מאיר הרליג: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (39 גרסאות ביניים של 21 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{עריכה|}} | |||
[[קובץ:מאיר הארליג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הארליג מנחה את חגיגת ראש חודש כסלו המרכזית ב-770 (תשע"ג)]] | [[קובץ:מאיר הארליג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הארליג מנחה את חגיגת ראש חודש כסלו המרכזית ב-770 (תשע"ג)]] | ||
הרב '''מאיר יהודה ישראל | הרב '''מאיר יהודה ישראל הארליג''' ([[ו' באלול]] [[תרצ"ו]], 1936 - [[כ"ט בסיוון]] [[תשפ"ג]], 2023) היה מנאמני בית רבינו ב-[[770]], ומהמקורבים ביותר לכ״ק אדמו״ר, אשר הפקיד בידו כו"כ תפקידים. הי' ממונה לאסוף את ה[[דמי מעמד]]. | ||
מדי שנה, החל משנת תשל"ט, ארגן | היה ממונה על [[ברכה על ארבעת המינים של הרבי|נתינת ארבעת המינים של הרבי]] לחסידים לברך עליהם בימי [[חג הסוכות]]. | ||
מדי שנה, החל משנת [[תשל"ט]], ארגן את החגיגה המרכזית ב[[ראש חודש כסלו]] ב-770. היה לו קאך מיוחד בחגיגת יום הבהיר [[י"א ניסן]] ועורר את כל אנ"ש והשלוחים לבוא לרבי ביום זה. עודד ועורר רבים לנסוע בשליחות הרבי וזכה שכל ילדיו שלוחים ברחבי תבל. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
[[קובץ:מאיר הרליג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הארליג עומד מאחורי הרבי]] | [[קובץ:מאיר הרליג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הארליג עומד מאחורי הרבי]] | ||
[[קובץ:יהודה מאיר ישראל הארליג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הארליג בחצר [[770]] (תשע"א)]] | [[קובץ:יהודה מאיר ישראל הארליג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הארליג בחצר [[770]] (תשע"א)]] | ||
נולד ב[[ו' אלול]] [[תרצ"ו]] ב[[ציריך]] שב[[שוויץ]] לאביו הרב מרדכי הארליג{{הערה|1=עמד בקשרים קרובים עם רבותינו נשיאינו. הקשר הראשון שלו החל עוד בהיותו בווינה כאשר הצטרף לקבוצת אברכים שהשלימה מניין ל[[אדמו"ר הריי"צ]] שהגיע להתרפא בסנאטוריום בווינה, ושם גם פגש לראשונה את הרבי. לאחר מכן התיישב | נולד ב[[ו' אלול]] [[תרצ"ו]] ב[[ציריך]] שב[[שוויץ]] לאביו הרב מרדכי הארליג{{הערה|1=עמד בקשרים קרובים עם רבותינו נשיאינו. הקשר הראשון שלו החל עוד בהיותו בווינה כאשר הצטרף לקבוצת אברכים שהשלימה מניין ל[[אדמו"ר הריי"צ]] שהגיע להתרפא בסנאטוריום בווינה, ושם גם פגש לראשונה את הרבי. לאחר מכן התיישב בקראון הייטס, וזכה לקירובים רבים מהרבי. פרטים נוספים אודותיו ראה ב[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_12566_27.pdf הפרדס שנה סג חוברת א עמוד 25].}}, [[אב בית דין]] קהילת 'בית דוד' ב[[קראון הייטס]] שנמנה על [[חסידות צ'ורטקוב|חסידי צ'ורטקוב]] וכן הי' הראשון לבנות מקוה טהרה בור על גבי בור בקראון הייטס. הרב מרדכי היה בן אחותו של הרב [[מאיר שפירא מלובלין]] (היות שהרב שפירא נפטר ללא ילדים, החליט לקרוא לבנו על שמו של הרב שפירא), סב סבתו היה הגאון הרב שמואל יצחק שור בעל 'מנחת שי'. | ||
למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] ועוד בצעירותו זכה לשמש בשליחויות שונות עבור הרבי | למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] ועוד בצעירותו זכה לשמש בשליחויות שונות עבור הרבי, כשהראשון שבהם בתשי"ב בו ציווה לו הרבי לשמור על הפדיונות ביום הכיפורים. יצר קשרים קרובים עם מזכירו של הרבי הרב [[יהודה לייב גרונר]] ועבד יחד איתו בענינים רבים והיה מסייע בכל הנדרש. | ||
בבחרותו חלה וביקש ברכה והרבי ענה שיקפיד בשמירת זמני הישיבה ונתרפא, ומאז הקפיד בתכלית בשמירת כל זמני הישיבה. | |||
בעודו בחור רצה ללמוד [[שחיטה]] אך הרבי הורה לו שלא יתעסק בזה היות והוא מגיע ממשפחה של רבנים. | |||
לאחר נישואיו עם רעייתו מרת ציפורה (לבית בראנדוויין המיוחסת לענף של צדיקי פולין ומהם הצדיקים מסטרעטין, אליק ועוד) וגם נכדת הבעש"ט ורלוי"צ מבארדיטשוב ור' נחום מטשערנוביל. | |||
קבע את מגוריו ב[[קראון הייטס]], ונחשב לאחד מגדולי המקורבים לבית רבינו. היה צמוד לכ"ק אדמו"ר במידה מסויימת יותר משאר חברי המזכירות. | |||
היה ממונה לאורך השנים על היין והמזונות להתוועדויות של הרבי, ו[[משקה]] לכוס של ברכה ולצורך כך הוקצה לו חדר המכונות (עם הדלת המסורגת) במסדרון הקומה הראשונה של 770, שם איחסן את הדברים. כשהרבי היה נוטל ידיים בהתוועדות, הרב הארליג דאג להביא את החלות\מצות. | |||
במשך השנים הי' מהאחראים על בניית הסוכה של הרבי מחוץ ל770. | |||
בכל יום (עד תשל"ח) הי׳ מביא מהרבנית (בבית) תרמוס תה עבור הרבי. | |||
בשנת תשכ"ב ביום השני של חג הסוכות נתן הרבי את הד' מינים להרב הארליג שיתן לקהל לברך עליהם, והרב הארליג החזירם לרבי לפני הלל, וכן נמשך הסדר כל השנים (עד תשכ"ד היה זה בכל יום חוץ מהיום הראשון, ומתשכ"ה כל יום בחג). בתשנ"ב כשהרבי עמד במשך כל התור לנטילת לולב הרב הארליג עמד ומסר לעוברים את הלולב ואתרוג, הרב הארליג היה גם מכניס את המזונות והשתיה לסוכה של הרבי אחרי הברכה על הלולב. | |||
בכ"ט תמוז תשמ"ח אביו של הרב הארליג נפטר ומיד לאחר השבעה הגיע הרב הארליג למנין שחרית אצל הרבי ובקריאת התורה הרבי לא לקח את הסידור איתו והורה שהרב הארליג יאמר את הקדיש (במקום הרבי, שכן הרבי הי' חיוב על הרבנית חי' מושקא באותה שנה) וכך הי׳ עד סיום אמירת הקדיש. ביום האחרון של קדיש הרבי הורה להרב גראנער שיודיע להרב הארליג שמכיוון שזה היום האחרון אז הרבי יאמר את הקדיש. | |||
כחלק מתפקידיו, הי' מכין לחלוקה את הלעקאח שהרבי מחלק לפני יום כיפור ושמיני עצרת. | |||
הרב הארליג היה מיוזמי חגיגת יום הבהיר ראש חודש כסלו מאז הפעם הראשונה בשנת [[תשל"ט]], וארגן במסירות את סעודת ההודאה המרכזית השנתית ב-770 מדי שנה בשנה, עד שנת תשע"ו. בשנת [[תשמ"ו]], כשהתמימים בבית משיח ארגנו החגיגה השנתית השניה של יום הבהיר כ"ח סיון, עלה הרב הארליג בהתוועדות הרבי באותו יום וקיבל משקה עבור ההתוועדות במוצאי שבת, וכן קיבל משקה והנחה ההתוועדות בשנים שאחר כך. | |||
לאורך השנים ניהל יומן מדוייק מהנהגותיו ולוח הזמנים של הרבי, ועל פי השמועה הרבי ביקש באחת ההזדמנויות לברר אצלו שיבדוק ביומנים שכתב בעבר כיצד הרבי עצמו נהג בנוגע לנסיעה לאוהל בימים מסויימים בשנה קודמת (יש אומרים שזה היה בנוגע לשלשת הימים המיוחדים י"ג י"ד וט"ו אייר, לברר באיזה מהם נסע בפעם הקודמת שהיתה קביעות זהה. ואולי זה היה בנוגע לנסיעה בהושענא רבה). כמו"כ פעם א' בעת הסעודה בדירת הרבי הריי"ץ, כשדיברו על ענין מסויים, פנה אליו הרבי ואמר "אני יודע שתשלח את החדשות לכל העולם, ודבר זה אל תשלח". מרשימות הדברים שכתב מהסעודות הנ"ל (וכן מעוד אנשים) נערך לאחר מכן ב' הכרכים של הספר 'המלך במסיבו'. | |||
בשנים האחרונות מערכת [[רבי דרייב]] מו"ל את יומניו. | |||
הי' שולח מכתבים וכן הקלטות מהנעשה והנשמע אצל הרבי, לחבריו השלוחים ר' חנוך גליצנשטיין, ר' יהודה לייב רסקין, ר' בערל בוימגארטן, ר' נחמן סודאק ר' נחום טרבניק, ר' מני וולף, ר׳ שמואל גרייזמן, ר׳ יוסי העכט ועוד. | |||
היה ידוע ב'קאך' הגדול שלו בענין מנהגי הרבי גם בדברים כאלו שפעם לא היה מקובל לנהוג בהם, וכן עודד את התמימים והאברכים, והכניס את הענין של ההליכה בדרכיו אצל חסידים בדור השביעי (לדוגמא, היה מקפיד ללבוש סירטוק עוד מחתונתו, וחיקה כמה מהמנהגים בענין הלבושים, וכן דאג להסתפר רק מתי שהרבי הסתפר, ועוד). | |||
בעת חלוקת הדולרים לצדקה של הרבי היה עומד בסמיכות לרבי ומקשיב לשיחות, ובמקרה שאנשים הסתפקו מה בדיוק אמר הרבי, היה חוזר להם על הדברים הקדושים. | |||
הרב הארליג | הי' גם אחראי על התפילות במניין הרבי, ודאג לש"צים ולעליות. בבחירות שנערכו בשנת תשמ"ו לגבאים לבית משיח, נבחר הרב הארליג לגבאי. אחרי תקופה קצרה התפטר מתפקידו (ביחד עם שאר הגבאים הנבחרים), ובתשנ"ו הורה הרב מארלאו שהגבאים שנבחרו בתשמ"ז יחזרו לכהן, ובפועל שימש כגבאי וכאחראי במנייני התפילה שהתקיימו בחדרו של הרבי. | ||
ניהל ארכיון רב ערך עם שיחות רשימות ומכתבים מרבותינו נשיאינו ומגדולי החסידים, עוד בתקופה הראשונה לנשיאות בה רוב החומר לא היה מודפס ונגיש לציבור הרחב. חלקים רבים מארכיון זה הועברו לידי הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] לצורך עריכת הסדרה [[ספר התולדות]]. | |||
החזיק אוסף מיוחד בביתו ובו שמר עשרות הוצאות של ספרי ה[[תניא]] שהודפסו לאורך השנים במקומות שונים. האוסף נחשב לאוסף מעניין ונדיר, ובו הוצאות של ספרי התניא שקשה להשיגם כיום. | |||
[[קובץ:ר'_מאיר_הארליג_עם_ספרי_התניא.jpeg|שמאל|ממוזער|300X|ר' מאיר עם אוסף התניא בביתו]] | [[קובץ:ר'_מאיר_הארליג_עם_ספרי_התניא.jpeg|שמאל|ממוזער|300X|ר' מאיר עם אוסף התניא בביתו]] | ||
בנוסף להיותו משב"ק הי' גם שדכן וזכה לשדך הרבה מאנ"ש. | |||
בתקופה האחרונה לחייו סבל ממחלה ומיעט להיראות ב-770, נפטר ביום ראשון [[כ"ט בסיוון]] [[תשפ"ג]] | בתקופה האחרונה לחייו סבל ממחלה ומיעט להיראות ב-770, נפטר ביום ראשון [[כ"ט בסיוון]] [[תשפ"ג]] והלוויתו התקיימה למחרת כאשר קהל רב הגיע לחלוק לו כבוד אחרון. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו, הרב שלום דובער הארליג - שליח הרבי באפלאנד, קליפורניה. | *בנו, הרב שלום דובער הארליג - שליח הרבי באפלאנד, [[קליפורניה]]. | ||
*בנו, הרב יהושע (שייע) הארליג - שליח ראשי למדינת נבדה. | *בנו, הרב יהושע (שייע) הארליג - שליח ראשי של הרבי למדינת נבדה. | ||
*בנו, הרב מנחם מענדל הארליג - שליח בלאס וגאס, נבדה. | *בנו, הרב מנחם מענדל הארליג - שליח בלאס וגאס, נבדה. | ||
*בנו, הרב יוסף יצחק הארליג - שליח הרבי בקנדל, פלורידה. | *בנו, הרב יוסף יצחק הארליג - שליח הרבי בקנדל, פלורידה. | ||
| שורה 43: | שורה 68: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*{{קישור התקשרות צאח|1404|6888|829|כקטן כגדול|מרדכי מנשה לאופר|הרב מרדכי מנשה לאופר}} {{חב"ד|}} | *[https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&url=http://chabad.info/images/notimage/78071_he_1.pdf&ved=2ahUKEwiyh5-CkIDsAhUDTd8KHVa6BGEQFjAEegQIBxAB&usg=AOvVaw1hO7ZRESXqHmwL-A-Ymwwm הלולב של הרבי] מזכרונותיו של הרב [[מאיר הארליג]] בקובץ "חג האסיף" בהוצאת [[וועד חיילי בית דוד]], [[תשע"ד]] {{PDF}} | ||
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69597 ר' מאיר הארליג התוועד עם התמימים במיאמי] {{תמונה}} {{אינפו}} כ"ג [[סיוון]] התשע"ב (13.06.2012) | *{{קישור התקשרות צאח|1404|6888|829|כקטן כגדול - סיפורי הרב הארליג על הרבי|מרדכי מנשה לאופר|הרב מרדכי מנשה לאופר}} {{חב"ד|}} | ||
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69597 ר' מאיר הארליג התוועד עם התמימים במיאמי] {{תמונה}} {{אינפו}} כ"ג [[סיוון]] התשע"ב (13.06.2012) | |||
* '''יומן המשב"ק''', יומנו של הרב מאיר הארליג ומכתבים שכתב לרב [[יהודה לייב רסקין]], התפרסם על ידי מערכת [[רבי דרייב]]: | * '''יומן המשב"ק''', יומנו של הרב מאיר הארליג ומכתבים שכתב לרב [[יהודה לייב רסקין]], התפרסם על ידי מערכת [[רבי דרייב]]: | ||
** [https://col.org.il/files/uploads/original/2020/07/5f02df0977a09_1594023689.pdf חלק א'], ימי הקיץ [[תשכ"ב]]-[[תשל"ב]], ברוקלין תש"פ. | ** [https://col.org.il/files/uploads/original/2020/07/5f02df0977a09_1594023689.pdf חלק א'], ימי הקיץ [[תשכ"ב]]-[[תשל"ב]], ברוקלין תש"פ. | ||
| שורה 50: | שורה 76: | ||
**[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/11/26-11-2020-02-03-34-Kislev-Yuman.pdf חלק י"ד], [[חודש כסלו]] [[תשכ"ג]], [[תשכ"ז]], [[תש"ל]], [[תשל"ג]]. {{PDF|}} {{רבי דרייב|}} | **[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/11/26-11-2020-02-03-34-Kislev-Yuman.pdf חלק י"ד], [[חודש כסלו]] [[תשכ"ג]], [[תשכ"ז]], [[תש"ל]], [[תשל"ג]]. {{PDF|}} {{רבי דרייב|}} | ||
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/03/blog-post_91.html 'הרבי הנהן בראשו': ממה דאג הרבי אחרי כ"ז אדר? • מיוחד]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}} | *'''[https://77012.blogspot.com/2023/03/blog-post_91.html 'הרבי הנהן בראשו': ממה דאג הרבי אחרי כ"ז אדר? • מיוחד]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}} | ||
*'''[https://col.org.il/news/146147 כשר' מאיר הארליג ז"ל ניגש לרבי אחרי שהמזגן מעליו החל לטפטף] {{COL}} | |||
*'''[https://col.org.il/news/146247 הדולרים של הרבי - שהרב מאיר הארליג קנה אותם בשנות היו"ד] {{COL}} | |||
{{נאמני בית רבינו}} | {{נאמני בית רבינו}} | ||
| שורה 58: | שורה 86: | ||
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]] | [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]] | ||
[[קטגוריה:משמשים בקודש אצל הרבי]] | [[קטגוריה:משמשים בקודש אצל הרבי]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ו]] | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ו]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ג]] | |||
[[קטגוריה:כותבי יומנים מ-770]] | |||
[[קטגוריה:שדכנים]] | |||
גרסה מ־14:43, 23 ביוני 2024
|
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
הרב מאיר יהודה ישראל הארליג (ו' באלול תרצ"ו, 1936 - כ"ט בסיוון תשפ"ג, 2023) היה מנאמני בית רבינו ב-770, ומהמקורבים ביותר לכ״ק אדמו״ר, אשר הפקיד בידו כו"כ תפקידים. הי' ממונה לאסוף את הדמי מעמד. היה ממונה על נתינת ארבעת המינים של הרבי לחסידים לברך עליהם בימי חג הסוכות. מדי שנה, החל משנת תשל"ט, ארגן את החגיגה המרכזית בראש חודש כסלו ב-770. היה לו קאך מיוחד בחגיגת יום הבהיר י"א ניסן ועורר את כל אנ"ש והשלוחים לבוא לרבי ביום זה. עודד ועורר רבים לנסוע בשליחות הרבי וזכה שכל ילדיו שלוחים ברחבי תבל.
תולדות חיים
נולד בו' אלול תרצ"ו בציריך שבשוויץ לאביו הרב מרדכי הארליג[1], אב בית דין קהילת 'בית דוד' בקראון הייטס שנמנה על חסידי צ'ורטקוב וכן הי' הראשון לבנות מקוה טהרה בור על גבי בור בקראון הייטס. הרב מרדכי היה בן אחותו של הרב מאיר שפירא מלובלין (היות שהרב שפירא נפטר ללא ילדים, החליט לקרוא לבנו על שמו של הרב שפירא), סב סבתו היה הגאון הרב שמואל יצחק שור בעל 'מנחת שי'.
למד בישיבת תומכי תמימים המרכזית 770 ועוד בצעירותו זכה לשמש בשליחויות שונות עבור הרבי, כשהראשון שבהם בתשי"ב בו ציווה לו הרבי לשמור על הפדיונות ביום הכיפורים. יצר קשרים קרובים עם מזכירו של הרבי הרב יהודה לייב גרונר ועבד יחד איתו בענינים רבים והיה מסייע בכל הנדרש.
בבחרותו חלה וביקש ברכה והרבי ענה שיקפיד בשמירת זמני הישיבה ונתרפא, ומאז הקפיד בתכלית בשמירת כל זמני הישיבה.
בעודו בחור רצה ללמוד שחיטה אך הרבי הורה לו שלא יתעסק בזה היות והוא מגיע ממשפחה של רבנים.
לאחר נישואיו עם רעייתו מרת ציפורה (לבית בראנדוויין המיוחסת לענף של צדיקי פולין ומהם הצדיקים מסטרעטין, אליק ועוד) וגם נכדת הבעש"ט ורלוי"צ מבארדיטשוב ור' נחום מטשערנוביל.
קבע את מגוריו בקראון הייטס, ונחשב לאחד מגדולי המקורבים לבית רבינו. היה צמוד לכ"ק אדמו"ר במידה מסויימת יותר משאר חברי המזכירות.
היה ממונה לאורך השנים על היין והמזונות להתוועדויות של הרבי, ומשקה לכוס של ברכה ולצורך כך הוקצה לו חדר המכונות (עם הדלת המסורגת) במסדרון הקומה הראשונה של 770, שם איחסן את הדברים. כשהרבי היה נוטל ידיים בהתוועדות, הרב הארליג דאג להביא את החלות\מצות.
במשך השנים הי' מהאחראים על בניית הסוכה של הרבי מחוץ ל770.
בכל יום (עד תשל"ח) הי׳ מביא מהרבנית (בבית) תרמוס תה עבור הרבי.
בשנת תשכ"ב ביום השני של חג הסוכות נתן הרבי את הד' מינים להרב הארליג שיתן לקהל לברך עליהם, והרב הארליג החזירם לרבי לפני הלל, וכן נמשך הסדר כל השנים (עד תשכ"ד היה זה בכל יום חוץ מהיום הראשון, ומתשכ"ה כל יום בחג). בתשנ"ב כשהרבי עמד במשך כל התור לנטילת לולב הרב הארליג עמד ומסר לעוברים את הלולב ואתרוג, הרב הארליג היה גם מכניס את המזונות והשתיה לסוכה של הרבי אחרי הברכה על הלולב.
בכ"ט תמוז תשמ"ח אביו של הרב הארליג נפטר ומיד לאחר השבעה הגיע הרב הארליג למנין שחרית אצל הרבי ובקריאת התורה הרבי לא לקח את הסידור איתו והורה שהרב הארליג יאמר את הקדיש (במקום הרבי, שכן הרבי הי' חיוב על הרבנית חי' מושקא באותה שנה) וכך הי׳ עד סיום אמירת הקדיש. ביום האחרון של קדיש הרבי הורה להרב גראנער שיודיע להרב הארליג שמכיוון שזה היום האחרון אז הרבי יאמר את הקדיש.
כחלק מתפקידיו, הי' מכין לחלוקה את הלעקאח שהרבי מחלק לפני יום כיפור ושמיני עצרת.
הרב הארליג היה מיוזמי חגיגת יום הבהיר ראש חודש כסלו מאז הפעם הראשונה בשנת תשל"ט, וארגן במסירות את סעודת ההודאה המרכזית השנתית ב-770 מדי שנה בשנה, עד שנת תשע"ו. בשנת תשמ"ו, כשהתמימים בבית משיח ארגנו החגיגה השנתית השניה של יום הבהיר כ"ח סיון, עלה הרב הארליג בהתוועדות הרבי באותו יום וקיבל משקה עבור ההתוועדות במוצאי שבת, וכן קיבל משקה והנחה ההתוועדות בשנים שאחר כך.
לאורך השנים ניהל יומן מדוייק מהנהגותיו ולוח הזמנים של הרבי, ועל פי השמועה הרבי ביקש באחת ההזדמנויות לברר אצלו שיבדוק ביומנים שכתב בעבר כיצד הרבי עצמו נהג בנוגע לנסיעה לאוהל בימים מסויימים בשנה קודמת (יש אומרים שזה היה בנוגע לשלשת הימים המיוחדים י"ג י"ד וט"ו אייר, לברר באיזה מהם נסע בפעם הקודמת שהיתה קביעות זהה. ואולי זה היה בנוגע לנסיעה בהושענא רבה). כמו"כ פעם א' בעת הסעודה בדירת הרבי הריי"ץ, כשדיברו על ענין מסויים, פנה אליו הרבי ואמר "אני יודע שתשלח את החדשות לכל העולם, ודבר זה אל תשלח". מרשימות הדברים שכתב מהסעודות הנ"ל (וכן מעוד אנשים) נערך לאחר מכן ב' הכרכים של הספר 'המלך במסיבו'.
בשנים האחרונות מערכת רבי דרייב מו"ל את יומניו.
הי' שולח מכתבים וכן הקלטות מהנעשה והנשמע אצל הרבי, לחבריו השלוחים ר' חנוך גליצנשטיין, ר' יהודה לייב רסקין, ר' בערל בוימגארטן, ר' נחמן סודאק ר' נחום טרבניק, ר' מני וולף, ר׳ שמואל גרייזמן, ר׳ יוסי העכט ועוד.
היה ידוע ב'קאך' הגדול שלו בענין מנהגי הרבי גם בדברים כאלו שפעם לא היה מקובל לנהוג בהם, וכן עודד את התמימים והאברכים, והכניס את הענין של ההליכה בדרכיו אצל חסידים בדור השביעי (לדוגמא, היה מקפיד ללבוש סירטוק עוד מחתונתו, וחיקה כמה מהמנהגים בענין הלבושים, וכן דאג להסתפר רק מתי שהרבי הסתפר, ועוד).
בעת חלוקת הדולרים לצדקה של הרבי היה עומד בסמיכות לרבי ומקשיב לשיחות, ובמקרה שאנשים הסתפקו מה בדיוק אמר הרבי, היה חוזר להם על הדברים הקדושים.
הי' גם אחראי על התפילות במניין הרבי, ודאג לש"צים ולעליות. בבחירות שנערכו בשנת תשמ"ו לגבאים לבית משיח, נבחר הרב הארליג לגבאי. אחרי תקופה קצרה התפטר מתפקידו (ביחד עם שאר הגבאים הנבחרים), ובתשנ"ו הורה הרב מארלאו שהגבאים שנבחרו בתשמ"ז יחזרו לכהן, ובפועל שימש כגבאי וכאחראי במנייני התפילה שהתקיימו בחדרו של הרבי.
ניהל ארכיון רב ערך עם שיחות רשימות ומכתבים מרבותינו נשיאינו ומגדולי החסידים, עוד בתקופה הראשונה לנשיאות בה רוב החומר לא היה מודפס ונגיש לציבור הרחב. חלקים רבים מארכיון זה הועברו לידי הרב אברהם חנוך גליצנשטיין לצורך עריכת הסדרה ספר התולדות.
החזיק אוסף מיוחד בביתו ובו שמר עשרות הוצאות של ספרי התניא שהודפסו לאורך השנים במקומות שונים. האוסף נחשב לאוסף מעניין ונדיר, ובו הוצאות של ספרי התניא שקשה להשיגם כיום.
בנוסף להיותו משב"ק הי' גם שדכן וזכה לשדך הרבה מאנ"ש.
בתקופה האחרונה לחייו סבל ממחלה ומיעט להיראות ב-770, נפטר ביום ראשון כ"ט בסיוון תשפ"ג והלוויתו התקיימה למחרת כאשר קהל רב הגיע לחלוק לו כבוד אחרון.
משפחתו
- בנו, הרב שלום דובער הארליג - שליח הרבי באפלאנד, קליפורניה.
- בנו, הרב יהושע (שייע) הארליג - שליח ראשי של הרבי למדינת נבדה.
- בנו, הרב מנחם מענדל הארליג - שליח בלאס וגאס, נבדה.
- בנו, הרב יוסף יצחק הארליג - שליח הרבי בקנדל, פלורידה.
- חתנו, הרב פייביש דלפין - שליח הרבי בנורט' ביי ויליג', פלורידה.
- חתנו, הרב ישראל באראן - שליח הרבי בסאני איילס ביטש, פלורידה.
- חתנו, הרב דוד הולצברג - שליח הרבי במונטריי, קליפורניה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- הלולב של הרבי מזכרונותיו של הרב מאיר הארליג בקובץ "חג האסיף" בהוצאת וועד חיילי בית דוד, תשע"ד
- הרב מרדכי מנשה לאופר, כקטן כגדול - סיפורי הרב הארליג על הרבי במגזין התקשרות מספר 829
- ר' מאיר הארליג התוועד עם התמימים במיאמי
כ"ג סיוון התשע"ב (13.06.2012) - יומן המשב"ק, יומנו של הרב מאיר הארליג ומכתבים שכתב לרב יהודה לייב רסקין, התפרסם על ידי מערכת רבי דרייב:
- 'הרבי הנהן בראשו': ממה דאג הרבי אחרי כ"ז אדר? • מיוחד, באתר 'לחלוחית גאולתית'
- כשר' מאיר הארליג ז"ל ניגש לרבי אחרי שהמזגן מעליו החל לטפטף
- הדולרים של הרבי - שהרב מאיר הארליג קנה אותם בשנות היו"ד
הערות שוליים
- ↑ עמד בקשרים קרובים עם רבותינו נשיאינו. הקשר הראשון שלו החל עוד בהיותו בווינה כאשר הצטרף לקבוצת אברכים שהשלימה מניין לאדמו"ר הריי"צ שהגיע להתרפא בסנאטוריום בווינה, ושם גם פגש לראשונה את הרבי. לאחר מכן התיישב בקראון הייטס, וזכה לקירובים רבים מהרבי. פרטים נוספים אודותיו ראה בהפרדס שנה סג חוברת א עמוד 25.