דידן נצח: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "תהילים" ב־"תהלים")
מ (החלפת טקסט – "דוגמא " ב־"דוגמה ")
 
(41 גרסאות ביניים של 19 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 5: שורה 5:


==מקור המילים==
==מקור המילים==
המילים מבוססות על מדרש{{הערה|ויקרא רבה פרשה כ"ד אות ג'}}: המתאר את גירושה של רוח רעה על ידי ה[[אמורא]] אבא יוסי איש צַיְתוּר בהשתתפות קהל רב מ[[בני ישראל]] שצעקו 'דידן נצח', והצליחו לגרש את הרוח.  
מקור המילים הוא במדרש{{הערה|שם=מדרש רבה|ויקרא רבה פרשה כד אות ג.}}: המתאר את גירושה של רוח רעה על ידי ה[[אמורא]] אבא יוסי איש צַיְתוּר בהשתתפות קהל רב מ[[בני ישראל]] שצעקו 'דידן נצח', והצליחו לגרש את הרוח.  


הרבי ביאר{{הערה|שיחת י"ב טבת תשמ"ז}} את תוכן המדרש בשייכות לאירועי המשפט, שכאשר בני ישראל מתאחדים אל מול הרע - נעשה "דידן נצח" והם מנצחים אותו.
הרבי ביאר{{הערה|שיחת י"ב טבת תשמ"ז.}} את תוכן המדרש בשייכות לאירועי המשפט, שכאשר בני ישראל מתאחדים אל מול הרע - נעשה "דידן נצח" והם מנצחים אותו.


===הסיפור במדרש===
===הסיפור במדרש===
שורה 20: שורה 20:
:כיון דחמו ערבוביא במיא, הוון מקשיין בפרזלא, ואמרו: דידן נצח, דידן נצח, ולא עלון מן תמן, עד זמן דחמון כמין חרדא דדמא על אפי מיא.  
:כיון דחמו ערבוביא במיא, הוון מקשיין בפרזלא, ואמרו: דידן נצח, דידן נצח, ולא עלון מן תמן, עד זמן דחמון כמין חרדא דדמא על אפי מיא.  
:והרי דברים קל וחומר, ומה אם הרוחות, שלא נבראו לשום סיוע, צריכין סיוע, אנו שנבראנו לסיוע על אחת כמה וכמה!
:והרי דברים קל וחומר, ומה אם הרוחות, שלא נבראו לשום סיוע, צריכין סיוע, אנו שנבראנו לסיוע על אחת כמה וכמה!
:הוי "ישלח עזרך מקדש"{{הערה|ויקרא רבה פרשה כ"ד אות ג'}}.
:הוי "ישלח עזרך מקדש"{{הערה|שם=מדרש רבה}}.


;מדרש תנחומא
;מדרש תנחומא
אמר רבי ברכיה בר סימון:  
אמר רבי ברכיה בר סימון:  
:מעשה היה בקריתנו, ברוח אחד שהיה שרוי על המעין, בא רוח אחר להזדווג לו ובקש להוציאו משם. היה שם חסיד אחד ושמו יוסי איש צייתור, נגלה לו אותו הרוח.  
:מעשה היה בקרייתנו, ברוח אחד שהיה שרוי על המעין, בא רוח אחר להזדווג לו ובקש להוציאו משם. היה שם חסיד אחד ושמו יוסי איש צייתור, נגלה לו אותו הרוח.  
:אמר ליה: רבי, הרי כמה שנים שאני נתון כאן, ובצהרים ובלילה וביום לא הזקתי בריה, והרוח הזה בא עלי עכשיו ממקום אחר ומבקש להוציאני מכאן ולישב הוא להזיק את הבריות.  
:אמר ליה: רבי, הרי כמה שנים שאני נתון כאן, ובצהרים ובלילה וביום לא הזקתי בריה, והרוח הזה בא עלי עכשיו ממקום אחר ומבקש להוציאני מכאן ולישב הוא להזיק את הבריות.  
:אמר לו: ומה נעשה?  
:אמר לו: ומה נעשה?  
שורה 31: שורה 31:
:אמרו: לא זזו משם עד שראו כחרדת דם צף על פני המעין.  
:אמרו: לא זזו משם עד שראו כחרדת דם צף על פני המעין.  
:כששמעו חכמים בדבר, אמרו: ומה אם דבר שלא נברא לשום סיוע, צריך סיוע וסעד. בני אדם על אחת כמה וכמה.  
:כששמעו חכמים בדבר, אמרו: ומה אם דבר שלא נברא לשום סיוע, צריך סיוע וסעד. בני אדם על אחת כמה וכמה.  
:לפיכך אמר דוד: "ישלח עזרך מקדש, ומציון יסעדך"{{הערה|תהלים כ' ג'}}:{{הערה|מדרש תנחומא לפרשת קדושים, סימן ט'}}
:לפיכך אמר דוד: "ישלח עזרך מקדש, ומציון יסעדך"{{הערה|תהלים כ, ג.}}:{{הערה|מדרש תנחומא לפרשת קדושים סימן ט.}}


==דידן נצח תשמ"ז==
==דידן נצח תשמ"ז==
{{ערך מורחב|פרשת הספרים}}
{{ערך מורחב|פרשת הספרים}}
{{להשלים}}
בשנת [[תשמ"ה]], ספרים השייכים לרבותינו נשיאינו, נגנבו מ[[ספריית ליובאוויטש]].


===ניגון דידן נצח===
הפרשיה הגיעה לבית משפט. [[הרבי]] היה מעורה בכל מהלך הפרשיה, ונתן הוראות בכל פרט ופרט בנוגע למשפט. הרבי ראה במשפט קיטרוג על [[חסידות חב"ד]] בדורנו.
בעקבות משפט הספרים המפורסם, שהחל ב[[חודש תמוז]] [[תשמ"ה]] ונוגן לאורך שנת [[תשמ"ו]] עד ל[[ה' טבת תשמ"ז]], אז הוכרז הניצחון על ידי השופטים. הרכיבו החסידים את המילים "דידן נצח" על ניגון חב"די, שבו תנועה של נצחון,
הניגון היה מקובל והיה מושר פעמים בהתוועדיות אצל הרבי (לדוגמה פורים תשל"א בסיום השיחה השביעית), ובמהלך המשפט חסידים חיברו את המילים דידן נצח למילים.


הפעם הראשונה בה הושר ה[[ניגון]] עם מילים בפני בפני [[הרבי]] היה ב[[התוועדות]] [[י"ט כסלו]] [[תשמ"ו]], ביום פתיחת [[משפט הספרים]].  
עיקר הפרשיה - "דידן נצח" - הסתיימה בשנת [[תשמ"ז]] ביום [[ה' טבת תשמ"ז|ה' טבת]] כאשר פסק השופט כי הספריה והספרים שייכים ל[[אגודת חסידי חב"ד]]. בהמשך הגיש הצד שכנגד ערעור לבית משפט אותו דחה השופט. הפרשיה הסתיימה רק בשנת [[תש"נ]].  


ישנו ניגון נוסף, שמכונה "דידן נצח האמריקאי" שגם הולחן במהלך המשפט על ידי ר' [[שלום ברוכשטט]], אך לא ראו שהרבי נהנה ממנו כמו בניגון המקובל, ועל כן בקרב אנ"ש מנגים את הניגון הנפוץ.
===ניגון דידן נצח===
במהלך המשפט חיבר הרב [[בערל לאזאר]]{{מקור}} את המילים דידן נצח על ניגון חב"די, שבו תנועה של נצחון.
הניגון היה מקובל והיה מושר פעמים בהתוועדויות אצל הרבי (לדוגמה פורים תשל"א בסיום השיחה השביעית).


===מנהגי ה' טבת===
הפעם הראשונה בה הושר ה[[ניגון]] עם מילים בפני [[הרבי]] היה ב[[התוועדות]] [[י"ט כסלו]] [[תשמ]], ביום פתיחת [[משפט הספרים]].  
{{עריכה|פסקה=כן}}
א. הימים האלה נזכרים ונעשים מידי שנה בשנה, "נזכרים" ועל ידי זה "נעשים" אותם הענינים שהיו בפעם הראשונה - להקבע ל"יום סגולה" ו"עת רצון" בכל הקשור לנצחונם של הספרים.


ב. מכאן ולהבא צריך להיות חיזוק והוספה בלימוד התורה ביתר שאת וביתר עוז, וזהו "אבן הבוחן" לנצחונם האמיתי של הספרים, "דידן - דהספרים - נצח".
ניגון זה הוא ניגון נ"ג בפרוייקט [[מסורת הניגונים]].


ג. בפשטות - להוסיף בקביעות עתים לתורה, כולל ובמיוחד - לימוד ברבים, "עשרה שיושבים ועוסקים בתורה", מתוך "דיבוק חברים" ו"[[פלפול]] התלמידים".
====מארש דידן נצח====
{{ערך מורחב|ערך=[[מארש דידן נצח]]}}
ישנו ניגון נוסף, שמכונה "[[מארש דידן נצח]]" שהולחן לאחר הנצחון במשפט על ידי ר' [[שלום ברוכשטט]], הוא הושר בפני הרבי במהלך [[כוס של ברכה]], אך לא ראו שהרבי נהנה ממנו כמו בניגון המקובל, ועל כן בקרב אנ"ש מנגנים יותר את הניגון הנפוץ.


ד. ולכל ראש לימוד המשניות, ועל דרך זה ללמוד בספרים אלו שנפדו לימוד המביא לידי מעשה, עד ללימוד ההלכות, בספר הרמב"ם, בשולחן ערוך ונושאי כליו, וב[[פנימיות התורה]], [[תורת החסידות]] שעל ידי זה יכולים לקיים המצוות שחיובן תמידי בכל רגע, [[אמונה בה'|אמונת ה']], יחודו [[אהבת ה'|אהבתו]] [[יראת ה'|ויראתו]] כו'.
===לאחר הניצחון===
לאחר סיום המשפט והנצחון, הפך הביטוי 'דידן נצח' לביטוי שגור בפי חסידים, במצבי אתגר עיכוב ומניעה.


ה. ועוד וגם זה עיקר - שהלימוד עצמו הוא באופן שחודר כל מציאות שלו, "כל עצמותי תאמרנה", "ערוכה בכל [[רמ"ח אברים]]", מהמוח שבראש עד להעקב שברגל, בכל החיות וההתלהבות.
גם הרבי בעצמו משתמש בכמה הזדמנויות בביטוי זה{{הערה|1=ראו לדוגמה [https://chabadpedia.co.il/images/2/2f/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%91.pdf מענות קודש לרב מנחם מענדל מטוסוב, ג' כסלו תש"נ, עמוד 47].}}.
 
ו. וכן לעורר רבים מישראל להוסיף בלימוד התורה, עפ"י הציווי "ואהבת לרעך כמוך", שזהו "כלל גדול בתורה" ויתירה מזה "זו היא כל התורה כולה, ואידך פירושא הוא".
 
====רכישת ספרי קודש בכל בית פרטי====
ז. בכל בית פרטי וגם בחדר האוכל של כל אחד ואחד מישראל צריכים להיות ספרי היסוד של יהדות נוסף לחומש, סידור, תהלים, ובבית חסידי - גם [[ספר התניא]] כולל ובמיוחד ספרי הלכה בענינים הנוגעים לחיי היום-יום, שילמדו בהם לעתים קרובות, כדי לדעת את המעשה אשר יעשון.
 
ח. וכן בנוגע לחתן-כלה שמתכוננים לבנות בית יהודי - שביחד עם ההשתדלות להכין כלי הבית, "מטה וכסא ושולחן ומנורה" יש להשתדל ואדרבה - לכל ראש שבבית יהיו ספרי קודש, שילמדו בהם, ועד שנעשה "[[בית מלא ספרים]]".
 
ט. לכל ילד וילדה גם הקטנים ביותר, שהגיעו לכלל הבנה, משהתינוק מתחיל לדבר יהיו ספרי קודש משלהם, כמו: סידור, חומש, ותהלים, [[תניא]] קטן, ספרים שיהיו ברשותם ואחריותם, ויניחום בחדרם.
 
י. ובודאי יסבירו לילדים שלא יחששו מלהרבות בשימוש הספרים מחשש שיתקלקלו ויקרעו - מכיון שיבטיחו להם שיקנו להם ספרים חדשים ומהודרים עוד יותר.
 
נוסף על זה שכל אחד ואחת יוסיף בהספריה שלו - יש לפרסם זאת גם בסביבתו, ולבאר את גודל הענין שבזה.


==ראו גם==
==ראו גם==
שורה 77: שורה 65:
*[http://old2.ih.chabad.info/images/update/331.pdf מגילת ה' טבת] {{תבנית:PDF}} - סיפור הפרשה מפי הרב יוסף קרסיק, בעריכת מערכת [[שבועון בית משיח]]
*[http://old2.ih.chabad.info/images/update/331.pdf מגילת ה' טבת] {{תבנית:PDF}} - סיפור הפרשה מפי הרב יוסף קרסיק, בעריכת מערכת [[שבועון בית משיח]]
* [http://www.hageula.com/vid/770/2912.html כך חגגו את דידן נצח] וידאו ויומן {{וידאו}} - אתר הגאולה
* [http://www.hageula.com/vid/770/2912.html כך חגגו את דידן נצח] וידאו ויומן {{וידאו}} - אתר הגאולה
*הרב דוד נחשון, '''[http://chabad.info/blogs/%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93-%D7%97%D7%99-%D7%A9%D7%9C-%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%97%D7%99-%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/ חסיד של רבי חי קונה ספרים חיים!]''', מאמר דעה לקראת ה' טבת תשע"ו
*הרב דוד נחשון, '''[http://chabad.info/blogs/%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93-%D7%97%D7%99-%D7%A9%D7%9C-%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%97%D7%99-%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/ חסיד של רבי חי קונה ספרים חיים!]''', מאמר דעה לקראת ה' טבת תשע"ו {{אינפו}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/02/blog-post_22.html וידאו מבהיל: הרבי כפי שאף פעם לא ראיתם]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}}
 
;ניגון דידן נצח
;ניגון דידן נצח
* [http://www.video.hageula.com/musicvideo.php?vid=1275e1244 הרבי מעודד את שירת ניגון דידן נצח] {{וידאו}} - אתר הגאולה
* [http://www.video.hageula.com/musicvideo.php?vid=1275e1244 הרבי מעודד את שירת ניגון דידן נצח] {{וידאו}} - אתר הגאולה
* [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=816 ניגון דידן נצח] בביצוע אוצר ניגוני חב"ד {{שמע}} {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=816 ניגון דידן נצח] בביצוע אוצר ניגוני חב"ד {{שמע}} {{אינפו}}
* [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=752 ניגון דידן נצח] בביצוע תזמורתו של [[משה לאופר]] {{שמע}} {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=752 ניגון דידן נצח] בביצוע תזמורתו של [[משה לאופר]] {{שמע}} {{אינפו}}
* [http://chabadpedia.co.il/images/c/cb/%D7%9E%D7%90%D7%A8%D7%A9_%D7%93%D7%99%D7%93%D7%9F_%D7%A0%D7%A6%D7%97.mp3 מארש שהולחן בשנת תשמ"ז על ידי ר' שלום הלוי ברוכשטט על המילים 'דידן נצח'].
*[https://chabadpedia.co.il/images/f/f6/%D7%93%D7%99%D7%93%D7%9F_%D7%A0%D7%A6%D7%97.mp3 '''לשמיעת הניגון'''] מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ {{שמע}}
;מארש דידן נצח
* [http://chabadpedia.co.il/images/c/cb/%D7%9E%D7%90%D7%A8%D7%A9_%D7%93%D7%99%D7%93%D7%9F_%D7%A0%D7%A6%D7%97.mp3 מארש שהולחן בשנת תשמ"ז על ידי ר' שלום הלוי ברוכשטט על המילים 'דידן נצח'] {{שמע}}


{{מסורת הנגינה}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ניגוני נצחון]]
[[קטגוריה:ניגוני נצחון]]
[[קטגוריה:וילחם מלחמות ה']]
[[קטגוריה:וילחם מלחמות ה']]
[[קטגוריה:פתגמים]]
[[קטגוריה:פתגמים]]

גרסה אחרונה מ־21:01, 11 בדצמבר 2024

דידן נצח [=מארמית: הצד שלנו ניצח] הוא ציטוט מהמדרש העוסק בניצחון יהודים על רוח רעה ששרתה בסביבתם. ציטוט זה הובא על ידי הרבי פעמים רבות בהקשרים שונים, אך במיוחד בקשר לניצחון במשפט הספרים.

ניגון דידן נצח הוא לחן חב"די, שהותאם לצמד המילים, במהלך אותה תקופה של משפט הספרים.

מקור המילים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מקור המילים הוא במדרש[1]: המתאר את גירושה של רוח רעה על ידי האמורא אבא יוסי איש צַיְתוּר בהשתתפות קהל רב מבני ישראל שצעקו 'דידן נצח', והצליחו לגרש את הרוח.

הרבי ביאר[2] את תוכן המדרש בשייכות לאירועי המשפט, שכאשר בני ישראל מתאחדים אל מול הרע - נעשה "דידן נצח" והם מנצחים אותו.

הסיפור במדרש[עריכה | עריכת קוד מקור]

הסיפור מובא בשני מדרשים שונים, בארמית ובלשון הקודש עם שינויים קלים ביניהם:

מדרש רבה

רבי ברכיה, בשם רבי סימון אמר:

מעשה בקרתני באבא יוסי איש ציתור שהיה יושב ושונה על פתח מעין. אתגלי עלוי ההוא רוחא דהוה שרי תמן.
אמר ליה: אתון ידעין כמה שנין אנא שרי הכא ואתין ונפקין אתון ונשיכון ברמשא, ובטיהרא ולית אתון מתנזקין, וכדון תהון ידעין, דהא רוח ביש בעי מישרא הכא, והא מזיק ברייתא.
אמר ליה: ומה נעביד?
אמר ליה: אזיל ואסהיד בבני מתא, ואמור להון: מאן דאית ליה מכוש, מאן דאית ליה פס, מאן דאית ליה מגרופי, יפקון הכא למחר עם מצמחיה דיומא, ויהון מסתכלין על אפי מיא, וכד אינון חמיין ערבוביא דמיא יהון מקשיין בפריזלא, ואמרין: דידן נצח, ולא יפקון מן הכא, עד זמן דיחמון חרדה דדמא על אפי מיא.
אזל ואסהיד בבני קרתא, ואמר להון: מאן דהוה ליה מכוש, מאן דהוה ליה פס, מאן דהוה ליה מגרופי, נפקון למחר לתמן עם מצמחיה דיומא, ויהון מסתכלין כלפי מיא.
כיון דחמו ערבוביא במיא, הוון מקשיין בפרזלא, ואמרו: דידן נצח, דידן נצח, ולא עלון מן תמן, עד זמן דחמון כמין חרדא דדמא על אפי מיא.
והרי דברים קל וחומר, ומה אם הרוחות, שלא נבראו לשום סיוע, צריכין סיוע, אנו שנבראנו לסיוע על אחת כמה וכמה!
הוי "ישלח עזרך מקדש"[1].
מדרש תנחומא

אמר רבי ברכיה בר סימון:

מעשה היה בקרייתנו, ברוח אחד שהיה שרוי על המעין, בא רוח אחר להזדווג לו ובקש להוציאו משם. היה שם חסיד אחד ושמו יוסי איש צייתור, נגלה לו אותו הרוח.
אמר ליה: רבי, הרי כמה שנים שאני נתון כאן, ובצהרים ובלילה וביום לא הזקתי בריה, והרוח הזה בא עלי עכשיו ממקום אחר ומבקש להוציאני מכאן ולישב הוא להזיק את הבריות.
אמר לו: ומה נעשה?
אמר לו: טלו מקליכם ומגלכם וצאו עליו בשעת הצהרים ואמרו: שלנו נצח שלנו נוצח, והוא בורח.
עשו כן והבריחוהו משם.
אמרו: לא זזו משם עד שראו כחרדת דם צף על פני המעין.
כששמעו חכמים בדבר, אמרו: ומה אם דבר שלא נברא לשום סיוע, צריך סיוע וסעד. בני אדם על אחת כמה וכמה.
לפיכך אמר דוד: "ישלח עזרך מקדש, ומציון יסעדך"[3]:[4]

דידן נצח תשמ"ז[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – פרשת הספרים

בשנת תשמ"ה, ספרים השייכים לרבותינו נשיאינו, נגנבו מספריית ליובאוויטש.

הפרשיה הגיעה לבית משפט. הרבי היה מעורה בכל מהלך הפרשיה, ונתן הוראות בכל פרט ופרט בנוגע למשפט. הרבי ראה במשפט קיטרוג על חסידות חב"ד בדורנו.

עיקר הפרשיה - "דידן נצח" - הסתיימה בשנת תשמ"ז ביום ה' טבת כאשר פסק השופט כי הספריה והספרים שייכים לאגודת חסידי חב"ד. בהמשך הגיש הצד שכנגד ערעור לבית משפט אותו דחה השופט. הפרשיה הסתיימה רק בשנת תש"נ.

ניגון דידן נצח[עריכה | עריכת קוד מקור]

במהלך המשפט חיבר הרב בערל לאזאר[דרוש מקור] את המילים דידן נצח על ניגון חב"די, שבו תנועה של נצחון. הניגון היה מקובל והיה מושר פעמים בהתוועדויות אצל הרבי (לדוגמה פורים תשל"א בסיום השיחה השביעית).

הפעם הראשונה בה הושר הניגון עם מילים בפני הרבי היה בהתוועדות י"ט כסלו תשמ"ו, ביום פתיחת משפט הספרים.

ניגון זה הוא ניגון נ"ג בפרוייקט מסורת הניגונים.

מארש דידן נצח[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – מארש דידן נצח

ישנו ניגון נוסף, שמכונה "מארש דידן נצח" שהולחן לאחר הנצחון במשפט על ידי ר' שלום ברוכשטט, הוא הושר בפני הרבי במהלך כוס של ברכה, אך לא ראו שהרבי נהנה ממנו כמו בניגון המקובל, ועל כן בקרב אנ"ש מנגנים יותר את הניגון הנפוץ.

לאחר הניצחון[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר סיום המשפט והנצחון, הפך הביטוי 'דידן נצח' לביטוי שגור בפי חסידים, במצבי אתגר עיכוב ומניעה.

גם הרבי בעצמו משתמש בכמה הזדמנויות בביטוי זה[5].

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ניגון דידן נצח
מארש דידן נצח


מסורת הניגונים - ר' דוד הורביץ
ניגוני רבותינו נשיאינו: א · ב · ג · ד · ה · ו · ז · ח · ט · י · יא · יב · יג · יד · טו · טז · יז · יח · יט · כ · כא · כב · כג · כד | זמנים שונים: כה · כו · כז · כח · כט · ל · לא · לב · לג-לד · לה · לו-לז · לח · לט · מ · מא · מב · מג · מד · מה-מו · מז · מח · מט · נ · נא · נב · נג · נד · נה · נו · נז | ניגוני י"א ניסן: נח · נט · ס · סא · סב · סג · סד · סה · סו · סז · סח · סט · ע · עא · עב · עג · עד | ניגונים לימים נוראים: עה · עו · עז · עח · עט · פ · פא · פב · פג · פד · פה · פו · פז · פח · פט · צ · צא | נוסח התפילה: צב · צג · צד · צה · צו · צז · צח · צט · ק | ניגוני התוועדות: קא · קב · קג · קד · קה · קו · קז · קח · קט · קי · קיא · קיב · קיג (א) / קיג (ב) · קיד · קטו · קטז · קיז · קיח · קיט-קכ · קכא · קכב · קכג-קמ · קמא · קמב | ניגוני געגועים: קמג · קמד · קמה · קמו · קמז · קמח · קמט · קנ · קנא · קנב · קנג-קנד | ניגונים לשבת ויום טוב: קנה · קנו-קסו | ניגוני שמחה וריקוד: קסז-קעב · קעג · קעד · קעה · קעו-קעח · קעט-קפ · קפא · קפב · קפג-קצא · קצב · קצג · קצד-קצז | ניגוני מארש: קצח · קצט · ר-רא · רב · רג · רד · רה · רו · רז-רטו
ניתן לראות את שם הניגון באמצעות ריחוף עם סמן העכבר על מספר הניגון

הערות שוליים

  1. 1.0 1.1 ויקרא רבה פרשה כד אות ג.
  2. שיחת י"ב טבת תשמ"ז.
  3. תהלים כ, ג.
  4. מדרש תנחומא לפרשת קדושים סימן ט.
  5. ראו לדוגמה מענות קודש לרב מנחם מענדל מטוסוב, ג' כסלו תש"נ, עמוד 47.