פרשת שקלים – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''פרשת שקלים''' הינה פרשת "כי תשא"{{הערה|[[שמות]] ל יא-טז.}}, שבה מצות [[מחצית השקל]]. השבת שבה נקראת פרשת שקלים מכונה '''שבת שקלים''', על שם הפרשה. | '''פרשת שקלים''' הינה פרשת "כי תשא"{{הערה|[[שמות]] ל יא-טז.}}, שבה מצות [[מחצית השקל]]. השבת שבה נקראת פרשת שקלים מכונה '''שבת שקלים''', על שם הפרשה. | ||
==זמן קריאתה== | ==זמן קריאתה== | ||
קוראים ב[[ראש חודש]] | קוראים ב[[ראש חודש]] [[אדר]], לאור כך ששואלים ודורשים בהלכות החג שלושים יום קודם, וכן בגלל שבחמשה עשר בו שלחנות{{הערה|בעלי מטבעות המחליפים שקלי כסף בפרוטות, רש"י.}} יושבין במדינה ובעשרים וחמשה יושבין במקדש{{הערה|מגילה כט ב, כשמואל. וכן רב סובר, שזוהי פרשת צו את בני ישראל.}}, ולזכר המקדש נהגו כל ישראל לקרות כיום בבית הנכסת פרשת שקלים{{הערה|[[ספר החינו]], מצוה קה.}}. כאשר ראש חודש אדר חל ב[[שבת]], מוציאים שלושה [[ספר תורה|ספרי תורה]], קוראים באחד עניינו של יום (פרשת השבוע שבה חל), בשני על ראש חודש ובשלישי בכי תשא{{הערה|מגילה שם.}}. | ||
מפטירים בפרשת שקלים | מפטירים בפרשת שקלים שבספר יהוידע , מן "ויכרות יהוידע את הברית"{{הערה|מלכים ב, יא-יז.}}, לפי מנהג הספרדים, או מ"בן שבע שנים יהואש במלכו"{{הערה|מלכים ב, יב א.}}, לפי מנהג האשכנזים. באותה פרשה מדובר תרומות העם לבדק הבית. מקדימים של ראש חודש לשקלים, מפני שתדיר ואינו תדיר, תדיר קודם, אך לענין [[הפטרה]], מכיון שאין מפטירים בשתים, אין זו של ארבעה פרשיות נדחית מפני ראש חודש{{הערה|שבלי הלקט קצג.}}. | ||
==בתורת החסידות== | ==בתורת החסידות== | ||