הקפות: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־20:12, 10 בדצמבר 2024

הקפות הוא מנהג ישראל להקיף את בימת קריאת התורה עם ספרי התורה בחג שמחת תורה, בשמחה, שירים וריקודים ולחגוג בדרך זו את סיום קריאת כל התורה לפי סדר פרשיות השבוע. מנהג זה החל בארצות אשכנז לפני מאות שנים, ומשם התפשט לקהילות הספרדים. המנהג הפך לחגיגה המרכזית של שמחת תורה, ובתורת החסידות מבוארת מעלתו בהרחבה, בתור שמחה שלמעלה מכל הגבלה שבה מתאחדים כל ישראל מבלי חילוק, ושמחה זו פועלת התרוממות בלימוד התורה של כל השנה.

מקור המנהג[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשמחת תורה נהגו בתפוצות ישראל לסיים את קריאת התורה כולה בפרשת וזאת הברכה. בספרי הגאונים והראשונים נזכרים מנהגי שמחה שונים לכבוד סיום התורה, ביניהם הוצאת ספר התורה לשמוח ולשיר עימו^[1], אך מנהג הקפת הבימה עם ספר התורה נזכר לראשונה אצל חכמי אשכנז - רבי יצחק אייזיק מטירנא^[2], הלבוש והרמ"א^[3].

רבי חיים ויטאל הביא מקור למנהג זה מספר הזוהר:

וְנוֹהֲגִין לְמֶעְבַּד יִשְׂרָאֵל עִמָּהּ חֶדְוָה, וְאִתְקְרִיאַת שִׂמְחַת תּוֹרָה. וּמְעַטְּרָן לְסֵפֶר תּוֹרָה בְּכֶתֶר דִּילֵיהּ
תרגום: ונוהגים לעשות ישראל עימה שמחה, ונקראת שמחת תורה. ומעטרים לספר התורה בכתר שלו

— זוהר חלק ג' רנו, ב

כמו כן העיד רבי חיים ויטאל כי רבו האריז"ל היה נזהר בהקפות אלו והקפיד לערוך שבע הקפות^[4]. על פי מנהג האריז"ל התפשט ברוב קהילות ישראל המנהג לערוך שבע הקפות.

בסידור עם דא"ח^[5] מובא שהקפות אלו הינם 'מנהג נביאים'^[6], כאשר המנהג מבטא את ההתקשרות הנעלית ביותר של יהודי עם הקב"ה שלמעלה מאופני ההתקשרות של תורה שבכתב ותורה שבעל פה, ואפילו במנהג עצמו - זהו מנהג שנהגו הנביאים בעצמם ולא הורו כך לעם והעם מעצמו קיבל על עצמו לעשות כמותם^[7].

בשמיני עצרת ובשמחת תורה[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבי עמנואל חי ריקי הביא כי המנהג לערוך הקפות הוא לא רק בשמחת תורה אלא גם בשמיני עצרת (בחוץ לארץ - שם שמיני עצרת הוא היום הראשון של החג ושמחת תורה הוא היום השני)^[8], ובעקבותיו אדמו"ר הזקן פסק כך בסידורו^[9]. מנהג חב"ד לערוך הקפות בליל שמיני עצרת, בליל וביום שמחת תורה^[10].

אצל רבותינו נשיאנו ההקפות בשמיני עצרת היו ברצינות ביחס להקפות של שמחת תורה, שבהם הייתה השמחה גדולה יותר, למעלה ממדידה והגבלה^[11]. עם זאת, בשנים האחרונות הנהיג הרבי שכבר בשמיני עצרת יהיו ההקפות בשמחה שפורצת את כל ההגבלות ממש^[12]. הרבי הסביר באריכות את הסיבה לכך - שבזמננו מוכרחים לבטל את הגלות על ידי שמחה, ולכן יש לעשות זאת גם בשינוי הסדר הרגיל (בדומה לסיפור על אדמו"ר הזקן שהקדים את תקיעת השופר לפני התפילה, וכך פעל ברוחניות את הנצחון במלחמת רוסיה-צרפת)^[13].

סדר ההקפות כמנהג חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – אתה הראת

לאחר תפילת ערבית או שחרית, לפני התחלת ההקפות, נוהגים לעשות קידוש^[14], ובליל שמחת תורה (לפעמים גם בשמיני עצרת) - התוועדות^[15].

קודם ההקפות אומרים כמה פסוקים - "אתה הראת לדעת", ועוד - וחוזרים עליהם שלוש פעמים. באמירת הפסוקים מכבדים אנשים שונים, ואחריהם חוזר כל הקהל. מנהג הרבי הריי"צ והרבי בהקפות הלילה לומר את הפסוק הראשון - "אתה הראת", והאחרון - "כי מציון". כמו כן הוסיף הרבי שאחר שלושת הפעמים של אמירת "אתה הראת", אומר שלוש פעמים את הפסוק "והיה זרעך כעפר הארץ" ואחריו הקהל כולו, וקבע זאת למנהג חב"ד^[16]. היו שנים שהוסיף עוד פסוקים^[17].

לפי תורת החסידות, מהותם של הפסוקים היא להביא טעמים וראיות מן התורה על השמחה^[18], וכן תפילה שעל ידה פועלים שענינים אלו יהיו בגלוי^[19]. בכמה שיחות ביאר הרבי את ענינם של כל י"ז הפסוקים^[20].

להקפות מכבדים אנשים שיזכו לשאת את ספרי התורה, והם אומרים לפני כל הקפה את הנוסח המיוחד לה והקהל אחריהם.

הקפות אצל רבותינו נשיאנו[עריכה | עריכת קוד מקור]

אצל רבותינו נשיאנו ההקפות בשמיני עצרת היו ברצינות ביחס להקפות של שמחת תורה, שבהם הייתה השמחה גדולה יותר, למעלה ממדידה והגבלה^[21] (אף שבשנים האחרונות הנהיג הרבי שכבר בשמיני עצרת יהיו ההקפות בשמחה שפורצת את כל ההגבלות ממש, והסביר את הטעם לכך^[22]).

בתורת החסידות מבוארת מעלת ההקפות בהרחבה, בתור שמחה שלמעלה מכל הגבלה שבה מתאחדים כל ישראל מבלי חילוק, ושמחה זו פועלת התרוממות בלימוד התורה של כל השנה.

אדמו"ר הרש"ב שאל פעם את אביו אדמו"ר מהר"ש: מהו ענין ההקפות? וענה לו: הקפות משמעה שמתחננים אצל האבא - אבינו שבשמים בדמעות דם, הייתה לי דמעתי לחם, רחם ושבור עול הגוים מעל צוארנו. גויים היינו הגוף והנפש הבהמית. רוקדים עם ספר התורה בשמחה, בראש פתוח ובלב פתוח, אבל בפנימיות נוזלות דמעות של דם^[23].

אצל הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

מנהג הרבי ללכת להקפה הראשונה והשביעית, בה רוקד עם ספר התורה שלו במרכז 770 ומעודד את השירה בעוז. ברוב השנים עד פטירתו היה רוקד עם הרבי בהקפה זו גיסו, הרב שמריהו גוראריה. בחזרתו מההקפה עובר הרבי בין הקהל ומברך ברכות רבות, וזמן זה ידוע כעת רצון לרבים הצריכים ברכה ונדחקים אז לקבלה.

בסיום כל הקפה מכריזים "עד כאן הקפה א'", "עד כאן הקפה ב'" וכדומה. הטעם להכרזה זו הוא כדי שלא תהיה יניקת החיצונים מהחיות שבהקפה^[24], וכן כיון שענין ההקפות הוא בלי גבול, יש להכריז כך כדי להמשיך את ההקפה בענינים של הגבלה^[25].

הקפות שניות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – הקפות שניות

הקפות שניות הוא מנהג ארץ-ישראלי המיוסד על הנהגת האריז"ל, לפיו מקיימים במוצאי שמחת תורה פעם נוספת הקפות עם הספרי תורה בליווי שירה וריקודים בכלי זמר^[26].

המנהג התפשט בחוגי המקובלים^[27] ולאחר מכן גם לבתי כנסת נוספים. לאורך השנים ניתנו מספר טעמים לעריכת הקפות אלו.

הרבי הרחיב וביסס מנהג זה בקהילת חב"ד ומידי שנה נערך בבית הכנסת בית מנחם בכפר חב"ד מעמד 'הקפות שניות' מרכזי, בו משתתפים אלפי יהודים מכל גווני הקשת ואישי ממשל פוליטקאים ואנשי ציבור מכבדים את האירוע בנוכחותם.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

שבח המועדים
הלכה למעשה - תשרי
שמירת המועדים (ספר)
הקפות עם הרבי, במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד גליון 1878 עמוד 78

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב נחום גרינוולד, בין שבע הקפות לבין שלש הקפות וחצי: ביאור מנהג חב"ד
הקפות וריקודי נשים עם ספר תורה, בתוך הערות וביאורים אהלי תורה א'רנו (ב) חג הסוכות ה'תשפ"ה עמוד 91

הערות שוליים

↑ תשובות הגאונים שערי תשובה סי' שיד. מחזור ויטרי שפג. טור אורח חיים סי' תרסט.
↑ ספר המנהגים - שמיני עצרת.
↑ אורח חיים סימן תרסט.
↑ שער הכוונות קד, א.
↑ רסט, ב.
↑ זאת בשונה מגרסאות אחרות מדברי אדמו"ר הזקן בהן מוזכר הביטוי 'מנהג' בלבד. וראו מכתב הרבי באגרות קודש חלק ג' עמוד רלב ואילך המבאר לשון זו, שאכן לא מצינו מנהג נביאים לרקוד בשמחת תורה עם הספר תורה, אך מצינו באופן כללי, שביטאו את השמחה הגדולה באופן של "דוד מפזז ומכרכר בכל עוז לפני השם", באופן של ריקוד במעשה דווקא, ועם ספר תורה (המכתב נדפס גם בלקוטי שיחות חלק כ"ט עמוד 505. וראו שם עמוד 227 עמוד 54 ששולל הפירוש שכוונת הסידור להקפות דהושענא רבה).
↑ כפי שהתבאר בלקוטי שיחות חלק כ"ט עמוד 227.
↑ משנת חסידים מסכת ימי מצוה וסוכה, פרק יב.
↑ ראה בהרחבה בקובץ אור ישראל (מונסי) סא, ע' רס. ובמאמרו של הרב נחום גרינוולד בקישורים חיצוניים.
↑ קובץ ליובאוויטש גליון 5, ע' 72.
↑ שיחת ליל ה' דחג הסוכות תנש"א. ליל שמחת תורה תשד"מ. יום שמחת תורה תשכ"ו. תשנ"ב.
↑ שיחות תשד"מ ותשנ"ב הנ"ל.
↑ שיחת תשד"מ הנ"ל.
↑ וראה בשיחת ליל שמיני עצרת תשנ"ב, שכאשר הגבאי מכריז שיכולים לעשות קידוש - צריכים לעשות קידוש, עיין שם.
↑ ראה הנלקט באוצר מנהגי חב"ד - תשרי, ע' שנא.
↑ שיחת ליל שמחת תורה תש"נ (התוועדויות ח"א ע' 226). ועוד.
↑ ראה פירוט ב"מעשה מלך" ע' 297 הערה 7.
↑ ספר המאמרים תש"ד ע' 56.
↑ שיחת ליל שמחת תורה תנש"א (התוועדויות ח"א ע' 178).
↑ שיחת ליל שמחת תורה תש"נ (התוועדויות ח"א ע' 203 ואילך). תנש"א (שם). תשנ"ב (שיחות קודש ח"א ע' 194).
↑ שיחת ליל ה' דחג הסוכות תנש"א. ליל שמחת תורה תשד"מ. יום שמחת תורה תשכ"ו. תשנ"ב.
↑ שיחות תשד"מ ותשנ"ב הנ"ל.
↑ ספר השיחות ה'תש"ה [לה"ק] עמוד נה.
↑ שער הכולל פרק מה סק"ו.
↑ שיחת ליל שמחת תורה תשל"ה.
↑ כך מתואר המנהג על ידי תלמידו ר' חיים ויטאל בספרו שער הכוונות.
↑ כך לדוגמה מעיד החיד"א בספרו לדוד אמת שנהגו בישיבת המקובלים בית א-ל.

[1] תשובות הגאונים שערי תשובה סי' שיד. מחזור ויטרי שפג. טור אורח חיים סי' תרסט.

[2] ספר המנהגים - שמיני עצרת.

[3] אורח חיים סימן תרסט.

[4] שער הכוונות קד, א.

[5] רסט, ב.

[6] זאת בשונה מגרסאות אחרות מדברי אדמו"ר הזקן בהן מוזכר הביטוי 'מנהג' בלבד. וראו מכתב הרבי באגרות קודש חלק ג' עמוד רלב ואילך המבאר לשון זו, שאכן לא מצינו מנהג נביאים לרקוד בשמחת תורה עם הספר תורה, אך מצינו באופן כללי, שביטאו את השמחה הגדולה באופן של "דוד מפזז ומכרכר בכל עוז לפני השם", באופן של ריקוד במעשה דווקא, ועם ספר תורה (המכתב נדפס גם בלקוטי שיחות חלק כ"ט עמוד 505. וראו שם עמוד 227 עמוד 54 ששולל הפירוש שכוונת הסידור להקפות דהושענא רבה).

[7] כפי שהתבאר בלקוטי שיחות חלק כ"ט עמוד 227.

[8] משנת חסידים מסכת ימי מצוה וסוכה, פרק יב.

[9] ראה בהרחבה בקובץ אור ישראל (מונסי) סא, ע' רס. ובמאמרו של הרב נחום גרינוולד בקישורים חיצוניים.

[קובץ-10] קובץ ליובאוויטש גליון 5, ע' 72.

[11] שיחת ליל ה' דחג הסוכות תנש"א. ליל שמחת תורה תשד"מ. יום שמחת תורה תשכ"ו. תשנ"ב.

[12] שיחות תשד"מ ותשנ"ב הנ"ל.

[13] שיחת תשד"מ הנ"ל.

[14] וראה בשיחת ליל שמיני עצרת תשנ"ב, שכאשר הגבאי מכריז שיכולים לעשות קידוש - צריכים לעשות קידוש, עיין שם.

[15] ראה הנלקט באוצר מנהגי חב"ד - תשרי, ע' שנא.

[16] שיחת ליל שמחת תורה תש"נ (התוועדויות ח"א ע' 226). ועוד.

[17] ראה פירוט ב"מעשה מלך" ע' 297 הערה 7.

[18] ספר המאמרים תש"ד ע' 56.

[19] שיחת ליל שמחת תורה תנש"א (התוועדויות ח"א ע' 178).

[20] שיחת ליל שמחת תורה תש"נ (התוועדויות ח"א ע' 203 ואילך). תנש"א (שם). תשנ"ב (שיחות קודש ח"א ע' 194).

[21] שיחת ליל ה' דחג הסוכות תנש"א. ליל שמחת תורה תשד"מ. יום שמחת תורה תשכ"ו. תשנ"ב.

[22] שיחות תשד"מ ותשנ"ב הנ"ל.

[23] ספר השיחות ה'תש"ה [לה"ק] עמוד נה.

[24] שער הכולל פרק מה סק"ו.

[25] שיחת ליל שמחת תורה תשל"ה.

[26] כך מתואר המנהג על ידי תלמידו ר' חיים ויטאל בספרו שער הכוונות.

[27] כך לדוגמה מעיד החיד"א בספרו לדוד אמת שנהגו בישיבת המקובלים בית א-ל.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:ריקוד שמחת תורה.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הקפות ב[[שמחת תורה]]. ציור: [[זלמן קליינמן]]]]
-'''הקפות''' הוא מנהג ישראל להקיף את בימת [[קריאת התורה]] עם [[ספר תורה|ספרי התורה]] בחג [[שמחת תורה]], ב[[שמחה]], [[שיר|שירים]] ו[[ריקוד|ריקודים]] ולחגוג בדרך זו את סיום קריאת כל התורה לפי סדר [[פרשת השבוע|פרשיות השבוע]]. מנהג זה החל בארצות [[יהדות אשכנז|אשכנז]] לפני מאות שנים, ומשם התפשט לקהילות הספרדים. המנהג הפך לחגיגה המרכזית של [[שמחת תורה]], וב[[תורת החסידות]] מבוארת מעלתו בהרחבה, בתור שמחה שלמעלה מכל הגבלה שבה מתאחדים כל ישראל מבלי חילוק, ושמחה זו פועלת התרוממות ב[[לימוד התורה]] של כל השנה.
+'''הקפות''' הוא מנהג ישראל להקיף את בימת [[קריאת התורה]] עם [[ספר תורה|ספרי התורה]] בחג שמחת תורה, ב[[שמחה]], [[שיר]]ים ו[[ריקוד]]ים ולחגוג בדרך זו את סיום קריאת כל התורה לפי סדר [[פרשת השבוע|פרשיות השבוע]]. מנהג זה החל בארצות [[יהדות אשכנז|אשכנז]] לפני מאות שנים, ומשם התפשט לקהילות הספרדים. המנהג הפך לחגיגה המרכזית של שמחת תורה, וב[[תורת החסידות]] מבוארת מעלתו בהרחבה, בתור שמחה שלמעלה מכל הגבלה שבה מתאחדים כל ישראל מבלי חילוק, ושמחה זו פועלת התרוממות ב[[לימוד התורה]] של כל השנה.
 ==מקור המנהג==
-ב[[שמחת תורה]] נהגו בתפוצות ישראל לסיים את קריאת התורה כולה בפרשת [[וזאת הברכה]]. בספרי ה[[גאונים]] וה[[ראשונים]] נזכרים מנהגי שמחה שונים לכבוד סיום התורה, ביניהם הוצאת [[ספר התורה]] לשמוח ולשיר עימו{{הערה|תשובות הגאונים שערי תשובה סי' שיד. מחזור ויטרי שפג. טור אורח חיים סי' תרסט.}}, אך מנהג הקפת הבימה עם ספר התורה נזכר לראשונה אצל חכמי אשכנז - רבי [[יצחק אייזיק מטירנא]]{{הערה|ספר המנהגים - שמיני עצרת.}}, ה[[לבוש|מרדכי יפה]] וה[[רמ"א]]{{הערה|אורח חיים סימן תרסט.}}.
+ב[[שמחת תורה]] נהגו בתפוצות ישראל לסיים את קריאת התורה כולה בפרשת [[וזאת הברכה]]. בספרי ה[[גאונים]] וה[[ראשונים]] נזכרים מנהגי שמחה שונים לכבוד סיום התורה, ביניהם הוצאת [[ספר התורה]] לשמוח ולשיר עימו{{הערה|תשובות הגאונים שערי תשובה סי' שיד. מחזור ויטרי שפג. טור אורח חיים סי' תרסט.}}, אך מנהג הקפת הבימה עם ספר התורה נזכר לראשונה אצל חכמי אשכנז - רבי [[יצחק אייזיק מטירנא]]{{הערה|ספר המנהגים - שמיני עצרת.}}, ה[[מרדכי יפה|לבוש]] וה[[רמ"א]]{{הערה|אורח חיים סימן תרסט.}}.
 רבי [[חיים ויטאל]] הביא מקור למנהג זה מ[[ספר הזוהר]]:
@@ שורה 10: / שורה 10: @@
 {{ש}}'''תרגום''': ונוהגים לעשות ישראל עימה שמחה, ונקראת שמחת תורה. ומעטרים לספר התורה בכתר שלו}}
-כמו כן העיד רבי חיים ויטאל  כי רבו [[האריז"ל]] היה נזהר בהקפות אלו והקפיד לערוך שבע הקפות{{הערה|שער הכוונות קד, א.}}. על פי מנהג האריז"ל התפשט ברוב קהילות ישראל המנהג לערוך שבע הקפות.
+כמו כן העיד רבי חיים ויטאל כי רבו [[האריז"ל]] היה נזהר בהקפות אלו והקפיד לערוך שבע הקפות{{הערה|שער הכוונות קד, א.}}. על פי מנהג האריז"ל התפשט ברוב קהילות ישראל המנהג לערוך שבע הקפות.
+ב[[סידור עם דא"ח]]{{הערה|רסט, ב.}} מובא שהקפות אלו הינם 'מנהג נביאים'{{הערה|זאת בשונה מגרסאות אחרות מדברי אדמו"ר הזקן בהן מוזכר הביטוי 'מנהג' בלבד. וראו [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/556.htm מכתב הרבי באגרות קודש חלק ג' עמוד רלב ואילך] המבאר לשון זו, שאכן לא מצינו מנהג נביאים לרקוד בשמחת תורה עם הספר תורה, אך מצינו באופן כללי, שביטאו את השמחה הגדולה באופן של "דוד מפזז ומכרכר בכל עוז לפני השם", באופן של ריקוד במעשה דווקא, ועם ספר תורה (המכתב נדפס גם בלקוטי שיחות חלק כ"ט עמוד 505. וראו שם עמוד 227 עמוד 54 ששולל הפירוש שכוונת הסידור להקפות ד[[הושענא רבה]]).}}, כאשר המנהג מבטא את ההתקשרות הנעלית ביותר של יהודי עם הקב"ה שלמעלה מאופני ההתקשרות של תורה שבכתב ותורה שבעל פה, ואפילו במנהג עצמו - זהו מנהג שנהגו הנביאים בעצמם ולא הורו כך לעם והעם מעצמו קיבל על עצמו לעשות כמותם{{הערה|כפי שהתבאר בלקוטי שיחות חלק כ"ט עמוד 227.}}.
 ==בשמיני עצרת ובשמחת תורה==
 רבי [[עמנואל חי ריקי]] הביא כי המנהג לערוך הקפות הוא לא רק בשמחת תורה אלא גם ב[[שמיני עצרת]] (בחוץ לארץ - שם שמיני עצרת הוא היום הראשון של החג ושמחת תורה הוא היום השני){{הערה|משנת חסידים מסכת ימי מצוה וסוכה, פרק יב.}}, ובעקבותיו [[אדמו"ר הזקן]] פסק כך ב[[סידור אדמו"ר הזקן|סידורו]]{{הערה|ראה בהרחבה בקובץ אור ישראל (מונסי) סא, ע' רס. ובמאמרו של הרב נחום גרינוולד בקישורים חיצוניים.}}. מנהג חב"ד לערוך הקפות בליל שמיני עצרת, בליל וביום שמחת תורה{{הערה|שם=קובץ|[[קובץ ליובאוויטש]] גליון 5, ע' 72.}}.
-אצל רבותינו נשיאנו ההקפות בשמיני עצרת היו ברצינות ביחס להקפות של שמחת תורה, שבהם היתה השמחה גדולה יותר, למעלה ממדידה והגבלה{{הערה|1=שיחת ליל ה' דחג הסוכות תנש"א. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59224&st=&pgnum=324&hilite= ליל שמחת תורה תשד"מ]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5726-1/115/117.htm יום שמחת תורה תשכ"ו]. תשנ"ב.}}. עם זאת, בשנים האחרונות הנהיג הרבי שכבר בשמיני עצרת יהיו ההקפות בשמחה שפורצת את כל ההגבלות ממש{{הערה|שיחות תשד"מ ותשנ"ב הנ"ל.}}. הרבי הסביר באריכות את הסיבה לכך - שבזמננו מוכרחים לבטל את ה[[גלות]] על ידי שמחה, ולכן יש לעשות זאת גם בשינוי הסדר הרגיל (בדומה לסיפור על אדמו"ר הזקן שהקדים את [[תקיעת שופר|תקיעת השופר]] לפני התפילה, וכך פעל ברוחניות את הנצחון ב[[מלחמת רוסיה-צרפת]]){{הערה|שיחת תשד"מ הנ"ל.}}.
+אצל רבותינו נשיאנו ההקפות בשמיני עצרת היו ברצינות ביחס להקפות של שמחת תורה, שבהם הייתה השמחה גדולה יותר, למעלה ממדידה והגבלה{{הערה|1=שיחת ליל ה' דחג הסוכות תנש"א. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59224&st=&pgnum=324&hilite= ליל שמחת תורה תשד"מ]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5726-1/115/117.htm יום שמחת תורה תשכ"ו]. תשנ"ב.}}. עם זאת, בשנים האחרונות הנהיג הרבי שכבר בשמיני עצרת יהיו ההקפות בשמחה שפורצת את כל ההגבלות ממש{{הערה|שיחות תשד"מ ותשנ"ב הנ"ל.}}. הרבי הסביר באריכות את הסיבה לכך - שבזמננו מוכרחים לבטל את ה[[גלות]] על ידי שמחה, ולכן יש לעשות זאת גם בשינוי הסדר הרגיל (בדומה לסיפור על אדמו"ר הזקן שהקדים את [[תקיעת שופר|תקיעת השופר]] לפני התפילה, וכך פעל ברוחניות את הנצחון ב[[מלחמת רוסיה-צרפת]]){{הערה|שיחת תשד"מ הנ"ל.}}.
 ==סדר ההקפות כמנהג חב"ד==
+{{ערך מורחב|ערך=[[אתה הראת]]}}
 לאחר [[תפילת ערבית]] או [[שחרית]], לפני התחלת ההקפות, נוהגים לעשות [[קידוש]]{{הערה|וראה בשיחת ליל שמיני עצרת תשנ"ב, שכאשר ה[[גבאי]] מכריז שיכולים לעשות קידוש - צריכים לעשות קידוש, עיין שם.}}, ובליל שמחת תורה (לפעמים גם בשמיני עצרת) - [[התוועדות]]{{הערה|1=ראה הנלקט ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30510&st=&pgnum=365&hilite= אוצר מנהגי חב"ד - תשרי, ע' שנא].}}.
-קודם ההקפות אומרים כמה פסוקים - "אתה הראת לדעת", ועוד - וחוזרים עליהם שלוש פעמים. באמירת הפסוקים מכבדים אנשים שונים, ואחריהם חוזר כל הקהל. מנהג [[הרבי הריי"צ]] והרבי בהקפות הלילה לומר את הפסוק הראשון - "אתה הראת", והאחרון - "כי מציון". כמו כן הוסיף הרבי שאחר שלושת הפעמים של אמירת "אתה הראת", אומר שלוש פעמים את הפסוק "והיה זרעך כעפר הארץ" ואחריו הקהל כולו, וקבע זאת למנהג חב"ד{{הערה|שיחת ליל שמחת תורה תש"נ (התוועדויות ח"א ע' 226). ועוד.}}. היו שנים שהוסיף עוד פסוקים{{הערה|ראה פירוט ב"מעשה מלך" ע' 297 הערה 7.}}.
+קודם ההקפות אומרים כמה פסוקים - "[[אתה הראת]] לדעת", ועוד - וחוזרים עליהם שלוש פעמים. באמירת הפסוקים מכבדים אנשים שונים, ואחריהם חוזר כל הקהל. מנהג [[הרבי הריי"צ]] והרבי בהקפות הלילה לומר את הפסוק הראשון - "אתה הראת", והאחרון - "כי מציון". כמו כן הוסיף הרבי שאחר שלושת הפעמים של אמירת "אתה הראת", אומר שלוש פעמים את הפסוק "והיה זרעך כעפר הארץ" ואחריו הקהל כולו, וקבע זאת למנהג חב"ד{{הערה|שיחת ליל שמחת תורה תש"נ (התוועדויות ח"א ע' 226). ועוד.}}. היו שנים שהוסיף עוד פסוקים{{הערה|ראה פירוט ב"מעשה מלך" ע' 297 הערה 7.}}.
 לפי תורת החסידות, מהותם של הפסוקים היא להביא טעמים וראיות מן התורה על השמחה{{הערה|ספר המאמרים תש"ד ע' 56.}}, וכן תפילה שעל ידה פועלים שענינים אלו יהיו בגלוי{{הערה|שיחת ליל שמחת תורה תנש"א (התוועדויות ח"א ע' 178).}}. בכמה שיחות ביאר הרבי את ענינם של כל י"ז הפסוקים{{הערה|שיחת ליל שמחת תורה תש"נ (התוועדויות ח"א ע' 203 ואילך). תנש"א (שם). תשנ"ב (שיחות קודש ח"א ע' 194).}}.
-להקפות מכבדים אנשים שיזכו לשאת את ספרי התורה, והם אומרים לפני כל הקפה את הנוסח המיוחד לה והקהל אחריהם. מנהג הרבי ללכת להקפה הראשונה והשביעית, בה רוקד עם [[ספר התורה של הרבי|ספר התורה שלו]] במרכז [[770]] ומעודד את השירה בעוז. ברוב השנים עד פטירתו היה רוקד עם הרבי בהקפה זו גיסו, הרב [[שמריהו גוראריה]]. בחזרתו מההקפה עובר הרבי בין הקהל ומברך ברכות רבות, וזמן זה ידוע כעת רצון לרבים הצריכים ברכה ונדחקים אז לקבלה.
+להקפות מכבדים אנשים שיזכו לשאת את ספרי התורה, והם אומרים לפני כל הקפה את הנוסח המיוחד לה והקהל אחריהם.
+==הקפות אצל רבותינו נשיאנו==
+אצל רבותינו נשיאנו ההקפות בשמיני עצרת היו ברצינות ביחס להקפות של שמחת תורה, שבהם הייתה השמחה גדולה יותר, למעלה ממדידה והגבלה{{הערה|1=שיחת ליל ה' דחג הסוכות תנש"א. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59224&st=&pgnum=324&hilite= ליל שמחת תורה תשד"מ]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5726-1/115/117.htm יום שמחת תורה תשכ"ו]. תשנ"ב.}} (אף שבשנים האחרונות הנהיג הרבי שכבר בשמיני עצרת יהיו ההקפות בשמחה שפורצת את כל ההגבלות ממש, והסביר את הטעם לכך{{הערה|שיחות תשד"מ ותשנ"ב הנ"ל.}}).
+ב[[תורת החסידות]] מבוארת מעלת ההקפות בהרחבה, בתור שמחה שלמעלה מכל הגבלה שבה מתאחדים כל ישראל מבלי חילוק, ושמחה זו פועלת התרוממות ב[[לימוד התורה]] של כל השנה.
+[[אדמו"ר הרש"ב]] שאל פעם את אביו [[אדמו"ר מהר"ש]]: מהו ענין ההקפות? וענה לו: הקפות משמעה שמתחננים אצל האבא - אבינו שבשמים בדמעות דם, הייתה לי דמעתי לחם, רחם ושבור עול הגוים מעל צוארנו. גויים היינו ה[[גוף]] וה[[נפש הבהמית]]. רוקדים עם [[ספר תורה|ספר התורה]] ב[[שמחה]], ב[[מוח|ראש]] פתוח וב[[לב]] פתוח, אבל ב[[פנימיות]] נוזלות דמעות של [[דם]]{{הערה|1=ספר השיחות ה'תש"ה [לה"ק] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15795&hilite=ed64b009-98b1-497b-b9e5-c839e09d3433&st=הכנה+לתפילה&pgnum=158 עמוד נה].}}.
+==אצל הרבי==
+מנהג הרבי ללכת להקפה הראשונה והשביעית, בה רוקד עם [[ספר התורה של הרבי|ספר התורה שלו]] במרכז [[770]] ומעודד את השירה בעוז. ברוב השנים עד פטירתו היה רוקד עם הרבי בהקפה זו גיסו, הרב [[שמריהו גוראריה]]. בחזרתו מההקפה עובר הרבי בין הקהל ומברך ברכות רבות, וזמן זה ידוע כעת רצון לרבים הצריכים ברכה ונדחקים אז לקבלה.
 בסיום כל הקפה מכריזים "עד כאן הקפה א'", "עד כאן הקפה ב'" וכדומה. הטעם להכרזה זו הוא כדי שלא תהיה [[יניקת החיצונים]] מהחיות שבהקפה{{הערה|שער הכולל פרק מה סק"ו.}}, וכן כיון שענין ההקפות הוא [[בלי גבול]], יש להכריז כך כדי להמשיך את ההקפה בענינים של הגבלה{{הערה|שיחת ליל שמחת תורה תשל"ה.}}.
+==הקפות שניות==
+[[קובץ:הקפות שניות כפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקפות שניות ב[[בית הכנסת בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]]]]
+{{ערך מורחב|הקפות שניות}}
+הקפות שניות הוא מנהג ארץ-ישראלי המיוסד על הנהגת [[האריז"ל]], לפיו מקיימים במוצאי [[שמחת תורה]] פעם נוספת הקפות עם הספרי תורה בליווי שירה וריקודים בכלי זמר{{הערה|כך מתואר המנהג על ידי תלמידו ר' [[חיים ויטאל]] בספרו [[שער הכוונות]].}}.
+המנהג התפשט בחוגי המקובלים{{הערה|כך לדוגמה מעיד [[החיד"א]] בספרו לדוד אמת שנהגו בישיבת המקובלים בית א-ל.}} ולאחר מכן גם לבתי כנסת נוספים. לאורך השנים ניתנו מספר טעמים לעריכת הקפות אלו.
+[[הרבי]] הרחיב וביסס מנהג זה בקהילת חב"ד ומידי שנה נערך ב[[בית הכנסת בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]] מעמד 'הקפות שניות' מרכזי, בו משתתפים אלפי יהודים מכל גווני הקשת ואישי ממשל פוליטקאים ואנשי ציבור מכבדים את האירוע בנוכחותם.
+==לקריאה נוספת==
+* [[שבח המועדים]]
+* [[הלכה למעשה (סדרת ספרים)| הלכה למעשה - תשרי]]
+* [[שמירת המועדים (ספר)]]
+*'''הקפות עם הרבי''', במדור 'חיי רבי' [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1878 עמוד 78
 ==קישורים חיצוניים==
 *הרב [[נחום גרינוולד]], [http://www.haoros.com/Archive/index.asp?kovetz=886&cat=9&haoro=12 בין שבע הקפות לבין שלש הקפות וחצי: ביאור מנהג חב"ד]
+*'''[https://drive.google.com/file/d/14dHH2TT7pXK6-a_kYW1NDUXfX6N7FvDu/view הקפות וריקודי נשים עם ספר תורה]''', בתוך הערות וביאורים אהלי תורה א'רנו (ב) חג הסוכות ה'תשפ"ה עמוד 91
 {{סוכות|}}
 {{הערות שוליים}}
-[[קטגוריה:סוכות]]
+[[קטגוריה:שמיני עצרת ושמחת תורה]]

זמן שמחתנו
זמנים	ערב חג הסוכות • סוכות • הושענא רבה • שמיני עצרת • שמחת תורה • שבת בראשית • ויעקב הלך לדרכו
סוכה	דפנות • סכך • ישיבה בסוכה • שינה בסוכה • נוי סוכה • אושפיזין • מבצע סוכה
ארבעת המינים	לולב • אתרוג (אתרוג קלבריה) • הדס • ערבה • נטילת לולב • חלוקת ארבעת המינים • ברכה על ארבעת המינים של הרבי • מבצע לולב
חג הסוכות בבית המקדש	ניסוך המים • שמחת בית השואבה • הושענות • מצות ערבה • פרי החג • מצות הקהל
תפילות ומנהגים	הלל • הושענות • קריאת התורה בסוכות • חביטת ערבה • מכירת המצוות
שמיני עצרת ושמחת תורה	• הקפות • אתה הראת • תפילת גשם • תהלוכה • קריאת התורה בשמחת תורה • חתן תורה • חתן בראשית • חיבור החג עם ימות החול • הקפות שניות
ניגוני החג	אתה בחרתנו • אתה בחרתנו (רוסית) • ושמחת בחגך • הושיעה את עמך • אום אני חומה • ניגון ריקוד • ניגון הקפות • על הסלע הך • אשריכם ישראל • שישו ושמחו (ב) • שישו ושמחו (ג) • תורה איז די בעסטע סחורה • והחסידים והעובדים • ניגון לנטילת לולב