פנחס מנחם אלתר: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־11:56, 16 ביוני 2024

רבי פנחס מנחם אלתר (כ"א בתמוז ה'תרפ"ו - ט"ז באדר ה'תשנ"ו) ידוע בשם הפני מנחם על שם ספר ליקוט מתורתו, היה האדמו"ר השישי לבית גור. שימש כראש ישיבת שפת אמת בירושלים. לאחר פטירת אחיו רבי שמחה בונם אלתר מגור בתשנ"ב מילא את מקומו כאדמו"ר עד הסתלקותו בתשנ"ו.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד לאביו האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלתר מגור בעל ה"אמרי אמת" (האדמו"ר השלישי לבית גור) לעת זקנותו מזיווג שני. והוא אחיהם מאבא של רבי ישראל אלתר בעל ה"בית ישראל" ושל רבי שמחה בונים אלתר בעל ה"לב שמחה". כבר בעודו צעיר נחשב כעילוי והיו מקרים בהם אחיו הגדולים התיעצו בו. נודע בכח זכרונו, ולדבריו היה קולט מילים, ועל אף שלא הבין את משמעותן, היה מקטלג אותן במוחו, וכשגדל חזר עליהם, הבינן ועשה בהן שימוש. נמלט יחד עם אביו מאירופה בימי השואה, ויחד עלו לארץ ישראל והתגוררו בירושלים. גם לאחר נישואיו עם רעייתו ציפורה פייגא אלתר^[1] התגורר סמוך לאביו.

עם פטירת אביו ירש את דירתו שהייתה מעל לבית מדרשו באותם הימים ושם גר עד סוף ימיו, בתחילה יחד עם אמו, בבית בו ממוקמת עד היום ישיבת שפת אמת. מונה לראשות הישיבה בשנת תשי"ז בידי אחיו, רבי ישראל אלתר שכיהן אז כאדמו"ר מגור. אחיו זה אף נכח בשיעור הראשון אותו מסר. עקב ענוותו וביטולו לאחיו הגדול לא התפרסם עד אז כתלמיד חכם, אך הצלחתו כראש ישיבה ורמתם הגבוהה של שיעוריו העלו את ההערכה כלפיו.

אחר הסתלקות אחיו הלב שמחה בז' תמוז תשנ"ב, הפך לממלא מקומו כאדמו"ר מגור^[2].

הסתלק באור לט"ז באדר תשנ"ו לאחר ה"טיש" של חג הפורים, על פי עדות המשב"ק התבטא לפני פטירתו: "מיתת צדיקים מכפרת. כלל ישראל שרוי במצב קשה. צריך מסירות נפש בשביל כלל ישראל. אני רואה שכאן קשה לפעול מלמעלה אפשר הרבה יותר לפעול".

ביקוריו אצל הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

האדמו"ר ה'פני מנחם' ביקר עשר פעמים אצל הרבי. באחד הביקורים בא עם בנו הרב שאול אלתר.

הפעם הראשונה בה ביקר אצל הרבי, היה ביום חמישי ד' אדר תשכ"ו, אז נכנס ליחידות יחד עם הרב נחמן אלבוים, וזכה ליחידות ארוכה של כחצי שעה שהחלה בשעה 10:15.

בשנת תשל"ט בא לרבי יחד עם מחותנו רבי מנשה קליין אב"ד אונגוואר. בשנת תשמ"ב בא לרבי לביקור. בתוך הדברים שידל הרבי את רבי פנחס מנחם לאסוף בעצמו כספים עבור מוסדותיו^[3]. בנוסף דיברו על הצורך בהקמת מוסד "בית יעקב" ברוח החסידית, במצוות כתיבת ספר תורה בזמנינו ובחשיבות לקנות אות בספר תורה.

בי"ג ניסן תשמ"ב כתב הרבי מכתב ברכה ל"פני מנחם", במענה על הודעתו על הולדת נכדו, ישראל אריה (בן ר' יעקב מאיר אלתר). ה"פני מנחם" גם כתב לרבי אודות אחת מכלותיו שעמדה ללדת באותם ימים וביקש ברכה עבורה, והרבי מברכהּ במכתבו ^[4].

בשנת תשמ"ג בא ליחידות לרבי, ודיבר עמו בשיחה עמוקה על נצחיות התורה^[5]. בהגיע זמן תפילת ערבית הרבי סיים את היחידות ויצא אל הזאל הקטן כשראה ה'פני מנחם' שהרבי נכנס לתפילת ערבית החליט אף הוא להיכנס פנימה ולהתפלל יחד עם הרבי. שליח הציבור החל את תפילתו ב'והוא רחום', אמירת קדיש וברכו וכו'. ולאחר אמירת ברכו הרבי פנה לשבת על הספסל הקבוע עליו היה יושב אלא שאז הבחין שה'פני מנחם' עומד. הרבי סימן לו שיתכבד לשבת, אך הוא סירב ענוותנותו וסימן לרבי בשתי ידיו שיואיל ליישב ולא יפציר בו לשבת כי נוח לו לעמוד. הרבי לא נענה לבקשתו והמשיך לעמוד בין הספסל והשולחן כאילו אומר לו שלא יתיישב עד אשר ישב גם הוא. כשהבין הפני מנחם שהרבי עומד וממתין לו, נכנע והסכים לשבת בספסל שגררו מחדר שני לעברו. רק לאחר שהתיישב הואיל גם הרבי לשבת והיה זה בסמיכות לסוף ברכת אהבת עולם^[6].

בי"ג באדר א' תשד"מ, ביקר הרב אלתר אצל הרבי, והרבי עוררו ללמוד גם את המסכתות שאין עליהם גמרא במסגרת לימוד הדף היומי בירושלמי; לאחר שהמניחים הכניסו את הדברים להגהה, כתב הרבי בראש השיחה: "נזהרתי לדבר בתור הצעה – ושונה והפכה לפקודה וכו' וכו'!!"^[7].

בעת שהתפרסמה תקנת הרבי ללימוד הרמב"ם היומי, בשנת תשד"מ, הסדיר ה"פני מנחם" את לימודו היומי מני אז בהתאם למחזור הלימוד של ג' פרקים ליום. מכיוון שהתעמק מאוד בלימודו, ובירר רבות את שיטות הראשונים והפוסקים והמסתעף להלכה, הרי שהתארך לימודו לעומת התקצרות הזמן, ולכן עבר ממסלול הלימוד של ג' פרקים שבו החל, למסלול הלימוד של פרק אחד ליום. כחלוף שנים, למד בכל יום את שלושת המסלולים ברמב"ם: ג' פרקים ליום, ועוד פרק מהמסלול של פרק ליום, וכן את המסלול של ספר המצוות לרמב"ם^[8].

כששלחו לו ממזכירוּת הרבי את ספר מראי המקומות לרמב"ם, ובו מראי מקומות להלכות שנכתבו ברמב"ם ושלא הוזכרו מקורותיהם ב"כסף משנה", השיב ה"פני מנחם" באיגרת כי ציין לו "לפי מבט ראשון, כמה עשרות מראי מקומות נוספות שאולי אפשר לומר שכדאי להוסיפם", ושלח להם עשרות מראי מקומות נוספים. תלמידי ה"כולל" שערכו את הספר, השתוממו מגאונותו והודו לו על כך, ואף הוסיפו את רשימתו למהדורה המעודכנת של הספר ^[8]. במכתבו, אודות ספר מראי המקומות לרמב"ם, כותב ה"פני מנחם" לרבי: "אל הוד מעלת כבוד קדושת פאר מקדושים כו' מרן האדמו"ר מליובאביטש שליט"א, השי"ת יאריך ימיו עד התגלות משיח צדקנו בב"א... בהיותי בטוח שהוד מעכ"ק בתפילתו זוכר את כל בני ישראל לגמר חתימה טובה ולשנה טובה, שנה שבה יגאלנו השי"ת ויקבץ נדחי ישראל ברינה, הנני מרשה לי לברכו בגמר חתימה טובה ושנה טובה. בתודה קיבלתי את המראה מקומות של הרמב"ם, דבר נחוץ ונאה לכלל ישראל, אשר בלמדם את הרמב"ם ובפרט אלה הזריזים וממהרים שלומדים במסלול לשנה אחת ונחוץ להם לדעת מקור הדברים"..^[9]. הרבי ענה ל"פני מנחם" על מכתבו [המכתב עצמו לא הגיע לידינו (לעת עתה), אך בטיוטה למכתב, כותב הרבי]: "הרה"ג הרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ בנש"ק עוסק בצ"צ וכו'... בתשואות חן נתקבל... ותשואות חן על הבשורה הטובה שישלח כת"ר הערות (בטח גם - הארות) ותוספת מראי מקומות, והרי זכות הרבים הוא וכו' ובפני עצמו נשלח חוברת המילואים לספר המראי מקומות הראשונה - מכלל דמכינים שנייה וכו', ובפרט דקאתינן מיום חתונתו זה מתן תורה"^[9].

בבחירות תשמ"ט הוביל^[10] בברכת והכוונת אחיו רבי שמחה בונים אלתר^[11] את העמידה למען כבודו של הרבי ושל חסידות חב"ד אל מול פרץ השנאה של מנגדי חב"ד במחיר פרידתם של חוג מסויים ממפלגת אגודת ישראל. לפני הבחירות הורה הרבי באופן חד פעמי לתמוך במפלגה, והמפלגה זכתה בניצחון סוחף^[12].

מאזין לקול הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

היה זה בשנות הלמ"דים^[13]. הרבי התוועד התוועדות קצרה, בה אמר מאמר חסידות ושתי שיחות קודש. אחת מהן הייתה חריפה, בעניין 'מיהו יהודי', ונאמרה בכאב לב והיה מובן שהרבי מתכוון לחברי הכנסת של אגודת ישראל. שנים מאנ"ש^[14] החליטו לגשת לביתו של רבי פנחס מנחם ולהשמיע לו קלטת מהשיחה.

הם הגיעו לביתו וסיפרו לו על השיחה, בהציעם לשמוע בעצמו את השיחה מטייפ. הוא השיב בחיוב, והאזין בקשב רב לשיחה מתוך הקלטת. באמצע קם מכסאו והסתובב בחדרו לכאן ולכאן. כשקיבל שיחת טלפון ביקש לעצור את ה'טייפ' וכשסיים לשוחח, ביקש להפעיל שוב את המכשיר.

לאחר שסיים לשמוע את השיחה אמר שישוחח בעניין עוד באותו לילה עם הרב חודוקוב. אחר-כך ניגש לארון הספרים ואמר: יש לי חסידישע ספרים והצביע על תניא, ליקוטי תורה, תורת שמואל, ועוד. וכך נפרדו בלבביות. עם צאת השבת בניו יורק טלפנו החסידים למזכירות ומסרו דו"ח על כל הנ"ל. הרבי ביקש למסור לחסידים הנ"ל: "מדוע לא נתנו לו לשמוע את המאמר?".

למחרת טילפנו החסידים אליו ושאלו את רבי פנחס מנחם: מכיוון שהרבי אמר בהתוועדות גם מאמר חסידות, האם הוא מעוניין לשמוע את המאמר? הוא השיב בחיוב וקבע שיבואו למחרת בשעה 2 בצהריים. וכך היה, הוא האזין בכובד ראש למאמר החסידות. בסיום ביקש שכשהמאמר יופיע בדפוס להביא לו העתק אחד.

שבועיים לאחר מכן התקיימה התוועדות נוספת במתכונת דומה של מאמר ושתי שיחות, כששיחה אחת עסקה ב'מיהו יהודי'. שוב הגיעו אליו החסידים בתיאום טלפוני מראש והוא האזין לכל ההתוועדות.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בנו, הרב יעקב מאיר - בני ברק.
בתו, אסתר אשת הרב דוב (בערל) ליפל, בני ברק.
בנו, משה בצלאל. נפטר בילדותו, בגיל 6.
בנו, הרב שאול אלתר - מנהיגם של חלק מחסידי גור, מילא את מקומו כראש ישיבת שפת אמת עד לסגירתה בשנת תשע"ו. מתגורר בירושלים.
בנו, יהודה אריה לייב אלתר - חתנו של בעל ה'משנה הלכות' הרב מנשה קליין, שימש כרבה של שכונת רוממה בירושלים וכראש הכולל של חסידי גור בעיר.
בנו, הרב יצחק דוד אלתר - ראש כולל להוראה דחסידי גור בבני ברק.
בנו, הרב דניאל חיים אלתר - ראש ישיבת פני מנחם בירושלים, מרצה ומקורב לחסידות חב"ד.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

ההלכה ברמב"ם והסיפור בנביא, שבועון בית משיח כ"ה תמוז תש"פ עמוד 18
אני אוהב את הרבי אהבה עצמית, שבועון כפר חב"ד 1898 עמוד 43
מכון באהלי צדיקים, ספר בסוד שיח ע' 60–70.

קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בביקור עם מחותנו רבי מנשה קליין, בשנת תשל"ט. שיחות קודש תשל"ט עמ' 781
בביקור אצל הרבי 00:26
תוכן הביקור בהתוועדויות תשמ"ב 670-681
ביחידות עם האדמו"ר מגור: משיח צריך לבוא היום
מדבר על משיח בכל יום, ה'פני מנחם' בביקור אצל הרבי, ד' אייר תשמ"ג - jem
תיעוד אודיו מהיחידות שלו אצל הרבי י"ג אדר ראשון תשד"מ
מכתב הפני מנחם לרבי בתשרי תשמ"ה
הפני מנחם בנאום בסיום הרמב"ם תשמ"ט
החלום של אהרן-דב, ההוראה מהרבי והתגובה של ה"פני מנחם"
השיחה האחרונה עם אבא, ראיון עם בנו הרב שאול אלתר , בתוך שבועון כפר חב"ד 1645 עמוד 18

הקודם:
האדמו"ר רבי שמחה בונם אלתר מגור

אדמו"רי גור
כ"א תמוז תרפ"ו - ט"ז אדר תשנ"ו

הבא:
האדמו"ר רבי יעקב אריה אלתר מגור

הערות שוליים

↑ נפטרה י' סיון תשפ"ד
↑ ירחון המאור תמוז תשנ"ב
↑ התוועדויות תשמ"ב עמ' 676.
↑ מנחם משיב נפשי, חלק א, סימן מז
↑ וידאו מהפגישה, קובץ אהלי תורה.
↑ מפי הרב שמעון אייזנבך שנכח במקום.
↑ צילום ההגהה, בתקיית גוגל דרייב של אפליקציית מפתח.
↑ ^8.0 ^8.1 ספר "הפני מנחם", פרקי חיים, תורה-תפילה, תשע"ה, עמ' קטו, מפי בנו הגרד"ח אלטר
↑ ^9.0 ^9.1 מנחם משיב נפשי, עמ' 53
↑ יחד עם אחיינו רבי יעקב אריה אלתר - האדמו"ר מגור הנוכחי
↑ שכיהן אז אדמו"ר של חסידות גור אלא שלא חש בטוב וכמעט לא נראה לקהל
↑ כמעט 6 מנדטים
↑ סיפור זה מאת מפי הרב ישראל צבי גליצנשטיין.
↑ הנ"ל עם ידידו הרב אליעזר ליכטנשטיין.

[1] נפטרה י' סיון תשפ"ד

[2] ירחון המאור תמוז תשנ"ב

[3] התוועדויות תשמ"ב עמ' 676.

[4] מנחם משיב נפשי, חלק א, סימן מז

[5] וידאו מהפגישה, קובץ אהלי תורה.

[6] מפי הרב שמעון אייזנבך שנכח במקום.

[7] צילום ההגהה, בתקיית גוגל דרייב של אפליקציית מפתח.

[פני_מנחם-8] 8.0 ^8.1 ספר "הפני מנחם", פרקי חיים, תורה-תפילה, תשע"ה, עמ' קטו, מפי בנו הגרד"ח אלטר

[מנחם_משיב_נפשי-9] 9.0 ^9.1 מנחם משיב נפשי, עמ' 53

[10] יחד עם אחיינו רבי יעקב אריה אלתר - האדמו"ר מגור הנוכחי

[11] שכיהן אז אדמו"ר של חסידות גור אלא שלא חש בטוב וכמעט לא נראה לקהל

[12] כמעט 6 מנדטים

[13] סיפור זה מאת מפי הרב ישראל צבי גליצנשטיין.

[14] הנ"ל עם ידידו הרב אליעזר ליכטנשטיין.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-=== רבי פנחס מנחם אלתר ===
+[[קובץ:פנחס מנחם אלתר.JPG|שמאל|ממוזער|250px|רבי פנחס מנחם אלתר בביקור אצל הרבי]]
+[[קובץ:הפני מנחם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בישיבת בית קל, [[תש"ן]] משמאל נראה ח"כ יעקב כץ (כצל'ה)]]
+רבי '''פנחס מנחם אלתר''' ([[כ"א בתמוז]] ה'[[תרפ"ו]] - [[ט"ז באדר]] ה'[[תשנ"ו]]) ידוע בשם ה'''פני מנחם''' על שם ספר ליקוט מתורתו, היה האדמו"ר השישי לבית [[גור]]. שימש כראש ישיבת שפת אמת בירושלים. לאחר פטירת אחיו רבי [[שמחה בונם אלתר מגור]] ב[[תשנ"ב]] מילא את מקומו כאדמו"ר עד הסתלקותו בתשנ"ו.
-רבי פנחס מנחם אלתר (גם אלטר), כונה עד להכתרתו הגרפ"מ אלתר, (כ"א בתמוז ה'תרפ"ו - ט"ז באדר ה'תשנ"ו), היה האדמו"ר השישי לבית גור. בעל הפני מנחם. נולד לאביו רבי [[אברהם מרדכי אלתר מגור]] לעת זקנותו מזיוו"ש. שימש כראש ישיבת שפת אמת, לאחר פטירת אחיו רבי [[שמחה בונם אלתר מגור]] בשנת תשנ"ב מונה לאדמו"ר מגור. נסתלק ב[[פורים]] [[תשנ"ו]].
+==תולדות חיים==
+נולד לאביו האדמו"ר רבי [[אברהם מרדכי אלתר מגור]] בעל ה"אמרי אמת" (האדמו"ר השלישי לבית גור) לעת זקנותו מזיווג שני. והוא אחיהם מאבא של רבי [[ישראל אלתר]] בעל ה"בית ישראל" ושל רבי [[שמחה בונים אלתר]] בעל ה"לב שמחה". כבר בעודו צעיר נחשב כעילוי והיו מקרים בהם אחיו הגדולים התיעצו בו. נודע בכח זכרונו, ולדבריו היה קולט מילים, ועל אף שלא הבין את משמעותן, היה מקטלג אותן במוחו, וכשגדל חזר עליהם, הבינן ועשה בהן שימוש. נמלט יחד עם אביו מאירופה בימי השואה, ויחד עלו לארץ ישראל והתגוררו בירושלים. גם לאחר נישואיו עם רעייתו ציפורה פייגא אלתר{{הערה|נפטרה [[י' סיון]] [[תשפ"ד]]}} התגורר סמוך לאביו.
+עם פטירת אביו ירש את דירתו שהייתה מעל לבית מדרשו באותם הימים ושם גר עד סוף ימיו, בתחילה יחד עם אמו, בבית בו ממוקמת עד היום ישיבת שפת אמת. מונה לראשות הישיבה בשנת [[תשי"ז]] בידי אחיו, רבי [[ישראל אלתר]] שכיהן אז כאדמו"ר מ[[גור]]. אחיו זה אף נכח בשיעור הראשון אותו מסר. עקב ענוותו וביטולו לאחיו הגדול לא התפרסם עד אז כתלמיד חכם, אך הצלחתו כראש ישיבה ורמתם הגבוהה של שיעוריו העלו את ההערכה כלפיו.
-כבר מצעירותו נחשב כעילוי והיו מקרים בהם אחיו הגדולים התיעצו בו. נודע בכח זכרונו, ולדבריו היה קולט מילים, ועל אף שלא הבין את משמעותן, היה מקטלג אותן במוחו, וכשגדל חזר עליהם, הבינן ועשה בהן שימוש.
+אחר הסתלקות אחיו [[הלב שמחה]] ב[[ז' תמוז]] [[תשנ"ב]], הפך לממלא מקומו כאדמו"ר מגור{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=28060&pgnum=37 ירחון המאור תמוז תשנ"ב]}}.
-כאשר אביו הצליח להמלט מאירופה אחר כיבוש פולין על ידי גרמניה, עלה יחד איתו לארץ ישראל והתגורר בירושלים. גם לאחר נישואיו התגורר סמוך לאביו.
-עם פטירת אביו ירש את בית מדרשו ושם גר עד סוף ימיו, בתחילה יחד עם אמו, בבית בו ממוקמת עד היום ישיבת שפת אמת. מונה לראשות הישיבה בשנת תשי"ז בידי אחיו, רבי [[ישראל אלתר]] שכיהן אז כאדמו"ר מגור. אחיו זה אף נכח בשיעור הראשון אותו מסר. עקב ענוותו וביטולו לאחיו הגדול לא התפרסם עד אז כתלמיד חכם, אך הצלחתו כראש ישיבה ורמתם הגבוהה של שיעוריו העלו את ההערכה כלפיו.
+הסתלק באור ל[[ט"ז באדר]] [[תשנ"ו]] לאחר ה"טיש" של [[חג הפורים]], על פי עדות המשב"ק התבטא לפני פטירתו: "מיתת צדיקים מכפרת. כלל ישראל שרוי במצב קשה. צריך [[מסירות נפש]] בשביל כלל ישראל. אני רואה שכאן קשה לפעול מלמעלה אפשר הרבה יותר לפעול".
+== ביקוריו אצל הרבי ==
+[[קובץ:מכתב הפני מנחם לרבי.jpg|ממוזער|250px|מכתב מהפני מנחם לרבי, כ' אייר תשל"ז]]
+האדמו"ר ה'פני מנחם' ביקר עשר פעמים אצל [[הרבי]]. באחד הביקורים בא עם בנו הרב [[שאול אלתר]].
-== בביקור אצל הרבי ==
+הפעם הראשונה בה ביקר אצל הרבי, היה ביום חמישי ד' אדר תשכ"ו, אז נכנס ל[[יחידות]] יחד עם הרב נחמן אלבוים, וזכה ליחידות ארוכה של כחצי שעה שהחלה בשעה 10:15.
-בשנת (?) בא ליחידות לרבי, ודיבר עמו בשיחה עמוקה על נצחיות התורה.<REF>[http://haoros.com/about/ קובץ אהלי תורה]</REF>
+בשנת [[תשל"ט]] בא לרבי יחד עם מחותנו רבי מנשה קליין אב"ד אונגוואר. בשנת [[תשמ"ב]] בא לרבי לביקור. בתוך הדברים שידל הרבי את רבי פנחס מנחם לאסוף בעצמו כספים עבור מוסדותיו{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15995&st=מנחם+אלתר&pgnum=176&hilite=acbc7caa-7931-4e4e-9c5f-efb4902888a2 התוועדויות תשמ"ב עמ' 676].}}. בנוסף דיברו על הצורך בהקמת מוסד "בית יעקב" ברוח החסידית, במצוות כתיבת [[ספר תורה]] בזמנינו ובחשיבות לקנות אות בספר תורה.
-ב[[בחירות תשמ"ט]] פילג יחד עם אחיו רבי [[שמחה בונם אלתר]] את מפלגת אגודת ישראל למען כבודו של הרבי, לאחר שגורמים מסוימים איימו כי אם יתמוך בחב"ד יעזבו את המפלגה. בתגובה הורה הרבי באופן חד פעמי לתמוך במפלגה, והמפלגה זכתה בניצחון סוחף (כמעט 6 מנדטים).
+בי"ג ניסן תשמ"ב כתב הרבי מכתב ברכה ל"פני מנחם", במענה על הודעתו על הולדת נכדו, ישראל אריה (בן ר' יעקב מאיר אלתר). ה"פני מנחם" גם כתב לרבי אודות אחת מכלותיו שעמדה ללדת באותם ימים וביקש ברכה עבורה, והרבי מברכהּ במכתבו {{הערה| מנחם משיב נפשי, חלק א, סימן מז}}.
-== לקריאה נוספת ==
+בשנת [[תשמ"ג]] בא ל[[יחידות]] לרבי, ודיבר עמו בשיחה עמוקה על נצחיות התורה{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=110717 וידאו מהפגישה], [http://haoros.com/about/ קובץ אהלי תורה].}}. בהגיע זמן תפילת ערבית הרבי סיים את היחידות ויצא אל ה[[זאל הקטן]] כשראה ה'פני מנחם' שהרבי נכנס לתפילת ערבית החליט אף הוא להיכנס פנימה ולהתפלל יחד עם הרבי. שליח הציבור החל את תפילתו ב'והוא רחום', אמירת קדיש וברכו וכו'. ולאחר אמירת ברכו הרבי פנה לשבת על הספסל הקבוע עליו היה יושב אלא שאז הבחין שה'פני מנחם' עומד. הרבי סימן לו שיתכבד לשבת, אך הוא סירב ענוותנותו וסימן לרבי בשתי ידיו שיואיל ליישב ולא יפציר בו לשבת כי נוח לו לעמוד. הרבי לא נענה לבקשתו והמשיך לעמוד בין הספסל והשולחן כאילו אומר לו שלא יתיישב עד אשר ישב גם הוא. כשהבין הפני מנחם שהרבי עומד וממתין לו, נכנע והסכים לשבת בספסל שגררו מחדר שני לעברו. רק לאחר שהתיישב הואיל גם הרבי לשבת והיה זה בסמיכות לסוף ברכת אהבת עולם{{הערה|מפי הרב [[שמעון אייזנבך]] שנכח במקום.}}.
+ב[[י"ג באדר א']] [[תשד"מ]], ביקר הרב אלתר אצל הרבי, והרבי עוררו ללמוד גם את המסכתות שאין עליהם גמרא במסגרת לימוד ה[[דף היומי]] ב[[ירושלמי]]; לאחר שה[[מניח]]ים הכניסו את הדברים להגהה, כתב הרבי בראש השיחה: {{ציטוטון|נזהרתי לדבר בתור '''הצעה''' – '''ושונה''' והפכה לפקודה וכו' וכו'!!}}{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/0B_UwzYOTIwDTWWRpdERFMW1iZzg/view?resourcekey=0-ODo-4V02nLXHXqCMM8k0yw צילום ההגהה], בתקיית גוגל דרייב של אפליקציית [[מפתח]].}}.
+בעת שהתפרסמה תקנת הרבי ללימוד הרמב"ם היומי, בשנת תשד"מ, הסדיר ה"פני מנחם" את לימודו היומי מני אז בהתאם למחזור הלימוד של ג' פרקים ליום. מכיוון שהתעמק מאוד בלימודו, ובירר רבות את שיטות הראשונים והפוסקים והמסתעף להלכה, הרי שהתארך לימודו לעומת התקצרות הזמן, ולכן עבר ממסלול הלימוד של ג' פרקים שבו החל, למסלול הלימוד של פרק אחד ליום. כחלוף שנים, למד בכל יום את שלושת המסלולים ברמב"ם: ג' פרקים ליום, ועוד פרק מהמסלול של פרק ליום, וכן את המסלול של ספר המצוות לרמב"ם{{הערה|שם=פני מנחם|ספר "הפני מנחם", פרקי חיים, תורה-תפילה, תשע"ה, עמ' קטו, מפי בנו הגרד"ח אלטר}}.
+כששלחו לו ממזכירוּת הרבי את ספר מראי המקומות לרמב"ם, ובו מראי מקומות להלכות שנכתבו ברמב"ם ושלא הוזכרו מקורותיהם ב"כסף משנה", השיב ה"פני מנחם" באיגרת כי ציין לו "לפי מבט ראשון, כמה עשרות מראי מקומות נוספות שאולי אפשר לומר שכדאי להוסיפם", ושלח להם עשרות מראי מקומות נוספים. תלמידי ה"כולל" שערכו את הספר, השתוממו מגאונותו והודו לו על כך, ואף הוסיפו את רשימתו למהדורה המעודכנת של הספר {{הערה|שם=פני מנחם}}. במכתבו, אודות ספר מראי המקומות לרמב"ם, כותב ה"פני מנחם" לרבי: "אל הוד מעלת כבוד קדושת פאר מקדושים כו' מרן האדמו"ר מליובאביטש שליט"א, השי"ת יאריך ימיו עד התגלות משיח צדקנו בב"א... בהיותי בטוח שהוד מעכ"ק בתפילתו זוכר את כל בני ישראל לגמר חתימה טובה ולשנה טובה, שנה שבה יגאלנו השי"ת ויקבץ נדחי ישראל ברינה, הנני מרשה לי לברכו בגמר חתימה טובה ושנה טובה. בתודה קיבלתי את המראה מקומות של הרמב"ם, דבר נחוץ ונאה לכלל ישראל, אשר בלמדם את הרמב"ם ובפרט אלה הזריזים וממהרים שלומדים במסלול לשנה אחת ונחוץ להם לדעת מקור הדברים"..{{הערה|שם=מנחם משיב נפשי|מנחם משיב נפשי, עמ' 53}}. הרבי ענה ל"פני מנחם" על מכתבו [המכתב עצמו לא הגיע לידינו (לעת עתה), אך בטיוטה למכתב, כותב הרבי]: "הרה"ג הרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ בנש"ק עוסק בצ"צ וכו'... בתשואות חן נתקבל... ותשואות חן על הבשורה הטובה שישלח כת"ר הערות (בטח גם - הארות) ותוספת מראי מקומות, והרי זכות הרבים הוא וכו' ובפני עצמו נשלח חוברת המילואים לספר המראי מקומות הראשונה - מכלל דמכינים שנייה וכו', ובפרט דקאתינן מיום חתונתו זה מתן תורה"{{הערה|שם=מנחם משיב נפשי}}.
+ב[[בחירות תשמ"ט]] הוביל{{הערה|יחד עם אחיינו רבי [[יעקב אריה אלתר]] - האדמו"ר מגור הנוכחי}} בברכת והכוונת אחיו רבי [[שמחה בונים אלתר]]{{הערה|שכיהן אז אדמו"ר של חסידות גור אלא שלא חש בטוב וכמעט לא נראה לקהל}} את העמידה למען כבודו של הרבי ושל חסידות חב"ד אל מול פרץ השנאה של מנגדי חב"ד במחיר פרידתם של חוג מסויים ממפלגת [[אגודת ישראל]]. לפני הבחירות הורה הרבי באופן חד פעמי לתמוך במפלגה, והמפלגה זכתה בניצחון סוחף{{הערה|כמעט 6 מנדטים}}.
+== מאזין לקול הרבי ==
+היה זה בשנות הלמ"דים{{הערה|1=סיפור זה מאת מפי הרב ישראל צבי גליצנשטיין.}}. הרבי התוועד [[התוועדות]] קצרה, בה אמר [[מאמר]] [[חסידות]] ושתי שיחות קודש. אחת מהן הייתה חריפה, בעניין 'מיהו יהודי', ונאמרה בכאב לב והיה מובן ש[[הרבי]] מתכוון לחברי הכנסת של [[אגודת ישראל]]. שנים מ[[אנ"ש]]{{הערה|1=הנ"ל עם ידידו הרב אליעזר ליכטנשטיין.}} החליטו לגשת לביתו של רבי פנחס מנחם ולהשמיע לו קלטת מהשיחה.
+הם הגיעו לביתו וסיפרו לו על השיחה, בהציעם לשמוע בעצמו את השיחה מטייפ. הוא השיב בחיוב, והאזין בקשב רב לשיחה מתוך הקלטת. באמצע קם מכסאו והסתובב בחדרו לכאן ולכאן. כשקיבל שיחת טלפון ביקש לעצור את ה'טייפ' וכשסיים לשוחח, ביקש להפעיל שוב את המכשיר.
+לאחר שסיים לשמוע את השיחה אמר שישוחח בעניין עוד באותו לילה עם הרב חודוקוב. אחר-כך ניגש לארון הספרים ואמר: יש לי חסידישע ספרים והצביע על [[תניא]], [[ליקוטי תורה]], [[תורת שמואל]], ועוד. וכך נפרדו בלבביות. עם צאת השבת ב[[ניו יורק]] טלפנו ה[[חסיד]]ים ל[[מזכירות]] ומסרו דו"ח על כל הנ"ל. [[הרבי]] ביקש למסור לחסידים הנ"ל: "מדוע לא נתנו לו לשמוע את המאמר?".
+למחרת טילפנו החסידים אליו ושאלו את רבי פנחס מנחם: מכיוון ש[[הרבי]] אמר ב[[התוועדות]] גם [[מאמר חסידות]], האם הוא מעוניין לשמוע את ה[[מאמר]]? הוא השיב בחיוב וקבע שיבואו למחרת בשעה 2 בצהריים. וכך היה, הוא האזין בכובד ראש למאמר ה[[חסידות]]. בסיום ביקש שכשהמאמר יופיע בדפוס להביא לו העתק אחד.
+שבועיים לאחר מכן התקיימה [[התוועדות]] נוספת במתכונת דומה של מאמר ושתי שיחות, כששיחה אחת עסקה ב'מיהו יהודי'. שוב הגיעו אליו החסידים בתיאום טלפוני מראש והוא האזין לכל ההתוועדות.
+== משפחתו ==
+* בנו, הרב יעקב מאיר - [[בני ברק]].
+* בתו, אסתר אשת הרב דוב (בערל) ליפל, בני ברק.
+* בנו, משה בצלאל. נפטר בילדותו, בגיל 6.
+* בנו, הרב [[שאול אלתר]] - מנהיגם של חלק מחסידי גור, מילא את מקומו כראש ישיבת שפת אמת עד לסגירתה בשנת [[תשע"ו]]. מתגורר ב[[ירושלים]].
+* בנו, [[יהודה אריה לייב אלתר (בן הפני מנחם)|יהודה אריה לייב אלתר]] - חתנו של בעל ה'משנה הלכות' הרב [[מנשה קליין]], שימש כרבה של שכונת רוממה ב[[ירושלים]] וכראש הכולל של חסידי [[גור]] בעיר.
+* בנו, הרב [[יצחק דוד אלתר]] - ראש כולל להוראה דחסידי גור ב[[בני ברק]].
+* בנו, הרב [[דניאל חיים אלתר]] - ראש ישיבת פני מנחם ב[[ירושלים]], מרצה ומקורב לחסידות חב"ד.
+== ראו גם ==
 *[[שיח שרפי קודש]]
 *[[שמן ששון מחבריך]]
+== לקריאה נוספת ==
+*'''ההלכה ברמב"ם והסיפור בנביא''', שבועון בית משיח כ"ה תמוז תש"פ עמוד 18
+*'''אני אוהב את הרבי אהבה עצמית''', שבועון כפר חב"ד 1898 עמוד 43
+*מכון באהלי צדיקים, ספר '''בסוד שיח''' ע' 60–70.
 == קישורים חיצונים ==
+*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4622&hilite=dac63389-5c58-40c1-8c2d-91ec92a9cace&st=מנחם+אלתר בביקור עם מחותנו רבי מנשה קליין, בשנת תשל"ט. שיחות קודש תשל"ט עמ' 781]
+*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1236 בביקור אצל הרבי 00:26]
+*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15995&st=מנחם+אלתר&pgnum=170&hilite=acbc7caa-7931-4e4e-9c5f-efb4902888a2 תוכן הביקור בהתוועדויות תשמ"ב 670-681]
+*[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/603501/ ביחידות עם האדמו"ר מגור: משיח צריך לבוא היום] {{וידפו}}
+*'''[https://col.org.il/news/128729 מדבר על משיח בכל יום]''', ה'פני מנחם' בביקור אצל הרבי, ד' אייר תשמ"ג - [[jem]] {{COL}}{{וידאו}}
+*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/4285618 תיעוד אודיו מהיחידות שלו אצל הרבי]''' י"ג אדר ראשון תשד"מ
+*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1754 מכתב הפני מנחם לרבי בתשרי תשמ"ה]''' {{שטורעם}}
+*'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=18495 הפני מנחם בנאום בסיום הרמב"ם תשמ"ט]'''
+*'''[https://col.org.il/news/60227 החלום של אהרן-דב, ההוראה מהרבי והתגובה של ה"פני מנחם"]'''
+*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/02/620e303ee52e3_1645097022.pdf השיחה האחרונה עם אבא]''', ראיון עם בנו הרב שאול אלתר {{PDF}}{{COL}}, בתוך [[שבועון כפר חב"ד]] 1645 עמוד 18
-*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1236 בביקור אצל הרבי 00:26]
+{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[שמחה בונם אלתר מגור]]|רשימה=אדמו"רי [[גור]]|שנה=[[כ"א תמוז]] [[תרפ"ו]] - [[ט"ז אדר]] [[תשנ"ו]]|הבא=האדמו"ר רבי [[יעקב אריה אלתר]] מגור}}
-(חלק מערך זה נלקח מהויקיפדיה העברית)
+{{הערות שוליים}}
-[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]
+{{מיון רגיל:אלתר, פנחס מנחם}}
+[[קטגוריה:אדמו"רי גור]]
+[[קטגוריה:אדמו"רים בירושלים]]
+[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ו]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ו]]