הר הבית: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
מ (שוחזר מעריכות של 81.218.105.2 (שיחה) לעריכה האחרונה של הנחה)
מ (החלפת טקסט – "ראה לדוגמה" ב־"ראו לדוגמה")
 
(62 גרסאות ביניים של 28 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:הר הבית מעוצב 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה מעובדת של הר הבית, שפרסם [[אבי טאוב]] בברכת הרבי, במסגרת חברת יהלומים]]
[[קובץ:הר הבית מעוצב 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה מעובדת של הר הבית, במסגרת פרסומי חברת [[שפע ימים]]]]
'''הר הבית''' הוא שמו של מתחם מוקף חומה שהקיף את בתי המקדש, [[בית המקדש הראשון]] והשני, ושם גם עתיד להיבנות [[בית המקדש]] השלישי. למתחם זה ישנם דינים מיוחדים וקדושתו כ[[מחנה לויה]]. (כהיום מקובל לקרוא לכל ההר בשם "הר הבית") הוא נקרא גם "הר המוריה"{{הערת שוליים|בסוף [[פרשת חיי שרה]].}}
[[קובץ:הר הבית והכותל.jpeg|250px|שמאל|ממוזער|מקום הר הבית ו[[הכותל המערבי]] כיום]]
'''הר הבית''' (נקרא גם '''הר המוריה''') הוא הר בעיר [[ירושלים]] שעליו עמדו [[בית המקדש|בתי המקדש]] [[בית המקדש הראשון|הראשון]] ו[[בית המקדש השני|השני]], ושם גם עתיד להיבנות [[בית המקדש השלישי]]. באופן ספציפי, מוגדר "הר הבית" מתחם מוקף חומה על גבי ההר שבתוכו בית המקדש, שלו ישנם דינים מיוחדים, וקדושתו כ[[מחנה לויה]].


שם בנה אברהם אבינו את המזבח והעלה עליו את יצחק בנו, ובמקום זה ממש היה המזבח לאחר זמן.
עוד קודם בניין בית המקדש אירעו במקום זה מספר מאורעות חשובים בתולדות האנושות והיהדות, והוא שימש להקרבת [[קרבנות]] מאז [[בריאת העולם]] - החל מ[[אדם הראשון]] שנברא במקום זה והקריב שם קרבן, ממשיך ב[[קין]] ו[[הבל]], ו[[נח]] שהקריבו קרבנות במקום. כמו כן שם נערכה [[עקידת יצחק]]{{הערה|רמב"ם, הלכות בית הבחירה פרק ב הלכה ב.}}.


==דיני ההר ומקורו==
==דיני הר הבית ומקורם==
קדושת הר הבית חמורה יותר מקדושת ירושלים, ודינה כ[[מחנה לויה]].{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=29&daf=116b&format=pdf תלמוד בבלי זבחים קטז].}} ומצד מצוות [[חיוב שילוח מן המחנה|שילוח מן המחנה]] חל איסור כניסה ל[[זבה|זבים ולזבות]] ל[[נדות]] ול[[יולדות]].{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37949&st=&pgnum=74 משנה כלים פרק א משנה ח].}} על פי דרשת חז"ל בפסוק "וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכֹל טָמֵא לָנָפֶשׁ"{{הערה|ספר במדבר ה, ב.}}. אולם הכניסה לטמאי-מת ולאינם יהודים היתה מותרת עד החיל.  
קדושת הר הבית חמורה יותר מקדושת ירושלים, ודינה כ[[מחנה לויה]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=29&daf=116b&format=pdf תלמוד בבלי זבחים קטז].}}. ומצד מצוות [[חיוב שילוח מן המחנה|שילוח מן המחנה]] חל איסור כניסה ל[[זבה|זבים ולזבות]] ל[[נדות]] ול[[יולדות]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37949&st=&pgnum=74 משנה כלים פרק א משנה ח].}} לכל שטח הר הבית. על פי דרשת חז"ל בפסוק "וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכֹל טָמֵא לָנָפֶשׁ"{{הערה|ספר במדבר ה, ב.}}. אולם הכניסה לטמאי-מת ולאינם יהודים מותרת עד החיל.


הנכנס להר הבית חלה עליו [[מצוות מורא מקדש]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=8&hilchos=41&perek=7&halocha=1&hilite= רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ז הלכה א-ב.]}} ולכן אין לו להכנס עם מנעליו ובמלבושים שאינם מכובדים או לירוק ולהכנס שלא לצורך מצווה.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=54&format=pdf משנה ברכות דף נד, א.].}}
הנכנס להר הבית חלה עליו [[מצוות מורא מקדש]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=8&hilchos=41&perek=7&halocha=1&hilite= רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ז הלכה א-ב.]}} ולכן אסור לו להכנס עם מנעליו ובמלבושים שאינם מכובדים או לירוק. כמו כן, הכניסה להר מותרת רק לצורך מצווה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=54&format=pdf משנה ברכות דף נד, א.].}}.


סדר הליכה מיוחד היה בהר הבית - כל הנכנסים דרך השערים היו ממשיכים ופונים לצד ימין, והיוצאים היו מקיפים לכיוון שמאל{{הערה|"כגון מי שנכנס על שער שושן הבירה אינו הולך על שער חולדה אלא על שער טדי" (פירוש המשניות לרמב"ם) ובפירוש הרא"ש (שם) כתב שהוא אם צריך למשהו בהר הבית (משמע שאם צריך להכנס לעזרה אינו צריך להקיף).}} חוץ מאבל ומנודה שהיו נכנסים ומקיפים לצד שמאל. אדם שהיה מקיף את הבית משמאל, אם היה אבל היו אומרים לו "השוכן בבית הזה ינחמך". היה מנודה, היו אומרים לו: "השוכן בבית הזה יתן בלבם ויקרבוך" לדעת [[רבי מאיר]], אך ל[[רבי יוסי]] היו אומרים לו "השוכן בבית הזה יתן בלבך ותשמע לדברי חבירך ויקרבוך"{{הערה|1=מדות פרק ב' משנה ב.}}. בסיבת הדבר כתב בפירוש הרא"ש שהוא נלמד מהפסוק "שלשה פונים מזרחה"{{הערה|מלאכים-א ז.}} שכל הליכה צריכה להיעשות משמאל לימין.{{הערה|פירוש הרא"ש שם.}} ויש שכותבים{{הערה|ראה פירוש רמב"ם לעם הלכות בית הבחירה פרק ז הלכה ג.}} שמהקשר ההלכות ברמב"ם משמע שהוא מצד דין מורא מקדש.
סדר הליכה מיוחד היה בהר הבית - כל הנכנסים דרך השערים היו ממשיכים ופונים לצד ימין.{{הערה|"לבד מי שנכנס על שער שושן הבירה שאינו הולך על שער חולדה אלא על שער טדי" (פירוש המשניות לרמב"ם) ובפירוש הרא"ש (שם) כתב שהוא אם צריך למשהו בהר הבית (משמע שאם צריך להכנס לעזרה אינו צריך להקיף).}} חוץ מאבל ומנודה שהיו נכנסים ומקיפים לצד שמאל.
אדם שהיה מקיף את הבית משמאל היה מקבל ברכות משאר העוברים, על פי הסיבה בגללה הוא מקיף כך: אם היה אבל היו אומרים לו "השוכן בבית הזה ינחמך". היה מנודה, היו אומרים לו: "השוכן בבית הזה יתן בלבם ויקרבוך" לדעת [[רבי מאיר]], אך ל[[רבי יוסי]] היו אומרים לו "השוכן בבית הזה יתן בלבך ותשמע לדברי חבירך ויקרבוך"{{הערה|1=מדות פרק ב' משנה ב.}}.
בסיבת הדבר כתב בפירוש הרא"ש שהוא נלמד מהפסוק "שלשה פונים מזרחה"{{הערה|מלאכים-א ז.}} שכל הליכה צריכה להיעשות משמאל לימין{{הערה|פירוש הרא"ש שם.}}. ויש שכותבים{{הערה|ראה פירוש רמב"ם לעם הלכות בית הבחירה פרק ז הלכה ג.}} שמהקשר ההלכות ברמב"ם משמע שהוא מצד דין מורא מקדש.


==מבנה ההר==
==מבנה ההר==
הר הבית היה שטח ריבועי גדול במעלה ההר בירושלים, וסביבו היתה חומה היא הנקראת "חומת הר הבית". שטחו היה חמש מאות אמה על חמש מאות אמה.
הר הבית היה שטח ריבועי גדול במעלה ההר בירושלים, וסביבו הייתה חומה היא הנקראת "חומת הר הבית". שטחו היה חמש מאות אמה על חמש מאות אמה.


באמצעו משוך לצד צפונית מערבית היו [[עזרה|העזרות]] ([[עזרת נשים]], [[עזרת ישראל]] ו[[עזרת כהנים]]). כך שבדרום היה ריבוי שטח פנוי יחסית לשאר הצדדים, ובמזרחו יותר במערב והצפון. ולכן עיקר השימוש והלשכות היו בצידו הדרומי{{הערה|משנה תמיד פרק ב משנה א.}}.
באמצעו משוך לצד צפונית מערבית היו [[עזרה|העזרות]] ([[עזרת נשים]], [[עזרת ישראל]] ו[[עזרת כהנים]]). כך שבדרום היה ריבוי שטח פנוי יחסית לשאר הצדדים, ובמזרחו יותר במערב והצפון. ולכן עיקר השימוש והלשכות היו בצידו הדרומי{{הערה|משנה תמיד פרק ב משנה א.}}.
בתוך ההר בקירוב לעזרות היתה חומת [[הסורג]] שלפנים ממנה היה שטח ה[[חיל]] ובתוכם המדרגות שמהם הכניסה לשערי העזרה.
בתוך ההר בקירוב לעזרות הייתה חומת [[הסורג]] שלפנים ממנה היה שטח ה[[חיל]] ובתוכם המדרגות שמהם הכניסה לשערי העזרה.


בקירוב לפתח הר הבית היה בית דין מלבד עוד שני בתי הדינים שהיו בפתח העזרה וב[[לשכת הגזית]].{{מקור|משנה??}}
בקירוב לפתח הר הבית היה בית דין מלבד עוד שני בתי הדינים שהיו בפתח העזרה וב[[לשכת הגזית]]{{הערה|[[רמב"ם]] הלכות סנהדרין פ"א ה"ג}}.
 
הר הבית היה מקורה{{הערה|[[רמב"ם]] הלכות בית הבחירה פרק ה' הלכה א'}}. אולם נראה מהפוסקים שהקרוי לא היה על גבי העזרות, וגם ההר עצמו לא כולו היה מקורה{{הערה|הערת הרבי, [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/22/8527.htm אגרות קודש כרך כב אגרת ח'תקכז]. ויש מפרשים שהקירוי היה רק "סטיו לפנים מסטיו" כלשון הרמבם, כלומר - רק 2 שורות עמודים סביב.}}.


הר הבית היה מקורה. אולם נראה מהפוסקים שהקרוי לא היה על גבי העזרות, וגם ההר עצמו לא כולו היה מקורה.{{הערה|הערת הרבי, [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/22/8527.htm אגרות קודש כרך כב אגרת ח'תקכז].}}
===שעריו===
===שעריו===
[[קובץ:ציור שער הר הבית מערבי.jpg|שמאל|ממוזער|150px|ציור של שער צדדי בצידו המערבי-דרומי של הר הבית (קשת רובינסון) - מהוספת הורדוס למבני הבית.]]
[[קובץ:ציור שער הר הבית מערבי.jpg|שמאל|ממוזער|150px|ציור של שער צדדי בצידו המערבי-דרומי של הר הבית (קשת רובינסון) - מהוספת הורדוס למבני הבית.]]
חמשה שערים היו בחומת הר הבית.{{הערה|שם=משנה א ג|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37948&st=&pgnum=311&hilite= משנה מידות פרק א משנה ג].}}
חמשה שערים היו בחומת הר הבית{{הערה|שם=משנה א ג|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37948&st=&pgnum=311&hilite= משנה מידות פרק א משנה ג].}}.
*'''שערי חולדה''', הם שני שערים מצד דרום. יש אומרים כי שמם חולדה ניתן להם על שם שהיו השערים המרכזיים להר הבית{{הערה|הצד הדרומי של ההר היה "עיקר תשמישו" (תמיד פרק ב' משנה א.) או בגלל שעיקר העיר ירושלים היתה מצידה הדרומי של הבית (תפארת ישראל מדות פרק א משנה ג).}}, כחולדה המתגוררת ושכונת בתוך ובעיקר הבתים.{{הבהרה}}{{מקור}} ויש אומרים{{הערה|1=רא"ש תמיד פ"א מ"ג.}}{{הערה|תוספות יום טוב מדות פרק א משנה ג.}} כי שם השער ניתן לו לפי שחולדה הנביאה היתה יושבת בין שני שערים אלו, מכיון שלא היתה יכולה לשבת בביתה מחשש [[יחוד|איסור יחוד]]{{הערה|1=מגילה יד א.}}
*'''שערי חולדה''', הם שני שערים מצד דרום. יש אומרים כי שמם חולדה ניתן להם על שם שהיו השערים המרכזיים להר הבית{{הערה|הצד הדרומי של ההר היה "עיקר תשמישו" (תמיד פרק ב' משנה א.) או בגלל שעיקר העיר ירושלים הייתה מצידה הדרומי של הבית (תפארת ישראל מדות פרק א משנה ג).}}, כחולדה המתגוררת ושכונת בתוך ובעיקר הבתים.{{הבהרה}}{{מקור}} ויש אומרים{{הערה|שם=רא"ש|רא"ש תמיד פ"א מ"ג.}}{{הערה|תוספות יום טוב מדות פרק א משנה ג.}} כי שם השער ניתן לו לפי שחולדה הנביאה הייתה יושבת בין שני שערים אלו, מכיון שלא הייתה יכולה לשבת בביתה מחשש [[איסור יחוד]]{{הערה|1=מגילה יד א.}}
*'''שער קיפונוס''', היה השער המערבי של הר הבית, ושימש לכניסה ויציאה של הר הבית. שער זה היה שער קטן. ולפי שה[[שכינה]] במערב, היה השער הזה ראש לכל השערים, "קפי" הוא ראש בשפה היוונית{{הערה|1=רא"ש תמיד פ"א מ"ג.}}. ויש אומרים שבלשון יון הוא "גן", וכונה כן על שם שמחוץ לשער זה היה גן ורדים.{{הערה|תוספות יום טוב בשם שלטי גבורים מדות משנה א פרק ג.}} או יש מפרשים שהוא מלשון מקיף-נס שמקום זה היה הקרוב ביותר לבית קודש הקדשים שבו היה עיקר גילוי שכינה ו[[מקום הארון אינו מן המידה]].{{הערה|מלאכת שלמה מדות פרק א משנה ג.}}
*'''שער קיפונוס''', היה השער המערבי של הר הבית, ושימש לכניסה ויציאה של הר הבית. שער זה היה שער קטן. ולפי שה[[שכינה]] במערב, היה השער הזה ראש לכל השערים, "קפי" הוא ראש בשפה היוונית{{הערה|שם=רא"ש}}. ויש אומרים שבלשון יון הוא "גן", וכונה כן על שם שמחוץ לשער זה היה גן ורדים{{הערה|תוספות יום טוב בשם שלטי גבורים מדות משנה א פרק ג.}}. או יש מפרשים שהוא מלשון מקיף-נס שמקום זה היה הקרוב ביותר לבית קודש הקדשים שבו היה עיקר גילוי שכינה ו[[מקום הארון אינו מן המידה]]{{הערה|מלאכת שלמה מדות פרק א משנה ג.}}.
*'''שער טדי''' הוא השער הצפוני של הר הבית, מבנה השער היה שונה מכל השערים שבמקדש, שכולם היה להם משקופות, חוץ משער זה שהיה בצורה אלכסונית של שתי אבנים המונחים זה על זה באלכסון. באופן כללי לא השתמשו בו{{הערה|שם=משנה א ג}}{{הערה|ראה בפרשני המשנה שהוא שימש למי שרצה לצאת בהצנע (מלאכת שלמה, תפארת ישראל).}} ולשיטת [[רבי אליעזר בן יעקב]] היו ה[[כהנים]] שנטמאו בקרי יוצאים משער זה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37948&st=&pgnum=318 מדות פרק א משנה ט].}} יש אומרים שטדי מלשון גובה, והוא על שם גובה השער שנוצר מצורתו הייחודית. ישנה דעה אחרת כי "טדי" הוא לשון השתחוואה, ב' אבנים מוטות זה על זה נראים הם כמשתחווים זו לזו{{הערה|1=רא"ש תמיד פ"א מ"ג.}}. יש מפרשים מלשון "צניעות" או מלשון "פיוט" ויש גורסים טרי.{{הערה|ראה בכל זה תוספות יום טוב מדות פרק א משנה ג.}}  
*'''שער טדי''' הוא השער הצפוני של הר הבית, מבנה השער היה שונה מכל השערים שבמקדש, שכולם היה להם משקופות, חוץ משער זה שהיה בצורה אלכסונית של שתי אבנים המונחים זה על זה באלכסון. באופן כללי לא השתמשו בו{{הערה|שם=משנה א ג}}{{הערה|ראה בפרשני המשנה שהוא שימש למי שרצה לצאת בהצנע (מלאכת שלמה, תפארת ישראל).}} ולשיטת [[רבי אליעזר בן יעקב]] היו ה[[כהנים]] שנטמאו בקרי יוצאים משער זה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37948&st=&pgnum=318 מדות פרק א משנה ט].}} יש אומרים שטדי מלשון גובה, והוא על שם גובה השער שנוצר מצורתו הייחודית. ישנה דעה אחרת כי "טדי" הוא לשון השתחוואה, ב' אבנים מוטות זה על זה נראים הם כמשתחווים זו לזו{{הערה|שם=רא"ש}}. יש מפרשים מלשון "צניעות" או מלשון "פיוט" ויש גורסים טרי{{הערה|ראה בכל זה תוספות יום טוב מדות פרק א משנה ג.}}.
*'''שער שושן''', שער עליו היה מפוסל צורת העיר שושן הבירה{{הערה|שם=משנה א ג}}, כאשר נצטוו על ידי מלך פרס כשעלו מהגולה כדי שתהיה אימת המלך עליהם ולא ימרדו במלכות.{{הערה|פירוש המשניות לרמב"ם - מדות פרק א משנה ג.}} משם יצאו השורפים את [[פרה אדומה|הפרה]] להר הזיתים{{הערה|שם=משנה א ג}}.
*'''שער שושן''', שער עליו היה מפוסל צורת העיר שושן הבירה{{הערה|שם=משנה א ג}}, כאשר נצטוו על ידי מלך פרס כשעלו מהגולה כדי שתהיה אימת המלך עליהם ולא ימרדו במלכות{{הערה|פירוש המשניות לרמב"ם - מדות פרק א משנה ג.}}. משם יצאו השורפים את [[פרה אדומה|הפרה]] להר הזיתים{{הערה|שם=משנה א ג}}.


[כהיום, ממצאים ארכיאולגים הראו כי היו שערים נוספים בעיקר בחומה המערבית, גם בספר [[יוסיפון]] ישנו תיעוד שונה במקצת מדברי חז"ל במשנה. ההסבר המקובל הוא כי חז"ל התייחסו למבנה הר הבית המקורי המתפרס על שטח של 500 אמה על 500 אמה ולחומותיו היו אכן השערים כדברי חז"ל במשנה. השטח המתוחם כהיום גדול יותר ושונה בשעריו, זאת בשל הרחבותיו ושנויו של המלך [[הורדוס]] ששינה ובנה מחדש את החומה המערבית והדרומית של הר הבית.{{הערה|ראה לדוגמא: איבשיץ אלחנן, [http://www.daat.ac.il/he-il/history/tkufot/mikdash2/eibeshitz-homat.htm "חומת הר הבית בבניין הורדוס"], סיני, גיליון צ"ג, 1983, באתר דעת.}}]
[כיום, ממצאים ארכיאולגים הראו כי היו שערים נוספים בעיקר בחומה המערבית, גם בספר [[יוסיפון]] ישנו תיעוד שונה במקצת מדברי חז"ל במשנה. ההסבר המקובל הוא כי חז"ל התייחסו למבנה הר הבית המקורי המתפרס על שטח של 500 אמה על 500 אמה ולחומותיו היו אכן השערים כדברי חז"ל במשנה. השטח המתוחם כיום גדול יותר ושונה בשעריו, זאת בשל הרחבותיו ושנויו של המלך [[הורדוס]] ששינה ובנה מחדש את החומה המערבית והדרומית של הר הבית{{הערה|ראו לדוגמה: איבשיץ אלחנן, [http://www.daat.ac.il/he-il/history/tkufot/mikdash2/eibeshitz-homat.htm "חומת הר הבית בבניין הורדוס"], סיני, גיליון צ"ג, 1983, באתר דעת.}}.]


===בבית המקדש השלישי===
===בבית המקדש השלישי===
בבית המקדש השלישי גודלו של הר הבית יהיה שלושת אלפי אמה על שלושת אלפי אמה.  
בבית המקדש השלישי גודלו של הר הבית יהיה שלושת אלפי אמה על שלושת אלפי אמה. על פי הכתוב בנביאים, רוב שטחו יהיה ריק, כדי לבדל את בית המקדש משאר העיר.
{{פסקה חסרה}}
{{פסקה חסרה}}


==עניינו בחסידות==
==עניינו בחסידות==
הר הבית שלמטה מכוון כנגד השלב החיצוני והאחרון ביותר בבית המקדש שלמעלה - [[מלכות דאצילות]], וזהו מטרת החומה להבדיל ולהגביל את ההשפעה ממנה.{{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/maharyatz/maamarei/692/2/7/509.htm ספר המאמרים תרצ"ג עמוד תקס].}} ועניין השערים שבה הם הפתחים שמהם נמשכות ההשפעות לעולם.{{הערה|ראה ספר המאמרים תקס"ו [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/maamarei/566a/15/index.htm חלק א עמוד קד].}} ולכן היה על פתחו בית דין בכדי לברר שההשפעה תגיע רק למקומה הראוי ולא ינקו החיצונים.{{הערה|אור התורה דברים חלק א [http://www.chabadlibrary.org/books/zz/oht/otd1/1/20/60.htm עמוד ס] ו[http://www.chabadlibrary.org/books/zz/oht/otd1/2/3/100.htm עמוד ק].}}
הר הבית שלמטה מכוון כנגד השלב החיצוני והאחרון ביותר בבית המקדש שלמעלה - [[מלכות דאצילות]], וזהו מטרת החומה להבדיל ולהגביל את ההשפעה ממנה{{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/maharyatz/maamarei/692/2/7/509.htm ספר המאמרים תרצ"ג עמוד תקס].}}. ועניין השערים שבה הם הפתחים שמהם נמשכות ההשפעות לעולם{{הערה|ראה ספר המאמרים תקס"ו [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/maamarei/566a/15/index.htm חלק א עמוד קד].}}. ולכן היה על פתחו בית דין בכדי לברר שההשפעה תגיע רק למקומה הראוי ולא ינקו החיצונים{{הערה|אור התורה דברים חלק א [http://www.chabadlibrary.org/books/zz/oht/otd1/1/20/60.htm עמוד ס] ו[http://www.chabadlibrary.org/books/zz/oht/otd1/2/3/100.htm עמוד ק].}}.
==העליה להר בימינו==
 
[[תמונה:כתב הרבי.jpg|left|thumb|150px|כתב ידו של הרבי נגד העלייה להר]]
עניינים נוספים שמוסברים בחסידות בנוגע לשייכותו של הר הבית למלכות הם שטחו (500 אמה, שרומז [[חמש מאות#ת"ק - בחינת ההעלם (ים) שבמלכות|לעניין ההעלם שבמלכות]], [[פרוכת|שלוש עשרה הפרוכות שבו]] (שרומזות{{הערה|ד"ה והבדילה הפרוכת לכם שבתו"א פרשת לך לך.}} לשערי גן עדן), סנהדרין שבו (שרומזת גם [[סנהדרין (המערכת המשפטית)#בחסידות|לשורש היכל הזכות שבמלכות]]) ועוד.
[[תמונה:מכתב.jpg|left|thumb|150px|תגובת הרבי נגד החפירות בהר הבית]]
 
==העלייה להר בימינו==
[[קובץ:כתב הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כתב ידו של הרבי נגד העלייה להר]]
[[קובץ:מכתב של הרבי נגד העליה להר הבית.jpg|250px|שמאל|ממוזער|מכתב של הרבי נגד העליה להר הבית מחודש [[מנחם אב]] [[תנש"א]]]]
[[קובץ:שילוט המזהיר מפני האיסור לכניסה להר הבית.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|שילוט המזהיר מפני האיסור לכניסה להר הבית]]
בקשר להעלאת רעיון העלייה לסדר היום הציבורי ובקשר לעלייה בפועל כתב הרבי בכתב יד קודשו: {{ציטוטון|פשוט אשר במצב הנוכחי בכל כיוצא בזה הנמשך עשיריות בשנים בכיון אחד, מימין (- אש דת למו) לשמאל - שהנני בכל התוקף נגד ההעל[א]ה על סדר היום [את] שאלת היתר העליה על הר הבית כי תיכף ומיד להתחלת השקלא וטריא בזה יעלו לשם כמה וכמה ולמקומות שאיסורן ודאי רחמנא ליצלן ומספרם ילך ויגדל רחמנא ליצלן. וכל האזהרות בזה (באם תבואנה) ילבו את היצרים ויוסיפו מספר העולים הנ"ל. וכל מי שיעשה בזה ופשיטא העולה בפועל יותר מעלית זקני ירושלים (תרתי משמע יראה שלם) ידו במעל עליית כל הנ"ל. ופשוט}}.{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45887 מענה הרבי בנושא]}}.
 
בהתוועדות מוצאי שבת [[פרשת ויצא]], [[ט' כסלו]], אור ל[[י' כסלו]] תשל"ח בעת שדיבר הרבי כנגד רצונם של הגורמים הנוגעים בדבר למסור את הר הבית הזכיר הרבי שדבריו אלו הם על אף {{ציטוטון|שהכניסה להר הבית אסור בהחלט ובלי שום ספק}}{{הערה|על פי האודיו מהשיחה - [https://drive.google.com/file/d/1mZRiRKE1BPNfYBJmh1q8nlR6Ib8GFgef/view?usp=sharing קונטרס דברי משיח ש"פ ויצא תשפ"ב] (ע' 36)}}.


כשהתחיל הדיון בהיתר העליה למקומות מסויימים בהר, הביע הרבי את דעתו נגד העיסוק בשאלה זו, בטענה שזה יביא אנשים לעלות למקומות האסורים לכל הדעות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45887 מענה הרבי בנושא]}}.  
במכתב לרב יהודה מאיר גץ דורש הרבי לבטל את התוכניות לחפירות תחת הר הבית, כשהוא מוסיף בכתב יד קודשו בסיום הקטע הראשון של המכתב: {{ציטוטון|כולל ועיקר - שבטלה התכנית לחפור מתחת לבית המקדש מחילות וכו' ואפילו לספקן}}. ובסיום מכתבו כתב הרבי בכתיבת ידו: {{ציטוטון|לשמור על הקודש שלא יגעו בו ולא בספקו וספסק ספיקו, כי "ממי שהזהיר על המקדש" אתה מתיירא}}{{הערה|על פי [https://col.org.il/files/uploads/original/2021/07/60e421b23fd1f_1625563570.jpg צילום המכתב]}}.


כמו כן התריע הרבי נגד החפירות הארכיאולוגיות בהר הבית. הרבי שיגר מסרים ברורים ותקיפים לכל הנוגעים בדבר ושלל בתכלית את רעיון החפירה תחת בית המקדש. במכתב זה דורש הרבי לבטל את התוכניות הללו, כשהוא מוסיף בכתי"ק בסיום הקטע הראשון של המכתב: "כולל ועיקר - שבטלה התכנית לחפור מתחת לביהמ"ק מחילות וכו' ואפילו לספקן". ובסיום מכתבו כתב הרבי בכתיבת ידו: "לשמור על הק' שלא ידעו בו ולא בספקו וס"ס, כי "ממי שהזהיר על המקדש" אתה מתיירא, ובהצלחה".
עם זאת, הביע הרבי את צערו מאופן השמירה על ההר מפני כניסת יהודים, ובלשונו: {{ציטוטון|יהודים "פראיים" מתעקשים שלא לאפשר כניסת יהודים לשם, עד באופן שמוציאים משם יהודים בעל כרחם וכו' וכו'}}. והתבטא כי בכך הם גרועים מהגויים - המודים בשייכות הר הבית לעם ישראל{{הערה|שיחת ט' כסלו מוצש"ק ויצא תשל"ט. ועל דרך זה בשיחת מוצש"ק חיי"ש תשל"ט ש"מעמידים חיל לכתחילה לא לאפשר כניסת יהודים למקום מקדשנו", ושבכך רואים עד כמה הוא החושך כפול ומכופל של הגלות}}.


עם זאת, הביע הרבי את צערו מאופן השמירה על ההר מפני כניסת יהודים, ובלשונו: {{ציטוטון|יהודים "פראיים" מתעקשים שלא לאפשר כניסת יהודים לשם, עד באופן שמוציאים משם יהודים בעל כרחם וכו' וכו'}}. והתבטא כי בכך הם גרועים מהגויים - המודים בשייכות הר הבית לעם ישראל {{הערה|שיחת ט' כסלו מוצש"ק ויצא תשל"ט. ועל דרך זה בשיחת מוצש"ק חיי"ש תשל"ט ש"מעמידים חיל לכתחילה לא לאפשר כניסת יהודים למקום מקדשנו", ושבכך רואים עד כמה הוא החושך כפול ומכופל של הגלות}}.
במענה מחודש [[מנחם אב]] [[תנש"א]], לאחד שכתב שהוא שעוסק בעניני [[בית המקדש]] וכו' ובסיום מכתבו ציין שלפני נסיעתו לכאן ביקר במקומות הקדושים ובהר הבית במקומות המותרים, השיב הרבי: {{ציטוטון|"על פי תורתנו הקדושה – '''הלימוד''' בהלכות בנין בית המקדש – מעלה עליו הכתוב כאילו משתתף בבנינו, ואין בזה הגבלות, מה שאין כן בעליה בהר הבית – צריך להיות '''ברור''' מקום המותר לעליה, אזכיר על הציון להנ"ל}}{{מקור}}.


בשנים מאוחרות יותר, התייחס הרבי ליהודים השוהים ומתפללים במקומות המותרים בהר הבית מבלי לשלול את מנהגם{{הערה|ראה שיחת ליל ב' דחה"ס תנש"א: "השמחות שהיו עד עתה, כולל ובמיוחד – השמחה מהידיעה שהרבה יהודים יצאו מהמדינה ההיא (כנ"ל), וחלקם עלו לארצנו הקדושה, ואף לירושלים עיה"ק, וחוגגים שם עכשיו את [[שמחת בית השואבה]] בסמיכות למקום המקדש במקומות שמותר (וצריך) להיכנס לשם, מעין ודוגמת [[שמחת בית השואבה]] לעתיד לבוא". וש"פ נשא תנש"א: "ובפשטות – שמצטרפים אל בני ישראל שנמצאים כבר בארץ הקודש ובירושלים עיה"ק וב"ציון" (פנימיות שבירושלים) ובהר הקודש (במקומות המותרים)". ([[התוועדות]] הב' – שיחות קודש ה'תנש"א ח"ג ע' 300)}}. אך הדגיש שבכדי לעלות לשם יש לדעת בבירור את גבולות המקומות המותרים{{הערה|גיליון "בית חיינו" גליון 99 ע' 21, תחת הכותרת "מענה לא' שכתב שעוסק בעניני [[בית המקדש]] וכו' ובסיום כתב שלפני נסיעתו לכאן ביקר במקומות הקדושים ובהר הבית במקומות המותרים": "על פי תוה"ק – הלימוד בהלכות בנין ביהמ"ק – מעלה עליו הכתוב כאילו משתתף בבנינו, ואין בזה הגבלות, מה שאין כן בעלי' בהר הבית – צריך להיות ברור מקום המותר לעלי', אזכיר עה"צ להנ"ל"}}.
רבני חב"ד כמו גם רובם ככולם של הרבנים החרדים בני דורנו, פוסקים שאין לעלות כלל לשום חלק בהר הבית.
{{בית המקדש}}


== ראו גם ==
== ראו גם ==
שורה 53: שורה 65:
*[[בית המקדש]]
*[[בית המקדש]]
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*הרב [[מאיר דוד דרוקמן]], [http://chabad.info/news/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%9E%D7%9F-%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%A8-%D7%9C%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%94%D7%A8-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%95%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%A8-%D7%9C/ אסור לעלות להר הבית – ואסור לוותר על הר הבית], {{אינפו|}}.
* [https://col.org.il/news/92764 מה אמר הרבי לפעיל "נאמני הר הבית"?], [https://col.org.il/news/126451 תגובת הרבי על הבקשה שיורה לחסידים לעלות לארץ ולהר הבית] - קטעי וידאו של גרשון סלומון מ"נאמני הר הבית" עובר אצל הרבי במהלך 'חלוקת דולרים' בכ"א חשון תש"נ ובכ"ד מנחם אב תנש"א {{חב"ד און ליין}}
*הרב [[מאיר דוד דרוקמן]], [http://chabad.info/news/הרב-דרוקמן-אסור-לעלות-להר-הבית-ואסור-ל/ אסור לעלות להר הבית – ואסור לוותר על הר הבית], {{אינפו|}}.
*הרב יעקב הורביץ, '''[https://col.org.il/news/120834 הר הבית - מדוע אסור לעלות אליו?]''' {{COL}} {{PDF}}
*הרב מנדל בלאו, '''[https://anash.org/watch-the-temple-mount-in-jewish-hands/ הרצאת וידאו: מדוע אסור לעלות להר הבית?]''' {{אנש}} (אנגלית)
*ר' מנחם ישראל, '''[https://chabad.info/blogs/800626/ סערת העליה להר הבית • טור דעה]''' {{אינפו}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/01/blog-post_7.html הידעת: מהי דעתו של הרבי על העליה להר הבית?]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}


{{הערות שוליים|טורים= כן}}
{{הערות שוליים}}
{{בית המקדש}}
{{בית המקדש}}
[[קטגוריה:הר הבית]]
[[קטגוריה:הר הבית]]

גרסה אחרונה מ־20:58, 11 בדצמבר 2024

תמונה מעובדת של הר הבית, במסגרת פרסומי חברת שפע ימים
מקום הר הבית והכותל המערבי כיום

הר הבית (נקרא גם הר המוריה) הוא הר בעיר ירושלים שעליו עמדו בתי המקדש הראשון והשני, ושם גם עתיד להיבנות בית המקדש השלישי. באופן ספציפי, מוגדר "הר הבית" מתחם מוקף חומה על גבי ההר שבתוכו בית המקדש, שלו ישנם דינים מיוחדים, וקדושתו כמחנה לויה.

עוד קודם בניין בית המקדש אירעו במקום זה מספר מאורעות חשובים בתולדות האנושות והיהדות, והוא שימש להקרבת קרבנות מאז בריאת העולם - החל מאדם הראשון שנברא במקום זה והקריב שם קרבן, ממשיך בקין והבל, ונח שהקריבו קרבנות במקום. כמו כן שם נערכה עקידת יצחק[1].

דיני הר הבית ומקורם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קדושת הר הבית חמורה יותר מקדושת ירושלים, ודינה כמחנה לויה[2]. ומצד מצוות שילוח מן המחנה חל איסור כניסה לזבים ולזבות לנדות וליולדות[3] לכל שטח הר הבית. על פי דרשת חז"ל בפסוק "וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכֹל טָמֵא לָנָפֶשׁ"[4]. אולם הכניסה לטמאי-מת ולאינם יהודים מותרת עד החיל.

הנכנס להר הבית חלה עליו מצוות מורא מקדש[5] ולכן אסור לו להכנס עם מנעליו ובמלבושים שאינם מכובדים או לירוק. כמו כן, הכניסה להר מותרת רק לצורך מצווה[6].

סדר הליכה מיוחד היה בהר הבית - כל הנכנסים דרך השערים היו ממשיכים ופונים לצד ימין.[7] חוץ מאבל ומנודה שהיו נכנסים ומקיפים לצד שמאל. אדם שהיה מקיף את הבית משמאל היה מקבל ברכות משאר העוברים, על פי הסיבה בגללה הוא מקיף כך: אם היה אבל היו אומרים לו "השוכן בבית הזה ינחמך". היה מנודה, היו אומרים לו: "השוכן בבית הזה יתן בלבם ויקרבוך" לדעת רבי מאיר, אך לרבי יוסי היו אומרים לו "השוכן בבית הזה יתן בלבך ותשמע לדברי חבירך ויקרבוך"[8]. בסיבת הדבר כתב בפירוש הרא"ש שהוא נלמד מהפסוק "שלשה פונים מזרחה"[9] שכל הליכה צריכה להיעשות משמאל לימין[10]. ויש שכותבים[11] שמהקשר ההלכות ברמב"ם משמע שהוא מצד דין מורא מקדש.

מבנה ההר[עריכה | עריכת קוד מקור]

הר הבית היה שטח ריבועי גדול במעלה ההר בירושלים, וסביבו הייתה חומה היא הנקראת "חומת הר הבית". שטחו היה חמש מאות אמה על חמש מאות אמה.

באמצעו משוך לצד צפונית מערבית היו העזרות (עזרת נשים, עזרת ישראל ועזרת כהנים). כך שבדרום היה ריבוי שטח פנוי יחסית לשאר הצדדים, ובמזרחו יותר במערב והצפון. ולכן עיקר השימוש והלשכות היו בצידו הדרומי[12]. בתוך ההר בקירוב לעזרות הייתה חומת הסורג שלפנים ממנה היה שטח החיל ובתוכם המדרגות שמהם הכניסה לשערי העזרה.

בקירוב לפתח הר הבית היה בית דין מלבד עוד שני בתי הדינים שהיו בפתח העזרה ובלשכת הגזית[13].

הר הבית היה מקורה[14]. אולם נראה מהפוסקים שהקרוי לא היה על גבי העזרות, וגם ההר עצמו לא כולו היה מקורה[15].

שעריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ציור של שער צדדי בצידו המערבי-דרומי של הר הבית (קשת רובינסון) - מהוספת הורדוס למבני הבית.

חמשה שערים היו בחומת הר הבית[16].

  • שערי חולדה, הם שני שערים מצד דרום. יש אומרים כי שמם חולדה ניתן להם על שם שהיו השערים המרכזיים להר הבית[17], כחולדה המתגוררת ושכונת בתוך ובעיקר הבתים.[דרושה הבהרה][דרוש מקור] ויש אומרים[18][19] כי שם השער ניתן לו לפי שחולדה הנביאה הייתה יושבת בין שני שערים אלו, מכיון שלא הייתה יכולה לשבת בביתה מחשש איסור יחוד[20]
  • שער קיפונוס, היה השער המערבי של הר הבית, ושימש לכניסה ויציאה של הר הבית. שער זה היה שער קטן. ולפי שהשכינה במערב, היה השער הזה ראש לכל השערים, "קפי" הוא ראש בשפה היוונית[18]. ויש אומרים שבלשון יון הוא "גן", וכונה כן על שם שמחוץ לשער זה היה גן ורדים[21]. או יש מפרשים שהוא מלשון מקיף-נס שמקום זה היה הקרוב ביותר לבית קודש הקדשים שבו היה עיקר גילוי שכינה ומקום הארון אינו מן המידה[22].
  • שער טדי הוא השער הצפוני של הר הבית, מבנה השער היה שונה מכל השערים שבמקדש, שכולם היה להם משקופות, חוץ משער זה שהיה בצורה אלכסונית של שתי אבנים המונחים זה על זה באלכסון. באופן כללי לא השתמשו בו[16][23] ולשיטת רבי אליעזר בן יעקב היו הכהנים שנטמאו בקרי יוצאים משער זה[24] יש אומרים שטדי מלשון גובה, והוא על שם גובה השער שנוצר מצורתו הייחודית. ישנה דעה אחרת כי "טדי" הוא לשון השתחוואה, ב' אבנים מוטות זה על זה נראים הם כמשתחווים זו לזו[18]. יש מפרשים מלשון "צניעות" או מלשון "פיוט" ויש גורסים טרי[25].
  • שער שושן, שער עליו היה מפוסל צורת העיר שושן הבירה[16], כאשר נצטוו על ידי מלך פרס כשעלו מהגולה כדי שתהיה אימת המלך עליהם ולא ימרדו במלכות[26]. משם יצאו השורפים את הפרה להר הזיתים[16].

[כיום, ממצאים ארכיאולגים הראו כי היו שערים נוספים בעיקר בחומה המערבית, גם בספר יוסיפון ישנו תיעוד שונה במקצת מדברי חז"ל במשנה. ההסבר המקובל הוא כי חז"ל התייחסו למבנה הר הבית המקורי המתפרס על שטח של 500 אמה על 500 אמה ולחומותיו היו אכן השערים כדברי חז"ל במשנה. השטח המתוחם כיום גדול יותר ושונה בשעריו, זאת בשל הרחבותיו ושנויו של המלך הורדוס ששינה ובנה מחדש את החומה המערבית והדרומית של הר הבית[27].]

בבית המקדש השלישי[עריכה | עריכת קוד מקור]

בבית המקדש השלישי גודלו של הר הבית יהיה שלושת אלפי אמה על שלושת אלפי אמה. על פי הכתוב בנביאים, רוב שטחו יהיה ריק, כדי לבדל את בית המקדש משאר העיר.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

עניינו בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

הר הבית שלמטה מכוון כנגד השלב החיצוני והאחרון ביותר בבית המקדש שלמעלה - מלכות דאצילות, וזהו מטרת החומה להבדיל ולהגביל את ההשפעה ממנה[28]. ועניין השערים שבה הם הפתחים שמהם נמשכות ההשפעות לעולם[29]. ולכן היה על פתחו בית דין בכדי לברר שההשפעה תגיע רק למקומה הראוי ולא ינקו החיצונים[30].

עניינים נוספים שמוסברים בחסידות בנוגע לשייכותו של הר הבית למלכות הם שטחו (500 אמה, שרומז לעניין ההעלם שבמלכות, שלוש עשרה הפרוכות שבו (שרומזות[31] לשערי גן עדן), סנהדרין שבו (שרומזת גם לשורש היכל הזכות שבמלכות) ועוד.

העלייה להר בימינו[עריכה | עריכת קוד מקור]

כתב ידו של הרבי נגד העלייה להר
מכתב של הרבי נגד העליה להר הבית מחודש מנחם אב תנש"א
שילוט המזהיר מפני האיסור לכניסה להר הבית

בקשר להעלאת רעיון העלייה לסדר היום הציבורי ובקשר לעלייה בפועל כתב הרבי בכתב יד קודשו: "פשוט אשר במצב הנוכחי בכל כיוצא בזה הנמשך עשיריות בשנים בכיון אחד, מימין (- אש דת למו) לשמאל - שהנני בכל התוקף נגד ההעל[א]ה על סדר היום [את] שאלת היתר העליה על הר הבית כי תיכף ומיד להתחלת השקלא וטריא בזה יעלו לשם כמה וכמה ולמקומות שאיסורן ודאי רחמנא ליצלן ומספרם ילך ויגדל רחמנא ליצלן. וכל האזהרות בזה (באם תבואנה) ילבו את היצרים ויוסיפו מספר העולים הנ"ל. וכל מי שיעשה בזה ופשיטא העולה בפועל יותר מעלית זקני ירושלים (תרתי משמע יראה שלם) ידו במעל עליית כל הנ"ל. ופשוט".[32].

בהתוועדות מוצאי שבת פרשת ויצא, ט' כסלו, אור לי' כסלו תשל"ח בעת שדיבר הרבי כנגד רצונם של הגורמים הנוגעים בדבר למסור את הר הבית הזכיר הרבי שדבריו אלו הם על אף "שהכניסה להר הבית אסור בהחלט ובלי שום ספק"[33].

במכתב לרב יהודה מאיר גץ דורש הרבי לבטל את התוכניות לחפירות תחת הר הבית, כשהוא מוסיף בכתב יד קודשו בסיום הקטע הראשון של המכתב: "כולל ועיקר - שבטלה התכנית לחפור מתחת לבית המקדש מחילות וכו' ואפילו לספקן". ובסיום מכתבו כתב הרבי בכתיבת ידו: "לשמור על הקודש שלא יגעו בו ולא בספקו וספסק ספיקו, כי "ממי שהזהיר על המקדש" אתה מתיירא"[34].

עם זאת, הביע הרבי את צערו מאופן השמירה על ההר מפני כניסת יהודים, ובלשונו: "יהודים "פראיים" מתעקשים שלא לאפשר כניסת יהודים לשם, עד באופן שמוציאים משם יהודים בעל כרחם וכו' וכו'". והתבטא כי בכך הם גרועים מהגויים - המודים בשייכות הר הבית לעם ישראל[35].

במענה מחודש מנחם אב תנש"א, לאחד שכתב שהוא שעוסק בעניני בית המקדש וכו' ובסיום מכתבו ציין שלפני נסיעתו לכאן ביקר במקומות הקדושים ובהר הבית במקומות המותרים, השיב הרבי: ""על פי תורתנו הקדושה – הלימוד בהלכות בנין בית המקדש – מעלה עליו הכתוב כאילו משתתף בבנינו, ואין בזה הגבלות, מה שאין כן בעליה בהר הבית – צריך להיות ברור מקום המותר לעליה, אזכיר על הציון להנ"ל"[דרוש מקור].

רבני חב"ד כמו גם רובם ככולם של הרבנים החרדים בני דורנו, פוסקים שאין לעלות כלל לשום חלק בהר הבית.

בית המקדש
בתי המקדש המשכן · בית המקדש הראשון · בית המקדש השני · בית המקדש השלישי
הר הבית מנורות · מחנה שכינה · שמן המשחה שילוח מן המחנה · מעלות הר הבית · הבירה · המשכן · עליה להר הבית
העזרה רצפת העזרה · שערי העזרה · עזרת נשים · עזרת ישראל · עזרת כהנים · אחורי בית הכפורת · מזבח העולה · מזבח הנחושת · כבש המזבח · יסוד המזבח · הכיור · כן הכיור · מוכני · שירה · ים הנחושת
הלשכות לשכת העצים · לשכת השמנים · לשכת המצורעים · לשכת הנזירים · לשכת כלי השיר · לשכת עושי חביתין · לשכת פנחס המלביש · לשכת הגזית · בית המוקד · בית החליפות
קודש מנורה · שולחן הפנים · מזבח הקטורת · קני המנורה · קטורת · פיס · טרקסין · לחם הפנים · עשיית הכלים
קודש הקודשים ארון · לוחות הברית · כפורת · כרובים · אבן השתיה
קורבנות קורבנות · קרבן חטאת · קרבן עולה · קרבן תמיד · קרבן תודה · קרבנות הנשיאים · קרבן פסח · שתי מתנות שהן ארבע · קרבן מנחה · קרבן העומר
עובדי המקדש כהן גדול · כהנים · שבט לוי · שמירת המקדש · איש הר הבית
בגדי כהונה מצנפת ומגבעת · מכנסיים · אבנט · ציץ · חושן המשפט · אורים ותומים · אפוד · מעיל


ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ↑ רמב"ם, הלכות בית הבחירה פרק ב הלכה ב.
  2. ↑ תלמוד בבלי זבחים קטז.
  3. ↑ משנה כלים פרק א משנה ח.
  4. ↑ ספר במדבר ה, ב.
  5. ↑ רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ז הלכה א-ב.
  6. ↑ משנה ברכות דף נד, א..
  7. ↑ "לבד מי שנכנס על שער שושן הבירה שאינו הולך על שער חולדה אלא על שער טדי" (פירוש המשניות לרמב"ם) ובפירוש הרא"ש (שם) כתב שהוא אם צריך למשהו בהר הבית (משמע שאם צריך להכנס לעזרה אינו צריך להקיף).
  8. ↑ מדות פרק ב' משנה ב.
  9. ↑ מלאכים-א ז.
  10. ↑ פירוש הרא"ש שם.
  11. ↑ ראה פירוש רמב"ם לעם הלכות בית הבחירה פרק ז הלכה ג.
  12. ↑ משנה תמיד פרק ב משנה א.
  13. ↑ רמב"ם הלכות סנהדרין פ"א ה"ג
  14. ↑ רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ה' הלכה א'
  15. ↑ הערת הרבי, אגרות קודש כרך כב אגרת ח'תקכז. ויש מפרשים שהקירוי היה רק "סטיו לפנים מסטיו" כלשון הרמבם, כלומר - רק 2 שורות עמודים סביב.
  16. ↑ 16.0 16.1 16.2 16.3 משנה מידות פרק א משנה ג.
  17. ↑ הצד הדרומי של ההר היה "עיקר תשמישו" (תמיד פרק ב' משנה א.) או בגלל שעיקר העיר ירושלים הייתה מצידה הדרומי של הבית (תפארת ישראל מדות פרק א משנה ג).
  18. ↑ 18.0 18.1 18.2 רא"ש תמיד פ"א מ"ג.
  19. ↑ תוספות יום טוב מדות פרק א משנה ג.
  20. ↑ מגילה יד א.
  21. ↑ תוספות יום טוב בשם שלטי גבורים מדות משנה א פרק ג.
  22. ↑ מלאכת שלמה מדות פרק א משנה ג.
  23. ↑ ראה בפרשני המשנה שהוא שימש למי שרצה לצאת בהצנע (מלאכת שלמה, תפארת ישראל).
  24. ↑ מדות פרק א משנה ט.
  25. ↑ ראה בכל זה תוספות יום טוב מדות פרק א משנה ג.
  26. ↑ פירוש המשניות לרמב"ם - מדות פרק א משנה ג.
  27. ↑ ראו לדוגמה: איבשיץ אלחנן, "חומת הר הבית בבניין הורדוס", סיני, גיליון צ"ג, 1983, באתר דעת.
  28. ↑ ספר המאמרים תרצ"ג עמוד תקס.
  29. ↑ ראה ספר המאמרים תקס"ו חלק א עמוד קד.
  30. ↑ אור התורה דברים חלק א עמוד ס ועמוד ק.
  31. ↑ ד"ה והבדילה הפרוכת לכם שבתו"א פרשת לך לך.
  32. ↑ מענה הרבי בנושא
  33. ↑ על פי האודיו מהשיחה - קונטרס דברי משיח ש"פ ויצא תשפ"ב (ע' 36)
  34. ↑ על פי צילום המכתב
  35. ↑ שיחת ט' כסלו מוצש"ק ויצא תשל"ט. ועל דרך זה בשיחת מוצש"ק חיי"ש תשל"ט ש"מעמידים חיל לכתחילה לא לאפשר כניסת יהודים למקום מקדשנו", ושבכך רואים עד כמה הוא החושך כפול ומכופל של הגלות
בית המקדש
בתי המקדש המשכן · בית המקדש הראשון · בית המקדש השני · בית המקדש השלישי
הר הבית מנורות · מחנה שכינה · שמן המשחה שילוח מן המחנה · מעלות הר הבית · הבירה · המשכן · עליה להר הבית
העזרה רצפת העזרה · שערי העזרה · עזרת נשים · עזרת ישראל · עזרת כהנים · אחורי בית הכפורת · מזבח העולה · מזבח הנחושת · כבש המזבח · יסוד המזבח · הכיור · כן הכיור · מוכני · שירה · ים הנחושת
הלשכות לשכת העצים · לשכת השמנים · לשכת המצורעים · לשכת הנזירים · לשכת כלי השיר · לשכת עושי חביתין · לשכת פנחס המלביש · לשכת הגזית · בית המוקד · בית החליפות
קודש מנורה · שולחן הפנים · מזבח הקטורת · קני המנורה · קטורת · פיס · טרקסין · לחם הפנים · עשיית הכלים
קודש הקודשים ארון · לוחות הברית · כפורת · כרובים · אבן השתיה
קורבנות קורבנות · קרבן חטאת · קרבן עולה · קרבן תמיד · קרבן תודה · קרבנות הנשיאים · קרבן פסח · שתי מתנות שהן ארבע · קרבן מנחה · קרבן העומר
עובדי המקדש כהן גדול · כהנים · שבט לוי · שמירת המקדש · איש הר הבית
בגדי כהונה מצנפת ומגבעת · מכנסיים · אבנט · ציץ · חושן המשפט · אורים ותומים · אפוד · מעיל
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=הר_הבית&oldid=724049"