![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
אלתר אליהו פרידמן: הבדלים בין גרסאות בדף
←לקריאה נוספת: תוכן תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
תיקון קישור תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה חזותית |
||
| (12 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[ח' מנחם אב]]{{הערה|כאשר נכנס לרבי ליחידות בקשר עם יום ההולדת שאל אותו הרבי האם התאריך שכתב בפתק הוא ח' אב או כ' אב. הרב פרידמן | נולד ב[[ח' מנחם אב]]{{הערה|כאשר נכנס לרבי ליחידות בקשר עם יום ההולדת שאל אותו הרבי האם התאריך שכתב בפתק הוא ח' אב או כ' אב. הרב פרידמן ראו בזה מעין נבואה ונתינת כח לעיסוקו בהפצת ועריכת תורת אביו של הרבי, ר' לוי יצחק שניאורסון, שיום ההילולא שלו חל בכ' מנחם אב.}} [[תשי"א]] בשכונת [[קראון הייטס]] שב[[ניו יורק]] לאביו ר' [[יעקב משה פרידמן]]. | ||
בשנת [[תשל"א]] נשלח על ידי [[הרבי]] ל[[אוסטרליה]] בקבוצה השלישית של [[התלמידים השלוחים]] ל[[ישיבה גדולה]] ב[[מלבורן]]. | בשנת [[תשל"א]] נשלח על ידי [[הרבי]] ל[[אוסטרליה]] בקבוצה השלישית של [[התלמידים השלוחים]] ל[[ישיבה גדולה]] ב[[מלבורן]]. | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
בשנת [[תש"ע]] נבחר הרב פרידמן לכהן כחבר בועדת השופטים של פרס הספרות החב"די, שעל ידי [[ספריית אש"ל]] ב[[כפר חב"ד]]. | בשנת [[תש"ע]] נבחר הרב פרידמן לכהן כחבר בועדת השופטים של פרס הספרות החב"די, שעל ידי [[ספריית אש"ל]] ב[[כפר חב"ד]]. | ||
בשנת [[תשפ"ה]] הצטרף לועד ההנהלה המורחב של ישיבת [[משתמש:תנא קמא חחח/בית מנחם מענדל צפת|בית מנחם מענדל צפת]]. | |||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
| שורה 21: | שורה 23: | ||
מספריו: | מספריו: | ||
* '''אוצר פתגמי חב"ד''' - [[פתגם חסידי|פתגמים חסידיים]] ערוכים ומקוטלגים לפי נושאים (מתוך מדור קבוע שהתפרסם ב[[שבועון כפר חב"ד]]), שני חלקים. | * '''[[אוצר פתגמי חב"ד]]''' - [[פתגם חסידי|פתגמים חסידיים]] ערוכים ומקוטלגים לפי נושאים (מתוך מדור קבוע שהתפרסם ב[[שבועון כפר חב"ד]]), שני חלקים. | ||
* '''אם בישראל''' - תולדות חייה של [[הרבנית חנה]], אמו של הרבי. | * '''אם בישראל''' - תולדות חייה של [[הרבנית חנה]], אמו של הרבי. | ||
* '''ביאורים לפירוש רש"י על התורה''' - ליקוט מתורתו של הרבי בפירושי [[רש"י]] על ה[[תורה]]. | * '''ביאורים לפירוש רש"י על התורה''' - ליקוט מתורתו של הרבי בפירושי [[רש"י]] על ה[[תורה]]. | ||
| שורה 35: | שורה 37: | ||
* '''רזא דשבת'''. | * '''רזא דשבת'''. | ||
* '''כי קדוש היום''' - ראש השנה לאור תורת חב"ד, ערב ראש השנה תשע"ז. | * '''כי קדוש היום''' - ראש השנה לאור תורת חב"ד, ערב ראש השנה תשע"ז. | ||
* '''Days of Awe, Days of Joy''' - תובנות חסידיות על חגי חודש תשרי. | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
* בנו, הרב יוסף יצחק, משלוחי הרבי | * בנו, הרב [[יוסף יצחק פרידמן (אשדוד)|יוסף יצחק פרידמן]], משלוחי הרבי ב[[אשדוד]] | ||
* בנו, הרב מיכאל פרידמן, משלוחי הרבי | * בנו, הרב מיכאל פרידמן, משלוחי הרבי ב[[אור יהודה]]. | ||
* בנו, ר' [[שמחה פרידמן]] - זמר חסידי, לוד | * בנו, ר' [[שמחה פרידמן]] - זמר חסידי, [[לוד]] | ||
* בנו, הרב יהודה לביא פרידמן, | * בנו, הרב יהודה לביא פרידמן, [[ירושלים]] | ||
* | * בתו, חנה פרידמן, ירושלים | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*[[שלום מגידמן]], '''חכם הרזים''', שבועון כפר חב"ד גליון 1870 עמוד 25 | *[[שלום מגידמן]], '''חכם הרזים''', שבועון כפר חב"ד גליון 1870 עמוד 25 | ||
*'''[https://col.org.il/news/143141 זה ח' או כ'?]...''', בתוך פרוייקט 'בקודש, עם הרבי לבד', שבועון כפר חב"ד גליון 1954 עמוד 38 | *'''[https://col.org.il/news/143141 זה ח' או כ'?]...''', בתוך פרוייקט 'בקודש, עם הרבי לבד', שבועון כפר חב"ד גליון 1954 עמוד 38 | ||
{{שלוחי הרבי לארץ הקודש}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:פרידמן, אלתר אליהו}} | {{מיון רגיל:פרידמן, אלתר אליהו}} | ||
| שורה 56: | שורה 59: | ||
[[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב"ד]] | [[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]] | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]] | ||
[[קטגוריה:משפחת פרידמן (1)]] | |||
גרסה אחרונה מ־21:29, 24 בנובמבר 2025
הרב אלתר אליהו הכהן פרידמן (יליד שנת תשי"א, 1951), הוא משלוחי הרבי לארץ הקודש בעיר הקודש צפת. מחבר ספרים נודע, ומשמש כמשפיע בקהילת חב"ד צפת.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בח' מנחם אב[1] תשי"א בשכונת קראון הייטס שבניו יורק לאביו ר' יעקב משה פרידמן.
בשנת תשל"א נשלח על ידי הרבי לאוסטרליה בקבוצה השלישית של התלמידים השלוחים לישיבה גדולה במלבורן.
בצעירותו, היה חבר בועד הנחות התמימים וכתב הנחות מההתוועדויות של הרבי.
לאחר שהשלים את חוק לימודיו במוסדות החינוך שבקראון הייטס, התחתן הרב פרידמן עם רעייתו לאה לבית רסקין (בתו של השוחט ובודק ר' יהושע רסקין מלונדון).
בשנת תשל"ו, הצטרף הרב פרידמן וזוגתו לקבוצת השלוחים שנשלחה על ידי הרבי לארץ הקודש, ועבר להתגורר בעיר הקודש צפת.
הרב פרידמן ניחן בכשרון כתיבה, ובמשך השנים נטל חלק פעיל בהוצאה לאור ובעריכתו של שבועון כפר חב"ד, עורך את המדור "פתגמים קצרים מדא"ח", העוסק בפתגמי רבותינו נשיאינו בקשר עם פרשת השבוע או בנושא נבחר אחר. את שם המדור שלו קבע הרבי בעצמו.
בשנת תש"ע נבחר הרב פרידמן לכהן כחבר בועדת השופטים של פרס הספרות החב"די, שעל ידי ספריית אש"ל בכפר חב"ד.
בשנת תשפ"ה הצטרף לועד ההנהלה המורחב של ישיבת בית מנחם מענדל צפת.
ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
במקביל לעבודתו הציבורית, הרב פרידמן עוסק בכתיבה ובעריכת ספרים תורניים, וספרי היסטוריה וביוגרפיה. במשך עשרות שנים הוא כותב בשבועון כפר חב"ד את המדור הקבוע "פתגמים קצרים מדא"ח".
מספריו:
- אוצר פתגמי חב"ד - פתגמים חסידיים ערוכים ומקוטלגים לפי נושאים (מתוך מדור קבוע שהתפרסם בשבועון כפר חב"ד), שני חלקים.
- אם בישראל - תולדות חייה של הרבנית חנה, אמו של הרבי.
- ביאורים לפירוש רש"י על התורה - ליקוט מתורתו של הרבי בפירושי רש"י על התורה.
- ביאורים לפרקי אבות - שיחות של הרבי על פרקי אבות, מסודרים וערוכים לפי סדר המשניות.
- בפיך ובלבבך לעשותו.
- החינוך והמחנך - לקט הוראות והדרכות בעניני חינוך.
- לחיות ושוב לחיות - תחיית המתים במשנת החסידות[2].
- לקוטי ערכים - ערכים מתורת הנגלה, במשנתו של הרבי[3].
- מגולה לגאולה - ליקוט קטעים משיחות של הרבי אודות הגאולה, מחולק לפי נושאים.
- משיח.
- עטרת מלכות - תולדות חייהם של הרבניות, נשותיהם של אדמו"רי חב"ד במשך שבע דורות.
- פניני לוי יצחק - פנינים נבחרים מתורתו של הגאון המקובל רבי לוי יצחק, אביו של הרבי.
- רזא דשבת.
- כי קדוש היום - ראש השנה לאור תורת חב"ד, ערב ראש השנה תשע"ז.
- Days of Awe, Days of Joy - תובנות חסידיות על חגי חודש תשרי.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, הרב יוסף יצחק פרידמן, משלוחי הרבי באשדוד
- בנו, הרב מיכאל פרידמן, משלוחי הרבי באור יהודה.
- בנו, ר' שמחה פרידמן - זמר חסידי, לוד
- בנו, הרב יהודה לביא פרידמן, ירושלים
- בתו, חנה פרידמן, ירושלים
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שלום מגידמן, חכם הרזים, שבועון כפר חב"ד גליון 1870 עמוד 25
- זה ח' או כ'?..., בתוך פרוייקט 'בקודש, עם הרבי לבד', שבועון כפר חב"ד גליון 1954 עמוד 38
הערות שוליים
- ↑ כאשר נכנס לרבי ליחידות בקשר עם יום ההולדת שאל אותו הרבי האם התאריך שכתב בפתק הוא ח' אב או כ' אב. הרב פרידמן ראו בזה מעין נבואה ונתינת כח לעיסוקו בהפצת ועריכת תורת אביו של הרבי, ר' לוי יצחק שניאורסון, שיום ההילולא שלו חל בכ' מנחם אב.
- ↑ תרגום מאנגלית, בהוצאת מערכת 'שיחות אין אינגליש'
- ↑ עורך שותף יחד עם הרב אריה לייב קפלן