סניף קה"ת כפר חב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(שום חזית) תגית: עריכה ממכשיר נייד |
|||
| (22 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:770 כפח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזית בניין 770 ב[[כפר חב"ד]], במרתפו שוכנים היום משרדי הסניף והחנות המרכזית לרכישת ספרי קה"ת בארץ הקודש]] | |||
סניף '''[[קה"ת]] [[כפר חב"ד]]''', הינו שלוחה של הוצאת הספרים הרשמית של [[חב"ד]], העוסקת בעריכת והדפסת ספרים, ובהפצתם ברחבי הארץ. | סניף '''[[קה"ת]] [[כפר חב"ד]]''', הינו שלוחה של הוצאת הספרים הרשמית של [[חב"ד]], העוסקת בעריכת והדפסת ספרים, ובהפצתם ברחבי הארץ. | ||
הסניף מנוהל על ידי הרב [[מנחם מענדל | הסניף מנוהל על ידי הרב [[מנחם מענדל וולף]] והרב [[שייע סגל]]. | ||
==הקמת הסניף== | ==הקמת הסניף== | ||
| שורה 14: | שורה 15: | ||
בעקבות האירוע של [[רצח יד החמישה]] בשנת [[תשט"ז]], הוקם [[בית הספר לדפוס יד החמישה]] ב[[כפר חב"ד]], ובשנת [[תשי"ט]] נוצרה אפשרות להקים סניף פעיל של הוצאת הספרים קה"ת בארץ הקודש, שיעסוק לא רק בהפצת הספרים, אלא גם בעריכתם והדפסתם. | בעקבות האירוע של [[רצח יד החמישה]] בשנת [[תשט"ז]], הוקם [[בית הספר לדפוס יד החמישה]] ב[[כפר חב"ד]], ובשנת [[תשי"ט]] נוצרה אפשרות להקים סניף פעיל של הוצאת הספרים קה"ת בארץ הקודש, שיעסוק לא רק בהפצת הספרים, אלא גם בעריכתם והדפסתם. | ||
בשנת [[תשי"ט]] החלה העבודה בפועל בניהולו של ר' [[אברהם פריז]], כאשר המנהל-פועל שעמד בקשר רציף עם [[מזכירות הרבי]] בקשר להדפסת הספרים ועריכתם, היה חתנו הרב [[אפרים וולף]], כשלצידו עומד הרב [[זושא ווילימובסקי]] שפעל רבות בתחום הפצת הספרים, והרב [[חנוך גליצנשטיין]] שעסק בפרסום פעולותיה של הוצאת קה"ת | בשנת [[תשי"ט]] החלה העבודה בפועל בניהולו של ר' [[אברהם פריז]], כאשר המנהל-פועל שעמד בקשר רציף עם [[מזכירות הרבי]] בקשר להדפסת הספרים ועריכתם, היה חתנו הרב [[אפרים וולף]], כשלצידו עומד הרב [[זושא ווילימובסקי]] שפעל רבות בתחום הפצת הספרים, והרב [[חנוך גליצנשטיין]] שעסק בפרסום פעולותיה של הוצאת קה"ת בביטאונים וכתבי עת שונים. | ||
פעולותיו של הסניף התחלקו למספר מישורים: | פעולותיו של הסניף התחלקו למספר מישורים: | ||
| שורה 27: | שורה 28: | ||
עד לשנת [[תשמ"ו]] המשיך הסניף לפעול מתוך מחסן הספרים שנרכש על ידי הרב פריז כשהוקם הסניף, אך לאחר שנבנה [[770 כפר חב"ד|העתקו של בניין 770 בכפר חב"ד]], קיבלה הנהלת הסניף את אישורו של הרבי, ועברה לפעול מתוך קומת המרתף של הבניין. | עד לשנת [[תשמ"ו]] המשיך הסניף לפעול מתוך מחסן הספרים שנרכש על ידי הרב פריז כשהוקם הסניף, אך לאחר שנבנה [[770 כפר חב"ד|העתקו של בניין 770 בכפר חב"ד]], קיבלה הנהלת הסניף את אישורו של הרבי, ועברה לפעול מתוך קומת המרתף של הבניין. | ||
בשנת [[תשפ"ב]], קיבלה חנות הספרים צו פינוי מ[[770 כפר חב"ד|770 ]], וחויבה בלמעלה מחצי מליון ש"ח להוצאה לפועל. | |||
===השתתפות ביריד הספרים הבין לאומי=== | ===השתתפות ביריד הספרים הבין לאומי=== | ||
| שורה 36: | שורה 39: | ||
כמו כן החסידים שנבחרו לתפעל את הדוכן היו חסידים בעלי כושר השפעה, שניצלו את התעניינותם של האנשים בספרים המוצעים בדוכן, כדי לפתוח עמהם שיחה מעמיקה ואינטלקטואלית. | כמו כן החסידים שנבחרו לתפעל את הדוכן היו חסידים בעלי כושר השפעה, שניצלו את התעניינותם של האנשים בספרים המוצעים בדוכן, כדי לפתוח עמהם שיחה מעמיקה ואינטלקטואלית. | ||
==ספרים בהוצאת סניף כפר חב"ד | == ספרים בהוצאת סניף כפר חב"ד == | ||
*'''חג הגאולה [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט | ברשימה זו נכללו רק הספרים שנערכו על ידי הסניף, ולא אלו שהודפסו כצילום של ספר שנערך על ידי הסניף המרכזי של הוצאת הספרים בניו יורק. | ||
*'''חג הגאולה [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] - פרשת [[המאסר והגאולה של אדמו"ר הזקן]]''', הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], תשכ"א. | |||
*'''מאמרים מלוקטים מספר [[לקוטי תורה]]''', [[תשכ"ב]]. | *'''מאמרים מלוקטים מספר [[לקוטי תורה]]''', [[תשכ"ב]]. | ||
*'''[[התמים (ורשה)|התמים]] | *'''התמים''', ב' כרכים המכילים את שמונת [[התמים (ורשה)|קובצי 'התמים']] שיצאו לאור, [[תשל"א]]. | ||
*'''מראי מקומות ל[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]''', הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], [[תשל"ב]]. | *'''מראי מקומות ל[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]''', הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], [[תשל"ב]]. | ||
*'''[[ספר התולדות]]''', הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], יצא לאור בין השנים [[תשל"ב]]-[[תשמ"ז]] | *'''[[ספר התולדות]]''', הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], יצא לאור בין השנים [[תשל"ב]]-[[תשמ"ז]], (15 כרכים). | ||
*'''[[תולדות לוי יצחק]]''', [[נפתלי צבי גוטליב]], הוצאה ראשונה - [[תשל"ז]], הוצאה אחרונה - [[תשנ"ה]] (ג' כרכים). | *'''[[תולדות לוי יצחק]]''', [[נפתלי צבי גוטליב]], הוצאה ראשונה - [[תשל"ז]], הוצאה אחרונה - [[תשנ"ה]], (ג' כרכים). | ||
*'''[[כללי רש"י]]''', הרב [[טוביה בלוי]], [[תש"מ]] | *'''[[כללי רש"י]]''', הרב [[טוביה בלוי]], [[תש"מ]], (מהדורה ראשונה). | ||
*'''מגבעות אשורנו - ילקוט שיחות ומכתבים לנשי ובנות ישראל''', גברת גליצנשטיין וגברת הלפרין, [[תשמ"א]]. | *'''מגבעות אשורנו - ילקוט שיחות ומכתבים לנשי ובנות ישראל''', גברת גליצנשטיין וגברת הלפרין, [[תשמ"א]]. | ||
*'''[[חת"ת|חת"ת - חומש, | *'''[[חת"ת|חת"ת - חומש, תהלים, תניא]]''', הרב [[זאב דב סלונים (ירושלים)|זאב דב סלונים]], [[תשמ"א]]. | ||
*'''רעיון החודש''', הרב [[יוסף גרליצקי]], [[תשמ"א]]. | *'''רעיון החודש''', הרב [[יוסף גרליצקי]], [[תשמ"א]]. | ||
*'''תורת חב"ד (ביביליוגרפיה)''', [[יהושע מונדשיין]], [[תשמ"א]]. | *'''תורת חב"ד (ביביליוגרפיה)''', [[יהושע מונדשיין]], [[תשמ"א]]. | ||
*'''ילקוט בר מצוה''', [[מרדכי מנשה לאופר]], [[תשמ"ג]]. | *'''ילקוט בר מצוה''', [[מרדכי מנשה לאופר]], [[תשמ"ג]]. | ||
*'''[[אור החסידות (ספר)|אור החסידות]]''', הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], [[תשד"מ]]. | |||
*'''[[אור החסידות (ספר)|אור החסידות]]''', הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], [[ | *'''ליקוט מחידושי ה'צמח צדק' על הש"ס''', הרב [[יהושע גרוס]], [[תשד"מ]]. | ||
*'''ליקוט מחידושי ה'צמח צדק' על הש"ס''', הרב [[יהושע גרוס]], [[ | *'''[[חידושים וביאורים בש"ס כרכים ב' וג']]''', הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]], [[תשמ"ה]], (ב' כרכים). | ||
*'''[[חידושים וביאורים בש"ס]]''', הרב [[ | |||
*'''ספר השליחות''', [[מרדכי מנשה לאופר]], [[תשמ"ז]]. | *'''ספר השליחות''', [[מרדכי מנשה לאופר]], [[תשמ"ז]]. | ||
*'''[[ימי מלך]]''', [[מרדכי מנשה לאופר]], [[תשמ"ט]] | *'''[[ימי מלך]]''', [[מרדכי מנשה לאופר]], [[תשמ"ט]], (ג' כרכים). | ||
*'''[[ | *'''[[ספר היחידות]]''', הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], [[תשמ"ט]]. | ||
*'''[[כללי רמב"ם]]''', [[מרדכי מנשה לאופר]], [[ | *'''[[כללי רמב"ם]]''', [[מרדכי מנשה לאופר]], [[תנש"א]]. | ||
*'''[[המלך במסיבו]]''', [[מרדכי מנשה לאופר]], [[תשנ"ג]]. | *'''[[המלך במסיבו]]''', [[מרדכי מנשה לאופר]], [[תשנ"ג]]. | ||
*'''[[אוצר סיפורי חב"ד]]''', הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], [[תשנ"ד]]-[[תשנ"ז]] | *'''[[אוצר סיפורי חב"ד]]''', הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], [[תשנ"ד]]-[[תשנ"ז]], (ח"י כרכים). | ||
*'''תאריכים בדבר ימי חב"ד''', [[יוסף יצחק קמינצקי]], [[תשנ"ד]]. | *'''תאריכים בדבר ימי חב"ד''', [[יוסף יצחק קמינצקי]], [[תשנ"ד]]. | ||
*''' | |||
*'''[[ | ===ספרים בתרגום ללשון הקודש=== | ||
*'''[[ | *'''[[ספר הזכרונות]] מתורגם ללשון הקודש''', [[טוביה בלוי]], [[תשמ"ג]], (ב' כרכים). | ||
*''' | *'''[[לקוטי דיבורים]] מתורגם ללשון הקודש''', [[חנוך גליצנשטיין]], [[תש"נ]]. | ||
*'''[[ | *'''[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]] מתורגם ללשון הקודש''', הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], [[תשנ"ב]]. | ||
*'''[[ | *'''[[שיעורים בספר התניא]] (מתורגם ללשון הקודש)''', תורגם על ידי הרב [[חנוך גליצנשטיין]], [[תשמ"א]], (ד' כרכים). | ||
*'''[[שיחות לנוער]]''', ליקוט חוברות שהודפסו בתרגום ל[[עברית]] בין השנים [[תשי"ז]]-[[תשמ"ג]], (9 כרכים). | |||
*'''[[ואני תפילתי]] (מתורגם ללשון הקודש)''', תורגם מ[[אנגלית]] על ידי נ. בן יצחק, [[תשמ"ה]]. | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
| שורה 76: | שורה 79: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש|קה"ת]] | [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש|קה"ת]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד|קה"ת]] | ||
גרסה אחרונה מ־15:38, 3 במאי 2023
סניף קה"ת כפר חב"ד, הינו שלוחה של הוצאת הספרים הרשמית של חב"ד, העוסקת בעריכת והדפסת ספרים, ובהפצתם ברחבי הארץ.
הסניף מנוהל על ידי הרב מנחם מענדל וולף והרב שייע סגל.
הקמת הסניף[עריכה | עריכת קוד מקור]
הפצת ספרי קה"ת לפני התייסדות הסניף[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנים שקדמו להקמת סניף רשמי של הוצאת קה"ת בארץ הקודש, מינה הרבי ועד מיוחד להפצת הספרים בראשות הרב חיים אליעזר קרסיק. מידי מספר חודשים הרבי[1] היה שולח את הספרים שנדפסו על ידי הוצאת הספרים בניו יורק, ואנשי הועד היו דואגים למכירתם של הספרים והפצתם בין סופרים ואנשי רוח.
מרכזו של הועד היה ממוקם בתל אביב, שם היו מרוכזים חסידי חב"ד בארץ, ומשם פעל להפצת הספרים, כשהרבי שולח לעיתים תכופות מכתבים לאנ"ש בתל אביב לעודד אותם לסייע לרב קרסיק בהפצת הספרים ובמכירתם.
בשנת תש"ט התמנה הרב אברהם פריז כאחראי על פעולות הועד, ועסק בהפצת הספרים שנשלחו אליו מהסניף המרכזי בניו-יורק.
הקמת הסניף בכפר חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
בעקבות האירוע של רצח יד החמישה בשנת תשט"ז, הוקם בית הספר לדפוס יד החמישה בכפר חב"ד, ובשנת תשי"ט נוצרה אפשרות להקים סניף פעיל של הוצאת הספרים קה"ת בארץ הקודש, שיעסוק לא רק בהפצת הספרים, אלא גם בעריכתם והדפסתם.
בשנת תשי"ט החלה העבודה בפועל בניהולו של ר' אברהם פריז, כאשר המנהל-פועל שעמד בקשר רציף עם מזכירות הרבי בקשר להדפסת הספרים ועריכתם, היה חתנו הרב אפרים וולף, כשלצידו עומד הרב זושא ווילימובסקי שפעל רבות בתחום הפצת הספרים, והרב חנוך גליצנשטיין שעסק בפרסום פעולותיה של הוצאת קה"ת בביטאונים וכתבי עת שונים.
פעולותיו של הסניף התחלקו למספר מישורים:
- פרסום ספרי קה"ת בעיתונות ובקטלוגים.
- הפצת הספרים ברחבי הארץ.
- השתתפות בירידי הספרים השונים.
- הדפסת-צילום של ספרים שנערכו על ידי הוצאת קה"ת בניו יורק[2].
- תרגום ספרים שיצאו לאור באידיש על ידי הוצאת קה"ת בניו יורק.
- עריכת ספרים מתורתם של רבותינו נשיאינו, והדפסתם.
לאחר פטירתו של הרב פריז בשנת תשכ"ח, נוצר חלל בניהול הסניף, ולאחר קבלת אישורו של הרב חודוקוב, מינה הרב וולף את בנו הרב מנחם מענדל וולף ליורשו של הרב פריז בניהול הסניף.
עד לשנת תשמ"ו המשיך הסניף לפעול מתוך מחסן הספרים שנרכש על ידי הרב פריז כשהוקם הסניף, אך לאחר שנבנה העתקו של בניין 770 בכפר חב"ד, קיבלה הנהלת הסניף את אישורו של הרבי, ועברה לפעול מתוך קומת המרתף של הבניין.
בשנת תשפ"ב, קיבלה חנות הספרים צו פינוי מ770 , וחויבה בלמעלה מחצי מליון ש"ח להוצאה לפועל.
השתתפות ביריד הספרים הבין לאומי[עריכה | עריכת קוד מקור]
החל משנת תשכ"ז החל הסניף להשתתף בתערוכה הדו-שנתית של 'יריד הספרים הבין לאומי' בירושלים, וביריד המתקיים מידי שנה בכיכר מלכי ישראל בתל אביב במסגרת חגיגות שבוע הספר העברי. ההשתתפות ביריד החלה על פי הוראתו הישירה של הרבי, שהיה מעורב באופן אישי בפרטי הסיכומים, והורה להשתדל לקבל מקום מרכזי ביריד להקמת הדוכן, כדי שיוכלו לפעול במקום להפצתם של ספרי חב"ד ותורת החסידות.
ההשתתפות בעיקרה לא נועדה לצורכי מסחר, אלא לצורכי הפצת רעיונות תורת החסידות. לשם כך פעלו העסקנים החב"דיים להביא למקום אישי ציבור בכירים, כדי לגרום לחשיפה תקשורתית רחבה של הדוכן, ולגירוי באי היריד לבוא ולהתעניין בספרים שיוצאים לאור על ידי קה"ת.
כמו כן החסידים שנבחרו לתפעל את הדוכן היו חסידים בעלי כושר השפעה, שניצלו את התעניינותם של האנשים בספרים המוצעים בדוכן, כדי לפתוח עמהם שיחה מעמיקה ואינטלקטואלית.
ספרים בהוצאת סניף כפר חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
ברשימה זו נכללו רק הספרים שנערכו על ידי הסניף, ולא אלו שהודפסו כצילום של ספר שנערך על ידי הסניף המרכזי של הוצאת הספרים בניו יורק.
- חג הגאולה י"ט כסלו - פרשת המאסר והגאולה של אדמו"ר הזקן, הרב אברהם חנוך גליצנשטיין, תשכ"א.
- מאמרים מלוקטים מספר לקוטי תורה, תשכ"ב.
- התמים, ב' כרכים המכילים את שמונת קובצי 'התמים' שיצאו לאור, תשל"א.
- מראי מקומות לשולחן ערוך אדמו"ר הזקן, הרב מרדכי שמואל אשכנזי, תשל"ב.
- ספר התולדות, הרב אברהם חנוך גליצנשטיין, יצא לאור בין השנים תשל"ב-תשמ"ז, (15 כרכים).
- תולדות לוי יצחק, נפתלי צבי גוטליב, הוצאה ראשונה - תשל"ז, הוצאה אחרונה - תשנ"ה, (ג' כרכים).
- כללי רש"י, הרב טוביה בלוי, תש"מ, (מהדורה ראשונה).
- מגבעות אשורנו - ילקוט שיחות ומכתבים לנשי ובנות ישראל, גברת גליצנשטיין וגברת הלפרין, תשמ"א.
- חת"ת - חומש, תהלים, תניא, הרב זאב דב סלונים, תשמ"א.
- רעיון החודש, הרב יוסף גרליצקי, תשמ"א.
- תורת חב"ד (ביביליוגרפיה), יהושע מונדשיין, תשמ"א.
- ילקוט בר מצוה, מרדכי מנשה לאופר, תשמ"ג.
- אור החסידות, הרב אברהם חנוך גליצנשטיין, תשד"מ.
- ליקוט מחידושי ה'צמח צדק' על הש"ס, הרב יהושע גרוס, תשד"מ.
- חידושים וביאורים בש"ס כרכים ב' וג', הרב חנניה יוסף אייזנבך, תשמ"ה, (ב' כרכים).
- ספר השליחות, מרדכי מנשה לאופר, תשמ"ז.
- ימי מלך, מרדכי מנשה לאופר, תשמ"ט, (ג' כרכים).
- ספר היחידות, הרב אברהם חנוך גליצנשטיין, תשמ"ט.
- כללי רמב"ם, מרדכי מנשה לאופר, תנש"א.
- המלך במסיבו, מרדכי מנשה לאופר, תשנ"ג.
- אוצר סיפורי חב"ד, הרב אברהם חנוך גליצנשטיין, תשנ"ד-תשנ"ז, (ח"י כרכים).
- תאריכים בדבר ימי חב"ד, יוסף יצחק קמינצקי, תשנ"ד.
ספרים בתרגום ללשון הקודש[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ספר הזכרונות מתורגם ללשון הקודש, טוביה בלוי, תשמ"ג, (ב' כרכים).
- לקוטי דיבורים מתורגם ללשון הקודש, חנוך גליצנשטיין, תש"נ.
- ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ) מתורגם ללשון הקודש, הרב אברהם חנוך גליצנשטיין, תשנ"ב.
- שיעורים בספר התניא (מתורגם ללשון הקודש), תורגם על ידי הרב חנוך גליצנשטיין, תשמ"א, (ד' כרכים).
- שיחות לנוער, ליקוט חוברות שהודפסו בתרגום לעברית בין השנים תשי"ז-תשמ"ג, (9 כרכים).
- ואני תפילתי (מתורגם ללשון הקודש), תורגם מאנגלית על ידי נ. בן יצחק, תשמ"ה.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הוצאת ספרים קה"ת, שער 'הוצאת קה"ת בארץ הקודש', עמודים 379-446.
הערות שוליים
- ↑ שהיה אז מנהל בפועל של ההוצאה, לפני שהתמנה כיורשו של חמיו אדמו"ר הריי"צ להנהיג את חסידות חב"ד.
- ↑ על מנת לחסוך את עלויות המשלוח.