שיניים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(12 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{להשלים|כל הערך=כן}}
{{איברים}}
[[קובץ:שיניים.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|השיניים הקדמיות]]
[[קובץ:שיניים.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|השיניים הקדמיות]]
'''שיניים''' הם עצמים הקבועים ב[[פה]] ותפקידם הוא לטחון ולרסק את המאכל. השיניים משמשות גם להפקת חלק מצלילי הדיבור.
'''שיניים''' הן מבנים קשיחים הקבועים ב[[פה]]. השיניים משמשות לחיתוך ועיבוד המזון. השיניים משמשות גם להפקת חלק מצלילי הדיבור.
=== ההקפדה על ניקיונן ===
חשיבות ניקיון השיניים רבה, בין השאר לשמירה על פה נקי, הנחוץ עבור התפילה לפי ה[[הלכה]]{{הערה|ראו בשיחת שבת [[פרשת משפטים]] [[תשכ"ה]]. יחידות הרב [[מרדכי מנטליק]] אצל [[אדמו"ר הריי"צ]], [[ז' אדר]] [[תש"ט]].}}.


ל[[יהודי]] יש 32 שיניים בפה כנגד [[ל"ב נתיבות חכמה]], מכיון שה[[חיך]] - שבו קבועות השיניים, הוא מקום התגלות ה[[חכמה]] בפרצוף [[אריך אנפין]] (לעומת ה[[גרון]] שהוא בחינת הבינה דאריך אנפין).
כחלק מחשיבות ה[[רפואה מונעת|רפואה המונעת]], מעודד הרבי הקפדה על בריאות השיניים, כולל צחצוח שיניים מגיל מוקדם למניעת חורים{{הערה|[https://www.chabad.org/therebbe/letters/default_cdo/aid/2185973/jewish/Vaccination-and-Torah.htm מכתב באנגלית, ט"ו תמוז תשמ"ו], תרגום: מורה לדור נבוך חלק ב' עמוד 18.}}. ב[[יחידות]] לאחד מ[[תמימים|התמימים]] ב[[תומכי תמימים המרכזית 770|ישיבה ב770]] העיר הרבי שעליו להקפיד על צחצוח השיניים{{הערה|[[דעם רבי'נס קינדער (ספר)|דעם רבי'נס קינדער]] עמוד רחצ.}}. כמו כן, ב[[סדר הנהגה לתלמידים (קובץ)|סדר הנהגה לתלמידים]] שהוגה על ידי הרבי נכתב: "רחץ פה ונקה שינך (בימות החול) בכל בוקר, כי נוגע הוא לבריאות הגוף, וגם אסור להזכיר שם שמים בלי רחיצת הפה (לבד מיום תענית).".
 
==המשמעות הרוחנית==
ב[[קבלה]] מבואר של[[אדם (מין המדבר)|אדם]] יש 32 שיניים בפה כנגד [[ל"ב נתיבות חכמה]] שלמעלה, מכיון שה[[חיך]] - שבו קבועות השיניים, הוא מקום התגלות ה[[חכמה]] בפרצוף [[אריך אנפין]] (לעומת ה[[גרון]] שהוא בחינת ה[[בינה]] דאריך אנפין).
==בחסידות==
==בחסידות==
אדמו"ר הזקן מפרש{{הערה|תורה אור ויחי מז, ג}} את הפסוק "לבן שינים מחלב" כי שינים הם הטוחנות את המאכל להיות מתעכל במעים שעל ידי יהי' מזון לגוף.
[[אדמו"ר הזקן]] מפרש{{הערה|[[תורה אור]] ויחי מז, ג.}} את הפסוק "לבן שינים מחלב" כי שינים הם הטוחנות את המאכל להיות מתעכל במעים שעל ידי יהי' מזון ל[[גוף]]. כמו שאם אין האדם טוחן ולועס המאכל בשיניו לא יבא המאכל לידי עכול כלל ולא יהיה לו למזון ולשובע. כך ברוחניות, כדי שיהי' מזון ל"[[רמ"ח אברין דמלכא]]", שתהא [[נפש]]ו [[מרכבה]] אליהם שיתאחד ממש עם הנפש, צריך האדם להקדים לכך את בחינת השינים הטוחנות ומפררות, דהיינו לפרר ולברר כל מעשיו ודבוריו ומחשבותיו ולדקדק ולפשפש בהן, כדי שעל ידי כן יהיה בבחינת עכול בנפש, שהטוב יקבל למזון ולשובע והפסולת המעורב תערובת זר ופסולת ידחה לחוץ. וכן בענין בירורי המדות [[אהבה]] ו[[יראה]], כל אדם לפי שיעורו עליו לשקול במאזני שכלו כיצד היא האהבה האמיתית לה'.
 
וכמו שאם אין האדם טוחן ולועס המאכל בשיניו לא יבא המאכל לידי עכול כלל ולא יהיה לו למזון ולשובע. כך ברוחניות, כדי שיהי' מזון ל"רמ"ח אברין דמלכא", שתהא [[נפש|נפשו]] [[מרכבה]] אליהם שיתאחד ממש עם הנפש, צריך האדם להקדים לכך את בחינת השינים הטוחנות ומפררות, דהיינו לפרר ולברר כל מעשיו ודבוריו ומחשבותיו ולדקדק ולפשפש בהן, כדי שעל ידי כן יהיה בבחינת עכול בנפש, שהטוב יקבל למזון ולשובע והפסולת המעורב תערובת זר ופסולת ידחה לחוץ. וכן בענין בירורי המדות אהבה ויראה, כל אדם לפי שיעורו עליו לשקול במאזני שכלו כיצד היא האהבה האמיתית לה'.


{{הערות שוליים|}}
{{הערות שוליים}}
{{אדם}}
{{אדם}}
[[קטגוריה:ערכים בחסידות]]
[[קטגוריה:אברי הגוף]]
[[קטגוריה:אברי הגוף]]

גרסה אחרונה מ־14:27, 29 באוקטובר 2024

איברי גוף האדם
מושגים כלליים
ראשפניםנשימהדםגידיםורידי הדםעורקיםעצביםבשרעצמותעורשערות הראש והזקן
איברי הראש
גולגולתמצחמוחקרום שעל המוחאויר שבין המוח לגלגולתקרום שעל האוירשערות הראש והזקןזקןעינייםעפעפייםאוזנייםאףפהשפתייםלשוןחיךשינייםצואר - (קנה, ושט וורידים)עורףלחייםסנטר
איברי הגוף
בית החזהבית השחיבטןטבוראגןלבריאותכליותכיס המרהכבדקיבהאיברי הפסולתאיברי ההולדהסיומא דגופאיסוד דנוקבא
גפיים
כתפייםידייםרגלייםעקבאצבעותציפורניים
ראו גם
אשר יצרבריאות ורפואהאדם - מין המדבר (תבנית)
השיניים הקדמיות

שיניים הן מבנים קשיחים הקבועים בפה. השיניים משמשות לחיתוך ועיבוד המזון. השיניים משמשות גם להפקת חלק מצלילי הדיבור.

ההקפדה על ניקיונן[עריכה | עריכת קוד מקור]

חשיבות ניקיון השיניים רבה, בין השאר לשמירה על פה נקי, הנחוץ עבור התפילה לפי ההלכה[1].

כחלק מחשיבות הרפואה המונעת, מעודד הרבי הקפדה על בריאות השיניים, כולל צחצוח שיניים מגיל מוקדם למניעת חורים[2]. ביחידות לאחד מהתמימים בישיבה ב770 העיר הרבי שעליו להקפיד על צחצוח השיניים[3]. כמו כן, בסדר הנהגה לתלמידים שהוגה על ידי הרבי נכתב: "רחץ פה ונקה שינך (בימות החול) בכל בוקר, כי נוגע הוא לבריאות הגוף, וגם אסור להזכיר שם שמים בלי רחיצת הפה (לבד מיום תענית).".

המשמעות הרוחנית[עריכה | עריכת קוד מקור]

בקבלה מבואר שלאדם יש 32 שיניים בפה כנגד ל"ב נתיבות חכמה שלמעלה, מכיון שהחיך - שבו קבועות השיניים, הוא מקום התגלות החכמה בפרצוף אריך אנפין (לעומת הגרון שהוא בחינת הבינה דאריך אנפין).

בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר הזקן מפרש[4] את הפסוק "לבן שינים מחלב" כי שינים הם הטוחנות את המאכל להיות מתעכל במעים שעל ידי יהי' מזון לגוף. כמו שאם אין האדם טוחן ולועס המאכל בשיניו לא יבא המאכל לידי עכול כלל ולא יהיה לו למזון ולשובע. כך ברוחניות, כדי שיהי' מזון ל"רמ"ח אברין דמלכא", שתהא נפשו מרכבה אליהם שיתאחד ממש עם הנפש, צריך האדם להקדים לכך את בחינת השינים הטוחנות ומפררות, דהיינו לפרר ולברר כל מעשיו ודבוריו ומחשבותיו ולדקדק ולפשפש בהן, כדי שעל ידי כן יהיה בבחינת עכול בנפש, שהטוב יקבל למזון ולשובע והפסולת המעורב תערובת זר ופסולת ידחה לחוץ. וכן בענין בירורי המדות אהבה ויראה, כל אדם לפי שיעורו עליו לשקול במאזני שכלו כיצד היא האהבה האמיתית לה'.

הערות שוליים

  1. ראו בשיחת שבת פרשת משפטים תשכ"ה. יחידות הרב מרדכי מנטליק אצל אדמו"ר הריי"צ, ז' אדר תש"ט.
  2. מכתב באנגלית, ט"ו תמוז תשמ"ו, תרגום: מורה לדור נבוך חלק ב' עמוד 18.
  3. דעם רבי'נס קינדער עמוד רחצ.
  4. תורה אור ויחי מז, ג.