שש זכירות: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
(תיקנתי שגיאה)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 29: שורה 29:
לפי פוסקים רבים, זו מצוות עשה מדאורייתא לזכור בכל יום את אותם אירועים מכוננים שאירעו לעם ישראל. למרות שאת המצווה ניתן לקיים בזכירה במחשבה בלבד, בסידורים רבים סודרו פסוקים אלו כדי לאומרם בסוף התפילה.
לפי פוסקים רבים, זו מצוות עשה מדאורייתא לזכור בכל יום את אותם אירועים מכוננים שאירעו לעם ישראל. למרות שאת המצווה ניתן לקיים בזכירה במחשבה בלבד, בסידורים רבים סודרו פסוקים אלו כדי לאומרם בסוף התפילה.


[[אדמו"ר הזקן]] כתב בשולחן ערוך{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh1/7/60/4.htm שולחן ערוך או"ח ס, ד.]}} ששש הזכירות הן חובה יומית, מלבד זכירת השבת ששנויה במחלוקת, והוא היה הראשון שהדפיס בסידורו את הזכירות במתכונת הנהוגה היום.
[[אדמו"ר הזקן]] כתב בשולחן ערוך{{הערה|שם=סד|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh1/7/60/4.htm שולחן ערוך או"ח ס, ד.]}} ששש הזכירות הן חובה יומית, מלבד זכירת השבת ששנויה במחלוקת, והוא היה הראשון שהדפיס בסידורו את הזכירות במתכונת הנהוגה היום.


בסידורי עדות המזרח מודפסות עשר זכירות (בתוספת פסוקים בתורה בהם נאמר 'זכור' 'וזכרת' וכדומה) ובסידורי אשכנז הישנים, מודפסות רק ארבע זכירות.
בסידורי עדות המזרח מודפסות עשר זכירות (בתוספת פסוקים בתורה בהם נאמר 'זכור' 'וזכרת' וכדומה) ובסידורי אשכנז הישנים, מודפסות רק ארבע זכירות.


ב[[לוח היום יום]] בסדר הנחת [[ארבעה זוגות תפילין]] כותב [[הרבי]], שבהנחת [[תפילין דרבינו תם]], בין השאר, קוראים את הזכירות שנדפסו בסידור{{הערה|[[תבנית:היום יום/י"ט מנחם אב|היום יום י"א מנחם אב]].}}.  
ב[[לוח היום יום]] בסדר הנחת [[ארבעה זוגות תפילין]] כותב [[הרבי]], שבהנחת [[תפילין דרבינו תם]], בין השאר, קוראים את הזכירות שנדפסו בסידור{{הערה|[[תבנית:היום יום/י"ט מנחם אב|היום יום י"א מנחם אב]].}}.  
בנוסף לאמירת שש זכירות בכל יום מובא בשולחן ערוך{{הערה|שם=סד}} שיש לזכור את הזכירות אצל קריאת שמע, ולכן באמירת ברכת אהבת עולם לפני קריאת שמע של שחרית, יש לזכור כדלהלן:
*באמירת "ובנו בחרת מכל עם ולשון וקרבתנו מלכנו" יזכור מתן תורה ומעמד הר סיני.
*באמירת "לשמך הגדול באהבה" יזכור מעשה עמלק (שאין השם שלם עד שימחה זרעו של עמלק).
*באמירת "להודות לך וליחדך" יזכור מעשה מרים (הפה לא נברא אלא להודות ולא לדבר לשון הרע).
*באמירת "ולאהבה את שמך" יזכור מעשה העגל (ולא כאותה שעה שעשו את העגל שלא היה באהבה עם הקב"ה).
ובקריאת שמע עצמה יש לזכור:
*באמירת "וזכרתם את כל מצות ה'" יזכור את מצוות שבת ששקולה כנגד כל המצות.
*וכמובן, באמירת "אני ה' אלוקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים וכו'" מקיימים מצוות זכירת יציאת מצרים.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
שורה 39: שורה 48:


== לקריאה נוספת==
== לקריאה נוספת==
סידור רבינו הזקן עם ציונים והערות (בעריכת רלוי"צ ראסקין) עמ' קצז ואילך.
סידור רבינו הזקן עם ציונים והערות (בעריכת רלוי"צ ראסקין) עמ' קצו ואילך.





גרסה מ־07:55, 22 בפברואר 2024

שש זכירות

לְמַֽעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּֽיךָ:

רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּֽיךָ, וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ: יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֺקֶיךָ בְּחֹרֵב:

זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק, בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם: אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּֽרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ, וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ, וְלֺא יָרֵא אֱלֺקִים: וְהָיָה בְּהָנִיחַ ה' אֱלֺקֶיךָ לְךָ, מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב, בָּאָֽרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֺקֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ, תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם, לֺא תִּשְׁכָּח:

זְכֹר אַל תִּשְׁכַּח אֵת אֲשֶׁר הִקְצַפְתָּ אֶת ה' אֱלֺקֶיךָ בַּמִּדְבָּר:

זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֺקֶיךָ לְמִרְיָם, בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם:

זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ:

סידור אדמו"ר הזקן

שש זכירות הם קבוצת פסוקים מן התורה אותם נוהגים לומר בכל יום, בסיום תפילת שחרית. מנהג חב"ד לאומרם בכל יום וגם בשבת, יום טוב, ראש השנה ויום הכיפורים[1].

הזכירות הם על אירועים שהתרחשו בהיסטוריה היהודית עליהם מצווה התורה כי עלינו לזוכרם באופן תמידי ולא לשכוח אותם, והם כוללות את העניינים הבאים:

לפי פוסקים רבים, זו מצוות עשה מדאורייתא לזכור בכל יום את אותם אירועים מכוננים שאירעו לעם ישראל. למרות שאת המצווה ניתן לקיים בזכירה במחשבה בלבד, בסידורים רבים סודרו פסוקים אלו כדי לאומרם בסוף התפילה.

אדמו"ר הזקן כתב בשולחן ערוך[2] ששש הזכירות הן חובה יומית, מלבד זכירת השבת ששנויה במחלוקת, והוא היה הראשון שהדפיס בסידורו את הזכירות במתכונת הנהוגה היום.

בסידורי עדות המזרח מודפסות עשר זכירות (בתוספת פסוקים בתורה בהם נאמר 'זכור' 'וזכרת' וכדומה) ובסידורי אשכנז הישנים, מודפסות רק ארבע זכירות.

בלוח היום יום בסדר הנחת ארבעה זוגות תפילין כותב הרבי, שבהנחת תפילין דרבינו תם, בין השאר, קוראים את הזכירות שנדפסו בסידור[3].

בנוסף לאמירת שש זכירות בכל יום מובא בשולחן ערוך[2] שיש לזכור את הזכירות אצל קריאת שמע, ולכן באמירת ברכת אהבת עולם לפני קריאת שמע של שחרית, יש לזכור כדלהלן:

  • באמירת "ובנו בחרת מכל עם ולשון וקרבתנו מלכנו" יזכור מתן תורה ומעמד הר סיני.
  • באמירת "לשמך הגדול באהבה" יזכור מעשה עמלק (שאין השם שלם עד שימחה זרעו של עמלק).
  • באמירת "להודות לך וליחדך" יזכור מעשה מרים (הפה לא נברא אלא להודות ולא לדבר לשון הרע).
  • באמירת "ולאהבה את שמך" יזכור מעשה העגל (ולא כאותה שעה שעשו את העגל שלא היה באהבה עם הקב"ה).

ובקריאת שמע עצמה יש לזכור:

  • באמירת "וזכרתם את כל מצות ה'" יזכור את מצוות שבת ששקולה כנגד כל המצות.
  • וכמובן, באמירת "אני ה' אלוקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים וכו'" מקיימים מצוות זכירת יציאת מצרים.

קישורים חיצוניים

לקריאה נוספת

סידור רבינו הזקן עם ציונים והערות (בעריכת רלוי"צ ראסקין) עמ' קצו ואילך.


הערות שוליים