יצחק אייזיק הרצוג: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (65 גרסאות ביניים של 19 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=הרב הראשי לישראל|אחר=פרידנט מדינת ישראל בוז'י הרצוג|ראו=[[יצחק הרצוג]]}} | |||
[[קובץ:הרצוג.JPG|שמאל|ממוזער|250px|תמונתו של הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]] מתקופת כהונתו כרב ראשי לישראל (תש"ו)]] | [[קובץ:הרצוג.JPG|שמאל|ממוזער|250px|תמונתו של הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]] מתקופת כהונתו כרב ראשי לישראל (תש"ו)]] | ||
[[קובץ:הרצוג .jpg|שמאל|ממוזער|250px| | [[קובץ:אשר קדוש מספר לרב הרצוג על הפיגוע בכפר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אייר תשט"ז [[אשר קדוש]] מספר לרב הרצוג על הפיגוע ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]] לאחר [[רצח יד החמישה|הרצח]] שאירע בבית הספר]] | ||
הרב '''יצחק אייזיק''' הלוי '''הרצוג''' ([[כ"ח כסלו]] [[תרמ"ט]]-[[י"ט תמוז]] [[תשי"ט]]) היה הרב הראשי האשכנזי מטעם הרבנות הראשית בארץ ישראל. | הרב '''יצחק אייזיק''' הלוי '''הרצוג''' ([[כ"ח כסלו]] [[תרמ"ט]] - [[י"ט תמוז]] [[תשי"ט]]) היה הרב הראשי האשכנזי בארץ.הקודש, מטעם הרבנות הראשית בארץ ישראל. | ||
==תולדות | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[כ"ח כסלו]] [[תרמ"ט]] בעיר לומז'ה שב[[פולין]] הסמוכה לגבול [[רוסיה]], לאביו הרב יואל לייב, ולאמו מרת מרים הרצוג. | נולד ב[[כ"ח כסלו]] [[תרמ"ט]] בעיר לומז'ה שב[[פולין]] הסמוכה לגבול [[רוסיה]], לאביו הרב יואל לייב, ולאמו מרת מרים הרצוג. | ||
בהיותו בגיל שמונה, בשנת [[תרנ"ז]] הוצע לאביו לכהן ברבנות העיר בלידס, ומשפחתו עברה להתגורר באנגליה. ולאחר מכן, כשהוצעה לאביו משרת רבנות ב[[פריז]] שב[[צרפת]], נדד לשם יחד עם משפחתו. | בהיותו בגיל שמונה, בשנת [[תרנ"ז]] הוצע לאביו לכהן ברבנות העיר בלידס, ומשפחתו עברה להתגורר באנגליה. ולאחר מכן, כשהוצעה לאביו משרת רבנות ב[[פריז]] שב[[צרפת]], נדד לשם יחד עם משפחתו. | ||
בשנת [[תרס"ח]] [[סמיכה|הוסמך לרבנות]] על ידי ר' יוסף שלופר, ר' | בשנת [[תרס"ח]] [[סמיכה|הוסמך לרבנות]] על ידי ר' יוסף שלופר, ר' מאיר שמחה מדווינסק, והרב יעקב דוד וילובסקי{{הערה|הרידב"ז. כיהן כרבה של סלוצק, ולאחר מכן עבר לצפת. חיבר פירוש על ה[[תלמוד ירושלמי]].}}, ורכש השכלה כללית באוניברסיטת 'סורבון' שבפריז, ובשנת [[תרע"ד]] קיבל תואר דוקטור לספרות מאוניברסיטת [[לונדון]]. | ||
עוד קודם חתונתו, בשנת [[תרע"ה]] התמנה לכהן כרב בעיירות שונות באירלנד, ולאחר שנדד ברבנות בעיירות השונות, התמנה כרבה הראשי של אירלנד, וכיהן בתפקיד זה עד שנת [[תרצ"ו]]. | עוד קודם חתונתו, בשנת [[תרע"ה]] התמנה לכהן כרב בעיירות שונות באירלנד, ולאחר שנדד ברבנות בעיירות השונות, התמנה כרבה הראשי של אירלנד, וכיהן בתפקיד זה עד שנת [[תרצ"ו]]. | ||
בשנת [[תרע"ז]] | בשנת [[תרע"ז]] [[נישואין|נשא]] את מרת שרה, בתו של הרב שמואל יצחק הילמן, חבר בבית הדין הרבני בלונדון. | ||
לאחר פטירת אביו, בשנת תרצ"ה, העלה את עצמותיו לארץ ישראל, ושהה | לאחר פטירת אביו, בשנת תרצ"ה, העלה את עצמותיו לארץ ישראל, ושהה בה במשך חודש וחצי. במהלך שהותו בארץ נפגש עם הרב [[אברהם יצחק קוק|הראי"ה קוק]], ובעקבות שידוליו עלה בשנת [[תרצ"ז]] ל[[ארץ ישראל]], ונבחר ב[[י"ז כסלו]] [[תרצ"ז]] [[הרבנות הראשית|לרב הראשי]] של ארץ ישראל כיורשו של הרב קוק, בהמלצת הרב [[איסר זלמן מלצר]] וה[[חזון איש]]{{הערה|שתמכו במינוי של הרב הרצוג ולא במינוי של הרב חרל"פ.}}. | ||
בשנת תשט"ו נערכו בחירות נוספות למשרת הרב הראשי לישראל, והרב הרצוג נבחר פעם נוספת{{הערה|ראו מכתב | בשנת [[תשט"ו]] נערכו בחירות נוספות למשרת הרב הראשי לישראל, והרב הרצוג נבחר פעם נוספת{{הערה|ראו מכתב הרבי אליו מא' דר"ח תמוז תשט"ו: "זה עתה נודעתי אשר נבחר כבוד הדרת גאונו שוב לכהונת רב ראשי, ואביע איחולי להתחדשות כהונתו שתהיה בשעה טובה ומוצלחת".}}. | ||
כיהן בתפקיד הרב האשכנזי הראשי לארץ ישראל עד לפטירתו ב[[י"ט תמוז]] [[תשי"ט]]. | כיהן בתפקיד הרב האשכנזי הראשי לארץ ישראל עד לפטירתו ב[[י"ט תמוז]] [[תשי"ט]]. | ||
| שורה 26: | שורה 28: | ||
===הצלת יהודים=== | ===הצלת יהודים=== | ||
לאחר פרוץ [[מלחמת העולם | לאחר פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], ערך מסע שידול בארצות צבאות הברית, והפעיל לחץ ציבורי על המנהיגים להגביר את המאמצים למניעת פעולותיהם של הנאצים, ולעצירה של מכונת ההשמדה. | ||
למרות אזהרות מקורביו, חזר לארץ ישראל עוד לפני סיום המלחמה, בכדי להוכיח שארץ ישראל היא המקום הבטוח ביותר. | למרות אזהרות מקורביו, חזר לארץ ישראל עוד לפני סיום המלחמה, בכדי להוכיח שארץ ישראל היא המקום הבטוח ביותר. | ||
| שורה 34: | שורה 36: | ||
מאמציו האישיים של הרב הרצוג הוכתרו בהצלחה, והוא הצליח בנידודיו להצליח למעלה מאלף ילדים שהוסתרו במנזרים ובבתי מחסה. | מאמציו האישיים של הרב הרצוג הוכתרו בהצלחה, והוא הצליח בנידודיו להצליח למעלה מאלף ילדים שהוסתרו במנזרים ובבתי מחסה. | ||
בהמשך המסע בדרך חזרה לישראל, הגיע הרב הרצוג | בהמשך המסע בדרך חזרה לישראל, הגיע הרב הרצוג ל[[צרפת]], שם נפגש עם נשיא צרפת, והצליח לקבל אישור לכניסתם של חמשת אלפים יהודים לצרפת. | ||
===מכון 'יד הרב הרצוג'=== | ===מכון 'יד הרב הרצוג'=== | ||
בשנת [[תש"ב]] הקים את המוסדות "[[אנציקלופדיה תלמודית]]" ו"מכון התלמוד הישראלי". | בשנת [[תש"ב]] הקים את המוסדות "[[אנציקלופדיה תלמודית]]" ו"מכון התלמוד הישראלי". | ||
לאחר פטירתו, אוחדו שני מפעלים אלו, ונקראו על שמו: "מכון יד הרב הרצוג". | לאחר פטירתו, אוחדו שני מפעלים אלו, ונקראו על שמו: "מכון יד הרב הרצוג". | ||
| שורה 50: | שורה 52: | ||
==קשריו עם רבותינו נשיאינו== | ==קשריו עם רבותינו נשיאינו== | ||
===אדמו"ר הרש"ב=== | ===אדמו"ר הרש"ב=== | ||
באחת ממסעותיו של [[אדמו"ר הרש"ב]] לצורכי מרפא, נסע למענטון שבצרפת, והתעכב בפריז, שם ביקר אצל רב העיר, אביו של הרב הרצוג. כשחזר מביקורו במעיינות המרפא, סיפר אדמו"ר הרש"ב לבנו אדמו"ר הריי"צ את קורותיו בעת נסיעתו, והעיד על הרב הרצוג שהיה אז בחור צעיר לימים: | באחת ממסעותיו של [[אדמו"ר הרש"ב]] לצורכי מרפא, נסע למענטון שבצרפת, והתעכב בפריז, שם ביקר אצל רב העיר, אביו של הרב הרצוג. כשחזר מביקורו במעיינות המרפא, סיפר [[אדמו"ר הרש"ב]] לבנו אדמו"ר הריי"צ את קורותיו בעת נסיעתו, והעיד על הרב הרצוג שהיה אז בחור צעיר לימים: "התענגתי להכיר את הרב הגאון הרצוג הצעיר, והוא אַ ריינער [=נקי] תלמיד חכם, ובשעת שיחתי עמו ראיתי שמלבד גדולתו בתורה הוא בקי גם בחכמות ושפות, ועלה ברעיוני המאמר 'אין דברי תורה מקבלין טומאה', און דאס רוף איך אַ ריינער תלמיד חכם [=ואת זה אני קורא 'תלמיד חכם נקי']"{{הערה|נדפס ב[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק ה', אגרת מכ"ד אדר תש"א.}}. | ||
באותה הזדמנות אדמו"ר הרש"ב השווה את עיסוקו של הרב הרצוג בחכמות חיצוניות לעיסוקם של הרמב"ם | באותה הזדמנות [[אדמו"ר הרש"ב]] השווה את עיסוקו של הרב הרצוג בחכמות חיצוניות לעיסוקם של [[הרמב"ם]] ו[[הרמב"ן]] שעסקו אף הם בלימוד חכמות אלו, והתבטא, שאף שבדרך כלל אין ללמוד חכמות חיצוניות הואיל והן מטמאות את קדושת התורה, הרי שמי שיראת חטאו קודמת לחכמתו, הרי דברי התורה שלו דוחין את טומאת החכמות החיצוניות. | ||
===אדמו"ר הריי"צ=== | ===אדמו"ר הריי"צ=== | ||
בשנת תרצ"ז התמנה הרב הרצוג למשרת הרב הראשי לישראל, ואדמו"ר הריי"צ שיגר אליו מכתב ברכה, בו הכתיר אותו בתוארים: "הרב הגאון, מפורסם לשם תהילה ותפארת בתוככי גאוני יעקב מחזיקי הדת ועסקני הכלל, בעל מידות תרומיות, החכם הנודע, איש ירא אלוקים, מורנו הרב יצחק אייזיק שליט"א הרצוג". | בשנת [[תרצ"ז]] התמנה הרב הרצוג למשרת הרב הראשי לישראל, ואדמו"ר הריי"צ שיגר אליו מכתב ברכה, בו הכתיר אותו בתוארים: "הרב הגאון, מפורסם לשם תהילה ותפארת בתוככי גאוני יעקב מחזיקי הדת ועסקני הכלל, בעל מידות תרומיות, החכם הנודע, איש ירא אלוקים, מורנו הרב יצחק אייזיק שליט"א הרצוג". | ||
גם הרב הרצוג העריך עד למאוד את אדמו"ר הריי"צ, ופנה אליו בתארים מפליגים, ושלח אליו את ספריו וחיבוריו. באחד המכתבים התבטא כלפי אדמו"ר הריי"צ: "ידיד ה', אדמו"ר כ"ק גאון ישראל ותפארתו, עמוד הימני לתורה וליראה, מגזע אראלים וישישים, כבוד קדושת תורתו, מרן יוסף יצחק שניאורסון שליט"א". | גם הרב הרצוג העריך עד למאוד את אדמו"ר הריי"צ, ופנה אליו בתארים מפליגים, ושלח אליו את ספריו וחיבוריו. באחד המכתבים התבטא כלפי אדמו"ר הריי"צ: "ידיד ה', אדמו"ר כ"ק גאון ישראל ותפארתו, עמוד הימני לתורה וליראה, מגזע אראלים וישישים, כבוד קדושת תורתו, מרן יוסף יצחק שניאורסון שליט"א". | ||
אדמו"ר הריי"צ עמד בקשרי מכתבים לעיתים קרובות עם הרב הרצוג, ופעל איתו רבות בעסקנות הכלל. בין הנושאים בהם פעלו יחדיו: השגת [[סרטיפיקטים|אישורי עליה]] מהבריטים ליהודים שומרי תורה ומצוות{{הערה|האישורים היו נמסרים בדרך כלל בכמות זעומה לסוכנות היהודית, | אדמו"ר הריי"צ עמד בקשרי מכתבים לעיתים קרובות עם הרב הרצוג, ופעל איתו רבות בעסקנות הכלל. בין הנושאים בהם פעלו יחדיו: השגת [[סרטיפיקטים|אישורי עליה]] מהבריטים ליהודים שומרי תורה ומצוות{{הערה|האישורים היו נמסרים בדרך כלל בכמות זעומה לסוכנות היהודית, שהייתה מעבירה אותם לציונים אדוקים, ואנשים שומרי תורה ומצווה היו מתקשים בהשגת אישורי עליה. להרחבה - ראו אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ מתאריכים; ט"ו [[אייר]] תרצ"ז, כ"א טבת ת"ש, א' [[אייר]] ת"ש, כ"ז טבת תש"ג, ועוד.}}, התנגדות להימום בהמות לפני השחיטה{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ט"ו [[אייר]] תרצ"ז.}}, תעמולה לעידוד השמירה על טהרת המשפחה{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ י"א טבת תרח"ץ.}}, עזרה בעניני שמירת הדת ליהודי רוסיה{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, כ"ז [[מנחם אב]] תש"א.}}, הצלת [[ילדי טהרן]]{{הערה|ילדים ניצולי [[שואה]] שהועברו לאחריות הסכונות היהודית שניסתה לנתק אותם מהמורשת היהודית, ולהנחיל להם ערכים של ציוניות וחלוציות במקום שמירת התורה והמצוות. להרחבה, ראו כתבתותיו של ר' [[שניאור זלמן ברגר]] ב[[שבועון בית משיח]] גליון 663 ו-664.}}, והצלת העסקן החסידי הרב [[מרדכי דובין]]{{הערה|הרב דובין היה חבר הקונגרס במדינת לטביה, וניצל את מעמדו לסיוע ליהודי [[רוסיה]] על ידי הפעלת לחצים. כאשר הרוסים השתלטו על לטביה, עצרו את הרב דובין והחלו לענות אותו. להרחבה - ראו אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כ"ג [[אלול]] תש"ח.}}. | ||
ביום ראשון של חג השבועות תש"ט שהה הרב הרצוג בניו-יורק, ונכנס ל[[יחידות]] אצל אדמו"ר הריי"צ, ודיבר עמו בעניני עסקנות הכלל, ושבוע לאחר מכן גם נפגש עם [[הרבי | ביום ראשון של [[חג השבועות]] [[תש"ט]] שהה הרב הרצוג בניו-יורק, ונכנס ל[[יחידות]] אצל אדמו"ר הריי"צ, ודיבר עמו בעניני עסקנות הכלל, ושבוע לאחר מכן גם נפגש עם [[הרבי]], שהיה אז מנהל ארגוני הפועל של מרכז חב"ד. | ||
לקראת המשך נסיעתו נפגשו עמו | לקראת המשך נסיעתו נפגשו עמו המנהלים של ארגון [[שיעורי לימודי הדת]] והעניקו לו עוגה מעוטרת עם כיתוב מיוחד של "צאתכם לשלום". | ||
בהמשך נסיעתו נפגש עם אנ"ש בפריז, שם מסר לפניהם את רשמיו מהביקור, והעיד על אדמו"ר הריי"צ שראשו צלול וחד, וההספק שהוא מספיק ביום אחד, עולה עשרת מונים על רמת ההספקים וההשגים של כל אדם אחר. | בהמשך נסיעתו נפגש עם אנ"ש בפריז, שם מסר לפניהם את רשמיו מהביקור, והעיד על אדמו"ר הריי"צ שראשו צלול וחד, וההספק שהוא מספיק ביום אחד, עולה עשרת מונים על רמת ההספקים וההשגים של כל אדם אחר. | ||
===הרבי | ===הרבי=== | ||
[[קובץ:כתב_יד_הרצוג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אחד ממכתביו הרבים של הרב הרצוג לרבי: לכ"ק הרה"ג המפורסם לשם ולתהילה בכל תפ"י [= תפוצות ישראל] צדיק ונשגב בנן של קדושים אוצר תורה יראה וחכמה כקש" | [[קובץ:כתב_יד_הרצוג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אחד ממכתביו הרבים של הרב הרצוג לרבי: לכ"ק הרה"ג המפורסם לשם ולתהילה בכל תפ"י [= תפוצות ישראל] צדיק ונשגב בנן של קדושים אוצר תורה יראה וחכמה כקש"ת מנחם מענדיל שניאורסון שליט"א אדמו"ר מליובאוויץ]] | ||
מלבד פגישתו של הרב הרצוג עם הרבי עוד קודם הנשיאות, בעת ביקורו אצל אדמו"ר הריי"צ בשנת תש"ט, התקיימו חילופי מכתבים נוספים בין הרבי והרב הרצוג בנושאים שונים, כגון האיסור בנסיעת אוניות ישראליות בשבת{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/13/4580 אגרות קודש | מלבד פגישתו של הרב הרצוג עם הרבי עוד קודם הנשיאות, בעת ביקורו אצל אדמו"ר הריי"צ בשנת תש"ט, התקיימו חילופי מכתבים נוספים בין הרבי והרב הרצוג בנושאים שונים, כגון האיסור בנסיעת אוניות ישראליות בשבת{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/13/4580 אגרות קודש הרבי חי"ג, אגרת ד' תקפ].}}, ביטול הסתירות המדומות בין קביעות התורה לגילויי המדע{{הערה|אגרות קודש הרבי, ד' [[סיוון]] תשט"ז. במכתב הרב הרצוג מבקש את עזרת הרבי בעיסוק בשאלות אלו, ומבקש מהרבי לשלוח לו את כתביו בנושא}}, ושיתוף פעולה בנוגע לנתינת יחס שלילי למוסדות קונסרבטיביים{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/13/4580 אגרות קודש הרבי, ח' [[אייר]] תשט"ז].}}. | ||
כאשר הרבי קיבל על עצמו את שרביט הנשיאות, שלח אליו הרב הרצוג מברק ברכה: {{ציטוטון|יהי נועם השם על ידידי כבוד קדושתו, ובמהרה נזכה כולנו לתשועת ישראל כולה ולגאולה השלימה אמן}}{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=551 על פי עדותו של נכדו] הרב הרצוג היה הראשון ששלח מברק לחסידים בו הביע את דעתו כי הרבי הוא זה שראוי לירש את הנהגת החסידים כיורשו של אדמו"ר הריי"צ.}}. | כאשר הרבי קיבל על עצמו את שרביט הנשיאות, שלח אליו הרב הרצוג מברק ברכה: {{ציטוטון|יהי נועם השם על ידידי כבוד קדושתו, ובמהרה נזכה כולנו לתשועת ישראל כולה ולגאולה השלימה אמן}}{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=551 על פי עדותו של נכדו] הרב הרצוג היה הראשון ששלח מברק לחסידים בו הביע את דעתו כי הרבי הוא זה שראוי לירש את הנהגת החסידים כיורשו של אדמו"ר הריי"צ.}}. | ||
לאחר סבב הבחירות שנערך בשנת תשט"ז בה נבחר הרב הרצוג להמשיך ולכהן במשרת הרב הראשי, שיגר לו הרבי מכתב ברכה, בו הביע את איחוליו להתחדשות כהונתו{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר שליט"א, ל' | לאחר סבב הבחירות שנערך בשנת [[תשט"ז]] בה נבחר הרב הרצוג להמשיך ולכהן במשרת הרב הראשי, שיגר לו הרבי מכתב ברכה, בו הביע את איחוליו להתחדשות כהונתו{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר שליט"א, ל' [[סיוון]] תשט"ו.}}. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*חיים הרצוג - | *בנו, חיים הרצוג - ה[[פרזידנט]] השישי של [[מדינת ישראל]]. | ||
*יעקב הרצוג - | *בנו, יעקב הרצוג - אלוף בצה"ל ומנכ"ל משרד ראש הממשלה. | ||
*נכדו, [[יצחק הרצוג]] - ה[[פרזידנט]] האחד-עשר של [[מדינת ישראל]]. | |||
*נכדו, מיכאל הרצוג - שגריר ישראל בארצות הברית. | |||
==חיבוריו== | ==חיבוריו== | ||
| שורה 92: | שורה 96: | ||
*[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?167438& משואה ליצחק א'] - קובץ זכרון לרגל שנת החמישים לפטירתו. | *[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?167438& משואה ליצחק א'] - קובץ זכרון לרגל שנת החמישים לפטירתו. | ||
*[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?167439& משואה ליצחק ב'] - מאמרים שנאמרו בכנס הזכרון, ומאמרים נוספים על פעילותו ותולדות חייו. | *[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?167439& משואה ליצחק ב'] - מאמרים שנאמרו בכנס הזכרון, ומאמרים נוספים על פעילותו ותולדות חייו. | ||
{{בית|שמואל קראוס|רמז נבואי מרבי לרבי|235|36-40|תשנ"ט}} | |||
*מכון באהלי צדיקים, ספר '''בסוד שיח''' ע' 143-145. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http:// | *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74418 סקירת הדיון ההלכתי בין הרבי לרב הרצוג על איסור נסיעת אוניות ישראליות בשבת] {{אינפו}} | ||
{{סדרה|הקודם=הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]]|הבא=הרב [[איסר יהודה אונטרמן]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי האשכנזי]]|שנה=[[י"ז כסלו]] - [[תרצ"ז]] - [[י"ט תמוז]] - [[תשי"ט]]}} | |||
{{אחרונים}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:הרצוג, יצחק אייזיק}} | |||
[[קטגוריה:רבנים ראשיים לישראל]] | [[קטגוריה:רבנים ראשיים לישראל]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אחרונים]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ט]] | |||
גרסה אחרונה מ־08:04, 25 ביוני 2023
הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג (כ"ח כסלו תרמ"ט - י"ט תמוז תשי"ט) היה הרב הראשי האשכנזי בארץ.הקודש, מטעם הרבנות הראשית בארץ ישראל.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בכ"ח כסלו תרמ"ט בעיר לומז'ה שבפולין הסמוכה לגבול רוסיה, לאביו הרב יואל לייב, ולאמו מרת מרים הרצוג.
בהיותו בגיל שמונה, בשנת תרנ"ז הוצע לאביו לכהן ברבנות העיר בלידס, ומשפחתו עברה להתגורר באנגליה. ולאחר מכן, כשהוצעה לאביו משרת רבנות בפריז שבצרפת, נדד לשם יחד עם משפחתו.
בשנת תרס"ח הוסמך לרבנות על ידי ר' יוסף שלופר, ר' מאיר שמחה מדווינסק, והרב יעקב דוד וילובסקי[1], ורכש השכלה כללית באוניברסיטת 'סורבון' שבפריז, ובשנת תרע"ד קיבל תואר דוקטור לספרות מאוניברסיטת לונדון.
עוד קודם חתונתו, בשנת תרע"ה התמנה לכהן כרב בעיירות שונות באירלנד, ולאחר שנדד ברבנות בעיירות השונות, התמנה כרבה הראשי של אירלנד, וכיהן בתפקיד זה עד שנת תרצ"ו.
בשנת תרע"ז נשא את מרת שרה, בתו של הרב שמואל יצחק הילמן, חבר בבית הדין הרבני בלונדון.
לאחר פטירת אביו, בשנת תרצ"ה, העלה את עצמותיו לארץ ישראל, ושהה בה במשך חודש וחצי. במהלך שהותו בארץ נפגש עם הרב הראי"ה קוק, ובעקבות שידוליו עלה בשנת תרצ"ז לארץ ישראל, ונבחר בי"ז כסלו תרצ"ז לרב הראשי של ארץ ישראל כיורשו של הרב קוק, בהמלצת הרב איסר זלמן מלצר והחזון איש[2].
בשנת תשט"ו נערכו בחירות נוספות למשרת הרב הראשי לישראל, והרב הרצוג נבחר פעם נוספת[3].
כיהן בתפקיד הרב האשכנזי הראשי לארץ ישראל עד לפטירתו בי"ט תמוז תשי"ט.
פעילות ציבורית[עריכה | עריכת קוד מקור]
ועד הישיבות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת ת"ש הקים ארגון גג שיאחד את כל הישיבות הגבוהות בארץ ישראל, ונבחר לעמוד בראשו.
הצלת יהודים[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, ערך מסע שידול בארצות צבאות הברית, והפעיל לחץ ציבורי על המנהיגים להגביר את המאמצים למניעת פעולותיהם של הנאצים, ולעצירה של מכונת ההשמדה.
למרות אזהרות מקורביו, חזר לארץ ישראל עוד לפני סיום המלחמה, בכדי להוכיח שארץ ישראל היא המקום הבטוח ביותר.
עם סיום המלחמה, בשנת תש"ו ערך מסע הצלה נוסף, בו שיכנע יהודים לעלות לארץ ישראל, ונפגש עם מדינאים ואישים בעלי השפעה, על מנת להוציא מהמנזרים את הילדים שהוסרתו שם בשנות השואה. משראה שבקשותיו לא נענות, החל לעבור ממנזר למנזר, על מנת להציל כמה שיותר ילדים יהודיים[4].
מאמציו האישיים של הרב הרצוג הוכתרו בהצלחה, והוא הצליח בנידודיו להצליח למעלה מאלף ילדים שהוסתרו במנזרים ובבתי מחסה.
בהמשך המסע בדרך חזרה לישראל, הגיע הרב הרצוג לצרפת, שם נפגש עם נשיא צרפת, והצליח לקבל אישור לכניסתם של חמשת אלפים יהודים לצרפת.
מכון 'יד הרב הרצוג'[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תש"ב הקים את המוסדות "אנציקלופדיה תלמודית" ו"מכון התלמוד הישראלי".
לאחר פטירתו, אוחדו שני מפעלים אלו, ונקראו על שמו: "מכון יד הרב הרצוג".
תחת המכון פועלת מערכת ההוצאה לאור של האנציקלופדיה תלמודית, וכן הוצאה לאור מחודשת של התלמוד בבלי על פי השוואת כתבי יד מדוייקים.
כאשר הוקמה הספרית הממוחשבת 'אוצר החכמה', ספריית המכון היוותה את הבסיס לסריקת עשרות אלפי ספרים נדירים, שהוכנסו ראשונה למאגר.
בנין הרבנות הראשית[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר בחירתו (בשנת תשט"ו) לכהונת הרב הראשי, יזם את הקמתו של מבנה 'היכל שלמה', שיועד לצרכי הרבנות הראשית, ואף פעל להשגת המימון להקמת הבנין.
קשריו עם רבותינו נשיאינו[עריכה | עריכת קוד מקור]
אדמו"ר הרש"ב[עריכה | עריכת קוד מקור]
באחת ממסעותיו של אדמו"ר הרש"ב לצורכי מרפא, נסע למענטון שבצרפת, והתעכב בפריז, שם ביקר אצל רב העיר, אביו של הרב הרצוג. כשחזר מביקורו במעיינות המרפא, סיפר אדמו"ר הרש"ב לבנו אדמו"ר הריי"צ את קורותיו בעת נסיעתו, והעיד על הרב הרצוג שהיה אז בחור צעיר לימים: "התענגתי להכיר את הרב הגאון הרצוג הצעיר, והוא אַ ריינער [=נקי] תלמיד חכם, ובשעת שיחתי עמו ראיתי שמלבד גדולתו בתורה הוא בקי גם בחכמות ושפות, ועלה ברעיוני המאמר 'אין דברי תורה מקבלין טומאה', און דאס רוף איך אַ ריינער תלמיד חכם [=ואת זה אני קורא 'תלמיד חכם נקי']"[5].
באותה הזדמנות אדמו"ר הרש"ב השווה את עיסוקו של הרב הרצוג בחכמות חיצוניות לעיסוקם של הרמב"ם והרמב"ן שעסקו אף הם בלימוד חכמות אלו, והתבטא, שאף שבדרך כלל אין ללמוד חכמות חיצוניות הואיל והן מטמאות את קדושת התורה, הרי שמי שיראת חטאו קודמת לחכמתו, הרי דברי התורה שלו דוחין את טומאת החכמות החיצוניות.
אדמו"ר הריי"צ[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תרצ"ז התמנה הרב הרצוג למשרת הרב הראשי לישראל, ואדמו"ר הריי"צ שיגר אליו מכתב ברכה, בו הכתיר אותו בתוארים: "הרב הגאון, מפורסם לשם תהילה ותפארת בתוככי גאוני יעקב מחזיקי הדת ועסקני הכלל, בעל מידות תרומיות, החכם הנודע, איש ירא אלוקים, מורנו הרב יצחק אייזיק שליט"א הרצוג".
גם הרב הרצוג העריך עד למאוד את אדמו"ר הריי"צ, ופנה אליו בתארים מפליגים, ושלח אליו את ספריו וחיבוריו. באחד המכתבים התבטא כלפי אדמו"ר הריי"צ: "ידיד ה', אדמו"ר כ"ק גאון ישראל ותפארתו, עמוד הימני לתורה וליראה, מגזע אראלים וישישים, כבוד קדושת תורתו, מרן יוסף יצחק שניאורסון שליט"א".
אדמו"ר הריי"צ עמד בקשרי מכתבים לעיתים קרובות עם הרב הרצוג, ופעל איתו רבות בעסקנות הכלל. בין הנושאים בהם פעלו יחדיו: השגת אישורי עליה מהבריטים ליהודים שומרי תורה ומצוות[6], התנגדות להימום בהמות לפני השחיטה[7], תעמולה לעידוד השמירה על טהרת המשפחה[8], עזרה בעניני שמירת הדת ליהודי רוסיה[9], הצלת ילדי טהרן[10], והצלת העסקן החסידי הרב מרדכי דובין[11].
ביום ראשון של חג השבועות תש"ט שהה הרב הרצוג בניו-יורק, ונכנס ליחידות אצל אדמו"ר הריי"צ, ודיבר עמו בעניני עסקנות הכלל, ושבוע לאחר מכן גם נפגש עם הרבי, שהיה אז מנהל ארגוני הפועל של מרכז חב"ד.
לקראת המשך נסיעתו נפגשו עמו המנהלים של ארגון שיעורי לימודי הדת והעניקו לו עוגה מעוטרת עם כיתוב מיוחד של "צאתכם לשלום".
בהמשך נסיעתו נפגש עם אנ"ש בפריז, שם מסר לפניהם את רשמיו מהביקור, והעיד על אדמו"ר הריי"צ שראשו צלול וחד, וההספק שהוא מספיק ביום אחד, עולה עשרת מונים על רמת ההספקים וההשגים של כל אדם אחר.
הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
מלבד פגישתו של הרב הרצוג עם הרבי עוד קודם הנשיאות, בעת ביקורו אצל אדמו"ר הריי"צ בשנת תש"ט, התקיימו חילופי מכתבים נוספים בין הרבי והרב הרצוג בנושאים שונים, כגון האיסור בנסיעת אוניות ישראליות בשבת[12], ביטול הסתירות המדומות בין קביעות התורה לגילויי המדע[13], ושיתוף פעולה בנוגע לנתינת יחס שלילי למוסדות קונסרבטיביים[14].
כאשר הרבי קיבל על עצמו את שרביט הנשיאות, שלח אליו הרב הרצוג מברק ברכה: "יהי נועם השם על ידידי כבוד קדושתו, ובמהרה נזכה כולנו לתשועת ישראל כולה ולגאולה השלימה אמן"[15].
לאחר סבב הבחירות שנערך בשנת תשט"ז בה נבחר הרב הרצוג להמשיך ולכהן במשרת הרב הראשי, שיגר לו הרבי מכתב ברכה, בו הביע את איחוליו להתחדשות כהונתו[16].
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, חיים הרצוג - הפרזידנט השישי של מדינת ישראל.
- בנו, יעקב הרצוג - אלוף בצה"ל ומנכ"ל משרד ראש הממשלה.
- נכדו, יצחק הרצוג - הפרזידנט האחד-עשר של מדינת ישראל.
- נכדו, מיכאל הרצוג - שגריר ישראל בארצות הברית.
חיבוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שו"ת היכל יצחק.
- כתבים ופסקים.
- תורת האהל.
- תחוקה לישראל (שלושה כרכים).
- יהדות, חוק ומוסר (תרגום מאנגלית, בהוצאת מכון 'יד הרב הרצוג').
- מחקר מדעי בנושא חלזונות התכלת[17].
- נוסח התפילה לשלום המדינה.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- כתבתו של גרשון נוף - שבועון בית משיח, גליון 702, עמוד 36.
- משואה ליצחק א' - קובץ זכרון לרגל שנת החמישים לפטירתו.
- משואה ליצחק ב' - מאמרים שנאמרו בכנס הזכרון, ומאמרים נוספים על פעילותו ותולדות חייו.
- שמואל קראוס, רמז נבואי מרבי לרבי, שבועון בית משיח, גיליון 235 עמוד 36-40 (תשנ"ט)
- מכון באהלי צדיקים, ספר בסוד שיח ע' 143-145.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
| הקודם: הרב אברהם יצחק הכהן קוק |
הרב הראשי האשכנזי י"ז כסלו - תרצ"ז - י"ט תמוז - תשי"ט |
הבא: הרב איסר יהודה אונטרמן |
הערות שוליים
- ↑ הרידב"ז. כיהן כרבה של סלוצק, ולאחר מכן עבר לצפת. חיבר פירוש על התלמוד ירושלמי.
- ↑ שתמכו במינוי של הרב הרצוג ולא במינוי של הרב חרל"פ.
- ↑ ראו מכתב הרבי אליו מא' דר"ח תמוז תשט"ו: "זה עתה נודעתי אשר נבחר כבוד הדרת גאונו שוב לכהונת רב ראשי, ואביע איחולי להתחדשות כהונתו שתהיה בשעה טובה ומוצלחת".
- ↑ במהלך מאמציו נפגש גם עם האפיפיור, על מנת לשכנעו שיורה לאנשיו לשחרר את הילדים היהודיים מן המנזר. הפגישה נכשלה, ולאחר שיצא מהפגישה מיהר הרב הרצוג לטבול במקוה טהרה.
- ↑ נדפס באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ה', אגרת מכ"ד אדר תש"א.
- ↑ האישורים היו נמסרים בדרך כלל בכמות זעומה לסוכנות היהודית, שהייתה מעבירה אותם לציונים אדוקים, ואנשים שומרי תורה ומצווה היו מתקשים בהשגת אישורי עליה. להרחבה - ראו אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ מתאריכים; ט"ו אייר תרצ"ז, כ"א טבת ת"ש, א' אייר ת"ש, כ"ז טבת תש"ג, ועוד.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ט"ו אייר תרצ"ז.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ י"א טבת תרח"ץ.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, כ"ז מנחם אב תש"א.
- ↑ ילדים ניצולי שואה שהועברו לאחריות הסכונות היהודית שניסתה לנתק אותם מהמורשת היהודית, ולהנחיל להם ערכים של ציוניות וחלוציות במקום שמירת התורה והמצוות. להרחבה, ראו כתבתותיו של ר' שניאור זלמן ברגר בשבועון בית משיח גליון 663 ו-664.
- ↑ הרב דובין היה חבר הקונגרס במדינת לטביה, וניצל את מעמדו לסיוע ליהודי רוסיה על ידי הפעלת לחצים. כאשר הרוסים השתלטו על לטביה, עצרו את הרב דובין והחלו לענות אותו. להרחבה - ראו אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כ"ג אלול תש"ח.
- ↑ אגרות קודש הרבי חי"ג, אגרת ד' תקפ.
- ↑ אגרות קודש הרבי, ד' סיוון תשט"ז. במכתב הרב הרצוג מבקש את עזרת הרבי בעיסוק בשאלות אלו, ומבקש מהרבי לשלוח לו את כתביו בנושא
- ↑ אגרות קודש הרבי, ח' אייר תשט"ז.
- ↑ על פי עדותו של נכדו הרב הרצוג היה הראשון ששלח מברק לחסידים בו הביע את דעתו כי הרבי הוא זה שראוי לירש את הנהגת החסידים כיורשו של אדמו"ר הריי"צ.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר שליט"א, ל' סיוון תשט"ו.
- ↑ מחקר עליו קיבל תואר דוקטור לספרות מאונברסיטת סורבון שבפריז.