דנייפרו – הבדלי גרסאות
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) |
הוספת פרט |
||
| (9 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:דנייפרופטרובסק.png|שמאל|ממוזער|250px|מפת אוקראינה עם דנייפרופטרובסק]] | [[קובץ:דנייפרופטרובסק.png|שמאל|ממוזער|250px|מפת אוקראינה עם מחוז דנייפרופטרובסק]] | ||
'''דנייפרו''' היא העיר השלישית בגודלהּ | '''דנייפרו''' היא העיר השלישית בגודלהּ ב[[אוקראינה]], ובירת מחוז דנייפרופטרובסק. העיר שוכנת על נהר הדנייפר, שהעניק להּ את שמהּ (ובצירוף שמו של מנהיג פועלים קומוניסטי בשם פטרובסק). עד שנת [[תרפ"ו]] (1926) נקראה העיר '''יקטרינוסלב'''. בשל העובדה שעיר זו נכללה ב[[תחום המושב]] והיתה מותרת למגורים עבור יהודים, הפכה במובנים רבים לעיר הבירה של המחוז, ועבור יהודים אף היתה עיר הבירה של אוקראינה כולה. כרבני העיר שימשו לאורך תקופה חסידי חב"ד, כאשר הידוע ביותר מביניהם היה רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] שהנהיג את הקהילה היהודית שימש ברבנות העיר בתוקף ובגאון במשך שלושים שנה. | ||
כיום בעיר דניפרו יש קהילה חב"דית המונה כ-100 משפחות אנ"ש ולה מוסדות רבים שבראשם בית חב"ד הגדול בעולם [[מרכז מנורה]]. | |||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
| שורה 77: | שורה 75: | ||
==ה'חיידרים' של הרבי== | ==ה'חיידרים' של הרבי== | ||
בתקופה זו כבר היו בעיר עשרים וארבעה בתי כנסת ועוד כעשרה מניינים קבועים. חלק מבתי הכנסת והמניינים היו בנוסח חב"ד. כמו כן היו בעיר תלמודי תורה חב"דיים, אחד מהם היה אצל ה[[מלמד]] הרב [[שניאור זלמן וילנקין]], שלימד כמה מילדי החסידים בעיר ובהם בניו של הרב לוי יצחק. | בתקופה זו כבר היו בעיר עשרים וארבעה בתי כנסת ועוד כעשרה מניינים קבועים. חלק מבתי הכנסת והמניינים היו בנוסח חב"ד. כמו כן היו בעיר תלמודי תורה חב"דיים, אחד מהם היה אצל ה[[מלמד תינוקות|מלמד]] הרב [[שניאור זלמן וילנקין]], שלימד כמה מילדי החסידים בעיר ובהם בניו של הרב לוי יצחק. | ||
סיפר ה[[משפיע]] הרב [[נחום גולדשמיד]]: | סיפר ה[[משפיע]] הרב [[נחום גולדשמיד]]: | ||
"ה[[חיידר]] היה לא קטן ולא גדול, | "ה[[חיידר]] היה לא קטן ולא גדול, ומלמד אחד לימד בו. קבוצת הילדים חולקה לשניים. בכיתה הגבוהה למד סך-הכול תלמיד אחד, הרי הוא בנו בכורו של ר' לוי'ק - [[הרבי]], שהפרש של שלוש שנים הפריד בינו לבין אחיו השני לו, ובכיתה הנמוכה למדו שני בניו האחרים של ר' לוי'ק יחד עם עוד כמה ילדים, ואני בתוכם. | ||
"וכך היה סדר הוראתו של המלמד, תחילה לימד שיעור את הרבי באחת מפינות החיידר, ובאותה שעה הייתה הכיתה הנמוכה חוזרת בעצמה על הגמרא, אחר כך היה מתפנה המלמד, | "וכך היה סדר הוראתו של המלמד, תחילה לימד שיעור את הרבי באחת מפינות החיידר, ובאותה שעה הייתה הכיתה הנמוכה חוזרת בעצמה על הגמרא, אחר כך היה מתפנה המלמד, ומלמד שיעור לכיתה הנמוכה". | ||
כאשר בגרו ילדי החיידר, התמדתו הגדולה של הרבי, גרמה לכך שאביו רב העיר, כשהיה צריך ללכת לאירועים ציבוריים, לקח עמו כמלווה את ר' נחום גולדשמיד, שכן בנו בכורו אמנם סייע לו בענייני הכלל, אך הוא העדיף ללמוד תורה מאשר להשתתף באירועים ציבוריים שנמשכו שעות רבות. | כאשר בגרו ילדי החיידר, התמדתו הגדולה של הרבי, גרמה לכך שאביו רב העיר, כשהיה צריך ללכת לאירועים ציבוריים, לקח עמו כמלווה את ר' נחום גולדשמיד, שכן בנו בכורו אמנם סייע לו בענייני הכלל, אך הוא העדיף ללמוד תורה מאשר להשתתף באירועים ציבוריים שנמשכו שעות רבות. | ||
| שורה 119: | שורה 117: | ||
==ה"[[יבסקציה]]" רודפת== | ==ה"[[יבסקציה]]" רודפת== | ||
כעת, עם עלייתם של הקומוניסטים לשלטון, החלו בדיכוי כללי, ובפרט את חיי | כעת, עם עלייתם של הקומוניסטים לשלטון, החלו בדיכוי כללי, ובפרט את חיי ה[[יהדות]]. חיי הקהילה היהודית כמעט ופסקו לגמרי. מוסדות הקהילה: החיידרים בתי הספר היהודיים ובתי הכנסת נסגרו והמבנים נלקחו לצרכי השלטון הקומוניסטי. רק בתי כנסת בודדים נותרו לפליטה כשסביבם התרכזה כל הפעילות היהודית שעדיין הייתה מותרת. | ||
היהודים האמידים שבעבר תמכו והחזיקו את המוסדות היהודים, נושלו מרכושם ומעמדם. רבים מהם ברחו מעיר. | היהודים האמידים שבעבר תמכו והחזיקו את המוסדות היהודים, נושלו מרכושם ומעמדם. רבים מהם ברחו מעיר. | ||
| שורה 127: | שורה 125: | ||
בשנת [[תר"פ]], נפטר הרב פנחס גלמן, רב ה'מתנגדים' בעיר והרב לוי יצחק היה לרב העיר היחיד שנטל על כתפיו את כל הפעילות היהודית. רק הודות לתושייתו ומסירותו הבלתי מוגבלת, המשיכה הקהילה היהודית להחזיק בערכי היהדות. | בשנת [[תר"פ]], נפטר הרב פנחס גלמן, רב ה'מתנגדים' בעיר והרב לוי יצחק היה לרב העיר היחיד שנטל על כתפיו את כל הפעילות היהודית. רק הודות לתושייתו ומסירותו הבלתי מוגבלת, המשיכה הקהילה היהודית להחזיק בערכי היהדות. | ||
השלטונות הבינו במהרה איפה מוקד הכוח, והם החלו לרדוף את הרב. ליד ביתו הסתובבו תדיר אנשי [[המשטרה החשאית]] שרשמו כל מי שנכנס ויצא מביתו. לכל מקום שהלך ולאן שפנה, הם היו בעקבותיו. אך הוא לא נרתע ולא פחד. הוא המשיך להפעיל את החיים היהודים שהיו מותרים עדיין, כגון: שחיטה כשרה, אפיית מצות לפסח, ושיעורי תורה למבוגרים. | השלטונות הבינו במהרה איפה מוקד הכוח, והם החלו לרדוף את הרב [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסאהן]]. ליד ביתו הסתובבו תדיר אנשי [[המשטרה החשאית]] שרשמו כל מי שנכנס ויצא מביתו. לכל מקום שהלך ולאן שפנה, הם היו בעקבותיו. אך הוא לא נרתע ולא פחד. הוא המשיך להפעיל את החיים היהודים שהיו מותרים עדיין, כגון: שחיטה כשרה, אפיית מצות לפסח, ושיעורי תורה למבוגרים. | ||
בשנת [[תרפ"ד]] סגרו אנשי ה"יבסקציה" את [[בית הכנסת]] הגדול, ומיתר בתי הכנסת החרימו דברי ערך, כמו כתרי תורה. | בשנת [[תרפ"ד]] סגרו אנשי ה"יבסקציה" את [[בית הכנסת]] הגדול, ומיתר בתי הכנסת החרימו דברי ערך, כמו כתרי תורה. | ||
| שורה 137: | שורה 135: | ||
בשנת [[תרפ"ט]] נפתחה בעיר ישיבת '[[תומכי תמימים יקטרינוסלב|תומכי תמימים]]' מחתרתית. היה זה לאחר שסניפי הישיבה ב[[תומכי תמימים נעוועל|נעוול]] ו[[תומכי תמימים חרקוב|בחרקוב]] נסגרו בגלל רדיפת השלטונות, או אז הוחלט לפתוח סניף בעיר דנייפרופטרובסק. כעשרים תלמידים הגיעו לישיבה שעמדה תחת השגחתו של ה[[משפיע]] הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]]. חסידי חב"ד בעיר, דאגו לתלמידי הישיבה וראשיה. | בשנת [[תרפ"ט]] נפתחה בעיר ישיבת '[[תומכי תמימים יקטרינוסלב|תומכי תמימים]]' מחתרתית. היה זה לאחר שסניפי הישיבה ב[[תומכי תמימים נעוועל|נעוול]] ו[[תומכי תמימים חרקוב|בחרקוב]] נסגרו בגלל רדיפת השלטונות, או אז הוחלט לפתוח סניף בעיר דנייפרופטרובסק. כעשרים תלמידים הגיעו לישיבה שעמדה תחת השגחתו של ה[[משפיע]] הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]]. חסידי חב"ד בעיר, דאגו לתלמידי הישיבה וראשיה. | ||
הישיבה החזיקה מעמד כשנתיים, אך בעקבות המעקבים הבלתי-פוסקים, נאלצו התמימים לעזוב את המקום. גם לאחר סגירת הישיבה, נשאר במקום [[חיידר]] לתלמידים צעירים אותו ניהל ר' אברהם ראגולין. | הישיבה החזיקה מעמד כשנתיים, אך בעקבות המעקבים הבלתי-פוסקים, נאלצו התמימים לעזוב את המקום. גם לאחר סגירת הישיבה, נשאר במקום [[חיידר]] לתלמידים צעירים אותו ניהל ר' [[אברהם ראגולין]]. | ||
==גלותו של רב העיר== | ==גלותו של רב העיר== | ||
| שורה 209: | שורה 207: | ||
*[[בית הכנסת שושנת הזהב]] | *[[בית הכנסת שושנת הזהב]] | ||
*[[שמואל קמינצקי]] | *[[שמואל קמינצקי]] | ||
*[[מרכז מנורה (דניפרו)|מרכז מנורה]] | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
| שורה 217: | שורה 216: | ||
*[[אלקנה שמוטקין]] ו[[ברוך אוברלנדר]], '''[[שנים ראשונות]]''' חלק א' פרק ב'. | *[[אלקנה שמוטקין]] ו[[ברוך אוברלנדר]], '''[[שנים ראשונות]]''' חלק א' פרק ב'. | ||
*'''ממלכת הרבי בדנייפרופטרובסק''', שבועון כפר חב"ד גליון 1931 עמוד 28 | *'''ממלכת הרבי בדנייפרופטרובסק''', שבועון כפר חב"ד גליון 1931 עמוד 28 | ||
*[ | *[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד בשואה (סדרה)]], '''עיר הרבי חריבה''' - {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] [https://chabadpedia.co.il/images/1/18/538.pdf גליון מס 538] עמודים 38 - 47 | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http://www.djc.com.ua אתר האינטרנט של בית חב"ד דנייפרפטרובסק] | *[http://www.djc.com.ua אתר האינטרנט של בית חב"ד דנייפרפטרובסק] | ||
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2491 | *[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2491] | ||
* {{קישור חבד און ליין|89863|יהודים בחזית: הצצה נדירה לעיר האוליגרכים|יוסי אליטוב, עיתון 'משפחה'|כ"ה [[אייר]] תשע"ה}} | * {{קישור חבד און ליין|89863|יהודים בחזית: הצצה נדירה לעיר האוליגרכים|יוסי אליטוב, עיתון 'משפחה'|כ"ה [[אייר]] תשע"ה}} | ||
*'''[karovel.co.il/wp-content/uploads/2022/02/Karov-405-E.pdf מנהטן דקדושה]''', קרוב אליך י' אדר א' תשפ"ב | *'''[karovel.co.il/wp-content/uploads/2022/02/Karov-405-E.pdf מנהטן דקדושה]''', קרוב אליך י' אדר א' תשפ"ב | ||
*[https://col.org.il/news/82270 מסע בתחנות חייו של רבי לוי-יצחק בדנייפרופטרובסק ● וידאו{{וידאו}}{{col}}] | |||
*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/868448/jewish/My-Passover-in-Dnepropetrovsk.htm הפסח שלי בדנייפרופטרובסק]''' {{בית חבד}} (אנגלית) | |||
{{עיירות באוקראינה}} | {{עיירות באוקראינה}} | ||
[[קטגוריה:אוקראינה]] | [[קטגוריה:אוקראינה]] | ||