ראובן דונין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "הרבי שליט"א" ב־"הרבי ")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(259 גרסאות ביניים של 76 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:ראובן דונין.jpg|left|thumb|300px|הרב ראובן דונין בהתוועדות]]
{{לעריכה}}
[[קובץ:הרב ראובן דונין בהתוועדות חסידית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ראובן דונין בהתוועדות חסידית]]
הרב '''ראובן דונין''' ([[י"ז טבת]] [[תרצ"ד]] – [[י"א מנחם אב]] [[תשס"ב]]) היה טרקטוריסט ו[[משפיע]], שקירב מאות רבות של יהודים לשמירת תורה ומצוות ולדרכי [[חסידות חב"ד]].


החסיד ה[[משפיע]] הרב ראובן דונין נולד בבית של שומרי מצוות (דור שביעי בחב). הוריו התגוררו בחיפה ברחוב חרמון. הוא הושפע מהסביבה החלוצית טרום מדינה, וחיפה, שהיתה אז סמל של מפא”י על כל המשתמע: עבודה, חלוציות, חיים ללא עול תורה ומצוות וגם אנטי-דת.
==תולדות חיים==
===נעוריו===
[[קובץ:108885.jpg |שמאל|ממוזער|200px|הרב ראובן דונין בצעירותו (שנת [[תשכ"ו]])]]
נולד ב[[י"ז טבת]] [[תרצ"ד]] ב[[חיפה]] לרב [[תנחום דונין]], שהיה דור שישי בחסידות חבותלמידו של הרב אריה לוין ולאמו מרת פייגא-רייזל. בצעירותו התגלתה אצל ראובן מחלת האסטמה ובעקבותיה נשלח בגיל צעיר ללמוד בפנימיית 'כפר עברי' של תנועת 'הפועל המזרחי הצעיר' בהרי [[ירושלים]]. אוכלוסיית הילדים בפנימייה והריחוק מהבית גרמו לראובן לרדת מן הדת ולהפסיק לשמור על [[תורה]] ומצוות. כשהתבגר התגלה אצלו כשרון בנהיגה ובשליטה על כלי רכב כבדים, והוא החל לעבוד כנהג שופל והתגורר בקיבוץ הדתי "לביא".


ראובן עבד אז כטרקטוריסט, הוא הכשיר קרקעות לקראת בניית מאות שיכוני מגורים ברחבי הארץ. הוא סייע לבניית מפעלים, סלל שטחים לפרדסים ושדות, ובעצם עסק בכל עבודה מתבקשת. את לילותיו בילה עם חברים עד השעות הקטנות של הלילה; חיים ללא עול.
כשאחיו הצעיר, הרב [[אברהם דונין]], עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ביקש באחת מפגישותיהם מאחיו ראובן שיקרא קצת מתורת [[חסידות חב"ד]] שהביא איתו. תחילה סירב ראובן אך לאחר בקשות חוזרות החל לקרוא ולהתעניין והדברים מצאו חן בעיניו. ראובן, שמצידו כבר היה בתקופת חיפוש משמעות לחייו, העמיק את התעניינותו ביהדות ואף נסע ללמוד לתקופות קצרות לישיבות שונות. ראובן לא מצא בישיבות הללו את המשמעות אותה חיפש והוא חזר לעבודתו כטרקטוריסט במחצבה. באחד מימי שישי נסע ראובן באוטובוס מחיפה לנהריה על מנת לשבות בנהריה, במהלך הדרך נוצר קשר עם יהודי חסידי שהזמין אותו לשבת הבאה לכפר חב"ד. ראובן החליט שכבר באותה שבת הוא יסע לכפר חב"ד, וכך עשה.


==הקשר עם חב"ד==
לאחר כמה ימים, בעקבות בקשת אביו, הוא החליט לנסות להתקבל לישיבה בלוד. כשהגיעו ראובן ואביו לישיבה, סירב ה[[משפיע]], הרב [[שלמה חיים קסלמן]], לקבל את ראובן לישיבה. ראובן מצידו הבטיח שהוא יסכים לבצע את כל מה שידרשו ממנו כדי להתקבל לישיבה, ולבסוף קיבלו הרב קסלמן והצמיד לו כ'חברותא' את הרב [[משה נפרסטק]] שישמש לו כמעין חונך.


בשלב מסוים עבר אחיו הצעיר, הרב [[אברהם דונין]] יבדלחט”א, ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]]. באחת מפגישותיהם ביקש האח הצעיר מראובן שיסתכל בדף כלשהו שהביא. ראובן סירב, אולם לאחר תחנונים ניאות. כבר בהתחלה המילים תפסו את לבו “[[אור אין סוף]]” “[[יש מאין]]”, אלו היו המושגים שראה לראשונה והוא התחבר אליהם מהרגע הראשון.
===אצל הרבי===
בשלב מסוים, הרגיש ראובן שהוא זקוק לחיזוק ביהדותו ולשם כך החליט לנסוע אל [[הרבי]]. ה[[משפיע]] הרב קסלמן התנה זאת בכך שר' ראובן יסיים ללמוד, ורק אז נתן אישור לנסיעה. ראובן גייס את הכסף הדרוש, באמצעות עבודה בטרקטור, ונסע לרבי למשך חצי שנה. בתקופה זו למד בישיבה ב-[[770]].


המילים הללו הגיעו בזמן הנכון אל חייו, שכן אז החל להרגיש רוויה מעבודתו, מחלוציותו ומבילוייו. הוא הרגיש שהגיע הזמן לנסות אורח חיים שונה. בתחילה ביקר בישיבות שונות, בהן שהה תקופות קצרות, אך לא מצא בהן מרגוע לנפשו והוא חזר אל הטרקטורים והשופלים במחצבות בהן עבד. הכמיהה למשהו אחר, פנימי יותר, הלכה והעצימה, ובאחד הימים עזב את הטרקטור כמו שהוא, וחזר לבית הוריו “אני רוצה ללכת ללמוד בחב”ד” אמר לאביו, שלא אהב את הרעיון.
כאשר נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי בפעם הראשונה, שאלו הרבי אם הוא מבין במכוניות וכעבור זמן קצר שאלו לשם מה נכנס ליחידות. ר' ראובן פרץ בבכי, והשיב שלא הגיע לאמריקה אלא כדי בשביל ללמוד בישיבה ב-770 ושהוא רוצה ללמוד כמו שצריך, הרבי ענה לו: "כיוון שהוציא עניניו אל הקדושה, אם כן, תשב ותלמד ובעוד כמה חודשים נתדבר". כאשר ביקש מהרבי דרך [[תשובה]], השיב לו הרבי: "קודם יעלה על דרך תורה ומצוות מתוך שמחה וטוב לבב, אחר כך נדבר על תשובה".


לבסוף נסעו השניים לפרדס בלוד, שם שכנה הישיבה. המשפיע הרב [[שלמה חיים קסלמן]] נתן מבט בוחן בצעיר שנכנס ל’[[זאל]]’ עם מכנסי חאקי קצרים ובלורית גבוהה. ראובן חש כי זה רגע המבחן שלו, והוא הבטיח כי יעשה כל מה שיאמרו לו. הוא התקבל.
מאז זכה ר' ראובן ליחידויות נוספות רבות כשרבים מהן היו באופן לא רשמי. לפעמים עמד לאחר [[תפילת ערבית]] במקום בולט כדי שהרבי יבחין בו, והיה יוצר קשר עין עם הרבי. לעיתים כשהיה מבחין בכעין ניד ראש, או בזיק של הבנה בעיניו של הרבי, היה נכנס אל חדרו, שם היה מציע לפני הרבי שאלות שונות לגבי חייו או בסדר לימודו.


כמו זרם מים שוטף שפרץ סכר, כך הרגיש ראובן באותם ימים. הוא ישב ושקד בהתמדה בלימוד התורה. הוא הספיק ללמוד עוד דף גמרא ועוד דף; עוד [[מאמר]] חסידות ועוד מאמר. התמדתו היתה לשם דבר עד שהמשפיע העיר לו באחת ה[[התוועדות|התוועדויות]] שלא יקבל גאווה מהשגיו כיון שאין זה אלא ב”[[אתערותא דלעילא]].
ביחידויות הוא היה מזכיר לרבי על כך שהרבי אמר לו שהוא יורה לו דרך תשובה, ב[[ו' תשרי]] [[תשמ"ב]], הסביר לו הרבי לראשונה במהלך היחידות, את עניין התשובה.
==הפגישה הראשונה עם הרבי==


בשלב מסויים, הרגיש כי ההתעוררות הנפשית העצומה שאחזה בו החלה להירגע. כמעט נעצרה, והוא ששמע רבות בישיבה על [[הרבי]], רצה לנסוע לרבי כדי למלא את המצברים. ר’ שלמה חיים לא הסכים לכך בקלות, והוא שאל אותו אם כבר סיים ללמוד את כל הספרים, שהוא חושב שיש לו זכות לנסוע לרבי.
==השליחות בחיפה==
[[קובץ:ראובן הכתרת רבני קה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דונין נואם בטקס הכתרת [[בית דין צדק קראון הייטס|רבני שכונת קראון הייטס]], [[חודש תמוז]] [[תשמ"ו]] ב{{ה|זאל הגדול}} ב-[[770]]]]
לאחר חצי שנה חזר הרב דונין לארץ, לא לפני שקיבל [[שליחות]] מהרבי להמשיך בעבודתו בטרקטור במקום "שיראו אותך מה שיותר אנשים", כיוון שאז יוכל להשפיע עליהם בענייני [[תורה]] ומצוות.


בסופו של דבר קיבל את האישור, גייס את הכסף בעבודתו בטרקטור, ויצא לדרך.
נישא עם רבקה לבית משפחת זוננפלד מירושלים. לאחר נישואיו התיישב ב[[חיפה]].


הוא הגיע ל[[קראון הייטס]] ב[[יום שישי]] קייצי. למחרת - ב[[שבת]] - הלך רגלית משכונת וויליאמסבורג עד קראון הייטס, וכך הגיע לתפילת שחרית. בראיון שהעניק לפני מספר שנים ל[[גיליון כפר חב"ד]] (י”א ניסן תשנ”ב) סיפר על פגישתו הראשונה עם הרבי [[מלך המשיח]]: “עמדתי בין האנשים וראיתי ברור את כל ההנהגה. אני זוכר את הרושם שהרבי עשה עלי: כזה מין מלך, אריה; היה בו הוד, קדושה, אבל יחד עם זאת המראה היה פשוט אצילי... עטוף בטלית שלו, יושב לבד ליד השולחן - ולא יכולתי להסיר ממנו את העינים. אני זוכר שכמה פעמים המבטים שלנו נפגשו, והיום אני חושב שההתנהגות הזו שלי בעת התפילה לא היתה דבר נכון - כי באחת היחידויות עם הרבי, הרבה זמן אחרי-כן, כשהרבי הסביר לי איזה עניין, השתמש בדוגמא של מחשבות זרות בתפילה, וכשאמר את זה חייך אלי - והיתה לי הרגשה שהוא מדבר על הרגעים שבהם עמדתי כמין גולם, והבטתי בו בעת התפילה...”.
ביתו היה "[[בית חב"ד]]" אמיתי, עוד לפני שהמושג הזה הפך למוסד. ביתו שבשכונת ותיקי ההסתדרות בחיפה, היה פתוח לעשרות ומאות צעירים תושבי האזור שבאו לשוחח עמו בענייני אמונה וחסידות. רבים מ[[בעל תשובה|בעלי התשובה]] שעשו את צעדיהם הראשונים בעולמה של היהדות, היו מוצאים בביתו - ביתם; שם היו אוכלים, ישנים ולומדים, כאשר ה"עזר כנגדו", מרת רבקה, הייתה מקבלת את כולם במאור פנים ובסבלנות רבה.


זו היתה הפגישה הראשונה של הרב דונין עם הרבי - פגישה שהובילה בעקבותיה פגישות רבות נוספות, בהן זכה מהרבי ליחס חם ומיוחד שרק חסידים מעטים זכו.
בשעות הערב הוא היה מרבה לצאת לקיבוצים או לבסיסי צבא, שם היה משוחח בענייני השקפה וחסידות עם השומעים שהתלקטו סביבו. והוא, בשפה הפשוטה והישירה, מחוספסת, היה כובש את לבבות השומעים. הוא היה מדבר אליהם בגובה העיניים, ובעיקר - מתוך הלב.
==היחידות הראשונה==


חצי שנה שהה ר’ ראובן בבית חיינו, שם חש כפשוטו שזה המקום ממנו הוא יונק את חיותו: “ראיתי את הרבי יום-יום. וכשלא ראיתי אותו הזיתי אותו. הייתי נשכב בצהריים לנוח, והוא היה ישר מופיע. לא היה לי בעולם שום דבר חוץ מהרבי, מהלימוד ומהתפילה”, הוא מתאר.
ואכן, השפעתו על הסביבה הייתה עצומה. במשך השנים קירבו ר' ראובן ורעייתו אלפי צעירים ליהדות. מאות מהם הפכו ל[[חסיד]]ים יראי שמים. הוא לא היסס מלהיכנס לשיחה גם עם ה"גרעינים הקשים" של השמאל. פעם אף הזמין לביתו קבוצה של צעירים מהליגה נגד כפייה דתית. היום חלקם הורים למשפחות חסידיות.


אל ה[[יחידות]] הראשונה שלו נכנס כחודש ימים לאחר בואו ל[[770]]. וכך הוא מתאר את אותה יחידות ראשונית שהעמידה אותו על הרגליים: “ביחידות הראשונה נקשרתי אל הרבי. לא רק עכשיו - תמיד קשה לי לדבר על הנושא הזה . . גם אם אינני זוכר הכל בוודאות, דבר אחד אני יודע: כמו שהדף שאחי נתן לי עשה בי הרגשה שדבריו אמת, בפגישות עם הרבי קרה לי דבר הרבה יותר חזק. קרה שמה משהו שהיום אני חושב ששגיתי בו.
מהפכת התשובה שחולל ר' ראובן מדהימה ומעוררת השתאות. הוא עצמו העיד באמת האופיינית לו כי "אינני יודע אם קירבנו מאות או אלפים. אני חושב שזה הגיע לממדים גדולים. אינני מנהל רישום. הם פזורים היום בכל קצווי תבל. אני יודע שבכל מקום בעולם יש [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] שלנו".


“הרבי פתאום שאל אותי אם אני מבין במכוניות - ברכב כבד - ואני בטפשותי התרגשתי ונבהלתי מהשאלה, כי זכרתי את מה שר’ שלמה חיים הסביר לי, שהדבר הראשון שזוכים לשמוע מהרבי ב”יחידות” הראשונה זה הדבר שנוגע לכל החיים. נבהלתי מזה שהרבי אומר לי כאילו היעוד שלי בחיים זה שאהיה מכונאי... אינני זוכר עם עניתי ומה עניתי, אני רק זוכר שכעבור זמן קצר הרבי שואל אותי למה ביקשתי להיכנס אליו ליחידות, ואני התחלתי לבכות. אני לא יודע למה. אני חושב שהרגשתי בצורך פנימי לפרוק את כל המטען שהצטבר אצלי כל חיי... ואז שאל אותי הרבי למה אני בוכה, וברגע הראשון לא ידעתי מה להגיד לו, אבל אז פתאום אמרתי שלא באתי לאמריקה אלא אליו לישיבה, והוספתי שהייתי רוצה ללמוד כמו שצריך וכו’. הרבי התבונן בי ואמר: “כיוון שהוציא עניניו אל הקדושה” והמתין כמה רגעים ואחר כך המשיך: “אם כן, תשב ותלמד ובעוד כמה חודשים נתדבר”.
בבית משפחת דונין היה כיסא מפואר ומלכותי, מיוחד ושמור עבור הרבי. ר' ראובן לא ידע חכמות, ולאחר ששמע פעם מהרבי כי הוא יבוא יחד עם המשיח לארץ הקודש, שאלו האם יבוא גם לחיפה, והרבי השיב: אם ירצה השם, אבוא גם לחיפה, והוסיף: זה יכול להיות אפילו מחר...


“הרגשתי ששווה לחיות בשביל הבן-אדם הזה. הרגשתי שהמבט שלו יודע מה קורה עוד לפני הדיבור, וההרגשה הזו שהוא יודע הכל גמרה אותי. אחרי עשרות שנים זכיתי לשמוע מהרבי שליט”א שלא צריך לפרט את החטאים, אבל הנוכחות של הרבי עוררה בי צורך עז לפרט לפניו את כל תולדות חיי ולבקש דרך תשובה והדברים פרצו ממני. התוודתי על הכל וביקשתי בגמגום שהרבי יציע לי דרך תשובה ותיקון.
כשר' ראובן חזר לחיפה, החליט שאם הרבי יבוא לעירו, בוודאי ירצה לבקר בביתו-בביתם, ועל כן צריך להכין לו כסא ראוי.


“הרבי הניח לי לסיים, ואז אמר: “קודם כל יעלה על דרך התורה ומצוות בשמחה ובטוב לבב, ולאחר מכן נדבר על התשובה”.
ברבות השנים עזב ר' ראובן את עבודתו בטרקטור. אחת הפעולות הראשונות שר' ראובן היה עושה עם [[בעלי התשובה]] שהתקרבו היה לשלוח אותם אל הרבי, בהסבירו כי האור הגדול שם כבר יעשה את רוב העבודה, וכך אכן היה, כפי שמעידים תלמידיו הרבים.


“לקח לי שנים להבין את הדברים האלה לעומק. מפעם לפעם הייתי מזכיר לו ביחידויות שהוא הבטיח שידבר איתי על תשובה, וכנראה שבכל אותן שנים לא הבנתי על מה אני בכלל מדבר ומה אני מבקש ממנו. אני חושב שרק כעבור עשרים וחמש שנה, ב”יחידות” שהייתי בשנת תשמ”ב, ביארצייט של הרבנית חנה אמו של הרבי, הרבי ראה שאני מוכן. הוא הסביר לי בפעם הראשונה את עניין התשובה...”.
בשנים האחרונות עזב את חיפה והתגורר ב[[רחובות]], אך המשיך לעמוד בקשר הדוק עם העיר ותושביה, שרבים מהם נמנים על מכריו. הוא שימש כ[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים רמת אביב|ישיבת חב"ד רמת אביב]].
==אהבת אב לבנו==


זו היתה היחידות הראשונה של ראובן, ומאז זכה ליחידויות רבות, רבות מהן לא ‘רשמיות’. באותה תקופה, בשנת [[תשח"י]], הוא היה נכנס פעמים רבות לרבי והיה מציע את ענייניו השונים. הוא חש קירבה מיוחדת אל הרבי, והרבי, כאב אל בנו, השיב לו אהבה יתירה. “איך ידעתי שאני יכול להכנס ככה לרבי? - כשהוא היה רואה אותי ברחוב או בפרוזדור, הוא פשוט נתן לי את ההרגשה הזו. הוא נתן לי להבין שאם אני רוצה אני יכול להכנס אליו עכשיו. למרות שזו היתה תופעה מאד נדירה, כי אף אחד לא היה נכנס אל הרבי סתם כך, מתי שרצה. אצלי משום מה זה היה מאד טבעי. כי הרגשתי שאם הוא בשבילי הכל, זה לא יכול להיות אחרת ואין בעיה לגשת אליו...”.
==פטירתו==
ב[[שבת]] האחרונה לחייו (שהיה גם יום השנה של זוגתו רבקה - נפטרה י"א מנחם אב תשנ"ה), בתאריך [[י"א מנחם אב]] [[תשס"ב]] שהה בחיפה לרגל ה[[עלייה לתורה]] של נכדו, בן לחתנו הרב [[ירון בר זוהר]]. לשבת זו הגיעו בני המשפחה מכל רחבי הארץ ומחו"ל.


לפעמים היה ראובן עומד לאחר תפילת ערבית במקום בולט כדי שהרבי יבחין בו, והיה יוצר קשר עין עם הרבי. לעתים היה מבחין בכעין ניד ראש, או בזיק של הבנה בעיניו של הרבי, ואז היה נכנס אל קודש הקודשים פנימה, שם היה מציע לפני הרבי שאלות שונות לגבי חייו, או בסדר הלימוד, ובכלל הרבי דאג לו כדאגת אב לנו.
כדרכו מדי שבת, הוא [[התוועדות חסידית|התוועד]] ארוכות, ובשעה 5 אחה"צ, עם סיום ההתוועדות באולם ישיבת חב"ד, אמר לנוכחים כי הוא חש ברע והתמוטט. צוות של מד"א שהגיע למקום ניסה לבצע בו החייאה במשך 40 דקות אולם הוא השיב את נשמתו לבוראה.


==שליח הרבי בחיפה==
בהלווייתו שהתקיימה במוצאי-השבת השתתפו המונים, בהם: כל שלוחי הרבי מאזור הצפון, רבני ערים, מנהלי מוסדות, מאות ממקורביו ובני המשפחה. נטמן לצד רעייתו ב[[בית עלמין|בית העלמין]] בחיפה.


לאחר חצי שנה חזר הרב דונין לארץ, לא לפני שקיבל [[שליחות]] מהרבי להמשיך בעבודתו בטרקטור במקום “שיראו אותך מה שיותר אנשים”.
==הפצת בשורת הגאולה והגואל==
[[קובץ:ראובן דונין.jpg|שמאל|ממוזער|250px| ר’ ראובן דונין בהתוועדות חסידית בחנוכה]]
בעשור האחרון, מאז החל [[מבצע משיח]] וביתר שאת, לאחר שהרבי עודד את שירת ה"{{יחי}}". ר' ראובן, כחסיד ומקושר בכל לבו ונפשו, ידע כי זהו רצונו האמיתי של הרבי, וכך אף היה מפרסם בכל מקום. הוא עצמו ענד על דש בגדו וכובעו סמל, דגלון קטן, של משיח. אם לא די בכך, הוא אף היה מסתובב עם שקית מלאה בסמלים שכאלה ומחלק לכל מי שרק קיבל על עצמו לענוד אותם. הוא הסביר זאת באומרו כי המילה "משיח" הכתובה על ה'דגלון' מסמלת את האמונה הטהורה בה מאמין כל יהודי ללא קשר לפרטים הנוספים. "[[משיח]] - בלי פשעטלאך וסיסמאות נוספות".


מכאן ואילך החל בתקופה חדשה בחייו. בכל בוקר היה נוסע אל מחצבה באזור חיפה, שם היה עובד על הטרקטור שלו. הוא לא אהב את העבודה, ושאף לחזור לחיים החסידיים אותם הספיק להכיר כה מקרוב, אולם חזקה עליו בקשתו של הרבי לפעול במקום הזה.  
ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוס אדיר לקבלת פני משיח]] שהתקיים באולם הסינרמה ב[[כ"ב אדר א']] בשנת [[תשנ"ה]], הזמין ר' ראובן את הרבי אל המעמד הנאדר בקודש{{הערה|[http://hageula.com/vid/farbrengen/15849.htm הרב ראובן דונין מזמין את הרבי - הגאולה]}} ואף נשא דברים אחר כך בדבר האמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח]].


ברבות הימים למד כי דמותו של חב”דניק חבוש בכיפה, עטור בזקן ארוך, עובד בטרקטור במחצבה, עושה רושם עז על אלפי אנשים שעברו במקום. זו היתה אטרקציה אמיתית שדיברה אל אלפי אנשים.
==ספריו==
===שהרבי יחייך===
[[קובץ:ספר שהרבי יחייך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'שהרבי יחייך' ח”א מלוקט מדברי ראובן דונין]]
שני הכרכים 'שהרבי יחייך' נכתבו ונערכו על ידי חנוך שחר. הספרים הם ליקוט של דברים שאמר בהזדמנויות שונות, מחולקים לפי נושאים ומובאים מפי השומעים.


בין כה וכה הציעו לו לשידוך את מרת רבקה לבית זוננפלד מירושלים, והשניים הקימו את ביתם על אדני התורה והחסידות, לא לפני שזכו לשפע ברכות מהרבי.
כרך ראשון של הספר "שהרבי יחייך" יצא לאור ליום היארצייט של שנת ה'תשע"א והופץ על ידי [[חב"ד שופ]]. מהדורה שנייה וכרך שני יצאו לאור ליום [[ה' טבת]] [[תשע"ו]], בהוצאת חיש.


ביתו היה “[[בית חב"ד]]” אמיתי, עוד לפני שהמושג הזה הפך למוסד. ביתו שבשכונת ותיקי ההסתדרות בחיפה, היה פתוח לעשרות ומאות צעירים תושבי האזור שבאו לשוחח עמו בענייני אמונה וחסידות. רבים מ[[בעל תשוב|בעלי התשובה]] שעשו את צעדיהם הראשונים בעולמה של היהדות, היו מוצאים בביתו - ביתם; שם היו אוכלים, ישנים ולומדים, כאשר ה”עזר כנגדו”, מרת רבקה ע”ה, היתה מקבלת את כולם במאור פנים ובסבלנות רבה.
המפיץ, בעטיפת הספר הראשון, מתאר את הספר כ"מקבץ סיפורים ופנינים שמסופרים לראשונה מפי מושפעיו ומפיקי לקחו דבר בשם אומרו. באותנטיות, מבלי לגרוע מה"פלפל" האופייני לו מביא הספר את הסיפורים שנאספו בעבודת מחקר מקיפה ומעמיקה שארכה כחמש שנים, ומהווים נכס צאן ברזל הנותן הזדמנות גם למי שלא הכיר אותו פנים, לפגוש חסיד אמתי מסור בלב ובנפש לרבי ולהוראותיו שלא עשה מעולם הנחות לעצמו ולסובבים אותו והעמיד על הרגליים דור של מושפעים".


בשעות הערב הוא היה מרבה לצאת לקיבוצים או לבסיסי צבא, שם היה משוחח בענייני השקפה וחסידות עם השומעים שהתלקטו סביבו. והוא, בשפה הפשוטה והישירה, מחוספסת, היה כובש את לבבות השומעים. הוא היה מדבר אליהם בגובה העיניים, ובעיקר - מתוך הלב.
===הטרקטוריסט של הרבי===
[[קובץ:טרקטוריסט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'הטרקטוריסט של הרבי']]
'''הטרקטוריסט של הרבי - [[משפיע]] שסלל דרך''' הוא ספר המתאר את תולדות חייו, פועלו, משנתו ודרכיו של המשפיע הרב [[ראובן דונין]]. יצא לאור על ידי הוצאת מ. סופר הו"ל ב[[מגדל העמק]] בשנת [[תשס"ט]].


ואכן, השפעתו על הסביבה היתה עצומה. במשך השנים קירבו ר’ ראובן ורעייתו אלפי צעירים ליהדות. מאות מהם הפכו ל[[חסיד|חסידים]] יראי שמים. הוא לא היסס מלהכנס לשיחה גם עם ה”גרעינים הקשים” של השמאל. פעם אף הזמין לביתו קבוצה של צעירים מהליגה לכפייה דתית. היום חלקם הורים למשפחות חסידיות.
הספר נכתב על ידי בנו הרב [[מנחם מענדל דונין]], נערך על ידי הרב [[ישראל אלפנביין]] בסיוע הרב [[אסף חנוך פרומר]].


מהפכת התשובה שחולל ר’ ראובן מדהימה ומעוררת השתאות. הוא עצמו העיד באמת האופיינית לו כי “אינני יודע אם קירבנו מאות או אלפים. אני חושב שזה הגיע לממדים גדולים. אינני מנהל רישום. הם פזורים היום בכל קצווי תבל. אני יודע שבכל מקום בעולם יש בעלי תשובה שלנו”.  
==משפחתו==
רעייתו, מרת רבקה - נפטרה י"א מנחם אב תשנ"ה, בדיוק באותו יום נפטר גם ר' ראובן שבע שנים מאוחר יותר.


בבית משפחת דונין היה כסא מפואר ומלכותי, מיוחד ושמור עבור הרבי. ר’ ראובן לא ידע חוכמות, ולאחר ששמע פעם מהרבי כי הוא יבוא יחד עם המשיח לארץ הקודש, שאלו האם יבוא גם לחיפה, והרבי השיב: אם ירצה השם, אבוא גם לחיפה, והוסיף: זה יכול להיות אפילו מחר...
'''אחיו'''
* השליח הרב [[אברהם דונין]]


כשר’ ראובן חזר לחיפה, החליט שאם הרבי יבוא לעירו, בוודאי ירצה לבקר בביתו-בביתם, ועל כן צריך להכין לו כסא ראוי.  
;בניו
*הרב [[יוסף יצחק דונין]] - בעבר מנהל [[בית חב"ד חיפה]], כיום ב[[קראון הייטס]].
*הרב [[שלום דוב בער דונין]] - [[שליח]] [[הרבי]] לנורט מיאמי ביץ פלורידה ב[[ארצות הברית]].
*הרב [[מנחם מענדל דונין]] סגן מנהל ב[[תלמוד תורה מגדל העמק]], לשעבר ראש ישיבת [[אור אבנר]]-חב"ד כפר סיטרין.
*הרב [[יהודה לייב דונין]] - שליח הרבי בשכונת אחוזה, [[חיפה]] ומיסד [[מכון להפצת תורת הגאולה]].
*הרב [[לוי שמעון דונין]] - מ[[שלוחי הרבי]] ב[[טקסס]].
*הרב שמואל דונין - [[קריית מלאכי]].
*הרב שניאור זלמן דונין - [[מגדל העמק]].


==מפיץ נאמן של בשורת הגאולה וזהות הגואל==
;חתניו
*ר' [[ירון בר זוהר]] - סמנכ"ל עמותת נבואת הגאולה - חיפה
*ר' [[יוסף יצחק מוצ'קין]] - שליח הרבי ב[[מונטריאול]].
*ר' שמואל ספיר - באר שבע


ברבות השנים עזב ר’ ראובן את עבודתו בטרקטור. אחת הפעולות הראשונות שר’ ראובן היה עושה עם [[בעלי התשובה]] שהתקרבו היה לשלוח אותם אל הרבי, בהסבירו כי האור הגדול שם כבר יעשה את רוב העבודה, וכך אכן היה, כפי שמעידים תלמידיו הרבים.
==תלמידיו==
*הרב [[יוסף מרטון]] - [[ירושלים]].
* [[חנוך שחר]] - [[צפת]].
* [[נפתלי דגן]]
*ר' [[אברהם זיגמן]]
*[[אמיר כהנא]]
*[[זוהר אייזנברג]]
*[[דורון שפי]]
*[[נתנאל סעדי]]


בשנים האחרונות עזב את חיפה והתגורר ב[[רחובות]], אך המשיך לעמוד בקשר הדוק עם העיר ותושביה, שרבים מהם נמנים על מכריו. הוא שימש כ[[משפיע]] ב[[ישיבת חב"ד רמת אביב]].
==לקריאה נוספת==
*[[מנחם מענדל דונין]], [[ישראל אלפנביין]] ו[[אסף חנוך פרומר]], '''הטרקטוריסט של הרבי''', [[מגדל העמק]], [[תשס"ט]].
*חנוך שחר, '''[[שהרבי יחייך (ספר)|שהרבי יחייך]] - סיפורים ואמרות מראובן דונין''' צפת, [[תשע"א]].
*'''[[מקדש מלך (ספר)|מקדש מלך]] חלק א'''' - [[גוף כתב יד קודש|מענות]], [[אגרות קודש|מכתבים]] ו[[יחידות|יחידויות]] שזכה לקבל במהלך עבודתו בהפצת היהדות. מרדכי מנשה לאופר, [[הוצאת אש"ל]] [[כפר חב"ד]], [[תשנ"ז]].
*'''שליח ומשפיע עם דרך''', רפאל בכר, ספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]] ע' 57-62.
*'''המשפיע שהיה לנו אבא אוהב''', שניאור זלמן נוימן, שבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 1323 עמוד 12-17.


בעשור האחרון, מאז החל [[מבצע משיח]] וביתר שאת, לאחר שהרבי עודד את שירת ה“{{יחי}}. ר’ ראובן, כחסיד ומקושר בכל לבו ונפשו, ידע כי זהו רצונו האמיתי של הרבי, וכך אף היה מפרסם בכל מקום. הוא עצמו ענד על דש בגדו וכובעו סמל, דגלון קטן, של משיח. אם לא די בכך, הוא אף היה מסתובב עם שקית מלאה בסמלים שכאלה ומחלק לכל מי שרק קיבל על עצמו לענוד אותם. הוא הסביר זאת באומרו כי המילה “משיח” הכתובה על ה'דגלון' מסמלת את האמונה הטהורה בה מאמין כל יהודי ללא קשר לפרטים הנוספים. "משיח - בלי פשעטלאך וסיסמאות נוספות".
==קישורים חיצוניים==
 
*זלמן ליברמן, '''[https://col.org.il/news/144647 סרט ראשון מסוגו על המשפיע ר' ראובן דונין]''' {{COL}}{{וידאו}}
בכינוס גדול לקבלת פני משיח שהתקיים באולם הסינרמה בחודש [[אדר]] בשנת [[תשנ"ה]], הזמין ר’ ראובן את הרבי אל המעמד הנאדר בקודש.
*[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1632 התוועדות של הרב ראובן דונין] - התוועדות [[ערב שבת]] מברכים [[מנחם אב]] ב[[רמת אביב]] - {{שמע}} {{אינפו}}  
 
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=425 נאום של הרב ראובן דונין] בכינוס ה'הקהל' הארצי, שאורגן על ידי '[[האגודה למען הגאולה האמתית והשלימה]]', ב[[כ"ב באדר א']] [[תשנ"ה]] בהיכל הסינרמה ב[[תל אביב]]. {{וידפו}}
==פטירתו==
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=30485 הנשמה שהרבי חצב במחצבה החיפאית], מנחם זיגלבוים, {{שבועון בית משיח}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=30467 לקט סיפורים מר' ראובן דונין] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=40012 פרק מתוך הספר אודות הרב דונין 'הטרקטוריסט של הרבי'] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62990 מקבץ סיפורים מתוך הספר אודות הרב דונין "שהרבי יחייך"] {{אינפו}}
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Goldberg-Dunin%20-%20Marcheshvan%206%2C%205777.pdf מענות שקיבל מהרבי], בתוך [[תשורה]] מנישואי נכדתו, חשון תשע"ז {{PDF|}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/02/blog-post_18.html עבדו את השם בשמחה: האזינו להתוועדות אותנטית עם הרב ראובן דונין]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{אודיו}}


בשבת האחרונה לחייו, שבת י[[מנחם אב]] [[תשס"ב]] שהה בחיפה לרגל העליה לתורה של נכדו, בן לחתנו הרב ירון בר-זוהר. לשבת זו הגיעו בני המשפחה מכל רחבי הארץ ומחו”ל.
{{הערות שוליים}}
 
{{מיון רגיל:דונין, ראובן}}
כדרכו מדי שבת, הוא [[התוועדות|התוועד]] ארוכות, ובשעה 5 אחה”צ, עם סיום ההתוועדות באולם ישיבת חב”ד, אמר לנוכחים כי הוא חש ברע והתמוטט. צוות של מד”א שהגיע למקום ניסה לבצע בו החייאה במשך 40 דקות אולם הוא השיב את נשמתו לבוראה.
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
 
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
בהלווייתו שהתקיימה במוצאי-השבת השתתפו המונים, בהם: כל שלוחי הרבי מה”מ מאזור הצפון, רבני ערים, מנהלי מוסדות, מאות ממקורביו ובני המשפחה. נטמן לצד רעייתו בבית העלמין בחיפה.
[[קטגוריה:שלוחים בחיפה]]
 
[[קטגוריה:צוות ישיבת חב"ד רמת אביב]]
==משפחתו==
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
*הרב אליהו דונין, נורט מיאמי פלורידה ארה"ב.
[[קטגוריה:בוגרי ישיבות הציונות הדתית]]
*חתנו הרב ירון בר זוהר - שליח הרבי בחיפה.
[[קטגוריה:משפחת דונין]]
*הרב יוסף יצחק דונין - קראון הייטס.
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ד]]
*הרב יהודה דונין - מנהל בית חב"ד בשכונת אחוזה בחיפה.
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ב]]
 
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|ד]]
 
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1632 הקלטה מהתוועדות של ראובן דונין]
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=30467 לקט סיפורים מראובן דונין]

גרסה אחרונה מ־01:40, 30 בדצמבר 2024

ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
הרב ראובן דונין בהתוועדות חסידית

הרב ראובן דונין (י"ז טבת תרצ"די"א מנחם אב תשס"ב) היה טרקטוריסט ומשפיע, שקירב מאות רבות של יהודים לשמירת תורה ומצוות ולדרכי חסידות חב"ד.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נעוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב ראובן דונין בצעירותו (שנת תשכ"ו)

נולד בי"ז טבת תרצ"ד בחיפה לרב תנחום דונין, שהיה דור שישי בחסידות חב"ד ותלמידו של הרב אריה לוין ולאמו מרת פייגא-רייזל. בצעירותו התגלתה אצל ראובן מחלת האסטמה ובעקבותיה נשלח בגיל צעיר ללמוד בפנימיית 'כפר עברי' של תנועת 'הפועל המזרחי הצעיר' בהרי ירושלים. אוכלוסיית הילדים בפנימייה והריחוק מהבית גרמו לראובן לרדת מן הדת ולהפסיק לשמור על תורה ומצוות. כשהתבגר התגלה אצלו כשרון בנהיגה ובשליטה על כלי רכב כבדים, והוא החל לעבוד כנהג שופל והתגורר בקיבוץ הדתי "לביא".

כשאחיו הצעיר, הרב אברהם דונין, עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים לוד ביקש באחת מפגישותיהם מאחיו ראובן שיקרא קצת מתורת חסידות חב"ד שהביא איתו. תחילה סירב ראובן אך לאחר בקשות חוזרות החל לקרוא ולהתעניין והדברים מצאו חן בעיניו. ראובן, שמצידו כבר היה בתקופת חיפוש משמעות לחייו, העמיק את התעניינותו ביהדות ואף נסע ללמוד לתקופות קצרות לישיבות שונות. ראובן לא מצא בישיבות הללו את המשמעות אותה חיפש והוא חזר לעבודתו כטרקטוריסט במחצבה. באחד מימי שישי נסע ראובן באוטובוס מחיפה לנהריה על מנת לשבות בנהריה, במהלך הדרך נוצר קשר עם יהודי חסידי שהזמין אותו לשבת הבאה לכפר חב"ד. ראובן החליט שכבר באותה שבת הוא יסע לכפר חב"ד, וכך עשה.

לאחר כמה ימים, בעקבות בקשת אביו, הוא החליט לנסות להתקבל לישיבה בלוד. כשהגיעו ראובן ואביו לישיבה, סירב המשפיע, הרב שלמה חיים קסלמן, לקבל את ראובן לישיבה. ראובן מצידו הבטיח שהוא יסכים לבצע את כל מה שידרשו ממנו כדי להתקבל לישיבה, ולבסוף קיבלו הרב קסלמן והצמיד לו כ'חברותא' את הרב משה נפרסטק שישמש לו כמעין חונך.

אצל הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשלב מסוים, הרגיש ראובן שהוא זקוק לחיזוק ביהדותו ולשם כך החליט לנסוע אל הרבי. המשפיע הרב קסלמן התנה זאת בכך שר' ראובן יסיים ללמוד, ורק אז נתן אישור לנסיעה. ראובן גייס את הכסף הדרוש, באמצעות עבודה בטרקטור, ונסע לרבי למשך חצי שנה. בתקופה זו למד בישיבה ב-770.

כאשר נכנס ליחידות אצל הרבי בפעם הראשונה, שאלו הרבי אם הוא מבין במכוניות וכעבור זמן קצר שאלו לשם מה נכנס ליחידות. ר' ראובן פרץ בבכי, והשיב שלא הגיע לאמריקה אלא כדי בשביל ללמוד בישיבה ב-770 ושהוא רוצה ללמוד כמו שצריך, הרבי ענה לו: "כיוון שהוציא עניניו אל הקדושה, אם כן, תשב ותלמד ובעוד כמה חודשים נתדבר". כאשר ביקש מהרבי דרך תשובה, השיב לו הרבי: "קודם יעלה על דרך תורה ומצוות מתוך שמחה וטוב לבב, אחר כך נדבר על תשובה".

מאז זכה ר' ראובן ליחידויות נוספות רבות כשרבים מהן היו באופן לא רשמי. לפעמים עמד לאחר תפילת ערבית במקום בולט כדי שהרבי יבחין בו, והיה יוצר קשר עין עם הרבי. לעיתים כשהיה מבחין בכעין ניד ראש, או בזיק של הבנה בעיניו של הרבי, היה נכנס אל חדרו, שם היה מציע לפני הרבי שאלות שונות לגבי חייו או בסדר לימודו.

ביחידויות הוא היה מזכיר לרבי על כך שהרבי אמר לו שהוא יורה לו דרך תשובה, בו' תשרי תשמ"ב, הסביר לו הרבי לראשונה במהלך היחידות, את עניין התשובה.

השליחות בחיפה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב דונין נואם בטקס הכתרת רבני שכונת קראון הייטס, חודש תמוז תשמ"ו בזאל הגדול ב-770

לאחר חצי שנה חזר הרב דונין לארץ, לא לפני שקיבל שליחות מהרבי להמשיך בעבודתו בטרקטור במקום "שיראו אותך מה שיותר אנשים", כיוון שאז יוכל להשפיע עליהם בענייני תורה ומצוות.

נישא עם רבקה לבית משפחת זוננפלד מירושלים. לאחר נישואיו התיישב בחיפה.

ביתו היה "בית חב"ד" אמיתי, עוד לפני שהמושג הזה הפך למוסד. ביתו שבשכונת ותיקי ההסתדרות בחיפה, היה פתוח לעשרות ומאות צעירים תושבי האזור שבאו לשוחח עמו בענייני אמונה וחסידות. רבים מבעלי התשובה שעשו את צעדיהם הראשונים בעולמה של היהדות, היו מוצאים בביתו - ביתם; שם היו אוכלים, ישנים ולומדים, כאשר ה"עזר כנגדו", מרת רבקה, הייתה מקבלת את כולם במאור פנים ובסבלנות רבה.

בשעות הערב הוא היה מרבה לצאת לקיבוצים או לבסיסי צבא, שם היה משוחח בענייני השקפה וחסידות עם השומעים שהתלקטו סביבו. והוא, בשפה הפשוטה והישירה, מחוספסת, היה כובש את לבבות השומעים. הוא היה מדבר אליהם בגובה העיניים, ובעיקר - מתוך הלב.

ואכן, השפעתו על הסביבה הייתה עצומה. במשך השנים קירבו ר' ראובן ורעייתו אלפי צעירים ליהדות. מאות מהם הפכו לחסידים יראי שמים. הוא לא היסס מלהיכנס לשיחה גם עם ה"גרעינים הקשים" של השמאל. פעם אף הזמין לביתו קבוצה של צעירים מהליגה נגד כפייה דתית. היום חלקם הורים למשפחות חסידיות.

מהפכת התשובה שחולל ר' ראובן מדהימה ומעוררת השתאות. הוא עצמו העיד באמת האופיינית לו כי "אינני יודע אם קירבנו מאות או אלפים. אני חושב שזה הגיע לממדים גדולים. אינני מנהל רישום. הם פזורים היום בכל קצווי תבל. אני יודע שבכל מקום בעולם יש בעלי תשובה שלנו".

בבית משפחת דונין היה כיסא מפואר ומלכותי, מיוחד ושמור עבור הרבי. ר' ראובן לא ידע חכמות, ולאחר ששמע פעם מהרבי כי הוא יבוא יחד עם המשיח לארץ הקודש, שאלו האם יבוא גם לחיפה, והרבי השיב: אם ירצה השם, אבוא גם לחיפה, והוסיף: זה יכול להיות אפילו מחר...

כשר' ראובן חזר לחיפה, החליט שאם הרבי יבוא לעירו, בוודאי ירצה לבקר בביתו-בביתם, ועל כן צריך להכין לו כסא ראוי.

ברבות השנים עזב ר' ראובן את עבודתו בטרקטור. אחת הפעולות הראשונות שר' ראובן היה עושה עם בעלי התשובה שהתקרבו היה לשלוח אותם אל הרבי, בהסבירו כי האור הגדול שם כבר יעשה את רוב העבודה, וכך אכן היה, כפי שמעידים תלמידיו הרבים.

בשנים האחרונות עזב את חיפה והתגורר ברחובות, אך המשיך לעמוד בקשר הדוק עם העיר ותושביה, שרבים מהם נמנים על מכריו. הוא שימש כמשפיע בישיבת חב"ד רמת אביב.

פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשבת האחרונה לחייו (שהיה גם יום השנה של זוגתו רבקה - נפטרה י"א מנחם אב תשנ"ה), בתאריך י"א מנחם אב תשס"ב שהה בחיפה לרגל העלייה לתורה של נכדו, בן לחתנו הרב ירון בר זוהר. לשבת זו הגיעו בני המשפחה מכל רחבי הארץ ומחו"ל.

כדרכו מדי שבת, הוא התוועד ארוכות, ובשעה 5 אחה"צ, עם סיום ההתוועדות באולם ישיבת חב"ד, אמר לנוכחים כי הוא חש ברע והתמוטט. צוות של מד"א שהגיע למקום ניסה לבצע בו החייאה במשך 40 דקות אולם הוא השיב את נשמתו לבוראה.

בהלווייתו שהתקיימה במוצאי-השבת השתתפו המונים, בהם: כל שלוחי הרבי מאזור הצפון, רבני ערים, מנהלי מוסדות, מאות ממקורביו ובני המשפחה. נטמן לצד רעייתו בבית העלמין בחיפה.

הפצת בשורת הגאולה והגואל[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר’ ראובן דונין בהתוועדות חסידית בחנוכה

בעשור האחרון, מאז החל מבצע משיח וביתר שאת, לאחר שהרבי עודד את שירת ה"יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד". ר' ראובן, כחסיד ומקושר בכל לבו ונפשו, ידע כי זהו רצונו האמיתי של הרבי, וכך אף היה מפרסם בכל מקום. הוא עצמו ענד על דש בגדו וכובעו סמל, דגלון קטן, של משיח. אם לא די בכך, הוא אף היה מסתובב עם שקית מלאה בסמלים שכאלה ומחלק לכל מי שרק קיבל על עצמו לענוד אותם. הוא הסביר זאת באומרו כי המילה "משיח" הכתובה על ה'דגלון' מסמלת את האמונה הטהורה בה מאמין כל יהודי ללא קשר לפרטים הנוספים. "משיח - בלי פשעטלאך וסיסמאות נוספות".

בכינוס אדיר לקבלת פני משיח שהתקיים באולם הסינרמה בכ"ב אדר א' בשנת תשנ"ה, הזמין ר' ראובן את הרבי אל המעמד הנאדר בקודש[1] ואף נשא דברים אחר כך בדבר האמונה בנצחיות חייו של הרבי מלך המשיח.

ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

שהרבי יחייך[עריכה | עריכת קוד מקור]

כריכת הספר 'שהרבי יחייך' ח”א מלוקט מדברי ראובן דונין

שני הכרכים 'שהרבי יחייך' נכתבו ונערכו על ידי חנוך שחר. הספרים הם ליקוט של דברים שאמר בהזדמנויות שונות, מחולקים לפי נושאים ומובאים מפי השומעים.

כרך ראשון של הספר "שהרבי יחייך" יצא לאור ליום היארצייט של שנת ה'תשע"א והופץ על ידי חב"ד שופ. מהדורה שנייה וכרך שני יצאו לאור ליום ה' טבת תשע"ו, בהוצאת חיש.

המפיץ, בעטיפת הספר הראשון, מתאר את הספר כ"מקבץ סיפורים ופנינים שמסופרים לראשונה מפי מושפעיו ומפיקי לקחו דבר בשם אומרו. באותנטיות, מבלי לגרוע מה"פלפל" האופייני לו מביא הספר את הסיפורים שנאספו בעבודת מחקר מקיפה ומעמיקה שארכה כחמש שנים, ומהווים נכס צאן ברזל הנותן הזדמנות גם למי שלא הכיר אותו פנים, לפגוש חסיד אמתי מסור בלב ובנפש לרבי ולהוראותיו שלא עשה מעולם הנחות לעצמו ולסובבים אותו והעמיד על הרגליים דור של מושפעים".

הטרקטוריסט של הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

כריכת הספר 'הטרקטוריסט של הרבי'

הטרקטוריסט של הרבי - משפיע שסלל דרך הוא ספר המתאר את תולדות חייו, פועלו, משנתו ודרכיו של המשפיע הרב ראובן דונין. יצא לאור על ידי הוצאת מ. סופר הו"ל במגדל העמק בשנת תשס"ט.

הספר נכתב על ידי בנו הרב מנחם מענדל דונין, נערך על ידי הרב ישראל אלפנביין בסיוע הרב אסף חנוך פרומר.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

רעייתו, מרת רבקה - נפטרה י"א מנחם אב תשנ"ה, בדיוק באותו יום נפטר גם ר' ראובן שבע שנים מאוחר יותר.

אחיו

בניו
חתניו

תלמידיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים