ארון הברית: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־05:13, 27 בנובמבר 2024

ארון, הוא שם לארון הברית, בו היו מונחים שברי שני לוחות הברית שקיבלנו בהר סיני, הלוחות השניים, וספר תורה קטן. ארון העדות - לארון העדות כינויים נוספים והם: ארון ה'^[1], ארון הברית^[2], וארון האלוקים^[3].

ברמב"ם^[4] כתוב: אבן הייתה בקדש הקדשים במערבו שעליה היה הארון מונח. ולפניו צנצנת המן ומטה אהרן. ובעת שבנה שלמה את הבית וידע שסופו ליחרב בנה בו מקום לגנוז בו הארון למטה במטמוניות עמוקות ועקלקלות, ויאשיהו המלך צוה וגנזו במקום שבנה שלמה.

מצורת הבית[עריכה | עריכת קוד מקור]

מקשה הרבי^[5] מה לרמב"ם לפרט את מקום הארון בפרק הרביעי ששם מפרט את צורת הבית, ולא בפרקים ב' וג', שבם ביאר את כלי המקדש?

מסביר הרבי: הרמב"ם כותב^[6]. אלו הן הדברים שהן עיקר בבנין הבית, עושין בו קדש וקדש הקדשים. ואחר כך כותב את כלי המקדש.

נמצא שהקודש וקדש הקדשים הם מעיקר המקדש, והם עושים את המקדש להיותו מקדש, ובכלל זה הארון, מפני שמה שהארון עומד בקדש הקדשים הוא - לדעת הרמב"ם - פרט בצורת הבית; כלומר, הארון אינו רק כלי שמצוי בקדש הקדשים, וכדוגמת כלי המקדש האחרים המצויים בהיכל וכו', כי אם הוא חלק מקדש הקדשים (בנין) עצמו, כיון שהארון עושה את בית המקדש לבית לה', כמו שכתוב ונועדתי לך שם.

מתעוררת תמיהה גדולה: לפי זה נמצא שבבית שני שבו לא היה הארון במקומו, לא היה קדש הקדשים - שהארון הוא חלק ממנו -, בשלימותו: כלומר שבבית שני היה חסר לא רק פרט, אלא אחד הדברים שהם "עיקר בבנין הבית"?!

וכדי להסיר תמיהה זו, מביא הרמב"ם כל האריכות על דרך גניזת הארון, שלפי זה יובן שאף בבית שני לא היה חסר "בבנין הבית".

ולכן כאשר ידע שלמה שסוף הבית ליחרב, בו בו מקום המיוחד לקדושת הארון, כדי שאף בבית שני לא יחסר מקדושת קודש הקדשים על ידי הארון.

מבנה הארון[עריכה | עריכת קוד מקור]

הארון הורכב משלשה ארונות שעשה בצלאל. שנים עשויים מזהב ואחד עשוי מעץ.

עיקר הארון היה עשוי מעצי שיטים. ארון העץ נעשה בצורת תיבה פתוחה מלמעלה, שהוכנסה לתוך ארון זהב חיצוני, לתוך ארון העץ הוכנס ארון פנימי מזהב. בכך צופה ארון העץ מבית ומחוץ בזהב.

מידות ארון העץ: אורכו - ½2 אמה, רוחבו - ½1 אמה, וגובהו - ½1 אמה. עובי תחתית הארון - 1 טפח, עובי הדפנות - ½ טפח, לדעת ר' מאיר. (ר' יהודה סובר, שעובי הדפנות היה פחות מאצבע^[7].

במדרשים^[8]. כתוב שמשקל הארון עם הכפורת הלוחות ושיברי הלוחות, שקלו יותר משמונת-אלפים וחמש-מאות קילוגרם.!! לכן בדרך נס הארון נשא את הלויים שסחבו אותו.

הכפורת והכרובים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הכפורת היא מכסה הארון, מעליה היו שני הכרובים.

ערך מורחב – כפורת

מיקום הארון ותכולתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לא ברור אם ארון העדות עמד במרחק שווה מדפנות קודש הקודשים, דהיינו, במרכז קודש הקודשים. על פי הרמב"ם הוא עמד במערב קודש הקודשים. אם הייתה העמדה סימטרית במרכז, ומאחר שכתוב שבדי הארון בלטו מהפרוכת החוצה, הצד הנגדי המערבי הבדים כביכול 'נכנסו' לתוך הקיר המערבי. ובכל מקרה אם הארון הועמד במערב בצורה לא סימטרית, אין סיבה כי בדי הארון יבלטו מזרחה אל מעבר למישור הפרוכת.

אורכו של הארון הועמד לרוחבו של המשכן.

ישנו מחלוקת תנאים, מה עוד היה בארון. מכיון שכתוב "אין בארון רק שני לוחות האבנים", ואין ריבוי אחר ריבוי אלא למעט, מובן שהיה עוד משהו בארון. לרבי מאיר, היה בארון הברית גם את ספר התורה שכתב משה, ולדעת רבי יהודה בתוך הארון - הונחו שברי הלוחות^[9], ומעליהם הונחו לוחות הברית שניתנו למשה בסיני^[10].

דעת רבי מאיר: הלוחות, וספר התורה[עריכה | עריכת קוד מקור]

לדעת רבי מאיר, אמות המקדש היו בשיעור של ששה טפחים, הארון שעשה משה אמתים וחצי ארכו - חמשה עשר טפחים, ואמה וחצי רחבו - תשעה טפחים. ואמה וחצי קומתו - תשעה טפחים. ממילא החשבון הוא כך: הלוחות ארכן ששה, ורחבן ששה, ועביין שלשה, והיו מונחות כנגד ארכו של ארון.

חשבון האורך: כמה לוחות אוכלות בארון שנים עשר טפחים נשתיירו שם שלשה טפחים. הוצא מהן טפח, חציו לכותל זה של הארון עצמו, וחציו לכותל זה, נשתיירו שם שני טפחים שבהן םפר תורה מונח, הוא הספר התורה שכתב משה ביום מותו.

חשבון רוחב הארון, היה בצורה זו: כמה לוחות אוכלות בארון ששה טפחים, נשתיירו שם שלשה טפחים, - שהרי הארון היה רחב תשעה טפחים, הוצא מהן טפח חציו לכותל זה וחציו לכותל זה, נשתיירו שם שני טפחים שלא יהא ספר התורה נכנס ויוצא כשהוא דחוק.

דעת רבי יהודה: הלוחות, שברי הלוחות, ועמודים[עריכה | עריכת קוד מקור]

לדעת ר' יהודה, אמות המקדש היו בשיעור של חמשה טפחים, וממילא היה הארון באורך של 12.5 טפחים, ומכיון שהלוחות תפסו 12 טפחים, ודפנות הארון כל אחת אצבע ויחדיו חצי טפח, נמצא שנתמלא חללו של הארון, לאורכו. לרחבו של הארון - שהיה לדעת רבי יהודה 7.5 טפחים, תפסו הלוחות 6 טפחים, חצי טפח היה לכות הארון עצמם, טפח נוסף שימש לשני עמודים מיוחדים שהיו בתוך הארון, כנאמר בפסוק: אפריון עשה לו המלך שלמה מעצי הלבנון, עמודיו עשה כסף רפידתו זהב כו'.

מכיון שלא היה מקום בארון לספר תורה, הונח הספר תורה מחוץ לארון על דף שהיה בולט מן הארון כלפי חוץ, ובארון עצמו היו שברי הלוחות - מתחת ללוחות.^[11].

בעת המסעות נישא הארון כשהוא מכוסה, על כתפי בני קהת משבט לוי.

גניזת הארון[עריכה | עריכת קוד מקור]

הארון נגנז על ידי יאשיהו^[12].

בשבת פרשת דברים תשמ"א הביא הרבי את דברי הרמב״ם שאמר: "בית שבנה שלמה את הבית ידע שבסופו להיחרב, בנה בו מקום לגנוז את הארון." והרבי אמר שגניזת הארון לא הייתה בגלל שלא הייתה ברירה, אלא כך נקבע מלכתחילה שיש בעבור הארון מקום נוסף במטמוני האדמה.

דבר זה מסביר שבבית המקדש השני לא היה חסר דבר מעיקרי בניין הבית, שכן אף הארון היה במקומו, רק שהיה במדור הגנוז שנועד לכך.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

ארון הברית, לקט פתגמי רבותינו נשיאינו, שבועון בית משיח ג' אדר תש"פ עמוד 16

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

עניני בית הבחירה - ארון הברית^[13].
חפירה סודית וערבים חמושים: התוכנית לחשיפת "ארון הברית"
ארון וכפורת - כלי אחד?, קובץ הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'רמז פרשת תרומה תשפ"ד עמוד 13

הערות שוליים

↑ יהושע ג'.
↑ יהושע ג.
↑ שמואל-א ד.
↑ פ"ד ה"א.
↑ חידושים וביאורים על הרמב"ם
↑ הלכות בית הבחירה להרמב"ם פ"א ה"ה.
↑ בבא בתרא יד.
↑ ספר הפרשיות, חלק ד', עמוד קנ"ט.
↑ בבא בתרא י"ד א.
↑ מלכים-א, ח'
↑ בבא בתרא י"ד.
↑ יומא דף נב.
↑ חלק מהחומר הוא מתוך הספר "אשר על המשכן" לרב רפאל חג´בי (כל הזכויות שמורות).

[1] יהושע ג'.

[2] יהושע ג.

[3] שמואל-א ד.

[4] פ"ד ה"א.

[5] חידושים וביאורים על הרמב"ם

[6] הלכות בית הבחירה להרמב"ם פ"א ה"ה.

[7] בבא בתרא יד.

[8] ספר הפרשיות, חלק ד', עמוד קנ"ט.

[9] בבא בתרא י"ד א.

[10] מלכים-א, ח'

[11] בבא בתרא י"ד.

[12] יומא דף נב.

[13] חלק מהחומר הוא מתוך הספר "אשר על המשכן" לרב רפאל חג´בי (כל הזכויות שמורות).

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[תמונה:הארון.jpg|left|thumb|250px]]
+[[קובץ:הארון.jpg|שמאל|ממוזער|250px]]
-'''ארון''', הוא שם ל'''ארון הברית''', בו היו מונחים שברי שני לוחות הברית שקיבלנו בהר סיני, הלוחות השניים, וספר תורה קטן. ארון העדות - לארון העדות כינויים נוספים והם: ארון ה'{{הערה|1=יהושע ג'.}}, ארון הברית{{הערה|1=יהושע ג.}}, וארון האלוקים {{הערה|1=שמואל-א ד.}}.
+'''ארון''', הוא שם ל'''ארון הברית''', בו היו מונחים שברי שני [[לוחות הברית]] שקיבלנו בהר סיני, הלוחות השניים, ו[[ספר תורה]] קטן. ארון העדות - לארון העדות כינויים נוספים והם: ארון ה'{{הערה|1=יהושע ג'.}}, ארון הברית{{הערה|1=יהושע ג.}}, וארון האלוקים{{הערה|1=שמואל-א ד.}}.
-ברמב"ם{{הערה|1=פ"ד ה"א.}} כתוב: אבן היתה ב[[קדש הקדשים]] במערבו שעליה היה הארון מונח. ולפניו צנצנת המן ומטה אהרן. ובעת שבנה [[שלמה]] את הבית וידע שסופו ליחרב בנה בו מקום לגנוז בו הארון למטה במטמוניות עמוקות ועקלקלות, ויאשיהו המלך צוה וגנזו במקום שבנה שלמה.
+ברמב"ם{{הערה|1=פ"ד ה"א.}} כתוב: אבן הייתה ב[[קדש הקדשים]] במערבו שעליה היה הארון מונח. ולפניו [[צנצנת המן]] ו[[מטה אהרן]]. ובעת שבנה [[שלמה]] את הבית וידע שסופו ליחרב בנה בו מקום לגנוז בו הארון למטה במטמוניות עמוקות ועקלקלות, ו[[יאשיהו המלך]] צוה וגנזו במקום שבנה שלמה.
 == מצורת הבית ==
-מקשה הרבי{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16000&st=&pgnum=86 חידושים וביאורים על הרמב"ם]}} מה ל[[רמב"ם]] לפרט את מקום הארון בפרק הרביעי ששם מפרט את צורת הבית, ולא בפרקים ב' וג', שבם ביאר את כלי המקדש?
+מקשה [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16000&st=&pgnum=86 חידושים וביאורים על הרמב"ם]}} מה ל[[רמב"ם]] לפרט את מקום הארון בפרק הרביעי ששם מפרט את צורת הבית, ולא בפרקים ב' וג', שבם ביאר את כלי המקדש?
 מסביר הרבי: [[הרמב"ם]] כותב{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16000&st=&pgnum=10 הלכות בית הבחירה להרמב"ם פ"א ה"ה.]}}.
 אלו הן הדברים שהן עיקר בבנין הבית, עושין בו קדש וקדש הקדשים. ואחר כך כותב את כלי המקדש.
-נמצא שהקודש ו[[קדש הקדשים]] הם מעיקר המקדש, והם עושים את המקדש להיותו מקדש, ובכלל זה הארון, מפני שמה שהארון עומד ב[[קדש הקדשים]] הוא - לדעת [[הרמב"ם]] -פרט בצורת הבית; כלומר, הארון אינו רק כלי שמצוי בקדש הקדשים, וכדוגמת כלי המקדש האחרים המצויים בהיכל וכו', כי אם הוא חלק מ[[קדש הקדשים]] (בנין) עצמו, כיון שהארון עושה את [[בית המקדש]] לבית לה', כמו שכתוב ונועדתי לך שם.
+נמצא שהקודש ו[[קדש הקדשים]] הם מעיקר המקדש, והם עושים את המקדש להיותו מקדש, ובכלל זה הארון, מפני שמה שהארון עומד ב[[קדש הקדשים]] הוא - לדעת [[הרמב"ם]] - פרט בצורת הבית; כלומר, הארון אינו רק כלי שמצוי בקדש הקדשים, וכדוגמת כלי המקדש האחרים המצויים בהיכל וכו', כי אם הוא חלק מ[[קדש הקדשים]] (בנין) עצמו, כיון שהארון עושה את [[בית המקדש]] לבית לה', כמו שכתוב ונועדתי לך שם.
 מתעוררת תמיהה גדולה: לפי זה
@@ שורה 23: / שורה 23: @@
 == מבנה הארון ==
-הארון הורכב משלשה ארונות שעשה בצלאל. שנים עשויים מ[[זהב]] ואחד עשוי מעץ.
+הארון הורכב משלשה ארונות שעשה בצלאל. שנים עשויים מזהב ואחד עשוי מעץ.
-עיקר הארון היה עשוי מעצי שיטים. ארון העץ נעשה בצורת תיבה פתוחה מלמעלה, שהוכנסה לתוך ארון [[זהב]] חיצוני, לתוך ארון העץ הוכנס ארון פנימי מזהב. בכך צופה ארון העץ מבית ומחוץ בזהב.
+עיקר הארון היה עשוי מעצי שיטים. ארון העץ נעשה בצורת תיבה פתוחה מלמעלה, שהוכנסה לתוך ארון זהב חיצוני, לתוך ארון העץ הוכנס ארון פנימי מזהב. בכך צופה ארון העץ מבית ומחוץ בזהב.
 מידות ארון העץ: אורכו - ½2 אמה, רוחבו - ½1 אמה, וגובהו - ½1 אמה. עובי תחתית הארון - 1 טפח, עובי הדפנות - ½ טפח, לדעת ר' מאיר. (ר' יהודה סובר, שעובי הדפנות היה פחות מאצבע{{הערה|1= בבא בתרא יד.}}.
-במדרשים {{הערה|1= ספר הפרשיות, חלק ד', עמוד קנ"ט.}}. כתוב שמשקל הארון עם הכפורת הלוחות ושיברי הלוחות, שקלו יותר משמונת-אלפים וחמש-מאות קילוגרם.!!
+במדרשים{{הערה|1= ספר הפרשיות, חלק ד', עמוד קנ"ט.}}. כתוב שמשקל הארון עם הכפורת הלוחות ושיברי הלוחות, שקלו יותר משמונת-אלפים וחמש-מאות קילוגרם.!!
-לכן בדרך נס הארון [[נישואין|נשא]] את הלויים שסחבו אותו.
+לכן בדרך [[נס]] הארון [[נישואין|נשא]] את הלויים שסחבו אותו.
 == הכפורת והכרובים ==
@@ שורה 40: / שורה 40: @@
 == מיקום הארון ותכולתו ==
-ארון העדות עמד במרחק שווה מדפנות קודש הקודשים, דהיינו, במרכז קודש הקודשים.
+לא ברור אם ארון העדות עמד במרחק שווה מדפנות קודש הקודשים, דהיינו, במרכז קודש הקודשים. על פי הרמב"ם הוא עמד במערב קודש הקודשים.
+אם הייתה העמדה סימטרית במרכז, ומאחר שכתוב שבדי הארון בלטו מהפרוכת החוצה, הצד הנגדי המערבי הבדים כביכול 'נכנסו' לתוך הקיר המערבי. ובכל מקרה אם הארון הועמד במערב בצורה לא סימטרית, אין סיבה כי בדי הארון יבלטו מזרחה אל מעבר למישור הפרוכת.
 אורכו של הארון הועמד לרוחבו של המשכן.
-ישנו מחלוקת תנאים, מה עוד היה בארון. מכיון שכתוב "אין בארון רק שני לוחות האבנים", ואין ריבוי אחר ריבוי אלא למעט, מובן שהיה עוד משהו בארון. לרבי מאיר, היה בארון הברית גם את ספר התורה שכתב משה, ולדעת רבי יהודה בתוך הארון - הונחו שברי הלוחות{{הערה|1=[[בבא בתרא]] י"ד א.}}, ומעליהם הונחו לוחות הברית שניתנו למשה בסיני{{הערה|1=מלכים-א, ח'}}.
+ישנו מחלוקת תנאים, מה עוד היה בארון. מכיון שכתוב "אין בארון רק [[לוחות הברית|שני לוחות האבנים]]", ואין ריבוי אחר ריבוי אלא למעט, מובן שהיה עוד משהו בארון. לרבי מאיר, היה בארון הברית גם את ספר התורה שכתב משה, ולדעת רבי יהודה בתוך הארון - הונחו שברי הלוחות{{הערה|1=[[בבא בתרא]] י"ד א.}}, ומעליהם הונחו לוחות הברית שניתנו למשה בסיני{{הערה|1=מלכים-א, ח'}}.
 == דעת רבי מאיר: הלוחות, וספר התורה ==
@@ שורה 56: / שורה 57: @@
 == דעת רבי יהודה: הלוחות, שברי הלוחות, ועמודים ==
-לדעת ר' יהודה, אמות המקדש היו בשיעור של חמשה טפחים, וממילא היה הארון באורך של 12.5 טפחים, ומכיון שהלוחות תפסו 12 טפחים, ודפנות הארון כל אחת אצבע ויחדיו חצי טפח, נמצא שנתמלא חללו של הארון, לאורכו. לרחבו של הארון - שהיה לדעת רבי יהודה 7.5 טפחים, תפסו הלוחות 6 טפחים, חצי טפח היה לכות הארון עצמם, טפח נוסף שימש לשני עמודים מיוחדים שהיו בתוך הארון, כנאמר בפסוק: אפריון עשה לו המלך שלמה מעצי הלבנון, עמודיו עשה כסף רפידתו [[זהב]] כו'.
+לדעת ר' יהודה, אמות המקדש היו בשיעור של חמשה טפחים, וממילא היה הארון באורך של 12.5 טפחים, ומכיון שהלוחות תפסו 12 טפחים, ודפנות הארון כל אחת אצבע ויחדיו חצי טפח, נמצא שנתמלא חללו של הארון, לאורכו. לרחבו של הארון - שהיה לדעת רבי יהודה 7.5 טפחים, תפסו הלוחות 6 טפחים, חצי טפח היה לכות הארון עצמם, טפח נוסף שימש לשני עמודים מיוחדים שהיו בתוך הארון, כנאמר בפסוק: אפריון עשה לו המלך שלמה מעצי הלבנון, עמודיו עשה [[כסף]] רפידתו זהב כו'.
-מכיון שלא היה מקום בארון לספר תורה, הונח הס"ת מחוץ לארון על דף שהיה בולט מן הארון כלפי חוץ, ובארון עצמו היו שברי הלוחות - מתחת ללוחות.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=23&daf=14&format=pdf בבא בתרא י"ד.]}}.
+מכיון שלא היה מקום בארון לספר תורה, הונח הספר תורה מחוץ לארון על דף שהיה בולט מן הארון כלפי חוץ, ובארון עצמו היו שברי הלוחות - מתחת ללוחות.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=23&daf=14&format=pdf בבא בתרא י"ד.]}}.
 בעת המסעות נישא הארון כשהוא מכוסה, על כתפי בני קהת משבט לוי.
+==גניזת הארון==
+הארון נגנז על ידי יאשיהו{{הערה|יומא דף נב.}}.
+בשבת פרשת דברים תשמ"א הביא הרבי את דברי הרמב״ם שאמר: {{ציטוטון|בית שבנה שלמה את הבית ידע שבסופו להיחרב, בנה בו מקום לגנוז את הארון.}} והרבי אמר שגניזת הארון לא הייתה בגלל שלא הייתה ברירה, אלא כך נקבע מלכתחילה שיש בעבור הארון מקום נוסף במטמוני האדמה.
+דבר זה מסביר שבבית המקדש השני לא היה חסר דבר מעיקרי בניין הבית, שכן אף הארון היה במקומו, רק שהיה במדור הגנוז שנועד לכך.
+== ראו גם ==
+* [[מקום הארון אינו מן המדה|מקום הארון אינו מן המידה]]
+* [[איסור הסרת בדי הארון]]
+==לקריאה נוספת==
+*'''ארון הברית''', לקט פתגמי רבותינו נשיאינו, [[שבועון בית משיח]] ג' אדר תש"פ עמוד 16
 ==קישורים חיצוניים==
-*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=21889 עניני בית הבחירה - ארון הברית]{{הערה|חלק מהחומר הוא מתוך הספר "אשר על המשכן" לרב רפאל חג´בי (כל הזכויות שמורות).}}. {{אינפו}}
+*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=21889 עניני בית הבחירה - ארון הברית]{{הערה|חלק מהחומר הוא מתוך הספר "אשר על המשכן" לרב רפאל חג´בי (כל הזכויות שמורות).}}. {{אינפו}}
+*'''[https://col.org.il/news/132222 חפירה סודית וערבים חמושים: התוכנית לחשיפת "ארון הברית"]''' {{COL}}
+*'''[https://drive.google.com/file/d/1tY152E4vG3l9cERm5eyzrpC1lVhjJNrC/view ארון וכפורת - כלי אחד?]''', קובץ הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'רמז פרשת תרומה תשפ"ד עמוד 13
 {{הערות שוליים}}
 {{הר הבית}}
-[[קטגוריה:בית המקדש]] [[קטגוריה:כלי המקדש]]
+ [[קטגוריה:כלי המקדש]]

בית המקדש
בתי המקדש	המשכן · בית המקדש הראשון · בית המקדש השני · בית המקדש השלישי
הר הבית	מנורות · מחנה שכינה · שמן המשחה שילוח מן המחנה · מעלות הר הבית · הבירה · המשכן · עליה להר הבית
העזרה	רצפת העזרה · שערי העזרה · עזרת נשים · עזרת ישראל · עזרת כהנים · אחורי בית הכפורת · מזבח העולה · מזבח הנחושת · כבש המזבח · יסוד המזבח · הכיור · כן הכיור · מוכני · שירה · ים הנחושת
הלשכות	לשכת העצים · לשכת השמנים · לשכת המצורעים · לשכת הנזירים · לשכת כלי השיר · לשכת עושי חביתין · לשכת פנחס המלביש · לשכת הגזית · בית המוקד · בית החליפות
קודש	מנורה · שולחן הפנים · מזבח הקטורת · קני המנורה · קטורת · פיס · טרקסין · לחם הפנים · עשיית הכלים
קודש הקודשים	ארון · לוחות הברית · כפורת · כרובים · אבן השתיה
קורבנות	קורבנות · קרבן חטאת · קרבן עולה · קרבן תמיד · קרבן תודה · קרבנות הנשיאים · קרבן פסח · שתי מתנות שהן ארבע · קרבן מנחה · קרבן העומר
עובדי המקדש	כהן גדול · כהנים · שבט לוי · שמירת המקדש · איש הר הבית
בגדי כהונה	מצנפת ומגבעת · מכנסיים · אבנט · ציץ · חושן המשפט · אורים ותומים · אפוד · מעיל