מקווה יוניון
מקווה יוניון הוא מקווה טהרה לגברים שפעל בשכונת קראון הייטס ובמשך שנות פעילותו היה המקווה המרכזי בשכונה. מידי יום טבלו בו מעל 1000 איש, כשבחודשי החגים המספר שולש. את המקווה החזיק כלכלית הרב שניאור זלמן גוראריה והטבילה בו הייתה חינם.
בצוואתו של הרב גוראריה נכתב שמי שטבל במקווה מתבקש ללמוד משניות לעילוי נשמתו עד לסיום ה'שלושים', ושבשנה הראשונה לאחר פטירתו ימשיכו בני המשפחה לממן את ההוצאות השוטפות במקווה. מעט זמן לאחר סיום השנה נסגר המקווה לראשונה, כשבמשך השנה שלאחריה נפתח ונסגר חליפות, עד לסגירתו הסופית בעת פתיחת מקווה ישראל במרתף בניין 749 איסטרן פארקווי.
מבנה המקווה[עריכה | עריכת קוד מקור]
המקווה ממוקם בפינת הרחובות יוניון וקינגסטון, בבניין הצמוד לבניין 788 איסטרן פארקווי, ובשל היותו המקווה הסמוך ביותר ל-770, גרם להיותו הפעיל ביותר.
המקווה נמצא במרתף הבניין, מספר פעמים התנהלו מגעים לקניית הבניין לצורך הרחבת בית הכנסת ובית המדרש 770 כרצונו של הרבי, אך המגעים הובילו למבוי סתום.
סגירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
על פי צוואתו של ר' זלמן גוראריה, הטובלים במקווה התבקשו ללמוד משניות לעילוי נשמתו עד לסיום ה'שלושים', ושבשנה הראשונה לאחר פטירתו ימשיכו בני המשפחה לממן את הוצאות המקווה. זמן קצר לאחר סיום השנה ביקשו בני המשפחה למכור את המקווה לבית הכנסת ובית המדרש 770, אך גבאי בית הכנסת לא יכלו לעמוד במחיר הגבוה. משתם המשא ומתן נסגר המקווה לראשונה, ומאז נפתח ונסגר שוב ושוב.
יצוין, כי מקווה יוניון היה המקווה המרכזי בשכונה, וטבלו בו מידי יום מעל 1000 איש. בימים בהם היה סגור נוצר עומס בלתי סביל בשאר המקוואות הפזורים בשכונה.
בימים הסמוכים לכינוס השלוחים העולמי תשס"ה נסגר המקווה לראשונה. לקראת ה' טבת פרסם ועד הקהל כי המקווה יפתח שוב ונקבע מחיר אחיד לאנ"ש ותלמידי התמימים הלומדים בישיבה המרכזית 770. לאחר כחודש החלה קופת בחורים לסבסד את המנוי החודשי לתלמידי הישיבה.
בגלל סגירתו הפתאומית של המקווה, נוצר עומס כבד על המקוואות האחרים הפזורים בשכונה. מצב זה החריף יותר, כאשר חודש לאחר מכן נסגר מקווה נוסף בשל בעיות משפטיות. המצב הוביל לבניית מקווה זמני במרתף הפנימיה של הישיבה, כשבמקביל החלו בבניית מקווה קבע, שנפתח מאוחר יותר כמקווה ישראל.
אחרי חג הפסח הודיעו שוב על סגירת המקווה בשל הקשיים בהחזקתו, אך ימים מועטים לאחר מכן הודיעו על ביטול הסגירה. בחודש תשרי הודיעו על פתיחת המקווה חינם לאלפי האורחים לעילוי נשמת ג'ימי גוראריה לרגל היארצייט.
סגירתו הסופית[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנה בה פעל המקווה לסירוגין כלכל את המקווה ר' שלום בער דרייזין, אך לאחר שהושלמה בנייתו הסופית של מקווה ישראל הפסיק את תמיכתו ובעקבות כך הודיעו על סגירתו הסופית של המקווה.
למרות זאת, בשל מיקומו הקרוב ל-770 הודיעו ר' משה רובשקין ור' חנינא שפרלין כי המקווה יפתח מחדש על אף הקשיים הכלכליים. לאחר כחודשיים הודיעו כי אינם עומדים בזה, והמקווה נסגר סופית.
בקיץ תשס"ז נפתח שוב מקווה יוניון לתקופה קצרה לאחר שהפילטר במקווה ישראל נפגם ללא תקנה.
בשנת תשס"ח הודיע ה'מרכז לעניני חינוך' כי מתנהלים מגעים לרכישת מבנה המקווה לצורך הריסתו והקמת בניין משרדים ל'מרכז'[1], אך הרכישה לא התבצעה בפועל.
