הבדלים בין גרסאות בדף "מאיר וורזוב"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(65 גרסאות ביניים של 26 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
ר' '''מאיר וורזוב''' נולד ביב[[תמוז]] [[תש"ז]] בעיר צ'רנוביץ שבאוקראינה.
+
[[קובץ:מאיר וורזוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מאיר [[התוועדות חסידית|מתוועד]]]]
==ילדותו==
+
ר' '''מאיר וורזוב''' ([[י"ב תמוז]] [[תש"ז]] - [[י"ב אדר א']] [[תשע"א]]) היה מפעילי ארגון [[חמ"ה]] ו[[אגודת חסידי חב"ד]] וראש [[חב"ד בעליה|אגף העליה וקליטה]] ב[[צעירי אגודת חב"ד]]. עסק עם העולים החדשים מ[[רוסיה]], וקירב אותם לשמירת [[תורה]] ו[[מצוות]].
משפחתו שמרה מעט על המסורת. אמו הייתה מדליקה נרות שבת ואביו הלך להתפלל בבית הכנסת. התפילות בבית הכנסת בימי ילדותו לא היו פשוטות שכן נציגי השלטונות עקבו אחרי הצעירים שהיו מגיעים לבית הכנסת. בשל כך מאיר לא זכה לבקר רבות בבית הכנסת מחשש שיבולע להוריו. אולם בפעמים הבודדות בהן התלווה לאביו לתפילות, היה זה ב[[ימים הנוראים]], אז הלכו יחדיו למניין חב"די בו התפללו חסידים ידועים שהגיעו לצ'רנוביץ אחרי המלחמה, ובהם: ה[[משפיע]] ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]], ר' [[חיים זלמן קוזלינר]] ור' [[משה וישצקי]]. בימים ההם ר' מאיר הצעיר לא ידע מאומה על חב"ד. הוא ידע שהוא מתפלל עם יהודים, ותו לא. רק כעבור שנים רבות, כאשר הגיע לארץ הקודש, נודע לו מי היו היהודים שהתפלל עמם.
 
  
את ערכי היהדות קיבל מאמו שלימדה אותו כבר מגיל שלוש לומר '[[שמע ישראל]]', בהוסיפה כי בכל מצב, גם כשטוב וגם כשרע, צריך לומר 'שמע ישראל'. מאביו למד את כוחה של מצוות [[צדקה]].
+
==תולדות חיים==
תמיד היה סקרן לגבי יהדותו וסקרנות זו הביאה אותו להציץ באנציקלופדיה יהודית בשפה הרוסית בה ניסה לברר גם את הערך "[[חב"ד]]". באנציקלופדיה זו ראה הסבר קצר על המושג "חב"ד" ואף ראה את תמונת [[אדמו"ר הזקן]], אלא שאז לא ידע כי גם היום יש [[רבי]].
+
[[קובץ:ר מאיר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר מאיר (מימין) מתוועד עם ר' [[בומי פרידלנד]]]]
 +
ר' מאיר נולד ב[[י"ב בתמוז]] [[תש"ז]] לר' משה יוסף בעיר [[צ'רנוביץ]] שב[[אוקראינה]]. משפחתו לא שמרה על חיי [[תורה]] ו[[מצוות]] מלאים, אך למרות זאת הקפידו ביותר בשמירה על מצוות בסיסיות כמו [[נרות שבת קודש]] ו[[תפילה]] ב[[בית הכנסת]]. אמו חינכה אותו מגיל שלוש לומר בכל מצב "[[שמע ישראל]]", ואביו החדיר בו את יוקר [[מצוות הצדקה]].
  
כשבגר, גויס לצבא האדום ושירת בחיל האוויר. כשרונותיו הביאו את מפקדיו למנותו לקצין והוא שירת בעיר סארטוב שעל נהר הוולגה, שם נפגש ביהדות מזווית חדשה. הוא הכיר במקום גר צדק בשם בנימין. יום אחד הזמינו הלה לארוחת ערב אצלו בבית, ובכדי שלא להגיע בידיים ריקות, קנה מאיר כמה גבינות. בנימין שראה את הגבינות אמר מיד כי בתור יהודים, אסור לאכול דברים כאלה. הוא עשה דייסה עם שמן וזה מה שאכלו השניים. מאיר לא כל כך הבין מדוע בנימין לא טועם מהגבינות הטעימות, אבל המקרה נשמר בליבו. מבנימין קיבל ספר [[תהילים]] עליו שמר מכל משמר.
+
למרות האיסור החמור שהיה בשמירה על חיים של תורה ב[[ברית המועצות]] הקפיד האב ללכת להתפלל, אך נמנע ברוב הפעמים לקחת את בנו יחד איתו, כיוון ש[[חינוך]] ילדים היה חמור יותר.
  
==ארץ ישראל==
+
הפעמים הבודדות בהם הלך ר' מאיר בילדותו לבית הכנסת היו ב{{ה|ימים הנוראים}}, אז לקחו אביו לבית כנסת [[חב"ד]]י שנפתח מפליטים שהגיעו לצ'רנוביץ אחרי ה[[מלחמת העולם השנייה|מלחמה]], כמו ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]], ר' [[חיים זלמן קוזלינר]] ור' [[משה וישצקי]]. באותם ימים ר' מאיר לא הכיר במי שאיתם התפלל ורק ידע שהוא מתפלל עם 'יהודים'.
כעבור שנים הצליח לעלות עם רעייתו מרת שרה וילדיו ל[[ארץ הקודש]]. בטיסה הרגשות צפו, ובלי לחשוב מדוע ולמה, חבש כובע ופתח את ספר התהלים שהעניק לו בנימין. במהלך הטיסה פגש רב הקשור לסוכנות היהודית, ושאלו בהתרגשות מה אומרים כאשר מגיעים לארץ הקודש? הלה השיבו: "'שמע ישראל' אתה יודע לומר? ברכת 'שהחיינו' אתה יודע לומר? זה מה שתאמר"... ואכן, לאחר שירד עם בני משפחתו מכבש המטוס, העמיד את כולם בשורה ואמר איתם מילה במילה 'שמע ישראל' וברכת 'שהחיינו'.
 
  
משדה התעופה הגיע למרכז קליטה ב[[טבריה]], וההשתוקקות ליהדות הלכה וגברה. הוא ביקש למצוא בית כנסת קרוב. תוך כדי הליכה ברחוב, נעצר לידו [[טנק]] המצוות שעליו התנוססה תמונה גדולה של הרבי. הטנקיסט שאל אותו אם כבר הניח [[תפילין]]. למאיר היתה זו שאלה מוזרה, שהרי מ[[בר מצווה|בר המצווה]] לא הניח תפילין. התפילין הונחו, ר' מאיר אמר בהתרגשות 'שמע ישראל' ולאחר מכן תהה לפשר התמונה המתנוססת על הטנק. הוא נענה כי אם יש לו בעיות במהלך הקליטה בארץ ישראל, הוא האיש שיוכל לסייע לו. ר' מאיר לקח את הדברים ברצינות רבה, לקח מהטנקיסט את הכתובת ושקל אם לכתוב בקשה לעזרה.
+
סקרנותו ליהדות התעוררה כבר בגיל קטן, מה שהביא אותו לקרוא באנציקלופדיה יהודית בשפה הרוסית, בה חיפש מידע גם על "[[חב"ד]]". בערך מצא מעט מידע, ותמונה של [[אדמו"ר הזקן]], אך לא ידע כי גם כיום יש [[רבי]].
 
בהשגחה פרטית מופלאה, בו ביום מצא באולפן ספר ברוסית בשם '[[תשובה]]' שכתב פרופסור [[ירמיהו ברנובר]]. תוכן הספר מצא חן בעיניו ובמיוחד העובדה שניתן להיות גם פרופסור וגם ל[[אמונה|האמין]] בבורא עולם. בספר גם מצא חומר מרתק על הרבי. הוא חשב כי אם יצטרך עזרה, יבקש אותה מפרופסור ברנובר הנמצא בארץ ישראל.
 
ההכנות לכתיבת המכתב ארכו שעות ארוכות, כמעט יום שלם, במהלכו כתב טיוטות רבות עד ששיגר מכתב בו ביקש הבהרות בנוגע לאמונה, והאפשרות להיות פרופסור ומאמין גם יחד, וכיצד לשמור שבת כאשר קרובי המשפחה רוצים לצאת יחד לכנרת.
 
  
המכתב נשלח, אולם פרופסור ברנובר שהה באותם ימים בחו"ל ובינתיים חסיד חב"ד אחר ששהה במרכז קליטה, הקים במקום בית כנסת מאולתר. ר' מאיר היה בין אלו שהפעיל לחץ על הנהלת המקום בכדי לאשר את הקמת בית הכנסת. בערב [[ראש השנה]] [[תש"מ]] עלו בראשו תמונות מאמו מתפללת ליד [[נרות שבת]], והוא החליט בהחלטה נחושה להשפיע על העולים במרכז הקליטה להדליק נרות לכבוד ראש השנה. ר' מאיר רכש מאות נרות ופירסם זאת בלוח המודעות. הרעיון נחל הצלחה רבה – עד מהרה נוצר תור ארוך ליד החדר של משפחת וורזוב, ולקראת כניסת החג הודלקו מאות נרות על ידי עולים שהגיעו לא מכבר מאחורי מסך הברזל. ההמשך היה עוד יותר טוב; בית הכנסת שבמרכז הקליטה היה גדוש ב[[יום הכיפורים]] במתפללים עולים חדשים. בסוכות נבנתה סוכה ומשפחת וורזוב עם עוד כמה משפחות ישבו בסוכה לסעודות החג.  
+
כשבגר, גויס לצבא האדום ושירת בחיל האוויר. כשרונותיו הביאו את מפקדיו למנותו לקצין והוא שירת בעיר סארטוב שעל נהר הוולגה, שם פגש בגר צדק בשם בנימין. באחד הימים הזמינו בנימין לארוחת ערב בביתו, ור' מאיר קנה גבינות בשוק לארוחה. כשרצה להגיש את הגבינות אמר לו בנימין כי בתור יהודים נאסר עליהם לאכול מהגבינות. באותה הזדמנות העניק לו בנימין ספר [[תהלים]], עליו שמר ביותר.
  
בימי חול המועד הופתע לקבל פתאום שיחת טלפון מפרופסור ברנובר ששב מחו"ל. מיד בראותו את המכתב, הרים טלפון והודיע כי הוא מגיע לטבריה. עוד ב[[חול המועד]] נסעו פרופסור ברנובר ורעייתו מהישוב עומר שבנגב עד טבריה כדי להיפגש עם משפחת וורזוב. השיחה ביניהם קלחה, הפרופסור הבהיר לר' מאיר שאלות קשות הקשורות לדת ואמונה והזמין את משפחת העולים להתארח אצלו בשבת. השבת עם הפרופסור חיזקה את ר' מאיר ורעייתו ביהדותם והם החלו בהתייעצות עם פרופסור ברנובר והרב אויערבך מטבריה בקשר למגורי קבע. הציעו לו את [[ירושלים]] או את [[קרית מלאכי]], אך הוא חשב דווקא על [[בני ברק]]. מי שהכריע את הכף היה הרב [[אהרן חזן]] שפעל רבות בקרב העולים; הוא לקח אותו לבקר בקרית מלאכי, וההחלטה נפלה בו במקום – עוברים לקרית מלאכי.  
+
[[התחתן]] עם מרת שרה ונולדו להם ילדים. לפרנסתו עבד כמהנדס אלקטרוניקה במפעל למחשבים.
  
ר' מאיר שיגר מכתב לרבי בו שאל האם כדאי לעבור לנחלת הר חב"ד. לאחר שקיבל תשובה חיובית, עבר לגור בנחל'ה בסיועו הנמרץ של הרב אהרן חזן.
+
לאחר שאביו נפטר נהג לפקוד בקביעות את בית הקברות, שם פגש ביהודי [[עני]] זקן שהיה עורך 'אשכבה' לבני משפחות יהודים תמורת סכום פעוט. עם הזמן התיידדו השנים, ור' מאיר החל לפקוד את ביתו של הזקן, ולהגיע לבית הכנסת באופן קבוע, חרף סכנת הפיטורים.
  
==פעולותיו בארה"ק==
+
אצל אותו יהודי הדליק לראשונה [[חנוכה|נרות חנוכה]], בתפוחי אדמה.
עם הזמן הפך לחסיד מן השורה ובשנים הבאות הוסיף וכתב לרבי בתדירות. בחודש [[תשרי]] [[תשמ"ה]] שהה לראשונה [[770|בחצרות קדשנו]].  
 
  
ר' מאיר היה חסיד אמיתי. הלהט שלו לכל הנהגה חסידית, היה לשם דבר. עוד לפני למעלה מעשרים שנה, כאשר עבד כמהנדס במפעל 'טלרד', ביקש להקים חנוכיה ומכשולים רבים נערמו בדרכו.
+
=== בארץ ישראל ===
 +
בשנת [[תשל"ט]] הצליח לקבל אישורי יציאה מ[[רוסיה]] ופנה לעלות לארץ הקודש. בטיסה [[ארץ הקודש|ארצה]] התרגש מאוד, ופתח את ספר התהלים והחל לומר. במהלך הטיסה פגש ב[[רב]] הקשור לסוכנות היהודית, ושאל אותו מה צריך לומר כשמגיעים לארץ ישראל. הרב אמר לו לומר "שמע ישראל" וברכת שהחיינו, וכשירדו מכבש המטוס אמר עם כל בני משפחתו.
  
למעלה מעשרים שנה פעל ר' מאיר ללא לאות למען [[אנ"ש]] בנחלת הר חב"ד בפעילויות שונות, לצידו של הרב [[אברהם פרידלנד|אברהם (בומי) פרידלנד]]. הפעילויות היו מגוונות: פעילות עם ילדים בשבתות ובימי דפגרא, [[שמחת בית השואבה]] בלילות חוה"מ [[סוכות]], [[התוועדות|התוועדויות]] בימי חגים, [[קידוש לבנה]] ברחובה של נחל'ה, הוצאת קבצים תורניים, וגם אטרקציות מיוחדות שליוו את תהלוכות [[ל"ג בעומר]]. בכל פעולה ניצב ר' מאיר הכן לסייע. את מרצו וכשרונותיו רתם לפעולות הנזכרות, והכל בצניעות ובביטול האופייניים לו.
+
=== התקרבותו לרבי וחסידות חב"ד ===
===חמ"ה===
+
משדה התעופה נסע למרכז קליטה ב[[טבריה]], שם הרגיש צימאון ליהדות וחיפש בית כנסת קרוב. במהלך שיטוטיו פגש ב[[טנק מבצעים]] והניח [[תפילין]] בפעם הראשונה מאז ה[[בר מצווה]]. לאחר מכן הסתכל על התמונה הגדולה של [[הרבי]] שהתנוססה על הטנק ושאל אודותה. ה[[חסיד]] שפגש בו הסביר לו כי בכל בעיה שיתקל, יוכל לבקש מהרבי עזרה.
כשהחלה הפרסטרויקה וניצני העולים החלו להגיע לארץ ישראל, עוד לפני שהיה מדובר בזרם, התכנסו ראשי ארגון [[חמ"ה]] בקרית מלאכי, והחליטו על תנופת פעילות עם העולים. למשימה הוצב ר' מאיר וורזוב. לא, הוא לא היה מובטל הוא גם לא חיפש עבודה נוספת. עבודתו כמהנדס אלקטרוניקה במפעל טלרד, היתה מבטיחה וגם מכניסה משכורת מכובדת. אך הוא עזב הכל, נטל חופשה ארוכה ללא תשלום למשך מספר שנים בהן החל לעבוד עם העולים החדשים.
 
תחילת דרכו בארגון הייתה בשנת [[תשמ"ח]]. עשרות עולים הגיעו לאירועים קטנים שהתקיימו בצידו המערבי של בית הכנסת המרכזי בנחלת הר חב"ד. הפעילות התפתחה ובמרכז נחל'ה נבנה בניין מפואר עבור הפעילות של חמ"ה והפעילות רק הלכה והתעצמה כשר' מאיר מנצח עליה בגדול.  
 
  
ב[[חנוכה]] [[תנש"א]] התייסד במרכז חמ"ה מניין לעולים חדשים, מניין שקיים ברציפות עד עצם היום הזה. ר' מאיר לצד ידידו הרב [[שלום בער גורליק]], היו ממייסדי המניין ומנהליו כל השנים.
+
בהמשך היום מצא את ספר "התשובה" שכתב פרופסור [[ירמיהו ברנובר]] על סיפור חייו ו[[אמונה|אמונתו]] בבורא עולם. כשסיים לקרוא אותו כתב מכתב לפרופסור ברנובר בו שאל שאלות רבות על אמונה, יהדות, וכיצד ייתכן להיות גם פרופסור וגם יהודי מאמין.
===אגו"ח===
 
תקופה מסוימת עבד עם העולים החדשים מטעם [[אגודת חסידי חב"ד]] בראשות הרה"ח ר' [[שלמה מיידנצ'יק]], כאשר לאחר מכן התלבט אם לשוב לעבודתו במפעל, אלא שאז קיבל הצעה מצעירי חב"ד לפעול בקביעות בקרב העולים החדשים. בשלב זה נכנס להתלבטות קשה, מצד אחד יש לו עבודה מבטיחה במפעל אך מצד שני מציעים לו תפקיד שיגרום לו לסיפוק ואושר. את לבטיו כתב לרבי, וקיבל מענה נדיר: "יחליט בעצמו".
 
  
ר' מאיר ישב יחד עם כל בני משפחתו ולאחר דיון רציני הוחלט להיכנס לעבודה במסגרת צעירי חב"ד. ההחלטה נשלחה לרבי, והתשובה הגיעה עד מהרה: "ברכה והצלחה". מאז, במשך קרוב לעשרים שנה ([[תשנ"ב]]-[[תשע"א]]) עבד במלוא המרץ לקירוב העולים לאביהם שבשמים.
+
באותם ימים הקים חסיד חב"ד בית כנסת במרכז הקליטה, ונתקל בקשיים מצד מנהלי המקום. ר' מאיר הפעיל לחצים עד שהקמת [[בית הכנסת]] אושרה. בערב [[ראש השנה]] [[תש"מ]] נזכר באמו איך שהדליקה [[נרות שבת]] והחליט להשפיע על נשות מרכז הקליטה להדליק נרות לכבוד [[ראש השנה]], לשם כך רכש מאות נרות ושכנע מאות מהעולים להדליק נרות. בהמשך פעל להביא יהודים לתפילות ב[[יום הכיפורים]] וקיום [[מצוות סוכה]].
  
מאות אלפי עולים חדשים הגיעו מארצות חבר העמים לארץ הקודש. היה זה גל עצום של עליה, כאשר הממשלה נכנסה להילוך גבוה כדי לדאוג להם למקומות מגורים ולתעסוקה. ר' מאיר נטל על עצמו את המשימה העצומה, והחל לפעול בכל דרך במטרה להגיע לכמה שיותר עולים חדשים, כדי להביא להם מעט אידישקייט.
+
בימי [[חול המועד]] פגש בפרופסור ברנובר בעקבות המכתב, ובהמשך נסע אליו ל[[שבת]] עם משפחתו לביתו של ברנובר ביישוב עומר בנגב. הקשר עם ברנובר חיזק את משפחתו בחיי תורה ומצוות.
  
הפעילות המפורסמת ביותר שלו הייתה עריכת קונצרטים לעולים לקראת החגים. ר' מאיר וחבורת כליזמרים שהקים, נסעו ברחבי הארץ, מעיר לעיר ומיישוב ליישוב, להופעות שאורגנו על ידי בתי חב"ד בכל מקום.
+
כשהחלו לחשוב על מעבר למקום קבוע, ר' מאיר רצה [[בני ברק]], אך ר' [[אהרון חזן]] שכנע אותו לעבור ל[[נחלת הר חב"ד]] ולאחר שקיבל ברכה מ[[הרבי]] עבר לשם עם משפחתו. לפרנסתו עבד כמהנדס אלקטרוניקה במפעל התקשורת 'טלרד'.
ר' מאיר נתן בכל מקום הופעה מרשימה באומר ובזמר, כשאליו מצטרפים חבורת כליזמרים שיחד עמם עיבד מנגינות ידועות ברוסית בעלי מסרים יהודיים.
 
בכל הופעה הקפיד לומר עם כולם 'שמע ישראל' לפי מה שלימדה אותו אמו – לומר 'שמע ישראל' בכל מקום ובכל עת. את 'שמע ישראל' היה אומר בכוונה גדולה ובקול רווי רגש וכולם היו עונים אחריו.
 
ההופעות היו חלק מחייו. עשרים שנה, לפני כל חג ומועד, הסתובב בכל רחבי הארץ והופיע.
 
  
רבדים נוספים היו לעבודתו כמנהל אגף הקליטה והעליה בצעירי חב"ד. הוא עסק בעריכה ובהוצאה לאור של לוח שנה ברוסית, [[שיחת השבוע]] ברוסית כמו גם עלוני יהדות וחגים ברוסית. חוברות הסברה אלו הגיעו למאות אלפי עולים חדשים. בצניעות אופיינית דאג ששמו לא יוזכר.
+
ב[[חודש תשרי]] [[תש"מ]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] בפעם הראשונה.
 +
 
 +
== פעילותו בנחלת הר חב"ד ==
 +
במשך יותר מעשרים שנה עסק בפעילות לטובת [[אנ"ש]] ב[[נחלת הר חב"ד]], יחד עם ר' [[בומי פרידלנד]]. בין פעולותיו היו ארגון [[צבאות השם]] ב[[שבת]]ות וחגים, ארגון [[שמחת בית השואבה]] בלילות [[חול המועד סוכות]], [[התוועדות|התוועדויות]] ביומי דפגרא, [[קידוש לבנה]] ברוב עם, [[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכות ל"ג בעומר]], וארגון סמינרים לצעירים במסגרת ישיבת [[בית הר"ם]].
 +
 
 +
== פעולותיו עם העולים מברית המועצות ==
 +
[[קובץ:בפעילות עם עולים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בפעילות חגים עם עולים מברית המועצות]]
 +
[[קובץ:קונצרט בבאר שבע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קונצרט לעולים חדשים ב[[באר שבע]]]]
 +
כשהחלו להגיע העולים מ[[ברית המועצות]] לארץ הקודש, התגייס ר' מאיר ל[[חמ"ה]] להפיץ יהדות בקרב העולים, לשם כך אף עזב את עבודתו במפעל טלרד. בתחילה ארגן אירועים קטנים לעולים בבית הכנסת המרכזי ב[[שכונה|שכונה החב"דית]] ובבית הכנסת ב[[כפר חב"ד]], ובהמשך עברה הפעילות לבניין החדש של ארגון חמ"ה.
 +
 
 +
הפעילות המפורסמת ביותר הייתה עריכת קונצרטים לעולים לקראת החגים בשיתוף עם [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] ברחבי הארץ. ר' מאיר הקים את תוכנית "באומר ובצליל" שהעבירה מסרים יהודיים באמצעות שירים ב[[אידיש]], [[עברית]] ורוסית. בכל הופעה היה אומר עם המשתתפים את פסוק "שמע ישראל" כפי שחונך מאמו.
 +
 
 +
השירים שנוגנו בכלייזמרים יצאו לאור בדיסק "מארש חב"ד - אלע שונאים אויף צולאכעס".
 +
 
 +
ב[[חנוכה]] [[תנש"א]] ייסד יחד עם ר' [[שלום דובער גורליק]] מניין לעולים חדשים בבניין חמ"ה.
 +
 
 +
במשך תקופה מסוימת פעל עם העולים החדשים מטעם [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] בראשות ר' [[שלמה מיידנצ'יק]]. כשחשב לחזור לעבוד במפעל, בשנת [[תשנ"ב]], קיבל הצעה לפעול עם העולים מטעם [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש|צעירי אגודת חב"ד]]. ר' מאיר כתב את ההתלבטות לרבי וזכה במענה נדיר: {{ציטוטון|יחליט בעצמו}}. לאחר שישב עם בני משפחתו החליט לקבל את ההצעה של צעירי חב"ד, ולאחר שכתב לרבי על ההחלטה קיבל מענה {{ציטוטון|ברכה והצלחה}}. לאחר שנתן את הסכמתו התמנה למנהל [[חב"ד בעליה|אגף עלייה וקליטה בצעירי חב"ד]].
 +
 
 +
במסגרת עבודתו ב[[חב"ד בעליה|אגף עלייה וקליטה]] עסק בעריכה ובהוצאה לאור של לוח שנה ברוסית, [[שיחת השבוע]] ועלוני יהדות לקראת החגים.
  
 
==פטירתו==
 
==פטירתו==
לאחר פסח [[תש"ע]], חלה במחלה קשה ובמשך חודשים ארוכים סבל יסורים קשים. למרות זאת שמר על ארשת שמחה שהיתה חלק בלתי נפרד מאישיותו. גם את עבודות הקודש שלו לא נטש. הוא הרים טלפונים והמשיך בעריכת 'שיחת השבוע' ברוסית, בטפלו בנושאים אין ספור. הוא עבד עד אשר אושפז.
+
לאחר [[חג הפסח]] [[תש"ע]] חלה ובמשך חודשים סבל יסורים, ולמרות זאת שמר על ארשת שמחה והמשיך בעבודתו בהוצאה לאור, עד שאושפז.
 +
בחורף [[תשע"א]] הדרדר מצבו, ומספר ימים לפני פטירתו ביקש לארגן במחלקה בה אושפז אירוע לכבוד [[חודש אדר]], כפי שהיה נוהג בעבר. לשם כך הביא את ר' [[אהרון פרוס]] מ[[לוד]], והנחה אותו בכל פרטי האירוע. למרות מצבו הבריאותי הקשה השתתף באירוע כולו.
  
בחורף [[תשע"א]] הדרדר מצבו. מספר ימים לפני פטירתו, ביקש לארגן במחלקה בה אושפז, אירוע לכבוד חודש [[אדר]]. הוא טלפן לידידו הרב [[אהרן פרוס]] מצעירי חב"ד, והנחה אותו כיצד לארגן 'הופעה' כפי שהיה רגיל מימים ימימה. איזה רמקול לקחת, אלו שירים ישירו, ואפילו ביקש להשיג אוזני המן.
+
ביום רביעי [[י"ב באדר א']] [[תשע"א]] נפטר ב[[בית הרפואה]] "הדסה" ב[[ירושלים]] בגיל 63.
  
ר' מאיר הודיע לבני משפחתו כי ישתתף באירוע למרות המצב הרפואי שבגינו הוא חייב להיות רתוק למיטתו. באירוע עצמו הוא ישב על כסא. ביום רביעי י"ב ב[[אדר א]]' הלך לעולמו בבית הרפואה "הדסה" בירושלים והוא בן 63.  
+
מסע הלוויה החל בבית הכנסת המרכזי בנחלת הר חב"ד שם נפרד ממנו רבה של נחלת הר חב"ד, [[הרב ירוסלבסקי]], עברה דרך [[בית הכנסת]] של חמ"ה משם המשיכה דרך ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד]].
  
הלוויתו יצאה מבית הכנסת המרכזי בנחלת הר חב"ד, לאחר דברי פרידה מפי המרא דאתרא ועברה דרך בית הכנסת של חמ"ה שם פעל במשך השנים. משם המשיכו המלווים דרך הישיבה אותה ייסד מורו הרב [[מרדכי קוזלינר]].
+
מקריית מלאכי המשיך מסע ההלוויה ל[[ירושלים]], שם נפרד ממנו הרב [[שניאור זלמן גורליק|זלמן גרליק]] מנהל [[בית חב"ד]] ב[[באר שבע]], שהודה לו בשם ה[[שלוחים]] על פעילותו הרבה עם העולים. נטמן ב[[בית העלמין]] ב[[הר המנוחות]].
 
 
מנחל'ה המשיך מסע ההלוויה ל[[ירושלים]], שם נפרד ממנו בדברים מרגשים הרב [[זלמן גרליק]], מנהל בית חב"ד [[באר שבע]], שהודה לו בשם כל השלוחים שנהנו מפעילותו ומעזרתו הרבה למען העולים החדשים.
 
  
 
==משפחתו==
 
==משפחתו==
 
* '''רעייתו''' מרת שרה וורזוב.
 
* '''רעייתו''' מרת שרה וורזוב.
;בניו
+
*בנו, ר' [[יוסף וורזוב]] - חבר מערכת הכשרות кр [[מוסקבה]].
*ר' יוסף וורזוב - מוסקבה.
+
*בנו, ר' מנדי וורזוב - [[נחלת הר חב"ד]].
*ר' מנדי וורזוב נחלת הר חב"ד.
+
*בתו מרת ציפורה, רעיית הרב [[זושא גורליק]] - משלוחי הרבי ב[[אור יהודה]] (לשעבר ב[[מוסקבה]]).
;בנותיו
+
*בתו מרת רות אשכנזי - נחלת הר חב"ד.
* מרת ציפורה גרליק – מוסקבה.
+
*בתו מרת איטא גבירץ - נחלת הר חב"ד.
* מרת רות אשכנזי נחלת הר חב"ד.
+
 
* מרת איטא גבירץ נחלת הר חב"ד.
 
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=59818 צרור תמונות מהופעה של הרב ורזוב]
+
* [[זלמן רודרמן]], [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=46713 בחנוכה ההוא נדלקה נשמתו של ר' מאיר וורזוב], עיתון בקהילה, כ"ה בכסלו תשע"א
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=51677 הרב ורזוב במסיבת חנוכה בקרית גת]
+
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=69740 החסיד שהצית את נשמותיהם של עולי חבר העמים], סיקור וידאו מפעילותו של ר' מאיר וורזוב, באתר [[שטורעם. נט]] {{שטורעם}}{{וידאו}} {{קישור שבור|י"ז בכסלו תשפ"ד}}
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=48551 הרב ורזוב בכינוס לכבוד ח"י אלול]
+
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59818 צרור תמונות מהופעה של הרב ורזוב] באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=29939 ר' מאיר מתוועד בפתח תקווה]
+
 
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|וורזוב מאיר]]
+
{{מיון רגיל: וורזוב מאיר}}
 +
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
 +
[[קטגוריה:חמ"ה]]
 +
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
 +
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]
 +
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]
 +
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ז]]
 +
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"א]]

גרסה אחרונה מ־22:23, 28 בנובמבר 2023

ר' מאיר מתוועד

ר' מאיר וורזוב (י"ב תמוז תש"ז - י"ב אדר א' תשע"א) היה מפעילי ארגון חמ"ה ואגודת חסידי חב"ד וראש אגף העליה וקליטה בצעירי אגודת חב"ד. עסק עם העולים החדשים מרוסיה, וקירב אותם לשמירת תורה ומצוות.

תולדות חיים[עריכה]

ר מאיר (מימין) מתוועד עם ר' בומי פרידלנד

ר' מאיר נולד בי"ב בתמוז תש"ז לר' משה יוסף בעיר צ'רנוביץ שבאוקראינה. משפחתו לא שמרה על חיי תורה ומצוות מלאים, אך למרות זאת הקפידו ביותר בשמירה על מצוות בסיסיות כמו נרות שבת קודש ותפילה בבית הכנסת. אמו חינכה אותו מגיל שלוש לומר בכל מצב "שמע ישראל", ואביו החדיר בו את יוקר מצוות הצדקה.

למרות האיסור החמור שהיה בשמירה על חיים של תורה בברית המועצות הקפיד האב ללכת להתפלל, אך נמנע ברוב הפעמים לקחת את בנו יחד איתו, כיוון שחינוך ילדים היה חמור יותר.

הפעמים הבודדות בהם הלך ר' מאיר בילדותו לבית הכנסת היו בימים הנוראים, אז לקחו אביו לבית כנסת חב"די שנפתח מפליטים שהגיעו לצ'רנוביץ אחרי המלחמה, כמו ר' מנחם מענדל פוטרפס, ר' חיים זלמן קוזלינר ור' משה וישצקי. באותם ימים ר' מאיר לא הכיר במי שאיתם התפלל ורק ידע שהוא מתפלל עם 'יהודים'.

סקרנותו ליהדות התעוררה כבר בגיל קטן, מה שהביא אותו לקרוא באנציקלופדיה יהודית בשפה הרוסית, בה חיפש מידע גם על "חב"ד". בערך מצא מעט מידע, ותמונה של אדמו"ר הזקן, אך לא ידע כי גם כיום יש רבי.

כשבגר, גויס לצבא האדום ושירת בחיל האוויר. כשרונותיו הביאו את מפקדיו למנותו לקצין והוא שירת בעיר סארטוב שעל נהר הוולגה, שם פגש בגר צדק בשם בנימין. באחד הימים הזמינו בנימין לארוחת ערב בביתו, ור' מאיר קנה גבינות בשוק לארוחה. כשרצה להגיש את הגבינות אמר לו בנימין כי בתור יהודים נאסר עליהם לאכול מהגבינות. באותה הזדמנות העניק לו בנימין ספר תהלים, עליו שמר ביותר.

התחתן עם מרת שרה ונולדו להם ילדים. לפרנסתו עבד כמהנדס אלקטרוניקה במפעל למחשבים.

לאחר שאביו נפטר נהג לפקוד בקביעות את בית הקברות, שם פגש ביהודי עני זקן שהיה עורך 'אשכבה' לבני משפחות יהודים תמורת סכום פעוט. עם הזמן התיידדו השנים, ור' מאיר החל לפקוד את ביתו של הזקן, ולהגיע לבית הכנסת באופן קבוע, חרף סכנת הפיטורים.

אצל אותו יהודי הדליק לראשונה נרות חנוכה, בתפוחי אדמה.

בארץ ישראל[עריכה]

בשנת תשל"ט הצליח לקבל אישורי יציאה מרוסיה ופנה לעלות לארץ הקודש. בטיסה ארצה התרגש מאוד, ופתח את ספר התהלים והחל לומר. במהלך הטיסה פגש ברב הקשור לסוכנות היהודית, ושאל אותו מה צריך לומר כשמגיעים לארץ ישראל. הרב אמר לו לומר "שמע ישראל" וברכת שהחיינו, וכשירדו מכבש המטוס אמר עם כל בני משפחתו.

התקרבותו לרבי וחסידות חב"ד[עריכה]

משדה התעופה נסע למרכז קליטה בטבריה, שם הרגיש צימאון ליהדות וחיפש בית כנסת קרוב. במהלך שיטוטיו פגש בטנק מבצעים והניח תפילין בפעם הראשונה מאז הבר מצווה. לאחר מכן הסתכל על התמונה הגדולה של הרבי שהתנוססה על הטנק ושאל אודותה. החסיד שפגש בו הסביר לו כי בכל בעיה שיתקל, יוכל לבקש מהרבי עזרה.

בהמשך היום מצא את ספר "התשובה" שכתב פרופסור ירמיהו ברנובר על סיפור חייו ואמונתו בבורא עולם. כשסיים לקרוא אותו כתב מכתב לפרופסור ברנובר בו שאל שאלות רבות על אמונה, יהדות, וכיצד ייתכן להיות גם פרופסור וגם יהודי מאמין.

באותם ימים הקים חסיד חב"ד בית כנסת במרכז הקליטה, ונתקל בקשיים מצד מנהלי המקום. ר' מאיר הפעיל לחצים עד שהקמת בית הכנסת אושרה. בערב ראש השנה תש"מ נזכר באמו איך שהדליקה נרות שבת והחליט להשפיע על נשות מרכז הקליטה להדליק נרות לכבוד ראש השנה, לשם כך רכש מאות נרות ושכנע מאות מהעולים להדליק נרות. בהמשך פעל להביא יהודים לתפילות ביום הכיפורים וקיום מצוות סוכה.

בימי חול המועד פגש בפרופסור ברנובר בעקבות המכתב, ובהמשך נסע אליו לשבת עם משפחתו לביתו של ברנובר ביישוב עומר בנגב. הקשר עם ברנובר חיזק את משפחתו בחיי תורה ומצוות.

כשהחלו לחשוב על מעבר למקום קבוע, ר' מאיר רצה בני ברק, אך ר' אהרון חזן שכנע אותו לעבור לנחלת הר חב"ד ולאחר שקיבל ברכה מהרבי עבר לשם עם משפחתו. לפרנסתו עבד כמהנדס אלקטרוניקה במפעל התקשורת 'טלרד'.

בחודש תשרי תש"מ נסע לרבי בפעם הראשונה.

פעילותו בנחלת הר חב"ד[עריכה]

במשך יותר מעשרים שנה עסק בפעילות לטובת אנ"ש בנחלת הר חב"ד, יחד עם ר' בומי פרידלנד. בין פעולותיו היו ארגון צבאות השם בשבתות וחגים, ארגון שמחת בית השואבה בלילות חול המועד סוכות, התוועדויות ביומי דפגרא, קידוש לבנה ברוב עם, תהלוכות ל"ג בעומר, וארגון סמינרים לצעירים במסגרת ישיבת בית הר"ם.

פעולותיו עם העולים מברית המועצות[עריכה]

בפעילות חגים עם עולים מברית המועצות
קונצרט לעולים חדשים בבאר שבע

כשהחלו להגיע העולים מברית המועצות לארץ הקודש, התגייס ר' מאיר לחמ"ה להפיץ יהדות בקרב העולים, לשם כך אף עזב את עבודתו במפעל טלרד. בתחילה ארגן אירועים קטנים לעולים בבית הכנסת המרכזי בשכונה החב"דית ובבית הכנסת בכפר חב"ד, ובהמשך עברה הפעילות לבניין החדש של ארגון חמ"ה.

הפעילות המפורסמת ביותר הייתה עריכת קונצרטים לעולים לקראת החגים בשיתוף עם בתי חב"ד ברחבי הארץ. ר' מאיר הקים את תוכנית "באומר ובצליל" שהעבירה מסרים יהודיים באמצעות שירים באידיש, עברית ורוסית. בכל הופעה היה אומר עם המשתתפים את פסוק "שמע ישראל" כפי שחונך מאמו.

השירים שנוגנו בכלייזמרים יצאו לאור בדיסק "מארש חב"ד - אלע שונאים אויף צולאכעס".

בחנוכה תנש"א ייסד יחד עם ר' שלום דובער גורליק מניין לעולים חדשים בבניין חמ"ה.

במשך תקופה מסוימת פעל עם העולים החדשים מטעם אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש בראשות ר' שלמה מיידנצ'יק. כשחשב לחזור לעבוד במפעל, בשנת תשנ"ב, קיבל הצעה לפעול עם העולים מטעם צעירי אגודת חב"ד. ר' מאיר כתב את ההתלבטות לרבי וזכה במענה נדיר: "יחליט בעצמו". לאחר שישב עם בני משפחתו החליט לקבל את ההצעה של צעירי חב"ד, ולאחר שכתב לרבי על ההחלטה קיבל מענה "ברכה והצלחה". לאחר שנתן את הסכמתו התמנה למנהל אגף עלייה וקליטה בצעירי חב"ד.

במסגרת עבודתו באגף עלייה וקליטה עסק בעריכה ובהוצאה לאור של לוח שנה ברוסית, שיחת השבוע ועלוני יהדות לקראת החגים.

פטירתו[עריכה]

לאחר חג הפסח תש"ע חלה ובמשך חודשים סבל יסורים, ולמרות זאת שמר על ארשת שמחה והמשיך בעבודתו בהוצאה לאור, עד שאושפז. בחורף תשע"א הדרדר מצבו, ומספר ימים לפני פטירתו ביקש לארגן במחלקה בה אושפז אירוע לכבוד חודש אדר, כפי שהיה נוהג בעבר. לשם כך הביא את ר' אהרון פרוס מלוד, והנחה אותו בכל פרטי האירוע. למרות מצבו הבריאותי הקשה השתתף באירוע כולו.

ביום רביעי י"ב באדר א' תשע"א נפטר בבית הרפואה "הדסה" בירושלים בגיל 63.

מסע הלוויה החל בבית הכנסת המרכזי בנחלת הר חב"ד שם נפרד ממנו רבה של נחלת הר חב"ד, הרב ירוסלבסקי, עברה דרך בית הכנסת של חמ"ה משם המשיכה דרך ישיבת תומכי תמימים נחלת הר חב"ד.

מקריית מלאכי המשיך מסע ההלוויה לירושלים, שם נפרד ממנו הרב זלמן גרליק מנהל בית חב"ד בבאר שבע, שהודה לו בשם השלוחים על פעילותו הרבה עם העולים. נטמן בבית העלמין בהר המנוחות.

משפחתו[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]