![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
אורי מרדכי ליפש: הבדלים בין גרסאות בדף
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
|||
| (46 גרסאות ביניים של 23 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מפנה|אורי ליפש|עזרא ליפש מ[[כפר חב"ד]]|אורי עזרא ליפש}} | {{מפנה|אורי ליפש|עזרא ליפש מ[[כפר חב"ד]]|אורי עזרא ליפש}} | ||
הרב '''אורי מרדכי ליפש''' ( | [[קובץ:הרב אורי ליפש.jpg|ממוזער|הרב אורי ליפש]] | ||
הרב '''אורי מרדכי ליפש''' ([[כ' באלול]] [[תשכ"ו]], 1966 - [[י"ד באדר]] [[תשפ"ה]]) היה [[חינוך|מחנך]] וותיק, שהתגורר ב[[בני ברק]], וכיהן במספר משרות חינוכיות, בנוסף לשליחותו התורנית בעיר בני ברק, בה עסק ב[[הפצת המעיינות|הפצת מעיינות החסידות]] לתושבי העיר. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[כפר חב"ד]] ב[[כ' אלול]] [[תשכ"ו]] לרב [[אלעזר ליפש]] ולרבקה. | |||
בילדותו למד במוסדות הלימוד המקומיים בכפר חב"ד, והמשיך את מסלול הלימודים ב[[ישיבה קטנה]] ב[[לוד]]. לאחר שלוש שנים שב ללמוד בישיבה הגדולה בכפר-חב"ד בסמיכות לבית הוריו, ולאחר מכן נסע לשנת לימודים בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית|תומכי תמימים המרכזית ב-770]] - '[[קבוצה]] [[תשמ"ז]]'. | בילדותו למד במוסדות הלימוד המקומיים בכפר חב"ד, והמשיך את מסלול הלימודים ב[[ישיבה קטנה]] ב[[לוד]]. לאחר שלוש שנים שב ללמוד בישיבה הגדולה בכפר-חב"ד בסמיכות לבית הוריו, ולאחר מכן נסע לשנת לימודים בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית|תומכי תמימים המרכזית ב-770]] - '[[קבוצה]] [[תשמ"ז]]'. | ||
לאחר שביקש את ברכתו של [[הרבי]], נשאר להמשיך את לימודיו ב-770 במשך שלוש שנים נוספות, במהלכם נסמך להוראה על ידי ראש הישיבה הרב [[מרדכי מענטליק]], ולאחר מכן נסע לארץ הקודש, שם [[נישואין|נשא]] את רעייתו | לאחר שביקש את ברכתו של [[הרבי]], נשאר להמשיך את לימודיו ב-770 במשך שלוש שנים נוספות, במהלכם נסמך להוראה על ידי ראש הישיבה הרב [[מרדכי מענטליק]], ולאחר מכן נסע לארץ הקודש, שם [[נישואין|נשא]] את רעייתו שרה שפרה לבית ר' [[משה שמואל שמעלקא סגל]]. | ||
בשליחות הרבי, קבע את מקום מגוריו ב[[בני ברק]]. במקביל לעיסוקיו הרבים בחינוך, המשיך את לימודיו בהשכלה תורנית ובדיינות, וקיבל תעודה להשכלה תורנית גבוהה מטעם הרבנות הראשית, ותעודת 'טוען רבני'. | בשליחות הרבי, קבע את מקום מגוריו ב[[בני ברק]]. במקביל לעיסוקיו הרבים בחינוך, המשיך את לימודיו בהשכלה תורנית ובדיינות, וקיבל תעודה להשכלה תורנית גבוהה מטעם הרבנות הראשית, ותעודת 'טוען רבני'. | ||
==פעילות חינוכית== | גם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד|ג' תמוז]] המשיך בפירסום האמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח|נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א]] והתגשמות [[הרבי כמלך המשיח|נבואת הגאולה]], ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]] ובכינוסי משיח נוספים בהמשך. | ||
נפטר ממחלה קשה בעיצומו של חג הפורים - [[י"ד אדר]] [[תשפ"ה]] והוא בן 58 שנה בלבד. | |||
הלוויתו יצאה אל עבר בית העלמין באלעד ביום ראשון - פורים המשולש בירושלים - [[ט"ז באדר]] [[ה'תשפ"ה]]. | |||
===פעילות חינוכית=== | |||
עוד בזמן לימודיו בישיבה הגדולה ב[[כפר חב"ד]], הקים הרב ליפש "ישיבת ערב" לילדי כפר חב"ד. הישיבת-ערב זכתה להצלחה רבה ומדי ערב בימות החול השתתפו בה כמאה ועשרים ילדים, שהיו מתאספים בבית הכנסת המרכזי בכפר חב"ד ולומדים משך שעה רצופה בזמנם החופשי. | עוד בזמן לימודיו בישיבה הגדולה ב[[כפר חב"ד]], הקים הרב ליפש "ישיבת ערב" לילדי כפר חב"ד. הישיבת-ערב זכתה להצלחה רבה ומדי ערב בימות החול השתתפו בה כמאה ועשרים ילדים, שהיו מתאספים בבית הכנסת המרכזי בכפר חב"ד ולומדים משך שעה רצופה בזמנם החופשי. | ||
לאחר נישואיו, החל הרב ליפש לעסוק באופן ממוסד בתחום החינוך, והתמנה למחנך בתלמוד תורה בבני ברק, משרה בה החזיק במשך שמונה שנים. לאחר מכן עבר הרב ליפש ל[[תלמוד תורה תורת אמת ירושלים]], ומשם עבר לכהן כמגיד שיעור בנגלה לשיעור ג' בישיבת [[תומכי תמימים קריות|תומכי תמימים בקריית שמואל]], והאחראי על לימודי הנגלה בישיבה ועל קבלת הבחורים. | לאחר נישואיו, החל הרב ליפש לעסוק באופן ממוסד בתחום החינוך, והתמנה למחנך בתלמוד תורה בבני ברק, משרה בה החזיק במשך שמונה שנים. לאחר מכן עבר הרב ליפש ל[[תלמוד תורה תורת אמת ירושלים]], ומשם עבר לכהן כמגיד שיעור בנגלה לשיעור ג' בישיבת [[תומכי תמימים קריות|תומכי תמימים בקריית שמואל]], והאחראי על לימודי הנגלה בישיבה ועל קבלת הבחורים. | ||
החל משנת הלימודים [[תשע"ב]] | החל משנת הלימודים [[תשע"ב]] כיהן כמחנך כיתה ז' ב[[תלמוד תורה]] בכפר חב"ד. | ||
==הפצת המעיינות== | ===הפצת המעיינות=== | ||
בנוסף לעיסוקו בתחום החינוך עם ילדים ובני נוער, | בנוסף לעיסוקו בתחום החינוך עם ילדים ובני נוער, מסר הרב ליפש שיעורים קבועים בכולל ערב לחסידות בשיכון ה' בעיר בני ברק, ושיעורים לנשים במכון "אור החסידות". | ||
את כישוריו הרבים ואת הידע הנרחב שיש לו, | את כישוריו הרבים ואת הידע הנרחב שיש לו, ניצל הרב ליפש לשיחות מזדמנות עם תושבי העיר בני-ברק, ועם קירובם ללימוד החסידות ולדרכי החסידות. | ||
בשנת [[תשס"ב]], השלים הרב ליפש את עריכת ה"[[מדריך לעולם מתוקן]]", המהווה כעין "קיצור שולחן ערוך" ל[[שבע מצוות בני נח]]. | בשנת [[תשס"ב]], השלים הרב ליפש את עריכת ה"[[מדריך לעולם מתוקן]]", המהווה כעין "קיצור שולחן ערוך" ל[[שבע מצוות בני נח]]. | ||
הרב ליפש אף | הרב ליפש אף כיהן כרב ו[[משפיע]] ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] החב"די בקריית הרצוג בבני ברק. | ||
==אבני החושן== | ===אבני החושן=== | ||
בעקבות מענות והוראות שקיבל הרב ליפש באמצעות ה[[אגרות קודש]], החל לעסוק בריפוי באמצעות אבני מרפא. | בעקבות מענות והוראות שקיבל הרב ליפש באמצעות ה[[אגרות קודש]], החל לעסוק בריפוי באמצעות אבני מרפא. | ||
| שורה 35: | שורה 41: | ||
לאחר עיסוק בן מספר שנים בתחום זה, החל הרב ליפש להרצות בכינוסים ובבתי חב"ד על שיטת ריפוי זו, והצליח לעזור דרך שיטה זו של אבני-חן לאנשים רבים, בטיפול טבעי לחלוטין, ללא לקיחת תרופות וכדורים. | לאחר עיסוק בן מספר שנים בתחום זה, החל הרב ליפש להרצות בכינוסים ובבתי חב"ד על שיטת ריפוי זו, והצליח לעזור דרך שיטה זו של אבני-חן לאנשים רבים, בטיפול טבעי לחלוטין, ללא לקיחת תרופות וכדורים. | ||
==פסק דין== | ===[[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח|פסק דין]]=== | ||
לאורך כל השנים, הרב אורי ליפש סייע לאחיו הרב [[יצחק ליפש]] בניסוח הפסק דין ובהחתמת רבנים ומורי הוראה על ה[[פסק דין שהרבי מלך המשיח|פסק דין]] שהרבי הוא הוא המלך המשיח. | לאורך כל השנים, הרב אורי ליפש סייע לאחיו הרב [[יצחק ליפש]] בניסוח הפסק דין ובהחתמת רבנים ומורי הוראה על ה[[פסק דין שהרבי מלך המשיח|פסק דין]] שהרבי הוא הוא המלך המשיח. | ||
| שורה 41: | שורה 47: | ||
הרב ליפש חתם אף על [[פסק הדין שהרבי חי וקיים|פסק דין שהרבי חי וקיים]] בגוף גשמי, ויש לפרסם זאת. | הרב ליפש חתם אף על [[פסק הדין שהרבי חי וקיים|פסק דין שהרבי חי וקיים]] בגוף גשמי, ויש לפרסם זאת. | ||
=== מסירותו לרבי === | |||
[[קובץ:מצבה הרב אורי ליפש.jpg|ממוזער|מצבתו בבית העלמין באלעד]] | |||
לאחר פטירתו פורסם כי לאחר שיחת [[ב' באדר]] [[תשמ"ח]] כתב הרב ליפש כי הוא מוותר על ברכת הרבי שיראה בנים, נכדים ונינים, ומבקש לתת את שנות חייו לרבי. | |||
==חיבוריו== | ==חיבוריו== | ||
*'''בנין עדי עד''' - לקט מנהגי [[נישואין]], [[תנש"א]] . | *'''בנין עדי עד''' - לקט מנהגי [[נישואין]], [[תנש"א]]. | ||
*'''מדריך לעולם מתוקן''' - לקט [[הלכה|הלכות]] הנוגעות לבני נח, [[תשס"ד]]. | *'''מדריך לעולם מתוקן''' - לקט [[הלכה|הלכות]] הנוגעות לבני נח, [[תשס"ד]]. | ||
*'''דוד מלך ישראל חי וקיים''' - תרגום מדוייק מסרט ההקלטה של שיחת [[ב' אדר]] [[תשמ"ח]] ([[חשבונו של עולם]]) עם הערות וביאורים, [[תשע"א]]. | *'''דוד מלך ישראל חי וקיים''' - תרגום מדוייק מסרט ההקלטה של שיחת [[ב' אדר]] [[תשמ"ח]] ([[חשבונו של עולם]]) עם הערות וביאורים, [[תשע"א]]. | ||
*'''הארמון למלך המשיח''' - ביאור תורני ומקורות על הצורך בבניית [[הארמון למלך המשיח|ארמון]] ל[[מלך המשיח]], [[תשע"ה]]{{הערה|[http://chabad.info/moshiach/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%99-%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2-%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%A8%D7%91%D7%99/ להורדה] באתר {{אינפו}}}}. | *'''הארמון למלך המשיח''' - ביאור תורני ומקורות על הצורך בבניית [[הארמון למלך המשיח|ארמון]] ל[[מלך המשיח]], [[תשע"ה]]{{הערה|[http://chabad.info/moshiach/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%99-%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2-%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%A8%D7%91%D7%99/ להורדה] באתר {{אינפו}}}}. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*רעייתו, שרה שפרה בת הרב [[משה שמואל שמעלקא סגל]]. | |||
*רעייתו, | * בתו חנה מושקא אשת ר' יהודה פבזנר - קראון הייטס. | ||
*בנו, ר' מנחם מענדל ליפש - | *בנו, ר' [[מנחם מענדל ליפש (בית שמש)]] | ||
*בנו, ר' יצחק ליפש שליח הרבי | *בתו יוכבד אשת ר' מענדל כהן - בני ברק | ||
*בנו, ר' יהודה ליפש - | *בנו, ר' יצחק ליפש, שליח הרבי ב[[שכונת גילה]], ברובע מורדות גילה. | ||
*בנו, ר' שלום דובער ליפש. | *בנו, ר' יהודה ליפש - מנהל [[אורו של משיח (קעמפ)]] ושליח הרבי ב[[יקנעם]]. | ||
*בנו, ר' שלום דובער ליפש - שליח הרבי בבאר שבע. | |||
*בתו, מלכה אסתר אשת ר' מ"מ ויינטרוב, בני ברק. | *בתו, מלכה אסתר אשת ר' מ"מ ויינטרוב, בני ברק. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
{{בית|מענדל צפתמן|אבן מקיר תפעל|636|24-28|תשס"ח}} | {{בית|מענדל צפתמן|אבן מקיר תפעל|636|24-28|תשס"ח}} | ||
*{{כפר|ישראל אלפרוביץ|האש שלא כבתה|2102|48|תשפ"ה}} | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=35694 הרב אורי ליפש מוסר הרצאה על שיטת הריפוי באמצעות אבני החושן.] | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=35694 הרב אורי ליפש מוסר הרצאה על שיטת הריפוי באמצעות אבני החושן.] {{אינפו}} | ||
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62934 עיונים וביאורים על מפת המקדש של הרבי מאת הרב אורי ליפש.] - {{ | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62934 עיונים וביאורים על מפת המקדש של הרבי מאת הרב אורי ליפש.] {{אינפו}} | ||
*'''[https://77012.blogspot.com/2025/03/blog-post_20.html 'אהיה אני תמורתו': חשיפה מצמררת על החסיד שמסר נפשו לרבי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} | |||
{{רבני מכון הלכה חב"ד}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל: ליפש אורי מרדכי}} | {{מיון רגיל: ליפש אורי מרדכי}} | ||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על פסק הדין שהרבי חי וקיים]] | |||
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]] | [[קטגוריה:אישים בבני ברק]] | ||
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]] | [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]] | ||
| שורה 73: | שורה 90: | ||
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה כפר חב"ד]] | [[קטגוריה:צוות תלמוד תורה כפר חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:משפחת ליפש]] | [[קטגוריה:משפחת ליפש]] | ||
[[קטגוריה:רבני מכון הלכה חב"ד]] | |||
[[קטגוריה:משפחת סגל]] | [[קטגוריה:משפחת סגל]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ה]] | |||
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]] | |||
גרסה אחרונה מ־15:17, 24 באוגוסט 2025
הרב אורי מרדכי ליפש (כ' באלול תשכ"ו, 1966 - י"ד באדר תשפ"ה) היה מחנך וותיק, שהתגורר בבני ברק, וכיהן במספר משרות חינוכיות, בנוסף לשליחותו התורנית בעיר בני ברק, בה עסק בהפצת מעיינות החסידות לתושבי העיר.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בכפר חב"ד בכ' אלול תשכ"ו לרב אלעזר ליפש ולרבקה.
בילדותו למד במוסדות הלימוד המקומיים בכפר חב"ד, והמשיך את מסלול הלימודים בישיבה קטנה בלוד. לאחר שלוש שנים שב ללמוד בישיבה הגדולה בכפר-חב"ד בסמיכות לבית הוריו, ולאחר מכן נסע לשנת לימודים בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 - 'קבוצה תשמ"ז'.
לאחר שביקש את ברכתו של הרבי, נשאר להמשיך את לימודיו ב-770 במשך שלוש שנים נוספות, במהלכם נסמך להוראה על ידי ראש הישיבה הרב מרדכי מענטליק, ולאחר מכן נסע לארץ הקודש, שם נשא את רעייתו שרה שפרה לבית ר' משה שמואל שמעלקא סגל.
בשליחות הרבי, קבע את מקום מגוריו בבני ברק. במקביל לעיסוקיו הרבים בחינוך, המשיך את לימודיו בהשכלה תורנית ובדיינות, וקיבל תעודה להשכלה תורנית גבוהה מטעם הרבנות הראשית, ותעודת 'טוען רבני'.
גם אחרי ג' תמוז המשיך בפירסום האמונה בנצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א והתגשמות נבואת הגאולה, ואף השתתף בכינוסי גאולה ומשיח שהתקיימו בשנת תשנ"ה על ידי הרב זמרוני ציק ובכינוסי משיח נוספים בהמשך.
נפטר ממחלה קשה בעיצומו של חג הפורים - י"ד אדר תשפ"ה והוא בן 58 שנה בלבד.
הלוויתו יצאה אל עבר בית העלמין באלעד ביום ראשון - פורים המשולש בירושלים - ט"ז באדר ה'תשפ"ה.
פעילות חינוכית[עריכה | עריכת קוד מקור]
עוד בזמן לימודיו בישיבה הגדולה בכפר חב"ד, הקים הרב ליפש "ישיבת ערב" לילדי כפר חב"ד. הישיבת-ערב זכתה להצלחה רבה ומדי ערב בימות החול השתתפו בה כמאה ועשרים ילדים, שהיו מתאספים בבית הכנסת המרכזי בכפר חב"ד ולומדים משך שעה רצופה בזמנם החופשי.
לאחר נישואיו, החל הרב ליפש לעסוק באופן ממוסד בתחום החינוך, והתמנה למחנך בתלמוד תורה בבני ברק, משרה בה החזיק במשך שמונה שנים. לאחר מכן עבר הרב ליפש לתלמוד תורה תורת אמת ירושלים, ומשם עבר לכהן כמגיד שיעור בנגלה לשיעור ג' בישיבת תומכי תמימים בקריית שמואל, והאחראי על לימודי הנגלה בישיבה ועל קבלת הבחורים.
החל משנת הלימודים תשע"ב כיהן כמחנך כיתה ז' בתלמוד תורה בכפר חב"ד.
הפצת המעיינות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בנוסף לעיסוקו בתחום החינוך עם ילדים ובני נוער, מסר הרב ליפש שיעורים קבועים בכולל ערב לחסידות בשיכון ה' בעיר בני ברק, ושיעורים לנשים במכון "אור החסידות".
את כישוריו הרבים ואת הידע הנרחב שיש לו, ניצל הרב ליפש לשיחות מזדמנות עם תושבי העיר בני-ברק, ועם קירובם ללימוד החסידות ולדרכי החסידות.
בשנת תשס"ב, השלים הרב ליפש את עריכת ה"מדריך לעולם מתוקן", המהווה כעין "קיצור שולחן ערוך" לשבע מצוות בני נח.
הרב ליפש אף כיהן כרב ומשפיע בבית הכנסת החב"די בקריית הרצוג בבני ברק.
אבני החושן[עריכה | עריכת קוד מקור]
בעקבות מענות והוראות שקיבל הרב ליפש באמצעות האגרות קודש, החל לעסוק בריפוי באמצעות אבני מרפא.
בנוסף לעיסוק במסחר באבנים, החל הרב ליפש לעסוק במציאת סימוכין בדברי חז"ל ובמדרשים לשיטת ריפוי זו, וצובר בידיו חומר רב ומבוסס על סגולותיהם של אבנים שונות, דרכי השפעתן, והתועלת שהם מביאים כאשר מחזיקים אותם בסמוך לעור.
לאחר עיסוק בן מספר שנים בתחום זה, החל הרב ליפש להרצות בכינוסים ובבתי חב"ד על שיטת ריפוי זו, והצליח לעזור דרך שיטה זו של אבני-חן לאנשים רבים, בטיפול טבעי לחלוטין, ללא לקיחת תרופות וכדורים.
פסק דין[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאורך כל השנים, הרב אורי ליפש סייע לאחיו הרב יצחק ליפש בניסוח הפסק דין ובהחתמת רבנים ומורי הוראה על הפסק דין שהרבי הוא הוא המלך המשיח.
בשלהי שנת תשע"א, ניסח הרב ליפש פסק דין מחודש, ודאג שיקריאו אותו בעת מעמד התרת נדרים בחצר הרבי.
הרב ליפש חתם אף על פסק דין שהרבי חי וקיים בגוף גשמי, ויש לפרסם זאת.
מסירותו לרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר פטירתו פורסם כי לאחר שיחת ב' באדר תשמ"ח כתב הרב ליפש כי הוא מוותר על ברכת הרבי שיראה בנים, נכדים ונינים, ומבקש לתת את שנות חייו לרבי.
חיבוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנין עדי עד - לקט מנהגי נישואין, תנש"א.
- מדריך לעולם מתוקן - לקט הלכות הנוגעות לבני נח, תשס"ד.
- דוד מלך ישראל חי וקיים - תרגום מדוייק מסרט ההקלטה של שיחת ב' אדר תשמ"ח (חשבונו של עולם) עם הערות וביאורים, תשע"א.
- הארמון למלך המשיח - ביאור תורני ומקורות על הצורך בבניית ארמון למלך המשיח, תשע"ה[1].
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- רעייתו, שרה שפרה בת הרב משה שמואל שמעלקא סגל.
- בתו חנה מושקא אשת ר' יהודה פבזנר - קראון הייטס.
- בנו, ר' מנחם מענדל ליפש (בית שמש)
- בתו יוכבד אשת ר' מענדל כהן - בני ברק
- בנו, ר' יצחק ליפש, שליח הרבי בשכונת גילה, ברובע מורדות גילה.
- בנו, ר' יהודה ליפש - מנהל אורו של משיח (קעמפ) ושליח הרבי ביקנעם.
- בנו, ר' שלום דובער ליפש - שליח הרבי בבאר שבע.
- בתו, מלכה אסתר אשת ר' מ"מ ויינטרוב, בני ברק.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מענדל צפתמן, אבן מקיר תפעל, שבועון בית משיח, גיליון 636 עמוד 24-28 (תשס"ח)
- ישראל אלפרוביץ, האש שלא כבתה, שבועון כפר חב"ד, גיליון 2102 עמוד 48 (תשפ"ה)
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב אורי ליפש מוסר הרצאה על שיטת הריפוי באמצעות אבני החושן.
- עיונים וביאורים על מפת המקדש של הרבי מאת הרב אורי ליפש.
- 'אהיה אני תמורתו': חשיפה מצמררת על החסיד שמסר נפשו לרבי, באתר 'לחלוחית גאולתית'
הערות שוליים
- חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א
- רבנים שחתמו על פסק הדין שהרבי חי וקיים
- אישים בבני ברק
- משפיעים בקהילות חב"ד
- בוגרי תומכי תמימים לוד
- בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד
- קבוצה תשמ"ז
- מלמדים בתלמוד תורה
- צוות תלמוד תורה כפר חב"ד
- משפחת ליפש
- רבני מכון הלכה חב"ד
- משפחת סגל
- אישים שנפטרו בשנת תשפ"ה
- רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח