שלמה חיים קסלמן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
 
(169 גרסאות ביניים של 56 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:שלמה חיים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה חיים קסלמן]]
{{דמות
[[תמונה:קסלמן.jpg|left|thumb|250px|הרב קסלמן מלמד [[מאמר]] ב[[כפר חב"ד]], [[תשכ"ט]]]]
|שם=שלמה חיים קסלמן
[[תמונה:הרב קסלמן.jpg|left|thumb|250px|הרב קסלמן מזמן על כוס [[יין]], בחברת תלמידיו, בשבע ברכות של הרב [[דוד מאיר דרוקמן]].]]
|תמונה=המשפיע ר שלמה חיים.jpg
|כינוי=
|תיאור=
|תאריך לידה=[[כ' אלול]] [[תרנ"ד]]
|מקום לידה=
|תאריך פטירה=[[י"ט אייר]] [[תשל"א]]
|מקום פטירה=
|מקום פעילות=[[משפיע]] ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]
|תפקידים נוספים=[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים רוסטוב]], [[תומכי תמימים ברינואה]] ועוד
|רבותיו=ר' [[משולם ידידיה קוראטין]]
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות=
}}


הרב '''שלמה חיים קסלמן''' ([[כ' אלול]] [[תרנ"ד]] 1894 - [[י"ט אייר]] [[תשל"א]] 1971) היה אחד מהמשפיעים החשובים והמפורסמים בדור הקודם, שהעמיד דורות רבים של [[תמימים]] בישיבות חב"ד ב[[ארץ הקודש]].
[[קובץ:קסלמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קסלמן מלמד [[מאמר]] ב[[כפר חב"ד]], [[תשכ"ט]]]]
[[קובץ:הרב קסלמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קסלמן מזמן על כוס [[יין]], בחברת תלמידיו, בשבע ברכות של הרב [[דוד מאיר דרוקמן]].]]
 
הרב '''שלמה חיים קסלמן''' (מכונה '''ר' שלמה חיים'''; [[כ' אלול]] [[תרנ"ד]] 1894 - [[י"ט אייר]] [[תשל"א]] 1971) היה [[משפיע]] בולט, מהחשובים והמפורסמים בדורות האחרונים, שהעמיד דורות רבים של [[תמימים]] בישיבות חב"ד ב[[ארץ הקודש]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ב[[כ' אלול]] [[תרנ"ד]] ב[[ז'יטומיר]] להוריו שהיו חסידי קוידנוב, ונקרא ע"ש רבי שלמה חיים פרלוב מקוידנוב{{הערה|ה'תקנ"ז – י"ז באב ה'תרכ"ב, 1862}}. בשנת תרס"ט שמע על חסידות חב"ד ועבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], בשנת תר"ע עבר ללמוד בסניף הישיבה ב[[שצ'דרין]], אצל המשפיע הרב [[שאול בער זיסלין]], בסיום השנה חזר ללמוד ב[[ליובאוויטש]] שם למד עד שנת [[תרע"ה]].
===תלמיד תומכי תמימים ליובאוויטש===
נולד ב[[כ' אלול]] [[תרנ"ד]] ב[[ז'יטומיר]] לר' יום טוב שהיה מחסידי קוידינוב ולמרת יהודית. נקרא על שמו של רבי שלמה חיים פרלוב מקוידינוב{{הערה|ה'תקנ"ז – י"ז באב ה'תרכ"ב, 1862}}. בילדותו למד באחד החדרים שב[[ז'יטומיר]], שם קיבל חינוך חסידי מטובי המלמדים. בשנת [[תרס"ט]] הגיע לז'יטומיר בחור שהגיע מ[[ליובאוויטש]], שסיפר בשבח ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. ששמע על כך אביו של שלמה חיים הוא העביר אותו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] יחד עם אותו בחור.
ב[[ליובאוויטש]] הוא היה לומד ב[[חברותא]] עם [[זלמן דוד מיכלין]] ועם הרב [[יהודה חיטריק]], בשנת [[תר"ע]] עבר ללמוד בסניף הישיבה ב[[שצ'דרין]] שנוסדה באותה שנה{{הערה|הישיבה נועדה לבחורים בגילאי 13-14}}, אצל המשפיע הרב [[שאול בער זיסלין]].
 
ב[[שצ'דרין]] היה המנהג שבכל יום שני היה נוסעים שני בחורים מהישיבה ל[[ליובאוויטש]], באחת הפעמים ניסה שלמה חיים לנסוע לליובאוויטש מעבר לתורו, כאשר נכנס ל[[יחידות]] אמר לו [[אדמו"ר הרש"ב]] שעליו לערוך [[חשבון נפש]] וצריך לזכור שהוא עדיין בחור צעיר.
 
בתום השנה חזר שלמה חיים ושאר תלמידי הישיבה בחזרה ל[[ליובאוויטש]], ב[[ליובאוויטש]] הוא למד אצל ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]], וכן אצל המשפיע [[שילם קוראטין]], ב[[ליובאוויטש]] הוא שהה במשך שש שנים רצופות{{הערה|בלי שנסע לביתו אפילו פעם אחת}}.וחברו הטוב היה הרב [[פרץ מוצקין]]. במשך השנים הוא נעשה מהתלמידים הותיקים בישיבה, והיה מדריך את הבחורים החדשים ומלמד אותם.
 
בשנת [[תרע"ה]] הוא נקרא להתגייס לצבא, לאחר שקיבל את ברכתו של [[אדמו"ר הרש"ב]] הוא חזר לעירו [[ז'יטומיר]], שם הוא אכן קיבל פטור מהצבא, לאחר מכן הוא חזר בחזרה ל[[ליובאוויטש]] שם למד 3 שנים עד שנת [[תרע"ח]].
 
בשנת [[תרע"ח]]{{הערה|בעקבות [[מלחמת עולם הראשונה]]}} עבר לסניף של הישיבה ב[[קרמנצ'וג]] וכעבר שנה ב[[תרע"ט]] התבקש על ידי המשפיע [[שילם קוראטין]] למסור שיעורים בחסידות בכיתות הקטנות. בשנת [[תר"פ]] בעת [[יחידות]] אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] הוא מינה אותו למשפיע בסניף הישיבה ב[[רוסטוב]], לצד גדולי המשפיעים.
 
בשנת [[תר"פ]] פרצה מגפה הטיפוס ותלמידים רבים מהישיבה חלו, ר' שלמה חיים טיפל כל אותו הזמן בבחורים חולים על אף החשש שגם הוא ידבק, ב[[רוסטוב]] היה המצב הגשמי מאוד ירוד, עד שהיו בחורים שהיו הולכים עם מעילים קרועים, כששמע על כך [[אדמו"ר הריי"צ]] הוא אמר: {{ציטוטון|זה שהולכים בלבוש שק - ניחא, אין ברירה. אבל מדוע המלבוש הדל הזה צריך להיות קרוע?!}}
 
בשנת [[תרפ"א]] התחתן עם בלומא בת הרב [[זאב וולף ברונשטיין (צ'רקאס)|זאב וולף ברונשטיין]], זמן קצר לפני השידוך נפטר הרב ברונשטיין, כאשר הגיעה משפחת הכלה ל[[אדמו"ר הריי"צ]] לחפש שידוך הוא אמר להם:{{ציטוטון|ולמה לא מתאים שלמה חיים?}}. במשך תקופה קצרה לא היה לשלמה חיים ילדים. ב[[י"ז אייר]] [[תרפ"ז]] נולדו לו זוג תאומים, [[שלום דובער קסלמן]] ו[[זאב וולף קסלמן]], בלידתם אירעו להם בעיות בריאותיות ו[[אדמו"ר הריי"צ]] התעניין כמה פעמים במצבם מתוך דאגה לשלומם.
 
===בפולוצק===
בשנת תרפ"ב שלח אותו הרבי הריי"צ לשמש כמשפיע לקהילה ב[[פולאצק]], לפני כן היה בפולוצק משפיע אחר אבל בגלל שהקהילה שם הייתה חסידי [[קאפוסט]] הם לא הסתדרו איתו, והם ביקשו משפיע אחר, [[אדמו"ר הריי"צ]] קרא לשלמה חיים וביקש ממנו להתמנות למשפיע שם: {{ציטוטון|חסיד פלוני אינו מצליח להסתדר עם חסידי קאפוסט, אבל אתה הרי טיפוס אהב שלום ובוודאי תוכל להסתדר איתם}}.
 
בהיותו ב[[פולוצק]] הוא היה אחראי על החדרים, ארבע חודשים לאחר הגעתו לעיר סגרה [[היבסקציה]] את כל החדרים ב[[פולוצק]], בקיץ [[תרפ"ו]] נפתחה ישיבת [[תומכי תמימים פולוצק]], ראש הישיבה [[יחזקאל הימלשטיין]] מינה את ר' שלמה חיים למשפיע הישיבה.
 
====מעצרו====
בחורף [[תרפ"ז]] בעת שיעורו של ר' שלמה חיים בישיבה ב[[פולוצק]], הגיעה ה[[ק.ג.ב.]] ועצרו אותו{{הערה|בעת שעצרו אותו הגיעו השוטרים עליו בנימת ניצחון ואמרו לו{{ציטוטון|נו, ומה יש לך לומר עכשיו?...}} ענה ר' שלמה חיים {{ציטוטון|מה שיש לי לומר עכשיו הוא שהגיע הזמן להתפלל מעריב...}}}}, לאחר שהואשם בהרבצת התורה לנערים יהודים, נידון לעבדות כפייה של ניקוי רחובות העיר במשך חצי שנה, ר' שלמה חיים קיבל את העונש בתור אות, והיה הולך לנקות עם בגדי השבת שלו (על כי זכה להיענש על הפצת התורה), לאחר שלושה חודשים קיבל ר' שלמה חיים חנינה מעונשו{{הערה|מכתב של [[אדמו"ר הריי"צ]] בט הוא מתאר את מעצרו של ר' שלמה חיים:{{ציטוטון|בפולוצק מצאו את ר' שלמה חיים שי' קעסעלמאן כי יושב הוא בבית הכנסת עם עשרים תלמידים יחיו, אך התלמידים ישבו ולמדו לעצמן (נערים קטנים מי"ח שנה), והוא יושב בטלית כמתפלל (זה הי' בקיץ בשעה החמישית אחר חצות היום, וטעם הדבר הוא פשוט שבאם ח"ו יבוא מי, יוכל לאמר כי אינו מלמד, ורק מתפלל, [(]אשר באופן כזה א' מהראי' בראמען (פלך פאלטאוע) ובוויטעבסק ובעוד מקומות), והתלמידים שי' בראותם כי נכנסו שוטרים עם אנשים זרים נמלטו דרך החלונות, ואחדים דרך הפתח, ונשארו רק כה' תלמידים שי', ורש"ח זה טען כי הוא איש פרטי שבא להתפלל ומתפלל, ודבר אין לו עם אלו הנערים, וכן הנערים טענו שאינם מכירים אותו.
 
בכל זה לוקחו הנערים עם הגמרא'ת והרש"ח שי' למאסר, ושם העריכו פרטי כל, והחזיקו את הנערים רק יום א', אך את הרש"ח שי' החזיקו כשלשה ימים, וסוף הדבר הניחו עליו עונש עבודת כפי' על משך ששה חדשים, בתחלה איזה שבועות הי' עובד מלאכה לא נכבדה לכבד את הרחובות, ואח"כ הטילו עליו ללכת לחוץ לעיר מהלך איזה ויארסט לבית נסירת (זעגע מיל) ולשאת נסרים (!) שמונה שעות ביום.}}}}
 
לאחר שנתיים בחורף [[תרפ"ט]] נעצר ר' שלמה חיים בשנית, שבה הואשם בפעילות "אנטי מהפכנית", ונידון לגירוש מהעיר [[פולוצק]] לעיר [[פולטובה]] למשך שלוש שנים.{{הערה|מעשיו של ר' שלמה חיים באותם שלוש שנים הינם ידועים}}
 
לאחר סיום גלותו עבר ר' שלמה חיים לעיר [[מחלובקה]].
 
===ב[[מלחמת עולם השנייה]]===
בתחילת [[מלחמת עולם השנייה]] חשב ר' שלמה חיים להישאר באזור [[מוסקבה]] אולם לאחר התקרבות צבאות הנאצים לאזור, הוא ברח עם משפחתו ל[[טשקנט]] בשנת [[תש"ב]] יחד עם שאר חסידי חב"ד. ב[[טשקנט]] שרר רעב גדול ורבים מהפליטים נפטרו ברעב, באותו העת נפטרה גם אחת מבנותיו של ר' שלמה חיים.
 
בטשקנט הקים ר' שלמה חיים [[ישיבת תומכי תמימים טשקנט|ישיבת תומכי תמימים]] לנערי אנ"ש שהיו בעיר, שהוא משמש כמשפיע הישיבה.
 
באלול [[תש"ו]] אחרי מלחמת העולם השנייה הצליח [[יציאת רוסיה|לצאת עם משפחתו מרוסיה]] עם קבוצה גדולה של חסידי חב"ד להאליין שבאוסטריה, ובהמשך שהה למשך תקופה ב[[פוקינג]].
 
בשנת [[תש"ז]] היה ממייסדי ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] ב[[צרפת]] והיה למשפיע בה.
 
===בארץ הקודש===
[[קובץ:17-04-2020-04-02-33-המשפיע.jpg|ממוזער|ר' שלמה חיים ב[[התוועדות]]]]
בעקבות הוראתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בסיוון [[תש"ט]] (1949) הוא עלה ל[[ארץ הקודש]],והשתכן במחנה עולים ב[[חיפה]].


בשנת [[תרע"ח]] עבר לסניף של הישיבה ב[[קרמנצ'וג]] וכעבר שנה התחיל למסור שיעורים בחסידות. בשנת [[תר"פ]] מינה אותו הרבי [[הרש"ב]] למשפיע בסניף הישיבה ב[[רוסטוב]]. בשנת [[תרפ"א]] התחתן עם בלומא בת הרב זאב וואלף בורנשטיין. בשנת תרפ"ב שלח אותו הרבי הריי"צ לשמש כמשפיע בישיבות מחתרתיות שונות - ביניהם ב[[תומכי תמימים מלחובקה]], [[תומכי תמימים פולוצק]], [[תומכי תמימים חרקוב]]. בשנת תש"ב ברח עם משפחתו למדינת [[אוזבקיסטן]] שם היה למשפיע ב[[תומכי תמימים טשקנט]].
[[אדמו"ר הריי"צ]] שלח לו מכתב בו הוא אומר לו לשמש כמשפיע בישיבה ב[[תל אביב]]:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=במענה על מכתב ידידי מב' לחדש זה על אודות מקום הסתדרותו בקביעות מקום מגורו עם ב"ב יחיו, נכון הדבר אשר יסתדר בקביעות מקום קבוע בתל אביב ויקבל עליו הנהלת וסדר לימוד דא"ח בישיבת תומכי תמימים בתל אביב וחזרת דא"ח ברבים.


באלול תש"ו אחרי מלחמת העולם השנייה הצליח [[יציאת רוסיה|לצאת עם משפחתו מרוסיה]] עם קבוצה גדולה של חסידי חב"ד להאליין שבאוסטריה, ובהמשך שהה למשך תקופה ב[[פוקינג]]. בשנת [[תש"ז]] היה ממייסדי ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] ב[[צרפת]] והיה למשפיע בה.
יסדר ידידי אשר בזמנים קבועים יבקר את אנ"ש ותלמידי המוסד תורת אמת יחיו, וכן לבקר מזמן לזמן בכפר של התיישבות ועבודתם של הפליטים וב"ב יחיו ולסדר מי שילמוד עמהם ועם בניהם יחיו.


בסיוון [[[[תש"ט]] (1949)  עלה ל[[ארץ הקודש]] והחל לשמש כמשפיע ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית בארץ הקודש]] - בתחילה במשכנה ב[[תל אביב]], ב[[לוד]], ומשנת [[תשכ"ג]] - ב[[כפר חב"ד]]. נודע כמשפיע ומחנך המסור לתלמידיו. הוא התגורר במתחם הישיבה והשקיע את רוב יומו בלימוד ושיחות עם תלמידים והתוועדויות עמם. ב[[עבודת התפילה]] ראה את חזות הכל - והעמיד מאות תלמידים שעסקו בה ברצינות ובחיות. בתפקידו זה זכה גם להוראות והדרכות צמודות מ[[אדמו"ר הריי"צ]] ומ[[הרבי]].
והשי"ת יחזק את בריאותו ובריאות ב"ב יחיו ויצליחם בהסתדרות טובה בכל הענינים ויקבע לו זמן בכל שבוע ושבוע לכתוב בפרטיות.


נפטר ביום שישי [[י"ט אייר]] שנת [[תשל"א]], ונקבר בחלקת חב"ד שבבית הקברות בהר הזיתים ליד [[התורת חסד]]. על מצבתו הורה הרבי לכתוב 'ורבים השיב מעוון'{{מקור}}.
ידידו הדו"ש ומברכו להצליח בגשמיות וברוחניות.
|מקור=אגרות קודש, כרך יד, ה'שנא}}


את מקומו כ[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]] מילא הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]].
בעקבות כך החל ללמד בישיבת [[תומכי תמימים תל אביב]], שעברה מאוחר יותר ל[[לוד]] ובהמשך ל[[כפר חב"ד]].
 
נודע כמשפיע ומחנך המסור לתלמידיו. הוא התגורר במתחם הישיבה והשקיע את רוב יומו בלימוד ושיחות עם תלמידים והתוועדויות עמם. ב[[עבודת התפילה]] ראה את חזות הכל - והעמיד מאות תלמידים שעסקו בה ברצינות ובחיות. בתפקידו זה זכה גם להוראות והדרכות צמודות מ[[אדמו"ר הריי"צ]] ומ[[הרבי]].
 
ר' שלמה חיים היה בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] מגיע מידי פעם לשיכונים חב"דים ולעודד את המתישבים.
 
[[הרבי]] ביקש מהרב קסלמן לדווח היכן לומדים בני החסידים בארץ הקודש וגם לכתוב האם תלמידי ישיבות לא חב"דיות עוברים ללמוד בתומכי תמימים לוד{{הערה|[[שבועון בית משיח]],גיליון 1359, מדור אגרות בפרסום ראשון}}.
 
נפטר ביום שישי [[י"ט אייר]] שנת [[תשל"א]], ונקבר בחלקת חב"ד שבבית הקברות בהר הזיתים ליד [[התורת חסד]]. במכתב ניחומין ששלח הרבי לאחרי פטירתו לבני משפחתו, כתב הרבי עליו: "רבים השיב מעון".
 
==השקפתו והדרכתו{{הערה|ע"פ הספר [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] והמשפיע, תולדות הרב שלמה חיים קסלמן}}==
===אתכפיא===
ר' שלמה חיים היה מרבה לדבר ולעורר על עבודת ה[[אתכפיא]], ר' שלמה חיים בעיקר עורר על שבירת התאווה על ידי [[אתכפיא]] ועבודה פנימית, ר' שלמה חיים היה מרבה לומר את הפתגמים:{{ציטוטון|אין להיכנע לרצון האישי}}, {{ציטוטון|מתחשק לך - אז דווקא לא}}, ו{{ציטוטון|רצונך לומר משהו - תשתוק}}. ר' שלמה חיים הדריך פעם כיצד צריך לאכול בדרך של אתכפיא{{הערה|מפי הרב [[יוסף הרטמן]]}}:א.כשאתה אוכל מאכל חכה כמה שניות לפני שאתה אוכל. ב. שיש לפניך כמה מאכלים, ואחד מהם אתה מאוד אוהב, תאכל דווקא את המאכל שאתה לא אוהב תחילה. ג. כמה שאתה תדחה את המאכל בכמה דקות גם זה נקרא [[אתכפיא]].
 
כמו כן אמר שאין לגמור לגמרי את האוכל או נמשל לא לכופף את הראש לצלחת, ר' שלמה חיים היה מזכיר פעמים רבות את פתגמו של [[אדמו"ר המהר"ש]] שאתכפיא צריכה לנהוג במדר"ש: מחשבה, דיבור, ראייה, שמיעה.
 
===עבודת התפילה===
ר' שלמה נתן חשיבות מיוחדת ל[[עבודת התפילה]]. הוא היה מרחיב [[התוועדות חסידית|להתוועד]] על כך, והיה מדריך את תלמידיו כיצד להתפלל ו[[התבוננות|להתבונן בחסידות]] קודם התפילה. בתחילה היה מדריך להתרגל להתבונן קודם התפילה למשך זמן קצר - דקה או שתיים, ועם הזמן ורכישת ההרגל להוסיף במשך זמן ההתבוננות. הוא היה גם מכוון את התלמידים במה להתבונן, כל אחד לפי כוחו.
 
===נסיעה לרבי===
[[קובץ:17-04-2020-04-02-29-המשפיע-עם-הרבייי.jpg|ממוזער|ר' שלמה חיים מקבל מ[[הרבי]] בקבוק [[משקה]] ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]]]]
ר' שלמה חיים ייקר מאוד את ה[[נסיעה לרבי]] אולם תבע להתכונן אליה כראוי, בעיקר על ידי [[עבודת התפילה]] ו[[לימוד החסידות]], כאשר תמים היה מוכן לנסיעה לרבי, הוא היה תובע ממנו לנסוע מייד:{{ציטוטון|ראיית פני הרב נעלית מגילוי אליהו}}. במשך השנים קיבל הדרכות מהרבי במכתבים כיצד להכין תמימים לקראת הנסיעה.
 
[[הרבי]] התבטא פעם ב[[יחידות]] לר' [[בן ציון שמטוב]]:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ביקר אצלי רב צבאי, שנכח בהתוועדות של ר' שלמה חיים, ובעקבותיה הגיע לכאן. האם עליו להמתין להשתתפותו הבאה שם?! המקום היחיד בו מקבלים אנ"ש והתמימים, הוא אצל ר' שלמה חיים. אולם האם אוכל לשגר אליו את כל הבחורים?!}}
 
===משיח===
ר' שלמה חיים תבע מתלמידיו להתכונן ל[[ביאת משיח]] ואמר{{הערה|מפי הרב [[דוד מאיר דרוקמן]]}} {{ציטוטון|הלוא אין ספק שמשיח עומד להגיע וכיצד נשיב אם כן לשאלתו "במה הנכם חסידים?" הלוא נבוא וניכלם בתפילתנו ובלימודינו שאינם כדבעי!}}. ר' שלמה חיים אף חי את המאמר "בניסן נגאלו ובנסין עתידין להיגאל", ולקראת חודש [[ניסן]] היה מעורר אודות ביאת משיח.
 
בהתוועדות [[י"ט כסלו]] [[תש"ל]] הצביע ר' שלמה חיים על [[הרבי כמלך המשיח]]:{{ציטוטון|כלום יתכן אחרת?! וודאי הרבי!}}, ר' שלמה חיים היה מתבטא גם{{הערה|מפי הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]}} שמקובל אצל חסידים מדורי דורות ש{{ציטוטון|טרם ביאת משיח יחלוף זמן בו לא יראו את הרבי}}.
 
===מקווה===
בשנים הראשונות של הישיבה בלוד, עודד הרב שלמה חיים ללכת למקוה שלוש פעמים בשבוע. וכפי שסיפר הרב [[משה ליפא רבינוביץ]] שהרב שלמה חיים אמר כי רמז לזה הוא הדין - בשר שלא הודח שלושה ימים אסור לאוכלו. אמנם בשנים הבאות עודד ללכת לטבול במקווה כל יום{{הערה|המשפיע, חלק א, ע' 460}}.
 
==ניגון המשפיע==
ב[[אחרון של פסח]] [[תשמ"ב]] חלם ר' [[אליהו ריבקין]] [[חלום]], בו הוא יושב ב[[התוועדות]] עם ר' שלמה חיים קסלמן ור' שלמה חיים פונה אליו באומרו: אלי' זאג א ניגון [=אליהו תתחיל ניגון]. אליהו ריבקין החל לנגן [[ניגון]] בלתי מוכר. בקומו מ[[שינה|שנתו]] זכר את הניגון. וקרא לו בשם "דער משפיע" על שם החלום עם המשפיע שלו{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/7/73/%D7%93%D7%A2%D7%A8_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A2_-_%D7%A8%27_%D7%90%D7%9C%D7%99_%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%9F.mp3 '''לשמיעת הניגון''' מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ] {{*}} [https://chabad.info/musicnews/612606/ לשמיעת ביצוע של הניגון מאת הקלידן שניאור זלמן בן שמואל] {{*}} [https://chabad.info/musicnews/1051974/ ביצוע של הרב מנחם מענדל עמאר בפרוייקט געגועים] {{שמע}}}}.
 
ניגון זה הוא ניגון כ"ג בפרוייקט [[מסורת הניגונים]].


==משפחתו==
==משפחתו==
* חמיו, ר' זאב וולף ברונשטיין.
* חמיו, ר' [[זאב וולף ברונשטיין (צ'רקאס)|זאב וולף ברונשטיין]].
* בנו, הרב [[שלום דובער קסלמן]], [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
* בנו, הרב [[שלום דובער קסלמן]], [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
* בנו, הרב [[זאב וולף קסלמן]], [[משפיע]] [[בית מנחם]] [[כפר חב"ד]] וזקן משפיעי [[אנ"ש]].
* בנו, הרב [[זאב וולף קסלמן]], [[משפיע]] [[בית מנחם]] [[כפר חב"ד]] וזקן משפיעי [[אנ"ש]].
שורה 25: שורה 121:


== מתלמידיו ==
== מתלמידיו ==
* הרב [[משה יהודה לייב לנדא]].
 
* הרב [[מאיר צבי גרוזמן]].
{{טורים
* הרב [[יהודה לייב רסקין]].
| תוכן = * הרב [[יוסף יצחק אופן]]
* הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]].
* הרב [[עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)]]
* הרב [[זכריה גורי]].
* הרב [[מרדכי צבי אלפנביין]]
* הרב [[ראובן דונין]].
* הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]]
* הרב [[יוסף שמואל גולדשטיין]].
* הרב [[שמעון גד אליטוב]]
* הרב [[זלמן קליין]].
* הרב [[גדליה אקסלרוד]]
* הרב [[אברהם שמואל לוין]].
* הרב [[מאיר בוסטומסקי]]
* הרב [[יוסף יצחק אופן]].
* הרב [[יוסף שמואל גולדשטיין]]
* הרב [[יוסף יצחק סגל]].
* הרב [[שניאור זלמן גופין]]
* הרב [[שניאור זלמן גפני]].
* הרב [[זכריה גורי]]
* הרב [[גדליה אקסלרוד]].
* הרב [[יצחק פייביש גינזבורג]]
* הרב [[מאיר בוסטומסקי]].
* הרב [[שניאור זלמן גפני]]
* הרב [[קלונימוס קופצ'יק]].
* הרב [[מאיר צבי גרוזמן]]
* הרב [[ישבעם סגל]].
* הרב [[גרשון מענדל גרליק]]
* הרב [[אברהם מייזליש]].
* הרב [[ראובן דונין]]
* הרב [[גרשון מענדל גרליק]].
* הרב [[חיים שלום דייטש]]
* הרב [[נחמן סודאק]].
* הרב [[ישעיהו הרצל]]
* הרב [[חיים שלום דייטש]].
* הרב [[נתן וולף]]
* הרב [[שניאור זלמן גופין]].
* הרב [[נטע שלמה וילהלם]]
* הרב [[נתן וולף]].
* הרב [[גד ונקרט]]
* הרב [[נחום קפלן]].
* הרב [[יעקב משה חנזין]]
* הרב [[גד ונקרט]].
* הרב [[שלום דובער כהן]]
* הרב [[יחזקאל אליהו סטוליק]].
* הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]]
* הרב [[ישעיהו הרצל]].
* הרב [[משה שלמה לויטין]]
* הרב [[אברהם שמואל לוין]]
* הרב [[אריה יהודה לייב לוין]]
* הרב [[משה יהודה לייב לנדא]]
* הרב [[ברוך לשס]]
* הרב [[יהושע מונדשיין]]
* הרב [[אברהם מייזליש]]
* הרב [[ברוך נחשון]]
* הרב [[דוד נחשון]]
* הרב [[יוסף יצחק סגל]]
* הרב [[ישבעם סגל]]
* הרב [[נחמן סודאק]]
* הרב [[יחזקאל אליהו סטוליק]]
* הרב [[שלמה פליישמן]]
* הרב [[אלימלך צוויבל]]
* הרב [[קלונימוס קופצ'יק]]
* הרב [[זלמן קליין]]
* הרב [[נחום קפלן]]
* הרב [[יהודה לייב רסקין]]
* הרב [[דוד תעיזי]]
}}


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
* הרב [[ישראל אלפנביין]], '''ה[[משפיע]] ר' שלמה חיים קסלמן''', [[סיוון]] התשע"ג (05.2013)
* הרב [[ישראל אלפנביין]], '''ה[[משפיע]] ר' שלמה חיים קסלמן''', [[סיוון]] התשע"ג (05.2013)
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב
*'''האבא של התמימים''', ראיון עם שלושה מבחירי תלמידיו, הרב ירוסלבסקי הרב הבלין והרב הבר, שבועון כפר חב"ד 1906 עמוד 37
*'''משפיע פנימי''', הרב יוסף אברהם פיזם, ספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]]  ע' 165-170.
*ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 287-298.
*ארגון '[[לחלוחית גאולתית]]', '''כנף בגדו של שלמה חיים יהיה קודש''', שבועון כפר חב"ד 1959 (י"ח אייר תשפ"ב) עמוד 54


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==
* [http://old2.ih.chabad.info/images/update/344.pdf "המשפיע" - תלמידיו של ר' שלמה חיים מספרים על דמותו], באתר [[חב"ד אינפו]] {{PDF}}
*'''[https://77012.blogspot.com/search/label/%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94%20%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D%20%D7%A7%D7%A1%D7%9C%D7%9E%D7%9F תגית: המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
* '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74648 בקרוב: ספר תיעודי על המשפיע הבלתי נשכח]''', פרק מתוך הספר, באתר [[חב"ד אינפו]], ד אדר התשע"ג (14.02.2013)
* [http://old2.ih.chabad.info/images/update/344.pdf "המשפיע" - תלמידיו של ר' שלמה חיים מספרים על דמותו], באתר [[חב"ד אינפו]] {{PDF}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
* '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76255 כשהמשפיע הנודע התוועד ב- 770]''' פרק מתוך הספר 'ה[[משפיע]] ר' שלמה חיים קסלמן' {{אינפו}} יח [[סיוון]] התשע"ג (27.05.2013)
* '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74648 בקרוב: ספר תיעודי על המשפיע הבלתי נשכח]''', פרק מתוך הספר, באתר [[חב"ד אינפו]], ד אדר התשע"ג (14.02.2013) {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
* '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76255 כשהמשפיע הנודע התוועד ב- 770]''' פרק מתוך הספר 'ה[[משפיע]] ר' שלמה חיים קסלמן' {{אינפו}} יח [[סיוון]] התשע"ג (27.05.2013) {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
* {{קישור חבד און ליין|87323|תמונת נדירות וסיפורים חדשים מה[[משפיע]] ר' שלמה חיים קסלמן||ח' טבת תשע"ה}}
* {{קישור חבד און ליין|87323|תמונת נדירות וסיפורים חדשים מה[[משפיע]] ר' שלמה חיים קסלמן||ח' טבת תשע"ה}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2022/02/blog-post_70.html הקלטה היסטורית: התוועדות סוחפת של המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן]''', באתר 'לחלוחית גאולתית' {{לחלוחית}}
*'''[https://chabad.info/in-focus/593770/ לראשונה: תמונות נדירות בצבע מלא של הרב שלמה חיים קסלמן]''' - באתר {{אינפו}}, כ"ג ניסן התש"פ.
*[https://chabad.info/musicnews/612606/ מגן עדן: ניגון 'המשפיע' ר' שלמה חיים קסלמן], באתר {{אינפו}}.
*'''[https://col.org.il/news/133418 המשפיע הנערץ: סיפור חייו של ר' שלמה חיים קסלמן ע"ה, פרק ראשון] {{*}} [https://col.org.il/news/133457 פרק שני]''' באתר {{COL}}.
*'''[https://77012.blogspot.com/2022/05/blog-post_51.html התוועדות סוחפת של המשפיע ר' שלמה חיים • לרגל ה'יארצייט']''' {{לחלוחית}}
*[[לוי יצחק הולצמן]], '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/11/637c8e8d64dea_1669107341.pdf ימין מקרבת: קוים לדמותו ואורחותיו, שיגו ושיחו של המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן]''', [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]], גליון 101. {{PDF|}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2022/12/blog-post_15.html מיוחד: הרב אופן מנגן את ניגונו של ר' שלמה חיים]''', באתר 'לחלוחית גאולתית' {{לחלוחית}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: קסלמן שלמה חיים}}
{{מיון רגיל: קסלמן שלמה חיים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים תל אביב]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים תל אביב]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:משפחת קסלמן]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ברינואה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ד]]
[[קטגוריה:משפחת ברונשטיין]]

גרסה אחרונה מ־22:05, 9 בנובמבר 2024

שלמה חיים קסלמן
לידה כ' אלול תרנ"ד
פטירה י"ט אייר תשל"א
מקום פעילות משפיע ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד
תפקידים נוספים משפיע בתומכי תמימים רוסטוב, תומכי תמימים ברינואה ועוד
רבותיו ר' משולם ידידיה קוראטין
הרב קסלמן מלמד מאמר בכפר חב"ד, תשכ"ט
הרב קסלמן מזמן על כוס יין, בחברת תלמידיו, בשבע ברכות של הרב דוד מאיר דרוקמן.

הרב שלמה חיים קסלמן (מכונה ר' שלמה חיים; כ' אלול תרנ"ד 1894 - י"ט אייר תשל"א 1971) היה משפיע בולט, מהחשובים והמפורסמים בדורות האחרונים, שהעמיד דורות רבים של תמימים בישיבות חב"ד בארץ הקודש.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

תלמיד תומכי תמימים ליובאוויטש[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בכ' אלול תרנ"ד בז'יטומיר לר' יום טוב שהיה מחסידי קוידינוב ולמרת יהודית. נקרא על שמו של רבי שלמה חיים פרלוב מקוידינוב[1]. בילדותו למד באחד החדרים שבז'יטומיר, שם קיבל חינוך חסידי מטובי המלמדים. בשנת תרס"ט הגיע לז'יטומיר בחור שהגיע מליובאוויטש, שסיפר בשבח ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש. ששמע על כך אביו של שלמה חיים הוא העביר אותו ללמוד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש יחד עם אותו בחור. בליובאוויטש הוא היה לומד בחברותא עם זלמן דוד מיכלין ועם הרב יהודה חיטריק, בשנת תר"ע עבר ללמוד בסניף הישיבה בשצ'דרין שנוסדה באותה שנה[2], אצל המשפיע הרב שאול בער זיסלין.

בשצ'דרין היה המנהג שבכל יום שני היה נוסעים שני בחורים מהישיבה לליובאוויטש, באחת הפעמים ניסה שלמה חיים לנסוע לליובאוויטש מעבר לתורו, כאשר נכנס ליחידות אמר לו אדמו"ר הרש"ב שעליו לערוך חשבון נפש וצריך לזכור שהוא עדיין בחור צעיר.

בתום השנה חזר שלמה חיים ושאר תלמידי הישיבה בחזרה לליובאוויטש, בליובאוויטש הוא למד אצל ר' שמואל גרונם אסתרמן, וכן אצל המשפיע שילם קוראטין, בליובאוויטש הוא שהה במשך שש שנים רצופות[3].וחברו הטוב היה הרב פרץ מוצקין. במשך השנים הוא נעשה מהתלמידים הותיקים בישיבה, והיה מדריך את הבחורים החדשים ומלמד אותם.

בשנת תרע"ה הוא נקרא להתגייס לצבא, לאחר שקיבל את ברכתו של אדמו"ר הרש"ב הוא חזר לעירו ז'יטומיר, שם הוא אכן קיבל פטור מהצבא, לאחר מכן הוא חזר בחזרה לליובאוויטש שם למד 3 שנים עד שנת תרע"ח.

בשנת תרע"ח[4] עבר לסניף של הישיבה בקרמנצ'וג וכעבר שנה בתרע"ט התבקש על ידי המשפיע שילם קוראטין למסור שיעורים בחסידות בכיתות הקטנות. בשנת תר"פ בעת יחידות אצל אדמו"ר הרש"ב הוא מינה אותו למשפיע בסניף הישיבה ברוסטוב, לצד גדולי המשפיעים.

בשנת תר"פ פרצה מגפה הטיפוס ותלמידים רבים מהישיבה חלו, ר' שלמה חיים טיפל כל אותו הזמן בבחורים חולים על אף החשש שגם הוא ידבק, ברוסטוב היה המצב הגשמי מאוד ירוד, עד שהיו בחורים שהיו הולכים עם מעילים קרועים, כששמע על כך אדמו"ר הריי"צ הוא אמר: "זה שהולכים בלבוש שק - ניחא, אין ברירה. אבל מדוע המלבוש הדל הזה צריך להיות קרוע?!"

בשנת תרפ"א התחתן עם בלומא בת הרב זאב וולף ברונשטיין, זמן קצר לפני השידוך נפטר הרב ברונשטיין, כאשר הגיעה משפחת הכלה לאדמו"ר הריי"צ לחפש שידוך הוא אמר להם:"ולמה לא מתאים שלמה חיים?". במשך תקופה קצרה לא היה לשלמה חיים ילדים. בי"ז אייר תרפ"ז נולדו לו זוג תאומים, שלום דובער קסלמן וזאב וולף קסלמן, בלידתם אירעו להם בעיות בריאותיות ואדמו"ר הריי"צ התעניין כמה פעמים במצבם מתוך דאגה לשלומם.

בפולוצק[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תרפ"ב שלח אותו הרבי הריי"צ לשמש כמשפיע לקהילה בפולאצק, לפני כן היה בפולוצק משפיע אחר אבל בגלל שהקהילה שם הייתה חסידי קאפוסט הם לא הסתדרו איתו, והם ביקשו משפיע אחר, אדמו"ר הריי"צ קרא לשלמה חיים וביקש ממנו להתמנות למשפיע שם: "חסיד פלוני אינו מצליח להסתדר עם חסידי קאפוסט, אבל אתה הרי טיפוס אהב שלום ובוודאי תוכל להסתדר איתם".

בהיותו בפולוצק הוא היה אחראי על החדרים, ארבע חודשים לאחר הגעתו לעיר סגרה היבסקציה את כל החדרים בפולוצק, בקיץ תרפ"ו נפתחה ישיבת תומכי תמימים פולוצק, ראש הישיבה יחזקאל הימלשטיין מינה את ר' שלמה חיים למשפיע הישיבה.

מעצרו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחורף תרפ"ז בעת שיעורו של ר' שלמה חיים בישיבה בפולוצק, הגיעה הק.ג.ב. ועצרו אותו[5], לאחר שהואשם בהרבצת התורה לנערים יהודים, נידון לעבדות כפייה של ניקוי רחובות העיר במשך חצי שנה, ר' שלמה חיים קיבל את העונש בתור אות, והיה הולך לנקות עם בגדי השבת שלו (על כי זכה להיענש על הפצת התורה), לאחר שלושה חודשים קיבל ר' שלמה חיים חנינה מעונשו[6]

לאחר שנתיים בחורף תרפ"ט נעצר ר' שלמה חיים בשנית, שבה הואשם בפעילות "אנטי מהפכנית", ונידון לגירוש מהעיר פולוצק לעיר פולטובה למשך שלוש שנים.[7]

לאחר סיום גלותו עבר ר' שלמה חיים לעיר מחלובקה.

במלחמת עולם השנייה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתחילת מלחמת עולם השנייה חשב ר' שלמה חיים להישאר באזור מוסקבה אולם לאחר התקרבות צבאות הנאצים לאזור, הוא ברח עם משפחתו לטשקנט בשנת תש"ב יחד עם שאר חסידי חב"ד. בטשקנט שרר רעב גדול ורבים מהפליטים נפטרו ברעב, באותו העת נפטרה גם אחת מבנותיו של ר' שלמה חיים.

בטשקנט הקים ר' שלמה חיים ישיבת תומכי תמימים לנערי אנ"ש שהיו בעיר, שהוא משמש כמשפיע הישיבה.

באלול תש"ו אחרי מלחמת העולם השנייה הצליח לצאת עם משפחתו מרוסיה עם קבוצה גדולה של חסידי חב"ד להאליין שבאוסטריה, ובהמשך שהה למשך תקופה בפוקינג.

בשנת תש"ז היה ממייסדי ישיבת תומכי תמימים ברינואה בצרפת והיה למשפיע בה.

בארץ הקודש[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר' שלמה חיים בהתוועדות

בעקבות הוראתו של אדמו"ר הריי"צ בסיוון תש"ט (1949) הוא עלה לארץ הקודש,והשתכן במחנה עולים בחיפה.

אדמו"ר הריי"צ שלח לו מכתב בו הוא אומר לו לשמש כמשפיע בישיבה בתל אביב:

במענה על מכתב ידידי מב' לחדש זה על אודות מקום הסתדרותו בקביעות מקום מגורו עם ב"ב יחיו, נכון הדבר אשר יסתדר בקביעות מקום קבוע בתל אביב ויקבל עליו הנהלת וסדר לימוד דא"ח בישיבת תומכי תמימים בתל אביב וחזרת דא"ח ברבים.

יסדר ידידי אשר בזמנים קבועים יבקר את אנ"ש ותלמידי המוסד תורת אמת יחיו, וכן לבקר מזמן לזמן בכפר של התיישבות ועבודתם של הפליטים וב"ב יחיו ולסדר מי שילמוד עמהם ועם בניהם יחיו.

והשי"ת יחזק את בריאותו ובריאות ב"ב יחיו ויצליחם בהסתדרות טובה בכל הענינים ויקבע לו זמן בכל שבוע ושבוע לכתוב בפרטיות.

ידידו הדו"ש ומברכו להצליח בגשמיות וברוחניות.

— אגרות קודש, כרך יד, ה'שנא

בעקבות כך החל ללמד בישיבת תומכי תמימים תל אביב, שעברה מאוחר יותר ללוד ובהמשך לכפר חב"ד.

נודע כמשפיע ומחנך המסור לתלמידיו. הוא התגורר במתחם הישיבה והשקיע את רוב יומו בלימוד ושיחות עם תלמידים והתוועדויות עמם. בעבודת התפילה ראה את חזות הכל - והעמיד מאות תלמידים שעסקו בה ברצינות ובחיות. בתפקידו זה זכה גם להוראות והדרכות צמודות מאדמו"ר הריי"צ ומהרבי.

ר' שלמה חיים היה בהוראת אדמו"ר הריי"צ מגיע מידי פעם לשיכונים חב"דים ולעודד את המתישבים.

הרבי ביקש מהרב קסלמן לדווח היכן לומדים בני החסידים בארץ הקודש וגם לכתוב האם תלמידי ישיבות לא חב"דיות עוברים ללמוד בתומכי תמימים לוד[8].

נפטר ביום שישי י"ט אייר שנת תשל"א, ונקבר בחלקת חב"ד שבבית הקברות בהר הזיתים ליד התורת חסד. במכתב ניחומין ששלח הרבי לאחרי פטירתו לבני משפחתו, כתב הרבי עליו: "רבים השיב מעון".

השקפתו והדרכתו[9][עריכה | עריכת קוד מקור]

אתכפיא[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר' שלמה חיים היה מרבה לדבר ולעורר על עבודת האתכפיא, ר' שלמה חיים בעיקר עורר על שבירת התאווה על ידי אתכפיא ועבודה פנימית, ר' שלמה חיים היה מרבה לומר את הפתגמים:"אין להיכנע לרצון האישי", "מתחשק לך - אז דווקא לא", ו"רצונך לומר משהו - תשתוק". ר' שלמה חיים הדריך פעם כיצד צריך לאכול בדרך של אתכפיא[10]:א.כשאתה אוכל מאכל חכה כמה שניות לפני שאתה אוכל. ב. שיש לפניך כמה מאכלים, ואחד מהם אתה מאוד אוהב, תאכל דווקא את המאכל שאתה לא אוהב תחילה. ג. כמה שאתה תדחה את המאכל בכמה דקות גם זה נקרא אתכפיא.

כמו כן אמר שאין לגמור לגמרי את האוכל או נמשל לא לכופף את הראש לצלחת, ר' שלמה חיים היה מזכיר פעמים רבות את פתגמו של אדמו"ר המהר"ש שאתכפיא צריכה לנהוג במדר"ש: מחשבה, דיבור, ראייה, שמיעה.

עבודת התפילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר' שלמה נתן חשיבות מיוחדת לעבודת התפילה. הוא היה מרחיב להתוועד על כך, והיה מדריך את תלמידיו כיצד להתפלל ולהתבונן בחסידות קודם התפילה. בתחילה היה מדריך להתרגל להתבונן קודם התפילה למשך זמן קצר - דקה או שתיים, ועם הזמן ורכישת ההרגל להוסיף במשך זמן ההתבוננות. הוא היה גם מכוון את התלמידים במה להתבונן, כל אחד לפי כוחו.

נסיעה לרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר' שלמה חיים מקבל מהרבי בקבוק משקה בהתוועדות

ר' שלמה חיים ייקר מאוד את הנסיעה לרבי אולם תבע להתכונן אליה כראוי, בעיקר על ידי עבודת התפילה ולימוד החסידות, כאשר תמים היה מוכן לנסיעה לרבי, הוא היה תובע ממנו לנסוע מייד:"ראיית פני הרב נעלית מגילוי אליהו". במשך השנים קיבל הדרכות מהרבי במכתבים כיצד להכין תמימים לקראת הנסיעה.

הרבי התבטא פעם ביחידות לר' בן ציון שמטוב:

ביקר אצלי רב צבאי, שנכח בהתוועדות של ר' שלמה חיים, ובעקבותיה הגיע לכאן. האם עליו להמתין להשתתפותו הבאה שם?! המקום היחיד בו מקבלים אנ"ש והתמימים, הוא אצל ר' שלמה חיים. אולם האם אוכל לשגר אליו את כל הבחורים?!

משיח[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר' שלמה חיים תבע מתלמידיו להתכונן לביאת משיח ואמר[11] "הלוא אין ספק שמשיח עומד להגיע וכיצד נשיב אם כן לשאלתו "במה הנכם חסידים?" הלוא נבוא וניכלם בתפילתנו ובלימודינו שאינם כדבעי!". ר' שלמה חיים אף חי את המאמר "בניסן נגאלו ובנסין עתידין להיגאל", ולקראת חודש ניסן היה מעורר אודות ביאת משיח.

בהתוועדות י"ט כסלו תש"ל הצביע ר' שלמה חיים על הרבי כמלך המשיח:"כלום יתכן אחרת?! וודאי הרבי!", ר' שלמה חיים היה מתבטא גם[12] שמקובל אצל חסידים מדורי דורות ש"טרם ביאת משיח יחלוף זמן בו לא יראו את הרבי".

מקווה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנים הראשונות של הישיבה בלוד, עודד הרב שלמה חיים ללכת למקוה שלוש פעמים בשבוע. וכפי שסיפר הרב משה ליפא רבינוביץ שהרב שלמה חיים אמר כי רמז לזה הוא הדין - בשר שלא הודח שלושה ימים אסור לאוכלו. אמנם בשנים הבאות עודד ללכת לטבול במקווה כל יום[13].

ניגון המשפיע[עריכה | עריכת קוד מקור]

באחרון של פסח תשמ"ב חלם ר' אליהו ריבקין חלום, בו הוא יושב בהתוועדות עם ר' שלמה חיים קסלמן ור' שלמה חיים פונה אליו באומרו: אלי' זאג א ניגון [=אליהו תתחיל ניגון]. אליהו ריבקין החל לנגן ניגון בלתי מוכר. בקומו משנתו זכר את הניגון. וקרא לו בשם "דער משפיע" על שם החלום עם המשפיע שלו[14].

ניגון זה הוא ניגון כ"ג בפרוייקט מסורת הניגונים.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

מתלמידיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • הרב ישראל אלפנביין, המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן, סיוון התשע"ג (05.2013)
  • יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת חזק, תשע"ב
  • האבא של התמימים, ראיון עם שלושה מבחירי תלמידיו, הרב ירוסלבסקי הרב הבלין והרב הבר, שבועון כפר חב"ד 1906 עמוד 37
  • משפיע פנימי, הרב יוסף אברהם פיזם, ספר דמותו של חסיד ע' 165-170.
  • ספר חסידים הראשונים ע' 287-298.
  • ארגון 'לחלוחית גאולתית', כנף בגדו של שלמה חיים יהיה קודש, שבועון כפר חב"ד 1959 (י"ח אייר תשפ"ב) עמוד 54

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ↑ ה'תקנ"ז – י"ז באב ה'תרכ"ב, 1862
  2. ↑ הישיבה נועדה לבחורים בגילאי 13-14
  3. ↑ בלי שנסע לביתו אפילו פעם אחת
  4. ↑ בעקבות מלחמת עולם הראשונה
  5. ↑ בעת שעצרו אותו הגיעו השוטרים עליו בנימת ניצחון ואמרו לו"נו, ומה יש לך לומר עכשיו?..." ענה ר' שלמה חיים "מה שיש לי לומר עכשיו הוא שהגיע הזמן להתפלל מעריב..."
  6. ↑ מכתב של אדמו"ר הריי"צ בט הוא מתאר את מעצרו של ר' שלמה חיים:"בפולוצק מצאו את ר' שלמה חיים שי' קעסעלמאן כי יושב הוא בבית הכנסת עם עשרים תלמידים יחיו, אך התלמידים ישבו ולמדו לעצמן (נערים קטנים מי"ח שנה), והוא יושב בטלית כמתפלל (זה הי' בקיץ בשעה החמישית אחר חצות היום, וטעם הדבר הוא פשוט שבאם ח"ו יבוא מי, יוכל לאמר כי אינו מלמד, ורק מתפלל, [(]אשר באופן כזה א' מהראי' בראמען (פלך פאלטאוע) ובוויטעבסק ובעוד מקומות), והתלמידים שי' בראותם כי נכנסו שוטרים עם אנשים זרים נמלטו דרך החלונות, ואחדים דרך הפתח, ונשארו רק כה' תלמידים שי', ורש"ח זה טען כי הוא איש פרטי שבא להתפלל ומתפלל, ודבר אין לו עם אלו הנערים, וכן הנערים טענו שאינם מכירים אותו. בכל זה לוקחו הנערים עם הגמרא'ת והרש"ח שי' למאסר, ושם העריכו פרטי כל, והחזיקו את הנערים רק יום א', אך את הרש"ח שי' החזיקו כשלשה ימים, וסוף הדבר הניחו עליו עונש עבודת כפי' על משך ששה חדשים, בתחלה איזה שבועות הי' עובד מלאכה לא נכבדה לכבד את הרחובות, ואח"כ הטילו עליו ללכת לחוץ לעיר מהלך איזה ויארסט לבית נסירת (זעגע מיל) ולשאת נסרים (!) שמונה שעות ביום."
  7. ↑ מעשיו של ר' שלמה חיים באותם שלוש שנים הינם ידועים
  8. ↑ שבועון בית משיח,גיליון 1359, מדור אגרות בפרסום ראשון
  9. ↑ ע"פ הספר אוצר החסידים והמשפיע, תולדות הרב שלמה חיים קסלמן
  10. ↑ מפי הרב יוסף הרטמן
  11. ↑ מפי הרב דוד מאיר דרוקמן
  12. ↑ מפי הרב מרדכי שמואל אשכנזי
  13. ↑ המשפיע, חלק א, ע' 460
  14. ↑ לשמיעת הניגון מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ  •  לשמיעת ביצוע של הניגון מאת הקלידן שניאור זלמן בן שמואל  •  ביצוע של הרב מנחם מענדל עמאר בפרוייקט געגועים קובץ שמע
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=שלמה_חיים_קסלמן&oldid=720055"