שמואל וואזנר: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "\ {2,}" ב־" ") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) מ (הוספת קטגוריה:אישים באוסטריה באמצעות HotCat) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (11 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{דמות | {{דמות | ||
|שם=הרב שמואל וואזנר | |שם=הרב שמואל וואזנר | ||
|תמונה= | |תמונה=וואזנר 2.jpg | ||
|כינוי=בעל שבט הלוי | |כינוי=בעל שבט הלוי | ||
|תיאור= מגדולי פוסקי הדור | |תיאור= מגדולי פוסקי הדור | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בשנת [[תרע"ג]] בעיר וינה לאביו ר' יוסף צבי ולאמו מרת רחל{{הערה|למשפחת שיף. היתה בעלת קול נדיר שהרעיד לבבות והוצע לה להשתתף באופרה שחשפה את הכשרונות הגדולים באירופה. כשהתייעצה עם האדמו"ר מקופיטשניץ שאל אותה האם רוצה לעשות זאת בשביל הכסף והיא שללה ואמרה שלא חסר לה מאומה, ומה שמושך אותה | נולד בשנת [[תרע"ג]] בעיר וינה לאביו ר' יוסף צבי ולאמו מרת רחל{{הערה|למשפחת שיף. היתה בעלת קול נדיר שהרעיד לבבות והוצע לה להשתתף באופרה שחשפה את הכשרונות הגדולים באירופה. כשהתייעצה עם האדמו"ר מקופיטשניץ שאל אותה האם רוצה לעשות זאת בשביל הכסף והיא שללה זאת ואמרה שלא חסר לה מאומה, ומה שמושך אותה זו ההזדמנות לקבל שם תהילה עולמית. האדמו"ר שקע במחשבות ואז הבטיח לה שאם תוותר על הקריירה הנכרית, תזכה בילד שיתפרסם בכל העולם ויביא לה נחת נצחי בעולם הזה ובעולם הבא (שבועון בית משיח 1224 עמוד 43).}}. בגיל 18 נכנס לישיבת חכמי לובלין של רבי [[מאיר שפירא]], שם התפרסם בשקידתו העצומה. הרבנים צירפוהו לשיעורים מעמיקים בקבלה בהם השתתפו תלמידים בודדים. | ||
בשנת [[תרצ"ה]] [[נישואין|נשא]] את הרבנית - בתו של ראש קהילת פרשבורג המעטירה. ב[[תרצ"ט]] עלה ל[[ארץ ישראל]] והתיישב ב[[ירושלים]]. רבי שמואל היה מחשובי פוסקי ההלכה בדורנו, וספריו שו"ת שבט הלוי התקבלו כ[[הלכה]] למעשה ברוב תפוצות ישראל. | בשנת [[תרצ"ה]] [[נישואין|נשא]] את הרבנית - בתו של ראש קהילת פרשבורג המעטירה. ב[[תרצ"ט]] עלה ל[[ארץ ישראל]] והתיישב ב[[ירושלים]]. רבי שמואל היה מחשובי פוסקי ההלכה בדורנו, וספריו שו"ת שבט הלוי התקבלו כ[[הלכה]] למעשה ברוב תפוצות ישראל. | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
==קשריו עם אדמו"ר הריי"צ והרבי== | ==קשריו עם אדמו"ר הריי"צ והרבי== | ||
קשריו של הרב וואזנר עם [[חב"ד]] החלו עוד בפולין, כשזכה לבקר אצל הרבי [[הריי"צ]] בשנת [[תרצ"ו]] ולקבל את ברכתו. | קשריו של הרב וואזנר עם [[חב"ד]] החלו עוד בפולין, כשזכה לבקר אצל הרבי [[הריי"צ]] בשנת [[תרצ"ו]] ולקבל את ברכתו. | ||
[[קובץ:וואזנר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לצד הרב [[שלום דובער ליפשיץ]] יושב ראש ארגון [[יד לאחים]]]] | [[קובץ:וואזנר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב וואזנער לצד הרב [[שלום דובער ליפשיץ]] יושב ראש ארגון [[יד לאחים]]]] | ||
בשנת [[תרח"צ]] התכתב עם [[אדמו"ר הריי"צ]] שכתב לו גם מכתב הדרכה ללימוד החסידות{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31629&st=&pgnum=311&hilite= מכתב באגרות הריי"צ] ל"ידידי מו"ה שמואל וואזנר"}}, כשהוא שולח לו מכתב נוסף ובו הדרכה למסירת שיעורים בחסידות, בקשר עם שיעורים שמסר הרב וואזנר בספר ה[[תניא]]. | בשנת [[תרח"צ]] התכתב עם [[אדמו"ר הריי"צ]] שכתב לו גם מכתב הדרכה ללימוד החסידות{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31629&st=&pgnum=311&hilite= מכתב באגרות הריי"צ] ל"ידידי מו"ה שמואל וואזנר"}}, כשהוא שולח לו מכתב נוסף ובו הדרכה למסירת שיעורים בחסידות, בקשר עם שיעורים שמסר הרב וואזנר בספר ה[[תניא]]. | ||
| שורה 39: | שורה 39: | ||
אחת מ[[תקנות הרבי|תקנותיו]] של [[הרבי]] היא ל[[תקנת לימוד הרמב"ם|למוד בכל יום שלושה פרקים]] מתוך ספר [[משנה תורה לרמב"ם|'היד החזקה']] של ה[[רמב"ם]] ולסיימו בכל שנה. [[סיום הרמב"ם|בכינוס]] שנערך לרגל סיום אחד המחזורים בשנת תשע"ה, התבטא הרב וואזנר: | אחת מ[[תקנות הרבי|תקנותיו]] של [[הרבי]] היא ל[[תקנת לימוד הרמב"ם|למוד בכל יום שלושה פרקים]] מתוך ספר [[משנה תורה לרמב"ם|'היד החזקה']] של ה[[רמב"ם]] ולסיימו בכל שנה. [[סיום הרמב"ם|בכינוס]] שנערך לרגל סיום אחד המחזורים בשנת תשע"ה, התבטא הרב וואזנר: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ספר הרמב"ם פותח בהלכות אמונה בהלכות יסודי התורה, ומסיים באמונה בהלכות מלכים, זה יחודו של ספר הרמב"ם שמתחיל באמונה ומסתיים באמונה, ואשר כולל את כל המצוות הנוהגות בזמן הזה, ואשר לא נוהגות בזמן הזה, אומר מאמר רז"ל "שית אלפי שנין הווי עלמא". אלפיים שנה תורה, אלפיים שנה תוהו ובהו, ואלפיים שנה ימות המשיח, והגמרא במסכת סנהדרין אומרת שבעוונותינו הרבים נכנסנו לשני אלפי ימות המשיח ועדיין לא בא, וזה הדבר הגדול שעשה הרבי שמתאחדים בלימוד הרמב"ם, ועל ידי זה מקרבים את קץ ביאת משיח צדקנו}} | |||
בהזדמנות אחרת, כשנבצר מהרב שמואל להגיע, שלח את בנו להשתתף ולשאת דברים בכינוס במקומו, ובתוך הדברים אמר: | בהזדמנות אחרת, כשנבצר מהרב שמואל להגיע, שלח את בנו להשתתף ולשאת דברים בכינוס במקומו, ובתוך הדברים אמר: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|[[הרבי מליובאוויטש]] שלח [[שלוחים]] להפיץ [[תורה]] בכל ה[[עולם]]. כמה נפלאה התקנה של לימוד ספר ה[[רמב"ם]]. מי גדול בדורנו - שהפך את ספרי ה[[רמב"ם]] לנחלת הכלל - כמו [[הרבי]]. בנוסף לפעולותיו בקירוב ליבם של אחינו בני ישראל לאביהם שבשמים, תיקן שילמדו בשיעור יומי את ספרי [[הרמב"ם]] וכך ידעו את כל הלכות התורה}} | |||
[[קובץ:קריאה ללימוד שו''ע הרב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קריאת קודש '''"להתחזק בלימוד [[שולחן ערוך הרב]]"''' מאת [[אדמו"ר|אדמו"רים]] ו[[רב|רבנים]], עליה חתום הרב וואזנר]] | [[קובץ:קריאה ללימוד שו''ע הרב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קריאת קודש '''"להתחזק בלימוד [[שולחן ערוך הרב]]"''' מאת [[אדמו"ר|אדמו"רים]] ו[[רב|רבנים]], עליה חתום הרב וואזנר]] | ||
בשנת [[תשמ"ו]] לאחר שהרב [[יעקב לנדא]] רבה של העיר [[בני ברק]], נפטר, התנהלה מחלוקת בין ראשי ה[[מתנגדים]] לרבני העיר בנוגע לרבנות בנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], הרבי הורה ואמר כי רב העיר הוא היורש החוקי של הרבנות - בנו של הרב הקודם. המתנגדים ניסו למנות את הרב וואזנר לרב העיר אך הרב וואזנר שהה באותה תקופה בחו"ל, והוחלט להמתין לשובו. בכינוס מיוחד שהשתתף בו לאחר שובו לארץ אמר כי הוא מקבל את רבנותו של הרב לנדא ללא כל עוררין. | בשנת [[תשמ"ו]] לאחר שהרב [[יעקב לנדא]] רבה של העיר [[בני ברק]], נפטר, התנהלה מחלוקת בין ראשי ה[[מתנגדים]] לרבני העיר בנוגע לרבנות בנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], הרבי הורה ואמר כי רב העיר הוא היורש החוקי של הרבנות - בנו של הרב הקודם. המתנגדים ניסו למנות את הרב וואזנר לרב העיר אך הרב וואזנר שהה באותה תקופה בחו"ל, והוחלט להמתין לשובו. בכינוס מיוחד שהשתתף בו לאחר שובו לארץ אמר כי הוא מקבל את רבנותו של הרב לנדא ללא כל עוררין. | ||
כשהיו בציבור הליטאי מי שפגעו בכבודו של הרב לנדא, כתב הרב וואזנר נגדם מכתב מחאה חריף.{{הערה|https://www.kedem-auctions.com/he/node/120619 }} כמו כן, תמך בהכשר הרב לנדא וכתב מכתבים בהם משבח את השחיטה המהודרת של הכשר הרב לנדא. {{הערה|https://www.kedem-auctions.com/he/node/120615}} | |||
נפטר בליל יום טוב ראשון של [[פסח]] ה'[[תשע"ה]], בן מאה | נפטר בליל יום טוב ראשון של [[פסח]] ה'[[תשע"ה]], בן מאה ושתיים. | ||
בנו חיים מאיר מונה למלא את מקומו כגאב"ד זכרון מאיר, ראש ישיבת חכמי לובלין ורב קהילות שבט הלוי, בהמשך הוכרז הרב חיים מאיר כ'האדמו"ר משבט הלוי'. | בנו הרב חיים מאיר מונה למלא את מקומו כגאב"ד זכרון מאיר, ראש ישיבת חכמי לובלין ורב קהילות שבט הלוי, בהמשך הוכרז הרב חיים מאיר כ'האדמו"ר משבט הלוי'. | ||
רב קהילת חב"ד בהר נוף, הרב [[נפתלי צבי ווייס]] נשוי לנכדתו. | רב קהילת חב"ד בהר נוף, הרב [[נפתלי צבי ווייס]] נשוי לנכדתו. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*'''ושמואל בקוראי שמו''', שבועון כפר חב"ד גליון 1890 עמוד 34 | *'''ושמואל בקוראי שמו''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1890 עמוד 34 | ||
*מכון באהלי צדיקים, ספר '''בסוד שיח''' ע' 146-150. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| שורה 75: | שורה 75: | ||
[[קטגוריה:אחרונים]] | [[קטגוריה:אחרונים]] | ||
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]] | [[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ג]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ה]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ה]] | ||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בבני ברק]] | |||
[[קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל מאה]] | |||
[[קטגוריה:אישים באוסטריה]] | |||
גרסה אחרונה מ־09:17, 12 בספטמבר 2023
| הרב שמואל וואזנר | |
|---|---|
 מגדולי פוסקי הדור | |
| בעל שבט הלוי | |
| לידה | תרע"ג |
| וינה, אוסטריה | |
| פטירה | ט"ו בניסן תשע"ה |
| בני ברק | |
| מקום פעילות | בני ברק |
| השתייכות | חסיד |
| תפקידים נוספים | רב ופוסק |
| רבותיו | רבי מאיר שפירא. |
| חיבוריו | שו"ת שבט הלוי |
הרב שמואל וואזנר (תרע"ג - ט"ו בניסן תשע"ה) מגדולי פוסקי הדור מחבר שו"ת שבט הלוי.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תרע"ג בעיר וינה לאביו ר' יוסף צבי ולאמו מרת רחל[1]. בגיל 18 נכנס לישיבת חכמי לובלין של רבי מאיר שפירא, שם התפרסם בשקידתו העצומה. הרבנים צירפוהו לשיעורים מעמיקים בקבלה בהם השתתפו תלמידים בודדים.
בשנת תרצ"ה נשא את הרבנית - בתו של ראש קהילת פרשבורג המעטירה. בתרצ"ט עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. רבי שמואל היה מחשובי פוסקי ההלכה בדורנו, וספריו שו"ת שבט הלוי התקבלו כהלכה למעשה ברוב תפוצות ישראל.
קשריו עם אדמו"ר הריי"צ והרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
קשריו של הרב וואזנר עם חב"ד החלו עוד בפולין, כשזכה לבקר אצל הרבי הריי"צ בשנת תרצ"ו ולקבל את ברכתו.
בשנת תרח"צ התכתב עם אדמו"ר הריי"צ שכתב לו גם מכתב הדרכה ללימוד החסידות[2], כשהוא שולח לו מכתב נוסף ובו הדרכה למסירת שיעורים בחסידות, בקשר עם שיעורים שמסר הרב וואזנר בספר התניא.
בשנים שלאחר מכן זכה להכנס אליו ליחידות יחד עם אשתו הרבנית ואף קיבל ממנו את ספר התניא.
בשנת תשל"ו הגיע לארה"ב, וזכה להתקבל ליחידות אצל הרבי. כשנכנס נעמד הרבי לכבודו והראה לו חיבה מיוחדת.
בסיום היחידות, הרב יצא בהתרגשות גדולה ואמר: זה שבקיאותו של הרבי בכל התורה היא באופן נפלא - ידעתי, אך לא ידעתי עד כמה נפלאה עמקותו. עוד סיפר, שאמר לרבי דבר מסויים בשם המהרש"א, והרבי אמר שהמהרש"א לא אומר זאת. לאחר-מכן כשחיפשתי דבר זה, מצאתי אותו, אך ראיתי שהכוונה שם אחרת לגמרי, וכמו תמיד גם הפעם הרבי צדק. עוד אמר: כשיצאתי מחדרו, הרגשתי שאני יוצא מחדרו של גדול שבענקים.
תומך בפעולות הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב וואזנר נחשב לידיד חב"ד, ותמך לאורך כל השנים בכל תקנותיו ומבצעיו של הרבי.
אחת מתקנותיו של הרבי היא ללמוד בכל יום שלושה פרקים מתוך ספר 'היד החזקה' של הרמב"ם ולסיימו בכל שנה. בכינוס שנערך לרגל סיום אחד המחזורים בשנת תשע"ה, התבטא הרב וואזנר:
ספר הרמב"ם פותח בהלכות אמונה בהלכות יסודי התורה, ומסיים באמונה בהלכות מלכים, זה יחודו של ספר הרמב"ם שמתחיל באמונה ומסתיים באמונה, ואשר כולל את כל המצוות הנוהגות בזמן הזה, ואשר לא נוהגות בזמן הזה, אומר מאמר רז"ל "שית אלפי שנין הווי עלמא". אלפיים שנה תורה, אלפיים שנה תוהו ובהו, ואלפיים שנה ימות המשיח, והגמרא במסכת סנהדרין אומרת שבעוונותינו הרבים נכנסנו לשני אלפי ימות המשיח ועדיין לא בא, וזה הדבר הגדול שעשה הרבי שמתאחדים בלימוד הרמב"ם, ועל ידי זה מקרבים את קץ ביאת משיח צדקנו
בהזדמנות אחרת, כשנבצר מהרב שמואל להגיע, שלח את בנו להשתתף ולשאת דברים בכינוס במקומו, ובתוך הדברים אמר:
בשנת תשמ"ו לאחר שהרב יעקב לנדא רבה של העיר בני ברק, נפטר, התנהלה מחלוקת בין ראשי המתנגדים לרבני העיר בנוגע לרבנות בנו הרב משה יהודה לייב לנדא, הרבי הורה ואמר כי רב העיר הוא היורש החוקי של הרבנות - בנו של הרב הקודם. המתנגדים ניסו למנות את הרב וואזנר לרב העיר אך הרב וואזנר שהה באותה תקופה בחו"ל, והוחלט להמתין לשובו. בכינוס מיוחד שהשתתף בו לאחר שובו לארץ אמר כי הוא מקבל את רבנותו של הרב לנדא ללא כל עוררין. כשהיו בציבור הליטאי מי שפגעו בכבודו של הרב לנדא, כתב הרב וואזנר נגדם מכתב מחאה חריף.[3] כמו כן, תמך בהכשר הרב לנדא וכתב מכתבים בהם משבח את השחיטה המהודרת של הכשר הרב לנדא. [4]
נפטר בליל יום טוב ראשון של פסח ה'תשע"ה, בן מאה ושתיים.
בנו הרב חיים מאיר מונה למלא את מקומו כגאב"ד זכרון מאיר, ראש ישיבת חכמי לובלין ורב קהילות שבט הלוי, בהמשך הוכרז הרב חיים מאיר כ'האדמו"ר משבט הלוי'.
רב קהילת חב"ד בהר נוף, הרב נפתלי צבי ווייס נשוי לנכדתו.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ושמואל בקוראי שמו, שבועון כפר חב"ד גליון 1890 עמוד 34
- מכון באהלי צדיקים, ספר בסוד שיח ע' 146-150.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- כתב שטורעם בארה"ב, אגרת קודש מיוחדת מהרבי אל הגר"ש וואזנער: "השפעתו ניכרת" - באתר שטורעם
- 'שבט הלוי' ואדמו"רי ליובאוויטש
- משלחת מכפר חב"ד ומשלחת מטעם אגודת חסדי חב"ד בניחום אבלים אצל משפחת וואזנר
- "לרבי יש כתפיים רחבות, הוא יכול להרשות לעצמו"
- קשרי הרב וואזנר זצ"ל עם אדמו"רי חב"ד
- "על-ידי לימוד הרמב"ם מקרבים את קץ ביאת משיח צדקנו" דבריו של הרב וואזנר בסיום הרמב"ם בשנת תשע"ה, באתר
- הרב וואזנר חשף: סיפור מדהים על הרבי באתר
הערות שוליים
- ↑ למשפחת שיף. היתה בעלת קול נדיר שהרעיד לבבות והוצע לה להשתתף באופרה שחשפה את הכשרונות הגדולים באירופה. כשהתייעצה עם האדמו"ר מקופיטשניץ שאל אותה האם רוצה לעשות זאת בשביל הכסף והיא שללה זאת ואמרה שלא חסר לה מאומה, ומה שמושך אותה זו ההזדמנות לקבל שם תהילה עולמית. האדמו"ר שקע במחשבות ואז הבטיח לה שאם תוותר על הקריירה הנכרית, תזכה בילד שיתפרסם בכל העולם ויביא לה נחת נצחי בעולם הזה ובעולם הבא (שבועון בית משיח 1224 עמוד 43).
- ↑ מכתב באגרות הריי"צ ל"ידידי מו"ה שמואל וואזנר"
- ↑ https://www.kedem-auctions.com/he/node/120619
- ↑ https://www.kedem-auctions.com/he/node/120615