יהדות – הבדלי גרסאות

גרסה אחרונה מ־14:21, 14 באוגוסט 2025

היהדות הוא כינוי כללי לכל השייך לאמונה בבורא העולם, לתורה ולחוקיה - אותם נתן הבורא לעם ישראל (ודרכם לשאר האנושות), כאשר התגלה אליהם בהר סיני. באופן פרטי, היהדות היא אורח החיים לפי התורה^[1], או השקפת התורה על מציאות העולם.

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – בני ישראל

כבר בעת בריאת העולם המטרה היתה עבור נתינת התורה לעם ישראל^[2]. השכינה היתה בעולם הזה^[3] והבריאה כולה עבדה את הקדוש ברוך הוא, אך עם חלוף הזמן החל אדם הראשון וצאצאיו לעבור על ציווי השם, ובימי אנוש והלאה התפשט פולחן העבודה זרה, עד שפשט הדבר בכל העולם ונשכח האלוקים היחיד בורא העולם. אברהם אבינו בילדותו גילה בחכמתו שיש אלוקים אחד והחל לעבוד אותו ולפרסם את שמו, ולהילחם בעבודת האלילים במסירות נפש^[4] במובן זה הוא נחשב "היהודי הראשון"^[5]. את דרכו המשיכו האבות ואחריהם בני יעקב השבטים, ולימדו את האמונה בה' אחד במסורת שעברה מדור לדור^[4] ואף קיימו את כל מצוות התורה, אפילו שעדיין לא שניתנה^[6].

הקב"ה הבטיח לאברהם שזרעו ירד לגלות, ולבסוף יירש את ארץ ישראל^[7].

לידת עם ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]

אחרי שהשבטים גלו למצרים, ובניהם עברו שעבוד של מאתים ועשר שנים, הקדוש ברוך הוא הוציאם ממצרים על-ידי משה רבינו בניסים גדולים, קרע להם את הים והוליכם במדבר סיני לעבר ארץ כנען, אז החלה לידת עם ישראל^[8]. בהיותם במדבר, התגלה אליהם בגילוי חד-פעמי ונתן להם באמצעות משה את התורה על הר סיני, ואז בחר בהם ה' לעמו. במעמד זה אמרו העם "נעשה ונשמע" וקיבלו על-עצמם לקיים את התורה לדורותיהם.

היהדות כיום[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – בני ישראל • גיור

לאחר שנכנסו והתיישבו בארץ ישראל, בנו עם ישראל את בית המקדש בירושלים, המקום שבחר ה' להשרות את [[שכינה|שכינתו], ואז קיימו את כל תרי"ג מצווות התורה בשלימות. לאורך מאות שנים הנהיגו את העם בארץ נביאים, שופטים ומלכים, ושאר חכמי ישראל, בדרך התורה שניתנה להם במעמד הר סיני. אך בעקבות עוונותיהם של ישראל חרב בית המקדש ובני ישראל יצאו לגלות פעמיים. גם לאחר בנין בית המקדש השני נשארו רבים מבני ישראל מחוץ לארץ ישראל, וגם השכינה התגלתה בדרגה נמוכה יותר. לאחר החורבן השני גלה שוב העם היהודי, מאז לא ניתן לקיים את המצוות הנלוות לבית המקדש, וגם ההליכה בדרך היהדות מלווה בקשיים, אך לאורך הדורות המשיכה להתקיים היהדות במסירות נפש.

עד היום עם ישראל מחכה לביאת המשיח שיביא את הגאולה האמיתית והשלימה, אז יבנה בית המקדש השלישי ותתגלה מלכות ה' בעולם על היהודים ובעולם כולו.

הנמנים על עם ישראל מוגדרים כ"יהודים". מקור השם "יהודי" הוא זה שבא משבט יהודה, אולם החל מזמן גזירת המן, שאז מרדכי היהודי עורר את בני ישראל לכפור בעבודה זרה, ולהודות ולהתבטל לה', כל בני ישראל החלו להקרא בשם "יהודים" - על שם ההודאה^[9].

יהודי הוא זה שנולד לאמא יהודיה, או שהתגייר לפי ההלכה.

על-פי היהדות, גם על בני נח שאינם יהודים מוטל לקיים את שבע מצוות בני נח.

האמונה היהודית[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – י"ג עיקרי האמונה • אמונה

כל יהודי בעצם טבעו מאמין במציאותו של הקדוש ברוך הוא, והוא מוכן אף למסור את נפשו על-כך. הסיבה לכך היא מצד הנשמה שבתוכו, שקשורה אל הבורא בכל מצב שהוא, גם כאשר בדרך-כלל האמונה אצלו בהעלם^[10].

בנוסף לכך, ישנה מצוה להאמין ביסודות האמונה המקובלים על כלל ישראל. הראשונים דנו מהם עיקרי האמונה, ואלו שהתקבלו הם י"ג העקרים שהגדיר הרמב"ם, והם:

א. מציאות ה': שה' הוא מצוי, והוא היחידי המצוי בשלימות - כי כל שאר הנמצאים תלויים בקיומו, והוא אינו תלוי בקיומם.

ב. אחדותו: שה' הוא אחד ואינו מורכב מחלקים.

ג. שלילת הגשמות ממנו: שאין לה' גוף ולא שייך בו שום מאורע גשמי.

ד. הקדמות: שה' הוא קדום ולא מחודש, לעומת שאר הדברים שאינם קדומים כי הוא המהווה אותם.

ה. היותו היחיד שראוי לעבדו: שרק את ה' ראוי לעבוד, ולא שום מציאות אחרת, כי רק לו יש שלטון ובחירה ולא לשאר הברואים (כמו מלאכים, כוכבים וכדומה) - איסור עבודה זרה.

ו. הנבואה: שיש בין בני האדם אנשים שלמים באישיותם ובחכמתם שיכולים לקבל את השפע האלוקי ולהתנבא.

ז. נבואת משה: שמשה רבינו הוא מבחר המין האנושי, והוא הגדול במעלה מכל הנביאים שלפניו ואחריו.

ח. תורה מן השמים: שכל התורה שבידינו - תורה שבכתב ותורה שבעל פה על כל פרטיה - ניתנה למשה מאת ה'.

ט. נצחיות התורה: שהתורה לא תשתנה ולא תהיה בה תוספת וגרעון.

י. השגחה: שה' משגיח ויודע את מעשי בני האדם.

יא. שכר ועונש: שה' נותן שכר למקיימי רצונו ועונש לעוברי רצונו.

יב. ביאת המשיח: שמלך המשיח יבוא ויתקיימו בו הנבואות שנאמרו עליו (בעיקר זה כלול החיוב לחכות למשיח).

יג. תחיית המתים- שהקב"ה יחיה את המתים לעתיד לבוא

החיים היהודיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

התורה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – תורה

התורה הינה שם כללי לכתבי קודש שדרכם יכול היהודי להתקשר עם הקב"ה, התורה כוללת גם את תורה שבעל פה וגם את התורה שבכתב.

התורה הינה אחד המרכיבים החשובים ביהדות שרק דרכה אפשר לקיים את המצוות, וכן גם לימוד תורה בעצמו הינו מצווה בפני עצמה ודרך להרגיש את הקב"ה.

מהתורה שבעל פה נכתבה ההלכה שמסכמת את הדרך איך לנהוג בפועל בעולם וקיים את מצוות התורה.

התורה מקיפה את כל חיי היהודי, והיא המייחדת את עם ישראל על פני שאר העמים. רב סעדיה גאון קבע כי "אין אומתנו אומה אלא בתורה".

שבת וחגי ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – שבת • תשרי • חנוכה • פורים • פסח • שבועות •

תפילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – תפילה

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב יצחק זלמן פוזנר, לחשוב כיהודי, תשמ"ג, בהוצאת רשת אהלי יוסף יצחק
הרב שלום דובער וולפא, כי הם חיינו - משוגים ביהדות, תנש"א
הרב ניסן דוד דובוב, אחד מי יודע - תרמיל מושגי יסוד ביהדות
הרבי, שיחה לי"ב - י"ג תמוז, בתוך לקוטי שיחות חלק ל"ג
הרבי, יחידות עם סטודנטים של 'יאנג יזרעאל' בשנת תשכ"א, בתוך מילואים לשיחות קודש עמוד 130 (אנגלית)

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

להיות יהודי - מאגר כתבות באתר בית חב"ד
יהדות בימינו - מאגר כתבות באתר צעירי חב"ד בישראל

הערות שוליים

↑ ראו לקוטי שיחות חלק ל"ג עמוד 145.
↑ ראו פירוש רש"י, בראשית א, א.
↑ ראו שיר השירים רבה ה, א. מאמר באתי לגני תש"י ותשי"א.
↑ ^4.0 ^4.1 הרמב"ם במשנה תורה הלכות עבודה זרה פרק א'. וראו היום יום ג' חשון.
↑ ראו לדוגמא שיחת שושן פורים ת"ש. שבת פרשת לך לך תשי"א. ועוד.
↑ יומא כח, א. ויקרא רבה ב, י. רש"י על הפסוק.
↑ פרשת לך לך טו, ז-כא.
↑ כמתואר בספר יחזקאל פרק ט"ז.
↑ ראה תורה אור מגילת אסתר עמ' צט.
↑ ראו תניא - פרק י"ח.

[1] ראו לקוטי שיחות חלק ל"ג עמוד 145.

[2] ראו פירוש רש"י, בראשית א, א.

[3] ראו שיר השירים רבה ה, א. מאמר באתי לגני תש"י ותשי"א.

[עבוז-4] 4.0 ^4.1 הרמב"ם במשנה תורה הלכות עבודה זרה פרק א'. וראו היום יום ג' חשון.

[5] ראו לדוגמא שיחת שושן פורים ת"ש. שבת פרשת לך לך תשי"א. ועוד.

[6] יומא כח, א. ויקרא רבה ב, י. רש"י על הפסוק.

[7] פרשת לך לך טו, ז-כא.

[8] כמתואר בספר יחזקאל פרק ט"ז.

[9] ראה תורה אור מגילת אסתר עמ' צט.

[10] ראו תניא - פרק י"ח.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{להשלים|כל הערך=כן}}
-ה'''יהדות''' הוא כינוי לתורה וחוקיה שנתנו מהבורא לזרעם של אברהם יצחק ויעקב. היהודי מחוייב ל[[אמונה]] ב[[הקדוש ברוך הוא|בורא העולם]], באחדותו המוחלטת, ובשלילת כל כוח אחר.
+ה'''יהדות''' הוא כינוי כללי לכל השייך ל[[אמונה]] ב[[הקדוש ברוך הוא|בורא העולם]], ל[[תורה]] ול[[מצוות|חוקיה]] - אותם נתן הבורא ל[[עם ישראל]] (ודרכם ל[[בני נח|שאר האנושות]]), כאשר התגלה אליהם ב[[הר סיני]]. באופן פרטי, היהדות היא אורח החיים לפי ה[[תורה]]{{הערה|ראו [[לקוטי שיחות]] חלק ל"ג עמוד 145.}}, או השקפת התורה על מציאות ה[[עולם הזה|עולם]].
 ==היסטוריה==
-===תקופת התנ"ך===
+{{ערך מורחב|בני ישראל}}
-{{ערך מורחב|[[אבות]]}}
+כבר בעת [[בריאת העולם]] המטרה היתה עבור נתינת התורה לעם ישראל{{הערה|ראו פירוש [[רש"י]], [[בראשית]] א, א.}}. ה[[שכינה]] היתה ב[[עולם הזה]]{{הערה|ראו [[שיר השירים]] [[מדרש רבה|רבה]] ה, א. [[מאמר]] [[באתי לגני]] [[תש"י]] ו[[תשי"א]].}} והבריאה כולה עבדה את [[הקדוש ברוך הוא]], אך עם חלוף הזמן החל [[אדם הראשון]] וצאצאיו [[עבירה|לעבור]] על ציווי השם, ובימי [[אנוש]] והלאה התפשט פולחן ה[[עבודה זרה]], עד שפשט הדבר בכל העולם ונשכח ה[[אלוקים]] היחיד בורא העולם. [[אברהם אבינו]] בילדותו גילה בחכמתו שיש [[אלוקים]] אחד והחל לעבוד אותו ולפרסם את שמו, ולהילחם ב[[עבודה זרה|עבודת האלילים]] ב[[מסירות נפש]]{{הערה|שם=עבוז|1=ה[[רמב"ם]] ב[[משנה תורה]] הלכות עבודה זרה פרק א'. וראו [[תבנית:היום יום/ג' חשוון|היום יום ג' חשון]].}} במובן זה הוא נחשב "היהודי הראשון"{{הערה|ראו לדוגמא [[שיחה|שיחת]] [[שושן פורים]] [[ת"ש]]. [https://chabadlibrary.org/books/1400100079 שבת פרשת לך לך [[תשי"א]]]. ועוד.}}. את דרכו המשיכו [[האבות]] ואחריהם בני [[יעקב]] [[השבטים]], ולימדו את האמונה בה' אחד במסורת שעברה מדור לדור{{הערה|שם=עבוז}} ואף קיימו את כל מצוות התורה, אפילו שעדיין לא שניתנה{{הערה|[[יומא]] כח, א. [[מדרש רבה|ויקרא רבה]] ב, י. [[רש"י]] על הפסוק.}}.
-היהודי הראשון היה [[אברהם אבינו]]. הוא פרסם את [[מלך|מלכות]] השם בעולם, ונלחם עם הכופרים בו ב[[מסירות נפש]]. את דרכו המשיכו [[האבות]] הקדושים, ובניהם השבטים.
+[[הקב"ה]] [[ברית בין הבתרים|הבטיח]] ל[[אברהם]] שזרעו ירד ל[[גלות]], ולבסוף יירש את [[ארץ ישראל]]{{הערה|[[פרשת לך לך]] טו, ז-כא.}}.
-למרות זאת, ולמרות ש[[האבות]] קיימו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה, קיים ספק בספרי האגדה, האם השבטים היה להם דין של [[ישראל]] גם לקולא, הנוגע גם לאותם דינים שאותם אסור לבן נח לעשות ורק לישראל הותרו. אחת מהדוגמאות היא אכילת בן פקועה, שהוא וולד של [[בהמה]] שנמצא במעי אמו לאחר ה[[שחיטה]]. לישראל, שעליו מוגבלת אכילת [[בשר]] [[בהמה]] טהורה בשחיטה, מותר הוולד, מכיון שהוא ניתר בשחיטת אמו. בשונה מכך, לגוי לא הותר הוולד, מכיון שאין השחיטה מתירה אצלו את האכילה. בדומה לכך, אכילת [[בהמה]] מיד לאחר השחיטה בעוד שהיא גוססת, מותרת לישראל מכיון שהיא כבר נשחטה, בשונה מגוי לו לא הותר איסור אבר מן החי עד שתמות לגמרי{{הערה|על פי זה יש המפרשים את מה המובא ב[[רש"י]] בפרשת וישב, כי [[יוסף הצדיק]] הלשין לאביו כי אחיו אוכלים אבר מן החי. לי זה, מובן, כי האמור היה באחד משני אופנים אלו שמותר רק ליהודי לאכול ולא לבן נח, ולמרות שהשבטים סברו שדינם כישראל אף להקל, יוסף הצדיק חלק עליהם וסבר שעליהם להחמיר בכך כבן נח.}}
+===לידת עם ישראל===
+אחרי שהשבטים גלו ל[[מצרים]], ובניהם עברו שעבוד של מאתים ועשר שנים, [[הקדוש ברוך הוא]] [[יציאת מצרים|הוציאם ממצרים]] על-ידי [[משה רבינו]] ב[[עשרת המכות|ניסים גדולים]], [[קריעת ים סוף|קרע להם את הים]] והוליכם ב[[מדבר סיני]] לעבר [[ארץ ישראל|ארץ כנען]], אז החלה לידת עם ישראל{{הערה|כמתואר ב[[ספר יחזקאל]] פרק ט"ז.}}. בהיותם במדבר, התגלה אליהם בגילוי חד-פעמי ו[[מתן תורה|נתן]] להם באמצעות משה את ה[[תורה]] על [[הר סיני]], ואז [[בחירת העצמות בישראל|בחר]] בהם ה' לעמו. במעמד זה אמרו העם "נעשה ונשמע" וקיבלו על-עצמם לקיים את התורה לדורותיהם.
-אחרי שהשבטים גלו ל[[מצרים]], ובניהם עברו שעבוד של מאתים ועשר שנים, [[הקדוש ברוך הוא]] הוציאם ממצרים, ולאחר [[שנה]] בלבד, הם קיבלו את ה[[תורה]], ואז הפכו ליהודים גמורים{{הערה|למרות זאת, לא היה להם דין של "גר שנתגייר כקטן שנולד", מכיון שדין זה אמור דווקא כלפי גר מאומה אחרת שעבר אומה, ומכיון שהוא עבר אומה אחרת הוא נחשב לקטן שנולד. בשונה מכך יהדותם של עם ישראל באה להם כאומה, ולא עברו כלל לאומה אחרת, ולכן אנו מוצאים אותם בוכים על משפחותיהם, ופרש"י על עסקי עריות שנאסרו להם, ומכאן שקרובי המשפחה שלהם שלפני מתן תורה נאסרו להם גם לאחריה, מכיון שלא היה להם דין של קטן שנולד.}}
+==היהדות כיום==
-===תקופת השופטים והנביאים===
+{{ערך מורחב|ערך=[[בני ישראל]] {{*}} [[גיור]]}}
-{{ערך מורחב|ערך=[[ספר שופטים]] {{*}} [[ספר נביאים]]}}
+לאחר [[הכניסה הראשונה לארץ|שנכנסו]] והתיישבו ב[[ארץ ישראל]], בנו עם ישראל את [[בית המקדש]] ב[[ירושלים]], המקום שבחר ה' להשרות את [[שכינה|שכינתו], ואז קיימו את כל [[תרי"ג מצווות]] התורה בשלימות. לאורך מאות שנים הנהיגו את העם בארץ [[נביאים]], [[שופטים]] ו[[מלכים]], ושאר חכמי ישראל, בדרך התורה שניתנה להם ב[[מעמד הר סיני]]. אך בעקבות [[עבירה|עוונותיהם]] של ישראל [[חורבן הבית|חרב]] בית המקדש ובני ישראל יצאו ל[[גלות]] פעמיים. גם לאחר בנין [[בית המקדש השני]] נשארו רבים מבני ישראל מחוץ לארץ ישראל, וגם ה[[שכינה]] התגלתה בדרגה נמוכה יותר. לאחר החורבן השני גלה שוב העם היהודי, מאז לא ניתן לקיים את המצוות הנלוות לבית המקדש, וגם ההליכה בדרך היהדות מלווה בקשיים, אך לאורך הדורות המשיכה להתקיים היהדות ב[[מסירות נפש]].
-===בית המקדש הראשון===
-{{ערך מורחב|בית המקדש הראשון}}
-===בית המקדש השני===
-{{ערך מורחב|בית המקדש השני}}
-===תנאים ואמוראים===
-===סבוראים, גאונים וראשונים===
+עד היום עם ישראל מחכה לביאת ה[[משיח]] שיביא את ה[[גאולה האמיתית והשלימה]], אז יבנה [[בית המקדש השלישי]] ותתגלה מלכות ה' בעולם על היהודים ובעולם כולו.
-===אחרונים===
+הנמנים על [[עם ישראל]] מוגדרים כ"יהודים". מקור השם "יהודי" הוא זה שבא משבט [[יהודה]], אולם החל מזמן [[גזירת המן]], שאז [[מרדכי היהודי]] עורר את בני ישראל לכפור ב[[עבודה זרה]], ו'''להודות''' ולהתבטל לה', כל בני ישראל החלו להקרא בשם "יהודים" - על שם ההודאה{{הערה|ראה תורה אור מגילת אסתר עמ' צט.}}.
-===תנועת החסידות===
+יהודי הוא זה שנולד ל[[אמא]] יהודיה, או ש[[גיור|התגייר]] לפי ה[[הלכה]].
-{{ערך מורחב|חסידות}}
+על-פי היהדות, גם על [[בני נח]] שאינם יהודים מוטל לקיים את [[שבע מצוות בני נח]].
 ==האמונה היהודית==
-{{ערך מורחב|י"ג עיקרי האמונה}}
+{{ערך מורחב|ערך=[[י"ג עיקרי האמונה]] {{*}} [[אמונה]]}}
-כל יהודי ויהודי מחויב בלהאמין בי"ג העקרים האמורים ב[[רמב"ם]], ובקב"ה.
+כל יהודי בעצם טבעו [[אמונה|מאמין]] במציאותו של [[הקדוש ברוך הוא]], והוא מוכן אף [[מסירות נפש|למסור את נפשו]] על-כך. הסיבה לכך היא מצד ה[[נשמה]] שבתוכו, שקשורה אל הבורא בכל מצב שהוא, גם כאשר בדרך-כלל האמונה אצלו בהעלם{{הערה|ראו [[תניא - פרק י"ח]].}}.
+בנוסף לכך, ישנה מצוה להאמין ביסודות האמונה המקובלים על כלל ישראל. ה[[ראשונים]] דנו מהם עיקרי האמונה, ואלו שהתקבלו הם [[י"ג עיקרי האמונה|י"ג העקרים]] שהגדיר ה[[רמב"ם]], והם:
+:א. '''מציאות [[ה']]:''' שה' הוא מצוי, והוא היחידי המצוי בשלימות - כי כל שאר הנמצאים תלויים בקיומו, והוא אינו תלוי בקיומם.
+:ב. '''[[אחדות ה'|אחדותו]]:''' שה' הוא אחד ו[[אחדות פשוטה|אינו מורכב מחלקים]].
+:ג. '''[[שלילת הגשמות]] ממנו''': שאין לה' [[גוף]] ולא שייך בו שום מאורע [[גשמי]].
+:ד. '''הקדמות''': שה' הוא קדום ולא מחודש, לעומת שאר הדברים שאינם קדומים כי הוא המהווה אותם.
+:ה. '''היותו היחיד שראוי לעבדו''': שרק את ה' ראוי לעבוד, ולא שום מציאות אחרת, כי רק לו יש שלטון ו[[בחירה]] ולא לשאר הברואים (כמו [[מלאכים]], [[כוכבים]] וכדומה) - איסור [[עבודה זרה]].
+:ו. '''ה[[נבואה]]''': שיש בין [[אדם (מין)|בני האדם]] אנשים שלמים באישיותם ובחכמתם שיכולים לקבל את השפע האלוקי ולהתנבא.
+:ז. '''נבואת [[משה]]''': שמשה רבינו הוא מבחר המין האנושי, והוא הגדול במעלה מכל הנביאים שלפניו ואחריו.
+:ח. '''[[תורה מן השמים]]''': שכל ה[[תורה]] שבידינו - [[תורה שבכתב]] ו[[תורה שבעל פה]] על כל פרטיה - ניתנה למשה מאת ה'.
+:ט. '''[[נצחיות התורה]]''': שהתורה לא תשתנה ולא תהיה בה תוספת וגרעון.
+:י. '''[[השגחה]]''': שה' משגיח ויודע את מעשי בני האדם.
+:יא. '''[[שכר ועונש]]''': שה' נותן [[שכר]] למקיימי רצונו ו[[עונש]] לעוברי רצונו.
+:יב. '''[[האמונה בביאת המשיח|ביאת המשיח]]''': ש[[מלך המשיח]] יבוא ויתקיימו בו הנבואות שנאמרו עליו (בעיקר זה כלול החיוב [[ציפיה לגאולה|לחכות למשיח]]).
+:יג. '''[[תחיית המתים]]'''- ש[[הקב"ה]] יחיה את המתים לעתיד לבוא
 ==החיים היהודיים==
 ===התורה===
 {{ערך מורחב|תורה}}
-התורה הינה שם כללי לכתבי קודש שדרכם יכול היהודי להתקשר עם [[הקב"ה]], התורה כוללת גם את [[תורה שבעל פה]] וגם את [[התורה שבכתב]].
+התורה הינה שם כללי לכתבי קודש שדרכם יכול היהודי להתקשר עם [[הקב"ה]], התורה כוללת גם את [[תורה שבעל פה]] וגם את ה[[תורה שבכתב]].
 התורה הינה אחד המרכיבים החשובים ביהדות שרק דרכה אפשר לקיים את המצוות, וכן גם לימוד תורה בעצמו הינו מצווה בפני עצמה ודרך להרגיש את [[הקב"ה]].
-[[הרבי]] הסביר בשיחותיו שתורה מלשון הוראה, שאף שיש חלקים שלכאורה אינם קשורים אלינו, אולם מהם אפשר ללמוד הוראה ב[[עבודת ה']]
+מהתורה שבעל פה נכתבה ההלכה שמסכמת את הדרך איך לנהוג בפועל בעולם וקיים את מצוות התורה.
-===ההלכה===
+התורה מקיפה את כל חיי היהודי, והיא המייחדת את עם ישראל על פני שאר העמים. רב [[סעדיה גאון]] קבע כי {{ציטוטון|אין אומתנו אומה אלא בתורה}}.
-{{ערך מורחב|הלכה}}
-הלכה הינה הדרך איך לעשות בפועל את התורה ואת המצוות בכל הפרטים, בשונה מהתורה שהיא בעיקר התחברות עם [[הקב"ה]] ודרך להוראה ב[[עבודת ה']].
 ===שבת וחגי ישראל===
@@ שורה 46: / שורה 56: @@
 ===תפילה===
 {{ערך מורחב|תפילה}}
 ==ראו גם==
 *[[תורה]]
 *[[מצוות]]
 *[[גיור]]
+==לקריאה נוספת==
+*הרב [[יצחק זלמן פוזנר]], '''לחשוב כיהודי''', [[תשמ"ג]], בהוצאת [[רשת אהלי יוסף יצחק]]
+*הרב [[שלום דובער וולפא]], '''כי הם חיינו - משוגים ביהדות''', [[תנש"א]]
+*הרב [[ניסן דוד דובוב]], '''אחד מי יודע - תרמיל מושגי יסוד ביהדות'''
+*[[הרבי]], [https://drive.google.com/file/d/1xg5-2imSqpTsbYKUl90DDqdRRCKK0XTm/view שיחה] ל[[י"ב - י"ג תמוז]], בתוך [[לקוטי שיחות]] חלק ל"ג {{PDF}} {{מפתח}}
+*[[הרבי]], [[יחידות]] עם [[סטודנט]]ים של '[[יאנג יזרעאל]]' בשנת [[תשכ"א]], בתוך [https://drive.google.com/file/d/1KGwbbUK3beNajO41kGX_v3jU4uYvusV6/view?usp=sharing מילואים לשיחות קודש] עמוד 130 (אנגלית)
+==קישורים חיצוניים==
+*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1020035/jewish/-.htm להיות יהודי]''' - מאגר כתבות באתר [[בית חב"ד (אתר)|בית חב"ד]] {{בית חב"ד}}
+*'''[https://www.chabad.org.il/Articles/Articles.asp?CategoryID=152 יהדות בימינו]''' - מאגר כתבות באתר [[צעירי חב"ד בישראל]]
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:יהדות|*]]
+[[en:Judaism]]