יוסף יצחק סילברמן

הרב יוסף יצחק סילברמן מוסר שיעור ב770 (תשפ"ג)

הרב יוסף יצחק סילברמן (יליד תשל"ב), הינו מורה צדק ומגיד שיעור, שליח הרבי ורב קהילת הבית חב"ד בעיר אלעד, ובעל מנגן שחיבר ניגונים רבים.

תולדות חיים

הרב יוסף יצחק סילברמן נולד בחצות ליל שבת קודש פרשת בא, ו' שבט, תשל"ב במדינת מרילנד שבארצות הברית להוריו הרב משה ורחל סילברמן שהיו באותו הזמן שלוחי הרבי לאוניברסיטה במרילנד (הם החזיקו בתפקיד זה בין השנים תשל"א - תשמ"ג).

קודם נישואי הוריו, בירך הרבי את החתן והכלה ש"יזכו לילדים מיוחדים" ("special children"). לקראת הלידה נכנסו הוריו ליחידות אצל הרבי, והרבי הורה להם להירשם בבית הרפואה מוקדם כדי שלא יצטרכו לחלל שבת. ושוב בירך את הזוג.

בהגיעו לגיל שלוש, נכנס יחד עם אביו להתברך מהרבי לקראת התספורת, והרבי נתן לו מטבע ובירך אותו שיהיה חסיד, ירא שמים ולמדן. בנוסף לכך, הרבי שלח מכתב ברכה לרגל התספורת.

מכיוון שלא היו מוסדות חינוך חרדים באזור, פתח אביו גן חב"ד בביתו. אך בכיתה א' וב' למד בבית ספר המקומי "היברו אקדמי" בסילבר ספרינגס. בכיתה ג' הוא רצה ללמוד בחב"ד, הוריו שאלו את הרבי באם לשלוח אותו ללמוד בתלמוד תורה חב"ד בניו יורק; והרבי ענה שהילד יחליט איפה הוא רוצה ללמוד. הוא אמר שרצונו ללמוד בניו יורק בחב"ד, ולכן בשנת תש"מ שלחו אותו הוריו ללמוד ב'ליובאוויטשער ישיבה' שברחוב אושען פרקוויי (ocean parkway) בניו יורק. הוא התגורר בבית משפחת קארפ, והיה מגיע בשבתות להתוועדויות של הרבי ב-770. כמו כן, היה נוכח בכינוסי הילדים שארגן הרב הכט ב-770.

לאחר שנה הוא החליט לחזור חזרה, ולאחר מכן בשנים תשמ"ב - תשמ"ג, הוריו ארגנו אוטובוס מידי בוקר מקולדז' פארק, ומאדלפי מרלינד לבולטימור, לתלמוד תורה חרדי "חפץ חיים" (TALMUDICAL ACADEMY). בתחרות שהתקיימה בתלמוד תורה על לימוד מסכתות משנה בעל פה, הוא זכה במקום השלישי.

בסוף שנת תשמ"ג, לאחר שהוריו קיבלו ברכה מהרבי לעבור לגור בטורונטו ולהמשיך בשליחותם באוניברסיטה בטורונטו, הוא החל ללמוד בתלמוד תורה "עץ חיים" אצל הרב שלמה הוכלר (מתלמידי תומכי תמימים באוטוואצק) ובשנה שלאחר מכן אצל הרב יעקב גלוכאווסקי. לקראת בר המצווה, הרב גלוכאווסקי לימד אותו נוסח התפילה של חבד בשבתות וכן לקרוא בתורה. ביום הבר מצווה בו' שבט שנת תשמ"ה קיבל מכתב ברכה מיוחד מהרבי.

בשנים תשמ"ו - תשמ"ט הוא למד בישיבה קטנה "נר ישראל" בטורונטו. בחלק מהזמן השתתף בשיעורי חסידות שהתקיימו "במחתרת" (לפעמים בחדר האוכל או בפנימיה), בניגוד להוראת הנהלת הישיבה שאסרה ללמוד חסידות בישיבה. מגידי השיעור בחסידות היו הרב לורנץ והרב חי כהן. בשנת תשמ"ח, משגיח הישיבה תפס את לומדי השיעור חסידות "על חם" בשיעור שהתקיים בספריית הישיבה, הוא הפסיק את השיעור באמצע ואסר על המשתתפים להמשיך ללמוד שיעורי חסידות ברבים בישיבה באמרו שזה נגד עמדת הישיבה, אך בחברותות לא אסר. בשנה שלאחר מכן המשגיח כבר לא היה בישיבה.

בפורים תשמ"ט, לאחר הסעודה, כתב מכתב ארוך לרבי ופירט את צדדי הספק לגבי מקום הלימודים בשנה הבאה. (מכיוון שהיה במצב של "עד דלא ידע", המכתב נכתב בכתב יד גדול על נייר ארוך). חלק מהמקומות שהציע ללמוד היו בפילדלפיה אצל הרב אלי' שווי והרב שמואל קמינצקי, וכן בטעלז. לאחר מספר חדשים שלא התקבל בהם כל מענה, הוא חשב שכנראה הרבי לא רוצה להתייחס למכתבו, והחליט ללמוד במסגרת החבדית שהציע הרב מנחם מענדל אהרונוב יחד עם התמים לימא וילהלם. לאחר פורים תש"נ, כתב ביחד עם החברותא שלו דו"ח מפורט לרבי ממבצע פורים שעשו בבית אבות בטורונטו, ושלח את הדו"ח לרבי באמצעות המשפיע שלהם, הרב מנחם מענדל אהרונוב. הרבי ענה: "באם יש ספיקות, נא להתייעץ בעסקני חב"ד שיחיו". הרב אהרונוב הבין שהכוונה ב"עסקני חב"ד" זה לעצמו, אולם הוא לא הבין איזה "ספיקות" יש. כששאל את הבחורים אם יש למישהו ספיקות, הם ענו בשלילה. לאחר מכן הם תפסו שהרבי ענה לרב סילברמן על המכתב שכתב בשנה הקודמת.

לאחר פסח תנש"א, נסעו השניים ללמוד בישיבה גדולה בלונדון. בכ"ו חשוון תשנ"ב, עבר לפני הרבי בתור לחלוקת דולרים, וביקש את ברכתו הק' ללמוד בישיבת תורת אמת שבירושלים. הרבי הסתכל עליו בחוזקה, ענה "אמן" ונתן לו שני דולרים. בתשנ"ג למד בישיבת חח"ל צפת. לקראת פסח, הסתפק האם להמשיך ללמוד שם, או לעבור ללמוד ב"770"; הוא ביקש לאביו שיבקש מהרב לייבל גרונר לשאול את הרבי מה לעשות. לאחר שהרבי לא ענה, הוא הציע שהרב גרונר ישאל את הרבי האם הרבי רוצה שהוא יחליט לבד איפה ללמוד. במענה לזה הרבי ענה בראשו לחיוב. בראש חודש אלול תשנ"ג ביקש ברכה מהרבי להצטרף לתלמידי קבוצה תשנ"ד שנסעו אז. והרבי אישר.

לקראת י' שבט , ביקש מנהל הישיבה הרב דוד רסקין שיחזור אותיות ג' וד' מהמאמר 'באתי לגני' באידיש בעל פה לפני הרבי ליד הזאל הקטן. ואכן בשבת קודש י' שבט אחרי תפילות שחרית , מוסף ומנחה , חזר את אותיות ג' וד' כאשר הדלת לחדרו הקודש של הרבי נשאר פתוח. הוא המשיך ללמוד ב-770 עד סוף תשנ"ז.

בסוף תשרי תשנ"ח, נשא את רעייתו לאה לבית משפחת הרב משה אהרון ברוידא, רב שכונת דרום גבעתיים. לאחר חתונתו למד בכולל צמח צדק ירושלים.

קיבל סמיכה ושימוש לרבנות ולדיינות אצל מספר רבנים: הרב פנחס הירשפרונג, הרב מרדכי שמואל אשכנזי, הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, הרב שניאור זלמן לבקובסקי, הרב יעקב יורוביץ', הרב יוסף בנימין וואזנר, הרב יקותיאל פרקש, הרב יעקב מאיר שטרן, ורבנים נוספים. בשנת תשפ"ג קיבל תעודה לסידור חופה וקידושין מטעם הרבנות הראשית לישראל.

משפחתו

בנו הרב מנחם מענדל סילברמן מוסמך לרבנות ואחראי ניהול הכספי של הבית חב"ד.

חתנו הרב מנחם מענדל הרצל מחנך בת"ת בתל אביב.

חתנו הרב חיים יעקב קירש שליח ומנהל בית הספר היהודי - קזומל, מקסיקו.

בנו הרה"ת אוריה סילברמן משפיע ומשיב בישיבת תורת אמת בירושלים.

פעילות ציבורית

משפיע ומגיד שיעור

• בין השנים תשנ"ט-תש"ס כיהן כמשפיע ומגיד שיעור בישיבת "באור חסידות חב"ד" של הרב גרשון מנחם מענדל אבצן בחשמונאים.
• בין השנים תש"ס-תשס"ב כיהן כמגיד שיעור בסמיכה, וכמשפיע בחסידות בישיבת חב"ד חיפה.
• בין השנים תשס"ב-תשס"ז כיהן כמגיד שיעור ומשפיע בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת.
• בין השנים תשס"ז-תשס"ח כיהן כמגיד שיעור לסמיכה בכולל להוראה ודיינות של הרב דניאל גולדברג בביתר עילית.
• בשנת תשס"ט כיהן כר"מ לסמיכה לתלמידים השלוחים בישיבת חב"ד באלעד.
• בין השנים תשס"ט-תשע"ג כיהן כמגיד שיעור לתלמידי שיעור ג' בישיבת תומכי תמימים ראשון לציון.
• בשנת תשע"ד כיהן כר"מ בישיבת חב"ד בעמנואל.
• בשנת תשע"ו כיהן כמגיד שיעור בכולל אברכים בחריש.
• בין השנים תשע"ט-תשפ"ב כיהן כמגיד שיעור בבית מדרש "אהל רינה" באלעד וכראש כולל "מרכז חמ"ש" סניף מערב אלעד.

מלמד ,מחנך ומפקח חינוכי

• בין השנים תשס"ב-תשע"ג מלמד קריאה בגני חב"ד באלעד.
• בשנת תש"פ מחנך כיתה א-ב בחיידר חב"ד בבת ים.
• בין השנים תשפ"א-תשפ"ב מלמד פרטני ומלמד ממלא מקום בכיתות ו'ז' וח' בחיידר חב"ד "צמח צדק" פתח תקווה.
• בשנת תשפ"ג משפיע לכיתות ז' וח' בת"ת חב"ד בני מנחם בני ברק ומפקח מטעם משרד החינוך בצהרונים בעמנואל.
• בשנת תשפ"ד מפקח מטעם משרד החינוך ולבקשת מנהל חיידר חב"ד "צמח צדק" פתח תקוה - חזר כמלמד שילוב מטעם משרד החינוך.

שליח ומנהל בית חב"ד

בשנת תש"ס, במקביל לתפקידיו כמגיד שיעור בישיבות וכוללים, החל הרב סילברמן לפעול כשליח ומנהל בית חב"ד בעיר אלעד. במסגרת השליחות, הקים הרב סילברמן את בית הכנסת "בית מנחם" בשכונת דרום אלעד ברחוב אבטליון , ואת בית הכנסת "אהל רינה" בשכונת מערב אלעד ברחוב שמאי.

כמו כן, נוסדו בפעילותו הנמרצת גני ילדים, ספרייה תורנית, שיעורים בחסידות לקהל הרחב והתוועדויות חסידיות בימי חג ומועד חסידיים.

במועדי השנה, פועל בית חב"ד שבראשותו עם ילדי אלעד, בתהלוכות ל"ג בעומר, מסיבות חנוכה, ועוד.

רב, מורה צדק וראש קהילת בית חב"ד אלעד

בשנת תשס"ד, נבחר לכהן כרב בית הכנסת "קהל עדת ישורון - שטפנשט" באלעד. במסגרת תפקידו, פתח בית הוראה, וכיהן כמו"צ במשך 7 שנים.

זמן קצר לאחרי עזיבת הרב הראשון של קהילת חב"ד, הרב דניאל גראבסקי, נסגר בית הכנסת "קהל עדת ישורון", ובעקבות כך חזר לבית הכנסת "בית מנחם", שם כיהן במשך שנה באופן לא רשמי כדיין ומורה צדק עבור מתפללי בית הכנסת.

בשנת תשע"ו התמנה על ידי הרב אשר זיגדון כמורה צדק בבית ההוראה של קהילת "לעבדך באמת" בעיר חריש.

בשנת תשע"ח התמנה על ידי חברי הנהלת בית חב"ד אלעד לכהן כראש קהילת בית חב"ד אלעד במסגרת פרויקט "ראשי קהילות" של משרד הדתות שיזם השר דוד אזולאי.

כיום קהילת בית חב"ד אלעד בראשות השליח מונה מעל 70 בתי אב כ"י המתגוררים בעיקר בשכונות מערב אלעד.

בשנת תשפ"ג התמנה על ידי מכון הלכה חב"ד כמשיב במכון.

ספרים שערך

לאורך השנים, השתתף הרב סילברמן בעריכתם של מספר ספרים וחוברות:

• "נקדמה פניו בתודה" - תשנ"ו (שותף בעריכה).
• "תפארת במקדשו" - תשנ"ז.
• "כוננת מישרים" על הלכות אמירה לעכו"ם - י"ט כסלו תש"ס.
• "שומרי משפט" על הלכות טהרת המשפחה - תשס"ז.
• קונטרס "בל תשחית" על הלכות בל תשחית בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן - כ"ד טבת תשע"ב.
• "טל ילדותך" על חושן משפט הלכות דיינים, עדות וטוען ונטען - י"ב תמוז תשע"ב.
• "אמת ומשפט" על אבן העזר הלכות פריה ורביה ועגונות, יורה דעה הלכות מקוואות וחושן משפט הלכות הלוואה - כ' מנחם אב תשע"ד
• "גמרא לעם מסכת בבא קמא פרקים א-ג" - תשע"ו (שותף בעריכה)
• "שמירת הגוף והנפש ע"פ שו"ע אדמו"ר הזקן" על הלכות מעקה, שמירת הגוף והנפש ובל תשחית עם סיכום הדינים הלכה למעשה - בהוצאת היכל מנחם כ"ד טבת תשפ"ג.

ספרים בשלבי עריכה לדפוס

• "באר הגאולה" בענייני גאולה ומשיח.

בעל מנגן

כבר מגיל 9, החל הרב סילברמן להלחין שירים ושנה לאחר מכן, בגיל 10, החל להלחין שירים לכבוד יום הולדתו של הרבי. החל משנת תשנ"ו (כשהרב שלום בורכשטאט היה בשנת אבילות), זכה הרב סילברמן שחלקם התקבלו על ידי התמימים ונוגנו בשעת ההתוועדויות.

בשנת תשנ"ה, הלחין שני שירים באנגלית בנושא גאולה ומשיח, שירים שהפכו ללהיטים במחנה גן ישראל ב"מונטריאל". בשנת תשע"ז השתתף בתחרות וזכה בשיר "יהי השם אלוקינו עמנו" שהלחין לכבוד 90 שנה לג' תמוז. בשנת תשע"ח הלחין שיר "הודו להשם" לכבוד יב תמוז חג הגאולה של כ"ק אדמו"ר הריי"צ.

רשימת הניגונים שהלחין (משנת תשמ"ב)

• הרנינו לאלוקים - תשמ"ב
• משנאי ה' - תשמ"ב
• קומה אלוקים - תשמ"ג
• וידעו - תשד"מ
• כי שמש ומגן - תשמ"ה
• גם ה' יתן הטוב - תשמ"ו
• כל גוים - תשמ"ז
• ה' יספור בכתוב עמים - תשמ"ח
• חיים שאל ממך - תשנ"ב.
• צדיק כתמר יפרח - תשנ"ג.
• ה' מלך - תשנ"ד.
• open your eyes - תשנ"ה.
• v'nizke - תשנ"ה.
• לכו נרננה - תשנ"ו (התקבל).
• שירו לה' שיר חדש - תשנ"ז.
• אור זרוע לצדיק - תשנ"ח.
• מזמור שירו - תשנ"ט.
• ה' בציון גדול - תש"ס.
• וקדשתם את שנת החמישים - תש"ס (התקבל).
• מזמור לתודה - תשס"א.
• לדוד מזמור - תשס"ב.
• אשכילה - תשס"ב.
• תפילה לעני - תשס"ג.
• לדוד ברכי נפשי - תשס"ד.
• ברכי נפשי - תשס"ה.
• הודו לה' קראו בשמו - תשס"ו.
• זכרני ה' ברצון עמך - תשס"ז.
• הודו לה' כי טוב - תשס"ח.
• נכון לבי אלקים - תשס"ט.
• אודה ה' מאד בפי - תש"ע (התקבל).
• מטה עוזך - תשע"א.
• ראשית חכמה - תשע"ב.
• זרח בחושך - תשע"ג.
• מי כה' אלוקינו - תשע"ד.
• בצאת ישראל - תשע"ה.
• לא לנו - תשע"ו
• לך אזבח - תשע"ז.
• הללו את ה' - תשע"ח.
• אבן מאסו הבונים - תשע"ט.
• כלו עיני לאמרתיך - תש"פ.
• קראתי ויענני - תשפ"א.
• יומם השמש לא יככה - תשפ"ב.
• קהל גדול ישובו הנה - תשפ"ג.
• שיר המעלות אליך נשאתי את עיני - תשפ"ד.