קרבנות: הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:שחיטה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הכנסת הקרבן לתוך סורג הברזל, בו שחטו אותו]]
-ארבעה מיני '''קורבנות''' ישנן: חטאת, אשם, עולה ושלמים.
+'''עבודת הקרבנות''' היא עבודה מרכזית ועיקרית בבית המקדש, החל מה[[משכן]] שעשה [[משה]] וכלה ב[[בית המקדש השני]], ויחודש [[לעתיד לבוא]] כשיבנה [[בית המקדש השלישי]]. עד כדי כך שלשיטת [[הרמב"ם]] זהו עיקרו של בית המקדש כמ"ש{{הערה|הלכות בית הבחירה א, א.}}: "מצוות עשה לעשות בית לה', מוכן להיות מקריבים בו הקרבנות".
+מצד אחד נראית עבודה זו כעבודה גשמית בלבד, הקרבת בהמות גשמיות על מזבח גשמי. אמנם כבר הסכימו גדולי ישראל עוד בדורות שקדמו לגילוי [[תורת החסידות]], כמו [[הרמב"ן]]{{הערה|בפירושו על התורה, ויקרא פרק א'}}, אשר מהות עבודה זו מוכרחת להתפרש כדבר נעלה וכמו שכתב רבינו בחיי ש"ענין הקרבנות אשר הם מימות עולם הוא ענין פנימי וסוד נעלם". בכל זה התוסף ביאור על ידי תורת החסדות המבארת הן את משמעותו הפנימית של עבודת הקרבנות הגשמית שבבית המקדש, וכן את משמעותו כחלק מ[[עבודת ה']] גם בימינו.
+== קרבנות מלשון קירוב ==
+המילה קרבנות הוא מלשון "קירוב", משום שב[[עבודת האדם]] ענין הקרבנות הוא קירוב הכוחות והחושים אל ה'. מקור הדברים בעיקרם הוא מספר הבהיר{{הערה|מ"ו.}}: "ואמאי איקרי קרבן, אלא מפני שמקרב הכוחות הקדושות". ועד"ז מביא הרמב"ן{{הערה|ויקרא א, ט: "וכל קרבן לשון קריבה ואחדות".}} וברבינו בחיי{{הערה|שם: "ולכך נקרא קרבן שהוא קירוב הכוחות והמדות".}}.
+[[אדמו"ר הריי"צ]] ביאר{{הערה|מאמר ד"ה [[באתי לגני]] תש"י, ומבואר במאמר ד"ה אדם כי יקריב תשמ"ב.}}, שתוכן העבודה של "קרבנות מלשון קירוב", הוא לקרב את ה[[עולם (בחסידות)|עולם]] שהוא מלשון העלם והסתר על אלקות, וכמו כן את האדם עצמו, ושיהיו [[כלים]] להרגיש [[אלקות]], שעל ידי זה ממשיכים את עיקר ה[[שכינה]] ב[[עולם הזה]].
+מובא בחסידות{{הערה|ראה [[לקוטי שיחות]] חל"ג שיחה א לפרשת בהעלותך הערה 30.}} שענין הקרבן הוא ל"קרב" כל דבר לשרשו.
+עוד מובא{{הערה|במאמר ד"ה וידבר ה' אל משה ואהרן זאת חקת התורה תקס"ה - [[מאמרי אדה"ז]] ח"ב ע' תרעה. הובא גם במאמר ד"ה באתי לגני תשל"ב.}} על הפסוק{{הערה|במדבר כח, ב.}} האמור ב[[קרבן תמיד|קרבן התמיד]] "את קרבני לחמי לאישי ריח נחחי תשמרו להקריב לי במועדו", שמילת להקריב היא כמו "להרקיב" מלשון רקבון, שזה מורה על עבודת ה[[ביטול]] (כ[[תולעת]]), שעל ידה מכלה הוא את [[קליפה|החיצונים]], ואלולא עבודה תמידית זו היו (החיצונים) מחריבים את העולם.
+השם "קרבן" קשור גם עם הפסוק "פדה בשלום נפשי מקרב לי"{{הערה|תהלים נה.}}, המבואר ב[[תורת החסידות]] על פדיית האדם, ו[[נפש אלוקית|נפשו האלוקית]], ו"מקרב לי" הוא הקרב ומלחמה נגד [[נפש הבהמית|נפשו הבהמית]], וכמו ענין הקרבן - לקרב את נפשו הבהמית אל [[ה']]{{הערה|מאמר ד"ה אדם כי יקריב תשמ"ה - התוועדויות תשמ"ב ח"ב.}}.
+אמנם, יחד עם מעלותיו של עבודת הקרבנות המתבטאות בשם "קרבן", שם זה מבואר לפעמים{{הערה|ראו לדוגמה מאמר ד"ה בסוכות תשבו תשמ"א סה"מ מלוקט ח"ב עמוד קכב.}} כמורה על פחיתות דרגתו בהתקשרות ודביקות, משום שכששני דברים הם רק מתקרבים זה אל זה, נשארים הם עדיין שני דברים נפרדים לגמרי, אבל לשון המבטאת דביקות גמורה היא דווקא לשון "קשר", שעל שם זה נקרא [[קטורת|עבודת הקטורת]] בשם זה.
+== קרבנות ביחס לקטורת ==
+===התלבשות ובדרך ממילא ===
+אחד ההבדלים, בין עבודת הקרבנות לעבודת הקטורת ב[[עבודת ה']] מבואר{{הערה|ראה שיחת תצוה תנש"א - התוועדויות תנש"א ח"ב.}} דעבודת הקרבנות הוא על ידי הירידה להתעסק עם [[נפש הבהמית]] [[בירור|לבררו]], משא"כ עבודת ה[[קטורת]] הוא באופן שמגלה אצל עצמו את [[עצם הנפש]] ובדרך ממילא משפיע זה על כל גופו.
 == פעולת הקורבן==
@@ שורה 11: / שורה 33: @@
 ==סוגי קורבנות==
 ===קורבן חטאת===
+{{ערך מורחב|ערך=[[קרבן חטאת]]}}
+קרבן חטאת הוא קרבן שמביאים אותו על חטאים בשוגג, באופן שאם נעשו במזיד עונשם כרת או סקילה.
 ===קורבן אשם===
+קרבן אשם הוא קרבן שבא לכפר על עבירות מסוימות.
+* '''אשם [[נזיר]]''' - אשם שמביא נזיר שבאמצע ימי נזירו עבר על אחד מאיסורי נזיר.
+* '''אשם [[מצורע]]''' - אשם שמביא מצורע ביום השמיני מהזאת מי [[פרה אדומה]].
+* '''אשם שפחה חרופה''' - אשה כנענית ששיכת לשני אנשים ואחד מהם שיחרר אותה והיא התחתנה עם [[עבד עברי]] ובה עליה מישהו אחר, אותו אדם חייב להביא קרבן אשם.
+* '''אשם גזלות''' - אדם שגזל את חברו ונשבע לשקר בבית דין חייב להביא קרבן אשם.
+* '''אשם מעילות''' - אדם שמעל בהקדש בשגגה חייב להביא קרבן אשם.
+בנוסף לכך יש '''אשם תלוי''' אשם שמביא אדם שלא יודע אם חטא בחטא שחייב עליו חטאת מביא אשם תלוי.
+{{להשלים}}
 ===קורבן עולה===
-העולה מוגדרת כ"קדשי קדשים" וכולה עולה לה'.
+{{ערך מורחב|ערך=[[קרבן עולה]]}}
-שחיטתה: בצפון המזבח. קיבול דמה: בכלי שרת בצפון. זריקת הדם: דמה טעון [[שתי מתנות שהן ארבע]]. בנוסף לזה טעונה הפשט העור וניתוח הבשר. נאכלת: כולה לה' על אש המזבח.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=29&daf=53b&format=pdf זבחים נג ב.]}}
+העולה היא קרבן שמביאים על מצוות עשה ומכונה בגמרא "דורון". מוגדרת כ"קדשי קדשים" וכולה עולה לה'.
-מהותה הפנימית: לאחר הבאת קרבן חטאת, יש להוסיף ולהביא קרבן עולה, שהיא כדורון לפני המלך{{הערה|זבחים ה' ע"א.}}. לפי הסבר הרבי, בכל חטא ישנם שני חלקים: העבירה על המצווה המסויימת, והעבירה הכללית על מצוות התורה. בעוד שקרבן החטאת מכפר על החטא הספיציפי, מכפר קרבן עולה באופן כללי על הסטיה מחוקות התורה. מסיבה זו, ניתן להביא קרבן עולה, על כמה מצוות, ואין צורך להביא על כל מצווה קרבן נפרד{{הערה|[[לקראת שבת]], ל[[פרשת ויקרא]], [[תשע"א]].}}.
 ===קורבן שלמים===
+{{ערך מורחב|ערך=[[קרבן שלמים]]}}קרבן שלמים הוא קרבן שבא בדרך כלל כ[[קרבן נדבה]]. נקרא שלמים מפני שעושה שלום בעולם. {{להשלים}}
+===קורבן נדבה===
+{{ערך מורחב|ערך=[[קרבן נדבה]]}}
+{{להשלים}}
 ==קודש וקודשי קודשים==
 קדשי קדשים, היא כינוי של קורבן שכולה לגבוה. לא רק קורבן שכולו לגבוה נקרא קדשי קדשים, אלא גם ב[[קדשים קלים]], נקרא החלק של גבוה - שנקרב על גבי המזבח - "קדשי קדשים".
-כדוגמא לכך כתוב במשנה ב[[זבחים]]{{הערה|1=דף פט.}}: מעשר קודם לעופות, מפני שהוא מין זבח ויש בו קדשי קדשים דמו ואימוריו.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=29&daf=53b&format=text [[רש"י]] ד"ה משום דלא, זבחים נג ב.]}}.
+כדוגמא לכך כתוב במשנה ב[[זבחים]]{{הערה|1=דף פט.}}: מעשר קודם לעופות, מפני שהוא מין זבח ויש בו קדשי קדשים דמו ואימוריו{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=29&daf=53b&format=text [[רש"י]] ד"ה משום דלא, זבחים נג ב.]}}.
 ==ראו גם==
 *[[אדם כי יקריב]]
+*[[דם|הקרבת אמורים וזריקת הדם]]
+*[[אמירת הנשיא בחודש ניסן|אמירת קרבנות הנשיאים בחודש ניסן]]
+==קישורים חיצוניים==
+*[https://chabad.info/video/282499/ איך מקריבים היום קורבנות? הרבי מסביר{{וידאו}}{{אינפו}}]
+*הרב חיים אליעזר וישלאנסקי, '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/classes/660112/ עבודת הקורבנות? רלוונטי מתמיד!]''' {{וידפו}}
+*[http://www.chabad.org.il/Concepts/Item.asp?ArticleID=74&CategoryID=200 קרבנות{{חב"ד}}]
+* [https://www.hageula.com/geula_moshiach כל הכתבות בנושא גאולה ומשיח] באתר הגאולה {{הגאולה}}
+* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/beit_hamikdash/23395.htm למה בעצם אנחנו לא מקריבים כיום קורבנות?] באתר הגאולה {{הגאולה}}
+*הרב מנחם דוברוסקין, [https://sinun770.org/מה-ענין-הסמיכה-על-הקרבנות-שיעור-לפרשת/ מה ענין הסמיכה על הקרבנות?]  בתוך ערוץ היוטיוב 'שיעורים בחסידות מאת הרב מנחם דוברוסקין' באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב {{צליל}}
+{{בית המקדש}}
 {{הערות שוליים}}
-{{הר הבית}}
+[[קטגוריה:קרבנות]]
-[[קטגוריה:בית המקדש]]