באבא סאלי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
 
(240 גרסאות ביניים של 68 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
רבי [[ישראל אבוחצירא]] הידוע בכינויו ה'''בבא סאלי''', נולד בשנת [[תר"נ]] לאביו רבי [[מסעוד אבוחצירא]] בעיר [[תפילילאת]] שב[[מרוקו]].
[[קובץ:הבבא סאלי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי ישראל אבוחצירא]]
רבי '''ישראל אבוחצירא''' - '''הבאבא סאלי'''; ([[א' בתשרי]] [[תר"נ]] (1889) - [[ד' בשבט]] [[תשד"מ]] (1984)) היה רב וצדיק גדול, אב"ד ומקובל אלוקי. היה בקשרים מאוד מיוחדים עם ה[[רבי]] ועם חשובי חסידי חב"ד ב[[מרוקו]], [[ארץ הקודש]] ו[[צרפת]].


בין השנים [[תשי"ד]] - [[תשכ"ד]] היה מגיע ל[[צרפת]] לישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] ולמד שם ב[[ליקוטי תורה]].
==תולדות חיים==
הבבא סאלי נולד ב[[א' תשרי]] [[תר"נ]] בעיר ריסאני שב[[מרוקו]] לאביו הרב מסעוד אבוחצירא, בנו של הרב יעקב אבוחצירא בעל ה'אביר יעקב'.


בשנת [[תשכ"ד]] הגיע ל[[ארץ הקודש]] ל[[יבנה]], אותה עזב בגלל ביטוי מזלזל שהשמיע ראש הכולל הליטאי בעיר כלפי ה[[בעל שם טוב]]. אז עבר ל[[נתיבות]].
לאחר רצח דודו רבי דוד אבוחצירא הי"ד, החל לכהן כרב ואב"ד בעיר [[ארפוד]] ב[[מרוקו]], ובשנים אלו הגיע לארפוד, שליח הרבי למרוקו הרב [[שלמה מטוסוב]] אשר החל את הקשר בין חב"ד והבבא סאלי ויחד הקימו את מוסדות חב"ד בארפוד.


זכה לעמוד בקשר מכתבים רציף עם [[הרבי]] שלאחר מכן נדפסו חלקם ב[[אגרות קודש]].
בשנת [[תשי"א]] הבבא סאלי עלה ל[[ארץ הקודש]], הרבי כתב לו אגרות ייחודיות. בתקופה מאוחרת יותר שב למרוקו ולפרקים שהה ב[[צרפת]], בה היה מתארח גם בישיבת חב"ד בברינואה שבצרפת. בשנת [[תשכ"ד]] שב ל[[ארץ הקודש]] ובתחילה התיישב ב[[יבנה]], אותה עזב בגלל ביטוי מזלזל שהשמיע ראש כולל הליטאי בעיר כלפי ה[[בעל שם טוב]]. אז עבר ל[[נתיבות]].


כאשר הביעו לפניו את אמונת החסידים ש[[הרבי שליט"א]] הוא ה[[מלך המשיח]], ענה בחיוך "אישתהיל קילשי!" (מגיע לו הכל).
הבאבא סאלי נודע כצדיק מקובל גדול וקדוש שהייתה לו [[רוח הקודש]] גלויה ומלומד ב[[ניסים]] ובמופתים גדול שפעל ישועות ונפלאות למעלה מדרך הטבע ממש, בנוסף נודע כגאון עצום ב[[תורת הנגלה]] וה[[נסתר]].


בד' [[שבט]] [[תשמ"ד|תשד"מ]], נפטר.
בתו אסתר (ע"ה) נשאה לרב [[ישר אדרעי]] [[שליח הרבי]] ומנהל מוסדות חב"ד ב[[נתיבות]], שנטל חלק בקשריו עם הרבי.


== הרבי מעודדו להציל חינוך ילדי מרוקו ==
==שותף להקמת מוסדות חב"ד בארפוד==
קשריו עם הרבי מלך המשיח היו מופלאים. בסדרת “אגרות קודש” מוצאים אנו את מכתב קבלת הפנים שכתב אליו הרבי ביום כ”ו [[טבת]] [[תשי"ב]] (אגרת א’שע), בה מכנה אותו: “עמוד התורה בוצינא דנהורא, חד מבני עלי’ מראשו ומעלה עטרת זהב גדולה”.  
קשר קרוב נוצר בין הבבא סאלי ובנו ה[[בבא מאיר]] לשליח הרבי ל[[מרוקו]] הרב [[שלמה מטוסוב]] וכך החל הקשר בין הבבא סאלי חב"ד והרבי. הקשר נעוץ בראשית הקמת המוסדות בעיר [[ארפוד]] בה כיהן הבבא סאלי כרב ואב"ד העיר. וכאשר הרב מטוסוב הגיע לארפוד כדי להקים בה ישיבה, הבבא סאלי היה שותף מלא ופעיל להקמת המוסדות.  


ואחר כך כותב: “לרגל עלותו לארצנו הקדושה, תבנה ותכונן ע”י משיח צדקנו בעגלא דידן אכי”ר, יהא בואו ברוך לה’. מה’ מצעדי גבר כוננו, ומכיון שזיכהו הקב”ה לעלות לארצנו הקדושה ת”ו, הנה בטח העמיסה עליו ההשגחה העליונה תפקיד מיוחד על אדמת הקודש, להחיות רוח חיה בקרב אחב”י הספרדים, ולהשפיע עליהם בחיזוק התורה והמצווה בכלל, ובפרט אשר ישמרו על בניהם וטפם לבל יהיו לבז, ולא יפלו ברשת חינוך של הפקר ר”ל, אלא ישמרו עליהם בעינא פקיחא, אשר כולם, בניהם ובנותיהם בלי יוצא מן הכלל, יתחנכו על ברכי התורה והמצוה, ביראת שמים ומסורת אבותיו הקדושים, במוסדות חינוך המתנהלים על טהרת הקודש. ובזכות עבודתו למילוי תפקידו זה במסירות נפש, יאריך השי”ת ימיו ושנותיו בטוב ובנעימים, ועוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים ויצליח בעבודתו הכבירה להגדיל תורה ולהאדירה, ובעניניו הפרטיים מנפש ועד בשר די והותר”.  
ובתקופה בה הוקמה הישיבה, הרב מטוסוב פעל ליצירת קשר בין הבבא סאלי והרבי. ובשנים הבאות הרב מטוסוב היה בקשר אמיץ עם הבבא סאלי בנו הבבא מאיר ובני משפחה נוספים{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 1367}}.


== מלך ומנהיג לאחינו בני ישראל הספרדים ==
על התחלת הקשר של הבבא סאלי עם חב"ד והרבי מסופר בספר תולדות [[חב"ד במרוקו]]:
בספר תולדותיו “סידנא באבא סאלי” (כרך ב’ עמוד קלד) מסופר, כי כבר בשנת תשי”ב היה מתייעץ עם הרבי. וכך נאמר שם אודות מכתבו אל הרבי בענין מקום קביעת מגוריו: “כל מטרתו בעלותו ל[[ארץ הקודש]] היתה לישב על התורה ועל העבודה בשלוה, ומפאת המצב הרוחני הירוד בארץ ישראל .. חושב הוא לצאת מקודש לחול, ואולי להגר לארצות הברית .. ששם אפשר לשבת על התורה ועל העבודה בלי שום טרדה .. הרבי ענה לאדמו”ר תשובה ארוכה ומנומקת בדבר חז”ל ובדברי קבלה וחסידות .. באגרתו לאדמו”ר כותב הרבי, כי משמיא זיכו לאדמו”ר להיות “איש כללי ומנהיג בישראל” אשר מאות ואלפים נשמעים לקולו, וכי מן השמים ניתנו לו כוחות חזקים כאלה. הנה כי כן רצוי שישאר בסמיכות למקומות בהם נמצאים מאחינו הספרדים שליט”א הצמאים לדבר ה’ .. ולכן הוא מייעץ לרבינו להשאר בארץ”. עד כאן חלק מהמתואר בספר הנ”ל.  
"בחודש אייר [[תשי"א]], הגיע הרב שלמה מטוסוב לארפוד והקים במקום תלמוד תורה בסיוע הבבא סאלי. בתקופה הבאה פעלו יחד להרחבת התלמוד תורה, ולהצלת ילדים יהודיים מלימודיהם בבית הספר צרפתי בו למדו לימודים זרים בלבד. בין הרב מטוסוב והבבא סאלי נוצר קשר מכתבים רצוף, ולעיתים כשהיה הרב מטוסוב יוצא למסעותיו ומגיע לארפוד הרחוקה, היה נפגש עם הבבא סאלי ויחד המשיכו לפעול למען יהודי הקהילה בכלל וילדיהם בפרט"{{הערה|תולדות [[חב"ד במרוקו]] פרק לח – בבא סאלי ע' 264 וראה שם בהרחבה}}.


ואמנם באגרת מיום ט’ ניסן תשי”ב כותב לו הרבי: “בנועם קיבלתי יקרת אגרתו מראש ומקדם, וגם אגרת השנית הזאת משלהי אדר. ואבוא בזה בהצעת חוות דעת בשאלתו .. אשר כיון שרצונו לישב על התורה והעבודה לכן העתיק אהלו לארה”ק ת”ו, ויש סברא אשר אולי יסע ל[[ארצות הברית]]”.  
הרב מטוסוב במהלך ביקוריו בארפוד התארח בבית הבבא סאלי, שם היה הרב מטוסוב ביחד עם הרב [[מאיר אבוחצירא]] – הבבא מאיר – יושבים בלילות ומשוחחים בדברי תורה וחסידות. ולעיתים היו משוחחים יחדיו הבבא סאלי הבבא מאיר והרב שלמה מטוסוב. בשיחות אלו דובר גם אודות חילוקים בין ספרדים ואשכנזים במנהגים המבוססים על הקבלה, אודות ספר ה[[תניא]] ועוד{{הערה|תולדות [[חב"ד במרוקו]] ע' 264}}.


הרבי כתב אליו מכתב מלא בדברי קבלה, ויעץ לו לקבוע מושבו בארץ הקודש משום שהוא בבחינת מלך, [[מאן מלכי רבנן]] “איש כללי ומנהיג בישראל אשר מאות ואלפים נשמעים לקולו .. הנה זכות עצום וגדול נפל בחלקו של כהדר”ג שליט”א, אשר הוא ישתמש בהכשרונות והסגולות אשר חננו השי”ת ובהאוצרות מלכים אשר נמסרו לו מאבותיו הקדושים דור אחר דור, לצאת במלחמה נגד היצר, קליפות וסטרא אחרא, בראש צבאות קהלות הקודש המושפעים ונשמעים לרצונו, ללחום מלחמת ד’ ולפרסם אלקותו ית’ בכל סביבתם”.  
==קשרים עם הרבי==
זכה לעמוד בקשר מכתבים עם [[הרבי]] שלאחר מכן נדפסו חלקם ב[[אגרות קודש]].


בי”ג בניסן [[תשי"ג]] (אגרת ב’פג) שמח הרבי לשמוע כי אין לו תרעומת על מכתבו הנ”ל שיעץ לו “להקדיש כוחותיו למען הכלל ולא לישב בדד. וכמובן באגרת הידועה של ר’ שרירא גאון, אשר כשבא רב לבבל והגיע למקום תורה, לא קבע שם מושבו, אלא אדרבא הלך למקום שאין בו תורה, והקדיש כוחותיו לגדור גדר בבקעה אשר מצא”.  
===הרבי מעודדו להציל חינוך ילדי מרוקו===
מספר חודשים לאחר שהבבא סאלי הגיע ל[[ארץ הקודש]], שלח איליו הרבי  - בכ"ו טבת [[תשי"ב]] - אגרת ובה דברי ברכה ועידוד לפעול עם בני עדת הספרדים. ובפתח האגרת הרבי מכנה את הבבא סאלי בתארים נדירים, אחד התארים שהרבי כותב לבבא סאלי זה חד מבני עליה שפירושו [[צדיק גמור]] על פי [[תניא]]: {{ציטוטון|עמוד התורה בוצינא דנהורא, חד מבני עליה מראשו ומעלה עטרת [[זהב]] גדולה}}.


== "קירוב הדעת בטח יביא תועלת” ==
ובאגרת כותב הרבי: {{ציטוטון|לרגל עלותו לארצנו הקדושה, תבנה ותכונן על ידי משיח צדקנו בעגלא דידן אמן כן יהי רצון, יהא בואו ברוך לה'. מה' מצעדי גבר כוננו, ומכיון שזיכהו [[הקב"ה]] לעלות לארצנו הקדושה ת"ו, הנה בטח העמיסה עליו ההשגחה העליונה תפקיד מיוחד על אדמת הקודש, להחיות רוח חיה בקרב אחינו בני ישראל הספרדים, ולהשפיע עליהם בחיזוק התורה והמצווה בכלל, ובפרט אשר ישמרו על בניהם וטפם לבל יהיו לבז, ולא יפלו ברשת חינוך של הפקר ר"ל, אלא ישמרו עליהם בעינא פקיחא, אשר כולם, בניהם ובנותיהם בלי יוצא מן הכלל, יתחנכו על ברכי התורה והמצוה, ב[[יראת שמים]] ומסורת אבותיו הקדושים, במוסדות חינוך המתנהלים על טהרת הקודש.  
בכ”א [[תמוז]] [[תשי"ב]] (אגרת א’תשכא) כותב הרבי אל הנהלת [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]]: “נודע לי אשר הרב אבוחצירא שי’ פרסם מכתב אודותם, ולפלא שלא הודיעו לי עד”ז מקודם, ונא לשלוח העתק מכתבו.  


שוב כתב אליהם הרבי בט’ [[אלול]] תשי”ג (אגרת ז’תתקעח): “בטח יעמדו בקישור עם הרב הגאון והרב החסיד כו’ כו’ מוה”ר ישראל אבוחצירא שי’... הקירוב הדעת משני הצדדים בטח יביא תועלת”.  
ובזכות עבודתו למילוי תפקידו זה במסירות נפש, יאריך השי"ת ימיו ושנותיו בטוב ובנעימים, ועוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים ויצליח בעבודתו הכבירה להגדיל תורה ולהאדירה, ובעניניו הפרטיים מנפש ועד בשר די והותר}} {{הערה| אגרות קודש אגרת א'שע}}.


גם אל הרב [[אליעזר קרסיק]] מחשובי זקני רבני חב”ד בארה”ק כתב הרבי בט’ ניסן תשי”ב א’תק: “מוסג”פ העתק מכתבי שכתבתי להרה”צ וכו’ מוה”ר ישראל אביחצירא שליט”א. ובאם לא טרחה יחשב, הנה בקשתי, שכת”ר יצרף אליו עוד אחד או שנים, ויבקרו את הנ”ל בביתו, ויאמרו לו שעפ”י בקשתי עושים זאת להבעת כבוד”.
===ביטול תוכנית ההגירה לארצות הברית===
תקופה קצרה לאחר שהגיע לארץ הקודש, שקל להגר לארצות הברית, וזאת מפני שהתייאש מקירוב יוצאי מרוקו שעלו לארץ הקודש. בספר תולדותיו "סידנא באבא סאלי"{{הערה|כרך ב' עמוד קלד.}} מסופר אודות מכתבו אל הרבי משנת תשי"ב אודות שאיפתו לעזוב את צאן מרעיתו בארץ הקודש ולהגר לארצות הברית:  


== מעודד ומסייע בפעולות חב"ד ==
"כל מטרתו בעלותו ל[[ארץ הקודש]] הייתה לישב על התורה ועל העבודה בשלוה, ומפאת המצב הרוחני הירוד בארץ ישראל... חושב הוא לצאת מקודש לחול, ואולי להגר לארצות הברית... שם אפשר לשבת על התורה ועל העבודה בלי שום טרדה.. הרבי ענה לאדמו"ר תשובה ארוכה ומנומקת בדבר חז"ל ובדברי [[קבלה]] וחסידות... באגרתו לאדמו"ר כותב הרבי, כי משמיא זיכו לאדמו"ר להיות "איש כללי ומנהיג בישראל" אשר מאות ואלפים נשמעים לקולו, וכי מן השמים ניתנו לו כוחות חזקים כאלה. הנה כי כן רצוי שישאר בסמיכות למקומות בהם נמצאים מאחינו הספרדים שליט"א הצמאים לדבר ה'... ולכן הוא מייעץ לרבינו להשאר בארץ".  
מאז ומתמיד תמך רבי ישראל אבוחצירא בכל הפעולות של הרבי. כאשר חזר למרוקו בתשי”ד, וראה את אשר חוללו שם שליחיו בכל הערים והכפרים, שיגר אל הרבי מכתב תודה נלהב ביותר.  


כפי שסיפר, היה הרבי שולח אליו למרוקו את ספריהם של [[פורטל:נשיאי חב"ד|אדמו”רי חב"ד]], והוא היה שולח את ספרי סבו האדמו”ר רבי יעקב אבוחצירה זצוק”ל.  
ואמנם באגרת מיום ט' [[ניסן]] [[תשי"ב]] כותב לו הרבי: {{ציטוטון|בנועם קיבלתי יקרת אגרתו מראש ומקדם, וגם אגרת השנית הזאת משלהי [[אדר]]. ואבוא בזה בהצעת חוות דעת בשאלתו... אשר כיון שרצונו לישב על התורה והעבודה לכן העתיק אהלו לארה"ק ת"ו, ויש סברא אשר אולי יסע ל[[ארצות הברית]]}}.


כאשר חזר לארה”ק בשנת [[תשכ"ד]] המשיך את הקשר החם עם הרבי ו[[שליח|שלוחיו]] בארץ ישראל. כשהוכרז על “[[מבצע תפילין]]”, יצא בקריאת הצטרפות למבצע ביחד עם רבי [[עזרא עטיה]] ורבי [[רפאל ברוך טולידאנו]]. וכן יצא בקריאת קודש גם לעידוד [[מבצע נרות שבת קודש]] על ידי בנות שהגיעו לחינוך. כשבאו לספר לו שאחד מהרבנים יצא כנגד הקריאה הקדושה, ביטל זאת לגמרי והגיב כמשתומם: “מה לזבוב קצוץ כנפים אצל הנשר בשמים?”
הרבי יעץ לו לקבוע מושבו בארץ הקודש משום שהוא בבחינת מלך, מאן מלכי רבנן "איש כללי ומנהיג בישראל אשר מאות ואלפים נשמעים לקולו... הנה זכות עצום וגדול נפל בחלקו של כהדר"ג שליט"א, אשר הוא ישתמש בהכשרונות והסגולות אשר חננו השי"ת ובהאוצרות מלכים אשר נמסרו לו מאבותיו הקדושים דור אחר דור, לצאת במלחמה נגד היצר, קליפות וסטרא אחרא, בראש צבאות קהלות הקודש המושפעים ונשמעים לרצונו, ללחום מלחמת ד' ולפרסם אלקותו יתברך בכל סביבתם".
הרבי סיים את המכתב לבבא סאלי בהתבטאות בלעדית ויחידה בכל אגרות הרבי: "בכבוד הוקרה '''והערצה'''".


במאבק לתיקון חוק [[מיהו יהודי]] נלחם לצידו של הרבי מה”מ, חתם על הכרוז של גדולי ישראל לתמיכה במאבק נגד גיורי ווינה, ובעד תיקון החוק שיאמר בו “גיור כהלכה”.
ובו ביום הרבי כתב אל הרב [[אליעזר קרסיק]] מחשובי רבני חב"ד ויו"ר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש {{הערה|[[אגרות קודש הרבי]], אגרת א'תק}}:


בשנת [[תשמ"א]] פירסם מכתב ברכה לכל אלו שהשתתפו בקנית [[אות בספר התורה של ילדי ישראל|אותיות בספר התורה של ילדי ישראל]]: “כולנו מחכים ומצפים ל[[גאולה]] השלימה שתבוא מיד עם משיח צדקנו, ולשם כך עלינו להתלכד וללכד את כל עם ישראל. כ”ק אדמו”ר שליט”א מליובאוויטש פנה בימים האחרונים ללכד את כל ילדי ישראל, ע”י כתיבת ספר תורה מיוחד לילדי ישראל שהם צבאות ה'. זכות גדולה לכל אחד ואחת מילדי ישראל לקנות אות אחת בספר תורה זה, ועל ההורים לעשות הכל, שילדיהם יקנו ויזכו באות אחת מספר התורה, ברכתי האישית שלוחה לכל ילד וילדה שירשמו לספר התורה של צבאות ה’. ובודאי נזכה כולנו מיד לביאת המלך המשיח, יבוא ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו הקדושה. עבד ה’ המצפה לגאולה קרובה. ישראל אבוחצירה”.  
{{ציטוטון|מוסגר פה העתק מכתבי שכתבתי להרב וכו' מוה"ר ישראל אביחצירא. ובאם לא טרחה יחשב, הנה בקשתי, שכת"ר יצרף אליו עוד אחד או שנים, ויבקרו את הנ"ל בביתו, ויאמרו לו שעל פי בקשתי עושים זאת להבעת כבוד}}.


בתחילת חודש [[מנחם אב]] [[תשמ"ג]] פירסם (ביחד עם רבי [[יצחק כדורי]]) קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו בחסידים שלימדו את [[ספר התניא]] בוויליאמסבורג: “כל זאת בשל הרבצת תורת החסידות ודביקותם באור שבעת הימים הבעש”ט הקדוש זיע”א בדרך משנת חב”ד העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש ע”י התנא האלקי רבנו בעל התניא והשו”ע זיע”א וממשיכי דרכו הק’, עד ליבדלחט”א מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ”ק מרן אדמו”ר מליובאוויטש שליט”א”.  
הרב קרסיק נסע אל הבבא סאלי והסביר את דברי הרבי, ואכן הבבא סאלי ביטל את תוכנית ההגירה לארצות הברית.  


== פטירתו ==
בי"ג ב[[ניסן]] [[תשי"ג]] שמח הרבי לשמוע כי אין לו תרעומת על מכתבו הנזכר שיעץ לו "להקדיש כוחותיו למען הכלל ולא לישב בדד. וכמובן ב[[אגרת רב שרירא גאון|אגרת הידועה של רב שרירא גאון]], אשר כשבא רב לבבל והגיע למקום תורה, לא קבע שם מושבו, אלא אדרבא הלך למקום שאין בו תורה, והקדיש כוחותיו לגדור גדר בבקעה אשר מצא"{{הערה|תוכנית ההגירה לארצות הברית וביטולה לבקשת הרבי, מתועדת כולל האגרות והמפגשים ב[[חב"ד במרוקו]] פרק לח בבא סאלי}}.
נפטר בד' [[שבט]] בשנת [[תשמ"ד|תשד"מ]].


לאחר פטריתו הגיע מכתב מהרבי לבני המשפחה: “משפחת אבוחצירה שליט”א. מאד נצטערתי להשמועה, מפטירת הרב הצדיק הרה”ח הוו”ח אי”א נו”נ רברבן ובר רברבן, מוכתר במעלות ומדות תרומיות, מפורסם בתורתו ויראתו, יראת ה’ אוצרו, ישב על מדין ומצודתו היתה פרוסה וכו’, מוהר”ר ישראל ע”ה. המקום ינחם אותם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים. ומכאן ולהבא אך טוב וחסד ימצא אותם תמיד כל הימים”.  
==מעודד ומסייע בפעולות חב"ד==
מאז הכיר את חב"ד תמך הבבא סאלי בכל הפעולות של הרבי בארץ הקודש, במרוקו ובכלל. היה בקשר ידידותי עם חשובי חסידי חב"ד במרוקו, ארץ הקודש וצרפת.  


== לקריאה נוספת ==
==="קירוב הדעת בטח יביא תועלת"===
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=8916 קשרי הבבא סאלי עם הרבי] מתוך הספר [[שמן ששון מחבריך]].
ב[[כ"א בתמוז]] [[תשי"ב]]{{הערה|[[אגרות קודש הרבי]], אגרת א'תשכא.}} כותב הרבי אל הנהלת [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]]: {{ציטוטון|נודע לי אשר הרב אבוחצירא שי' פרסם מכתב אודותם, ולפלא שלא הודיעו לי על דבר זה מקודם, ונא לשלוח העתק מכתבו}}.


[[קטגוריה:ידידי חב"ד|אבוחצירא ישראל]]
שוב כתב אליהם הרבי בט' [[אלול]] תשי"ג{{הערה|אגרת ז'תתקעח.}}: {{ציטוטון|בטח יעמדו בקישור עם הרב הגאון והרב החסיד כו' כו' מוה"ר ישראל אבוחצירא שי'... הקירוב הדעת משני הצדדים בטח יביא תועלת}}.
 
===תודה על פעילות שלוחי הרבי במרוקו===
כאשר שב ל[[מרוקו]] ב[[תשי"ד]], וראה את אשר חוללו שם [[שליח]]יו בכל הערים והכפרים, שיגר אל הרבי מכתב תודה נלהב ביותר.
 
כפי שסיפר, היה הרבי שולח אליו למרוקו את ספריהם של [[פורטל:נשיאי חב"ד|אדמו"רי חב"ד]], והוא היה שולח את ספרי סבו האדמו"ר רבי יעקב אבוחצירה זצוק"ל.
 
===ב[[תומכי תמימים ברינואה]]===
 
בין השנים [[תשי"ד]] - [[תשכ"ד]] התגורר הבבא סאלי בארפוד והיה נוהג לבקר בקזבלנקה, וגם נוסע ל[[צרפת]], בה הירבה לבקר ולשהות בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] ולמד שם [[ליקוטי תורה]] והיה בקשר קרוב עם ראשי הישיבה ורבניה: הרב [[יוסף גולדברג]] ראש הישיבה, הרב [[ניסן נמנוב]] משפיע ומנהל, הרב [[ישראל נח בליניצקי]].
 
===ב[[ישיבת חב"ד קזבלנקה]]===
הבבא סאלי נהג לבקר מידי פעם בקזבלנקה והיה מגיע לביקורים בישיבת חב"ד. לפעמים היה זה כדי לטבול במקווה במתחם הישיבה וכאשר היו יודעים שמגיע, מיד היו מחממים את המים עבור הצדיק.
 
בביקורים אלו הירבה הבבא סאלי לשוחח עם הרב שלמה מטוסוב. והבן הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]], סיפר כי באחד הביקורים הבבא סאלי בחנו בתניא{{הערה|[[חב"ד במרוקו]] עמוד 265}}.
 
בנו רבי [[ברוך אבוחצירא]] למד בישיבת חב"ד בקזבלנקה וכל השנים נמצא בקשרי ידידות עם חב"ד{{הערה|[[חב"ד במרוקו]] פרק לח בבא סאלי}}.
 
===תמיכה במבצעי הרבי===
כאשר חזר לארה"ק בשנת [[תשכ"ד]] המשיך את הקשר החם עם הרבי ו[[שליח|שלוחיו]] בארץ ישראל. כשהוכרז על "[[מבצע תפילין]]", יצא בקריאת הצטרפות למבצע ביחד עם רבי [[עזרא עטיה]] ורבי [[רפאל ברוך טולידאנו]]. וכן יצא בקריאת קודש גם לעידוד [[מבצע נרות שבת קודש]] על ידי בנות שהגיעו לחינוך.
 
במאבק לתיקון חוק [[מיהו יהודי]] נלחם לצידו של הרבי, חתם על הכרוז של גדולי ישראל לתמיכה במאבק נגד גיורי ווינה, ובעד תיקון החוק שיאמר בו "גיור כהלכה".
 
בשנת [[תשמ"א]] פירסם מכתב ברכה לכל אלו שהשתתפו בקנית [[אות בספר התורה של ילדי ישראל|אותיות בספר התורה של ילדי ישראל]]: {{ציטוטון|כולנו מחכים ומצפים ל[[גאולה]] השלימה שתבוא מיד עם משיח צדקנו, ולשם כך עלינו להתלכד וללכד את כל עם ישראל. הרבי מליובאוויטש פנה בימים האחרונים ללכד את כל ילדי ישראל, על ידי כתיבת [[ספר תורה]] מיוחד לילדי ישראל שהם צבאות ה'. זכות גדולה לכל אחד ואחת מילדי ישראל לקנות אות אחת בספר תורה זה, ועל ההורים לעשות הכל, שילדיהם יקנו ויזכו באות אחת מספר התורה, ברכתי האישית שלוחה לכל ילד וילדה שירשמו לספר התורה של צבאות ה'. ובוודאי נזכה כולנו מיד לביאת המלך המשיח, יבוא ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו הקדושה. עבד ה' המצפה לגאולה קרובה. ישראל אבוחצירה{{הערה|[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=8916 מתוך שמן ששון מחבריך] {{אינפו}}}}.
 
===נגד פגיעה ברבי===
בתחילת חודש [[מנחם אב]] [[תשמ"ג]] פירסם (ביחד עם רבי [[יצחק כדורי]]) קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו ב[[אברהם מנדל ווכטר|חסידים]] שלימדו את [[ספר התניא]] ב[[וויליאמסבורג]]: {{ציטוטון|כל זאת בשל הרבצת [[תורת החסידות]] ודביקותם באור שבעת הימים הבעש"ט הקדוש זיע"א בדרך משנת חב"ד העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי רבנו בעל התניא והשו"ע זיע"א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדלחט"א מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א}}.
 
==זכרונות חתנו הרב [[ישר אדרעי]]==
 
מתוך זכרונות חתנו הרב ישר אדרעי, שליח הרבי ומנהל בית חב"ד נתיבות:
 
* פעם הביאו לו חתיכת עוגת דבש [לעקח] שהרבי שלח אליו. הוא שמח על זה כמוצא שלל רב. מיד קרא לי ולכל בני הבית, וחילק בשמחה עצומה חתיכה קטנה לכל אחד ואחת, באומרו, שזכות גדולה היא לנו וסגולה נפלאה, לאכול מהעוגה שהרבי שלח.
 
* אחד הרבנים שביקרו בביתו היה מעיין באלבום תמונות של הרבי, ושאל את הצדיק מה דעתו על כך שהחסידים אומרים שהרבי הוא מלך המשיח. הבבא סאלי ענה לו עם חיוך והבעה של התפעלות והערצה: “אישתהיל קילשי!” (זהו ביטוי בערבית שפירושו: נאה לו הכל, מגיע לו הכל).
 
* פעם באו אליו אברכים שדיברו נגד החסידות. הוא לא רצה לקבלם, באמרו: “כל המתנגד לתורת הבעל שם טוב, הרי הוא מרחיק את המשיח”{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=8916 קשרי הבבא סאלי עם הרבי] מתוך הספר [[שמן ששון מחבריך]] {{אינפו}}}}.
 
===אגרת תנחומין על פטירת הבאבא מאיר===
סיפר חתנו של הבאבא סאלי, הרה"ח ר' ישר אדרעי: "בשעה שישב הבאבא סאלי שבעה ל"ע אחרי הסתלקותו של בנו הצדיק רבי מאיר זצ"ל, קיבל מכתב תנחומים מהרבי. עם קבלת המכתב קם הבאבא סאלי ממקומו בבכייה ואמר: מי אני ומה אני שהאדמו"ר מליובאוויטש שליט"א יחשוב עליי וישלח לי מכתב תנחומין?!"{{הערה|שמן ששון מחבריך, ח"א [מהדורה חדשה], עמ' 31.}}.
 
===הרבי הוא המשיח===
מספר חתנו של הבאבא סאלי, הרה"ח הרב [[ישר אדרעי]]: "משמשו של הבאבא סאלי, הרב אליהו אלפסי, הראה לבאבא סאלי את האלבום "הרבי - שלושים שנות נשיאוּת" תוך שהוא לוחש לו: "אומרים שהוא [=הרבי] [[המשיח]]". הבבא סאלי ענה לו עם חיוך והבעה של התפעלות והערצה: "איסתאהל כל שיי!" (זהו ביטוי בשפה הערבית שפירושו: נאה לו הכל, מגיע לו הכל!). {{הערה|[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]] [מהדורה חדשה], חלק א, עמ' 32.}}.
 
==הסתלקותו==
הסתלק ב[[ד' שבט]] בשנת [[תשמ"ד|תשד"מ]].
 
לאחר [[הסתלקות]]ו הגיע מכתב מהרבי לבני המשפחה:
 
"משפחת אבוחצירה. מאוד נצטערתי להשמועה, מפטירת הרב הצדיק הרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ רברבן ובר רברבן, מוכתר במעלות ומדות תרומיות, מפורסם בתורתו ויראתו, יראת ה' אוצרו, ישב על מדין ומצודתו הייתה פרוסה וכו', מוהר"ר ישראל. המקום ינחם אותם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים. ומכאן ולהבא אך טוב וחסד ימצא אותם תמיד כל הימים".
 
==תיעוד קשרי בבא סאלי והרבי==
 
בשנת [[תשפ"ד]] ראה אור הסרט "הצדיק האחרון" המתעד את הבבא סאלי ובו תיאור קשרי בבא סאלי והרבי.
 
בסרט בהפקת הבימאי רפאל בלולו, הצצה לקשרי הרבי והבבא סאלי ומוסדות חב"ד במרוקו.
 
הדוברים בסרט אודות הקשר עם הרבי ושלוחי הרבי:
 
פרופסור ניסים ליאון, אחיו של ראש עיריית [[ירושלים]] משה ליאון.
 
ד"ר מאיר ניזרי, חוקר יהדות תאפילאלת. שמו מופיע בספר תולדות חב"ד במרוקו, ברשימת תלמידי [[ארפוד]].
 
ר' [[שניאור זלמן ברגר]], מחבר [[תולדות חב"ד במרוקו]]{{הערה|[https://col.org.il/news/164886 הצדיק האחרון, הבבא סאלי והרבי]}}.
 
==צאצאיו==
*בנו בבא ברוך, רבי [[ברוך אבוחצירא]] - [[נתיבות]]
*בנו בבא מאיר, רבי [[מאיר אבוחצירא]] זצ"ל
*בתו הרבנית אסתר ע"ה ובעלה הרב [[ישר אדרעי]] [[נתיבות]]
*נכדו רבי [[אלעזר אבוחצירא]] זצ"ל
*נכדו רבי [[דוד אבוחצירא]] [[נהריה]]
*נכדתו רעיית הרב [[עמינדב מכלוף קריספין]] רבה של קרית ביאליק
*נכדתו רעיית הרב [[חיים פינטו]] רב הערים [[אשדוד]] ו[[קרית מלאכי]]
 
== ראו גם ==
*[[יהדות ספרד]]
*[[שושלת אבוחצירא]]
 
==לקריאה נוספת==
*הרב [[שלום דובער וולפא]] [[שבועון בית משיח]] גיליון 448 '''הקשר השמיימי בין הרבי והבבא סאלי''' {{בית משיח}}.
*ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], גיליון 1367 [https://chabadpedia.co.il/images/f/f5/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95_%D7%A1%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8.pdf הרבי ורבני מרוקו - סוד הקשר]
*ר' [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרקים ח, לח.
*ר' [[שבתאי ווינטראוב]], ספר '''בסוד שיח''' ע' 21-27.
*הרב [[שלום בער וולפא]], '''שמן ששון מחבריך''', חלק א, [מהדורה חדשה] עמ' 23 ואילך.
*[[מכון באוהלי צדיקים]], '''האיר פני המזרח'''{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/1047536/ ספר חדש האיר פני המזרח הרבי, הבבא סאלי, בבא מאיר ורבני המזרח]}}.
 
== קישורים חיצוניים ==
* [[ארי טננבוים]] מראיין ב[[כיכר השבת]] את ר' [[שניאור זלמן ברגר]] -  [https://www.kikar.co.il/dayan-haamet/s795hu '''הבבא סאלי וקשריו עם הרבי מליובאוויטש''']
*ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [https://chabad.info/magazine/1047450/ הקשר בין הרבי והבבא סאלי ובנו הבבא מאיר. סקירה] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/special/243821/ הצצה לחדרו של הבבא סאלי] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/tag/%d7%94%d7%91%d7%91%d7%90-%d7%a1%d7%90%d7%9c%d7%99/ תגית בבא סאלי] {{אינפו}}
*[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15887&st=&pgnum=239&hilite= מכתב מהרבי לבבא סאלי, אגרות קודש חלק ז' עמ' רכג]
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=8916 קשרי הבבא סאלי עם הרבי] מתוך הספר [[שמן ששון מחבריך]] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1756 ראיון על הבבא סאלי עם חתנו, הרב [[ישר אדרעי]]] {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=18559 הקשר השמיימי בין הרבי מה"מ ל'בבא סאלי] - {{אינפו|}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=26061 הבבא סאלי תורם לישיבת תות"ל המרכזית] {{תמונה}} {{אינפו}}
* חיים רייך, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79590 ה"בבא ברוך" בראיון נדיר: "הקשר של אבי עם חב"ד התחיל כבר בימי הריי"צ"], א' שבט התשע"ד (02.01.2014) {{אינפו}}
* [[אברהם רייניץ]], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79630 כיצד הגיב הבבא סאלי כאשר אמרו לו שהרבי משיח?], הרב שלמה וויצמן מספר ל{{שבועון בית משיח}} (מס' 909) על הקשר המיוחד עם הרבי ו[[חסידות חב"ד]], באתר {{חב"ד אינפו}}, כ"ט טבת התשע"ד (01.01.2014)
*'''[https://col.org.il/news/128791 נשיא אלוקים בתוכנו]''', הבבא סאלי מעודד את [[מבצעי הרבי]] {{COL}}
 
{{סדרה|הקודם=-|רשימה=רבני [[אבוחצירא]]|שנה=[[א' בתשרי]] [[תר"נ]] - [[ד' שבט]] [[תשד"מ]]|הבא=האדמו"ר הבאבא [[ברוך אבוחצירא]] (נתיבות) והאדמו"ר הבאבא [[מאיר אבוחצירא]] (אשדוד)}}
{{הערות שוליים}}
 
{{מיון רגיל:אבוחצירא, ישראל}}
[[קטגוריה:רבני ספרד]]
[[קטגוריה:אישים בנתיבות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"נ]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשד"מ]]
[[קטגוריה:משפחת אבוחצירא]]

גרסה אחרונה מ־07:29, 22 בספטמבר 2024

רבי ישראל אבוחצירא

רבי ישראל אבוחצירא - הבאבא סאלי; (א' בתשרי תר"נ (1889) - ד' בשבט תשד"מ (1984)) היה רב וצדיק גדול, אב"ד ומקובל אלוקי. היה בקשרים מאוד מיוחדים עם הרבי ועם חשובי חסידי חב"ד במרוקו, ארץ הקודש וצרפת.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הבבא סאלי נולד בא' תשרי תר"נ בעיר ריסאני שבמרוקו לאביו הרב מסעוד אבוחצירא, בנו של הרב יעקב אבוחצירא בעל ה'אביר יעקב'.

לאחר רצח דודו רבי דוד אבוחצירא הי"ד, החל לכהן כרב ואב"ד בעיר ארפוד במרוקו, ובשנים אלו הגיע לארפוד, שליח הרבי למרוקו הרב שלמה מטוסוב אשר החל את הקשר בין חב"ד והבבא סאלי ויחד הקימו את מוסדות חב"ד בארפוד.

בשנת תשי"א הבבא סאלי עלה לארץ הקודש, הרבי כתב לו אגרות ייחודיות. בתקופה מאוחרת יותר שב למרוקו ולפרקים שהה בצרפת, בה היה מתארח גם בישיבת חב"ד בברינואה שבצרפת. בשנת תשכ"ד שב לארץ הקודש ובתחילה התיישב ביבנה, אותה עזב בגלל ביטוי מזלזל שהשמיע ראש כולל הליטאי בעיר כלפי הבעל שם טוב. אז עבר לנתיבות.

הבאבא סאלי נודע כצדיק מקובל גדול וקדוש שהייתה לו רוח הקודש גלויה ומלומד בניסים ובמופתים גדול שפעל ישועות ונפלאות למעלה מדרך הטבע ממש, בנוסף נודע כגאון עצום בתורת הנגלה והנסתר.

בתו אסתר (ע"ה) נשאה לרב ישר אדרעי שליח הרבי ומנהל מוסדות חב"ד בנתיבות, שנטל חלק בקשריו עם הרבי.

שותף להקמת מוסדות חב"ד בארפוד[עריכה | עריכת קוד מקור]

קשר קרוב נוצר בין הבבא סאלי ובנו הבבא מאיר לשליח הרבי למרוקו הרב שלמה מטוסוב וכך החל הקשר בין הבבא סאלי חב"ד והרבי. הקשר נעוץ בראשית הקמת המוסדות בעיר ארפוד בה כיהן הבבא סאלי כרב ואב"ד העיר. וכאשר הרב מטוסוב הגיע לארפוד כדי להקים בה ישיבה, הבבא סאלי היה שותף מלא ופעיל להקמת המוסדות.

ובתקופה בה הוקמה הישיבה, הרב מטוסוב פעל ליצירת קשר בין הבבא סאלי והרבי. ובשנים הבאות הרב מטוסוב היה בקשר אמיץ עם הבבא סאלי בנו הבבא מאיר ובני משפחה נוספים[1].

על התחלת הקשר של הבבא סאלי עם חב"ד והרבי מסופר בספר תולדות חב"ד במרוקו: "בחודש אייר תשי"א, הגיע הרב שלמה מטוסוב לארפוד והקים במקום תלמוד תורה בסיוע הבבא סאלי. בתקופה הבאה פעלו יחד להרחבת התלמוד תורה, ולהצלת ילדים יהודיים מלימודיהם בבית הספר צרפתי בו למדו לימודים זרים בלבד. בין הרב מטוסוב והבבא סאלי נוצר קשר מכתבים רצוף, ולעיתים כשהיה הרב מטוסוב יוצא למסעותיו ומגיע לארפוד הרחוקה, היה נפגש עם הבבא סאלי ויחד המשיכו לפעול למען יהודי הקהילה בכלל וילדיהם בפרט"[2].

הרב מטוסוב במהלך ביקוריו בארפוד התארח בבית הבבא סאלי, שם היה הרב מטוסוב ביחד עם הרב מאיר אבוחצירא – הבבא מאיר – יושבים בלילות ומשוחחים בדברי תורה וחסידות. ולעיתים היו משוחחים יחדיו הבבא סאלי הבבא מאיר והרב שלמה מטוסוב. בשיחות אלו דובר גם אודות חילוקים בין ספרדים ואשכנזים במנהגים המבוססים על הקבלה, אודות ספר התניא ועוד[3].

קשרים עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

זכה לעמוד בקשר מכתבים עם הרבי שלאחר מכן נדפסו חלקם באגרות קודש.

הרבי מעודדו להציל חינוך ילדי מרוקו[עריכה | עריכת קוד מקור]

מספר חודשים לאחר שהבבא סאלי הגיע לארץ הקודש, שלח איליו הרבי - בכ"ו טבת תשי"ב - אגרת ובה דברי ברכה ועידוד לפעול עם בני עדת הספרדים. ובפתח האגרת הרבי מכנה את הבבא סאלי בתארים נדירים, אחד התארים שהרבי כותב לבבא סאלי זה חד מבני עליה שפירושו צדיק גמור על פי תניא: "עמוד התורה בוצינא דנהורא, חד מבני עליה מראשו ומעלה עטרת זהב גדולה".

ובאגרת כותב הרבי: "לרגל עלותו לארצנו הקדושה, תבנה ותכונן על ידי משיח צדקנו בעגלא דידן אמן כן יהי רצון, יהא בואו ברוך לה'. מה' מצעדי גבר כוננו, ומכיון שזיכהו הקב"ה לעלות לארצנו הקדושה ת"ו, הנה בטח העמיסה עליו ההשגחה העליונה תפקיד מיוחד על אדמת הקודש, להחיות רוח חיה בקרב אחינו בני ישראל הספרדים, ולהשפיע עליהם בחיזוק התורה והמצווה בכלל, ובפרט אשר ישמרו על בניהם וטפם לבל יהיו לבז, ולא יפלו ברשת חינוך של הפקר ר"ל, אלא ישמרו עליהם בעינא פקיחא, אשר כולם, בניהם ובנותיהם בלי יוצא מן הכלל, יתחנכו על ברכי התורה והמצוה, ביראת שמים ומסורת אבותיו הקדושים, במוסדות חינוך המתנהלים על טהרת הקודש.

ובזכות עבודתו למילוי תפקידו זה במסירות נפש, יאריך השי"ת ימיו ושנותיו בטוב ובנעימים, ועוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים ויצליח בעבודתו הכבירה להגדיל תורה ולהאדירה, ובעניניו הפרטיים מנפש ועד בשר די והותר" [4].

ביטול תוכנית ההגירה לארצות הברית[עריכה | עריכת קוד מקור]

תקופה קצרה לאחר שהגיע לארץ הקודש, שקל להגר לארצות הברית, וזאת מפני שהתייאש מקירוב יוצאי מרוקו שעלו לארץ הקודש. בספר תולדותיו "סידנא באבא סאלי"[5] מסופר אודות מכתבו אל הרבי משנת תשי"ב אודות שאיפתו לעזוב את צאן מרעיתו בארץ הקודש ולהגר לארצות הברית:

"כל מטרתו בעלותו לארץ הקודש הייתה לישב על התורה ועל העבודה בשלוה, ומפאת המצב הרוחני הירוד בארץ ישראל... חושב הוא לצאת מקודש לחול, ואולי להגר לארצות הברית... שם אפשר לשבת על התורה ועל העבודה בלי שום טרדה.. הרבי ענה לאדמו"ר תשובה ארוכה ומנומקת בדבר חז"ל ובדברי קבלה וחסידות... באגרתו לאדמו"ר כותב הרבי, כי משמיא זיכו לאדמו"ר להיות "איש כללי ומנהיג בישראל" אשר מאות ואלפים נשמעים לקולו, וכי מן השמים ניתנו לו כוחות חזקים כאלה. הנה כי כן רצוי שישאר בסמיכות למקומות בהם נמצאים מאחינו הספרדים שליט"א הצמאים לדבר ה'... ולכן הוא מייעץ לרבינו להשאר בארץ".

ואמנם באגרת מיום ט' ניסן תשי"ב כותב לו הרבי: "בנועם קיבלתי יקרת אגרתו מראש ומקדם, וגם אגרת השנית הזאת משלהי אדר. ואבוא בזה בהצעת חוות דעת בשאלתו... אשר כיון שרצונו לישב על התורה והעבודה לכן העתיק אהלו לארה"ק ת"ו, ויש סברא אשר אולי יסע לארצות הברית".

הרבי יעץ לו לקבוע מושבו בארץ הקודש משום שהוא בבחינת מלך, מאן מלכי רבנן "איש כללי ומנהיג בישראל אשר מאות ואלפים נשמעים לקולו... הנה זכות עצום וגדול נפל בחלקו של כהדר"ג שליט"א, אשר הוא ישתמש בהכשרונות והסגולות אשר חננו השי"ת ובהאוצרות מלכים אשר נמסרו לו מאבותיו הקדושים דור אחר דור, לצאת במלחמה נגד היצר, קליפות וסטרא אחרא, בראש צבאות קהלות הקודש המושפעים ונשמעים לרצונו, ללחום מלחמת ד' ולפרסם אלקותו יתברך בכל סביבתם". הרבי סיים את המכתב לבבא סאלי בהתבטאות בלעדית ויחידה בכל אגרות הרבי: "בכבוד הוקרה והערצה".

ובו ביום הרבי כתב אל הרב אליעזר קרסיק מחשובי רבני חב"ד ויו"ר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש [6]:

"מוסגר פה העתק מכתבי שכתבתי להרב וכו' מוה"ר ישראל אביחצירא. ובאם לא טרחה יחשב, הנה בקשתי, שכת"ר יצרף אליו עוד אחד או שנים, ויבקרו את הנ"ל בביתו, ויאמרו לו שעל פי בקשתי עושים זאת להבעת כבוד".

הרב קרסיק נסע אל הבבא סאלי והסביר את דברי הרבי, ואכן הבבא סאלי ביטל את תוכנית ההגירה לארצות הברית.

בי"ג בניסן תשי"ג שמח הרבי לשמוע כי אין לו תרעומת על מכתבו הנזכר שיעץ לו "להקדיש כוחותיו למען הכלל ולא לישב בדד. וכמובן באגרת הידועה של רב שרירא גאון, אשר כשבא רב לבבל והגיע למקום תורה, לא קבע שם מושבו, אלא אדרבא הלך למקום שאין בו תורה, והקדיש כוחותיו לגדור גדר בבקעה אשר מצא"[7].

מעודד ומסייע בפעולות חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

מאז הכיר את חב"ד תמך הבבא סאלי בכל הפעולות של הרבי בארץ הקודש, במרוקו ובכלל. היה בקשר ידידותי עם חשובי חסידי חב"ד במרוקו, ארץ הקודש וצרפת.

"קירוב הדעת בטח יביא תועלת"[עריכה | עריכת קוד מקור]

בכ"א בתמוז תשי"ב[8] כותב הרבי אל הנהלת רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש: "נודע לי אשר הרב אבוחצירא שי' פרסם מכתב אודותם, ולפלא שלא הודיעו לי על דבר זה מקודם, ונא לשלוח העתק מכתבו".

שוב כתב אליהם הרבי בט' אלול תשי"ג[9]: "בטח יעמדו בקישור עם הרב הגאון והרב החסיד כו' כו' מוה"ר ישראל אבוחצירא שי'... הקירוב הדעת משני הצדדים בטח יביא תועלת".

תודה על פעילות שלוחי הרבי במרוקו[עריכה | עריכת קוד מקור]

כאשר שב למרוקו בתשי"ד, וראה את אשר חוללו שם שליחיו בכל הערים והכפרים, שיגר אל הרבי מכתב תודה נלהב ביותר.

כפי שסיפר, היה הרבי שולח אליו למרוקו את ספריהם של אדמו"רי חב"ד, והוא היה שולח את ספרי סבו האדמו"ר רבי יעקב אבוחצירה זצוק"ל.

בתומכי תמימים ברינואה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בין השנים תשי"ד - תשכ"ד התגורר הבבא סאלי בארפוד והיה נוהג לבקר בקזבלנקה, וגם נוסע לצרפת, בה הירבה לבקר ולשהות בישיבת תומכי תמימים ברינואה ולמד שם ליקוטי תורה והיה בקשר קרוב עם ראשי הישיבה ורבניה: הרב יוסף גולדברג ראש הישיבה, הרב ניסן נמנוב משפיע ומנהל, הרב ישראל נח בליניצקי.

בישיבת חב"ד קזבלנקה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הבבא סאלי נהג לבקר מידי פעם בקזבלנקה והיה מגיע לביקורים בישיבת חב"ד. לפעמים היה זה כדי לטבול במקווה במתחם הישיבה וכאשר היו יודעים שמגיע, מיד היו מחממים את המים עבור הצדיק.

בביקורים אלו הירבה הבבא סאלי לשוחח עם הרב שלמה מטוסוב. והבן הרב יוסף יצחק מטוסוב, סיפר כי באחד הביקורים הבבא סאלי בחנו בתניא[10].

בנו רבי ברוך אבוחצירא למד בישיבת חב"ד בקזבלנקה וכל השנים נמצא בקשרי ידידות עם חב"ד[11].

תמיכה במבצעי הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

כאשר חזר לארה"ק בשנת תשכ"ד המשיך את הקשר החם עם הרבי ושלוחיו בארץ ישראל. כשהוכרז על "מבצע תפילין", יצא בקריאת הצטרפות למבצע ביחד עם רבי עזרא עטיה ורבי רפאל ברוך טולידאנו. וכן יצא בקריאת קודש גם לעידוד מבצע נרות שבת קודש על ידי בנות שהגיעו לחינוך.

במאבק לתיקון חוק מיהו יהודי נלחם לצידו של הרבי, חתם על הכרוז של גדולי ישראל לתמיכה במאבק נגד גיורי ווינה, ובעד תיקון החוק שיאמר בו "גיור כהלכה".

בשנת תשמ"א פירסם מכתב ברכה לכל אלו שהשתתפו בקנית אותיות בספר התורה של ילדי ישראל: {{ציטוטון|כולנו מחכים ומצפים לגאולה השלימה שתבוא מיד עם משיח צדקנו, ולשם כך עלינו להתלכד וללכד את כל עם ישראל. הרבי מליובאוויטש פנה בימים האחרונים ללכד את כל ילדי ישראל, על ידי כתיבת ספר תורה מיוחד לילדי ישראל שהם צבאות ה'. זכות גדולה לכל אחד ואחת מילדי ישראל לקנות אות אחת בספר תורה זה, ועל ההורים לעשות הכל, שילדיהם יקנו ויזכו באות אחת מספר התורה, ברכתי האישית שלוחה לכל ילד וילדה שירשמו לספר התורה של צבאות ה'. ובוודאי נזכה כולנו מיד לביאת המלך המשיח, יבוא ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו הקדושה. עבד ה' המצפה לגאולה קרובה. ישראל אבוחצירה[12].

נגד פגיעה ברבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתחילת חודש מנחם אב תשמ"ג פירסם (ביחד עם רבי יצחק כדורי) קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו בחסידים שלימדו את ספר התניא בוויליאמסבורג: "כל זאת בשל הרבצת תורת החסידות ודביקותם באור שבעת הימים הבעש"ט הקדוש זיע"א בדרך משנת חב"ד העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי רבנו בעל התניא והשו"ע זיע"א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדלחט"א מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א".

זכרונות חתנו הרב ישר אדרעי[עריכה | עריכת קוד מקור]

מתוך זכרונות חתנו הרב ישר אדרעי, שליח הרבי ומנהל בית חב"ד נתיבות:

  • פעם הביאו לו חתיכת עוגת דבש [לעקח] שהרבי שלח אליו. הוא שמח על זה כמוצא שלל רב. מיד קרא לי ולכל בני הבית, וחילק בשמחה עצומה חתיכה קטנה לכל אחד ואחת, באומרו, שזכות גדולה היא לנו וסגולה נפלאה, לאכול מהעוגה שהרבי שלח.
  • אחד הרבנים שביקרו בביתו היה מעיין באלבום תמונות של הרבי, ושאל את הצדיק מה דעתו על כך שהחסידים אומרים שהרבי הוא מלך המשיח. הבבא סאלי ענה לו עם חיוך והבעה של התפעלות והערצה: “אישתהיל קילשי!” (זהו ביטוי בערבית שפירושו: נאה לו הכל, מגיע לו הכל).
  • פעם באו אליו אברכים שדיברו נגד החסידות. הוא לא רצה לקבלם, באמרו: “כל המתנגד לתורת הבעל שם טוב, הרי הוא מרחיק את המשיח”[13].

אגרת תנחומין על פטירת הבאבא מאיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

סיפר חתנו של הבאבא סאלי, הרה"ח ר' ישר אדרעי: "בשעה שישב הבאבא סאלי שבעה ל"ע אחרי הסתלקותו של בנו הצדיק רבי מאיר זצ"ל, קיבל מכתב תנחומים מהרבי. עם קבלת המכתב קם הבאבא סאלי ממקומו בבכייה ואמר: מי אני ומה אני שהאדמו"ר מליובאוויטש שליט"א יחשוב עליי וישלח לי מכתב תנחומין?!"[14].

הרבי הוא המשיח[עריכה | עריכת קוד מקור]

מספר חתנו של הבאבא סאלי, הרה"ח הרב ישר אדרעי: "משמשו של הבאבא סאלי, הרב אליהו אלפסי, הראה לבאבא סאלי את האלבום "הרבי - שלושים שנות נשיאוּת" תוך שהוא לוחש לו: "אומרים שהוא [=הרבי] המשיח". הבבא סאלי ענה לו עם חיוך והבעה של התפעלות והערצה: "איסתאהל כל שיי!" (זהו ביטוי בשפה הערבית שפירושו: נאה לו הכל, מגיע לו הכל!). [15].

הסתלקותו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הסתלק בד' שבט בשנת תשד"מ.

לאחר הסתלקותו הגיע מכתב מהרבי לבני המשפחה:

"משפחת אבוחצירה. מאוד נצטערתי להשמועה, מפטירת הרב הצדיק הרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ רברבן ובר רברבן, מוכתר במעלות ומדות תרומיות, מפורסם בתורתו ויראתו, יראת ה' אוצרו, ישב על מדין ומצודתו הייתה פרוסה וכו', מוהר"ר ישראל. המקום ינחם אותם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים. ומכאן ולהבא אך טוב וחסד ימצא אותם תמיד כל הימים".

תיעוד קשרי בבא סאלי והרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשפ"ד ראה אור הסרט "הצדיק האחרון" המתעד את הבבא סאלי ובו תיאור קשרי בבא סאלי והרבי.

בסרט בהפקת הבימאי רפאל בלולו, הצצה לקשרי הרבי והבבא סאלי ומוסדות חב"ד במרוקו.

הדוברים בסרט אודות הקשר עם הרבי ושלוחי הרבי:

פרופסור ניסים ליאון, אחיו של ראש עיריית ירושלים משה ליאון.

ד"ר מאיר ניזרי, חוקר יהדות תאפילאלת. שמו מופיע בספר תולדות חב"ד במרוקו, ברשימת תלמידי ארפוד.

ר' שניאור זלמן ברגר, מחבר תולדות חב"ד במרוקו[16].

צאצאיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הקודם:
- 		רבני אבוחצירא
א' בתשרי תר"נ - ד' שבט תשד"מ 		הבא:
האדמו"ר הבאבא ברוך אבוחצירא (נתיבות) והאדמו"ר הבאבא מאיר אבוחצירא (אשדוד)

הערות שוליים

  1. ↑ שבועון בית משיח גיליון 1367
  2. ↑ תולדות חב"ד במרוקו פרק לח – בבא סאלי ע' 264 וראה שם בהרחבה
  3. ↑ תולדות חב"ד במרוקו ע' 264
  4. ↑ אגרות קודש אגרת א'שע
  5. ↑ כרך ב' עמוד קלד.
  6. ↑ אגרות קודש הרבי, אגרת א'תק
  7. ↑ תוכנית ההגירה לארצות הברית וביטולה לבקשת הרבי, מתועדת כולל האגרות והמפגשים בחב"ד במרוקו פרק לח בבא סאלי
  8. ↑ אגרות קודש הרבי, אגרת א'תשכא.
  9. ↑ אגרת ז'תתקעח.
  10. ↑ חב"ד במרוקו עמוד 265
  11. ↑ חב"ד במרוקו פרק לח בבא סאלי
  12. ↑ מתוך שמן ששון מחבריך
  13. ↑ קשרי הבבא סאלי עם הרבי מתוך הספר שמן ששון מחבריך
  14. ↑ שמן ששון מחבריך, ח"א [מהדורה חדשה], עמ' 31.
  15. ↑ שמן ששון מחבריך [מהדורה חדשה], חלק א, עמ' 32.
  16. ↑ הצדיק האחרון, הבבא סאלי והרבי
  17. ↑ ספר חדש האיר פני המזרח הרבי, הבבא סאלי, בבא מאיר ורבני המזרח
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=באבא_סאלי&oldid=713846"