יגאל פיזם: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (←משפחתו) |
|||
| (29 גרסאות ביניים של 20 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לעריכה}} | {{לעריכה}} | ||
[[קובץ:פיזם יגאל.JPG|שמאל|ממוזער|250PX| | [[קובץ:פיזם יגאל.JPG|שמאל|ממוזער|250PX|הרב יגאל פיזם]] | ||
הרב [[יגאל פיזם]] ([[ב' שבט]] [[ה'תש"א]] - [[י' ניסן]] [[ה'תשע"ט]]) היה | |||
הרב [[יגאל פיזם]] ([[ב' שבט]] [[ה'תש"א]] - [[י' ניסן]] [[ה'תשע"ט]]) היה ה[[שליח]] הראשון של [[הרבי]] ל[[קריות]], מייסד מוסדות ובתי חב"ד בקריות, כיהן כרב קהילת חב"ד בקריית שמואל ב[[חיפה]], ראש ישיבת [[תומכי תמימים קריות]], ראש [[מוסדות 'נפש חיה' חב"ד ליובאוויטש הקריות|מוסדות מרכז "נפש חיה - חב"ד ליובאוויטש הקריות"]]. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
הרב פיזם נולד ב[[ב' בשבט]] [[תש"א]] בעיר [[צפת]] להוריו ר' שמעון יהודה ורבקה פיזם, משפחה משורשים חסידיים (סדיגורא), המזוהה עם ציבור [[הדתי לאומי|דתי לאומי]] כדור [[שלוש עשרה]] למשפחת ה[[בעל שם טוב]]. | הרב פיזם נולד ב[[ב' בשבט]] [[תש"א]] בעיר [[צפת]] להוריו ר' שמעון יהודה ורבקה פיזם, משפחה משורשים חסידיים (סדיגורא), המזוהה עם ציבור [[הדתי לאומי|דתי לאומי]] כדור [[שלוש עשרה]] למשפחת ה[[בעל שם טוב]]. | ||
בילדותו גדל ולמד בעיר צפת, ובשנת [[תשט"ו]] החל ללמוד בכפר הרוא"ה אצל הרב משה צבי נריה. | בילדותו גדל ולמד בעיר צפת, ובשנת [[תשט"ו]] החל ללמוד בכפר הרוא"ה אצל הרב [[משה צבי נריה]]. | ||
==תחילת ההתקרבות לחב"ד== | ==תחילת ההתקרבות לחב"ד== | ||
[[קובץ:פיזם תשמ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פיזם אצל [[הרבי]] ב[[חודש תשרי]] [[תש"מ]]]] | |||
בשנת [[תשט"ז]] התוודע לחב"ד ולתורת החסידות באמצעות שיעוריו של הרב [[מאיר בליז'ינסקי]] שהתקיימו בישיבה. בסיום המחזור עברו חבריו ר' [[דוד קרץ]] ור' [[יוסף הרטמן]] לישיבת תומכי תמימים ומשם היו בקשרי מכתבים ואף שלחו לו [[שיחה|שיחות]] של [[הרבי]] וספרים שונים. במשך הזמן החל ללמוד באופן קבוע בספר ה[[תניא]] ואף היה מצרף אליו בחורים נוספים מהישיבה. | |||
[[ | בשנת [[תשי"ט]] המשיך את לימודיו בגרעין הצבאי בישיבת כרם דיבנה, שם הצטרף לשיעור בספר התניא מפי רב העיר רחובות דאז, הרב אלימלך בר שאול. | ||
[[ | בשנת [[תש"כ]] באמצע השירות הצבאי, התחתן הרב פיזם עם מרת חנה זינגר מחיפה שהייתה ניצולת שואה. כעבור תקופה של חצי שנה בה התגורר בנח"ל על גבול מצרים, עברו לגור בקיבוץ טירת צבי, שם שימש כמדריך. | ||
[[ | בשנת [[תשכ"ג]] עבר לקריית מוצקין, בתקופה זו עבד שמונה שנים בהדרכה בישיבת פרחי אהרן בקריית שמואל. | ||
[[ | בד בבד המשיך את לימודיו לקבלת [[סמיכה לרבנות]] בכולל ההוראה של הרב יעקב ניסן רוזנטל בחיפה, בעל ה'משנת יעקב', ובהמשך בכולל קריית ביאליק אצל רב העיר הרב חנניה כהן ורב קריית שמואל הרב עקיבא הכרמי שהסמיכוהו לרבנות. | ||
בשנת [[תשכ"ז]] קיבל בפועל סמיכה לרבנות. | |||
[[תשכ"ז]] קיבל בפועל סמיכה לרבנות. | |||
באותה תקופה אף התמנה למורה בבית הספר תד"ל בקריית ים ולמשגיח בישיבת פרחי אהרן בקריית שמואל. | באותה תקופה אף התמנה למורה בבית הספר תד"ל בקריית ים ולמשגיח בישיבת פרחי אהרן בקריית שמואל. | ||
באותם שנים היה משלב את ה[[ליקוטי שיחות]] בשיעוריו השבועיים לתלמידים על פרשת השבוע ובשיעורי מחשבת ישראל היה מלמד "[[קונטרס ומעין]]" וכן מלמד חסידות בשיעוריו בגמרא מידי שבת בקריית שמואל. | באותם שנים היה משלב את ה[[ליקוטי שיחות]] בשיעוריו השבועיים לתלמידים על פרשת השבוע ובשיעורי מחשבת ישראל היה מלמד "[[קונטרס ומעין]]" וכן מלמד [[חסידות]] בשיעוריו בגמרא מידי שבת בקריית שמואל. | ||
[[תשכ"ט]] התמנה לרב התיכון הדתי לאומי ע"ש לווינסון בקריית ים. | בשנת [[תשכ"ט]] התמנה לרב התיכון הדתי לאומי ע"ש לווינסון בקריית ים. | ||
[[תשל"ב]] הקים במסגרת ע"א מוסדות 'חדרי תורה אור' ללימוד תורני לילדים, והתמנה לר"מ בישיבת התיכונית יבנה בחיפה, ובמקביל שימש בהוראת [[הרבי]] כמחנך ובהמשך כרב בתיכון 'לוינסון' בקריית ים. | בשנת [[תשל"ב]] הקים במסגרת [[ע"א מוסדות]] '[[חדרי תורה אור]]' ללימוד תורני לילדים, והתמנה לר"מ בישיבת התיכונית יבנה בחיפה, ובמקביל שימש בהוראת [[הרבי]] כמחנך ובהמשך כרב בתיכון 'לוינסון' בקריית ים. | ||
==נסיעתו לרבי בפעם הראשונה== | ==נסיעתו לרבי בפעם הראשונה== | ||
לקראת [[תשרי]] [[תשל"ג]] [[נסיעה לרבי|נסע לראשונה לרבי]] ונכנס ל[[יחידות]] הראשונה בחייו שהתמשכה זמן רב מהרגיל - כרבע שעה. לאחר מכן סיפר המזכיר הרב [[לייבל גרונר]] כי במהלך היחידות פתח את הדלת שלוש פעמים כדי להפסיק את היחידות (כנהוג בפעמים בהן היחידויות התארכו והיה חשש שאי-מי מעכב את הרבי), אולם בכל פעם שנכנס הבחין כי הרבי מדבר ומאריך את היחידות. ביחידות זו הדריכו הרבי בנוגע לפעילותו באזור הקריות, ובנוגע לעבודתו בענייני הכלל. בנוסף ביקש מהרבי הדרכה בקשר לעובדה שהרגיש שבור מעצמו בנוגע למצבו בעבודת ה' הרוחנית. על כך השיב לו הרבי כי אסור להיות ב[[עצבות]] ושאיסור [[לשון הרע]] - שהוא מדאורייתא - תקף גם בנוגע לאדם עצמו... לאחר מכן הנחהו הרבי בנוגע לעבודתו בהפצת החסידות. | |||
[[ | |||
==המשך הפצת המעיינות ביתר שאת== | ==המשך הפצת המעיינות ביתר שאת== | ||
באותה שנה יזם את הקמת "קייטנת המבצעים" בקריות בסיוע הרב [[זושא וילימובסקי]], הרב [[ראובן דונין]], | באותה שנה יזם את הקמת "קייטנת המבצעים" בקריות בסיוע הרב [[זושא וילימובסקי]], הרב [[ראובן דונין]], הרב משה דרוקמן ור' אברהם אנקונה. | ||
בב' מנחם אב תשל"ג כתב לרבי על פרויקט הקייטנה הגדולה וביקש את רשותו הסכמתו וברכתו לפתיחת בית חב"ד קריית מוצקין כמתוכנן ובה' מנחם אב נשלח מכתב מהרבי ברכה ללידת בתו כאשר באופן מיוחד מוסיף הרבי בכתב יד קדשו "בברכה להצלחה בהפצת היהדות". | בב' מנחם אב תשל"ג כתב לרבי על פרויקט הקייטנה הגדולה וביקש את רשותו הסכמתו וברכתו לפתיחת בית חב"ד קריית מוצקין כמתוכנן ובה' מנחם אב נשלח מכתב מהרבי ברכה ללידת בתו כאשר באופן מיוחד מוסיף הרבי בכתב יד קדשו "בברכה להצלחה בהפצת היהדות". | ||
כתובת הבית חב"ד הייתה ביתו של הרב משה דרוקמן ( | כתובת הבית חב"ד הייתה ביתו של הרב משה דרוקמן (ברחוב הרב קוק). | ||
[[תשל"ד]] | בחורף [[תשל"ד]], בסיום עונת הקייטנות, שכר חדרון בקריית ים (ברחוב יצחק שדה) וחזר לקריית מוצקין (ברחוה השופטים) ובהמשך נפתח גם בקריית ים ברחוב מוהליבר 7. | ||
לפעילות סייעו תלמידיו מהתיכון הדתי ע"ש לוינסון הרב משה אוירכמן, הרב יוסי מקמל, הרב שלמה ידידיה אייזן ועוד. במשך השנים הבאות התרחבה פעילות חב"ד בראשותו והתגבשה קהילה סביבו. | לפעילות סייעו תלמידיו מהתיכון הדתי ע"ש לוינסון הרב משה אוירכמן, הרב יוסי מקמל, הרב שלמה ידידיה אייזן ועוד. במשך השנים הבאות התרחבה פעילות חב"ד בראשותו והתגבשה קהילה סביבו. | ||
[[תשל"ח]] הובא על ידו בסיוע הרב דוד טייכטל השליח הרב חיים שלמה הכהן שפעל כשנתיים בקריות בברכת הרבי והביא תנופה וחיות חסידית לאיזור. | בשנת [[תשל"ח]] הובא על ידו בסיוע הרב דוד טייכטל השליח הרב חיים שלמה הכהן שפעל כשנתיים בקריות בברכת הרבי והביא תנופה וחיות חסידית לאיזור. | ||
[[תש"מ]] נסע לרבי שוב לחודש תשרי וזכה להכנס ליחידות ולקבל הדרכה והכוונה להשליחות, וכן לקבל תניא עם חתימת יד קודשו של הרבי. | בשנת [[תש"מ]] נסע לרבי שוב לחודש תשרי וזכה להכנס ליחידות ולקבל הדרכה והכוונה להשליחות, וכן לקבל תניא עם חתימת יד קודשו של הרבי. | ||
[[תשמ"ב]] מיד לאחרי שהרבי אמר ב[[צום גדליה]] שיש לכתוב [[ספר תורה הכללי לאחדות ישראל]] נסע יחד עם הרב [[שמואל פרומר]], הרב [[לייבל שילדקרויט]] והרב משה תמרי לסופר הרב הניג והתחילו בכתיבה בפועל בד בבד הקימו ועד מיוחד וכתבו ע"כ לרבי. בל"ג בעומר נערכה חגיגת הסיום כשסיום הכתיבה נערך בביתו. בשנה זו ע"פ בקשת תלמידו הרב [[משה אוירכמן]], הפקיד בידיו את ריכוז והפעלת בתי חב"ד בקריות, ומשמש כיו"ר ההנהלה. | בשנת [[תשמ"ב]] מיד לאחרי שהרבי אמר ב[[צום גדליה]] שיש לכתוב [[ספר תורה הכללי לאחדות ישראל]] נסע יחד עם הרב [[שמואל פרומר]], הרב [[לייבל שילדקרויט]] והרב משה תמרי לסופר הרב הניג והתחילו בכתיבה בפועל בד בבד הקימו ועד מיוחד וכתבו ע"כ לרבי. בל"ג בעומר נערכה חגיגת הסיום כשסיום הכתיבה נערך בביתו. בשנה זו ע"פ בקשת תלמידו הרב [[משה אוירכמן]], הפקיד בידיו את ריכוז והפעלת בתי חב"ד בקריות, ומשמש כיו"ר ההנהלה. | ||
[[תשמ"ג]] הקים ביחד עם הרב שמואל פרומר ישיבה לחוזרים וכולל אברכים חב"ד ליובאוויטש הקריות. כראש הכולל שימש הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] רב קהילת חב"ד בקריות ורב העיר קריית מוצקין. בה' מנחם אב נתקבל מענה הרבי על הכולל "בנוגע לכולל - באם יש סיכויים טובים שיהיה בר קיימא". | בשנת [[תשמ"ג]] הקים ביחד עם הרב שמואל פרומר ישיבה לחוזרים וכולל אברכים חב"ד ליובאוויטש הקריות. כראש הכולל שימש הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] רב קהילת חב"ד בקריות ורב העיר קריית מוצקין. בה' מנחם אב נתקבל מענה הרבי על הכולל "בנוגע לכולל - באם יש סיכויים טובים שיהיה בר קיימא". | ||
ב[[תשד"מ]] קיבל מענה מהרבי להשתדל לקבל משרת רבנות העיר קריית ים להצלחת ההשתדלות בתוככי [[הרבנות הראשית לישראל]] סייעו הרב [[אליעזר פרלשטיין]] והרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]. | ב[[תשד"מ]] קיבל מענה מהרבי להשתדל לקבל משרת רבנות העיר קריית ים להצלחת ההשתדלות בתוככי [[הרבנות הראשית לישראל]] סייעו הרב [[אליעזר פרלשטיין]] והרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]. | ||
בקיץ תשמ"ה נסע שוב לרבי לתקופה ארוכה כשבמהלכה התפוצצה פרשת הספרים. | בקיץ תשמ"ה נסע שוב לרבי לתקופה ארוכה כשבמהלכה התפוצצה פרשת הספרים.וב[[תשמ"ו]] התמנה לראש הכולל. | ||
[[תשמ" | בשנת [[תשמ"ח]] נסע לתשרי שנת הקהל לכ"ק אד"ש עם כל משפחתו. לאחר הסתלקות הרבנית הצדקנית בכ"ב שבט הכולל שבראשותו קיבל אישור מכ"ק אד"ש בתוך השבעה לשם החדש: "ישיבת [[נפש חיה]] ע"ש הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא ע"ה". | ||
[[תשמ" | בשנת [[תשמ"ט]] פעילות הישיבה והכולל שבראשותו קיבלה תנופה, בעקבות הצטרפותו של בנו הרב [[שמשון פיזם]] בהסכמת וברכת הרבי להכנס לעבודת השליחות, החל מאז נערכו [[התוועדות|התוועדויות]] ענק בהשתתפות מאות רבות והרצאות שבועיות בהיכל ביהמ"ד. בחודש [[טבת]] יצא למסע גיוס משאבים בנ.י. ושהה בקרבת כ"ק אד"ש (ע"פ הוראתו הק') עד חודש [[ניסן]]. ובחודש [[אייר]] חזר לשלשה חודשים נוספים. תקופה זו הייתה כעין 'קבוצה' כאשר מספר שעות בכל יום הגה בתורת הנגלה והחסידות בישיבה המרכזית 770 והתרועע והתוועד רבות עם [[תמימים|התלמידים התמימים]] שאף נהנו ממנו עצה ותושיה. | ||
בשנת [[תש"נ]] בעקבות העלייה הגדולה מ[[רוסיה]] הקים אגף קליטת עליה הפועל רבות בקריות. | |||
[[תש"נ]] בעקבות העלייה הגדולה מ[[רוסיה]] הקים אגף קליטת עליה הפועל רבות בקריות. | |||
בשנה זו יצא לצרפת בברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א מה"מ במטרה לרקום קשרים למען המוסדות בקריות, במשך מספר חודשים התגבשה סביבו קהילה של תומכים ששמרו איתו על קשר אישי עד יומו האחרון. | בשנה זו יצא לצרפת בברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א מה"מ במטרה לרקום קשרים למען המוסדות בקריות, במשך מספר חודשים התגבשה סביבו קהילה של תומכים ששמרו איתו על קשר אישי עד יומו האחרון. | ||
[[תשנ"ג]] קיבל מענה חיובי מכ"ק אד"ש על הצעה להתענין במשרת רבנות בביכנ"ס מפורסם בפאריז | בשנת [[תשנ"ג]] קיבל מענה חיובי מכ"ק אד"ש על הצעה להתענין במשרת רבנות בביכנ"ס מפורסם בפאריז. | ||
[[תשנ" | בשנת [[תשנ"ד]] בעקבות חובות גדולים שהצטברו במשך שנות הפעילות קיבל מענה מהרבי בחודש [[כסלו]] שנענע בראשו הק' לאות הן על השאלות "האם לצאת עם המשפחה להשתקע למשך שנה או שנתיים ב[[צרפת]] שם קיימת קבוצת ידידים שמוכנים להתמסר לסייע לגיוס משאבים" ו"האם למכור את הבית הפרטי ותמורתו לרכוש את שטח הבנין של ביהכנ"ס והכולל". פעל בפאריז בקרב ידידי המוסד ומושפעים רבים התקרבו אליו, הפיץ חסידות וחיזק את ה[[התקשרות לרבי]] מלך המשיח בכלל ו[[מבצע משיח]] בפרט. בתקופה זו נכנס למסגרת הפעילות והשליחות בנו הרב [[איתן יעקב פיזם]]. | ||
באלול [[תשנ"ה]] חזר לאה"ק עם משפ' להמשך עבודת השליחות ביתר שאת וביתר עז. | |||
[[תשנ"ז]], בעקבות התפתחות הקהילה בקריית שמואל (שכונה השייכת מונציפלית לעיר חיפה) החליטו עסקני חב"ד בהתייעצות עם ג' רבנים [[מורה הוראה|מורי הוראה]] להכתירו כרב הקהילה של ביהמ"ד חב"ד בקריית שמואל ובמעמד הכתרה מרגש חתמו עשרות מאנשי הקהילה על כתב הכתרה שנמסר לו במעמד זה על ידי יו"ר המועצה דתית בחיפה הרב יצחק גץ. בסוף השנה ע"פ מענה מהרבי דרך ה[[אגרות קודש]] הוקמה ישיבת [[תומכי תמימים קריות|תומכי תמימים בקריות]] בראשותו, כשהוא דואג לבחורים בהתמסרות גדולה. | |||
ב[[ג' באלול]] [[תשס"ג]] נלב"ע אשתו הראשונה מרת חנה ע"ה. | |||
[[תשס"ה]], בתקופת [[ההתנתקות|הגירוש]] מגוש קטיף וצפון השומרון נסעו הרב פיזם ותלמידיו ליישובים המועדים לגירוש ופתחו שם ישיבה משך כמה שבועות. | [[תשס"ה]], בתקופת [[ההתנתקות|הגירוש]] מגוש קטיף וצפון השומרון נסעו הרב פיזם ותלמידיו ליישובים המועדים לגירוש ופתחו שם ישיבה משך כמה שבועות. | ||
בר"ח ניסן [[תשס"ט]] הכניס ס"ת בהשתתפות בני משפחתו לע"נ רעייתו הראשונה הרבנית מרת חנה ע"ה להיכל ביהכנ"ס חב"ד המרכזי השוכן בבנין [[מוסדות מרכז "נפש חי'" חב"ד ליובאוויטש הקריות]]. | בר"ח ניסן [[תשס"ט]] הכניס ס"ת בהשתתפות בני משפחתו לע"נ רעייתו הראשונה הרבנית מרת חנה ע"ה להיכל ביהכנ"ס חב"ד המרכזי השוכן בבנין [[מוסדות מרכז "נפש חי'" חב"ד ליובאוויטש הקריות]]. | ||
[[תש"ע]] בסקר "אנשי השנה" בחב"ד אינפו לשנה זו נבחר בקטגוריה רבנות. | בשנת [[תש"ע]] בסקר "אנשי השנה" בחב"ד אינפו לשנה זו נבחר בקטגוריה רבנות. | ||
התקשרותו לרבי מלך המשיח שליט"א בערה בנפשו, והוא היה מראשי העומדים בשורה הראשונה של הפצת בשורת הגאולה והגואל, כשהוא לוקח חלק פעיל בכל יוזמה חשובה לזירוז הגאולה. | התקשרותו לרבי מלך המשיח שליט"א בערה בנפשו, והוא היה מראשי העומדים בשורה הראשונה של הפצת בשורת הגאולה והגואל, כשהוא לוקח חלק פעיל בכל יוזמה חשובה לזירוז הגאולה, הרב פיזם נאם רבות בכינוסים שאירגנה [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]]. | ||
בשנים האחרונות נחלש, ובתקופה האחרונה היה מאושפז כשסכנה נשקפת לחייו. בני משפחתו ותלמידיו הרעישו עולמות בתפילות לרפואתו, אך בליל [[י' ניסן]] [[ה'תשע"ט]] למגינת לב משפחתו, תלמידיו וקהילתו השיב את נשמתו ליוצרה כשבניו וצאצאיו עומדים סביב מיטתו ומנגנים את ניגוני רבותינו נשיאנו. | בשנים האחרונות נחלש, ובתקופה האחרונה היה מאושפז כשסכנה נשקפת לחייו. בני משפחתו ותלמידיו הרעישו עולמות בתפילות לרפואתו, אך בליל [[י' ניסן]] [[ה'תשע"ט]] למגינת לב משפחתו, תלמידיו וקהילתו השיב את נשמתו ליוצרה כשבניו וצאצאיו עומדים סביב מיטתו ומנגנים את ניגוני רבותינו נשיאנו. | ||
בהלוויתו הכריז הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] את בקשתו בצוואתו כי בנו הרב [[יוסף אברהם פיזם]] יתמנה במקומו ובדרכו לממלא מקומו בהנהגת הקהילה וכי בניו הרב [[שמשון פיזם|שמשון]] והרב [[איתן יעקב פיזם|איתן יעקב]] ימשיכו את השליחות בקריות ובניהול המוסדות ביחד כפי שהיה עד עתה ויחד ירקמו חזון להרחבת והפצת תורה ומצוות באורו של כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א. | בהלוויתו הכריז הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] את בקשתו בצוואתו כי בנו הרב [[יוסף אברהם פיזם]] יתמנה במקומו ובדרכו לממלא מקומו בהנהגת הקהילה וכי בניו הרב [[שמשון פיזם|שמשון]] והרב [[איתן יעקב פיזם|איתן יעקב]] ימשיכו את השליחות בקריות ובניהול המוסדות ביחד כפי שהיה עד עתה ויחד ירקמו חזון להרחבת והפצת תורה ומצוות באורו של כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א. | ||
בשנת [[תשפ"ד]], פורסם בנו הרב [[יוסף אברהם פיזם|יוסף אברהם]] מדור ב[[שבועון בית משיח]] בשם: "הראשון לקריות". | |||
==מכתבי הרבי לרב פיזם== | |||
פעילותו של הרב פיזם בקריות לוותה בהוראות ומכתבים רבים מהרבי. להלן חלק מהם. | |||
<gallery widths="100px" heights="150px" perrow="6"> | |||
קובץ:פיזם מכתב 4.jpg|לימוד בכולל חדש ([[תשכ"ה]]). | |||
קובץ:מכתב פיזם תשכח.jpg|ברכה לשנה החדשה ([[תשכ"ח]]). | |||
קובץ:פיזם מכתב 3.jpg|מענה לקבלת דו"ח ואלבום תמונות ([[תשל"ה]]). | |||
קובץ:פיזם מכתב 6.jpg|לילדי "קייטנת המבצעים" בקריות ([[תשל"ה]]). | |||
קובץ:פיזם מכתב 5.jpg|בקשר עם [[י' שבט]] ([[תשל"ו]]). | |||
קובץ:פיזם מכתב 7.jpg|למשתתפי שיעור תניא פיזם ([[תשל"ח]]) | |||
קובץ:פיזם מכתב 8.jpg|לקראת חג הפסח ([[תשל"ח]]) | |||
קובץ:פיזם מכתב 9.jpg|למשתתפי שיעור תניא ([[תש"מ]]) | |||
קובץ:פיזם מכתב 2.jpg|ברכה לשנה הקרובה ([[תש"מ]]). | |||
קובץ:מכתב הרבי לפיזם.jpg|בנוגע לכולל ([[תשמ"ג]]). | |||
קובץ:פיזם מכתב 11.jpg|למשתתפים בשיעורי לימוד בבית משפחת פיזם (תשמ"ג) | |||
</gallery> | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
| שורה 91: | שורה 105: | ||
*הרב [[יוסף אברהם פיזם]] - מנהל תלמוד תורה צבאות מנחם וממלא מקומו ברבנות ובראשות הישיבה. | *הרב [[יוסף אברהם פיזם]] - מנהל תלמוד תורה צבאות מנחם וממלא מקומו ברבנות ובראשות הישיבה. | ||
*הרב [[משה זאב פיזם]] - שליח הרבי ורב קהילת חב"ד בשדרות. | *הרב [[משה זאב פיזם]] - שליח הרבי ורב קהילת חב"ד בשדרות. | ||
*הרב [[שמשון פיזם]] - שליח הרבי מנכ"ל מוסדות "נפש חיה" חב"ד ליובאוויטש הקריות ורב שכונת גבעת התמרים בעכו. | *הרב [[שמשון פיזם]] - שליח הרבי בקריות, מנכ"ל מוסדות "נפש חיה" חב"ד ליובאוויטש הקריות ורב שכונת גבעת התמרים בעכו. | ||
*הרב [[איתן יעקב פיזם]] - שליח הרבי מנכ"ל ישיבת תומכי תמימים חב"ד ליובאוויטש הקריות. | *הרב [[איתן יעקב פיזם]] - שליח הרבי מנכ"ל ישיבת תומכי תמימים חב"ד ליובאוויטש הקריות. | ||
*הרב [[חננאל יהושע פיזם]] - שליח בשדרות וישובי שער הנגב | *הרב [[חננאל יהושע פיזם]] - שליח בשדרות וישובי שער הנגב. | ||
*הרב [[שמעון יהודה פיזם]] - מנכ"ל [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]] ומשפיע בישיבת חח"ל צפת. | *הרב [[שמעון יהודה פיזם]] - מנכ"ל [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]] ומשפיע בישיבת חח"ל צפת. | ||
| שורה 99: | שורה 113: | ||
*ר' [[דובי חיימסון]] - קראון הייטס | *ר' [[דובי חיימסון]] - קראון הייטס | ||
*הרב [[שניאור זלמן אליהו הלמן]] - רב בית הכנסת "אני מאמין" בקריית מוצקין | *הרב [[שניאור זלמן אליהו הלמן]] - רב בית הכנסת "אני מאמין" בקריית מוצקין | ||
==לקריאה נוספת== | |||
*סדרת כתבות ביוגרפיה אודות הרב יגאל פיזם, מאת בנו הרב [[יוסף אברהם פיזם]]. [[שבועון בית משיח]] גיליונות 1395 1396 | |||
{{בית|נתן אברהם|המערכה למען החינוך היהודי בקריות|889|32-38|תשע"ג}}{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/7/71/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%99%D7%96%D7%9D.pdf לקריאת הכתבה {{PDF}}]}} | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/% | *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/תפארת%20יגאל%20-%20תשורה%20לשלושים.pdf תפארת יגאל]''' מהדורה ראשונית מהספר על חייו ופעולותיו של הרב יגאל פיזם ע"ה | ||
*אסף פרומר, ''' | *אסף פרומר, '''[https://chabad.info/blogs/592025/ לית שמאלא בהאי משפיע]''', טור זכרון והערכה לדמותו, י' ניסן ה'תש"פ | ||
*''' | *'''[https://chabad.info/magazine/480407/ הרבי בביטוי נדיר על הרב פיזם:"לשם, לתהילה ולתפארת"]''' כתבה במגזין בית משיח לכבוד ה'שלושים'. | ||
* ''' | * '''[https://chabad.info/blogs/480929/ "כישרוני, בעל תפיסה מהירה, חריף לשון, אמיתי, נגד הזרם"]''' הרב יוסף הרטמן בטור אישי | ||
* ''' | * '''[https://chabad.info/video/documentary/mosdot-organizations/481007/ "לאהוב את התלמידים כמו את הילדים שלנו"]''' ראיון וידאו מרגש | ||
* ''' | * '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/התוועדויות/479175/ "חסיד צריך לדעת למדוד את עצמו"]''' קטע מהתוועדות ג' תמוז | ||
* ''' | *'''[https://drive.google.com/video/captions/edit?id=141nehmrnogVDwQBGbfDWtAW4P70nr3wO נאומו של הרב פיזם]''' ב[[עצרת גאולה ומשיח]] תשס"ד | ||
* ''' | * '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/כינוסים/474715/ "הרבי מלך המשיח חי עם כל אחד ואחד"]''' נאומו בעצרת גאולה ומשיח ה'תשס"ז | ||
* ''' | * '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/כינוסים/471933/ "האמונה שתלווה אותנו לנצח נצחים"]''' נאומו בעצרת גאולה ומשיח ה'תשע"ה | ||
* ''' | * '''[https://chabad.info/video/documentary/mosdot-organizations/34696/ "זכינו לייסד מוסדות על שם הרבנית נ"ע בברכת הרבי"]''' קריאתו לתלמידיו ומושפעיו | ||
* ''' | * '''[https://chabad.info/bdh/472085/ "תושבי הקריות ליוו למנוחות את השליח הראשון"]''' | ||
* ''' | * '''[https://chabad.info/news/480458/ "עליה לקברו במלאת שלושים"]''' | ||
* ''' | * '''[https://chabad.info/news/480719/ "בעצרת השלושים: נמשיך את דרכו"]''' דיווח מעצרת המרכזית לתלמידיו ומוקיריו בביכנ"ס המרכזי בקריית שמואל-חיפה | ||
* ''' | * '''[https://chabad.info/news/480660/ "רבני חב"ד בהתוועדות השלושים"]''' דיווח באתר חב"ד אינפו | ||
* '''[https://www.bhol.co.il/news/998760 "מאות בעצרת לזכרו של השליח"]''' סיקור באתר בחדרי חרדים | |||
* [https://www.hageula.com/vid/kinusim/18999.htm הרב יוסף פיזם על אביו הרב יגאל בסיום הרמב"ם הארצי] באתר הגאולה {{הגאולה}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:פיזם, יגאל}} | {{מיון רגיל:פיזם, יגאל}} | ||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:רבני חב"ד | [[קטגוריה:בוגרי ישיבת כפר הרא"ה]] | ||
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | |||
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]] | [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]] | ||
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]] | [[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:משפחת פיזם]] | [[קטגוריה:משפחת פיזם]] | ||
[[קטגוריה:אישים בקריית שמואל]] | [[קטגוריה:אישים בקריית שמואל]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"א]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ט]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ט]] | ||
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]] | |||
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חב"ד קריית שמואל]] | |||
גרסה אחרונה מ־07:06, 2 בספטמבר 2024
|
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
הרב יגאל פיזם (ב' שבט ה'תש"א - י' ניסן ה'תשע"ט) היה השליח הראשון של הרבי לקריות, מייסד מוסדות ובתי חב"ד בקריות, כיהן כרב קהילת חב"ד בקריית שמואל בחיפה, ראש ישיבת תומכי תמימים קריות, ראש מוסדות מרכז "נפש חיה - חב"ד ליובאוויטש הקריות".
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב פיזם נולד בב' בשבט תש"א בעיר צפת להוריו ר' שמעון יהודה ורבקה פיזם, משפחה משורשים חסידיים (סדיגורא), המזוהה עם ציבור דתי לאומי כדור שלוש עשרה למשפחת הבעל שם טוב.
בילדותו גדל ולמד בעיר צפת, ובשנת תשט"ו החל ללמוד בכפר הרוא"ה אצל הרב משה צבי נריה.
תחילת ההתקרבות לחב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשט"ז התוודע לחב"ד ולתורת החסידות באמצעות שיעוריו של הרב מאיר בליז'ינסקי שהתקיימו בישיבה. בסיום המחזור עברו חבריו ר' דוד קרץ ור' יוסף הרטמן לישיבת תומכי תמימים ומשם היו בקשרי מכתבים ואף שלחו לו שיחות של הרבי וספרים שונים. במשך הזמן החל ללמוד באופן קבוע בספר התניא ואף היה מצרף אליו בחורים נוספים מהישיבה.
בשנת תשי"ט המשיך את לימודיו בגרעין הצבאי בישיבת כרם דיבנה, שם הצטרף לשיעור בספר התניא מפי רב העיר רחובות דאז, הרב אלימלך בר שאול.
בשנת תש"כ באמצע השירות הצבאי, התחתן הרב פיזם עם מרת חנה זינגר מחיפה שהייתה ניצולת שואה. כעבור תקופה של חצי שנה בה התגורר בנח"ל על גבול מצרים, עברו לגור בקיבוץ טירת צבי, שם שימש כמדריך.
בשנת תשכ"ג עבר לקריית מוצקין, בתקופה זו עבד שמונה שנים בהדרכה בישיבת פרחי אהרן בקריית שמואל.
בד בבד המשיך את לימודיו לקבלת סמיכה לרבנות בכולל ההוראה של הרב יעקב ניסן רוזנטל בחיפה, בעל ה'משנת יעקב', ובהמשך בכולל קריית ביאליק אצל רב העיר הרב חנניה כהן ורב קריית שמואל הרב עקיבא הכרמי שהסמיכוהו לרבנות.
בשנת תשכ"ז קיבל בפועל סמיכה לרבנות. באותה תקופה אף התמנה למורה בבית הספר תד"ל בקריית ים ולמשגיח בישיבת פרחי אהרן בקריית שמואל.
באותם שנים היה משלב את הליקוטי שיחות בשיעוריו השבועיים לתלמידים על פרשת השבוע ובשיעורי מחשבת ישראל היה מלמד "קונטרס ומעין" וכן מלמד חסידות בשיעוריו בגמרא מידי שבת בקריית שמואל.
בשנת תשכ"ט התמנה לרב התיכון הדתי לאומי ע"ש לווינסון בקריית ים.
בשנת תשל"ב הקים במסגרת ע"א מוסדות 'חדרי תורה אור' ללימוד תורני לילדים, והתמנה לר"מ בישיבת התיכונית יבנה בחיפה, ובמקביל שימש בהוראת הרבי כמחנך ובהמשך כרב בתיכון 'לוינסון' בקריית ים.
נסיעתו לרבי בפעם הראשונה[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקראת תשרי תשל"ג נסע לראשונה לרבי ונכנס ליחידות הראשונה בחייו שהתמשכה זמן רב מהרגיל - כרבע שעה. לאחר מכן סיפר המזכיר הרב לייבל גרונר כי במהלך היחידות פתח את הדלת שלוש פעמים כדי להפסיק את היחידות (כנהוג בפעמים בהן היחידויות התארכו והיה חשש שאי-מי מעכב את הרבי), אולם בכל פעם שנכנס הבחין כי הרבי מדבר ומאריך את היחידות. ביחידות זו הדריכו הרבי בנוגע לפעילותו באזור הקריות, ובנוגע לעבודתו בענייני הכלל. בנוסף ביקש מהרבי הדרכה בקשר לעובדה שהרגיש שבור מעצמו בנוגע למצבו בעבודת ה' הרוחנית. על כך השיב לו הרבי כי אסור להיות בעצבות ושאיסור לשון הרע - שהוא מדאורייתא - תקף גם בנוגע לאדם עצמו... לאחר מכן הנחהו הרבי בנוגע לעבודתו בהפצת החסידות.
המשך הפצת המעיינות ביתר שאת[עריכה | עריכת קוד מקור]
באותה שנה יזם את הקמת "קייטנת המבצעים" בקריות בסיוע הרב זושא וילימובסקי, הרב ראובן דונין, הרב משה דרוקמן ור' אברהם אנקונה. בב' מנחם אב תשל"ג כתב לרבי על פרויקט הקייטנה הגדולה וביקש את רשותו הסכמתו וברכתו לפתיחת בית חב"ד קריית מוצקין כמתוכנן ובה' מנחם אב נשלח מכתב מהרבי ברכה ללידת בתו כאשר באופן מיוחד מוסיף הרבי בכתב יד קדשו "בברכה להצלחה בהפצת היהדות". כתובת הבית חב"ד הייתה ביתו של הרב משה דרוקמן (ברחוב הרב קוק).
בחורף תשל"ד, בסיום עונת הקייטנות, שכר חדרון בקריית ים (ברחוב יצחק שדה) וחזר לקריית מוצקין (ברחוה השופטים) ובהמשך נפתח גם בקריית ים ברחוב מוהליבר 7. לפעילות סייעו תלמידיו מהתיכון הדתי ע"ש לוינסון הרב משה אוירכמן, הרב יוסי מקמל, הרב שלמה ידידיה אייזן ועוד. במשך השנים הבאות התרחבה פעילות חב"ד בראשותו והתגבשה קהילה סביבו.
בשנת תשל"ח הובא על ידו בסיוע הרב דוד טייכטל השליח הרב חיים שלמה הכהן שפעל כשנתיים בקריות בברכת הרבי והביא תנופה וחיות חסידית לאיזור.
בשנת תש"מ נסע לרבי שוב לחודש תשרי וזכה להכנס ליחידות ולקבל הדרכה והכוונה להשליחות, וכן לקבל תניא עם חתימת יד קודשו של הרבי.
בשנת תשמ"ב מיד לאחרי שהרבי אמר בצום גדליה שיש לכתוב ספר תורה הכללי לאחדות ישראל נסע יחד עם הרב שמואל פרומר, הרב לייבל שילדקרויט והרב משה תמרי לסופר הרב הניג והתחילו בכתיבה בפועל בד בבד הקימו ועד מיוחד וכתבו ע"כ לרבי. בל"ג בעומר נערכה חגיגת הסיום כשסיום הכתיבה נערך בביתו. בשנה זו ע"פ בקשת תלמידו הרב משה אוירכמן, הפקיד בידיו את ריכוז והפעלת בתי חב"ד בקריות, ומשמש כיו"ר ההנהלה.
בשנת תשמ"ג הקים ביחד עם הרב שמואל פרומר ישיבה לחוזרים וכולל אברכים חב"ד ליובאוויטש הקריות. כראש הכולל שימש הרב דוד מאיר דרוקמן רב קהילת חב"ד בקריות ורב העיר קריית מוצקין. בה' מנחם אב נתקבל מענה הרבי על הכולל "בנוגע לכולל - באם יש סיכויים טובים שיהיה בר קיימא".
בתשד"מ קיבל מענה מהרבי להשתדל לקבל משרת רבנות העיר קריית ים להצלחת ההשתדלות בתוככי הרבנות הראשית לישראל סייעו הרב אליעזר פרלשטיין והרב מרדכי שמואל אשכנזי.
בקיץ תשמ"ה נסע שוב לרבי לתקופה ארוכה כשבמהלכה התפוצצה פרשת הספרים.ובתשמ"ו התמנה לראש הכולל.
בשנת תשמ"ח נסע לתשרי שנת הקהל לכ"ק אד"ש עם כל משפחתו. לאחר הסתלקות הרבנית הצדקנית בכ"ב שבט הכולל שבראשותו קיבל אישור מכ"ק אד"ש בתוך השבעה לשם החדש: "ישיבת נפש חיה ע"ש הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא ע"ה".
בשנת תשמ"ט פעילות הישיבה והכולל שבראשותו קיבלה תנופה, בעקבות הצטרפותו של בנו הרב שמשון פיזם בהסכמת וברכת הרבי להכנס לעבודת השליחות, החל מאז נערכו התוועדויות ענק בהשתתפות מאות רבות והרצאות שבועיות בהיכל ביהמ"ד. בחודש טבת יצא למסע גיוס משאבים בנ.י. ושהה בקרבת כ"ק אד"ש (ע"פ הוראתו הק') עד חודש ניסן. ובחודש אייר חזר לשלשה חודשים נוספים. תקופה זו הייתה כעין 'קבוצה' כאשר מספר שעות בכל יום הגה בתורת הנגלה והחסידות בישיבה המרכזית 770 והתרועע והתוועד רבות עם התלמידים התמימים שאף נהנו ממנו עצה ותושיה.
בשנת תש"נ בעקבות העלייה הגדולה מרוסיה הקים אגף קליטת עליה הפועל רבות בקריות. בשנה זו יצא לצרפת בברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א מה"מ במטרה לרקום קשרים למען המוסדות בקריות, במשך מספר חודשים התגבשה סביבו קהילה של תומכים ששמרו איתו על קשר אישי עד יומו האחרון.
בשנת תשנ"ג קיבל מענה חיובי מכ"ק אד"ש על הצעה להתענין במשרת רבנות בביכנ"ס מפורסם בפאריז.
בשנת תשנ"ד בעקבות חובות גדולים שהצטברו במשך שנות הפעילות קיבל מענה מהרבי בחודש כסלו שנענע בראשו הק' לאות הן על השאלות "האם לצאת עם המשפחה להשתקע למשך שנה או שנתיים בצרפת שם קיימת קבוצת ידידים שמוכנים להתמסר לסייע לגיוס משאבים" ו"האם למכור את הבית הפרטי ותמורתו לרכוש את שטח הבנין של ביהכנ"ס והכולל". פעל בפאריז בקרב ידידי המוסד ומושפעים רבים התקרבו אליו, הפיץ חסידות וחיזק את ההתקשרות לרבי מלך המשיח בכלל ומבצע משיח בפרט. בתקופה זו נכנס למסגרת הפעילות והשליחות בנו הרב איתן יעקב פיזם.
באלול תשנ"ה חזר לאה"ק עם משפ' להמשך עבודת השליחות ביתר שאת וביתר עז.
תשנ"ז, בעקבות התפתחות הקהילה בקריית שמואל (שכונה השייכת מונציפלית לעיר חיפה) החליטו עסקני חב"ד בהתייעצות עם ג' רבנים מורי הוראה להכתירו כרב הקהילה של ביהמ"ד חב"ד בקריית שמואל ובמעמד הכתרה מרגש חתמו עשרות מאנשי הקהילה על כתב הכתרה שנמסר לו במעמד זה על ידי יו"ר המועצה דתית בחיפה הרב יצחק גץ. בסוף השנה ע"פ מענה מהרבי דרך האגרות קודש הוקמה ישיבת תומכי תמימים בקריות בראשותו, כשהוא דואג לבחורים בהתמסרות גדולה.
בג' באלול תשס"ג נלב"ע אשתו הראשונה מרת חנה ע"ה.
תשס"ה, בתקופת הגירוש מגוש קטיף וצפון השומרון נסעו הרב פיזם ותלמידיו ליישובים המועדים לגירוש ופתחו שם ישיבה משך כמה שבועות.
בר"ח ניסן תשס"ט הכניס ס"ת בהשתתפות בני משפחתו לע"נ רעייתו הראשונה הרבנית מרת חנה ע"ה להיכל ביהכנ"ס חב"ד המרכזי השוכן בבנין מוסדות מרכז "נפש חי'" חב"ד ליובאוויטש הקריות.
בשנת תש"ע בסקר "אנשי השנה" בחב"ד אינפו לשנה זו נבחר בקטגוריה רבנות.
התקשרותו לרבי מלך המשיח שליט"א בערה בנפשו, והוא היה מראשי העומדים בשורה הראשונה של הפצת בשורת הגאולה והגואל, כשהוא לוקח חלק פעיל בכל יוזמה חשובה לזירוז הגאולה, הרב פיזם נאם רבות בכינוסים שאירגנה האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה.
בשנים האחרונות נחלש, ובתקופה האחרונה היה מאושפז כשסכנה נשקפת לחייו. בני משפחתו ותלמידיו הרעישו עולמות בתפילות לרפואתו, אך בליל י' ניסן ה'תשע"ט למגינת לב משפחתו, תלמידיו וקהילתו השיב את נשמתו ליוצרה כשבניו וצאצאיו עומדים סביב מיטתו ומנגנים את ניגוני רבותינו נשיאנו.
בהלוויתו הכריז הרב דוד מאיר דרוקמן את בקשתו בצוואתו כי בנו הרב יוסף אברהם פיזם יתמנה במקומו ובדרכו לממלא מקומו בהנהגת הקהילה וכי בניו הרב שמשון והרב איתן יעקב ימשיכו את השליחות בקריות ובניהול המוסדות ביחד כפי שהיה עד עתה ויחד ירקמו חזון להרחבת והפצת תורה ומצוות באורו של כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א.
בשנת תשפ"ד, פורסם בנו הרב יוסף אברהם מדור בשבועון בית משיח בשם: "הראשון לקריות".
מכתבי הרבי לרב פיזם[עריכה | עריכת קוד מקור]
פעילותו של הרב פיזם בקריות לוותה בהוראות ומכתבים רבים מהרבי. להלן חלק מהם.
-
לימוד בכולל חדש (תשכ"ה).
-
ברכה לשנה החדשה (תשכ"ח).
-
מענה לקבלת דו"ח ואלבום תמונות (תשל"ה).
-
לילדי "קייטנת המבצעים" בקריות (תשל"ה).
-
-
למשתתפי שיעור תניא פיזם (תשל"ח)
-
לקראת חג הפסח (תשל"ח)
-
למשתתפי שיעור תניא (תש"מ)
-
ברכה לשנה הקרובה (תש"מ).
-
בנוגע לכולל (תשמ"ג).
-
למשתתפים בשיעורי לימוד בבית משפחת פיזם (תשמ"ג)
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בניו
- הרב יוסף אברהם פיזם - מנהל תלמוד תורה צבאות מנחם וממלא מקומו ברבנות ובראשות הישיבה.
- הרב משה זאב פיזם - שליח הרבי ורב קהילת חב"ד בשדרות.
- הרב שמשון פיזם - שליח הרבי בקריות, מנכ"ל מוסדות "נפש חיה" חב"ד ליובאוויטש הקריות ורב שכונת גבעת התמרים בעכו.
- הרב איתן יעקב פיזם - שליח הרבי מנכ"ל ישיבת תומכי תמימים חב"ד ליובאוויטש הקריות.
- הרב חננאל יהושע פיזם - שליח בשדרות וישובי שער הנגב.
- הרב שמעון יהודה פיזם - מנכ"ל התאחדות החסידים לקבלת פני משיח ומשפיע בישיבת חח"ל צפת.
- חתניו
- ר' דובי חיימסון - קראון הייטס
- הרב שניאור זלמן אליהו הלמן - רב בית הכנסת "אני מאמין" בקריית מוצקין
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- סדרת כתבות ביוגרפיה אודות הרב יגאל פיזם, מאת בנו הרב יוסף אברהם פיזם. שבועון בית משיח גיליונות 1395 1396
- נתן אברהם, המערכה למען החינוך היהודי בקריות, שבועון בית משיח, גיליון 889 עמוד 32-38 (תשע"ג)
[1]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תפארת יגאל מהדורה ראשונית מהספר על חייו ופעולותיו של הרב יגאל פיזם ע"ה
- אסף פרומר, לית שמאלא בהאי משפיע, טור זכרון והערכה לדמותו, י' ניסן ה'תש"פ
- הרבי בביטוי נדיר על הרב פיזם:"לשם, לתהילה ולתפארת" כתבה במגזין בית משיח לכבוד ה'שלושים'.
- "כישרוני, בעל תפיסה מהירה, חריף לשון, אמיתי, נגד הזרם" הרב יוסף הרטמן בטור אישי
- "לאהוב את התלמידים כמו את הילדים שלנו" ראיון וידאו מרגש
- "חסיד צריך לדעת למדוד את עצמו" קטע מהתוועדות ג' תמוז
- נאומו של הרב פיזם בעצרת גאולה ומשיח תשס"ד
- "הרבי מלך המשיח חי עם כל אחד ואחד" נאומו בעצרת גאולה ומשיח ה'תשס"ז
- "האמונה שתלווה אותנו לנצח נצחים" נאומו בעצרת גאולה ומשיח ה'תשע"ה
- "זכינו לייסד מוסדות על שם הרבנית נ"ע בברכת הרבי" קריאתו לתלמידיו ומושפעיו
- "תושבי הקריות ליוו למנוחות את השליח הראשון"
- "עליה לקברו במלאת שלושים"
- "בעצרת השלושים: נמשיך את דרכו" דיווח מעצרת המרכזית לתלמידיו ומוקיריו בביכנ"ס המרכזי בקריית שמואל-חיפה
- "רבני חב"ד בהתוועדות השלושים" דיווח באתר חב"ד אינפו
- "מאות בעצרת לזכרו של השליח" סיקור באתר בחדרי חרדים
- הרב יוסף פיזם על אביו הרב יגאל בסיום הרמב"ם הארצי באתר הגאולה
