פורטל:קראון הייטס: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
צוברענגען משיח (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 72: | שורה 72: | ||
{{פורטל:קראון הייטס/מסגרת מעוצבת עליונה|אתרים בקראון הייטס|{{שם הדף המלא}}/אתרים בקראון הייטס}} | {{פורטל:קראון הייטס/מסגרת מעוצבת עליונה|אתרים בקראון הייטס|{{שם הדף המלא}}/אתרים בקראון הייטס}} | ||
{{{{שם הדף המלא}}/אתרים בקראון הייטס}} | {{{{שם הדף המלא}}/אתרים בקראון הייטס}} | ||
{{פורטל:קראון הייטס/מסגרת מעוצבת תחתונה}} | {{פורטל:קראון הייטס/מסגרת מעוצבת תחתונה}} | ||
גרסה אחרונה מ־17:17, 14 במרץ 2024
 |
קראון הייטס (באנגלית: Crown Heights) היא שכונה ברובע ברוקלין בניו יורק שבארצות הברית, ממוקמת מזרחית לפרוספקט פארק. הרחוב הראשי בשכונה הוא רחוב איסטרן פארקווי. בקראון הייטס נמצאת קהילת חב"ד הגדולה בעולם עם מעל 2000 משפחות.
בעבר הייתה השכונה אחד הריכוזים היהודיים הגדולים בניו יורק. פעלו בה מאות בתי כנסת עשרות מקוואות, ישיבות ומוסדות יהודיים אחרים. גם חצרות רבות של אדמו"רים היו בשכונה. אולם בתחילת שנות הכ"פים החלה נהירה של אפריקאים-אמריקאים רבים לשכונה, ובעקבות זאת בריחה של יהודים רבים לשכונות אחרות, כמו בורו פארק וויליאמסבורג. השכונה התרוקנה ממרבית היהודים שהתגוררו בה, כשבמקביל קורא הרבי שליט"א לחסידיו שלא לעזוב את השכונה. הבריחה הגדולה גרמה להוזלת מחירי הדירות במחיר הפסד, מה שגרם לרבי לזעוק גם על הכסף היהודי שנשפך בלי חשבון. בהוראת הרבי נשארו חסידי חב"ד להתגורר בשכונה ולפעול להרחבתה שנית.
גבולות השכונה הם - רח' פארק פלאייס בצפון, רוצ'סטר אוועניו במזרח, ווינטרופ סטריט בדרום, ורוג'ערס עוועניו במערב.
בקראון הייטס גרים כיום, כעשרים אלף מחסידי חב"ד. לצידם אוכלוסייה של כמאה ושלושים אלף אפרו-אמריקאים.
הבריחה הגדולה מקראון הייטס היא כינויו של תהליך שנמשך מספר שנים החל משנת תש"כ ואילך, במהלכו עזבו יהודים רבים את מגוריהם בשכונה היהודית במרכז ברוקלין, ועברו לשכונות סמוכות, במקביל התבצע תהליך הפוך של הגירת תושבים אפרו-אמריקאים אל השכונה, אוכלוסיה זו השתייכה למעמד סוציו-אקונומי נמוך. ככל שהתגבר התהליך, הפכה את השכונה לאזור מוכה פשע שנחשב כמסוכן למגורים. בשיאה של הבריחה, נמכרו בנינים שלמים במחירי הפסד, ויהודים מכרו את כל מה שהיה ביכולתם, כולל בתי כנסת ומוסדות תורה וחסד.
הרבי זעק בכאב כנגד התופעה, ודרש מהחסידים לשמור על הצביון היהודי בשכונה ולהימנע ממכירת בתים לגויים, כשלצורך כך הקים מערכת של תעמולה וועד פועל, ונשא שיחות רבות בפני החסידים בהם ציטט מהמקורות התורניים בדבר האיסור שבמעשים אלו, והחובה החלה על כל אחד מהתושבים לשמור על הצביון היהודי.
כתוצאה מפעילותו של הרבי, נשארה בשכונת קראון הייטס קהילה יהודית תוססת, בשונה מהשכונות הסמוכות לה בראנזוויל ואיסט פלטבוש שהיו בעבר מאוכלסות בקהילות יהודיות פעילות וכיום אין בהם אוכלוסיה יהודית.
 |
מהומות קראון הייטס היו סדרת התפרעויות שהתרחשה בשכונה, במשך שלושה ימים, מיום שני - ט' באלול ועד ליום רביעי י"א באלול תשנ"א. המהומות החלו לאחר שילד שחור-עור נהרג בתאונת דרכים בה היה מעורב רכב שהיה חלק משיירתו של הרבי. במהלך המהומות נרצח חסיד חב"ד ונגרם נזק רב לרכוש יהודי.
המהומות הפכו לסמל לא רק במאבק הפוליטי והתרבותי בין יהודים ושחורים בקראון הייטס, אלא חשפו גם את מערכת היחסים של רדיקלים שחורים נגד הממסד הפוליטי השחור בברוקלין; ראש העיר ומפכ"ל המשטרה השחורים כנגד השוטרים הלבנים; משרד המשפטים של ארה"ב כנגד הפוליטיקאים בניו יורק; הארגונים היהודיים המבוססים במנהטן כנגד יהודים ברבעים החיצוניים; העלו חששות לגבי גובה האנטישמיות השחורה; הובילו את ארצות הברית לכלול את היהדות בחוק זכויות האזרח הפדרלי והשפיעו על הדחתו של ראש עיריית ניו יורק, מר דייוויד דינקינס.
יש הטוענים כי מדובר באירוע האנטישמי החמור ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית.
 |
השאלאש היה מבנה ארעי שנבנה משמאל לבניין 770 לצורך התפילות בימים הנוראים והתוועדויות של הרבי לאורך ימות השנה. בעבר שימש המקום לחניית אמבולנסים של המרפאה שפעלה בבניין קודם שנרכש על ידי אגודת חסידי חב"ד, ולאחר שמספר החסידים גדל ונוצר לחץ גדול בזאל הקטן הוחלט על בנייתו משמאל ל-770.
בשנים הראשונות השאלאש לא תוחזק כהוגן והשהות במקום נהפכה לעתים לבלתי נסבלת. בסוף שנת תשי"ט החלו בשיפוצים מאסיביים למבנה, אמו אותו לגשם, לרוח ולקור וגדרו אותו מצידיו הפונים לרחובות איסטרן פארקווי ויוניון. כתקרה מתחו ברזנט שבחג הסוכות הוחלף לסכך. בהמשך הותקנו חלונות אוורור ב"תקרה", נוספה בימה מתקפלת ששימשה את הרבי בעת ההתוועדויות, ומאחורי הבימה הותקן חלון הפונה לרחוב יוניון, בו הבחורים יכלו לעמוד ולצפות במהלך ההתוועדות. לאחר זמן קצר הורה הרבי לסגור את החלון.
בחורף תשכ"ה נקנה בניין מספר 788 שמשמאל ל-770, ובאלול תשכ"ז החלו עבודות הכשרה במרתף הבניין להפיכתו ל"זאל הגדול".
- תרכ"ו - נסלל הכביש שהפך לרחוב איסטרן פארקווי.
- תר"צ - נבנה בנין 770 על ידי רופא יהודי, שם פתח מעבדה וקליניקה פרטית.
- י"ב באב ת"ש - נרכש בניין 770 איסטרן פארקווי למקום מגוריו של הרבי הריי"צ. מספר ימים לאחר מכן התיישב הרבי הריי"צ בשכונה.
- י"ט באלול ת"ש - הרבי הריי"צ נכנס להשתכן בבית 770 ברחוב איסטרן פארקווי.
- כ"א באלול ת"ש - 'חנוכת הבית' לבניין 770.
- תש"ד - נוסד ארגון חברת ביקור חולים.
- תשי"ד - בעקבות ריבוי המתפללים ב-770 עברו התפילות וההתוועדויות לשאלאש.
- תשי"ט - החלו שיפוצים מאסיביים במבנה השאלאש.
- תש"כ ואילך - הבריחה הגדולה מקראון הייטס.
- תשכ"ה - אגודת חסידי חב"ד קנתה את שני המבנים, מימין ומשמלא ל-770. בית מספר 766 שהפך מאוחר יותר לבניין הספריה, ובית מספר 788 שהפך לזאל הגדול ובניין משרדים.
- תשכ"ז - החלו השיפוצים להכשרת מרתף בניין 788 איסטרן פארקווי למקום תפילה והתוועדויות.
- תשל"ז - נוסד ארגון 'הצלה קראון הייטס'.
- תשל"ז - הרבי מורה על בחירת שלושת הרועים שיהיו אחראים על עניניה הרוחניים של השכונה.
- תשמ"ג - שריפה גדולה פרצה במשרדי ועד להפצת שיחות בבניין 788 המחובר ל-770. בהתוועדות בשבת שאחרי השריפה זעק הרבי על העיכובים בבניית המקווה לנשים וקישר את השריפה לפציעתם של נשים בעת טבילתם במקווה בנוי למחצה.
- כ"ז סיון תשמ"ו - מעמד ההכתרה הרישמי של בית דין צדק קראון הייטס בהרכב של שלושה רבנים: הרב יהודה קלמן מארלו, הרב אברהם אזדבא והרב יוסף אברהם העלער.
- תשמ"ו - מוקם ועד הקהל של השכונה, ונערכות הבחירות הראשונות.
- תשמ"ז - ועד הקהל החל להוציא עיתון מקומי בשם "קראון הייטס" שהיה אמור להוות 'שופר' לפעולתיהם. בפועל יצאו לאור רק שתי גליונות.
- כ"ב שבט תשמ"ח - הסתלקה הרבנית חיה מושקא אשת הרבי מלך המשיח. הלוויה נערכה באותו יום ברחובות קראון הייטס, ורחובות איסטרן פארקווי, קינגסטון ופרזידנט נחסמו לתנועה.
- י"ז באלול תשמ"ח - הונחה אבן הפינה להרחבת 770.
- תשנ"א - מהומות קראון הייטס.
- תשנ"ה - נערכו בחירות חדשות לועד הקהל.
- תשנ"ז - נערכו בחירות חדשות לועד הקהל.
- תשנ"ט - נערכו בחירות חדשות לועד הקהל.
- תשס"ב - נערכו בחירות חדשות לועד הקהל.
- תשס"ה - נערכו בחירות חדשות לועד הקהל.
- תשס"ד - נחנך באירוע רב רושם מוזיאון הילדים היהודי.
- תשס"ד - נסגר מקווה יוניון.
- תשס"ד - נפתח מקווה ישראל לציבור הרחב.
- תשס"ו - מוזיאון הילדים היהודי הממוקם בשכונה זכה בפרס הבניה הממשלתי לאומנות ותרבות.
- תשס"ט - נערכו בחירות חדשות לועד הקהל.
- תש"ע - נערכו בחירות חוזרות לועד הקהל.
- י"ב שבט תשע"א - הרב יוסף ישעיה ברוין מוכתר ברוב עם כמרא דאתרא של השכונה וכרב השלישי בהרכב הבית דין צדק, לאחר שבחודש אלול גבר ברוב קולות על המתמודדים האחרים במערכת הבחירות בה נרשמה השתתפות שיא בתולדות קראון הייטס.
- ראש השנה תשע"ד - תאונת דרכים קטלנית מתרחשת בצומת איסטרן פארקווי וקינגסטון בעיצומו של ראש השנה ופוצעת קשה שלושה חסידים, אורחים מארץ הקודש.
דמוגרפיה
- בשכונה מתגוררים כ-150,000 איש, מתוכם קרוב ל-20 אחוזים הינם יהודים חסידי חב"ד.
- לקראון הייטס הסכם "עיר תאומה" עם הישוב החב"די בארץ ישראל - כפר חב"ד.
- עד לבריחה הגדולה מקראון הייטס נקראה קראון הייטס ירושלים דאמריקה בעקבות ההיתישבות היהודית הגדולה והפצת המעינות בה.
נבחרי הפורטל: 770 - איסטרן פארקווי - מהומות קראון הייטס - מוזיאון הילדים היהודי - פרזידנט 1304 - איצ'ה שפרינגר - ג'ימי גוראריה - דוד רסקין - מיכאל טייטלבוים - יהודה קלמן מרלו
 |
אִיסְטֶרְן פַּארְקְוֵויי (באנגלית: Eastern Parkway) היא השדרה המרכזית העוברת ברובע ברוקלין של ניו יורק והרחוב המרכזי בשכונת איסטרן פארקוויי. הרחוב מתחיל ב"גרנד פלאזה" וב"פרוספקט פארק" ומסתיים בבית הקברות אברגרינס (Cemetery of the Evergreens).
הרחוב מורכב משדרה רחבה ובה ששה נתיבי נסיעה בנוסף לכביש שרות (service) משני צידיה. במנהרה מתחת לשדרה עוברת הרכבת התחתית של העיר (Subway). עצים רבים לאורך הכביש מוקדשים לזכרם של חללים במלחמת העולם הראשונה. עיצוב הרחוב בנוי על פי דגם ה"שאנז אליזה" (בצרפתית: Avenue des Champs-Élysées) בפריז, אחד הרחובות המפורסמים ביותר בעולם, ובקצהו יש חיקוי לשער הניצחון.
הכביש נסלל בשנת תרכ"ו, והיה לכביש המהיר הראשון בעולם. הכביש מהווה חיבור בין פרברי העיר למרכזה.
הקהילה בשכונה מאוכלסת ביותר ונחשבת לקהילה החב"דית הגדולה בעולם.
בשכונה מאות תושבים ועשרות בתי כנסת שגולת הכותרת שלהם היא 770.
בשכונה אתרים רבים ומוסדות מפוארים ביותר.
מוסד הרבנים הרשמי של השכונה הוא הבית דין צדק קראון הייטס (מכונה ה"בד"צ") ומנהלים אותו שלושה רבנים נבחרי הציבור.
בית הדין בהרכב של שלושה הוקם בשנת תשמ"ו, כשעד לשנה זו כיהן רב בודד בתפקיד רב הקהילה. החל משנה זו הואצלה הסמכות ההלכתית וניהול ענייני השכונה על פי תורת ישראל על שלושה רבנים, הנבחרים במערכת בחירות ומכהנים עד לסוף ימיהם.
הרבי העניק לחברי בית הדין את מלוא הסמכות ההלכתית ודרש בכל תוקף לכבדם בכל במה ראויה, ומספר פעמים אף נמנע מלהשתתף בעצמו באירועים המוניים בשל אי הזמנתם של רבני השכונה.
נכון לשנת תשפ"א, משעת פטירת הרב אהרן יעקב שווי, משמשים בבית הדין שני חברים בלבד.
 |
הרב אברהם אזדבא, רב שכונת קראון הייטס וחבר הבד"צ. למד בישיבת תומכי תמימים מונטריאול, נבחר לשמש כרב בשנת תשמ"ו יחד עם הרב יהודה קלמן מארלו. בעבר היה רב ושליח בדנמרק ואף מונה על ידי הרבי ל"בעל הבית" עליה. חבר הנהלת ישיבת תומכי תמימים המרכזית 770.
אחת הפסיקות הידועות של הרב אזדאבא היא בענין היתר שתית מים במדינת ניו יורק, למרות שישנם רבנים אחרים שאוסרים זאת, בעקבות תולעים העלולים להימצא במים.
ועד הקהל נוסד בשנת תשמ"ו.
תפקידו הינו ניהול עניני שכונת המלך קראון הייטס, ייצוגם של היהודים תושבי השכונה מול העיריה וסיוע למוסדות ויחידים כאחד.
את חברי הוועד בוחר הציבור בבחירות הנערכות מידי שלוש שנים על פי תקנון מיוחד.
הרבי מייחס חשיבות עליונה לקיום הבחירות ואף נשא שתי שיחות קודש אודות החשיבות בקיום הבחירות וההשתפות בהן. כמו כן הוציא הרבי שטר של מאה דולר כהשתתפות בבחירות.
בשנת תשס"ט נערכו בחירות לועד אך לבסוף החליטו בבד"צ לערוך בחירות חוזרות, בשנת תש"ע נערכו הבחירות החוזרות.
כיום ראש הועד הוא ר' זאקי תמיר והחברים הם ר' יוסף יצחק האקנער ור' פישל אליעזר ברונשטיין.
מבין האתרים המרכזיים בקראון היטס, הוא מוזיאון הילדים היהודי:
מוזיאון הילדים היהודי (או בשמו הנפוץ: מוזיאון צבאות השם) הינו מוזיאון ילדים יהודי בארצות הברית הוא הגדול ביותר בעולם בתחומו. המוזיאון הוקם בשנת תשס"ד (2004) על ידי ארגון צבאות השם והוא מיועד לילדים מכל הדתות והרקעים כדי לקבל נקודת מבט חיובית ומודעות למורשת היהודית, טיפוח סובלנות והבנה. המוזיאון נמצא ברחוב איסטרן פארקווי שבשכונת קראון הייטס בברוקלין ניו יורק.
האוסף במוזיאון כולל מוצגים המעניקים ערכי יהדות בצורה חווייתית, משעשעת ומושכת. מוצגים רבים מופעלים באמצעות מערכות מולטימדיה אינראקטיבית. במגרש גולף מיניאטורי על הגג, למשל, כל חור מייצג שלב בחיים היהודים.
המוזיאון הוקם לעילוי נשמת הת' ארי הלברשטם שנרצח על ידי טרוריסט בגשר ברוקלין בהיותו בן 16 שנה. את המוזיאון מנהל ר' ירחמיאל בנימינסון, מנהל ארגון צבאות השם ניו יורק.
- כתבו ערכים מבוקשים בנושא קראון הייטס. ברשימה זו תוכלו גם להוסיף ערכים שלדעתכם חסרים.
- כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בנושא קראון הייטס שרק מחכים שירחיבו אותם.
- הוסיפו איורים ותמונות המצוינים בתמונות ואיורים מבוקשים.
- כתבו, שפרו ואתרו ערכים נבחרים, הוסיפו "תמונה נבחרת" או קטעים חדשים ל"הידעת?". ערכים נבחרים, תמונות נבחרות וקטעי הידעת? מוצגים דרך קבע בעמוד הראשי של הפורטל.
| רשימת הערכים המבוקשים | |
|---|---|
|
מצאו ערכים לשיפור בנושא קראון הייטס: לשכתוב • לעריכה • להשלמה • קצרמרים • חדשים • דורשי מקור • לפישוט • בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)
|
