טעמי המקרא: הבדלים בין גרסאות בדף
(←נגינת הטעמים: {{סוף רשימת מדיה}}) |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (6 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
== המקור לטעמים == | == המקור לטעמים == | ||
ישנם חילוקי דעות בנוגע למקורם של טעמי הנגינה וסימניהם, לרוב הדעות המנגינה של הטעמים היא [[הלכה למשה מסיני]], | ישנם חילוקי דעות בנוגע למקורם של טעמי הנגינה וסימניהם, לרוב הדעות המנגינה של הטעמים היא [[הלכה למשה מסיני]]{{הערה|להרחבה בנושא, ראו: מיקרופדיה תלמודית:טעמים (טעמי המקרא) – ויקישיבה.}}. | ||
יש | בנוגע לצורות הטעמים, יש מהראשונים שכתב שצורתם בכתב של הטעמים - אנשי כנסת הגדולה תיקנום {{הערה|מחזור ויטרי אבות א, א.}} ויש שכתבו בדעת הראשונים שאף צורות הטעמים מסורות הן בקבלה מסיני {{הערה|מיקרופדיה תלמודית:טעמים (טעמי המקרא) – בשם: מאור עינים אמרי בינה נט; מסרת המסרת הקדמה שלישית, בשם ספר הסמדר לר' לוי בר' יוסף; ערוגת הבושם כו.}}, וניתנו בתמונתן ובצורתן למשה בעל פה, ונמסרו הצורות ומשמעותן בעל פה מדור לדור עד הזמן שהותר לכותבן {{הערה|ערוגת הבושם שם.}}. (כך גם משמע מספרי הקבלה; שמות הטעמים נתפרשו בספר הזוהר על פי הקבלה {{הערה|זוהר בראשית דף כד ב, תרומה דף קנח א, תיקוני זוהר מז א.}} וכדלהלן שאף שמותיהם עברו בקבלה מדור לדור). | ||
הרבי כותב: "על פי המקובל באומתנו - הטעמים ניתנו מפי הגבורה, וכמו שכתב בפרדס להרמ"ק, בתחילת שער כח (בנוגע לנקודות) וזה לשונו: המפורסם בכל חכמי ישראל קבלה מפה אל פה מעזרא הסופר והוא קיבל מפה אל פה עד משה רבינו ע"ה מסיני מפי הגבורה שהנקודות למיניהם הם כו'. ועיין שם שער כ"ט דמוכח דגם שמות הטעמים בקבלה הם ולכן גם בהם נרמזים כמה וכמה ענינים. | |||
והוא דלא כר' אליהו בחור וכו' דרצו לומר שנתקנו הטעמים והנקודות לאחר זמן, וכבר באה השקלא וטריא בזה באריכות בכמה ספרים (עיין גם כן פקועת שדה לבעל המחבר ספר שדי חמד) אבל לאחר שנתגלה ספר הזהר ותקוני זהר - הרי כל המאמין בהכתוב בהם במילא יאמין דהנקודות והטעמים מפי הגבורה ניתנו"{{הערה|אגרות קודש, חלק ד, עמ' שפו. וראו שם את המשך המכתב.}}. | |||
== נגינת הטעמים == | == נגינת הטעמים == | ||
גרסה אחרונה מ־00:11, 17 ביולי 2024
טעמי המקרא לקריאה בתורה (או טעמי הנגינה, טעמים) הינם סימנים מיוחדים המצורפים ל
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין תיבות ה
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין תנ"ך (מעל כל מילה, מתחתיה או אחריה), ומנחים את הקורא בנגינת התיבות ובצורת הגיית המילים. טעמי הנגינה מלווים את מילות התורה, לכל מילה טעם אחד בדרך כלל. הטעם מלמד על הטעמתה של המילה ועל מידת הפסקתה מהמילה שאחריה.
נוסח חב"ד של הטעמים, הועבר במסורת מאדמו"ר הזקן לאדמו"ר הצמח צדק, עד שהגיע לידי אדמו"ר הריי"צ. בנוסח זה, משתמשים כיום חסידי חב"ד ליובאוויטש בקריאת התורה בימות החול, שבת ומועדים. ניגוני טעמים דומים משמשים את החסידים לקריאת המגילה בפורים, קריאת התורה בימים נוראים והפטרה בכל שבוע.
המקור לטעמים[עריכה | עריכת קוד מקור]
ישנם חילוקי דעות בנוגע למקורם של טעמי הנגינה וסימניהם, לרוב הדעות המנגינה של הטעמים היא הלכה למשה מסיני[1].
בנוגע לצורות הטעמים, יש מהראשונים שכתב שצורתם בכתב של הטעמים - אנשי כנסת הגדולה תיקנום [2] ויש שכתבו בדעת הראשונים שאף צורות הטעמים מסורות הן בקבלה מסיני [3], וניתנו בתמונתן ובצורתן למשה בעל פה, ונמסרו הצורות ומשמעותן בעל פה מדור לדור עד הזמן שהותר לכותבן [4]. (כך גם משמע מספרי הקבלה; שמות הטעמים נתפרשו בספר הזוהר על פי הקבלה [5] וכדלהלן שאף שמותיהם עברו בקבלה מדור לדור).
הרבי כותב: "על פי המקובל באומתנו - הטעמים ניתנו מפי הגבורה, וכמו שכתב בפרדס להרמ"ק, בתחילת שער כח (בנוגע לנקודות) וזה לשונו: המפורסם בכל חכמי ישראל קבלה מפה אל פה מעזרא הסופר והוא קיבל מפה אל פה עד משה רבינו ע"ה מסיני מפי הגבורה שהנקודות למיניהם הם כו'. ועיין שם שער כ"ט דמוכח דגם שמות הטעמים בקבלה הם ולכן גם בהם נרמזים כמה וכמה ענינים. והוא דלא כר' אליהו בחור וכו' דרצו לומר שנתקנו הטעמים והנקודות לאחר זמן, וכבר באה השקלא וטריא בזה באריכות בכמה ספרים (עיין גם כן פקועת שדה לבעל המחבר ספר שדי חמד) אבל לאחר שנתגלה ספר הזהר ותקוני זהר - הרי כל המאמין בהכתוב בהם במילא יאמין דהנקודות והטעמים מפי הגבורה ניתנו"[6].
נגינת הטעמים[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
|
| |
| לעזרה בהפעלת הקבצים | ||
טעמים נדירים[עריכה | עריכת קוד מקור]
טעמים שאינם מנוגנים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מַקָף־ - תפקידו לחבר שתי מילים ולעשות אותן כמילה אחת.
- פְּסִיק | - תפקידו להפריד בין שתי מילים, אף על פי שהן מחוברות בטעם מחבר. מופיע בעיקר: בסמוך לאחד משמותיו של הקב"ה, בין שני פרטים, בין שתי מילים דומות, בין עיצורים דומים, או כשהקשר בין שתי מילים קטן מאוד. טעמים מסוימים, למשל אחרי הטעם שלשלת ומונח - מופיע 'פסיק' ( | ) אחריהם, וזאת על מנת להבדילם מטעמים אחרים הדומים להם.
- מֶֽתֶג - משמש במילה יחד עם טעם אחר, ותפקידו לסמן הטעמה משנית.
שרשראות של טעמים[עריכה | עריכת קוד מקור]
כללי הטעמים, ובפרט העובדה שישנם טעמים שבאים רק בסמוך לטעמים אחרים, יוצרים שרשראות קבועות של טעמים, החוזרות שוב ושוב.
לדוגמא:
- פַּשְׁטָ֙א מֻנַּ֣ח זַרְקָא֮, מֻנַּ֣ח סֶג֒וֺל.
- מַהְפָּ֤ךְ פַּשְׁטָא֙, מֻנַּ֣ח, זָקֵף־קָטֹ֔ן.
- מֵרְכָ֥א טִפְּחָ֖א, מֻנַּ֣ח אֶתְנַחְתָּ֑א.
- פָּזֵ֡ר, תְּ֠לִישָא־גְדוֹלָה, אַזְלָא־גֵּ֜רֵשׁ, מֻנַּ֣ח רְבִ֗יעִי.
- דַּרְגָּ֧א תְּבִ֛יר, מֵרְכָ֥א טִפְּחָ֖א, מֵרְכָ֥א סוֺף פָּסֽוּק׃
טעמי אמ"ת[עריכה | עריכת קוד מקור]
לספרים תהילים ומשלי, ורובו של ספר איוב (בראשי תיבות נקראים ספרי אמ"ת), יש טעמים משלהם. טעמי נגינה אלו נקראים "טעמי אמ"ת".
אדמו"ר הזקן לימד את נכדו הה'צמח צדק' ונינו הרב"ש את נגינת טעמי אמ"ת. כיום נגינת טעמים אלו אבדו, ואין לנו מסורת לגביהם[7].
השימוש בטעמים[עריכה | עריכת קוד מקור]
השימוש העיקרי בטעמי הנגינה בימינו נעשה בבית הכנסת - בעת קריאת התורה, קריאת ההפטרות שבנביאים, וחמש המגילות שבכתובים.
בספרי התורה הכתובים על קלף ומשמשים בבית הכנסת לא מופיעים הטעמים[8].
ניגון הטעמים[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – ניגון טעמי הנגינה |
בין ניגוני חב"ד, ישנם ניגונים של טעמי קריאה ונגינה, בהם קוראים ספרים שונים בתנ"ך.
בספר הצאצאים מסופר שאדמו"ר הזקן לימד את נכדו אדמו"ר הצמח צדק ונינו הרב"ש עשרה מיני נגינה (כולל טעמים לספרי אמ"ת - תהלים משלי ואיוב), הרב"ש לימדם לרז"א שלימדם לאדמו"ר הריי"צ. חלק ממנגינות אלו אבדו ואין לנו היום מסורת לגביהם.
כיום יש לנו ארבעה סוגי נגינות לטעמים: ימי החול ושבת ויום טוב[9], הפטרה[10], ימים נוראים[11] ומגילת אסתר[12].
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בהמחשה וויזואלית: טעמי המקרא לפי נוסח חב"ד מפי הבעל קורא הרב מיכאל סלאווין
- לב לייבמן, מסורת טעמי המקרא, בתוך "נגינה לאור החסידות", באתר אוצר החכמה.
הערות שוליים
- ↑ להרחבה בנושא, ראו: מיקרופדיה תלמודית:טעמים (טעמי המקרא) – ויקישיבה.
- ↑ מחזור ויטרי אבות א, א.
- ↑ מיקרופדיה תלמודית:טעמים (טעמי המקרא) – בשם: מאור עינים אמרי בינה נט; מסרת המסרת הקדמה שלישית, בשם ספר הסמדר לר' לוי בר' יוסף; ערוגת הבושם כו.
- ↑ ערוגת הבושם שם.
- ↑ זוהר בראשית דף כד ב, תרומה דף קנח א, תיקוני זוהר מז א.
- ↑ אגרות קודש, חלק ד, עמ' שפו. וראו שם את המשך המכתב.
- ↑ הרב לב לייבמן, טעמי הנגינה של תהלים והניגון הודיעני ה' קיצי, באתר 'קיר הניגונים'.
- ↑ ואם יכתבו - יפסלו את הספר. שולחן ערוך רע"ד ז'.
- ↑ טעמים אלו מופיעים כניגון קע"ב בספר הניגונים. לשמיעת הניגון: מפי ר' דוד הורביץ: להאזנה (מידע · עזרה), מפי ר' מיכאל סלאווין: להאזנה (מידע · עזרה).
- ↑ טעמים אלו מופיעים כניגון קע"ד בספר הניגונים. להאזנה לניגון: מפי ר' דוד הורביץ: להאזנה (מידע · עזרה).
- ↑ טעמים אלו מופיעים כניגון קע"ג בספר הניגונים. להאזנה לניגון: מפי ר' דוד הורביץ: להאזנה (מידע · עזרה).
- ↑ טעמים אלו מופיעים כניגון קע"ה (ניגון אחרון) בספר הניגונים (חלק א'). להאזנה לניגון: מפי ר' דוד הורביץ: להאזנה (מידע · עזרה).