פוקינג: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
שורה 126: שורה 126:
*הרב [[דובער נפרסטק]]  
*הרב [[דובער נפרסטק]]  
*הרב [[נחמן סודק]] ‏ 
*הרב [[נחמן סודק]] ‏ 
*הרב [[שלום סלוין]]
*הרב [[שלום דובער סלוין]]
*הרב [[ישראל סלוין]]
*הרב [[ישראל נתן סלוין]]
*הרב [[זלמן סלוין]]
*הרב [[שניאור זלמן סלוין]]{{הערה|[https://mountofolives.co.il/he/deceased_card/%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F-%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F/#gsc.tab=0 על מציבתו נכתב שלמד בתומכי תמימים בפוקינג]}}
*הרב [[נחמן סודק]]
*הרב [[נחמן סודק]]
*הרב [[יצחק פייגינסון]]
*הרב [[יצחק פייגינסון]]

גרסה מ־06:16, 29 במאי 2024

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.
תלמידי הישיבה בפוקינג

פוקינג (בגרמנית Pocking) הוא כפר קטן ליד מינכן שבגרמניה. לאחר מלחמת העולם השנייה האמריקאים הקימו לידו מחנה לפליטים יהודים. מאות משפחות חסידי חב"ד שיצאו את רוסיה במסגרת 'הבריחה הידועה' בשנת תש"ו-תש"ז התיישבו בפוקינג ופיתחו במקום קהילה ומוסדות חינוך בראשות הרב אברהם אליהו פלוטקין והרב ניסן נמנוב. ובאותה תקופה היתה זו הקהילה החב"דית הגדולה ביותר. אדמו"ר הריי"צ והרבי היו בקשר עם החסידים בפוקינג וסייעו להם רבות באמצעות הוראות והכוונה, וגם שלחו אליהם שליחים ומשלוחים[1].


התמקמות במחנות והקמת הישיבה

במחנה פוקינג התרכזו 40,000 יהודים פליטי שואה, מתוכם כשלש מאות מאנ"ש רובם יוצאי סמרקנד. הם הגיעו במשך החודשים תמוז-אלול תש"ו לאחר הברחת הגבול מצ'כיה השכנה וממדינות נוספות. מן הבולטים שבהם: הרב המשפיע הנודע ר' ניסן נמנוב - מנהל ישיבת תומכי תמימים סמרקנד. הגה"ח הר"ר אברהם אליהו פלאטקין - מראשי הישיבה בסמרקנד. המשפיע הרב זלמן לוויטין. הרב המפורסם ר' ישראל נעוולער ועוד. המחנה היה בשליטת האמריקאים ומשם היה קל יותר להשיג ויזות לארצות הברית.

כאשר ראשוני אנ"ש התיישבו בפוקינג החלו בארגון חיי קהילה חבדי"ת על אף זמניות וארעיות שהותם שם: ביום הבהיר ט"ו אלול תש"ו כינס ר' ניסן נמנוב אסיפה של כל אנ"ש ובחר מתוכם ועד שינהל את עניני 'אגודת חסידי חב"ד פוקינג'. כן הקימו מוסדות תומכי תמימים פוקינג, ובית רבקה.

החיים במחנה

חסידי חב"ד במחנה בפוקינג

המצאותם של אנ"ש בפוקינג בכלל ושל הישיבה בפרט השפיעו מאוד על האוירה במחנה. בכלל, הייתה האוירה במחנה עצובה ומדכאת עקב מצבם העגום כפליטים, ולאחר המאורעות הקשים שעברו בשואה. אף השמועות שהיו מגיעות מרוסיה על מאסרים ורדיפות שנעשו על ידי הנ.ק.וו.ד. הוסיפו על האוירה הנכאה. אולם המצאותם של חסידי חב"ד יחד עם הידיעה שכעת נפתח פתח האפשרות להתראות עם הרבי ונוסף לכך פעולותיהם בקרב שאר פליטי המחנה - הקלו במעט את סאת צרותיהם.

להתוועדויות של ר' ניסן היו מגיעים גם יהודים רבים שאינם חסידים.

במחנות העקורים בגרמניה פעלו אנשי הג'וינט ונציגי ועד ההצלה. הם ערכו שם אסיפות וכינוסים וחסידי חב"ד קיבלו מהם כספים עבור משפחות אנ"ש ועבור הישיבות.

הרבנית חנה

הרבנית חנה שניאורסון, אם הרבי, שהתה תקופה במחנה פוקינג וכמה מתוך משפחות החסידים שהכירוה, תמכו בה וסייעו לה בדרכים רבות.

הרבי פעל באותם ימים להביא את אמו אליו לניו יורק, ולאחר תקופה בפוקינג עברה לפריז לשם הגיע הרבי ונסע איתה לניו יורק.

אדמו"ר הריי"צ והרבי תומכים בפוקינג

פעילות רוחנית רבה בוצעה במחנות לפי הוראות רבותינו. במחנה פוקינג הוקמו מוסדות חינוך חב"דיים - ישיבת תומכי תמימים ובית רבקה, וסניפים קטנים של תומכי תמימים ובית רבקה הוקמו בעוד מחנות עקורים.

אדמו"ר הריי"צ והרבי היו בקשר עם החסידים במחנות העקורים ובהם פוקינג וסייעו להם רבות בגשמיות וברוחניות, באמצעות הוראות והכוונה, וגם שלחו אליהם שליחים ומשלוחים[2].

הרבי מספר על מנהג פוקינג

בהתוועדות שבת נשא תש"כ סיפר הרבי אודות המנהג בפוקינג להשכים את כולם ללמוד תורה:

"מספרים אודות מנהג טוב שהיה בפּאָקינג [אני בעצמי לא הייתי שם, אבל כך מספרים], שהיו מעירים את כולם בכל בוקר כדי ללמוד תורה, והסדר היה – לא כבמקומות שהיה ה"שמש" מקיש על החלון ויוצא ידי חובה, מבלי שיהיה נוגע לו אם הלה אכן קם משנתו, אלא היו דופקים ודופקים עד שהיו מוציאים אותו ("ביז מ'האָט יענעם אַרויסגעשלעפּט")... הוא היה מוכרח לקום משנתו בגלל הדפיקות, כדי שלכל-הפחות בני-הבית יוכלו להמשיך לישון"[3].

ביקור ר' בנימין גורודצקי והרש"ג

בחורף תש"ז שלח אדמו"ר הריי"צ את הרב בנימין אליהו גורודצקי מנהל 'הלשכה האירופאית לעזרת הפליטים' לבקר במחנה פוקינג ולמסור לו מהם פרישת שלום.

תקופה קצרה לאחר מכן, לפני חג הפסח תש"ז, שלח אדמו"ר הריי"צ את חתנו הרש"ג לביקור באירופה.

בגרמניה כיבדו את הרש"ג מאד וערכו לו קבלת פנים נאה. הוא אמר בפניהם מאמרי חסידות, והקהל נהנה ממנו מאד.

באותה הזדמנות [דרושה הבהרה] שלח אדמו"ר הריי"צ גם ספרי קודש שונים אשר היו נחוצים לישיבה ולפליטי פוקינג.


ילדים לומדים תורה במחנה בפוקינג

תקוותם החזקה של אנ"ש והתמימים בפוקינג להתראות עם אדמו"ר הריי"צ לא התממשה לצערם. רובם עברו לפריז ונשתקעו בה, חלקם עלו לארץ ישראל (והיו בין המקימים של כפר חב"ד) והחלק הנוסף שהיגרו לארצות הברית הגיעו לשם לאחר הסתלקותו של אדמו"ר הריי"צ.

ארכיון היציאה מרוסיה

הרב שלמה מטוסוב סגן מנהל תומכי תמימים בפוקינג, שמר מסמכים ותמונות המתעדים את תקופת היציאה מרוסיה ובעיקר את החיים החב"דיים בפוקינג.

ארכיון מטוסוב תיק היציאה מרוסיה (col)

בארכיון ישנה מחברת בה תיעד יומן-מסע של חסידי חב"ד במחנה העקורים פוקינג ובו הרב מטוסוב העלה על הכתב כל תזוזה בפוקינג מהתקופה בה החלו לעזוב לצרפת ובמשך למעלה משנה. ביומן מתועדים נושאים רבים כגון:

מסתבר כי מחברת זו נועדה ברובה לצורך דיווח השוטף אל אדמו"ר הריי"צ ואל חתנו, הרבי על כל פרט ופרט במהלך התיישבותם של החסידים אחרי יציאתם מרוסיה. תמליל וצילומי יומן-המסע מפורסמים בספר היציאה מרוסיה בו מתועדים חיי החסידים בתקופת היציאה מרוסיה ומחנות העקורים. בספר התפרסמו כ-200 תמונות נדירות המתעדות את חיי החסידים בזמן הבריחה, ובזמן שהותן במחנות.

חסידי חב"ד בפוקינג

ראו גם

לקריאה נוספת

  • שניאור זלמן ברגר, ‏קהילה חב"דית במחנה העקורים, שבועון בית משיח, גיליון 620 עמוד 38 - 47 (י"ד חשוון תשס"ח) קישור לשבועון בית משיח
  • הרב שלום דובער פרידלנד, פעילות חוצה גבולות

קישורים חיצונים

הערות שוליים

  1. ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ואגרות קודש הרבי משנים אלו
  2. ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ואגרות קודש הרבי משנים אלו
  3. ↑ תורת מנחם חלק כ"ח עמוד 138
  4. ↑ על מציבתו נכתב שלמד בתומכי תמימים בפוקינג
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=פוקינג&oldid=685269"