שבת פרה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(הוספת ערך) |
|||
| (7 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==בספרות ההלכתית== | ==בספרות ההלכתית== | ||
קריאת פרשת פרה כחלק [[ | קריאת פרשת פרה כחלק מ[[ארבע פרשיות]] הנקראות בחודש [[אדר]], מקורה ב[[תקנות חז"ל|תקנת חז"ל]]{{הערה|[[משנה]], [[מסכת מגילה]] ג, ד.}}. | ||
לפי המנהג המקובל היום, את פרשת פרה קוראים בנוסף | לפי המנהג המקובל היום, את פרשת פרה קוראים בנוסף ל[[פרשת השבוע]], במקום העליה השמינית ה'[[מפטיר]]', בשבת הסמוכה ל[[שבת החודש]] מלפניה{{הערה|ברוב השנים הפשוטות חלה שבת פרה ב[[פרשת כי תשא]], בשבת שבין [[פורים]] ל[[שבת מברכים]] [[ניסן]], מלבד כאשר ראש חודש ניסן חל בשבת, שאז בין פורים לשבת פרה יש 'שבת הפסקה' שבה לא קוראים אף אחת מארבעת הפרשיות.}}. | ||
הקריאה היא בתחילת [[פרשת חוקת]], עד המילים "תטמא עד הערב"{{הערה|[[ספר במדבר]] יט, א – כב.}}. | הקריאה היא בתחילת [[פרשת חוקת]], עד המילים "תטמא עד הערב"{{הערה|[[ספר במדבר]] יט, א – כב.}}. | ||
למרות שבסדר הזמנים כפי שהיה במדבר סיני פרשת החודש נאמרה קודם פרשת פרה, מקדימים לקרוא את פרשת פרה משום שמדובר בה בטהרתן של ישראל, כהכנה לחודש ניסן בו אמורים [[עליה לרג|לעלות לרגל]] לבית המקדש, וצריכים להיות טהורים מ[[טומאת מת]]{{הערה|משנה ברורה סימן תרפה, סעיף א.}}. | למרות שבסדר הזמנים כפי שהיה במדבר סיני פרשת החודש נאמרה קודם פרשת פרה, מקדימים לקרוא את פרשת פרה משום שמדובר בה בטהרתן של ישראל, כהכנה לחודש ניסן בו אמורים [[עליה לרג|לעלות לרגל]] לבית המקדש, וצריכים להיות טהורים מ[[טומאת מת]]{{הערה|משנה ברורה סימן תרפה, סעיף א.}}. | ||
בנוגע לחיוב שמיעת הפרשה, ישנה מחלוקת בין הפוסקים כבר מתקופת הראשונים, כאשר יש הטוענים שחיוב השמיעה הוא מהתורה{{הערה|1=תוספות ר"י החסיד מסכת ברכות יג | בנוגע לחיוב שמיעת הפרשה, ישנה מחלוקת בין הפוסקים כבר מתקופת הראשונים, כאשר יש הטוענים שחיוב השמיעה הוא מהתורה{{הערה|1=תוספות ר"י החסיד מסכת ברכות יג א. תוספות הרא"ש שם. ריטב"א מסכת מגילה יז ב. וראה דעת החולקים במגן אברהם סימן תרפה. ובשולחן ערוך שם סעיף ז': "יש אומרים שפרשת זכור ופרשת פרה אדומה חייבים לקרותם מדאורייתא, לפיכך בני היישובים שאין להם מנין צריכים לבוא למקום שיש מנין בשבתות הללו, כדי לשמוע פרשיות אלו שהם מדאורייתא. ואם אי אפשר להם לבוא, מכל מקום יזהרו לקרותם בנגינתם ובטעמם. וראו התוועדויות תשמ"ט חלק ב' עמוד 466 (מוגה) שגם פרשת פרה היא מהתורה.}}, והרבי ציין ש[[מנהג]] ישראל הוא שיש שטורעם ללכת לבית הכנסת בשבת פרה לשמוע את קריאתה{{הערה|ספר השיחות תשמ"ט חלק א' עמוד 341.}}. | ||
בשבת זו [[הוצאת ספר תורה|מוציאים מארון הקודש]] 2 ספרי תורה לכבוד הקריאה המיוחדת, כאשר את הספר המהודר יותר{{הערה|שולחן ערוך סימן תרפה סעיף ז' ונושאי כליו, ועל פי התוועדויות תשמ"ט חלק ב' עמוד 466 (מוגה) שגם פרשת פרה היא מהתורה.}} מוציאים שני מהארון ובו קוראים את פרשת פרה. ועל הגבאים לגלול מראש את הספרים למקום הקריאה, על מנת למנוע טורח מהציבור שלא יאלץ להמתין בשעת התפילה עצמה{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים סימן קמד סעיף ג', בית יוסף שם דיבורי המתחיל "וכתב המרדכי".}}. | בשבת זו [[הוצאת ספר תורה|מוציאים מארון הקודש]] 2 ספרי תורה לכבוד הקריאה המיוחדת, כאשר את הספר המהודר יותר{{הערה|שולחן ערוך סימן תרפה סעיף ז' ונושאי כליו, ועל פי התוועדויות תשמ"ט חלק ב' עמוד 466 (מוגה) שגם פרשת פרה היא מהתורה.}} מוציאים שני מהארון ובו קוראים את פרשת פרה. ועל הגבאים לגלול מראש את הספרים למקום הקריאה, על מנת למנוע טורח מהציבור שלא יאלץ להמתין בשעת התפילה עצמה{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים סימן קמד סעיף ג', בית יוסף שם דיבורי המתחיל "וכתב המרדכי".}}. | ||
במשך זמן הקריאה של פרשת השבוע מחזיקים את הספר בישיבה מאחורי בימת הקריאה, ולאחר סיום הקריאה של שביעי, מניחים את ספר התורה השני בסמיכות לראשון{{הערה|באם אין ספר תורה, לא עושים 'הגבהה', ורק גוללים לפרשת פרה.}} (עם הכתר לראשו), אומרים [[קדיש יתום]], ולאחר מכן עורכים [[הגבהת התורה|הגבהה]]{{הערה|1=[ http://www.chabad.org.il/Questions/PrintQuestion.asp?ArticleID=27162&CategoryID=68 הרב גינזבורג, סדר הגבהת ספר תורה כשיש שני ספרי תורה]. שערי אפרים שער י', יב.}}. גם בשעת החזרת הספרים לארון יש לשמור על הסדר של ההכנסה וההוצאה, כאשר הספר שיצא אחרון מארון הקודש, מוחזר אליו ראשון | במשך זמן הקריאה של פרשת השבוע מחזיקים את הספר בישיבה מאחורי בימת הקריאה, ולאחר סיום הקריאה של שביעי, מניחים את ספר התורה השני בסמיכות לראשון{{הערה|באם אין ספר תורה, לא עושים 'הגבהה', ורק גוללים לפרשת פרה.}} (עם הכתר לראשו), אומרים [[קדיש יתום]], ולאחר מכן עורכים [[הגבהת התורה|הגבהה]]{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Questions/PrintQuestion.asp?ArticleID=27162&CategoryID=68 הרב גינזבורג, סדר הגבהת ספר תורה כשיש שני ספרי תורה]. שערי אפרים שער י', יב.}}. גם בשעת החזרת הספרים לארון יש לשמור על הסדר של ההכנסה וההוצאה, כאשר הספר שיצא אחרון מארון הקודש, מוחזר אליו ראשון{{מקור}}. | ||
בשבת זו מפטירים במקום ההפטרה של פרשת השבוע הפטרה מיוחדת הפותחת במילים "ויהי דבר השם" ומסתיימת במילים "אני השם דיברתי ועשיתי{{הערה| | בשבת זו מפטירים במקום ההפטרה של פרשת השבוע הפטרה מיוחדת מ[[ספר יחזקאל]] הפותחת במילים "ויהי דבר השם" ומסתיימת במילים "אני השם דיברתי ועשיתי{{הערה|יחזקאל לו, טז-לו. כמנהג ספרד, ולא כמנהג אשכנז שמסיימים בפסוק לח (ספר המנהגים עמוד 33. בנוסח ההפטרה עצמה, על פי עדות בעלי היומנים, בשנת תשי"ח כאשר עלה הרבי למפטיר חזר הרבי ואמר "בהקדשי בכם לעיניכם" (כנוסח תורה תמימה) וחזר ואמר "לעיניהם" (כדעת המנחת שי), מקדש מלך חלק ד' עמוד תקג.}}, ועוסקת בטהרה הרוחנית של עם ישראל על ידי הקב"ה. | ||
בנוגע לאמירת [[אב הרחמים]] בשבת זו, נהגו בקהילות רבות שלא לאומרה{{הערה|ראו משנה ברורה סימן תרפה, יח: "לענין אב הרחמים בא"ר בשם הגמ"נ די"ל בהם אב הרחמים ובד"מ בשם מהרי"ל משמע דאין אומרים בהם אה"ר וכן העתיק בדה"ח".}}, וכך ציין גם הרבי ב[[לוח כיס יומי לתלמיד]]{{הערה|בתאריך כ' אדר שני תש"ג.}}, אך ב[[לוח היום יום]]{{הערה|שנדפס לאחר מכן והוא 'משנה אחרונה' ונכתב עבור חסידי חב"ד, בשונה מהלוח שנדפס עבור הציבור הכללי.}}, הכריע הרבי שיש לומר 'אב הרחמים' גם בשבתות של ארבעת הפרשיות{{הערה|[[:תבנית:היום יום/י"ג אדר ב'|פתגם לתאריך י"ג אדר שני]].}} | בנוגע לאמירת [[אב הרחמים]] בשבת זו{{הערה|בקביעות רגילה. אך כאשר ראש חודש ניסן חל בשבת ו[[שבת החודש]] נקראת בראש חודש עצמו, אין אומרים אב הרחמים בשבת פרה בשל היותה [[שבת מברכים]].}}, נהגו בקהילות רבות שלא לאומרה{{הערה|ראו משנה ברורה סימן תרפה, יח: "לענין אב הרחמים בא"ר בשם הגמ"נ די"ל בהם אב הרחמים ובד"מ בשם מהרי"ל משמע דאין אומרים בהם אה"ר וכן העתיק בדה"ח".}}, וכך ציין גם הרבי ב[[לוח כיס יומי לתלמיד]]{{הערה|בתאריך כ' אדר שני תש"ג.}}, אך ב[[לוח היום יום]]{{הערה|שנדפס לאחר מכן והוא 'משנה אחרונה' ונכתב עבור חסידי חב"ד, בשונה מהלוח שנדפס עבור הציבור הכללי.}}, הכריע הרבי שיש לומר 'אב הרחמים' גם בשבתות של ארבעת הפרשיות{{הערה|[[:תבנית:היום יום/י"ג אדר ב'|פתגם לתאריך י"ג אדר שני]].}}. | ||
בתפילת מנחה לפי כל השיטות אומרים 'צדקתך צדק', ובקהילות רבות{{הערה|1=ד"ר מרקוס, '''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3398&pgnum=1 יוצרות לארבע פרשיות].}} נוהגים לומר פיוטים מיוחדים, יוצרות ו"קרובות" לרגל השבת המיוחדת. | |||
==בחסידות חב"ד== | ==בחסידות חב"ד== | ||
| שורה 27: | שורה 26: | ||
שבת זו היא שבת כללית והיא נותנת את הכח לכללות עבודת השם באופן של [[רצוא ושוב]], כפי שמדוייק בכך שלא נאמר 'זאת חוקת הפרה', אלא 'זאת חוקת התורה'{{הערה|לקוטי תורה חוקת נו, א. שיחת שבת פרשת צו, פרשת פרה תשמ"ט.}}. | שבת זו היא שבת כללית והיא נותנת את הכח לכללות עבודת השם באופן של [[רצוא ושוב]], כפי שמדוייק בכך שלא נאמר 'זאת חוקת הפרה', אלא 'זאת חוקת התורה'{{הערה|לקוטי תורה חוקת נו, א. שיחת שבת פרשת צו, פרשת פרה תשמ"ט.}}. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_moad/parshas_parah לקוטי שיחות מועדים - פרשת פרה] {{מפתח}} | |||
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1107105 בואו להכיר את ארבע הפרשיות]''' {{בית חבד}} | *'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1107105 בואו להכיר את ארבע הפרשיות]''' {{בית חבד}} | ||
*הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=4792&CategoryID=1142 מה המשמעות של קריאת פרשת פרה לקראת חודש ניסן?]''', שיחת השבוע 1108, פינת הלכה ומנהג {{*}} '''[http://www.habad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=17048&CategoryID=2589 האם נשים חייבות בשמיעת פרשת פרה?]''', גליון 1783 | *הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=4792&CategoryID=1142 מה המשמעות של קריאת פרשת פרה לקראת חודש ניסן?]''', שיחת השבוע 1108, פינת הלכה ומנהג {{*}} '''[http://www.habad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=17048&CategoryID=2589 האם נשים חייבות בשמיעת פרשת פרה?]''', גליון 1783 | ||
| שורה 38: | שורה 37: | ||
*'''[http://shturem.net/index.php?section=news&id=86916 שבת פרה - בלי חשבונות ■ פרשת השבוע החסידית]''', עיבוד משיחת הרבי בשבת פרשת פרה תש"ל {{שטורעם}} | *'''[http://shturem.net/index.php?section=news&id=86916 שבת פרה - בלי חשבונות ■ פרשת השבוע החסידית]''', עיבוד משיחת הרבי בשבת פרשת פרה תש"ל {{שטורעם}} | ||
*הרבנית ברכה טברדוביץ, '''[https://abc770.org/article_node_5885/#_ftnref9 פרשת פרה – עניינה רצוא ושוב]''', באתר חב"ד אור אין סוף | *הרבנית ברכה טברדוביץ, '''[https://abc770.org/article_node_5885/#_ftnref9 פרשת פרה – עניינה רצוא ושוב]''', באתר חב"ד אור אין סוף | ||
*רבקה ערנטרוי, '''[https://abc770.org/ | *רבקה ערנטרוי, '''[https://abc770.org/article_פרשת-פרה-סוד-פרה-אדומה/ פרשת פרה – סוד פרה אדומה]''', באתר חב"ד אור אין סוף | ||
{{חגים וזמנים}} | {{חגים וזמנים}} | ||
גרסה אחרונה מ־20:29, 11 ביוני 2024
שבת פרה הינה השבת אחת לפני אחרונה בחודש אדר, בה קוראים בתורה בנוסף לפרשת השבוע קטע מתחילת פרשת חוקת העוסקת בטהרה מטומאת מת על ידי אפר של פרה אדומה.
בספרות ההלכתית[עריכה | עריכת קוד מקור]
קריאת פרשת פרה כחלק מארבע פרשיות הנקראות בחודש אדר, מקורה בתקנת חז"ל[1].
לפי המנהג המקובל היום, את פרשת פרה קוראים בנוסף לפרשת השבוע, במקום העליה השמינית ה'מפטיר', בשבת הסמוכה לשבת החודש מלפניה[2].
הקריאה היא בתחילת פרשת חוקת, עד המילים "תטמא עד הערב"[3].
למרות שבסדר הזמנים כפי שהיה במדבר סיני פרשת החודש נאמרה קודם פרשת פרה, מקדימים לקרוא את פרשת פרה משום שמדובר בה בטהרתן של ישראל, כהכנה לחודש ניסן בו אמורים לעלות לרגל לבית המקדש, וצריכים להיות טהורים מטומאת מת[4].
בנוגע לחיוב שמיעת הפרשה, ישנה מחלוקת בין הפוסקים כבר מתקופת הראשונים, כאשר יש הטוענים שחיוב השמיעה הוא מהתורה[5], והרבי ציין שמנהג ישראל הוא שיש שטורעם ללכת לבית הכנסת בשבת פרה לשמוע את קריאתה[6].
בשבת זו מוציאים מארון הקודש 2 ספרי תורה לכבוד הקריאה המיוחדת, כאשר את הספר המהודר יותר[7] מוציאים שני מהארון ובו קוראים את פרשת פרה. ועל הגבאים לגלול מראש את הספרים למקום הקריאה, על מנת למנוע טורח מהציבור שלא יאלץ להמתין בשעת התפילה עצמה[8].
במשך זמן הקריאה של פרשת השבוע מחזיקים את הספר בישיבה מאחורי בימת הקריאה, ולאחר סיום הקריאה של שביעי, מניחים את ספר התורה השני בסמיכות לראשון[9] (עם הכתר לראשו), אומרים קדיש יתום, ולאחר מכן עורכים הגבהה[10]. גם בשעת החזרת הספרים לארון יש לשמור על הסדר של ההכנסה וההוצאה, כאשר הספר שיצא אחרון מארון הקודש, מוחזר אליו ראשון[דרוש מקור].
בשבת זו מפטירים במקום ההפטרה של פרשת השבוע הפטרה מיוחדת מספר יחזקאל הפותחת במילים "ויהי דבר השם" ומסתיימת במילים "אני השם דיברתי ועשיתי[11], ועוסקת בטהרה הרוחנית של עם ישראל על ידי הקב"ה.
בנוגע לאמירת אב הרחמים בשבת זו[12], נהגו בקהילות רבות שלא לאומרה[13], וכך ציין גם הרבי בלוח כיס יומי לתלמיד[14], אך בלוח היום יום[15], הכריע הרבי שיש לומר 'אב הרחמים' גם בשבתות של ארבעת הפרשיות[16].
בתפילת מנחה לפי כל השיטות אומרים 'צדקתך צדק', ובקהילות רבות[17] נוהגים לומר פיוטים מיוחדים, יוצרות ו"קרובות" לרגל השבת המיוחדת.
בחסידות חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי מקשר את העובדה שקוראים את פרשת פרה דווקא בשבת לאחר חג הפורים, היות שיש להם תוכן משותף, שדווקא מהירידה והביטול הגדולים ביותר כמו פרה מגושמת שיורדת ממעלתה עוד יותר והופכת לאפר, אפשר להיטהר ולהגיע למעלות הגבוהות ביותר, כפי שבחג הפורים, דווקא הירידה של בני ישראל בגלות והמצב האיום של הגזירה בימי המן, הביאו אותם לקבלת התורה באופן הנעלה ביותר[18].
שבת זו היא שבת כללית והיא נותנת את הכח לכללות עבודת השם באופן של רצוא ושוב, כפי שמדוייק בכך שלא נאמר 'זאת חוקת הפרה', אלא 'זאת חוקת התורה'[19].
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- לקוטי שיחות מועדים - פרשת פרה
- בואו להכיר את ארבע הפרשיות
- הרב יוסף שמחה גינזבורג, מה המשמעות של קריאת פרשת פרה לקראת חודש ניסן?, שיחת השבוע 1108, פינת הלכה ומנהג • האם נשים חייבות בשמיעת פרשת פרה?, גליון 1783
- הרב זלמן נוטיק, הסוד של פרשת פרה
- הרב נחמן לרנר, שיעור וידאו - מאמר לפרשת פרה
- מסר והוראה נפלאה מאפר הפרה • צפו, סרטון 'רבי יומי'
- הרב יוסף צבי סגל, פרשת פרה, חובתה ומשמעותה: שיעור מרתק
- שבת פרה - בלי חשבונות ■ פרשת השבוע החסידית, עיבוד משיחת הרבי בשבת פרשת פרה תש"ל
- הרבנית ברכה טברדוביץ, פרשת פרה – עניינה רצוא ושוב, באתר חב"ד אור אין סוף
- רבקה ערנטרוי, פרשת פרה – סוד פרה אדומה, באתר חב"ד אור אין סוף
| חגים וזמנים | ||
|---|---|---|
| מדברי תורה | שבת · פסח · שביעי של פסח · פסח שני · שבועות · ראש השנה · עשרת ימי תשובה · יום הכיפורים · ימים נוראים · סוכות · הושענא רבה · שמיני עצרת · שמחת תורה | |
| מדברי חכמים | חנוכה · פורים · יום טוב שני של גלויות · עירוב תבשילין | |
| תעניות | צום גדליה · עשרה בטבת · תענית אסתר · שבעה עשר בתמוז · תשעה באב · תענית בכורות · תענית בה"ב · ימי השובבי"ם | |
| מנהג ישראל | חמשה עשר בשבט · פורים קטן · ל"ג בעומר · חמשה עשר באב | |
| שבתות מיוחדות | שבת מברכים · שבת חזק · שבת שובה · שבת בראשית · שבת שירה · שבת שקלים · שבת זכור · שבת פרה · שבת החודש · שבת הגדול · שבת אסרו חג פסח · שבת של שמחה · שבת חזון · שבת נחמו · שבת סליחות | |
הערות שוליים
- ↑ משנה, מסכת מגילה ג, ד.
- ↑ ברוב השנים הפשוטות חלה שבת פרה בפרשת כי תשא, בשבת שבין פורים לשבת מברכים ניסן, מלבד כאשר ראש חודש ניסן חל בשבת, שאז בין פורים לשבת פרה יש 'שבת הפסקה' שבה לא קוראים אף אחת מארבעת הפרשיות.
- ↑ ספר במדבר יט, א – כב.
- ↑ משנה ברורה סימן תרפה, סעיף א.
- ↑ תוספות ר"י החסיד מסכת ברכות יג א. תוספות הרא"ש שם. ריטב"א מסכת מגילה יז ב. וראה דעת החולקים במגן אברהם סימן תרפה. ובשולחן ערוך שם סעיף ז': "יש אומרים שפרשת זכור ופרשת פרה אדומה חייבים לקרותם מדאורייתא, לפיכך בני היישובים שאין להם מנין צריכים לבוא למקום שיש מנין בשבתות הללו, כדי לשמוע פרשיות אלו שהם מדאורייתא. ואם אי אפשר להם לבוא, מכל מקום יזהרו לקרותם בנגינתם ובטעמם. וראו התוועדויות תשמ"ט חלק ב' עמוד 466 (מוגה) שגם פרשת פרה היא מהתורה.
- ↑ ספר השיחות תשמ"ט חלק א' עמוד 341.
- ↑ שולחן ערוך סימן תרפה סעיף ז' ונושאי כליו, ועל פי התוועדויות תשמ"ט חלק ב' עמוד 466 (מוגה) שגם פרשת פרה היא מהתורה.
- ↑ שולחן ערוך אורח חיים סימן קמד סעיף ג', בית יוסף שם דיבורי המתחיל "וכתב המרדכי".
- ↑ באם אין ספר תורה, לא עושים 'הגבהה', ורק גוללים לפרשת פרה.
- ↑ הרב גינזבורג, סדר הגבהת ספר תורה כשיש שני ספרי תורה. שערי אפרים שער י', יב.
- ↑ יחזקאל לו, טז-לו. כמנהג ספרד, ולא כמנהג אשכנז שמסיימים בפסוק לח (ספר המנהגים עמוד 33. בנוסח ההפטרה עצמה, על פי עדות בעלי היומנים, בשנת תשי"ח כאשר עלה הרבי למפטיר חזר הרבי ואמר "בהקדשי בכם לעיניכם" (כנוסח תורה תמימה) וחזר ואמר "לעיניהם" (כדעת המנחת שי), מקדש מלך חלק ד' עמוד תקג.
- ↑ בקביעות רגילה. אך כאשר ראש חודש ניסן חל בשבת ושבת החודש נקראת בראש חודש עצמו, אין אומרים אב הרחמים בשבת פרה בשל היותה שבת מברכים.
- ↑ ראו משנה ברורה סימן תרפה, יח: "לענין אב הרחמים בא"ר בשם הגמ"נ די"ל בהם אב הרחמים ובד"מ בשם מהרי"ל משמע דאין אומרים בהם אה"ר וכן העתיק בדה"ח".
- ↑ בתאריך כ' אדר שני תש"ג.
- ↑ שנדפס לאחר מכן והוא 'משנה אחרונה' ונכתב עבור חסידי חב"ד, בשונה מהלוח שנדפס עבור הציבור הכללי.
- ↑ פתגם לתאריך י"ג אדר שני.
- ↑ ד"ר מרקוס, יוצרות לארבע פרשיות.
- ↑ שיחת שבת פרשת פרה תשד"מ.
- ↑ לקוטי תורה חוקת נו, א. שיחת שבת פרשת צו, פרשת פרה תשמ"ט.