וטעם הדבר - מכיון שישנו חילוק עקרוני בין לימוד הש”ס ללימוד הרמב”ם:
כחלק מהפעולות להעצמת הלומדים והפיכת לימוד הרמב"ם לטרנד שיסחוף אחריו לומדים רבים, דאג הארגון לקיום מעמדי סיום המוניים, ופעולות דומות.


ידוע הכלל שהרמב”ם סומך על מה שכתב בהלכות שלפני זה ולא על מה שכתב בהלכות שלאחרי זה. ומזה מובן, שלימוד הרמב”ם צריך להיות על הסדר דווקא - דאם לא כן, עלול הוא לדייק מסתימת דברי הרמב”ם שההלכה היא כך וכך, בה בשעה שלאמיתו של דבר דיוק זה אינו נכון, מכיון שהרמב”ם הסתמך על מ”ש בהלכות שלפנ”ז. משא”כ בלימוד הש”ס - הנה אף שישנו טעם לכך שמסכת פלונית באה לאחרי מסכת פלונית, מכל מקום, סדר זה אינו נוגע להלכה, מכיון שלא קיים הכלל שמסדר הש”ס סמך על מה שכתב במסכת שלפני זה, ולכן, אין כל הכרח שלימוד הש”ס יהיה על הסדר.  
במשך השנים הרחיב הארגון את פעילותו ונכון לשנת [[תש"פ]] לומדים במסגרת הארגון קרוב ל-100,000 לומדים מבני הציונות הדתית, רובם בני שכבת הגיל הצעיר.


ונמצא, שאם יחלקו את הרמב”ם בין כל הלומדים (כשם שמחלקים את הש”ס) - הרי זה שילמד הלכה מאוחרת לפני שלמד את ההלכה שלפניה, עלול הוא ללמוד ולדייק בדברי הרמב”ם שבטעות יסודם, מכיון שעדיין לא למד את דברי הרמב”ם בהלכות שלפני זה, ששם הבהיר הרמב”ם ושלל טעות זו.  
בין היוזמות הנוספות שהפיק הארגון:
*'''מגזין לנשמה''' – מגזין נשים ללימוד תרי"ג המצוות לפי סדר הרמב"ם, הכולל מדורים עיוניים וטורים אישיים של ידוענים וסופרים העוסקים בהשלכות ומשמעויות שונות של המצוות הנלמדות.
*'''מסע מצוה''' – חוברות לימוד יומיות המיועדת לתלמידות החמ"ד, כשלצד דברי הרמב"ם מופיעים טורים ומאמרים העוסקים בחינוך, אמונה, הלכה ועוד.
*'''אביטה''' – חוברות בכתיבתם של צבי אייל, המנגיש את משמעות המצוות בצורה חדשנית ומעוררת.
*'''מדיה''' - אפליקציה ללימוד הרמב"ם היומי, הכוללת לימוד עם פירוש הרב שטיינזלץ, שיעור מוקלט מאת הרב סבתו, סרטון לימוד הפרק היומי, תקציר הפרק הנלמד ועוד.


ולכן, העצה היעוצה היא - שכל אחד ילמד בעצמו את כל ספר הרמב”ם, ועל הסדר דווקא, שאז יהיה הלימוד כדבעי.  
===שיננא===
{{ערך מורחב|ערך=[[שיננא]]}}
ארגון 'שיננא' הוקם לאורך מחזור הלימוד ה-39 בשנת [[תש"פ]] על ידי רבנים בולטים בציבור החרדי.


וכאמור - לחלק את הלימוד באופן כזה שמידי יום ביומו ילמד סכום מסוים של הלכות, כך שיוכל לסיים את הספר כולו לקראת יום הולדתו של הרמב”ם, הבעל”ט”.  
לקראת פתיחת מחזור הלימוד המשותף החדש של כל שלושת המסלולים בחודש תמוז תש"פ, יצא המכון בתכנית לימודים סדורה על פי מסלול פרק אחד ליום נושאת פרסים לבחורים ואברכים, במהלכה יוכלו הלומדים להיבחן על חומר הלימוד באמצעות מערכת הטלפון, וחלוקה חינמית של הכרך הראשון של הרמב"ם לכל מי שיתחייב להצטרף למסלולי הלימוד.


דברים ברוח זו אמר הרבי גם ביחידות הכללית לאורחים שהתקיימה ימים ספורים לאחר חג הפסח. הרבי הוסיף וציין שכאשר כולם ילמדו את כל ההלכות יפעל הדבר אחדות נפלאה והדבר יוביל למציאת שפה לימודית משותפת בין הלומדים שיוכלו להתפלפל ולחדש באותו עניין.
בין רבני המכון נמנים:
*הרב [[חיים שמרלר]] - רב וראש ישיבה ב[[חסידות צאנז]]
*הרב [[משה בראנדוספר]] - גאב"ד [[היכל הוראה]], ומחבר שו"ת 'היכל הוראה', ובנו של הרה"ג רבי [[משה בראנדוספר]] ז"ל - חבר הבד"ץ [[עדה החרדית]]
*הרב [[זושא הורביץ]] - אב"ד קהילות החסידים ב[[אלעד]]
*הרב ציון כהן - רב העיר אור יהודה
*הרב דוד קדוש - ר"מ בכולל חושן משפט 'דרכי תורה'


או אז נכנסה תקנת לימוד הרמב”ם לתודעת ההמונים ויצאה לדרך. בתחילה לא היה מושג ברור מאיפה להתחיל ואיך בדיוק לערוך את חלוקת השיעורים. חברי ה[[וועד להפצת שיחות]] ערכו את החלוקה [ב"פתח-דבר" למורה שיעור לרמב"ם כתוב שכ"ק אדמו"ר שליט"א עשה את החלוקה] במסלול שלושת הפרקים והגישו לרבי את המורה שיעור להגהה ואישור, ומאז ועד היום ממומשת התקנה הקדושה והמאחדת בכל תפוצות ישראל.
==מחזורי הלימוד==
===מסלול ג' פרקים ליום===
{{טורים|
*מחזור ה-1: כ"ז ניסן תשד"מ - י"א ניסן תשמ"ה
*מחזור ה-2: י"ב ניסן תשמ"ה - כ"ו אדר ראשון תשמ"ו
*מחזור ה-3: כ"ז אדר ראשון תשמ"ו - י' שבט תשמ"ז (יחד עם סיום מחזור ה-1 במסלול פרק א' ליום)
*מחזור ה-4: י"א שבט תשמ"ז - כ"ד טבת תשמ"ח
*מחזור ה-5: כ"ה טבת תשמ"ח - י' טבת תשמ"ט
*מחזור ה-6: י"א טבת תשמ"ט - כ"ד מרחשון תש"נ (יחד עם סיום מחזור ה-2 במסלול פרק א' ליום)
*מחזור ה-7: כ"ה מרחשון תש"נ - ח' מרחשון תנש"א
*מחזור ה-8: ט' מרחשון תנש"א - שמחת תורה תשנ"ב
*מחזור ה-9: כ"ד תשרי תשנ"ב - ו' אלול תשנ"ב (יחד עם סיום מחזור ה-3 במסלול פרק א' ליום)
*מחזור ה-10: ז' אלול תשנ"ב - כ"ב מנחם אב תשנ"ג
*מחזור ה-11: כ"ג מנחם אב תשנ"ג - ו' מנחם אב תשנ"ד (ציון עשור לייסוד התקנה)
*מחזור ה-12: ז' מנחם אב תשנ"ד - כ' סיון תשנ"ה (יחד עם סיום מחזור ה-4 במסלול פרק א' ליום)
*מחזור ה-13: כ"א סיון תשנ"ה - ד' סיון תשנ"ו
*מחזור ה-14: ה' סיון תשנ"ו - י"ט ניסן תשנ"ז
*מחזור ה-15: כ' ניסן תשנ"ז - ד' ניסן תשנ"ח (יחד עם סיום מחזור ה-5 במסלול פרק א' ליום)
*מחזור ה-16: ה' ניסן תשנ"ח - י"ז אדר תשנ"ט
*מחזור ה-17: י"ח אדר תשנ"ט - א' אדר א' תש"ס
*מחזור ה-18: ב' אדר א' תש"ס - ט"ז טבת תשס"א (יחד עם סיום מחזור ה-6 במסלול פרק א' ליום)
*מחזור ה-19: י"ז טבת תשס"א - א' טבת תשס"ב
*מחזור ה-20: ב' טבת תשס"ב - ט"ו כסלו תשס"ג
*מחזור ה-21: ט"ז כסלו תשס"ג - כ"ט תשרי תשס"ד (יחד עם סיום מחזור ה-7 במסלול פרק א' ליום, וציון 20 שנה לייסוד התקנה)
*מחזור ה-22: ל' תשרי תשס"ד - י"ג תשרי תשס"ה
*מחזור ה-23: י"ד תשרי תשס"ה - כ"ח אב תשס"ה
*מחזור ה-24: כ"ט אב תשס"ה - י"ג אב תשס"ו (יחד עם סיום מחזור ה-8 במסלול פרק א' ליום)
*מחזור ה-25: י"ד אב תשס"ו - כ"ו תמוז תשס"ז
*מחזור ה-26: כ"ז תמוז תשס"ז - י"ב סיון תשס"ח
*מחזור ה-27: י"ג סיון תשס"ח - כ"ו אייר תשס"ט (יחד עם סיום מחזור ה-9 במסלול פרק א' ליום)
*מחזור ה-28: כ"ז אייר תשס"ט - י' אייר תש"ע
*מחזור ה-29: י"א אייר תש"ע - כ"ג אדר ב' תשע"א
*מחזור ה-30: כ"ד אדר ב' תשע"א - ח' אדר תשע"ב (יחד עם סיום מחזור ה-10 במסלול פרק א' ליום)
*מחזור ה-31: ט' אדר תשע"ב - כ"ד שבט תשע"ג
*מחזור ה-32: כ"ה שבט תשע"ג - ח' שבט תשע"ד (ציון 30 שנה לייסוד התקנה)
*מחזור ה-33: ט' שבט תשע"ד - כ"ב כסלו תשע"ה (יחד עם סיום מחזור ה-11 במסלול פרק א' ליום)
*מחזור ה-34: כ"ג כסלו תשע"ה - ו' כסלו תשע"ו
*מחזור ה-35: ז' כסלו תשע"ו - כ' תשרי תשע"ז
*מחזור ה-36: כ"א בתשרי תשע"ז – ו' בתשרי תשע"ח (יחד עם סיום מחזור ה-12 במסלול פרק א' ליום)
*מחזור ה-37: ז' בתשרי תשע"ח - כ' אלול תשע"ח
*מחזור ה-38: כ"א באלול תשע"ח – ד' מנחם-אב תשע"ט
*מחזור ה-39: ה' מנחם אב תשע"ט - י"ז בתמוז תש"פ (יחד עם סיום מחזור ה-13 במסלול פרק א' ליום)
*מחזור ה-40: י"ח בתמוז תש"פ – ג' בתמוז תשפ"א
*מחזור ה-41: ד' בתמוז תשפ"א – י"ז אייר תשפ"ב
*מחזור ה-42: י"ח באייר תשפ"ב – א' באייר תשפ"ג (יחד עם סיום מחזור ה-14 במסלול פרק א' ליום)
*מחזור ה-43: ב' באייר תשפ"ג - ט"ז אדר שני תשפ"ד (ציון 40 שנה לייסוד התקנה)
*מחזור ה-44: י"ז אדר שני תשפ"ד - ל' שבט תשפ"ה
}}


יהודי מרוקו קבלו הודעה רשמית מהתמימים על התקנה הכלל עולמית במנשר שהפיצו התלמידים השלוחים:  
===מסלול פרק אחד ליום===
{{טורים|
*מחזור ה-1: כ"ז ניסן תשד"מ - י' שבט תשמ"ז
*מחזור ה-2: י"א שבט תשמ"ז - כ"ד חשון תש"נ
*מחזור ה-3: כ"ה חשון תש"נ - ו' אלול תשנ"ב
*מחזור ה-4: ז' אלול תשנ"ב - כ' סיון תשנ"ה (שנת הקהל)
*מחזור ה-5: כ"א סיון תשנ"ה - ד' ניסן תשנ"ח
*מחזור ה-6: ה' ניסן תשנ"ח - ט"ז טבת תשס"א
*מחזור ה-7: י"ז טבת תשס"א - כ"ט תשרי תשס"ד (ציון 20 שנה לייסוד התקנה)
*מחזור ה-8: ל' תשרי תשס"ד - י"ג אב תשס"ו
*מחזור ה-9: י"ד אב תשס"ו - כ"ו אייר תשס"ט (שנת הקהל)
*מחזור ה-10: כ"ז אייר תשס"ט - ח' אדר תשע"ב
*מחזור ה-11: ט' אדר תשע"ב - כ"ב כסלו תשע"ה
*מחזור ה-12: כ"ג בכסלו תשע"ה - ו' בתשרי תשע"ח
*מחזור ה-13: ז' בתשרי ה'תשע"ח - י"ז בתמוז תש"פ
*מחזור ה-14: י"ח בתמוז תש"פ - א' באייר תשפ"ג (שנת הקהל)
*מחזור ה-15: ב' באייר תשפ"ג - ט"ו בשבט תשפ"ו
}}


“בשבח והודי’ לק-ל, אנו שמחים לבשר שבהמשך לחלוקת הרמב”ם שארגנו בין הרבנים והחכמים דמדינתנו (שגם כבודו השתתף בחלוקה זו) דיבר כ”ק אדמו”ר שליט”א אודותה בההתוועדות ד”אחרון של פסח”, ובין השאר התבטא שזה כמה שנים שמחכה שיתעוררו לארגן חלוקה על ספר “יד החזקה” להרמב”ם (כמו שמארגנים כבר על התלמוד בבלי וירושלמי), וסוכ”ס נתעוררו לארגנו באחת המדינות דאחינו הספרדים (מרוקו).  
===מחזורים מיוחדים===
*מאז ייסוד התקנה ועד היום, אירע 3 פעמים שהתחילו וסיימו את תקנת הרמב"ם באותה שנה, ובמילא באותה שנה נערכו 2 סיומי רמב"ם, אחד בתחילתה ואחד בסיומה. קביעות כזו מתרחשת פעם ב-13 שנה, וזה אירע עד היום בשנים תשנ"ב, תשס"ה, תשע"ח. הפעם הבאה שתחול קביעות כזו תהיה בשנת תשצ"א.
*מאז ייסוד התקנה ועד היום אירע 3 פעמים שהסיום של שלושת מסלולי הלימוד נפגשו יחד בשנת הקהל, בשנים תשנ"ה, תשס"ט, ותשפ"ג (כל שנת הקהל בדילוג). הפעם הבאה שחגיגת סיום המחזור בשלושת המסלולים יחד תפגוש בשנת הקהל, תהיה בשנת תשצ"ז.


“ובהמשך הסביר שמפני כמה סיבות (כדלקמן) כדאי שיארגנו לימוד יומי על הרמב”ם, דהיינו שיחלקו את ספר היד החזקה באופן שכל אחד ילמד את השיעור הזה, ויסיים את כל ספר היד במשך שנה. והמעלה על לימוד בדרך זו ולא בדרך שכל אחד ילמד רק חלק אחד מהספר ולא את כל הספר (יבואר לקמן במצ”ב).  
==סיום הרמב"ם==
{{ערך מורחב|ערך=[[סיום הרמב"ם]]}}
[[קובץ:סיום רמבם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעמד סיום [[הרמב"ם]] באולם '[[אהלי תורה]]' שב[[קראון הייטס]]]]
בתום מחזורי לימוד ה[[רמב"ם]], על פי תקנת הרבי, עורכים סיום במעמד קהל ועדה.


“ולאלו שיקבלו הידיעה בקשר להלימוד הזה אחרי שכבר התחילו הלימוד, יתחיל ללמוד מהשיעור היומי (הנדפס בהחוברת שאנו שולחים) ובהזדמנות שיוכל להשלים מה שחיסר ישלים”.  
לאורך השנים פיארו את מעמדי סיום הרמב"ם גדולי ישראל מכל החוגים, שנשאו דברים בשבח התקנה ובשבח מייסד התקנה. בארץ, מתקיים מעמד הסיום המרכזי על ציון הרמב"ם בטבריה.


“וזה כמה שנים שמחכה הנני אולי יתעוררו לעשות כן גם בנוגע ללימוד הרמב”ם, עד שסוף כל סוף נתעוררו על זה בא’ המדינות דאחינו הספרדים - שחילקו את ספר הרמב”ם באופן שכאו”א לקח על עצמו חלק מסוים, כך שסיימו את לימוד הרמב”ם בסמיכות ליום הולדתו של הרמב”ם השתא”.
מלבד הסיום המרכזי בסיום מחזור הלימוד, על פי הוראת הרבי מקיימים החסידים חגיגה צנועה יותר לרגל כל סיום הלכות (83 פעמים בכל מחזור). הרבי העניק באופן קבוע בקבוק 'לחיים' כהשתתפות בסיומים אלו, וב-770 נערכים סיומים באופן קבוע מידי סיום הלכות על ידי הרב [[מנחם נחום גרליצקי]].


== ראה עוד ==
==לקריאה נוספת==
*'''משנה תורה''', במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד גליון 1866 עמוד 42 {{*}} '''הרמב"ם לא מתפעל ממופתים''', גליון 1959 עמוד 34
*'''אחד משלוש''', מוסף שבועון בית משיח 'במחנה צבאות השם' עמוד 6.
*'''היום בו החל בפעם הראשונה לימוד הרמב"ם היומי''', שניאור זלמן לווין, גיליון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 1311 ע' 28–31.


*[[רמב"ם]]
*[[סיום לימוד הרמב"ם]]
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
[http://chabad.info/index.php?url=ctt_he השיעור היומי ברמב"ם]
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=22490 ליקוט הוראות מהרבי אודות סיום המרב"ם] {{אינפו}}
 
* [https://col.org.il/news/113143 היו ימים: סיום המחזור הראשון ברמב"ם על קברו בטבריה] {{col}}
[http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%90%D7%97%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C#.D7.A2.D7.9C_.D7.99.D7.93.D7.99_.D7.9C.D7.99.D7.9E.D7.95.D7.93_.D7.94.D7.9B.D7.95.D7.9C.D7.9C_.D7.90.D7.AA_.D7.9B.D7.9C_.D7.94.D7.AA.D7.95.D7.A8.D7.94_.D7.9B.D7.95.D7.9C.D7.94 אחדות ישראל על ידי לימוד הרמב"ם]
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=ctt_he השיעור היומי ברמב"ם] {{אינפו}}
* [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1872 שיחת הרבי אודות עריכת סיומים] {{וידאו}} {{אינפו}}
* אפליקציות עזר ללימוד השיעור היומי ברמב"ם למגוון מערכות הפעלה: [https://play.google.com/store/apps/details?id=com.ssa.dvarmalchus אנדרואיד], [http://jewishcontent.org/pda/ מערכות הפעלה מיושנות: BlackBerry, Palm, Pocket PC, Symbian]
* הרב [[שלום בער וולף]], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79836 הצעת דרך בלימוד הרמב"ם היומי] {{אינפו}} י"ג שבט התשע"ד
*הרב [[גרשון אבצן]], [https://chabad.info/blogs/1040388/#comment-122717 מסלול פרק אחד לבחורים הצעירים] {{אינפו}} ה׳ בטבת ה׳תשפ״ד.
*[https://chabad.info/magazine/931082/ יחס מיוחד מהרבי: מאחורי הקלעים של ארגון סיומי הרמב"ם {{אינפו}}]
*'''[http://shturem.net/uploadfile/Rambam5777.pdf קובץ סיום הרמב"ם]''' {{PDF}} בהוצאת [[ועד תלמידי התמימים העולמי]] לקראת סיום מחזור הלימוד ברמב"ם, כ' תשרי תשע"ז
*'''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/67185_he_3.pdf תקנת הרמב"ם]''' {{PDF}} בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]]
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=54365 חזק ונתחזק!]''' חוברת בהוצאת [[מכון חזק]] אודות לימוד הרמב"ם וחשיבותו {{PDF}} {{אינפו}}
*'''[http://chabadpedia.co.il/images/a/ad/סיום_הרמב%22ם.pdf סיום הרמב"ם]''' בהוצאת איגוד התלמידים השלוחים ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] {{PDF}}
*[http://chabadpedia.co.il/images/3/3e/רמבם_יומי.pdf עלון מידע] לציבור לומדי התורה על חשיבות לימוד הרמב"ם {{PDF}}
*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/07/5f0815ee02186_1594365422.pdf זכרו תורת משה]''' - מוסף מיוחד של עיתון 'המודיע' לרגל סיום מחזור הל"ט, י"ח תמוז ה'תש"פ
*'''[https://files.anash.org/uploads/2020/07/גיליון-על-הרמבם-מהמבשר.pdf דער הייליגער רמב"ם]''', מוסף 'המבשר' לרגל סיום מחזור הל"ט ברמב"ם, פרשת פנחס ה'תש"פ {{PDF}}
*'''[https://anash.org/which-rambam-set-should-i-buy/ איזה רמב"ם כדאי לי לקנות?]''', סקירת ההוצאות השונות על הרמב"ם {{אנש}} (אנגלית)
*'''[https://anash.org/the-unknown-story-behind-the-takanas-harambam/ הסיפור הלא ידוע מאחורי תקנת הרמב"ם]''' {{אנש}} (אנגלית)
*[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/963042 רבי יומי: לומדים רמב"ם כפשוטו] {{וידאו}} {{אינפו}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/12/blog-post_73.html 'אני עוסק ברמב"ם בלהיטות רבה': כתבה מקיפה על תקנת לימוד הרמב"ם]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
* [https://hageula.com/news/press/25679.htm להורדה: לוח מורה שיעור ללימוד הרמב"ם - מחזור 44] באתר {{הגאולה|}}.


[[קטגוריה:תקנות חב"ד]]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מבצעי הרבי]]
[[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]
[[קטגוריה:לימוד התורה]]
[[קטגוריה:רמב"ם]]

גרסה אחרונה מ־22:12, 12 ביוני 2024

תקנות הרבי
תקנות לימוד
לימוד הרמב"ם · לימוד פרק תניא לפני התפילה · לימוד עניני בית הבחירה בבין המצרים · לימוד עניני גאולה ומשיח · לימוד הפרשה החסידית · לימוד מתורת רבותינו נשיאנו בחודש כסלו · סיומי מסכת בתשעת הימים · כתיבת חידושי תורה · תהלוכה
תקנות שונות
סמיכה לרבנות · כינוס תורה · ספריות ציבוריות · תקנת המשקה · תפילין רבינו תם · דברי כיבושין· שמחת בית השואבה · מניעת מראות לא טהורים מילדים · הוספות לתפילה · עשה לך רב · קביעת קופת צדקה בקיר המטבח · פלעדז' · יום הולדת · רגע של שתיקה · חיבור החג עם ימי החול
הרבי בפתח סוכתו עם ספר הרמב"ם במהדורת "רמב"ם לעם" בידו

תקנת לימוד הרמב"ם היא תקנה ללימוד יומי בספר משנה תורה לרמב"ם. הרבי ייסד את התקנה באחרון של פסח בשנת תשד"מ. מטרת התקנה היא, לאחד את עם ישראל בלימוד ספר משנה תורה המקיף את כל התורה שבעל פה, גם את דיני התורה אשר אינם מקויימים כיום.

השתלשלות התקנה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי עם ספר הרמב"ם ברכבו
רבנים ואדמו"רים בסיום הרמב"ם, תשע"ב. נראים יושבים על הבמה (משמאל לימין):הרב משה יהודה לייב לנדא, הרב וואזנר (נואם), האדמו"ר ממחנובקה-בעלז, האדמו"ר מנדבורנא, האדמו"ר מלעלוב ב"ב, האדמו"ר מבויאן

בהתוועדות שבת פרשת וישב, כ' כסלו תשד"מ, אשר הייתה למעשה המשך להתוועדות י"ט כסלו שחל באותה שנה ביום שישי, הזכיר הרבי ועורר על כך שכבר הגיע הזמן לערוך חלוקה דומה לחלוקת הש"ס בלימוד ספר משנה תורה להרמב"ם. ההוראה לא יושמה מידית, אך התלמידים השלוחים בבישיבת חב"ד בקזבלנקה שבמרוקו, בה התגורר הרמב"ם מספר שנים, שלמדו את השיחה הזו, חילקו את כל ספר משנה תורה בין כלל הציבור התורני במרוקו, על מנת שיילמדו אותם בין י' שבט יום קבלת הנשיאות של הרבי עד ליום הולדתו של הרבי בי"א ניסן ויום הולדתו של הרמב"ם בי"ד ניסן. את "הלכות שלוחין ושותפין" לקחו התלמידים השלוחים בעצמם בקשר עם תפקידם כשלוחים של הרבי, ור' שלמה מטוסוב, השליח הראשי ומנהל הישיבה, מסר להם שיעור בהלכות אלו. בחודש אדר א' קבלו התמימים מכתב כללי-פרטי מהרבי שאת עצם שליחתו פירשו כהבעת תשואות-חן מצד הרבי. המכתב פותח במילים: "המכתב הדו"ח והמצו"ב נתקבל ות"ח".

בהתוועדות י"א ניסן תשד"מ, ערך הרבי סיום על הרמב"ם, אך לא קישר את הדבר במפורש לחלוקה שנעשתה במרוקו. אחד עשר יום לאחר מכן, בהתוועדות אחרון-של-פסח העלה הרבי שוב את היוזמה לחלוקה כללית של הרמב"ם, אך באופן כללי שהלימוד יהיה על פי הסדר וייגמר "בסמיכות" ליום הולדתו של הרמב"ם בי"ד ניסן שנה לאחר מכן בשנת תשמ"ה (בעקבות מילים אלו ערכו הבחורים את לוח המורה שיעור (שהתחיל בכ"ז ניסן) כך שיסתיים בי"א ניסן). דברים ברוח זו אמר הרבי גם ביחידות הכללית לאורחים שהתקיימה ימים ספורים לאחר חג הפסח, בה מיקד הרבי את מסלול הלימוד ללימוד שלושה פרקים בכל יום. הרבי הוסיף וציין שכאשר כולם ילמדו את כל ההלכות יפעל הדבר אחדות נפלאה והדבר יוביל למציאת שפה לימודית משותפת בין הלומדים שיוכלו להתפלפל ולחדש באותו עניין.

בתחילה לא היה מושג ברור מאין להתחיל ואיך בדיוק לערוך את חלוקת השיעורים. חברי הוועד להפצת שיחות ערכו את החלוקה (ב"פתח-דבר" למורה שיעור לרמב"ם כתוב שהרבי עשה את החלוקה) במסלול שלושת הפרקים והגישו לרבי את המורה שיעור להגהה ואישור[1].

מסלולי הלימוד[עריכה | עריכת קוד מקור]

התקנה מחולקת לשלשה מסלולי לימוד:

  • שלשה פרקים ליום - סיום כל ספר משנה תורה תוך כאחד עשר חודשים (339 ימים).
  • פרק ליום - סיום כל ספר משנה תורה תוך כשנתיים ועשרה חודשים (1017 ימים).
  • לימוד ספר המצוות לרמב"ם (במסלול זה נלמדות בכל יום המצוות העוסקות בנושא הנלמד באותו היום במסלול של שלשה פרקים, והוא מסתיים במקביל אליו). מסלול זה מיועד לנשים וילדים.

עיקר התקנה הוא לימוד והבנת הרמב"ם. אמנם יש אומרים שהרבי אמר שגם שמקיימים את התקנה גם באמירה בלבד.[2] (וכן משמע להדיא בחסידות[3], שכאשר הלימוד הוא ב'תנועה' של קבלת עול אזי לא יסולא בפז ערכו "ואף על גב דמשכח, ואף על גב דלא ידע מאי קאמר. שנאמר גרסה נפשי לתאווה").

לדעת הרב יוסף ישעיה ברוין, עדיף להקשיב לשיעור על שלושה פרקים, מאשר ללמוד פרק אחד לבד[4].

זמן הלימוד[עריכה | עריכת קוד מקור]

לגבי זמן הלימוד אומר הרבי[5] שמאחר והתורה היא למעלה מהזמן, ואף-על-פי-כן היא נמשכת ובאה בגדרי הזמן, שהרי חלק מסוים מהתורה שייך ליום זה דוקא, כמו, שיעור היומי ברמב"ם, ועל-דרך-זה כשיוצא-לאור ספר חדש בענין לימוד התורה, הרי מצד גודל החביבות דדבר חדש, יש ללמוד את אותו ענין על-כל-פנים בספר חדש זה.

ובהערה שם הרבי מפרט את הזמן המדוייק (בנוסף לכך שאומרים אותו באותו היום) בו אומרים את הרמב"ם: יש להשתדל ללמוד את השיעורים היומיים במשך היום, ואם מאיזו סיבה לא הספיקו ללמדם במשך היום, יכולים וצריכים להשלימם בלילה עד חצות, ואם לא הספיקו להשלימם עד חצות, יכולים וצריכים להשלימם עד שיעלה עמוד השחר, כמו הקטר חלבים ואיברים ש"משתדלין להקטיר הכל ביום, חביבה מצוה בשעתה" ואם לא הספיק ביום - מצוותן עד שיעלה עמוד השחר והסיבה שאמרו חכמים עד חצות היא רק בכדי להרחיק את האדם מהעבירה.

כאשר הנהלת הישיבה בקריית גת שאלו פעם את הרבי האם לעשות 'סדר' מיוחד בישיבה ללימוד הרמב"ם, תשובתו של הרבי היתה שלימוד הרמב"ם של התמימים צריך להיות על חשבון זמנם הפנוי[6].

מהדורות רמב"ם שיצאו בקשר לתקנה[עריכה | עריכת קוד מקור]

"רמב"ם השלם" שבהוצאת מכון חזק
"ספר המצוות לרמב"ם" שבהוצאת מכון חזק
" מכון הרמב"ם השלם של הרב וולפא"

בהקשר עם התקנה, יצאו כמה הוצאות של רמב"ם עם חלוקת ההלכות לפי סדר הלימוד.

בהוצאות אלו מסומנים בעיקר כל השיעורים של שלושה פרקים בציון של שלוש כוכביות. והשיעורים של פרק אחד מסומנים בהקדמה, בחלוקת המצוות ובסדר התפילות.

  • רמב"ם בגודל קטן בשמונה כרכים עם כריכה קשה בהוצאת שי למורא.
  • משנה תורה השלם בהוצאת חזק, עם מורה שיעור, ביאורים רבים במקומות הנצרכים, מקורות לפסקי הרמב"ם וציונים לשינויים בפסיקת השולחן ערוך ונושאי כליו, ו"עיטורי מלך", הפניות לביאורי הרבי על הרמב"ם. בתחלת הספר בא מבוא נרחב בענין תולדות הרמב"ם, תקנת הרמב"ם ועוד, שנערך על-ידי הרב פרץ אוריאל בלוי
  • רמב"ם בכרך אחד בהוצאת מפעל משנה תורה בנוסח הרב יוסף קאפח.
  • רמב"ם עם ביאור בהוצאת מפעל משנה תורה, בעריכת הרב יוחאי מקבילי. נוסח הרב יוסף קאפח.
  • רמב"ם עם ביאור בהוצאת מכון הרמב"ם השלם.
  • רמב"ם עם ביאור של הרב עדין אבן ישראל, בהוצאת המכון שלו.
  • רמב"ם עם תרגום לאנגלית בהוצאת מאזנים.
  • ספר המצוות לרמב"ם עם מורה שיעור - להקלת הלימוד ללומדים במסלול ספר המצוות לרמב"ם, בהוצאת מכון חזק.

כמו כן מודפס הרמב"ם בחוברת ה"דבר מלכות" בצירוף הלכה אחת לעיון. ביאורים אלו יצאו בשנת תשע"ד בשני כרכים. בחוברת "חיינו" נדפס פרק אחד עם תרגום לאנגלית, ומשנת תשפ"ב החלה לצאת מהדורה עם 'שלשה פרקים'.

החל משנת תשע"ד הוקם מכון הרמב"ם המבואר והוא מוציא לאור רמב"ם בהיר מבואר ומפורש בצורה מקיפה ביותר. הביאור כולל ביאור משולב בדברי הרמב"ם עצמו וכן הערות תמציתיות. כמו כן מדור הלכה למעשה הסוקר בקיצור כל מקום שחולקים על הרמב"ם בשו"ע ונושאי כליו ואדמו"ר הזקן בשולחן ערוך שלו ועד פוסקי זמננו. עוד כולל המהדורה בסוף כל ספר עיונים על כל פרק. המהדורה נקרא הרמב"ם המבואר מהדורת חיטריק. נכון לשנת תש"פ יצאו לאור מהסדרה 7 כרכים.

החל משנת תשע"ה החל ועד תלמידי התמימים להוציא לאור חלק מהרמב"ם במסלול פרק אחד עם תרגום וביאור באנגלית.

החל משנת תשע"ט החל הרב מאיר אליטוב להוציא את סדרת פרדס המלך, המתעתדת להקיף את כל ביאורי הרבי על ספר הי"ד החזקה.

בסיום הרמב"ם הארבעים (ג' תמוז) תשפ"א התחיל הרב יוסף יצחק ליפסקער (קליפורניא) להוציא את ספרי "אוצר המלך" המתעדת להקיף את כל ביאורי כ"ק אדמו"ר שליט"א בקיצור על משנה תורה.

תועלת הלימוד[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב רייטשיק ביקש פעם ביקש ברכה מהרבי עבור אדם עם בעיות רפואיות מסויימות, והרבי אמר: "אם הוא זקוק למופת - שילמד רמב"ם, שהרי רמב"ם הוא ראשי תיבות 'רבות מופתי בארץ מצרים'[7].

ארגונים לעידוד לימוד הרמב"ם היומי[עריכה | עריכת קוד מקור]

לצד 'מטה הרמב"ם היומי' של חסידי חב"ד, הוקמו לאורך השנים מספר ארגונים ששמו לעצמם למטרה להפיץ את התקנה בקרב מעגלים רחבים יותר, ולפרסם ולעודד את הלימוד.

מטה הרמב"ם היומי[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשמ"ח, עם סיום המחזור השלישי בלימוד הרמב"ם היומי וכהמשך לפעילות "מטה חגיגות הרמב"ם", נוסד "מטה הרמב"ם היומי" במטרה לארגן עשרות חגיגות סיום בכל רחבי הארץ - ובראשם הסיום המרכזי במעמד רבבות, ובמטרה להפיץ את בשורת תקנת לימוד הרמב"ם, על-ידי חלוקת ספרי רמב"ם ומורי שיעורים, עלוני הסברה בנושא, ועוד.

המטה פועל תחת צעירי אגודת חב"ד בארץ ישראל ונוהל על ידי הרב נפתלי רוט והרב ישראל הלפרין. תקופה מסוימת היה גם הרב זמרוני ציק חבר במטה.

כיום מנהל את המטה השליח הרב שלום דובער קוביטשעק והרב נחום גולדשמיד.

הרמב"ם היומי - חמ"ד של תורה[עריכה | עריכת קוד מקור]

סמל הארגון 'הרמב"ם היומי - חמ"ד של תורה'

בשנת תשע"ב הוקם ארגון 'הרמב"ם היומי' בראשותו של הרב חיים סבתו בהנהלתו של המנכ"ל יגאל גולד ובשיתוף פעולה עם העסקן החב"די הרב משה שילת. בשנים הראשונות עסק הארגון בהכנסת תכנית לימוד הרמב"ם במסלול של פרק אחד ליום בתיכונים וחטיבות הביניים של זרם החינוך הממלכתי דתי, ובהקמת שיעורי רמב"ם יומיים בכל רחבי הארץ.

הארגון העניק מעטפת רחבה של חוברות לימוד בחינם, שיעורים מוקלטים מפי הרב סבתו, בנק פרסומים, ועוד.

כחלק מהפעולות להעצמת הלומדים והפיכת לימוד הרמב"ם לטרנד שיסחוף אחריו לומדים רבים, דאג הארגון לקיום מעמדי סיום המוניים, ופעולות דומות.

במשך השנים הרחיב הארגון את פעילותו ונכון לשנת תש"פ לומדים במסגרת הארגון קרוב ל-100,000 לומדים מבני הציונות הדתית, רובם בני שכבת הגיל הצעיר.

בין היוזמות הנוספות שהפיק הארגון:

  • מגזין לנשמה – מגזין נשים ללימוד תרי"ג המצוות לפי סדר הרמב"ם, הכולל מדורים עיוניים וטורים אישיים של ידוענים וסופרים העוסקים בהשלכות ומשמעויות שונות של המצוות הנלמדות.
  • מסע מצוה – חוברות לימוד יומיות המיועדת לתלמידות החמ"ד, כשלצד דברי הרמב"ם מופיעים טורים ומאמרים העוסקים בחינוך, אמונה, הלכה ועוד.
  • אביטה – חוברות בכתיבתם של צבי אייל, המנגיש את משמעות המצוות בצורה חדשנית ומעוררת.
  • מדיה - אפליקציה ללימוד הרמב"ם היומי, הכוללת לימוד עם פירוש הרב שטיינזלץ, שיעור מוקלט מאת הרב סבתו, סרטון לימוד הפרק היומי, תקציר הפרק הנלמד ועוד.

שיננא[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – שיננא

ארגון 'שיננא' הוקם לאורך מחזור הלימוד ה-39 בשנת תש"פ על ידי רבנים בולטים בציבור החרדי.

לקראת פתיחת מחזור הלימוד המשותף החדש של כל שלושת המסלולים בחודש תמוז תש"פ, יצא המכון בתכנית לימודים סדורה על פי מסלול פרק אחד ליום נושאת פרסים לבחורים ואברכים, במהלכה יוכלו הלומדים להיבחן על חומר הלימוד באמצעות מערכת הטלפון, וחלוקה חינמית של הכרך הראשון של הרמב"ם לכל מי שיתחייב להצטרף למסלולי הלימוד.

בין רבני המכון נמנים:

מחזורי הלימוד[עריכה | עריכת קוד מקור]

מסלול ג' פרקים ליום[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • מחזור ה-1: כ"ז ניסן תשד"מ - י"א ניסן תשמ"ה
  • מחזור ה-2: י"ב ניסן תשמ"ה - כ"ו אדר ראשון תשמ"ו
  • מחזור ה-3: כ"ז אדר ראשון תשמ"ו - י' שבט תשמ"ז (יחד עם סיום מחזור ה-1 במסלול פרק א' ליום)
  • מחזור ה-4: י"א שבט תשמ"ז - כ"ד טבת תשמ"ח
  • מחזור ה-5: כ"ה טבת תשמ"ח - י' טבת תשמ"ט
  • מחזור ה-6: י"א טבת תשמ"ט - כ"ד מרחשון תש"נ (יחד עם סיום מחזור ה-2 במסלול פרק א' ליום)
  • מחזור ה-7: כ"ה מרחשון תש"נ - ח' מרחשון תנש"א
  • מחזור ה-8: ט' מרחשון תנש"א - שמחת תורה תשנ"ב
  • מחזור ה-9: כ"ד תשרי תשנ"ב - ו' אלול תשנ"ב (יחד עם סיום מחזור ה-3 במסלול פרק א' ליום)
  • מחזור ה-10: ז' אלול תשנ"ב - כ"ב מנחם אב תשנ"ג
  • מחזור ה-11: כ"ג מנחם אב תשנ"ג - ו' מנחם אב תשנ"ד (ציון עשור לייסוד התקנה)
  • מחזור ה-12: ז' מנחם אב תשנ"ד - כ' סיון תשנ"ה (יחד עם סיום מחזור ה-4 במסלול פרק א' ליום)
  • מחזור ה-13: כ"א סיון תשנ"ה - ד' סיון תשנ"ו
  • מחזור ה-14: ה' סיון תשנ"ו - י"ט ניסן תשנ"ז
  • מחזור ה-15: כ' ניסן תשנ"ז - ד' ניסן תשנ"ח (יחד עם סיום מחזור ה-5 במסלול פרק א' ליום)
  • מחזור ה-16: ה' ניסן תשנ"ח - י"ז אדר תשנ"ט
  • מחזור ה-17: י"ח אדר תשנ"ט - א' אדר א' תש"ס
  • מחזור ה-18: ב' אדר א' תש"ס - ט"ז טבת תשס"א (יחד עם סיום מחזור ה-6 במסלול פרק א' ליום)
  • מחזור ה-19: י"ז טבת תשס"א - א' טבת תשס"ב
  • מחזור ה-20: ב' טבת תשס"ב - ט"ו כסלו תשס"ג
  • מחזור ה-21: ט"ז כסלו תשס"ג - כ"ט תשרי תשס"ד (יחד עם סיום מחזור ה-7 במסלול פרק א' ליום, וציון 20 שנה לייסוד התקנה)
  • מחזור ה-22: ל' תשרי תשס"ד - י"ג תשרי תשס"ה
  • מחזור ה-23: י"ד תשרי תשס"ה - כ"ח אב תשס"ה
  • מחזור ה-24: כ"ט אב תשס"ה - י"ג אב תשס"ו (יחד עם סיום מחזור ה-8 במסלול פרק א' ליום)
  • מחזור ה-25: י"ד אב תשס"ו - כ"ו תמוז תשס"ז
  • מחזור ה-26: כ"ז תמוז תשס"ז - י"ב סיון תשס"ח
  • מחזור ה-27: י"ג סיון תשס"ח - כ"ו אייר תשס"ט (יחד עם סיום מחזור ה-9 במסלול פרק א' ליום)
  • מחזור ה-28: כ"ז אייר תשס"ט - י' אייר תש"ע
  • מחזור ה-29: י"א אייר תש"ע - כ"ג אדר ב' תשע"א
  • מחזור ה-30: כ"ד אדר ב' תשע"א - ח' אדר תשע"ב (יחד עם סיום מחזור ה-10 במסלול פרק א' ליום)
  • מחזור ה-31: ט' אדר תשע"ב - כ"ד שבט תשע"ג
  • מחזור ה-32: כ"ה שבט תשע"ג - ח' שבט תשע"ד (ציון 30 שנה לייסוד התקנה)
  • מחזור ה-33: ט' שבט תשע"ד - כ"ב כסלו תשע"ה (יחד עם סיום מחזור ה-11 במסלול פרק א' ליום)
  • מחזור ה-34: כ"ג כסלו תשע"ה - ו' כסלו תשע"ו
  • מחזור ה-35: ז' כסלו תשע"ו - כ' תשרי תשע"ז
  • מחזור ה-36: כ"א בתשרי תשע"ז – ו' בתשרי תשע"ח (יחד עם סיום מחזור ה-12 במסלול פרק א' ליום)
  • מחזור ה-37: ז' בתשרי תשע"ח - כ' אלול תשע"ח
  • מחזור ה-38: כ"א באלול תשע"ח – ד' מנחם-אב תשע"ט
  • מחזור ה-39: ה' מנחם אב תשע"ט - י"ז בתמוז תש"פ (יחד עם סיום מחזור ה-13 במסלול פרק א' ליום)
  • מחזור ה-40: י"ח בתמוז תש"פ – ג' בתמוז תשפ"א
  • מחזור ה-41: ד' בתמוז תשפ"א – י"ז אייר תשפ"ב
  • מחזור ה-42: י"ח באייר תשפ"ב – א' באייר תשפ"ג (יחד עם סיום מחזור ה-14 במסלול פרק א' ליום)
  • מחזור ה-43: ב' באייר תשפ"ג - ט"ז אדר שני תשפ"ד (ציון 40 שנה לייסוד התקנה)
  • מחזור ה-44: י"ז אדר שני תשפ"ד - ל' שבט תשפ"ה

מסלול פרק אחד ליום[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • מחזור ה-1: כ"ז ניסן תשד"מ - י' שבט תשמ"ז
  • מחזור ה-2: י"א שבט תשמ"ז - כ"ד חשון תש"נ
  • מחזור ה-3: כ"ה חשון תש"נ - ו' אלול תשנ"ב
  • מחזור ה-4: ז' אלול תשנ"ב - כ' סיון תשנ"ה (שנת הקהל)
  • מחזור ה-5: כ"א סיון תשנ"ה - ד' ניסן תשנ"ח
  • מחזור ה-6: ה' ניסן תשנ"ח - ט"ז טבת תשס"א
  • מחזור ה-7: י"ז טבת תשס"א - כ"ט תשרי תשס"ד (ציון 20 שנה לייסוד התקנה)
  • מחזור ה-8: ל' תשרי תשס"ד - י"ג אב תשס"ו
  • מחזור ה-9: י"ד אב תשס"ו - כ"ו אייר תשס"ט (שנת הקהל)
  • מחזור ה-10: כ"ז אייר תשס"ט - ח' אדר תשע"ב
  • מחזור ה-11: ט' אדר תשע"ב - כ"ב כסלו תשע"ה
  • מחזור ה-12: כ"ג בכסלו תשע"ה - ו' בתשרי תשע"ח
  • מחזור ה-13: ז' בתשרי ה'תשע"ח - י"ז בתמוז תש"פ
  • מחזור ה-14: י"ח בתמוז תש"פ - א' באייר תשפ"ג (שנת הקהל)
  • מחזור ה-15: ב' באייר תשפ"ג - ט"ו בשבט תשפ"ו

מחזורים מיוחדים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • מאז ייסוד התקנה ועד היום, אירע 3 פעמים שהתחילו וסיימו את תקנת הרמב"ם באותה שנה, ובמילא באותה שנה נערכו 2 סיומי רמב"ם, אחד בתחילתה ואחד בסיומה. קביעות כזו מתרחשת פעם ב-13 שנה, וזה אירע עד היום בשנים תשנ"ב, תשס"ה, תשע"ח. הפעם הבאה שתחול קביעות כזו תהיה בשנת תשצ"א.
  • מאז ייסוד התקנה ועד היום אירע 3 פעמים שהסיום של שלושת מסלולי הלימוד נפגשו יחד בשנת הקהל, בשנים תשנ"ה, תשס"ט, ותשפ"ג (כל שנת הקהל בדילוג). הפעם הבאה שחגיגת סיום המחזור בשלושת המסלולים יחד תפגוש בשנת הקהל, תהיה בשנת תשצ"ז.

סיום הרמב"ם[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – סיום הרמב"ם
מעמד סיום הרמב"ם באולם 'אהלי תורה' שבקראון הייטס

בתום מחזורי לימוד הרמב"ם, על פי תקנת הרבי, עורכים סיום במעמד קהל ועדה.

לאורך השנים פיארו את מעמדי סיום הרמב"ם גדולי ישראל מכל החוגים, שנשאו דברים בשבח התקנה ובשבח מייסד התקנה. בארץ, מתקיים מעמד הסיום המרכזי על ציון הרמב"ם בטבריה.

מלבד הסיום המרכזי בסיום מחזור הלימוד, על פי הוראת הרבי מקיימים החסידים חגיגה צנועה יותר לרגל כל סיום הלכות (83 פעמים בכל מחזור). הרבי העניק באופן קבוע בקבוק 'לחיים' כהשתתפות בסיומים אלו, וב-770 נערכים סיומים באופן קבוע מידי סיום הלכות על ידי הרב מנחם נחום גרליצקי.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • משנה תורה, במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד גליון 1866 עמוד 42  •  הרמב"ם לא מתפעל ממופתים, גליון 1959 עמוד 34
  • אחד משלוש, מוסף שבועון בית משיח 'במחנה צבאות השם' עמוד 6.
  • היום בו החל בפעם הראשונה לימוד הרמב"ם היומי, שניאור זלמן לווין, גיליון בית משיח מס' 1311 ע' 28–31.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ↑ פרסום ראשון: הגהות הרבי על המורה שיעור לרמב"ם כ"ז ניסן התשע"ד (27.04.2014)
  2. ↑ ראה לקו"ש חכ"ח ע' 286. וראה דיון בנושא בקובץ הערות התמימים ואנ"ש צפת חח"ל צפת - י"א ניסן תשפ"ב (עמוד 284)
  3. ↑ לקוטי תורה מצורע כה ג.
  4. ↑ אתר 'שאל את הרב'.
  5. ↑ שיחת ש"פ וארא תשמ"ט אות ו' - מוגה
  6. ↑ סיפר הרב מנחם מענדל גרונר
  7. ↑ שבועון כפר חב"ד 1939 עמוד 25.
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=תקנת_לימוד_הרמב%22ם&oldid=690408"