שמואל וואזנר: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־10:17, 12 בספטמבר 2023

הרב שמואל וואזנר
מגדולי פוסקי הדור
בעל שבט הלוי
לידה	תרע"ג
	וינה, אוסטריה
פטירה	ט"ו בניסן תשע"ה
	בני ברק
מקום פעילות	בני ברק
השתייכות	חסיד
תפקידים נוספים	רב ופוסק
רבותיו	רבי מאיר שפירא.
חיבוריו	שו"ת שבט הלוי

הרב שמואל וואזנר (תרע"ג - ט"ו בניסן תשע"ה) מגדולי פוסקי הדור מחבר שו"ת שבט הלוי.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בשנת תרע"ג בעיר וינה לאביו ר' יוסף צבי ולאמו מרת רחל^[1]. בגיל 18 נכנס לישיבת חכמי לובלין של רבי מאיר שפירא, שם התפרסם בשקידתו העצומה. הרבנים צירפוהו לשיעורים מעמיקים בקבלה בהם השתתפו תלמידים בודדים.

בשנת תרצ"ה נשא את הרבנית - בתו של ראש קהילת פרשבורג המעטירה. בתרצ"ט עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. רבי שמואל היה מחשובי פוסקי ההלכה בדורנו, וספריו שו"ת שבט הלוי התקבלו כהלכה למעשה ברוב תפוצות ישראל.

קשריו עם אדמו"ר הריי"צ והרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

קשריו של הרב וואזנר עם חב"ד החלו עוד בפולין, כשזכה לבקר אצל הרבי הריי"צ בשנת תרצ"ו ולקבל את ברכתו.

הרב וואזנער לצד הרב שלום דובער ליפשיץ יושב ראש ארגון יד לאחים

בשנת תרח"צ התכתב עם אדמו"ר הריי"צ שכתב לו גם מכתב הדרכה ללימוד החסידות^[2], כשהוא שולח לו מכתב נוסף ובו הדרכה למסירת שיעורים בחסידות, בקשר עם שיעורים שמסר הרב וואזנר בספר התניא.

בשנים שלאחר מכן זכה להכנס אליו ליחידות יחד עם אשתו הרבנית ואף קיבל ממנו את ספר התניא.

בשנת תשל"ו הגיע לארה"ב, וזכה להתקבל ליחידות אצל הרבי. כשנכנס נעמד הרבי לכבודו והראה לו חיבה מיוחדת.

בסיום היחידות, הרב יצא בהתרגשות גדולה ואמר: זה שבקיאותו של הרבי בכל התורה היא באופן נפלא - ידעתי, אך לא ידעתי עד כמה נפלאה עמקותו. עוד סיפר, שאמר לרבי דבר מסויים בשם המהרש"א, והרבי אמר שהמהרש"א לא אומר זאת. לאחר-מכן כשחיפשתי דבר זה, מצאתי אותו, אך ראיתי שהכוונה שם אחרת לגמרי, וכמו תמיד גם הפעם הרבי צדק. עוד אמר: כשיצאתי מחדרו, הרגשתי שאני יוצא מחדרו של גדול שבענקים.

תומך בפעולות הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב וואזנר נחשב לידיד חב"ד, ותמך לאורך כל השנים בכל תקנותיו ומבצעיו של הרבי.

אחת מתקנותיו של הרבי היא ללמוד בכל יום שלושה פרקים מתוך ספר 'היד החזקה' של הרמב"ם ולסיימו בכל שנה. בכינוס שנערך לרגל סיום אחד המחזורים בשנת תשע"ה, התבטא הרב וואזנר:

ספר הרמב"ם פותח בהלכות אמונה בהלכות יסודי התורה, ומסיים באמונה בהלכות מלכים, זה יחודו של ספר הרמב"ם שמתחיל באמונה ומסתיים באמונה, ואשר כולל את כל המצוות הנוהגות בזמן הזה, ואשר לא נוהגות בזמן הזה, אומר מאמר רז"ל "שית אלפי שנין הווי עלמא". אלפיים שנה תורה, אלפיים שנה תוהו ובהו, ואלפיים שנה ימות המשיח, והגמרא במסכת סנהדרין אומרת שבעוונותינו הרבים נכנסנו לשני אלפי ימות המשיח ועדיין לא בא, וזה הדבר הגדול שעשה הרבי שמתאחדים בלימוד הרמב"ם, ועל ידי זה מקרבים את קץ ביאת משיח צדקנו

בהזדמנות אחרת, כשנבצר מהרב שמואל להגיע, שלח את בנו להשתתף ולשאת דברים בכינוס במקומו, ובתוך הדברים אמר:

הרבי מליובאוויטש שלח שלוחים להפיץ תורה בכל העולם. כמה נפלאה התקנה של לימוד ספר הרמב"ם. מי גדול בדורנו - שהפך את ספרי הרמב"ם לנחלת הכלל - כמו הרבי. בנוסף לפעולותיו בקירוב ליבם של אחינו בני ישראל לאביהם שבשמים, תיקן שילמדו בשיעור יומי את ספרי הרמב"ם וכך ידעו את כל הלכות התורה

בשנת תשמ"ו לאחר שהרב יעקב לנדא רבה של העיר בני ברק, נפטר, התנהלה מחלוקת בין ראשי המתנגדים לרבני העיר בנוגע לרבנות בנו הרב משה יהודה לייב לנדא, הרבי הורה ואמר כי רב העיר הוא היורש החוקי של הרבנות - בנו של הרב הקודם. המתנגדים ניסו למנות את הרב וואזנר לרב העיר אך הרב וואזנר שהה באותה תקופה בחו"ל, והוחלט להמתין לשובו. בכינוס מיוחד שהשתתף בו לאחר שובו לארץ אמר כי הוא מקבל את רבנותו של הרב לנדא ללא כל עוררין. כשהיו בציבור הליטאי מי שפגעו בכבודו של הרב לנדא, כתב הרב וואזנר נגדם מכתב מחאה חריף.^[3] כמו כן, תמך בהכשר הרב לנדא וכתב מכתבים בהם משבח את השחיטה המהודרת של הכשר הרב לנדא. ^[4]

נפטר בליל יום טוב ראשון של פסח ה'תשע"ה, בן מאה ושתיים.

בנו הרב חיים מאיר מונה למלא את מקומו כגאב"ד זכרון מאיר, ראש ישיבת חכמי לובלין ורב קהילות שבט הלוי, בהמשך הוכרז הרב חיים מאיר כ'האדמו"ר משבט הלוי'.

רב קהילת חב"ד בהר נוף, הרב נפתלי צבי ווייס נשוי לנכדתו.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

ושמואל בקוראי שמו, שבועון כפר חב"ד גליון 1890 עמוד 34
מכון באהלי צדיקים, ספר בסוד שיח ע' 146-150.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

כתב שטורעם בארה"ב, אגרת קודש מיוחדת מהרבי אל הגר"ש וואזנער: "השפעתו ניכרת" - באתר שטורעם
'שבט הלוי' ואדמו"רי ליובאוויטש
משלחת מכפר חב"ד ומשלחת מטעם אגודת חסדי חב"ד בניחום אבלים אצל משפחת וואזנר
"לרבי יש כתפיים רחבות, הוא יכול להרשות לעצמו"
קשרי הרב וואזנר זצ"ל עם אדמו"רי חב"ד
"על-ידי לימוד הרמב"ם מקרבים את קץ ביאת משיח צדקנו" דבריו של הרב וואזנר בסיום הרמב"ם בשנת תשע"ה, באתר
הרב וואזנר חשף: סיפור מדהים על הרבי באתר

הערות שוליים

↑ למשפחת שיף. היתה בעלת קול נדיר שהרעיד לבבות והוצע לה להשתתף באופרה שחשפה את הכשרונות הגדולים באירופה. כשהתייעצה עם האדמו"ר מקופיטשניץ שאל אותה האם רוצה לעשות זאת בשביל הכסף והיא שללה זאת ואמרה שלא חסר לה מאומה, ומה שמושך אותה זו ההזדמנות לקבל שם תהילה עולמית. האדמו"ר שקע במחשבות ואז הבטיח לה שאם תוותר על הקריירה הנכרית, תזכה בילד שיתפרסם בכל העולם ויביא לה נחת נצחי בעולם הזה ובעולם הבא (שבועון בית משיח 1224 עמוד 43).
↑ מכתב באגרות הריי"צ ל"ידידי מו"ה שמואל וואזנר"
↑ https://www.kedem-auctions.com/he/node/120619
↑ https://www.kedem-auctions.com/he/node/120615

[1] למשפחת שיף. היתה בעלת קול נדיר שהרעיד לבבות והוצע לה להשתתף באופרה שחשפה את הכשרונות הגדולים באירופה. כשהתייעצה עם האדמו"ר מקופיטשניץ שאל אותה האם רוצה לעשות זאת בשביל הכסף והיא שללה זאת ואמרה שלא חסר לה מאומה, ומה שמושך אותה זו ההזדמנות לקבל שם תהילה עולמית. האדמו"ר שקע במחשבות ואז הבטיח לה שאם תוותר על הקריירה הנכרית, תזכה בילד שיתפרסם בכל העולם ויביא לה נחת נצחי בעולם הזה ובעולם הבא (שבועון בית משיח 1224 עמוד 43).

[2] מכתב באגרות הריי"צ ל"ידידי מו"ה שמואל וואזנר"

[3] ttps://www.kedem-auctions.com/he/node/120619

[4] ttps://www.kedem-auctions.com/he/node/120615

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{גדולי התורה}}
+{{דמות
-הרב '''שמואל וואזנר''' נולד בתרע"ג בעיר וינה לאביו יוסף צבי ז"ל. כבר בגיל 18 נכנס לישיבת חכמי לובלין של רבי מאיר שפירא זצ"ל, שם התפרסם בשקידתו העצומה. הרבנים צירפוהו לשיעורים מעמיקים בקבלה בהם השתתפו תלמידים בודדים.
+|שם=הרב שמואל וואזנר
+|תמונה=וואזנר 2.jpg
+|כינוי=בעל שבט הלוי
+|תיאור= מגדולי פוסקי הדור
+|תאריך לידה=[[תרע"ג]]
+|מקום לידה=וינה, אוסטריה
+|תאריך פטירה=[[ט"ו בניסן]] [[תשע"ה]]
+|מקום פטירה=[[בני ברק]]
+|מקום פעילות=בני ברק
+|תפקידים נוספים=[[רב]] ו[[הלכה|פוסק]]
+|רבותיו=רבי [[מאיר שפירא]].
+|תלמידיו=
+|חיבוריו=שו"ת שבט הלוי
+|השתייכות= [[חסידות|חסיד]]
+}}
-בשנת [[תרצ"ה]] נשא את הרבנית ע"ה - ביתו של ראש קהילת פרשבורג המעטירה. בתרצ"ט עלה לארץ והתיישב בירושלים. רבי שמואל הוא מחשובי פוסקי ההלכה בדורנו, וספריו התקבלו כ'הלכה למעשה' ברוב תפוצות ישראל.
+הרב '''שמואל וואזנר''' ([[תרע"ג]] - [[ט"ו בניסן]] [[תשע"ה]]) מגדולי פוסקי הדור מחבר שו"ת שבט הלוי.
-== גדול שבענקים ==
+==תולדות חיים==
+נולד בשנת [[תרע"ג]] בעיר וינה לאביו ר' יוסף צבי ולאמו מרת רחל{{הערה|למשפחת שיף. היתה בעלת קול נדיר שהרעיד לבבות והוצע לה להשתתף באופרה שחשפה את הכשרונות הגדולים באירופה. כשהתייעצה עם האדמו"ר מקופיטשניץ שאל אותה האם רוצה לעשות זאת בשביל הכסף והיא שללה זאת ואמרה שלא חסר לה מאומה, ומה שמושך אותה זו ההזדמנות לקבל שם תהילה עולמית. האדמו"ר שקע במחשבות ואז הבטיח לה שאם תוותר על הקריירה הנכרית, תזכה בילד שיתפרסם בכל העולם ויביא לה נחת נצחי בעולם הזה ובעולם הבא (שבועון בית משיח 1224 עמוד 43).}}. בגיל 18 נכנס לישיבת חכמי לובלין של רבי [[מאיר שפירא]], שם התפרסם בשקידתו העצומה. הרבנים צירפוהו לשיעורים מעמיקים בקבלה בהם השתתפו תלמידים בודדים.
-קשריו עם [[חב"ד]] החלו עוד בפולין, כשזכה לבקר אצל [[הריי"צ]] בשנת [[תרצ"ו]] ולקבל את ברכתו.
+בשנת [[תרצ"ה]] [[נישואין|נשא]] את הרבנית - בתו של ראש קהילת פרשבורג המעטירה. ב[[תרצ"ט]] עלה ל[[ארץ ישראל]] והתיישב ב[[ירושלים]]. רבי שמואל היה מחשובי פוסקי ההלכה בדורנו, וספריו שו"ת שבט הלוי התקבלו כ[[הלכה]] למעשה ברוב תפוצות ישראל.
-שנה לאחר-מכן, בשנת [[תשל"ו]] הגיע לארה"ב, וזכה להתקבל ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]]. כשנכנס נעמד הרבי לכבודו והראה לו חיבה מיוחדת.
+==קשריו עם אדמו"ר הריי"צ והרבי==
+קשריו של הרב וואזנר עם [[חב"ד]] החלו עוד בפולין, כשזכה לבקר אצל הרבי [[הריי"צ]] בשנת [[תרצ"ו]] ולקבל את ברכתו.
+[[קובץ:וואזנר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב וואזנער לצד הרב [[שלום דובער ליפשיץ]] יושב ראש ארגון [[יד לאחים]]]]
+בשנת [[תרח"צ]] התכתב עם [[אדמו"ר הריי"צ]] שכתב לו גם מכתב הדרכה ללימוד החסידות{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31629&st=&pgnum=311&hilite= מכתב באגרות הריי"צ] ל"ידידי מו"ה שמואל וואזנר"}}, כשהוא שולח לו מכתב נוסף ובו הדרכה למסירת שיעורים בחסידות, בקשר עם שיעורים שמסר הרב וואזנר בספר ה[[תניא]].
-הרב יצא בהתרגשות גדולה ואמר: זה שבקיאותו של הרבי בכל התורה היא באופן נפלא - ידעתי, אך לא ידעתי עד כמה נפלאה עמקותו. עוד סיפר, שאמר לרבי דבר מסויים בשם המהרש"א, והרבי אמר שהמהרש"א לא אומר זאת. לאחר-מכן כשחיפשתי דבר זה, מצאתי אותו, אך ראיתי שהכוונה שם אחרת לגמרי, וכמו תמיד גם הפעם [[הרבי]] צדק. עוד אמר: כשיצאתי מחדרו, הרגשתי שאני יוצא מחדרו של גדול שבענקים.
+בשנים שלאחר מכן זכה להכנס אליו ל[[יחידות]] יחד עם אשתו הרבנית ואף קיבל ממנו את ספר התניא.
+בשנת [[תשל"ו]] הגיע ל[[ארה"ב]], וזכה להתקבל ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]]. כשנכנס נעמד הרבי לכבודו והראה לו חיבה מיוחדת.
+בסיום היחידות, הרב יצא בהתרגשות גדולה ואמר: זה שבקיאותו של הרבי בכל התורה היא באופן נפלא - ידעתי, אך לא ידעתי עד כמה נפלאה עמקותו. עוד סיפר, שאמר לרבי דבר מסויים בשם המהרש"א, והרבי אמר שהמהרש"א לא אומר זאת. לאחר-מכן כשחיפשתי דבר זה, מצאתי אותו, אך ראיתי שהכוונה שם אחרת לגמרי, וכמו תמיד גם הפעם [[הרבי]] צדק. עוד אמר: כשיצאתי מחדרו, הרגשתי שאני יוצא מחדרו של גדול שבענקים.
 == תומך בפעולות [[הרבי]] ==
+[[קובץ:הרב וואזנר בסיום הרמבם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נואם ב[[סיום הרמב"ם]], [[תשע"ב]]. נראים יושבים על הבמה (משמאל לימין): הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], הרב וואזנר (נואם), [[יהושע רוקח|האדמו"ר]] מ[[חסידות מחנובקה - בעלזא|מחנובקה-בעלז]], האדמו"ר מנדבורנה, האדמו"ר מלעלוב ב"ב, [[נחום בער ברייאר|האדמו"ר מבויאן]]]]
+הרב וואזנר נחשב לידיד חב"ד, ותמך לאורך כל השנים בכל תקנותיו ומבצעיו של [[הרבי]].
-רבי שמואל תומך בכל תקנותיו ומבצעיו של [[הרבי]].
+אחת מ[[תקנות הרבי|תקנותיו]] של [[הרבי]] היא ל[[תקנת לימוד הרמב"ם|למוד בכל יום שלושה פרקים]] מתוך ספר [[משנה תורה לרמב"ם|'היד החזקה']] של ה[[רמב"ם]] ולסיימו בכל שנה. [[סיום הרמב"ם|בכינוס]] שנערך לרגל סיום אחד המחזורים בשנת תשע"ה, התבטא הרב וואזנר:
+{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ספר הרמב"ם פותח בהלכות אמונה בהלכות יסודי התורה, ומסיים באמונה בהלכות מלכים, זה יחודו של ספר הרמב"ם שמתחיל באמונה ומסתיים באמונה, ואשר כולל את כל המצוות הנוהגות בזמן הזה, ואשר לא נוהגות בזמן הזה, אומר מאמר רז"ל "שית אלפי שנין הווי עלמא". אלפיים שנה תורה, אלפיים שנה תוהו ובהו, ואלפיים שנה ימות המשיח, והגמרא במסכת סנהדרין אומרת שבעוונותינו הרבים נכנסנו לשני אלפי ימות המשיח ועדיין לא בא, וזה הדבר הגדול שעשה הרבי שמתאחדים בלימוד הרמב"ם, ועל ידי זה מקרבים את קץ ביאת משיח צדקנו}}
+בהזדמנות אחרת, כשנבצר מהרב שמואל להגיע, שלח את בנו להשתתף ולשאת דברים בכינוס במקומו, ובתוך הדברים אמר:
-אחת מתקנותיו של [[הרבי]] היא ללמוד בכל יום שלושה פרקים מתוך הספר 'יד החזקה' של הרמב"ם ולסיימו בכל שנה.
+{{ציטוט|מרכאות=כן|[[הרבי מליובאוויטש]] שלח [[שלוחים]] להפיץ [[תורה]] בכל ה[[עולם]]. כמה נפלאה התקנה של לימוד ספר ה[[רמב"ם]]. מי גדול בדורנו - שהפך את ספרי ה[[רמב"ם]] לנחלת הכלל - כמו [[הרבי]]. בנוסף לפעולותיו בקירוב ליבם של אחינו בני ישראל לאביהם שבשמים, תיקן שילמדו בשיעור יומי את ספרי [[הרמב"ם]] וכך ידעו את כל הלכות התורה}}
-בכינוס שנערך לרגל סיום אחד המחזורים, בא בנו של רבי שמואל במקום אביו שנבצר ממנו להגיע, ואמר:
+[[קובץ:קריאה ללימוד שו''ע הרב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קריאת קודש '''"להתחזק בלימוד [[שולחן ערוך הרב]]"''' מאת [[אדמו"ר|אדמו"רים]] ו[[רב|רבנים]], עליה חתום הרב וואזנר]]
-"הרבי מליובאוויטש שלח שלוחים להפיץ תורה בכל העולם. כמה נפלאה התקנה של לימוד ספר ה[[רמב"ם]]. מי גדול בדורנו - שהפך את ספרי ה[[רמב"ם]] לנחלת הכלל - כמו [[הרבי]]. בנוסף לפעולותיו בקירוב ליבם של אחינו בני ישראל לאביהם שבשמים, תיקן שילמדו בשיעור יומי את ספרי הרמב"ם וכך ידעו את כל הלכות התורה.
+בשנת [[תשמ"ו]] לאחר שהרב [[יעקב לנדא]] רבה של העיר [[בני ברק]], נפטר, התנהלה מחלוקת בין ראשי ה[[מתנגדים]] לרבני העיר בנוגע לרבנות בנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], הרבי הורה ואמר כי רב העיר הוא היורש החוקי של הרבנות - בנו של הרב הקודם. המתנגדים ניסו למנות את הרב וואזנר לרב העיר אך הרב וואזנר שהה באותה תקופה בחו"ל, והוחלט להמתין לשובו. בכינוס מיוחד שהשתתף בו לאחר שובו לארץ אמר כי הוא מקבל את רבנותו של הרב לנדא ללא כל עוררין.
+כשהיו בציבור הליטאי מי שפגעו בכבודו של הרב לנדא, כתב הרב וואזנר נגדם מכתב מחאה חריף.{{הערה|https://www.kedem-auctions.com/he/node/120619 }} כמו כן, תמך בהכשר הרב לנדא וכתב מכתבים בהם משבח את השחיטה המהודרת של הכשר הרב לנדא. {{הערה|https://www.kedem-auctions.com/he/node/120615}}
-== רוח הקודש נפלאה ==
+נפטר בליל יום טוב ראשון של [[פסח]] ה'[[תשע"ה]], בן מאה ושתיים.
-בשנת [[תש"נ]] לפני חתונת בתי שתחיה - מספר רבי שמואל - נסעתי עם משפחתי לרבי כדי לקבל את ברכתו. באותם ימים, לא מצאתי מישהו שינהל את סדרי הלימוד בכולל שלי, כיון שכן נאלצתי לעשות זאת בעצמי, ולא נותר לי זמן ללמוד בעצמי. זה שבר אותי ואף אחד לא ידע על כך. כשהגעתי לרבי אמר לי: "הרי אתה משבט לוי, עליהם נאמר "ילוו עליך וישרתוך"" - נדהמתי;  [[הרבי]] ברוח-קדשו יודע מהבעיה ומחזק אותי. דבריו חיזקו אותי מאוד, ושינו את מצב רוחי לגמרי.
+בנו הרב חיים מאיר מונה למלא את מקומו כגאב"ד זכרון מאיר, ראש ישיבת חכמי לובלין ורב קהילות שבט הלוי, בהמשך הוכרז הרב חיים מאיר כ'האדמו"ר משבט הלוי'.
-כשחזרתי לביתי מצאתי מישהו שיחליף אותי, ויכולתי ללמוד בשקט. גם הפעם ברכתו של [[הרבי]] התקיימה.[http://www.hageula.com/moshiach/deeds/1059.html]
+רב קהילת חב"ד בהר נוף, הרב [[נפתלי צבי ווייס]] נשוי לנכדתו.
-== קישורים ==
+==לקריאה נוספת==
+*'''ושמואל בקוראי שמו''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1890 עמוד 34
+*מכון באהלי צדיקים, ספר '''בסוד שיח''' ע' 146-150.
-[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31629&hilite=5d431a67-870b-42ad-ada5-9d1e340fa260&st=%D7%AA%D7%AA%D7%A7%D7%A6%D7%98&pgnum=311 מכתב באגרות הריי"צ ל"מו"ה שמואל וואזנר" לא ידוע אם הכוונה אליו]
+==קישורים חיצוניים==
-[[קטגוריה:רבנים]]
+*{{קישור שטורעם|79554|news|אגרת קודש מיוחדת מהרבי אל הגר"ש וואזנער: "השפעתו ניכרת"|כתב שטורעם בארה"ב|ט"ז בניסן תשע"ה}}
+*[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/4/21/186425427042.html 'שבט הלוי' ואדמו"רי ליובאוויטש] {{בית משיח}}
+*משלחת [https://col.org.il/news/89344 מכפר חב"ד] ומשלחת מטעם [https://col.org.il/news/89225 אגודת חסדי חב"ד] ב[[ניחום אבלים]] אצל משפחת וואזנר {{חב"ד און ליין}}
+*[https://col.org.il/news/89181 "לרבי יש כתפיים רחבות, הוא יכול להרשות לעצמו"] {{חב"ד און ליין}}
+*[https://col.org.il/news/89096 קשרי הרב וואזנר זצ"ל עם אדמו"רי חב"ד] {{חב"ד און ליין}}
+*'''[https://col.org.il/news/89091 "על-ידי לימוד הרמב"ם מקרבים את קץ ביאת משיח צדקנו"]''' דבריו של הרב וואזנר בסיום הרמב"ם בשנת [[תשע"ה]], באתר {{חב"ד און ליין}}
+*[https://col.org.il/news/69522 הרב וואזנר חשף: סיפור מדהים על הרבי] באתר {{חב"ד און ליין}}
+{{אחרונים}}
+{{הערות שוליים}}
+{{מיון רגיל:וואזנר, שמואל}}
+[[קטגוריה:רבנים חסידיים]]
+[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חכמי לובלין]]
+[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]
+[[קטגוריה:אחרונים]]
+[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]
+[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ג]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ה]]
+[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בבני ברק]]
+[[קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל מאה]]
+[[קטגוריה:אישים באוסטריה]]

אחרונים
חכמי יהדות אשכנז	רבי משה איסרליש • רבי שלמה לוריא • רבי מרדכי יפה • רבי יהושע פלק כץ • רבי שמואל אליעזר איידלס • רבי יואל סירקיש • רבי שבתי כהן • רבי דוד הלוי סגל • רבי אברהם אבלי גומבינר • רבי יעקב יהושע פלק • רבי אריה לייב גינצבורג • רבי נתנאל וייל • רבי יוסף תאומים • רבי יחזקאל לנדא • הגאון מווילנא • אדמו"ר הזקן • רבי יהודה לייב מינוביץ' • רבי אריה לייב הלר • רבי יצחק מאיר אלתר • רבי אברהם דנציג • רבי יעקב לורברבוים • רבי עקיבא איגר • אדמו"ר האמצעי • החת"ם סופר • רבי נחמיה בירך מדוברובנה • אדמו"ר הצמח צדק • רבי שניאור זלמן פרדקין • רבי שלמה קלוגר • אדמו"ר המהר"ש • רבי יצחק אלחנן ספקטור • רבי יחיאל מיכל אפשטיין • רבי שלום מרדכי שבדרון • רבי ישראל מאיר הכהן • אדמו"ר הרש"ב • רבי חיים עוזר גרודזנסקי • רבי חיים מבריסק • רבי יוסף רוזין • אדמו"ר הריי"צ • רבי שמעון שקופ • רבי ברוך בער לייבוביץ' • רבי אברהם ישעיהו קרליץ • רבי משה פיינשטיין • אדמו"ר שליט"א
חכמי יהדות ארצות האסלאם ומגורשי ספרד	רבי שמואל די מדינה • רבי אברהם די בוטון • רבי יוסף קורקוס • רבי יהודה רוזאניס • רבי חיים בנבנישתי • רבי אפרים נבון • רבי שלום מזרחי שרעבי • רבי יחיא צאלח • רבי חיים יוסף דוד אזולאי • רבי מרדכי כרמי • רבי יום-טוב אלגאזי • רבי חיים פלאג'י • רבי עבדאללה סומך • רבי יוסף חיים מבגדד
חכמי ארץ ישראל	רבי דוד בן זמרא • רבי יוסף קארו • רבי משה מטראני • רבי בצלאל אשכנזי • רבי יוסף מטראני • רבי לוי בן חביב • הרב יוסף חיים זוננפלד • רבי אברהם יצחק קוק • הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל • הרב יצחק אייזיק הרצוג • הרב צבי פסח פרנק • רבי שלמה זלמן אוירבך • רבי אליעזר יהודה וולדנברג • הרב מרדכי אליהו • הרב יוסף שלום אלישיב • הרב עובדיה יוסף • הרב שמואל וואזנר • הרב נסים קרליץ