משה שילת: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־22:34, 8 ביולי 2024

הרב משה שילת

מקום פעילות	ישראל
תפקידים נוספים	מנהל חב"ד בקמפוס וחב"ד לנוער

הרב משה שילת (יליד שנת תשל"ו, 1975) הוא עסקן חב"די העומד בראש מספר ארגונים הקשורים בהפצת המעיינות של תורת החסידות בארץ הקודש - תורת חב"ד לבני הישיבות, חב"ד לנוער, חב"ד בקמפוס, מעיינותיך - הוצאת ספרים, ועוד. נשא בתואר 'מנהל האגף לפרוייקטים מיוחדים' בארגון צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש משנת תשע"ד עד סגירתו בשנת תשע"ח. במשך מספר שנים נחשב שילת לאיש אמונו של הנגיד יצחק מיראלשווילי והיה אחראי על תרומותיו באמצעות 'קרן מרומים'.

בנוסף, עוסק בכתיבה ועריכה, והוציא עשרות כותרים פרי הגותו ועריכתו, זאת מלבד טורים שבועיים שמפרסם בעיתונים^[1] ובשבועונים מזדמנים.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב שילת נולד ביישוב מעלה אדומים בכ"א כסלו תשל"ו, לאביו הרב יצחק שילת, ראש ישיבת מעלה אדומים ומחשובי הרבנים בציונות הדתית, תלמידו המובהק של הרב צבי יהודה קוק, ומייסד ישיבת 'ברכת משה', ולאמו הרבנית יהודית שילת, מנהלת 'פורום תקנה', ומהדמויות הבולטות בקרב נשות הציונות הדתית.

כבר בילדותו נחשף לפעילות החב"דית שהתקיימה ביישוב בו התגוררה משפחתו, והוא החל להשתתף בשיעורי תניא שהפעיל שליח הרבי במקום הרב אברהם שמלה.

בחודש אדר תש"נ בעת לימודיו בכיתה ט' בישיבה לצעירים של ישיבת מרכז הרב בקריית משה בירושלים, הצטרף אל דודו לנסיעה לחצר הרבי, שם החליט כי מקומו בחב"ד, והוא התקשר לרבי.

עם סיום לימודיו בישיבה לצעירים, נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים קריית גת, ובשנת תשנ"ו נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה'.

לאחר נישואיו עם רעייתו ברכה ליבי למשפחת קירשנבאום, קבע את מגוריו בנתניה והצטרף לצוות החינוכי בישיבת חב"ד המקומית.

במקביל לעבודתו בישיבה, החל לסייע לרב מנחם פרלשטיין בארגון מרכז את"ה בארץ הקודש, ולאחר שנתיים של עבודה משותפת, נפרדו דרכיהם.

לאחר שעזב את הישיבה, הצטרף לצוות התלמוד תורה בעיר, שם סייע בין היתר בארגון מבצעי לימוד^[2].

במקביל לעבודתו בתלמוד תורה, הקים את ארגון תורת חב"ד לבני הישיבות. לאחר תקופה פרש מעבודתו בתלמוד תורה, ועבר להתגורר בכפר חב"ד.

לזוג שילת שמונה ילדים.

פעילות ציבורית[עריכה | עריכת קוד מקור]

תורת חב"ד לבני הישיבות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – תורת חב"ד לבני הישיבות

בחודש ניסן תשנ"ט, הקים את ארגון תורת חב"ד לבני הישיבות, והחל לעסוק באופן ממוסד בהפצת תורת החסידות בקרב הציבור הציוני דתי ממנו הגיע.

הפעילות בראשיתה כללה הפעלה של מערך שיעורים בישיבות ההסדר ברחבי הארץ מאת טובי המשפיעים החב"דיים בארץ, שהלך והתרחב עם השנים. לפעילות זו הצליח לרתום את הרב עדין שטיינזלץ, הרב יהושע שפירא ראש ישיבת ההסדר ברמת גן, והחוזר של הרבי, הרב יואל כהן.

לאחר שהתמסד מערך השיעורים, החל בהוצאת רבעון בשם 'מעיינותיך' העוסק במחשבת החסידות, ומופץ בקרב הציבור הדתי-לאומי, ובארגון התוועדות שנתית בי"ט כסלו, אליה נהרו אלפים מבני הציונות הדתית.

במקביל, עמל להוציא לאור חוברות המתאימות את רעיונות תורת החסידות לסגנון המקובל בקרב הציבור הציוני דתי, והצליח להכניס את הלימוד בחוברות אלו כחלק ממסלול הלימודים במוסדות, ולקבל הכרה רשמית בחומר לימוד זה מטעם המדינה.

בשנת תשס"ט העלה לרשת אתר אינטרנט המרכז את ההוצאות לאור שיצאו מטעם הארגון, ושיעורי וידאו בתורת החסידות שנמסרים על ידי משפיעים ומרצים מהשורה הראשונה.

יריד החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – אירועי צמאה

בשנת תשע"א הקים יריד ספרים ענק בסמיכות למקום ההתוועדות השנתית בי"ט כסלו, במהלכו נמכרו מאות אלפי ספרי חסידות, ובשנים שלאחר מכן הכפיל את ההצלחה, והגיע לשיאים חסרי תקדים בהפצת ספרי חסידות בקרב קהלים שונים שנהרו אל המקום באלפיהם.

לקראת היריד בשנת תשע"ד ניהל מערכת מסועפת שהוציאה לאור תוך חודשים ספורים עשרות ספרי חסידות של גדולי התנועה החסידית בעריכה מחודשת ומפוארת ובאותיות מאירות עיניים, ובכך הצליח להוזיל באופן משמעותי את המכירה ולאפשר מחיר אחיד של כל הספרים ב-25 שקלים (4 ב-100). מגמה זו נמשכה גם בשנה שלאחר מכן, כשבסך הכל הודפסו מטעמו קרוב למאה ספרי חסידות וסיפורת.

בשנת תשע"ה נמכרו ביריד מעל ל-330,000 ספרים, והוא התפרש על פני ארבעה ימים, כשהיום הראשון הוקדש למכירה נפרדת לנשים.

במקביל ליריד מתקיימים לאורך ארבעת הימים מבחנים בחסידות מטעם תכנית 'לב לדעת', תערוכה אמנותית מתחלפת, וכ-13 אירועים תרבותיים המושכים כולם יחד קהל של למעלה מ-50,000 איש^[3]. שיא ההשתתפות לפי הפרסומים, היה בשנת תשע"ז אז השתתפו באירועים כ-70,000 יהודים^[^{דרוש מקור]}.

גזבר צדקה[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאור הצלחתו הגדולה בקרב הציבור הדתי לאומי, קנה את אמונו של הנגיד יצחק מיראלשווילי, שהפקיד אותו על קרן של כספי צדקה שהקים הנקראת 'קרן מרומים'.

כספים אלה, מחולקים על ידו (בעיקר כהלוואה) לשלוחים, מנהלי מוסדות חב"ד ופרוייקטים ארציים (דוגמת הארגון פעילי חב"ד וכדו'), כשבמקביל הכספים מחולקים גם לפעילים שאינם נמנים על חוגי חסידות חב"ד, כפי רצונו של מייסד הקרן.

צעירי אגודת חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – פעילי חב"ד

בעזרת תרומותיו של הנגיד יצחק מיראלשווילי, הכריז בחודש אלול תשע"ג על פתיחת מיזם חדש בשם 'פעילי חב"ד' שנועד לצרף את כלל חסידי חב"ד בארץ לפעילות של השלוחים.

הארגון, מתקצב ומסבסד את פעילותם של אנ"ש, ומסייע להם במציאת מקומות פנויים בהם יוכלו לפעול מבלי לפגוע בפעולותיו של השליח המקומי.

בראש הפעילות והקשר עם הנציגים הוצב ר' שלום סגל האחראי על הצד הטכני, ומידי תקופה מתקיימת הגרלה בין הפעילים על נסיעה לרבי.

לאחר ההצלחה במיזם 'פעילי חב"ד', הקים את האגף לפרוייקטים מיוחדים שתחת צעירי אגודת חב"ד, במסגרתו יזם בין השנים תשע"ה-תשע"ו את יציאתם של שלוחים מיוחדים לבתי רפואה, למכללות ומוסדות להשכלה אקדמית, ולקניונים, וכן סייע בהקמת ארגון המרצים 'פרדס - במה לחכמה יהודית'.

תקנת הרמב"ם היומי[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – תקנת הרמב"ם

בשנת תשע"א הצליח שילת להגיע לשיתוף פעולה עם מינהל החינוך הדתי לאומי^[4], ובשיתוף איתם הקים את פרוייקט "חמ"ד של תורה", המעודד את לימוד ספר הרמב"ם כפי תקנתו של הרבי.

בשנת תשע"ה נערכו בהיכל 'יד אליהו' בתל אביב שני כנסים מסכמים (נפרדים) לרגל סיום מחזור הלימוד, בהשתתפות כוללת של 20,000 נערים ונערות. את האירוע כיבד בנוכחותו הרב ישראל מאיר לאו רבה הראשי של תל אביב והאמנים ישי ריבו, אברהם פריד, ישי לפידות וקובי סלע. במהלך האירוע נערך גם חידון מסכם על הרמב"ם כשאת השאלות שאל ראש הממשלה מר בנימין נתניהו, ובסיומו הוכתרו חתן וכלת הרמב"ם^[5].

עם סיום מחזוור הלימוד העשרים ותשע, הורחבה הפעילות אל הציבור הכללי, ובשיתוף פעולה עם רבני הציונות הדתית בישיבת מעלה אדומים ועם הרב חיים סבתו, הוקם גוף בשם 'הרמב"ם היומי בקיצור ובשלימות', המפעיל רשת של שיעורי רמב"ם ברחבי הארץ לפי המסלול של פרק אחד ליום, מסבסד ספרי לימוד המבארים את הרמב"ם, ומתגמל את מוסרי השיעורים^[6].

במסגרת הפרוייקט הוצא לראשונה ביאור של הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ, בעריכת תלמידי ישיבת ההסדר תקוע. בהמשך יצא הביאור כספרים שלמים.

על הקשר עם הנציגים המקומיים, מופקד ר' שמואל רייניץ.

פעילות כללית[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשע"ב החל לפרסם טור שבועי קבוע העוסק ברעיונות מתורת החסידות, המתפרסם בעיתון הציוני דתי 'שבת בשבתו'.

כמו כן, במסגרת פעילותו יזם את הוצאתם לאור של 'אוצר לקוטי שיחות', 'אוצר מאמרים' ו'אוצר התוועדויות', המלקטים פנינים ממרחבי תורתו העצומה של הרבי, ומנגישה אותם לציבור הכללי.

בנוסף לכך, עומד הרב שילת מאחורי ההוצאה לאור של ספרים המבארים את תורת החסידות, כגון שיעורי הרב יואל כהן על ספר התניא, וסדרת הספרים 'המעיינות - שערים נפתחים בתורת חסידות חב"ד' שהחלה לצאת בשנת תשע"ד.

הוצאה לאור[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – כי קרוב, קרוב אליך

במקביל לפעילות הממוסדת והעיונית להפצת תורת החסידות בקרב הציבור הדתי-לאומי, יוזם הוצאה לאור של עלונים ומגזינים לכלל שדרות הציבור.

בשנת תשע"ד החל בהוצאה לאור של הגליון השבועי 'קרוב אליך' יחד עם אנשי ישיבת ההסדר ברמת גן תלמידי הרב שפירא הנמנים על אנשי הזרם הדתי-לאומי העוסקים בתורת החסידות. העיתון נושא את הסלוגן 'עבודת ה' ברוח חסידית', ומשתדל להביא מגוון דעות וכתבות בקשת רחבה, המחברים ציבור רחב לרעיונות מתורת החסידות.

בשנת תשע"ו החל בהוצאה לאור של מגזין 'אור וחיות', המהווה מקבילה למגזין 'מעיינותיך' ומגיש ברובו את אותם התכנים בעיצוב ושפה המותאמת לציבור החרדי.

בשנת תשע"ט יזם את הוצאתו לאור של הגליון הדו-שבועי 'כי קרוב', המיועד לציבור החרדי המקורב לחב"ד, ולציבור החב"די עצמו.

ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

טעימות - אוסף טורים במחשבת חב"ד שהתפרסמו בעלון 'שבת בשבתו', ישראל תשע"ג.
מועדים לחסידות - אוסף מקורות בהארה המיוחדת של זמני השנה בעבודת ה' המתחדשת (עורך שותף), ישראל תשע"ה.
י"ט כסלו - ענייני דיומא מבית מדרשו של הרבי מליובאוויטש, ישראל תשע"ו.
שווה לכל נפש - חגים - סדרת מאמרי חסידות בלשון עברית עכשווית, ישראל תשע"ו.
שווה לכל נפש - תפילה - סדרת מאמרי חסידות בלשון עברית עכשווית, ישראל תשע"ז.
שווה לכל נפש - עבודת ה' - סדרת מאמרי חסידות בלשון עברית עכשווית, ישראל תשע"ח.
שווה לכל נפש - פרקי אבות - סדרת מאמרי חסידות בלשון עברית עכשווית, ישראל תש"פ.
שווה לכל נפש - הגדה של פסח - על פי שיחות הרבי בלילות הסדר, ישראל תשפ"ג.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

חתניו:

חתנו, הרב מנחם מענדל בלוי - כפר חב"ד
חתנו, הרב ליאור קליין - נתניה

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

כתבת פרופיל בשבועון כפר חב"ד, גליון 1535, כ"ו כסלו תשע"ד.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

פורום תקנה העיתונאי ידידיה מאיר בטור מפרגן בעיתון 'בשבע' על פעילותו של הרב שילת - אתר כיכר השבת, כ"ה כסלו תשע"ד
כיצד נולד מיזם 'פעילי חב"ד'? - נאום שנשא הרב שילת בכינוס צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש כ"ג חשוון תשע"ד
מנחם בן-ישראל, הרב משה שילת ל'שטורעם': "המשיח כבר בועט בדלת" - באתר שטורעם (הקישור אינו פעיל, ב' סיון תשפ"ג)
נדב גלעד, בעש"ט 2013, ראיון עם הרב שילת בעקבות האירועים לרגל י"ט כסלו בבנייני האומה בירושלים, בתוך עלון קרוב אליך גליון 5 (הקישור אינו פעיל, ב' סיון תשפ"ג)
חב"ד לצעירים בטאון חודשי המסקר את פעילות הארגונים שבהנהלתו
"חומת ההתנגדות קורסת": ליפקין מראיין את הרב שילת כ"ז סיון ה'תשפ"א 07.06.2021

טורים פרי עטו

יפוצו מעיינותיך - טורו השבועי של הרב שילת בעיתון 'שבת בשבתו' בקשר עם תקנת לימוד הרמב"ם היומי (הקישור אינו פעיל, ב' סיון תשפ"ג)
פשוט שכחנו מה זה חב"ד! הרב שילת במאמר תגובה למאמרו של הרב דוד מאיר דרוקמן בגנות חגיגות יום העצמאות. ז' באייר תשס"ז (הקישור אינו פעיל, ב' סיון תשפ"ג)
החסידות היא גאולתית, תגובה של שילת למאמרו של יאיר דרייפוס 'עמקות גלותית' במוסף השבועי של עיתון 'מקור ראשון', שבת פרשת בשלח תשע"ב

הערות שוליים

↑ ביניהם: 'שבת בשבתו', וכן 'קרוב אליך', ו'כי קרוב' (שהיה שותף לייסודם).
↑ הרב שילת סקר בפני ההורים את הפעילות החסידית בתלמוד תורה
↑ 'התוועדות לכל האומה', שבועון כפר חב"ד גליון פרשת וירא תשע"ז.
↑ פרטים מורחבים על הפעילות באתר הפרוייקט.
↑ כתב שטורעם, עוצמה: 20,000 איש בסיום הרמב"ם - באתר שטורעם.
↑ הציונות הדתית לומדת רמב"ם - סקירה מקיפה על הפעילות באתר .

[1] ביניהם: 'שבת בשבתו', וכן 'קרוב אליך', ו'כי קרוב' (שהיה שותף לייסודם).

[2] הרב שילת סקר בפני ההורים את הפעילות החסידית בתלמוד תורה

[3] 'התוועדות לכל האומה', שבועון כפר חב"ד גליון פרשת וירא תשע"ז.

[4] פרטים מורחבים על הפעילות באתר הפרוייקט.

[5] כתב שטורעם, עוצמה: 20,000 איש בסיום הרמב"ם - באתר שטורעם.

[6] הציונות הדתית לומדת רמב"ם - סקירה מקיפה על הפעילות באתר .

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[קובץ:משה שילת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב משה שילת]]
+{{דמות
-הרב '''משה שילת''' (יליד שנת [[תשל"ו]], 1976) הוא עסקן חב"די העומד בראש מספר ארגונים הקשורים ב[[הפצת המעיינות]], [[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)#פעילי חב"ד|פעילי חב"ד]], [[תורת חב"ד לבני הישיבות]] ועוד, והחל משנת [[תשע"ד]] נושא בתואר 'מנהל האגף לפרוייקטים מיוחדים' בארגון [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]. שילת נחשב לאיש אמונו של הנגיד [[יצחק מיראלשווילי]] ואחראי על תרומותיו באמצעות 'קרן מרומים'.
+|שם=הרב משה שילת
+|תמונה=משה שילת.jpg
+|כינוי=
+|מקום פעילות=ישראל
+|תפקידים נוספים=מנהל חב"ד בקמפוס וחב"ד לנוער
+}}
+[[קובץ:הרב משה שילת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב משה שילת (מימין) בטקס חנוכת [[בית חב"ד]] חדש ל[[CTeen]]]]
+הרב '''משה שילת''' (יליד שנת [[תשל"ו]], 1975) הוא עסקן חב"די העומד בראש מספר ארגונים הקשורים ב[[הפצת המעיינות]] של [[תורת החסידות]] בארץ הקודש - [[תורת חב"ד לבני הישיבות]],  [[חב"ד לנוער]],  [[חב"ד בקמפוס]], [[מעיינותיך]] - הוצאת ספרים, ועוד. נשא בתואר 'מנהל האגף לפרוייקטים מיוחדים' בארגון [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] משנת [[תשע"ד]] עד סגירתו בשנת [[תשע"ח]]. במשך מספר שנים נחשב שילת לאיש אמונו של הנגיד [[יצחק מיראלשווילי]] והיה אחראי על תרומותיו באמצעות '[[קרן מרומים]]'.
-בנוסף, עוסק שילת בכתיבה ועריכה והוציא עשרות כותרים פרי הגותו ועריכתו, מלבד טורים שבועיים שמפרסם בעיתון 'שבת בשבתו' ובשבועונים מזדמנים.
+בנוסף, עוסק בכתיבה ועריכה, והוציא עשרות כותרים פרי הגותו ועריכתו, זאת מלבד טורים שבועיים שמפרסם בעיתונים{{הערה|1=ביניהם: 'שבת בשבתו', וכן 'קרוב אליך', ו'כי קרוב' (שהיה שותף לייסודם).}} ובשבועונים מזדמנים.
 ==תולדות חיים==
-הרב שילת נולד ביישוב מעלה אדומים ב[[כ"א כסלו]] [[תשל"ו]], לאביו הרב יצחק שילת מחשובי הרבנים בציונות הדתית, תלמידו המובהק של הרב [[צבי יהודה קוק]], ומייסד ישיבת 'ברכת משה', ולאמו הרבנית יהודית שילת, מנהלת 'פורום תקנה', ומהדמויות הבולטות בקרב נשות הציונות הדתית.
+הרב שילת נולד ביישוב מעלה אדומים ב[[כ"א כסלו]] [[תשל"ו]], לאביו הרב יצחק שילת, ראש ישיבת מעלה אדומים ומחשובי הרבנים בציונות הדתית, תלמידו המובהק של הרב [[צבי יהודה קוק]], ומייסד ישיבת 'ברכת משה', ולאמו הרבנית יהודית שילת, מנהלת 'פורום תקנה', ומהדמויות הבולטות בקרב נשות הציונות הדתית.
-כבר בילדותו נחשף לפעילות החב"דית שהתקיימה ביישוב בו התגוררה משפחתו, והוא החל להשתתף בשיעורי [[תניא]] שהפעיל [[שליח]] הרבי במקום.
+כבר בילדותו נחשף לפעילות החב"דית שהתקיימה ביישוב בו התגוררה משפחתו, והוא החל להשתתף בשיעורי [[תניא]] שהפעיל [[שליח]] הרבי במקום הרב אברהם
+שמלה.
-ב[[חודש אדר]] [[תש"נ]] בעת לימודיו בכיתה ט' בישיבה לצעירים של ישיבת [[מרכז הרב]] בקרית משה ב[[ירושלים]], הצטרף אל דודו לנסיעה לחצר [[הרבי]], שם החליט כי מקומו בחב"ד, והוא התקשר לרבי.
+ב[[חודש אדר]] [[תש"נ]] בעת לימודיו בכיתה ט' בישיבה לצעירים של ישיבת [[מרכז הרב]] בקריית משה ב[[ירושלים]], הצטרף אל דודו לנסיעה לחצר [[הרבי]], שם החליט כי מקומו בחב"ד, והוא התקשר לרבי.
-עם סיום לימודיו בישיבה לצעירים, נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]], ובשנת [[תשנ"ו]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.
+עם סיום לימודיו בישיבה לצעירים, נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]], ובשנת [[תשנ"ו]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.
-לאחר נישואיו עם רעייתו ברכה ליבי למשפחת קירשנבאום, קבע את מגוריו ב[[נתניה]] והצטרף לצוות החינוכי ב[[תומכי תמימים נתניה|ישיבת חב"ד המקומית]].
+לאחר נישואיו עם רעייתו [[ברכה שילת|ברכה]] ליבי למשפחת קירשנבאום, קבע את מגוריו ב[[נתניה]] והצטרף לצוות החינוכי ב[[תומכי תמימים נתניה|ישיבת חב"ד המקומית]].
 במקביל לעבודתו בישיבה, החל לסייע לרב [[מנחם פרלשטיין]] בארגון [[מרכז את"ה בארץ הקודש]], ולאחר שנתיים של עבודה משותפת, נפרדו דרכיהם.
 לאחר שעזב את הישיבה, הצטרף לצוות ה[[תלמוד תורה נתניה|תלמוד תורה בעיר]], שם סייע בין היתר בארגון מבצעי לימוד{{הערה|1=[http://www.chabad.info/php/articleold.php?set=31563&lang=he הרב שילת סקר בפני ההורים את הפעילות החסידית בתלמוד תורה] {{אינפו}}}}.
@@ שורה 21: / שורה 29: @@
 במקביל לעבודתו בתלמוד תורה, הקים את ארגון [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]. לאחר תקופה פרש מעבודתו בתלמוד תורה, ועבר להתגורר ב[[כפר חב"ד]].
-לזוג שילת ששה ילדים.
+לזוג שילת שמונה ילדים.
 ==פעילות ציבורית==
 ===תורת חב"ד לבני הישיבות===
 {{ערך מורחב|ערך=[[תורת חב"ד לבני הישיבות]]}}
-ב[[חודש ניסן]] [[תשנ"ט]], הקים את ארגון [[תורת חב"ד לבני הישיבות]], והחל לעסוק באופן ממוסד בהפצת תורת החסידות בקרב הציבור הציוני דתי ממנו הגיע.
+ב[[חודש ניסן]] [[תשנ"ט]], הקים את ארגון [[תורת חב"ד לבני הישיבות]], והחל לעסוק באופן ממוסד בהפצת [[תורת החסידות]] בקרב הציבור הציוני דתי ממנו הגיע.
-הפעילות בראשיתה כללה הפעלה של מערך שיעורים בישיבות ההסדר ברחבי הארץ מאת טובי ה[[משפיע|משפיעים]] החב"דיים בארץ, שהלך והתרחב עם השנים. לפעילות זו הצליח לרתום את הרב [[עדין שטיינזלץ]], הרב יהושע שפירא ראש ישיבת ההסדר ב[[רמת גן]], וה[[חוזר]] של הרבי, הרב [[יואל כהן]].
+הפעילות בראשיתה כללה הפעלה של מערך שיעורים בישיבות ההסדר ברחבי הארץ מאת טובי ה[[משפיע]]ים החב"דיים בארץ, שהלך והתרחב עם השנים. לפעילות זו הצליח לרתום את הרב [[עדין שטיינזלץ]], הרב יהושע שפירא ראש ישיבת ההסדר ב[[רמת גן]], וה[[חוזר]] של הרבי, הרב [[יואל כהן]].
 לאחר שהתמסד מערך השיעורים, החל בהוצאת רבעון בשם 'מעיינותיך' העוסק במחשבת החסידות, ומופץ בקרב הציבור הדתי-לאומי, ובארגון [[התוועדות]] שנתית ב[[י"ט כסלו]], אליה נהרו אלפים מבני הציונות הדתית.
-במקביל, עמל להוציא לאור חוברות המתאימות את רעיונות תורת החסידות לסגנון המקובל בקרב הציבור הציוני דתי, והצליח להכניס את הלימוד בחוברות אלו כחלק ממסלול הלימודים במוסדות, ולקבל הכרה רשמית בחומר לימוד זה מטעם המדינה.
+במקביל, עמל להוציא לאור חוברות המתאימות את רעיונות [[תורת החסידות]] לסגנון המקובל בקרב הציבור הציוני דתי, והצליח להכניס את הלימוד בחוברות אלו כחלק ממסלול הלימודים במוסדות, ולקבל הכרה רשמית בחומר לימוד זה מטעם המדינה.
-בשנת [[תשס"ט]] העלה לרשת אתר אינטרנט המרכז את ההוצאות לאור שיצאו מטעם הארגון, ושיעורי וידאו בתורת החסידות שנמסרים על ידי [[משפיע|משפיעים]] ומרצים מהשורה הראשונה.
+בשנת [[תשס"ט]] העלה לרשת אתר [[אינטרנט]] המרכז את ההוצאות לאור שיצאו מטעם הארגון, ושיעורי וידאו ב[[תורת החסידות]] שנמסרים על ידי [[משפיע]]ים ומרצים מהשורה הראשונה.
 ===יריד החסידות===
-בשנת [[תשע"א]] הקים יריד ספרים ענק בסמיכות למקום ה[[התוועדות]] השנתית ב[[י"ט כסלו]], במהלכו נמכרו מאות אלפי ספרי חסידות, ובשנים שלאחר מכן שכפל את ההצלחה, והגיע לשיאים חסרי תקדים בהפצת ספרי חסידות בקרב קהלים שונים שנהרו אל המקום באלפיהם.
+{{ערך מורחב|אירועי צמאה}}
+בשנת [[תשע"א]] הקים יריד ספרים ענק בסמיכות למקום ה[[התוועדות]] השנתית ב[[י"ט כסלו]], במהלכו נמכרו מאות אלפי ספרי חסידות, ובשנים שלאחר מכן הכפיל את ההצלחה, והגיע לשיאים חסרי תקדים בהפצת ספרי חסידות בקרב קהלים שונים שנהרו אל המקום באלפיהם.
 לקראת היריד בשנת [[תשע"ד]] ניהל מערכת מסועפת שהוציאה לאור תוך חודשים ספורים עשרות ספרי חסידות של גדולי התנועה החסידית בעריכה מחודשת ומפוארת ובאותיות מאירות עיניים, ובכך הצליח להוזיל באופן משמעותי את המכירה ולאפשר מחיר אחיד של כל הספרים ב-25 שקלים (4 ב-100). מגמה זו נמשכה גם בשנה שלאחר מכן, כשבסך הכל הודפסו מטעמו קרוב למאה ספרי חסידות וסיפורת.
 בשנת [[תשע"ה]] נמכרו ביריד מעל ל-330,000 ספרים, והוא התפרש על פני ארבעה ימים, כשהיום הראשון הוקדש למכירה נפרדת לנשים.
+במקביל ליריד מתקיימים לאורך ארבעת הימים מבחנים בחסידות מטעם תכנית 'לב לדעת', תערוכה אמנותית מתחלפת, וכ-13 אירועים תרבותיים המושכים כולם יחד קהל של למעלה מ-50,000 איש{{הערה|'התוועדות לכל האומה', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון פרשת וירא תשע"ז.}}. שיא ההשתתפות לפי הפרסומים, היה בשנת [[תשע"ז]] אז השתתפו באירועים כ-70,000 יהודים{{מקור}}.
 ===גזבר צדקה===
-לאור הצלחתו הגדולה בקרב הציבור הדתי לאומי, קנה את אמונו של הנגיד [[יצחק מיראלשווילי]], שהפקיד אותו על קרן של כספי [[צדקה]] שהקים הנקראת 'קרן מרומים'.
+לאור הצלחתו הגדולה בקרב הציבור הדתי לאומי, קנה את אמונו של הנגיד [[יצחק מיראלשווילי]], שהפקיד אותו על קרן של כספי [[צדקה]] שהקים הנקראת '[[קרן מרומים]]'.
-כספים אלה, מחולקים על ידו (בעיקר כהלוואה) לשלוחים, מנהלי מוסדות חב"ד ופרוייקטים ארציים (דוגמת הארגון [[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)#פעילי חב"ד|פעילי חב"ד]] וכדו'), כשבמקביל הכספים מחולקים גם לפעילים שאינם נמנים על חוגי חסידות חב"ד, כפי רצונו של בעל הכספים.
+כספים אלה, מחולקים על ידו (בעיקר כהלוואה) לשלוחים, מנהלי מוסדות חב"ד ופרוייקטים ארציים (דוגמת הארגון [[צעירי אגודת חב"ד בישראל#פעילי חב"ד|פעילי חב"ד]] וכדו'), כשבמקביל הכספים מחולקים גם לפעילים שאינם נמנים על חוגי [[חסידות חב"ד]], כפי רצונו של מייסד הקרן.
-===פעילי חב"ד===
+===צעירי אגודת חב"ד===
-{{ערך מורחב|ערך=[[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)#פעילי חב"ד|פעילי חב"ד]]}}
+{{ערך מורחב|ערך=[[צעירי אגודת חב"ד בישראל#פעילי חב"ד|פעילי חב"ד]]}}
 בעזרת תרומותיו של הנגיד יצחק מיראלשווילי, הכריז ב[[חודש אלול]] [[תשע"ג]] על פתיחת מיזם חדש בשם 'פעילי חב"ד' שנועד לצרף את כלל חסידי חב"ד בארץ לפעילות של השלוחים.
@@ שורה 55: / שורה 66: @@
 בראש הפעילות והקשר עם הנציגים הוצב ר' שלום סגל האחראי על הצד הטכני, ומידי תקופה מתקיימת הגרלה בין הפעילים על [[נסיעה לרבי]].
+לאחר ההצלחה במיזם 'פעילי חב"ד', הקים את האגף לפרוייקטים מיוחדים שתחת צעירי אגודת חב"ד, במסגרתו יזם בין השנים [[תשע"ה]]-[[תשע"ו]] את יציאתם של שלוחים מיוחדים לבתי רפואה, [[חב"ד בקמפוס (ישראל)|למכללות ומוסדות להשכלה אקדמית]], ולקניונים, וכן סייע בהקמת ארגון המרצים '[[פרדס - במה לחכמה יהודית]]'.
 ===תקנת [[הרמב"ם]] היומי===
@@ שורה 60: / שורה 73: @@
 בשנת [[תשע"א]] הצליח שילת להגיע לשיתוף פעולה עם מינהל החינוך הדתי לאומי{{הערה|1=[http://rambam-lanoar.co.il/about.asp פרטים מורחבים על הפעילות באתר הפרוייקט].}}, ובשיתוף איתם הקים את פרוייקט "חמ"ד של תורה", המעודד את לימוד ספר [[הרמב"ם]] כפי תקנתו של הרבי.
-בשנת [[תשע"ה]] נערכו בהיכל 'יד אליהו' ב[[תל אביב]] שתי כנסים מסכמים (נפרדים) לרגל סיום מחזור הלימוד, בהשתתפות כוללת של 20,000 נערים ונערות. את האירוע כיבד בנוכחותו הרב [[ישראל מאיר לאו]] רבה הראשי של [[תל אביב]] והאמנים ישי רביבו, אברהם פריד, ישי לפידות וקובי סלע. במהלך האירוע נערך גם חידון מסכם על [[הרמב"ם]] כשאת השאלות שאל ראש הממשלה מר [[בנימין נתניהו]], ובסיומו הוכתרו חתן וכלת הרמב"ם{{הערה|1={{קישור שטורעם|77080|news|עוצמה: 20,000 איש בסיום הרמב"ם|כתב שטורעם|כ"ו בכסלו תשע"ה}}.}}.
+בשנת [[תשע"ה]] נערכו בהיכל 'יד אליהו' ב[[תל אביב]] שני כנסים מסכמים (נפרדים) לרגל סיום מחזור הלימוד, בהשתתפות כוללת של 20,000 נערים ונערות. את האירוע כיבד בנוכחותו הרב [[ישראל מאיר לאו]] רבה הראשי של תל אביב והאמנים ישי ריבו, אברהם פריד, ישי לפידות וקובי סלע. במהלך האירוע נערך גם חידון מסכם על [[הרמב"ם]] כשאת השאלות שאל ראש הממשלה מר [[בנימין נתניהו]], ובסיומו הוכתרו חתן וכלת הרמב"ם{{הערה|1={{קישור שטורעם|77080|news|עוצמה: 20,000 איש בסיום הרמב"ם|כתב שטורעם|כ"ו בכסלו תשע"ה}}.}}.
 עם סיום מחזוור הלימוד העשרים ותשע, הורחבה הפעילות אל הציבור הכללי, ובשיתוף פעולה עם רבני הציונות הדתית בישיבת מעלה אדומים ועם הרב חיים סבתו, הוקם גוף בשם 'הרמב"ם היומי בקיצור ובשלימות', המפעיל רשת של שיעורי רמב"ם ברחבי הארץ לפי המסלול של פרק אחד ליום, מסבסד ספרי לימוד המבארים את הרמב"ם, ומתגמל את מוסרי השיעורים{{הערה|1=[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=53&article=4528 הציונות הדתית לומדת רמב"ם] - סקירה מקיפה על הפעילות באתר {{חב"ד בישראל}}.}}.
+במסגרת הפרוייקט הוצא לראשונה ביאור של הרב [[עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)|עדין אבן ישראל שטיינזלץ]], בעריכת תלמידי ישיבת ההסדר תקוע. בהמשך יצא הביאור כספרים שלמים.
 על הקשר עם הנציגים המקומיים, מופקד ר' שמואל רייניץ.
@@ שורה 71: / שורה 86: @@
 כמו כן, במסגרת פעילותו יזם את הוצאתם לאור של 'אוצר לקוטי שיחות', 'אוצר מאמרים' ו'אוצר התוועדויות', המלקטים פנינים ממרחבי תורתו העצומה של הרבי, ומנגישה אותם לציבור הכללי.
-בנוסף לכך, עומד הרב שילת מאחורי ההוצאה לאור של ספרים המבארים את תורת החסידות, כגון שיעורי הרב [[יואל כהן]] על ספר התניא, וסדרת הספרים 'המעיינות - שערים נפתחים בתורת חסידות חב"ד' שהחלה לצאת בשנת תשע"ד.
+בנוסף לכך, עומד הרב שילת מאחורי ההוצאה לאור של ספרים המבארים את תורת החסידות, כגון שיעורי הרב [[יואל כהן]] על ספר התניא, וסדרת הספרים 'המעיינות - שערים נפתחים בתורת [[חסידות חב"ד]]' שהחלה לצאת בשנת תשע"ד.
+===הוצאה לאור===
+{{ערך מורחב|ערך=[[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]], [[קרוב אליך (גליון)|קרוב אליך]]}}
+במקביל לפעילות הממוסדת והעיונית להפצת תורת החסידות בקרב הציבור הדתי-לאומי, יוזם הוצאה לאור של עלונים ומגזינים לכלל שדרות הציבור.
+בשנת [[תשע"ד]] החל בהוצאה לאור של הגליון השבועי '[[קרוב אליך (גליון)|קרוב אליך]]' יחד עם אנשי ישיבת ההסדר ברמת גן תלמידי הרב שפירא הנמנים על אנשי הזרם הדתי-לאומי העוסקים בתורת החסידות. העיתון נושא את הסלוגן 'עבודת ה' ברוח חסידית', ומשתדל להביא מגוון דעות וכתבות בקשת רחבה, המחברים ציבור רחב לרעיונות מתורת החסידות.
+בשנת [[תשע"ו]] החל בהוצאה לאור של מגזין 'אור וחיות', המהווה מקבילה למגזין 'מעיינותיך' ומגיש ברובו את אותם התכנים בעיצוב ושפה המותאמת לציבור החרדי.
+בשנת [[תשע"ט]] יזם את הוצאתו לאור של הגליון הדו-שבועי '[[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]]', המיועד לציבור החרדי המקורב לחב"ד, ולציבור החב"די עצמו.
 ==ספריו==
 {{פסקה חסרה}}
 *'''טעימות''' - אוסף טורים במחשבת חב"ד שהתפרסמו בעלון 'שבת בשבתו', ישראל תשע"ג.
-*'''שווה לכל [[נפש]] - חגים''' - סדרת מאמרי חסידות בלשון עברית עכשווית, ישראל תשע"ו.
+*'''מועדים לחסידות''' - אוסף מקורות בהארה המיוחדת של זמני השנה בעבודת ה' המתחדשת (עורך שותף), ישראל תשע"ה.
+*'''י"ט כסלו''' - ענייני דיומא מבית מדרשו של הרבי מליובאוויטש, ישראל תשע"ו.
+*'''שווה לכל נפש - חגים''' - סדרת מאמרי חסידות בלשון [[עברית]] עכשווית, ישראל תשע"ו.
+*'''שווה לכל נפש - תפילה''' - סדרת מאמרי חסידות בלשון עברית עכשווית, ישראל תשע"ז.
+*'''שווה לכל נפש - עבודת ה'''' - סדרת מאמרי חסידות בלשון [[עברית]] עכשווית, ישראל תשע"ח.
+*'''שווה לכל נפש - פרקי אבות''' - סדרת מאמרי חסידות בלשון עברית עכשווית, ישראל תש"פ.
+*'''שווה לכל נפש - הגדה של פסח''' - על פי שיחות הרבי בלילות הסדר, ישראל תשפ"ג.
+==משפחתו==
+'''חתניו:
+'''
+*חתנו, הרב מנחם מענדל בלוי - כפר חב"ד
+*חתנו, הרב ליאור קליין - נתניה
 ==לקריאה נוספת==
@@ שורה 82: / שורה 119: @@
 ==קישורים חיצוניים==
-*'''[http://www.toratchabad.com/ אתר הבית - תורת חב"ד לבני הישיבות]'''
+*'''[http://www.kikarhashabat.co.il/פורום-תקנה-3.html פורום תקנה]''' העיתונאי ידידיה מאיר בטור מפרגן בעיתון 'בשבע' על פעילותו של הרב שילת - אתר כיכר השבת, כ"ה כסלו תשע"ד
-*'''[http://www.kikarhashabat.co.il/%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%9D-%D7%AA%D7%A7%D7%A0%D7%94-3.html פורום תקנה]''' העיתונאי [[ידידיה מאיר]] בטור מפרגן בעיתון 'בשבע' על פעילותו של הרב שילת - אתר כיכר השבת, כ"ה כסלו תשע"ד
 *'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=78873 כיצד נולד מיזם 'פעילי חב"ד'?]''' - נאום שנשא הרב שילת בכינוס [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש]] {{וידאו}} {{COL}} כ"ג חשוון תשע"ד
-*{{קישור שטורעם|77105|news|הרב משה שילת ל'שטורעם': "המשיח כבר בועט בדלת"|מנחם בן-ישראל|כ"ז בכסלו תשע"ה}}
+*{{קישור שטורעם|77105|news|הרב משה שילת ל'שטורעם': "המשיח כבר בועט בדלת"|מנחם בן-ישראל|כ"ז בכסלו תשע"ה}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ"ג}}
-*נדב גלעד, '''[http://www.qarov.org/files/Published/qarov_elecha_5.pdf בעש"ט 2013]''', ראיון עם הרב שילת בעקבות האירועים לרגל י"ט כסלו בבנייני האומה בירושלים, בתוך עלון [[קרוב אליך (עלון)|קרוב אליך]] גליון 5
+*נדב גלעד, '''[http://www.qarov.org/files/Published/qarov_elecha_5.pdf בעש"ט 2013]''', ראיון עם הרב שילת בעקבות האירועים לרגל [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] בבנייני האומה בירושלים, בתוך עלון [[קרוב אליך (עלון)|קרוב אליך]] גליון 5 {{קישור שבור|ב' סיון תשפ"ג}}
+*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2019/11/5dc52a689edd6_1573202536.pdf חב"ד לצעירים]''' {{PDF}} בטאון חודשי המסקר את פעילות הארגונים שבהנהלתו
+*'''[https://col.org.il/news/131538 "חומת ההתנגדות קורסת": ליפקין מראיין את הרב שילת]''' {{COL}} כ"ז סיון ה'תשפ"א 07.06.2021
 ;טורים פרי עטו:
-*'''[http://www.mishnetorah.com/file/mosheshilat_rambam_yomi.pdf יפוצו מעיינותיך]''' - טורו השבועי של הרב שילת בעיתון 'שבת בשבתו' בקשר עם [[תקנת הרמב"ם|תקנת לימוד הרמב"ם היומי]]
+*'''[http://www.mishnetorah.com/file/mosheshilat_rambam_yomi.pdf יפוצו מעיינותיך]''' - טורו השבועי של הרב שילת בעיתון 'שבת בשבתו' בקשר עם [[תקנת הרמב"ם|תקנת לימוד הרמב"ם היומי]] {{קישור שבור|ב' סיון תשפ"ג}}
-*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=cols&id=584 פשוט שכחנו מה זה חב"ד!]''' הרב שילת במאמר תגובה למאמרו של הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] בגנות חגיגות יום העצמאות. {{שטורעם}} ז' באייר תשס"ז
+*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=cols&id=584 פשוט שכחנו מה זה חב"ד!]''' הרב שילת במאמר תגובה למאמרו של הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] בגנות חגיגות יום העצמאות. {{שטורעם}} ז' ב[[אייר]] תשס"ז {{קישור שבור|ב' סיון תשפ"ג}}
-*'''[http://musaf-shabbat.com/2012/02/02/%D7%91%D7%AA%D7%92%D7%95%D7%91%D7%94-%D7%9C%D7%A2%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%AA-%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%99%D7%90%D7%99%D7%A8-%D7%93%D7%A8%D7%99/ החסידות היא גאולתית]''', תגובה של שילת למאמרו של [[יאיר דרייפוס]] '[http://musaf-shabbat.com/2012/01/19/%D7%A2%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%AA-%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%99%D7%90%D7%99%D7%A8-%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A1/ עמקות גלותית]' במוסף השבועי של עיתון 'מקור ראשון', שבת פרשת בשלח תשע"ב
+*'''[http://musaf-shabbat.com/2012/02/02/בתגובה-לעמקות-גלותית-מאת-הרב-יאיר-דרי/ החסידות היא גאולתית]''', תגובה של שילת למאמרו של [[יאיר דרייפוס]] '[http://musaf-shabbat.com/2012/01/19/עמקות-גלותית-יאיר-דרייפוס/ עמקות גלותית]' במוסף השבועי של עיתון 'מקור ראשון', שבת פרשת בשלח תשע"ב
 {{הערות שוליים}}
 {{מיון רגיל:שילת, משה}}
-[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
+[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
 [[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
-[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]
+[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
 [[קטגוריה:קבוצה תשנ"ו]]
-[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
-[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
 [[קטגוריה:בוגרי ישיבת מרכז הרב לצעירים]]
+[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ו]]
+[[קטגוריה:מנהלי בתי הוצאה לאור]]
+[[קטגוריה:מחברים תורניים]]