משה מרדכי ארנשטיין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(94 גרסאות ביניים של 44 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
הרב '''משה מרדכי ארנשטיין''' נולד ב[[ג' תמוז]] [[תשי"א]] ב[[ארץ הקודש]].
{{פירוש נוסף|נוכחי=[[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]|אחר=פירוש אחר|ראו=[[משה הורנשטיין (פירושונים)]]}}
{{דמות
|שם=הרב משה מרדכי ארנשטיין
|תמונה=הרב משה ארנשטיין.jpg
|כינוי=
|תיאור=
|תאריך לידה=[[ג' תמוז]] [[תשי"א]]
|מקום לידה=
|תאריך פטירה=[[י"א אדר א']] [[תשע"ט]]
|מקום פטירה=[[צפת]]
|מקום פעילות=
|תפקידים נוספים=[[משפיע]] ראשי ב[[ישיבה גדולה חח"ל צפת]]
|רבותיו=ר' [[שלמה חיים קסלמן]], ר' [[מענדל פוטרפס]] והרב [[יוסף יצחק אופן]]
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות=
}}
הרב '''משה מרדכי ארנשטיין''' ([[ג' תמוז]] [[תשי"א]], 1951 – [[י"א אדר|י"א אדר א']] [[תשע"ט]], 2019) היה [[משפיע]] בקהילת [[חב"ד]] ב[[צפת]] ו[[משפיע]] ראשי ב[[חח"ל צפת|ישיבת חב"ד בעיר]].


הרב אורנשטיין בילדותו לא למד ב[[תומכי תמימים|ישיבות חב"ד]], והגיע לללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] בעקבות שיעורי [[תניא]] בישיבה בה למד. בין אלו שמסרו לו אז את השיעור היה הרב [[ליפא קורצוויל]].  
==תולדות חיים==
[[קובץ:הרב אורנשטיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אורנשטיין]]
הרב ארנשטיין נולד ב[[ג' תמוז]] [[תשי"א]] ב[[ארץ הקודש]].


בישיבה בכפר חב"ד היה הרב ארנשטיין מתלמידיו של ה[[משפיע]] [[שלמה חיים קסלמן]].
למד בישיבה ליטאית במושב חמד בניהול הרב שלמה נח קרול חתנו של הגאון הרב [[יעקב לנדא]]. תחילת הקשר עם תורת חב"ד נוצר על ידי ביקורים בישיבה ב[[כפר חב"ד]] באמצעות הרב [[ליפא קורצוויל]].  


הרב אורנשטיין משמש כ[[משפיע]] בקהילת חב"ד ב[[צפת]], וכמשפיע ראשי בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש]], ומחנך כיום את תלמידיו על יסוד החינוך שקיבל מהרב שלמה חיים קסלמן.
לאחר מספר ביקורים בהתוועדויות ובמשך בין הזמנים בכפר חב"ד, בגיל 14 החליט לעבור ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בישיבה בכפר חב"ד היה הרב ארנשטיין מתלמידיו המובהקים של ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]].  


[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|ארנשטיין משה מרדכי]]
לקראת [[י"א ניסן]] [[תש"ל]] הגיע ל'[[קבוצה]]' אל [[הרבי]], לראשונה בחייו, שם שהה עד לאחר [[חג הפסח]] [[תשל"א]]. ל[[יחידות]] הראשונה נכנס בראש [[חודש תמוז]] תש"ל. בסיום הקבוצה שב לישיבה בכפר חב"ד שם במשך שנתיים קיבל השפעה והדרכה מה[[משפיע]] הרב [[מענדל פוטרפס]], שהחליף את הרב קסלמן לאחר פטירתו. בסיון [[תשל"ג]] נסע שוב לחצרות קדשנו עד כסלו [[תשל"ד]] אז שב ל[[ארץ הקודש]] לישיבה בכפר חב"ד.
 
לקראת פסח [[תשל"ד]] נסע שוב לרבי, שם [[נשא]] את רעייתו (בת למשפחת דובוב) ב[[ג' תמוז]] [[תשל"ה]] וגר ב[[קראון הייטס]] מספר שנים. במשך שנים אלו זכה לשמוע ולראות את הרבי פעמים רבות ולהיכנס ל[[יחידות]] פרטית שש פעמים בהם זכה לקבל הוראות אישיות מהרבי. לאחר [[י"ב תמוז]] [[תשל"ח]] נסע עם משפחתו לכפר חב"ד שם גר 4 חודשים. בזמן זה קיבל מספר הצעות לשליחות וביניהם גם מהרב [[אליהו אריה פרידמן]] מנהל ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת דאז לבוא לשמש כ[[משפיע]] בישיבה. על הצעה זו קיבל את הסכמת וברכת הרבי.
 
[[קובץ:משה מרדכי אורנשטיין 3.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב ארנשטיין מוסר שיעור חסידות לתלמידים ב-770, תשע"ז]]
 
הרב ארנשטיין שימש כ[[משפיע]] ראשי בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש]], וכמשפיע בקהילת חב"ד ב[[צפת]], וחינך את תלמידיו לאור תורתו הק' של הרבי ועל יסוד החינוך שקיבל מהמשפיעים הרב [[שלמה חיים קסלמן]] והרב [[מענדל פוטרפס]].
כמו כן הרב ארנשטיין מסר לכלל התמימים בקביעות שיעור יומי ב[[תניא]], וכן שיעור ב[[לקוטי תורה]] ו[[תורה אור]] בימי [[שלישי]].
 
[[קובץ:משה ארנשטיין אצל הרבי.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב ארנשטיין עם בנו ר' אברמי, מקבלים מטבעות לצדקה מידו הק' של הרבי]]
 
הרב ארנשטיין נודע בבקיאותו הנדירה ב[[תורת החסידות]] ושיעוריו - שהתאפיינו בהסברה בהירה ופשטנית - משכו אליהם משתתפים רבים. מדי שנה נסע לרבי לחודש החגים, שם היה מתוועד עם הבחורים ועם קהילת ה[[מרכז דוברי עברית (ניו יורק)|מרכז דוברי עברית]].
 
גם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד|ג' תמוז]] המשיך בפירסום האמונה הטהורה ב[[נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח|נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א]] והתגשמות [[הרבי כמלך המשיח|נבואת הגאולה]], ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]].
 
בראש חודש אדר א' [[תשע"ט]] עבר התקף לב וכמה ימים לאחר מכן בשבת פרשת תצוה [[י"א באדר|י"א אדר א']] נפטר והוא בן 67. מסע ההלוויה יצא מבית הכנסת 'היכל לוי יצחק' בצפת, עבר דרך הישיבה גדולה בה שימש כמשפיע, ומשם המשיך לבית העלמין בצפת שם נטמן.
 
===משפחתו===
*בנו, הרב לוי ארנשטיין - משלוחי הרבי בחיפה
*בנו, הרב אברהם ארנשטיין - ערד
*חתנו, הרב מנחם מענדל קרץ - חבר הנהלת [[ועד אברכי אנ"ש]], [[צפת]]
*חתנו, הרב [[חיים פוזן]] - צפת
*חתנו, הרב יהושע ירחי - [[צעירי אגודת חב"ד]]
 
==קישורים חיצוניים==
* [https://chabad.info/video/beis-medrash-video/%d7%94%d7%a8%d7%a6%d7%90%d7%95%d7%aa/454580/ '''ההדרכה של הרב ארנשטיין: להשקיע בקשר עם הבנים'''] {{וידפו}}.
* [https://col.org.il/news/116427 '''כשהרב אורנשטיין העלה זכרונות כבחור ב'קבוצה תש"ל''''] {{וידאו}} {{COL}}
* [https://chabad.info/blogs/586341/ מאמרים על הרב ארנשטיין] {{אינפו}}.
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/656405/ ההתוועדות האחרונה של הרב אורנשטיין]''' {{אודיו}}{{אינפו}}
*[https://77012.blogspot.com/2021/07/blog-post_30.html '''התוועדות של הרב ארנשטיין על עבודת התפילה'''] {{לחלוחית}}
*'''[https://77012.blogspot.com/search/label/%D7%9E%D7%A9%D7%94%20%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99%20%D7%90%D7%A8%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F תגית הרב משה מרדכי ארנשטיין]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
 
{{מיון רגיל:ארנשטיין משה מרדכי}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בצפת]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תש"ל]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]

גרסה אחרונה מ־12:16, 15 במרץ 2024

הרב משה מרדכי ארנשטיין
לידה ג' תמוז תשי"א
פטירה י"א אדר א' תשע"ט
צפת
תפקידים נוספים משפיע ראשי בישיבה גדולה חח"ל צפת
רבותיו ר' שלמה חיים קסלמן, ר' מענדל פוטרפס והרב יוסף יצחק אופן

הרב משה מרדכי ארנשטיין (ג' תמוז תשי"א, 1951 – י"א אדר א' תשע"ט, 2019) היה משפיע בקהילת חב"ד בצפת ומשפיע ראשי בישיבת חב"ד בעיר.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב אורנשטיין

הרב ארנשטיין נולד בג' תמוז תשי"א בארץ הקודש.

למד בישיבה ליטאית במושב חמד בניהול הרב שלמה נח קרול חתנו של הגאון הרב יעקב לנדא. תחילת הקשר עם תורת חב"ד נוצר על ידי ביקורים בישיבה בכפר חב"ד באמצעות הרב ליפא קורצוויל.

לאחר מספר ביקורים בהתוועדויות ובמשך בין הזמנים בכפר חב"ד, בגיל 14 החליט לעבור ללמוד בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד. בישיבה בכפר חב"ד היה הרב ארנשטיין מתלמידיו המובהקים של המשפיע הרב שלמה חיים קסלמן.

לקראת י"א ניסן תש"ל הגיע ל'קבוצה' אל הרבי, לראשונה בחייו, שם שהה עד לאחר חג הפסח תשל"א. ליחידות הראשונה נכנס בראש חודש תמוז תש"ל. בסיום הקבוצה שב לישיבה בכפר חב"ד שם במשך שנתיים קיבל השפעה והדרכה מהמשפיע הרב מענדל פוטרפס, שהחליף את הרב קסלמן לאחר פטירתו. בסיון תשל"ג נסע שוב לחצרות קדשנו עד כסלו תשל"ד אז שב לארץ הקודש לישיבה בכפר חב"ד.

לקראת פסח תשל"ד נסע שוב לרבי, שם נשא את רעייתו (בת למשפחת דובוב) בג' תמוז תשל"ה וגר בקראון הייטס מספר שנים. במשך שנים אלו זכה לשמוע ולראות את הרבי פעמים רבות ולהיכנס ליחידות פרטית שש פעמים בהם זכה לקבל הוראות אישיות מהרבי. לאחר י"ב תמוז תשל"ח נסע עם משפחתו לכפר חב"ד שם גר 4 חודשים. בזמן זה קיבל מספר הצעות לשליחות וביניהם גם מהרב אליהו אריה פרידמן מנהל ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת דאז לבוא לשמש כמשפיע בישיבה. על הצעה זו קיבל את הסכמת וברכת הרבי.

הרב ארנשטיין מוסר שיעור חסידות לתלמידים ב-770, תשע"ז

הרב ארנשטיין שימש כמשפיע ראשי בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש, וכמשפיע בקהילת חב"ד בצפת, וחינך את תלמידיו לאור תורתו הק' של הרבי ועל יסוד החינוך שקיבל מהמשפיעים הרב שלמה חיים קסלמן והרב מענדל פוטרפס. כמו כן הרב ארנשטיין מסר לכלל התמימים בקביעות שיעור יומי בתניא, וכן שיעור בלקוטי תורה ותורה אור בימי שלישי.

הרב ארנשטיין עם בנו ר' אברמי, מקבלים מטבעות לצדקה מידו הק' של הרבי

הרב ארנשטיין נודע בבקיאותו הנדירה בתורת החסידות ושיעוריו - שהתאפיינו בהסברה בהירה ופשטנית - משכו אליהם משתתפים רבים. מדי שנה נסע לרבי לחודש החגים, שם היה מתוועד עם הבחורים ועם קהילת המרכז דוברי עברית.

גם אחרי ג' תמוז המשיך בפירסום האמונה הטהורה בנצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א והתגשמות נבואת הגאולה, ואף השתתף בכינוסי גאולה ומשיח שהתקיימו בשנת תשנ"ה על ידי הרב זמרוני ציק.

בראש חודש אדר א' תשע"ט עבר התקף לב וכמה ימים לאחר מכן בשבת פרשת תצוה י"א אדר א' נפטר והוא בן 67. מסע ההלוויה יצא מבית הכנסת 'היכל לוי יצחק' בצפת, עבר דרך הישיבה גדולה בה שימש כמשפיע, ומשם המשיך לבית העלמין בצפת שם נטמן.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]