שולחן ערוך אדמו"ר הזקן: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־13:14, 18 בנובמבר 2024

שולחן ערוך אדמו"ר הזקן (נקרא גם שולחן ערוך הרב ושולחן ערוך
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין הגר"ז) הוא מהחשובים שבספרי ההלכה, והוא חובר על ידי אדמו"ר הזקן.

כתיבת הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]

כאשר המגיד ממעזריטש רצה לצוות על אחד מתלמידיו לכתוב שולחן ערוך באופן של 'הלכות בטעמיהם', היה בדעתו חמשה מתלמידיו שניתן להטיל עליהם עבודה זו: אדמו"ר הזקן, רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי אלימלך מליז'נסק, רבי פנחס בעל ההפלאה ואחיו רבי שמואל מניקלשבורג, ובסופו של דבר הטיל את העבודה על אדמו"ר הזקן שהיה באותה שעה בגיל 25 בלבד.

אדמו"ר הזקן שקד על כתיבת השולחן ערוך במשך שנים אחדות, כפי שכתבו על כך בניו בהקדמתם לחיבור:

משמיא אסכימו על ידי הרב הקדוש הנ"ל ("המגיד") לחפוש בחפש מחופש בתלמידיו למצוא איש אשר רוח אלקים בו להבין, להורות הלכה ברורה... ולסדר כל פסקי דינים הבאים בשו"ע ובכל האחרונים בלשון צח מילתא בטעמא, ויבחר בכבוד אאמו"ר ז"ל ("הרב") והפציר בו עד בוש ואמר לו אין נבון וחכם כמוך לירד לעומקה של הלכה לעשות מלאכה זו מלאכת הקודש להוציא לאור תמצית ופנימית טעמי ההלכות הנזכרים כל דברי הראשונים והאחרונים זקוקים שבעתיים כל דבר על אופניו בלי בלבול ותערובות ופסק ההלכה המתברר ויוצא מדברי כל הפוסקים כל חכמי זמננו...

בתחילה הוצא לאור החלק של הלכות תלמוד תורה, שיצא לאור בעילום שם המחבר. הספר גרם לסערה גדולה בעולם היהדות, בשל סידורם של הלכות שמימי הרמב"ם לא זכו להיערך כנדרש. אולם חלק זה לא יצא כחלק מתוך השולחן ערוך.

את חלקו הראשון של החיבור - שכלל את הלכות ציצית ואת הלכות פסח - כתב אדמו"ר הזקן עוד בחיי רבו, ואת השאר כתב לאחר פטירתו.

מתחילה נכתב החיבור על ארבעת חלקי 'שולחן ערוך'. אך טרם שהספיק להביא אותו לדפוס, אדמו"ר הזקן שקד אף על עריכת מהדורא בתרא שכללה גם סיבות להלכה על פי זוהר וקבלה ממנה נותרו רק ארבעה הסימנים הראשונים, בהיותו בדרך הרחק מביתו, בשנת תק"ע (1810), פרצה בעירו ליאדי שריפה שכילתה את כל כתבי היד, ורק שליש מהחיבור נותר בידי מעתיקים שהעתיקוהו קודם השריפה והובא לדפוס לאחר פטירתו.

החסידים מחשבים את סדור השולחן ערוך כאחת מעשר הזכויות שזכה בהן אדמו"ר הזקן ואילו את הקשיים בהכרעת הדינים הלכה למעשה, מחשיבים הם בין עשרת הייסורים שהיו לו.

מבנה הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]

ב'שולחן ערוך אדמו"ר הזקן' חמשה כרכים. ארבעת הראשונים הם על חלק 'אורח חיים' שנכתב על פי סדר הסימנים ב'שולחן ערוך'. הכרך האחרון כולל 19 סימנים מתוך 403 הסימנים שב'שולחן ערוך' 'יורה דעה' וכן 15 נושאים ב'חושן משפט' שאינם על פי סדר הסימנים ב'שולחן ערוך'.

בשנת תשנ"ו הודפס ספר הנקרא בשם "פסקי אדמו"ר הזקן" ח"א, וענינו: לקבץ את כל המקומות בשו"ע אדמו"ר הזקן שמהם מובנת שיטתו בהלכות שלא הגיעו לידינו, בעיקר בחלק יורה דעה וחושן משפט. חלק א' הוא על החלק הראשון של יורה דעה. הספר נכתב ונערך על ידי הרב אריה לייב קפלן, ועל ידי בנו הרב מנחם מענדל קפלן.

קונטרס אחרון[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – קונטרס אחרון - שולחן ערוך אדמו"ר הזקן

לבירור הכרעות הדינים ולהוכחתם, כתב רבנו הזקן להלכות מסוימות 'קונטרס אחרון', בו הוא דן בשיטות השונות בהלכה ומסביר את שיקוליו ונימוקיו להכרעה. הקונטרס אחרון נדפס בתחתית עמודי הספר.

בניגוד לשפה המבוארת והקלה לקריאה והבנה, בה כתב את ההלכות בפנים ה'שולחן ערוך', ה'קונטרס אחרון' נכתב בשפה למדנית, קצרה ותמציתית. בדרך כלל נכתב ה'קונטרס' בסמוך לזמן כתיבת ההלכות עצמן, אך במקרים רבים ניכר כי נכתב לאחר מכן.

תפוצת הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשל ההיקף הרחב של הספר, שבו מופיעים לצד פסקי ההלכה עצמם גם יסודות ההלכה ונימוקיה, נחשב הספר לפורץ דרך בתחומו, ומחברים מאוחרים כמו הקיצור שולחן ערוך, המשנה ברורה, הבן איש חי וכף החיים, עשו בו שימוש רב וציטטו אותו לעיתים קרובות. בעבר היה "שולחן ערוך הרב" מקור הסמכות ההלכתי עבור כלל החסידים מכל החסידויות, אך בשל מחסור בספרים (זכות ההדפסה הינה רק בידי חסידות חב"ד שהייתה כלואה במשך שנים ברוסיה הסובייטית) עברו רבים לפסוק בעיקר לפי המשנה ברורה. בהווה שבו רבים מהחסידים לפסוק על פי הספר.

מסופר על הרב דוד פרידמן מקארלין שהיה גאון עולם שלא היה קורא כמעט ספרי אחרונים, פעם אחת סיפר אחד מתלמידיו שפעם אחת בא לבקר את הגאון הנ"ל (הרב פרידמן מקארלין) וראה אותו מעיין בשולחן ערוך הרב בהלכות פסח, תמה התלמיד ושאל: רבי הרי אינך לומד כמעט אחרונים? ענה לו רבי דוד פרידמן מקארלין: הרב (כלומר - אדמו"ר הזקן) איננו אחרון אלא ראשון.

מהדורות הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]

המהדורה המרכזית של הספר היא מהדורת דפוס האלמנה והאחים ראם, אולם במהדורה זו נפלו הרבה טעויות, בעיקר בציוני הספרים שבצידי השו"ע (שיש מחלוקת מי מחברם, ויש אומרים שהוא אדמו"ר הזקן בעצמו), שהמדפיסים עשו בו כשלהם, הוסיפו והשמיטו כרצונם.

בשנת תש"כ, כאשר הודפסו מחדש ספרי חב"ד על ידי הוצאת קה"ת נשאל הרבי האם לתקן את כל הטעויות הקיימות ולסדר את השו"ע במהדורה חדשה, הרבי השיב בשלילה. לאחר מכן בשנת תשכ"ה נשאל הרבי שוב וציין שתי סיבות לאי השינוי: "א. בגלל הטעויות החדשות שיתווספו בעת ההקלדה, והרבי לא יכול לקחת על עצמו אחריות כזו - ובפרט כשמדובר בספר הלכה. ב. בגלל ההוצאות הכספיות הרבות שכרוך בזה שירוקן את כל הקופה^[1]".

יש לציין, כי במהדורות קה"ת מתשמ"ה ואילך נדפס לוח התיקון לטעויות בסוף כל כרך. תיקונים אלה נעתקו מספרי "מראי מקומות וציונים" לשו"ע אדמו"ר. הרבי רצה להדפיס את לוח התיקון כבר במהדורת שו"ע אדמו"ר תש"כ-תשכ"ח, בסוף החלק השישי, אך מסיבות טכניות לא נדפסו שם התיקונים, אלא רק בסדרת מראי מקומות וציונים, ורק בתשמ"ה נדפסו עם השו"ע^[2].

בשנת תשפ"ג, נדפס הסט מחדש בצילום ברור על ידי מערכת אוצר החסידים, בסט שנדפס ביחד עם הספר שאלות ותשובות אדמו"ר הזקן.

ההוצאה החדשה (הערוכה מחדש)[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשנ"ג, הוצאת הספרים עוז והדר הוציאו את השולחן ערוך בהוצאה חדשה מאירת עיניים עם מראי מקומות וציונים (ובתוספת ההוספות השונות שמופיעות בסוף שו"ע אדמו"ר הזקן - מהדורת קה"ת, אותן העתיקו ממהדורת קה"ת) ומערכת קה"ת ראתה ירידה משמעותית בכמות הרוכשים של הסט. אז עלתה ההצעה להוציא את השולחן ערוך במהדורה חדשה של הוצאת קה"ת. לפועל, רק בשנת תשנ"ט החלו חברי מערכת אוצר החסידים בהכנת מהדורה חדשה של הספר לדפוס בעימוד חדש, עם הערות וציונים, ותיקון הטעויות. הוצאת המהדורה החדשה עוררה דיון האם זהו אכן רצונו של הרבי, כאשר המוציאים טוענים כי שתי הסיבות אותן מנה הרבי לא קיימות כיום ומצד שני יש שטענו ששתי הסיבות שהביא הרבי שלא לשנות עדין קיימות ובנוסף הביאו מספר שינויים שנעשו במהדורה החדשה היפך הוראות הרבי וא"כ אין להשתמש בהוצאה זו^[1].

את המהדורה ערכו הרב שלום דובער לוין, הרב יצחק וילהלם והרב אברהם אלאשוילי. בשנת תשס"ז הושלמה הוצאת המהדורה^[3].

הערכת גדולי ישראל את הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה דורש שכתוב. אתם מוזמנים לתרום לחב"דפדיה ולשכתב אותו. הסיבה לכך: ציטוטים ארוכים מידי, יש לתמצת ולהשתדל לכתוב בעברית מדוברת.

בספר "שיח זקנים":"סיפר הגאון רבי אהרן לייב וילנר דיין ומורה צדק דחסידי צאנז בניו יורק, ששמע מדוד רשכבה"ג הגאון רבי מאיר אריק זצוק"ל בעל 'אמרי יושר': "הרב-שו"ע אם היה עושה על ד' חלקי שו"ע לא היה משתמש בשום ספר הלכה חוץ ממנו"^[4]. עוד כתב:"סיפר לי הרה"ג ר' צבי הירש טעוועל: שמעתי פעם ממו"ר הגאון מקוזיגלוב (בעל 'ארץ צבי') זצ"ל הי"ד, ששמע מרבו הרה"ק בעל 'אבני נזר' זצ"ל, שצריכים לדייק בשולחן ערוך הרב כמו ברשב"א"^[5]. עוד אמרה בשם ה'אבני נזר':"והיה ה'אבני נזר' רגיל בלשונו לקרוא את הגר"א בשם 'הגאון' סתם, ואת אדמו"ר הזקן קרא 'הגאון האמיתי'. ואמר פעם לנכדו מו"ה שבתי בורנשטיין ע"ה כי בשו"ע אדמו"ר רואים יותר עמקות מאשר בביאור הגר"א, והראה לו י"ד 'צריך עיון' של הגר"א המתורצים בשלחנו הטהור של רבינו. וכעין זה אמר שמי שעיניו מאירות ('ליכטיגע אויגן') רואה כיצד מתורצות בשו"ע רבינו קושיותיו של הגאון רבי עקיבא איגר. והוא גם הוא (כמו הדברי חיים מצאנז ור"מ אריק. ראה בהמשך.) אמר על רבינו הזקן "מי לנו גדולי האחרונים גדולים מהרב מלאדי זצ"ל". על עצמו העיד שלא פעם אירע לו שסוגיא שנתייגע בה במשך כמה שבועות, נתיישבה לו אח"כ מתוך 'סעיף קטן' אחד שבשו"ע רבינו"^[6].
כתב ה"דברי חיים" מצאנז:"אחר זה ראיתי בשולחן ערוך של התניא מביא דברי הבית לחם יהודה גם כן, ומי לנו גדול באחרונים ממנו, ולכן יראה נא על מי לסמוך עליו, אם על קדושי עליונים גאונים בנגלה ובנסתר בדור שלפנינו אם על הניכרים לנו תורתם וצדקתם וד"ל, והי' שלום"^[7].
רבי מנחם זעמבא השווה את שולחן ערוך הרב לפרוש שחיבר הר"ן - רבינו ניסים:"בשם הגאון רבי מנחם זעמבא הי"ד: ששכל ישר בלימודים קיבל מלימודו בר"ן ובקונטרס אחרון שבשו"ע הרב בעל התניא ז"ל"^[8].
אדמו"רי גור: העריכו ביותר את שולחן ערוך הרב, והורו ללמוד בו; וכך כתב ה'שפת אמת' מגור:"ואם תרצה לידע דיני אורח חיים, יותר טוב ללמוד חצי שעה ביום, שולחן ערוך הרב במתינות, לחזור ב' וג' פעמים כל סימן"^[9]. וסיפר האדמו"ר מטלנא: "במוצאי ההילולא של אדמו"ר הזקן, שכל החסידויות כולם חייבות לו את החיים הרוחניים שלהם, בגלל שכמו שכתב ר' מרדכי מטשרנוביל, שזה השולחן ערוך החסידי, ומעיד אני עלי שמים וארץ, שכשהייתי בחור צעיר, קרא לי הרבי מגור ה'בית ישראל', ושאל אותי מה אני לומד, בדיוק מהו סדר היום, ובין הדברים למדתי איזשהו ספר הלכה, אז אמר: "צריך להתייגע על שו"ע הרב! עשה לך חברותא לשו"ע הרב ותראה שנהיה אור", וכך באמת היה, ופעמים רבות היה שואל אותי "היכן אתה אוחז" והוסיף: למד יורה דעה, למד חושן משפט, למד הכל!"^[10]. וכך אמר ה'פני מנחם':"בחוגי הישיבות אצלנו [בגור] עוסקים הרבה מאוד בשולחן ערוך הרב. יש אצלנו שיעורים מיוחדים בזה. אחד מראשי הכולל שלנו... חיבר זה עתה ספר המיוסד על שולחן ערוך הרב, זהו חיבור עצום דוגמת ה'משנה ברורה' על הלכות פסח ובו הרבה הוספות של כל גדולי האחרונים, אבל זה מיוסד כולו על שולחן ערוך הרב [וכוונתו לספר 'אוצר הלכות']... שולחן ערוך הרב בנוי ישר כדי למנוע כל מיני פרצות. סגנונו הוא של הרמב"ם או כשל המשנה. שלא כדוגמת שולחן ערוך של המחבר ובמיוחד ברמ"א שבמבט ראשון נראים הרבה סתירות, הרי שולחן ערוך הרב הוא כולו 'סולת נקיה'... צריך להיות באמת גאון כמו ר' מנחם זמבא כדי לבנות תלי תלים על פלפולים בלשונו של הרב"^[11].
כתב הרב מאיר אריק הנ"ל:"בשו"ע הרב שניאור זלמן ז"ל... כתב להדיא... יעו"ש, אף שמצד הסברא תמוה מאוד... אבל חוששני מאוד להקל נגדו כי ידוע כמה נפיש חילי' דרבי שניאור זלמן ז"ל"^[12]. ואומרים בשמו, כי "הלכות שאין עליהם שו"ע הרב - אין לי בהם בהירות!".
האדמו"ר מתולדות אהרן: במהלך ה'יחידות' של האדמו"ר מתולדות אהרן אצל הרבי, 'האשים' האדמו"ר את חסידי חב"ד בכך שה'משנה ברורה' התקבל כפוסק ולא אדמו"ר הזקן, שכן בהתחלה היה 'שולחן ערוך הרב' הפוסק המקובל היחיד בכל רחבי גליציה, פולין והונגריה, אלא מכיוון שכשהחלה העלייה לארץ הקודש ובה לא היו מספיק עותקים מודפסים של 'שולחן ערוך הרב', התקבל ה'משנה ברורה' כפוסק האשכנזי.^[13]. כשלמדו בניו בתלמוד תורה, ביקש שבמקום שבניו ילמדו 'משנה ברורה' ילמדו שולחן ערוך הרב. בבר המצווה של בנו רבי שמואל יעקב קאהן שאל אדם שנתן לבנו במתנה סט משנה ברורה:"למה משנה ברורה, והרי שולחן הרב יותר חשוב!", ובעקבות כך הנותן הלך והחליף את המשנה ברורה ב'שולחן ערוך הרב' לשביעות רצון הרבי.
כשייסדו את ישיבת בעלז בירושלים, הכניסו לפני ר' אהרון מבעלז רשימת ספרים שבכוונת ההנהלה לקנות לספריית הישיבה. כשראה ר' אהרון את הרשימה נענה ואמר:"במקום ה'חיי אדם' שהכנסתם, קנו עוד שולחן ערוך הרב"^[13].
בשנת תשע"ג יצאו עשרות רבנים^[14] לרגל שנת המאתיים להסתלקות אדמו"ר הזקן בקריאה לקבוע שיעורים ב"הלכות תלמוד תורה" לאדמו"ר הזקן.

חיבורים על השולחן ערוך[עריכה | עריכת קוד מקור]

אורי וישעי על סדר ברכות הנהנין, הלכות המועדים, שבת ויום טוב (2 חלקים). הסדרה נכתבה על ידי הרב נריה ישעיהו והחלק השלישי (שבת ויו"ט) יצא לאור על ידי מוסד הרב קוק.
פסקי אדמו"ר הזקן בהלכות איסור והיתר (2 חלקים), יצא לאור לרגל יום השנה העשירי לפטירתו של הרב אריה לייב קפלן. יצא לאור על ידי קה"ת, נלקט ונערך בעריכה ראשונית על ידי הרב קפלן ונשלם על ידי בנו מנחם מענדל קפלן.
דרכי השולחן - מאת הרב מרדכי בלינוב, על הלכות פסח. בעריכת בנו, הרב יוסף יצחק בלינוב, רב מרכז העיר בני ברק.
שולחן הזהב - מאת הרב שלום דובער פרידלנד, ר"מ בישיבת תומכי תמימים ברינואה.
שולחן המלך - ביאורים והערות מהרבי על שולחן ערוך אדמו"ר הזקן. נלקטו מתוך ספרי הרבי, על ידי הרב אברהם אלאשוילי.
דרכי החיים - "הערות וביאורים באיזה מקומות משולחן ערוך בעל התניא מהגאון האלקי רבי שנאור זלמן" באתר היברובוקס .
שולחן ערוך אדמו"ר הזקן עם ביאורים - סדרת חוברות בהוצאת ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת^[15].
יסודי השולחן וזיקוקי אורותיו - במשנת רבינו הזקן בעניני נאמנות ואיסורים, הרב שמואל זאיאנץ ר"מ בישיבת תומכי תמימים מוריסטון, כסלו תשפ"א.
תהלה לדוד - ביאור מעמיק על שולחן ערוך רבינו מאת הרב דוד אורטנברג (חסיד בויאן מדורו של הרש"ב)
חקרי הלכות (תשעה כרכים) - חידושים על שולחן ערוך אדמו"ר הזקן מאת הרב ישראל יצחק פיקרסקי
במשנת הרב - הרב יעקב שלמה שיינברגר, ביאור על שולחן ערוך רבינו, הלכות רבית, כרך א' בנוי בסגנון ותבנית כמו המשנה ברורה. אלעד תשפ"א.

ביאורי הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

כללים מתי מזכיר אדמו"ר הזקן מראי מקומות בשולחן ערוך^[16]
"ירא שמים יחמיר על עצמו": הוראה זו מכוונת לכל אדם, ונותנת לו את הכוח להתנהג בעניינים מסוימים כ"ירא שמים", גם אם בדרך כלל הוא אינו נוהג כך^[17].
הציונים ומראי המקומות: הציונים שמציין אדמו"ר הזקן שייכים ונוגעים להבנת ההלכה, ובפרט כשכותב: "ועיין שם", כלומר, שעל-ידי העיון במקורות יתווסף ביאור בהבנת ההלכה. אדמו"ר הזקן מקפיד על סדר מדויק בציונים למקורות, וסדר זה נוגע להבנת ההלכה^[18].
הלכות לזמן הזה: שולחן ערוך אדמו"ר הזקן מתמקד בהלכות השייכות לזמן הזה, ולכן כאשר מדבר על עניינים הנוגעים לעתיד לבוא הוא רק באופן הנוגע גם לחיי הזמן הזה^[18]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

כוונתו רצויה, כתבי יד קודש מהרבי בקשר לשולחן ערוך אדמו"ר הזקן במדור מבית המלכות גליון 1891 עמוד 14
ספר סופר וסיפור, ראיון עם הרב שד"ב לוין אודות שו"ע הרב, "אופי חיבורו, שיטת הפסיקה וההוראה בו והתפשטותו הרחבה בקרב שלומי אמוני ישראל", כי קרוב, גליון 106, עמ' 6 ואילך.
הרב מרדכי מנשה לאופר, שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אצל הרבי

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

שלחן ערוך - אדמו"ר הזקן: חלק א', חלק ב', חלקים ג'-ד', חלקים ה'-ו'
שלחן ערוך אדמו"ר הזקן - הוצאה חדשה (הערוכה מחדש) - חלקי 'אורח חיים': חלק א', חלק ב', חלק ג', חלק ד'
שולחן ערוך אדמו"ר הזקן באתר ספריית חב"ד ליובאוויטש
אתר 'שולחן ערוך הרב' - ביאורים, שיעורים ועיונים
הרב שלמה יוסף זוין, קווים לחיבורו ההלכתי של רבנו הזקן, באתר תורת חב"ד לבני הישיבות
הרב שלום דובער לוין, השולחן ערוך - שלבים בעריכתו, בתוך תולדות חב"ד ברוסיה הצארית - באתר ספריית חב"ד ליובאוויטש
הרב שלום דובער לוין, מבוא לשולחן ערוך רבינו באתר ספריית חב"ד ליובאוויטש
הספר 'שולחן המלך' - היברו-בוקס
מנחם ברונפמן, סקירה מקיפה על שולחן ערוך אדמו"ר הזקן המבואר, באתר עלי ספר
גדולי ישראל בקריאה: "ללמוד הלכות ת"ת בשו"ע אדמה"ז"

הערות שוליים

↑ ^1.0 ^1.1 בית משיח ערב ראש השנה תשס"ב.
↑ פתח דבר למהדורת שו"ע אדמו"ר, מהדורת קה"ת תשמ"ה, ובהערה 2 שם.
↑ פסקה זו ע"פ ראיון עם שלושת העורכים
↑ 'שיח זקנים' ח"א ע' שמ"ז
↑ 'שיח זקנים' להרב ישראל חיים אשרי ח"ד
↑ מגדל עז עמ' צב הע' 24.
↑ שו"ת דברי חיים ח"ב יו"ד סוס"י ג.
↑ הגאון ר' גדליה הערץ ז"ל ר"י ישיבת חידושי הרי"ם ת"א. הובא ביפה שיחתן להרה"ג ר' אלחנן היילפרין, עמ' פט.
↑ ממכתב הגה"ק בעל 'שפת אמת'
↑ האדמו"ר מטלנא בשם האדמו"ר בעל ה'בית ישראל' מגור, בחגיגת חלוקת המילגות תשס"ב
↑ האדמו"ר מגור בעל הפני מנחם בראיון ל'כפר חב"ד' גליון 97 עמוד 12
↑ שו"ת אמרי יושר ח"ב סי' קלז להגאון רבי מאיר אריק
↑ ^13.0 ^13.1 סיפר ר' טוביה בלוי, בראיון ל'המבשר - קהילות', גליון 352
↑ רשימה חלקית: בעל 'שבט הלוי', האדמו"ר מבעלז (שהוסיף אחרי שם אדמו"ר הזקן את המלים "הרב הדומה למלאך ה' צבקות" ), הרב נסים קרליץ, האדמו"ר מצאנז, האדמו"ר מויז'ניץ, הרב חיים קנייבסקי (בן הסטייפלר), האדמו"ר מערלוי, ראש ישיבת פונביז' הרב ברוך דב פוברסקי, האדמו"ר ממחנובקה -בעלז, האדמו"ר מלעלוב, האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק, האדמו"ר מתולדות אהרון, גאב"ד העדה החרדית, ועוד. המכתב
↑ סקירה נרחבת על היוזמה בתוך שבועון בית משיח גליון כ"ז טבת ה'תש"פ עמוד 32: הנגשת התורה היא חלק מהכנת העולם לגאולה.
↑ לקוטי שיחות חלק ט' עמוד 117.
↑ שיחת ו' תשרי תשמ"ז.
↑ ^18.0 ^18.1 שיחת כ' מנחם אב תשח"י.

[בית_משיח-1] 1.0 ^1.1 בית משיח ערב ראש השנה תשס"ב.

[2] פתח דבר למהדורת שו"ע אדמו"ר, מהדורת קה"ת תשמ"ה, ובהערה 2 שם.

[3] פסקה זו ע"פ ראיון עם שלושת העורכים

[4] 'שיח זקנים' ח"א ע' שמ"ז

[5] 'שיח זקנים' להרב ישראל חיים אשרי ח"ד

[6] מגדל עז עמ' צב הע' 24.

[7] שו"ת דברי חיים ח"ב יו"ד סוס"י ג.

[8] הגאון ר' גדליה הערץ ז"ל ר"י ישיבת חידושי הרי"ם ת"א. הובא ביפה שיחתן להרה"ג ר' אלחנן היילפרין, עמ' פט.

[9] ממכתב הגה"ק בעל 'שפת אמת'

[10] האדמו"ר מטלנא בשם האדמו"ר בעל ה'בית ישראל' מגור, בחגיגת חלוקת המילגות תשס"ב

[11] האדמו"ר מגור בעל הפני מנחם בראיון ל'כפר חב"ד' גליון 97 עמוד 12

[12] שו"ת אמרי יושר ח"ב סי' קלז להגאון רבי מאיר אריק

[בלוי-13] 13.0 ^13.1 סיפר ר' טוביה בלוי, בראיון ל'המבשר - קהילות', גליון 352

[14] רשימה חלקית: בעל 'שבט הלוי', האדמו"ר מבעלז (שהוסיף אחרי שם אדמו"ר הזקן את המלים "הרב הדומה למלאך ה' צבקות" ), הרב נסים קרליץ, האדמו"ר מצאנז, האדמו"ר מויז'ניץ, הרב חיים קנייבסקי (בן הסטייפלר), האדמו"ר מערלוי, ראש ישיבת פונביז' הרב ברוך דב פוברסקי, האדמו"ר ממחנובקה -בעלז, האדמו"ר מלעלוב, האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק, האדמו"ר מתולדות אהרון, גאב"ד העדה החרדית, ועוד. המכתב

[15] סקירה נרחבת על היוזמה בתוך שבועון בית משיח גליון כ"ז טבת ה'תש"פ עמוד 32: הנגשת התורה היא חלק מהכנת העולם לגאולה.

[16] לקוטי שיחות חלק ט' עמוד 117.

[17] שיחת ו' תשרי תשמ"ז.

[תשחי-18] 18.0 ^18.1 שיחת כ' מנחם אב תשח"י.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''שולחן ערוך [[אדמו"ר הזקן]]''' (נקרא גם '''שולחן ערוך הרב''' ו'''שולחן ערוך הגר"ז''' (- הגאון רבי זלמן) הוא מהחשובים שבספרי ההלכה, והוא חובר על ידי [[אדמו"ר הזקן]].
 [[קובץ:רבי שניאור זלמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי שניאור זלמן מליאדי, מחבר שולחן ערוך הרב]]
+[[קובץ:שלחן ערוך הרב הוצאת תשפ"ג.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שלחן ערוך - אדמו"ר הזקן, הוצאת [[תשפ"ג]] (בצירוף הספר [[שאלות ותשובות אדמו"ר הזקן]])]]
+'''שולחן ערוך [[אדמו"ר הזקן]]''' (נקרא גם '''שולחן ערוך הרב''' ו'''שולחן ערוך {{מונחון|הגר"ז|הגאון רבי זלמן}}''') הוא מהחשובים שבספרי ההלכה, והוא חובר על ידי אדמו"ר הזקן.
 ==כתיבת הספר==
-את חיבורו כתב [[אדמו"ר הזקן]] במשך שנים אחדות, עוד בהיותו כבן 25, לבקשת רבו [[המגיד ממזריטש]]. כפי שכתבו בני המחבר בהקדמתם לחיבור:
+כאשר [[המגיד ממעזריטש]] רצה לצוות על אחד מתלמידיו לכתוב [[שולחן ערוך]] באופן של 'הלכות בטעמיהם', היה בדעתו חמשה מתלמידיו שניתן להטיל עליהם עבודה זו: [[אדמו"ר הזקן]], רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]], רבי [[אלימלך מליז'נסק]], רבי [[פנחס בעל ההפלאה]] ואחיו רבי [[שמואל מניקלשבורג]], ובסופו של דבר הטיל את העבודה על אדמו"ר הזקן שהיה באותה שעה בגיל 25 בלבד.
+אדמו"ר הזקן שקד על כתיבת השולחן ערוך במשך שנים אחדות, כפי שכתבו על כך בניו בהקדמתם לחיבור:
-"... משמיא אסכימו על ידי הרב הקדוש הנ"ל ("המגיד") לחפוש בחפש מחופש בתלמידיו למצוא איש אשר רוח אלקים בו להבין, להורות הלכה ברורה... ולסדר כל פסקי דינים הבאים בשו"ע ובכל האחרונים בלשון צח מילתא בטעמא, ויבחר בכבוד אאמו"ר ("הרב") והפציר בו עד בוש ואמר לו אין נבון וחכם כמוך לירד לעומקה של הלכה לעשות מלאכה זו מלאכת הקודש להוציא לאור תמצית ופנימית טעמי ההלכות הנזכרים כל דברי הראשונים והאחרונים זקוקים שבעתיים כל דבר על אופניו בלי בלבול ותערובות ופסק ההלכה המתברר ויוצא מדברי כל הפוסקים כל חכמי זמננו..."
+{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=משמיא אסכימו על ידי הרב הקדוש הנ"ל ("המגיד") לחפוש בחפש מחופש בתלמידיו למצוא איש אשר רוח אלקים בו להבין, להורות הלכה ברורה... ולסדר כל פסקי דינים הבאים בשו"ע ובכל האחרונים בלשון צח מילתא בטעמא, ויבחר בכבוד אאמו"ר ז"ל ("הרב") והפציר בו עד בוש ואמר לו אין נבון וחכם כמוך לירד לעומקה של הלכה לעשות מלאכה זו מלאכת הקודש להוציא לאור תמצית ופנימית טעמי ההלכות הנזכרים כל דברי הראשונים והאחרונים זקוקים שבעתיים כל דבר על אופניו בלי בלבול ותערובות ופסק ההלכה המתברר ויוצא מדברי כל הפוסקים כל חכמי זמננו...}}
-בתחילה הוצא לאור החלק של הלכות תלמוד תורה, שיצא לאור בעילום שם המחבר. הספר גרם לסערה גדולה בעולם היהדות, בשל סידורו הנפלא של הנושא שמימי [[הרמב"ם]] לא זכה להיערך כנדרש. אולם חלק זה לא יצא כחלק מתוך השולחן ערוך.
+בתחילה הוצא לאור החלק של הלכות תלמוד תורה, שיצא לאור בעילום שם המחבר. הספר גרם לסערה גדולה בעולם היהדות, בשל סידורם של הלכות שמימי [[הרמב"ם]] לא זכו להיערך כנדרש. אולם חלק זה לא יצא כחלק מתוך השולחן ערוך.
-את חלקו הראשון של החיבור - שכלל את הלכות [[ציצית]] ואת הלכות פסח - כתב [[אדמו"ר הזקן]] עוד בחיי רבו ואת השאר כתב לאחר פטירתו.
+את חלקו הראשון של החיבור - שכלל את הלכות [[ציצית]] ואת הלכות פסח - כתב [[אדמו"ר הזקן]] עוד בחיי רבו, ואת השאר כתב לאחר פטירתו.
-מתחילה נכתב החיבור על ארבעת חלקי 'שולחן ערוך'. אך טרם שהספיק להביא אותו לדפוס, אדמו"ר הזקן שקד אף על עריכת מהדורא בתרא שכללה גם סיבות להלכה על פי זוהר וקבלה ממנה נותרו רק ארבעה הסימנים הראשונים, בהיותו בדרך הרחק מביתו, בשנת [[תק"ע]] (1810), פרצה בעירו [[ליאדי]] שריפה שכילתה את כל כתבי היד ורק שליש מהחיבור נותר בידי מעתיקים שהעתיקוהו קודם השריפה והובא לדפוס לאחר פטירתו.
+מתחילה נכתב החיבור על ארבעת חלקי 'שולחן ערוך'. אך טרם שהספיק להביא אותו לדפוס, אדמו"ר הזקן שקד אף על עריכת מהדורא בתרא שכללה גם סיבות להלכה על פי זוהר וקבלה ממנה נותרו רק ארבעה הסימנים הראשונים, בהיותו בדרך הרחק מביתו, בשנת [[תק"ע]] (1810), פרצה בעירו [[ליאדי]] [[שריפה]] שכילתה את כל כתבי היד, ורק שליש מהחיבור נותר בידי מעתיקים שהעתיקוהו קודם השריפה והובא לדפוס לאחר פטירתו.
 ה[[חסידים]] מחשבים את סדור השולחן ערוך כאחת מעשר הזכויות שזכה בהן [[אדמו"ר הזקן]] ואילו את הקשיים בהכרעת הדינים הלכה למעשה, מחשיבים הם בין עשרת הייסורים שהיו לו.
@@ שורה 20: / שורה 24: @@
 ==קונטרס אחרון==
-לבירור הכרעות הדינים ולהוכחתם, כתב [[אדמו"ר הזקן]] את הקונטרס אחרון, המודפס בתחתית עמודי הספר.
+{{ערך מורחב|ערך=[[קונטרס אחרון - שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]}}
+לבירור הכרעות הדינים ולהוכחתם, כתב רבנו הזקן להלכות מסוימות 'קונטרס אחרון', בו הוא דן בשיטות השונות בהלכה ומסביר את שיקוליו ונימוקיו להכרעה. הקונטרס אחרון נדפס בתחתית עמודי הספר.
+בניגוד לשפה המבוארת והקלה לקריאה והבנה, בה כתב את ההלכות בפנים ה'שולחן ערוך', ה'קונטרס אחרון' נכתב בשפה למדנית, קצרה ותמציתית. בדרך כלל נכתב ה'קונטרס' בסמוך לזמן כתיבת ההלכות עצמן, אך במקרים רבים ניכר כי נכתב לאחר מכן.
+==תפוצת הספר==
+בשל ההיקף הרחב של הספר, שבו מופיעים לצד פסקי ההלכה עצמם גם יסודות ההלכה ונימוקיה, נחשב הספר לפורץ דרך בתחומו, ומחברים מאוחרים כמו הקיצור שולחן ערוך, המשנה ברורה, הבן איש חי וכף החיים, עשו בו שימוש רב וציטטו אותו לעיתים קרובות. בעבר היה "שולחן ערוך הרב" מקור הסמכות ההלכתי עבור כלל החסידים מכל החסידויות, אך בשל מחסור בספרים (זכות ההדפסה הינה רק בידי [[חסידות חב"ד]] שהייתה כלואה במשך שנים ב[[רוסיה]] הסובייטית) עברו רבים לפסוק בעיקר לפי המשנה ברורה. בהווה שבו רבים מהחסידים לפסוק על פי הספר.
+מסופר על הרב דוד פרידמן מקארלין שהיה גאון עולם שלא היה קורא כמעט ספרי אחרונים, פעם אחת סיפר אחד מתלמידיו שפעם אחת בא לבקר את הגאון הנ"ל (הרב פרידמן מקארלין) וראה אותו מעיין ב[[שולחן ערוך הרב]] בהלכות פסח, תמה התלמיד ושאל: רבי הרי אינך לומד כמעט אחרונים? ענה לו רבי דוד פרידמן מקארלין: הרב (כלומר - [[אדמו"ר הזקן]]) איננו אחרון אלא ראשון.
+==מהדורות הספר==
+המהדורה המרכזית של הספר היא מהדורת [[דפוס האלמנה והאחים ראם]], אולם במהדורה זו נפלו הרבה טעויות, בעיקר בציוני הספרים שבצידי השו"ע (שיש מחלוקת מי מחברם, ויש אומרים שהוא [[אדמו"ר הזקן]] בעצמו), שהמדפיסים עשו בו כשלהם, הוסיפו והשמיטו כרצונם.
+בשנת [[תש"כ]], כאשר הודפסו מחדש ספרי חב"ד על ידי הוצאת [[קה"ת]] נשאל [[הרבי]] האם לתקן את כל הטעויות הקיימות ולסדר את השו"ע במהדורה חדשה, הרבי השיב בשלילה. לאחר מכן בשנת [[תשכ"ה]] נשאל הרבי שוב וציין שתי סיבות לאי השינוי: "א. בגלל הטעויות החדשות שיתווספו בעת ההקלדה, והרבי לא יכול לקחת על עצמו אחריות כזו - ובפרט כשמדובר בספר הלכה. ב. בגלל ההוצאות הכספיות הרבות שכרוך בזה שירוקן את כל הקופה{{הערה|שם=בית משיח}}".
+יש לציין, כי במהדורות קה"ת מתשמ"ה ואילך נדפס לוח התיקון לטעויות בסוף כל כרך. תיקונים אלה נעתקו מספרי "מראי מקומות וציונים" לשו"ע אדמו"ר. הרבי רצה להדפיס את לוח התיקון כבר במהדורת שו"ע אדמו"ר תש"כ-תשכ"ח, בסוף החלק השישי, אך מסיבות טכניות לא נדפסו שם התיקונים, אלא רק בסדרת מראי מקומות וציונים, ורק בתשמ"ה נדפסו עם השו"ע{{הערה|פתח דבר למהדורת שו"ע אדמו"ר, מהדורת קה"ת תשמ"ה, ובהערה 2 שם.}}.
-בניגוד לשפה המבוארת והקלה להבנה, שבה כתב את ההלכות בשולחן ערוך שלו, הרי את ה'קונטרס אחרון' כתב בשפה למדנית, קצרה ותמציתית. דוגמה לקיצור ותמצות: "נימוקי-יוסף, ש"ך, וצריך עיון בגמרא ובשיטה-מקובצת ובמעדני-מלך דלא כרש"י" (הלכות שאלה סעיף קטן ו). שם של גאונות נדירה יצא על חלק זה, והגאון הרוגצ'ובי ר' [[יוסף רוזין]] אף התבטא, כי על מנת לכותבו נדרשים גידי מוח עבים כאצבע.
+בשנת [[תשפ"ג]], נדפס הסט מחדש בצילום ברור על ידי מערכת [[אוצר החסידים]], בסט שנדפס ביחד עם הספר [[שאלות ותשובות אדמו"ר הזקן]].
-כדי לבאר את ה'קונטרס אחרון' נכתבו ספרים שונים: '[[רב להושיע]]' שנכתב על ידי הרב שגיב עמית על חלק 'חושן משפט', 'נימוקי יום-טוב' שנכתב על ידי הרב שמואל ראטה על הלכות יום טוב, ועוד.
+=== ההוצאה החדשה (הערוכה מחדש) ===
+[[קובץ:שולחן ערוך הרב 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת אחת המהדורות (הערוכה מחדש)]]
-==תפוצת הספר==
+בשנת [[תשנ"ג]], הוצאת הספרים [[עוז והדר]] הוציאו את השולחן ערוך בהוצאה חדשה מאירת עיניים עם מראי מקומות וציונים (ובתוספת ההוספות השונות שמופיעות בסוף שו"ע אדמו"ר הזקן - מהדורת קה"ת, אותן העתיקו ממהדורת קה"ת) ומערכת קה"ת ראתה ירידה משמעותית בכמות הרוכשים של הסט. אז עלתה ההצעה להוציא את השולחן ערוך במהדורה חדשה של הוצאת קה"ת. לפועל, רק בשנת [[תשנ"ט]] החלו חברי מערכת [[אוצר החסידים]] בהכנת מהדורה חדשה של הספר לדפוס בעימוד חדש, עם הערות וציונים, ותיקון הטעויות. הוצאת המהדורה החדשה עוררה דיון האם זהו אכן רצונו של הרבי, כאשר המוציאים טוענים כי שתי הסיבות אותן מנה הרבי לא קיימות כיום ומצד שני יש שטענו ששתי הסיבות שהביא הרבי שלא לשנות עדין קיימות ובנוסף הביאו מספר שינויים שנעשו במהדורה החדשה היפך הוראות הרבי וא"כ אין להשתמש בהוצאה זו{{הערה|שם=בית משיח|[https://drive.google.com/file/d/1pjMHjWT1308CgfbwEldfun5Y_jTftymW/view?usp=sharing בית משיח ערב ראש השנה תשס"ב].}}.
-בשל ההיקף הרחב של הספר, שבו מופיעים לצד פסקי ההלכה עצמם גם יסודות ההלכה ונימוקיה, נחשב הספר לפורץ דרך בתחומו, ומחברים מאוחרים כמו המשנה ברורה והבן איש חי עשו בו שימוש רב וציטטו אותו לעתים קרובות. בעבר היה "שולחן ערוך הרב" מקור הסמכות ההלכתי עבור כלל החסידים מכל החסידויות, אך בשל מחסור בספרים (זכות ההדפסה הינה רק בידי [[חסידות חב"ד]] שהייתה כלואה במשך שנים ב[[רוסיה]] הסובייטית) עברו רבים לפסוק בעיקר לפי המשנה ברורה. בהווה שבו רבים מהחסידים לפסוק על פי הספר.
-במשך השנים נשאל [[הרבי]] האם להדפיס את הספר בצורה חדשה, והרבי השיב בשלילה. בשנת [[תשנ"ג]] השיב הרבי בקשר לספר אחר כי אפשר לשנות את צורת הדף, ועל-פי הוראה זו החלה הוצאת [[קה"ת]] בשנת [[תשנ"ו]] בהכנת מהדורה חדשה של הספר לדפוס, עם צורה חדשה, [[אותיות]] מרובעות וברורות, הערות וציונים. את המהדורה ערכו הרב [[שלום דובער לוין]], הרב [[יצחק וילהלם]] והרב [[אברהם אלאשוילי]]. בשנת [[תשס"ז]] הושלמה הוצאת המהדורה.
+את המהדורה ערכו הרב [[שלום דובער לוין]], הרב [[יצחק וילהלם]] והרב [[אברהם אלאשוילי]]. בשנת [[תשס"ז]] הושלמה הוצאת המהדורה{{הערה|1=פסקה זו ע"פ [http://shulchanharav.com/contents.asp?aid=115730 ראיון עם שלושת העורכים]}}.
-מסופר על הרב דוד פרידמן מקארלין שהיה גאון עולם שלא היה קורא כמעט ספרי אחרונים, פעם אחת סיפר אחד מתלמידיו שפעם אחת בא לבקר את הגאון הנ"ל(הרב פרידמן מקארלין) וראה אותו מעיין ב[[שולחן ערוך הרב]] בהלכות פסח, תמה התלמיד ושאל: רבי הרי אינך לומד כמעט אחרונים? ענה לו רבי דוד פרידמן מקארלין: הרב (כלומר - [[אדמו"ר הזקן]]) איננו אחרון אלא ראשון.
+===הערכת גדולי ישראל את הספר===
+{{שכתוב|פסקה=כן|ציטוטים ארוכים מידי, יש לתמצת ולהשתדל לכתוב בעברית מדוברת}}
+[[קובץ:קריאה ללימוד שו''ע הרב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קריאת קודש "להתחזק בלימוד שולחן ערוך הרב" מאת אדמו"רים ורבנים]]
+*'''בספר "שיח זקנים"''':"סיפר הגאון רבי אהרן לייב וילנר [[דיין]] ו[[מורה צדק]] דחסידי [[צאנז]] ב[[ניו יורק]], ששמע מדוד רשכבה"ג הגאון רבי מאיר אריק זצוק"ל בעל 'אמרי יושר': "הרב-שו"ע אם היה עושה על ד' חלקי שו"ע לא היה משתמש בשום ספר הלכה חוץ ממנו"{{הערה|'שיח זקנים' ח"א ע' שמ"ז}}. עוד כתב:"סיפר לי הרה"ג ר' צבי הירש טעוועל: שמעתי פעם ממו"ר הגאון מקוזיגלוב (בעל 'ארץ צבי') זצ"ל הי"ד, ששמע מרבו הרה"ק בעל [[אברהם בורנשטיין|'אבני נזר']] זצ"ל, ש'''צריכים לדייק בשולחן ערוך הרב כמו ב[[רשב"א]]'''"{{הערה|1='שיח זקנים' להרב ישראל חיים אשרי ח"ד}}. עוד אמרה בשם ה'אבני נזר':"והיה ה'אבני נזר' רגיל בלשונו לקרוא את ה[[גר"א]] בשם 'הגאון' סתם, ואת [[אדמו"ר הזקן]] קרא 'הגאון האמיתי'. ואמר פעם לנכדו מו"ה שבתי בורנשטיין ע"ה כי בשו"ע אדמו"ר רואים יותר עמקות מאשר בביאור הגר"א, והראה לו י"ד 'צריך עיון' של הגר"א המתורצים בשלחנו הטהור של רבינו. וכעין זה אמר שמי שעיניו מאירות ('ליכטיגע אויגן') רואה כיצד מתורצות בשו"ע רבינו קושיותיו של הגאון רבי [[עקיבא איגר]]. והוא גם הוא (כמו הדברי חיים מ[[צאנז]] ור"מ אריק. ראה בהמשך.) אמר על רבינו הזקן "'''מי לנו גדולי האחרונים גדולים מהרב מלאדי''' זצ"ל". על עצמו העיד שלא פעם אירע לו שסוגיא שנתייגע בה במשך כמה שבועות, נתיישבה לו אח"כ מתוך 'סעיף קטן' אחד שבשו"ע רבינו"{{הערה|1=מגדל עז עמ' צב הע' 24.}}.
+*כתב ה"דברי חיים" מצאנז:"אחר זה ראיתי בשולחן ערוך של התניא מביא דברי הבית לחם יהודה גם כן, ומי לנו גדול באחרונים ממנו, ולכן יראה נא על מי לסמוך עליו, אם על קדושי עליונים גאונים בנגלה ובנסתר בדור שלפנינו אם על הניכרים לנו תורתם וצדקתם וד"ל, והי' שלום"{{הערה|1=שו"ת דברי חיים ח"ב יו"ד סוס"י ג.}}.
+*'''רבי [[מנחם זעמבא]]''' השווה את שולחן ערוך הרב לפרוש שחיבר הר"ן - רבינו ניסים:"בשם הגאון רבי מנחם זעמבא [[הי"ד]]: ששכל ישר בלימודים קיבל מלימודו בר"ן '''ובקונטרס אחרון שבשו"ע הרב בעל התניא''' ז"ל"{{הערה|1=הגאון ר' גדליה הערץ ז"ל ר"י ישיבת חידושי הרי"ם ת"א. הובא ביפה שיחתן להרה"ג ר' אלחנן היילפרין, עמ' פט.}}.
+*'''אדמו"רי [[גור]]''': העריכו ביותר את שולחן ערוך הרב, והורו ללמוד בו; וכך כתב ה'שפת אמת' מגור:'''"ואם תרצה לידע דיני אורח חיים, יותר טוב ללמוד חצי שעה ביום, שולחן ערוך הרב במתינות, לחזור ב' וג' פעמים כל סימן"'''{{הערה|1=ממכתב הגה"ק בעל 'שפת אמת'}}. וסיפר האדמו"ר מטלנא: "במוצאי ה[[הילולא]] של [[אדמו"ר הזקן]], '''שכל החסידויות כולם חייבות לו את החיים הרוחניים שלהם''', בגלל שכמו שכתב ר' מרדכי מ[[טשרנוביל]], ש'''זה השולחן ערוך החסידי''', ומעיד אני עלי שמים וארץ, שכשהייתי בחור צעיר, קרא לי הרבי מגור ה'בית ישראל', ושאל אותי מה אני לומד, בדיוק מהו סדר היום, ובין הדברים למדתי איזשהו ספר הלכה, אז אמר: "צריך להתייגע על שו"ע הרב! עשה לך חברותא לשו"ע הרב ותראה שנהיה אור", וכך באמת היה, ופעמים רבות היה שואל אותי "היכן אתה אוחז" והוסיף: למד יורה דעה, למד חושן משפט, למד הכל!"{{הערה|1=האדמו"ר מטלנא בשם האדמו"ר בעל ה'בית ישראל' מגור, בחגיגת חלוקת המילגות תשס"ב}}. וכך אמר ה'[[פנחס מנחם אלתר|פני מנחם]]':"בחוגי הישיבות אצלנו [בגור] עוסקים הרבה מאוד בשולחן ערוך הרב. יש אצלנו שיעורים מיוחדים בזה. אחד מראשי הכולל שלנו... חיבר זה עתה ספר המיוסד על שולחן ערוך הרב, זהו חיבור עצום דוגמת ה'משנה ברורה' על הלכות [[פסח]] ובו הרבה הוספות של כל גדולי האחרונים, אבל זה מיוסד כולו על שולחן ערוך הרב [וכוונתו לספר 'אוצר הלכות']... שולחן ערוך הרב בנוי ישר כדי למנוע כל מיני פרצות. '''סגנונו הוא של הרמב"ם או כשל המשנה'''. שלא כדוגמת שולחן ערוך של המחבר ובמיוחד ב[[רמ"א]] שבמבט ראשון נראים הרבה סתירות, הרי שולחן ערוך הרב הוא כולו 'סולת נקיה'... צריך להיות באמת גאון כמו ר' [[מנחם זמבא]] כדי לבנות תלי תלים על פלפולים בלשונו של הרב"{{הערה|1=האדמו"ר מ[[גור]] בעל ה[[פנחס מנחם אלתר|פני מנחם]] בראיון ל'כפר חב"ד' גליון 97 עמוד 12}}.
+*כתב הרב מאיר אריק הנ"ל:"בשו"ע הרב שניאור זלמן ז"ל... כתב להדיא... יעו"ש, אף שמצד הסברא תמוה מאוד... אבל חוששני מאוד להקל נגדו כי ידוע כמה נפיש חילי' דרבי שניאור זלמן ז"ל"{{הערה|1=שו"ת אמרי יושר ח"ב סי' קלז להגאון רבי מאיר אריק}}. ואומרים בשמו, כי "הלכות שאין עליהם שו"ע הרב - אין לי בהם בהירות!".
+*'''[[אברהם יצחק קאהן|האדמו"ר מתולדות אהרן]]:''' במהלך ה'[[יחידות]]' של האדמו"ר מתולדות אהרן אצל הרבי, 'האשים' האדמו"ר את [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] בכך שה'[[החפץ חיים|משנה ברורה]]' התקבל כפוסק ולא [[אדמו"ר הזקן]], שכן '''בהתחלה היה 'שולחן ערוך הרב' הפוסק המקובל היחיד בכל רחבי [[גליציה]], [[פולין]] והונגריה''', אלא מכיוון שכשהחלה העלייה ל[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]] ובה לא היו מספיק עותקים מודפסים של 'שולחן ערוך הרב', התקבל ה'משנה ברורה' כפוסק האשכנזי.{{הערה|שם=בלוי|סיפר ר' [[טוביה בלוי]], בראיון ל'המבשר - קהילות', גליון 352}}. כשלמדו בניו בתלמוד תורה, ביקש שבמקום שבניו ילמדו '[[משנה ברורה]]' ילמדו שולחן ערוך הרב. בבר המצווה של בנו רבי [[שמואל יעקב קאהן]] שאל אדם שנתן לבנו במתנה סט משנה ברורה:"למה משנה ברורה, והרי שולחן הרב יותר חשוב!", ובעקבות כך הנותן הלך והחליף את המשנה ברורה ב'שולחן ערוך הרב' לשביעות רצון הרבי.
+*כשייסדו את ישיבת [[בעלז]] בירושלים, הכניסו לפני [[אהרן רוקח|ר' אהרון מבעלז]] רשימת ספרים שבכוונת ההנהלה לקנות לספריית הישיבה. כשראה ר' אהרון את הרשימה נענה ואמר:'''"במקום ה'חיי אדם' שהכנסתם, קנו עוד שולחן ערוך הרב"'''{{הערה|שם=בלוי}}.
+*בשנת [[תשע"ג]] יצאו עשרות רבנים{{הערה|1='''רשימה חלקית:''' בעל '[[שמואל וואזנר|שבט הלוי]]', [[יששכר דוב רוקח|האדמו"ר מבעלז]] ([http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=73255 שהוסיף אחרי שם אדמו"ר הזקן את המלים '''"הרב הדומה למלאך ה' צבקות"'''] {{חב"ד און ליין}}), הרב [[נסים קרליץ]], [[חסידות צאנז|האדמו"ר מצאנז]], [[חסידות ויז'ניץ|האדמו"ר מויז'ניץ]], הרב [[חיים קנייבסקי]] (בן [[יעקב ישראל קנייבסקי|הסטייפלר]]), [[יוחנן סופר|האדמו"ר מערלוי]], ראש ישיבת פונביז' הרב [[ברוך דב פוברסקי]], ה[[יהושע רוקח|אדמו"ר ממחנובקה -בעלז]], האדמו"ר מ[[לעלוב]], האדמו"ר מ[[שמואל יעקב קאהן|תולדות אברהם יצחק]], האדמו"ר מ[[דוד קאהן|תולדות אהרון]], [[יצחק טוביה וייס|גאב"ד העדה החרדית]], ועוד. [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=73375 המכתב] {{חב"ד און ליין}}}} לרגל שנת המאתיים להסתלקות [[אדמו"ר הזקן]] בקריאה לקבוע שיעורים ב"הלכות תלמוד תורה" לאדמו"ר הזקן.
 ==חיבורים על השולחן ערוך==
-*'''פסקי [[אדמו"ר הזקן]] בהלכות איסור והיתר''' (2 חלקים), יצא לאור לרגל יום השנה העשירי לפטירתו של הרב [[אריה לייב קפלן]]. יצא לאור על ידי קה"ת, נלקט ונערך בעריכה ראשונית על ידי הרב קפלן ונשלם על ידי בנו מנחם מענדל קפלן.
+* ''' [[אורי וישעי]]''' על סדר ברכות הנהנין, הלכות המועדים, [[שבת]] ו[[יום טוב]] (2 חלקים). הסדרה נכתבה על ידי הרב [[נריה ישעיהו]] והחלק השלישי (שבת ויו"ט) יצא לאור על ידי מוסד הרב קוק.
+*'''פסקי [[אדמו"ר הזקן]] בהלכות איסור והיתר''' (2 חלקים), יצא לאור לרגל יום השנה העשירי לפטירתו של הרב [[אריה לייב קפלן]]. יצא לאור על ידי קה"ת, נלקט ונערך בעריכה ראשונית על ידי הרב קפלן ונשלם על ידי בנו [[מנחם מענדל קפלן]].
 *'''[[דרכי השולחן (ספר)|דרכי השולחן]]''' - מאת הרב [[מרדכי בלינוב]], על הלכות פסח. בעריכת בנו, הרב [[יוסף יצחק בלינוב]], רב מרכז העיר [[בני ברק]].
 *'''[[שולחן הזהב (ספר)|שולחן הזהב]]''' - מאת הרב [[שלום דובער פרידלנד]], ר"מ בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]].
 *'''שולחן המלך''' - ביאורים והערות מ[[הרבי]] על שולחן ערוך אדמו"ר הזקן. נלקטו מתוך ספרי הרבי, על ידי הרב [[אברהם אלאשוילי]].
+*'''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7805&pgnum=1 דרכי החיים]''' - "הערות וביאורים באיזה מקומות משולחן ערוך בעל ה[[תניא]] מהגאון האלקי רבי שנאור זלמן" באתר [[היברובוקס]] .
+*'''שולחן ערוך אדמו"ר הזקן עם ביאורים''' - סדרת חוברות בהוצאת ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]{{הערה|סקירה נרחבת על היוזמה בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון כ"ז טבת ה'תש"פ עמוד 32: '''הנגשת התורה היא חלק מהכנת העולם לגאולה'''.}}.
+*'''יסודי השולחן וזיקוקי אורותיו''' - במשנת רבינו הזקן בעניני נאמנות ואיסורים, הרב שמואל זאיאנץ ר"מ בישיבת תומכי תמימים מוריסטון, כסלו תשפ"א.
+*'''[[תהלה לדוד]]''' - ביאור מעמיק על שולחן ערוך רבינו מאת הרב [[דוד אורטנברג]] (חסיד בויאן מדורו של הרש"ב)
+*'''[[חקרי הלכות]]''' (תשעה כרכים) - חידושים על [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] מאת הרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]]
+* '''במשנת הרב''' - הרב יעקב שלמה שיינברגר, ביאור על שולחן ערוך רבינו, הלכות רבית, כרך א' בנוי בסגנון ותבנית כמו המשנה ברורה. אלעד תשפ"א.
 ==ביאורי הרבי==
-*'''שולחן ערוך''' מתי מזכיר '''אדמו"ר הזקן''' מראי מקומות ב[[שולחן ערוך]]? [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14932&st=&pgnum=145 לקוטי שיחות ח"ט עמ' 117 (עמ' 145)]
+{{להשלים|פיסקא=כן}}
+*כללים מתי מזכיר '''אדמו"ר הזקן''' מראי מקומות ב[[שולחן ערוך]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ט' עמוד 117.}}
+*'''"ירא שמים יחמיר על עצמו"''': הוראה זו מכוונת לכל אדם, ונותנת לו את הכוח להתנהג בעניינים מסוימים כ"ירא שמים", גם אם בדרך כלל הוא אינו נוהג כך{{הערה|[https://www.mafteiach.app/all/5747-01-06 שיחת [[ו' תשרי]] [[תשמ"ז]]].}}.
+*'''הציונים ו[[מראי מקומות|מראי המקומות]]''': הציונים שמציין אדמו"ר הזקן שייכים ונוגעים להבנת ההלכה, ובפרט כשכותב: "ועיין שם", כלומר, שעל-ידי העיון במקורות יתווסף ביאור בהבנת ההלכה. אדמו"ר הזקן מקפיד על סדר מדויק בציונים למקורות, וסדר זה נוגע להבנת ההלכה{{הערה|שם=תשחי|1=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2993777/jewish/-.htm שיחת [[כ' מנחם אב]] [[תשח"י]]].}}.
+*הלכות לזמן הזה: שולחן ערוך אדמו"ר הזקן מתמקד בהלכות השייכות לזמן הזה, ולכן כאשר מדבר על עניינים הנוגעים לעתיד לבוא הוא רק באופן הנוגע גם לחיי הזמן הזה{{הערה|שם=תשחי}}
+==לקריאה נוספת==
+*'''כוונתו רצויה''', כתבי יד קודש מהרבי בקשר לשולחן ערוך אדמו"ר הזקן במדור '''מבית המלכות''' {{שבועון כפר חב"ד}} גליון 1891 עמוד 14
+*ספר סופר וסיפור, ראיון עם הרב שד"ב לוין אודות שו"ע הרב, "אופי חיבורו, שיטת הפסיקה וההוראה בו והתפשטותו הרחבה בקרב שלומי אמוני ישראל", כי קרוב, גליון 106, עמ' 6 ואילך.
+*הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5249&CategoryID=1199 שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]''' אצל הרבי
+== ראו גם ==
+* [[שלחן ערוך]]
+* [[קונטרס אחרון - שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]
 ==קישורים חיצוניים==
-*[http://hebrewbooks.org/25072 או"ח ח"א], [http://hebrewbooks.org/25073 או"ח ח"ב], [http://hebrewbooks.org/25074 או"ח ח"ג], [http://hebrewbooks.org/25075 או"ח ח"ד]
+* '''שלחן ערוך - אדמו"ר הזקן''': [https://drive.google.com/file/d/1VuwGUFo3Iw-KjL2S_EOudhXBk5BqN7eS/view?usp=sharing חלק א'], [https://drive.google.com/file/d/1WFIhgRKoPuxNPnLYygFK4ijqdgcZRhNs/view?usp=sharing חלק ב'], [https://drive.google.com/file/d/1uZkO0-PezUUntVilMXp1H4Ujrwa-TGdQ/view?usp=sharing חלקים ג'-ד'], [https://drive.google.com/file/d/1ubCAjDlLbfA0fGJIfv2Q5Itwz81_5eOb/view?usp=sharing חלקים ה'-ו'] {{PDF}}
-*[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/shulhan/zavin.htm תיאור על שולחן ערוך אדמו"ר הזקן] - הרב [[שלמה יוסף זווין]]
+* שלחן ערוך אדמו"ר הזקן - הוצאה חדשה (הערוכה מחדש) - חלקי '[[אורח חיים]]': [http://hebrewbooks.org/25072 חלק א'], [http://hebrewbooks.org/25073 חלק ב'], [http://hebrewbooks.org/25074 חלק ג'], [http://hebrewbooks.org/25075 חלק ד'] {{הב}}
-*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/chasidim/amira שולחן ערוך אדמו"ר הזקן] - אתר [[ספריית ליובאוויטש]]
+*[https://chabadlibrary.org/books/3100000000 שולחן ערוך אדמו"ר הזקן] {{ספרייה}}
+*[http://shulchanharav.com/ אתר 'שולחן ערוך הרב' - ביאורים, שיעורים ועיונים]
+*הרב [[שלמה יוסף זוין]], '''[https://toratchabad.com/קווים-לחיבורו-ההלכתי-של-רבנו-הזקן-2 קווים לחיבורו ההלכתי של רבנו הזקן]''', באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]
+*הרב [[שלום דובער לוין]], '''[https://chabadlibrary.org/books/6802240007 השולחן ערוך - שלבים בעריכתו]''', בתוך [[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]] - {{ספרייה}}
+*הרב שלום דובער לוין, '''[https://chabadlibrary.org/books/7302370002 מבוא לשולחן ערוך רבינו]''' {{ספרייה}}
 *[http://hebrewbooks.org/30432 הספר 'שולחן המלך'] - [[היברו-בוקס]]
-*{{קישור שטורעם|84982|news|הקובץ החדש 'הלכתא כרב' ■ להורדה|מערכת שטורעם|כ"ט בטבת תשע"ו}}
+*[[מנחם ברונפמן]], [http://www.alysefer.com/שוע-הרב-המבואר/ סקירה מקיפה על שולחן ערוך אדמו"ר הזקן המבואר], [http://www.alysefer.com/ באתר עלי ספר]
+*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=73375 גדולי ישראל בקריאה: '''"ללמוד הלכות ת"ת בשו"ע אדמה"ז"'''] {{חב"ד און ליין}}
+{{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הזקן]]
+[[קטגוריה:ספרי קה"ת]]
 [[קטגוריה:ספרי רבותינו בתורת הנגלה]]
+[[קטגוריה:ספרי נגלה]]
+[[קטגוריה:הלכה]]
+[[קטגוריה:שולחן ערוך]]