יצחק פייוויש גינזבורג: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
||
שורה 23: | שורה 23: | ||
שיעורים שהתקיימו במאמרי חסידות לרגל ציון מספר שנים לאמירתם. לדוגמה: בשנת [[תשע"ב]] מסר שיעור קבוע בבית הכנסת המרכזי בכפר חב"ד ב[[המשך תער"ב]] של [[הרבי הרש"ב]], ובשנת [[תשע"ה]] מסר בכולל בכפר חב"ד שיעורים בהמשך המאמרים [[תש"ה]] - [[תש"ו]] של [[אדמו"ר הריי"צ]]. | שיעורים שהתקיימו במאמרי חסידות לרגל ציון מספר שנים לאמירתם. לדוגמה: בשנת [[תשע"ב]] מסר שיעור קבוע בבית הכנסת המרכזי בכפר חב"ד ב[[המשך תער"ב]] של [[הרבי הרש"ב]], ובשנת [[תשע"ה]] מסר בכולל בכפר חב"ד שיעורים בהמשך המאמרים [[תש"ה]] - [[תש"ו]] של [[אדמו"ר הריי"צ]]. | ||
שיעור שנתי בישיבת תות"ל רמת אביב בליל [[פורים]] דפרזות ובביתו בסעודת פורים ושיעור שנתי בהילולת ר' מנחם מענדל מויטבסק בבית חב"ד בטיילת בטבריה הסמוך לציון בא' אייר. | |||
===סגנונו=== | ===סגנונו=== |
גרסה מ־03:55, 6 באוגוסט 2023
הרב יצחק פייביש גינזבורג (מכונה גם "המלאך"; יליד שנת תש"ה), הינו רב חב"די השנוי במחלוקת, ובקיא בתורת הקבלה. עומד בראשם של, תנועת "גל עיני", תנועת "דרך חיים" ו"בית הספר לתורת הנפש". כיהן בעבר כראש ישיבת "עוד יוסף חי", שגם כיום היא תחת השפעתו.
הרב גינזבורג חתום על פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח.
תולדות חיים
נולד בארצות הברית בכ"ח מרחשון תש"ה לאביו שמשון. בצעירותו למד מתמטיקה ופילוסופיה. חזר בתשובה בגיל 14 בפילדלפיה שבארצות הברית. בשנת תשכ"ה עלה לארץ ישראל, למד בישיבת קמניץ בירושלים. לאחר מלחמת ששת הימים חזר לירושלים, והיה, יחד עם חותנו לעתיד, הרב משה צבי סגל, בין הראשונים שעברו להתגורר ברובע היהודי. באותה תקופה התוודע באופן מעמיק לכתבי חסידות חב"ד. באותה שנה ביקר אצל הרבי ושהה אצלו מספר חודשים.
כשחזר לארץ התחתן עם רעייתו מרת רוממיה בתו של הרב משה צבי סגל, והחל ללמד גמרא, שולחן ערוך וחסידות לקבוצת תלמידים בכפר חב"ד ולאחר מכן התמנה להיות ראש ישיבת "שובה ישראל" בירושלים.
עד לנסיגת צה"ל מקבר יוסף בשכם ב"אינתיפאדת אל אקצא" (תשס"א) שימש כראש ישיבת "עוד יוסף חי" וראש הכולל ביריחו, כוללים אלו ועוד שני כוללים נוספים קיבלו את נשיאותו של הרבי. כיום, הישיבה והכולל נמצאים ביישוב יצהר. בחלוקת דולרים בכ"ו אדר ראשון תשנ"ב עבר יהודי שסיפר שיש לו כולל על טהרת הקודש בשם 'עוד יוסף חי'. הרבי פנה אל המזכיר הרב יהודה לייב גרונר ושאלו "עוד יוסף חי?! הרי ישנו עוד..." המזכיר השיב שיש את ישיבתו של הרב יצחק גינבורג ושזו ישיבה שונה והרבי הגיב "אבל 'עוד יוסף חי' נהיה שם דבר בכל ארץ ישראל!"[1].
כיום מתגורר בכפר חב"ד על פי הוראת הרבי ומעביר שיעורים בכל רחבי הארץ. מקדיש את רוב זמנו ומרצו לקיום הוראת הרבי אליו מימי אלול תשמ"א: "..נכון שיכתוב בצורת ספר - השיעורים שלומד. בברכה להצלחה"[2] - על ידי כתיבת ספרים בקבלה וחסידות הנוגעים בתחומים שונים, מפירושים קבליים וחסידיים לתורה ועד היחסים שבין תורה ומדע. הספרים מוצאים לאור על ידי תנועת "גל עיני" אותה הקים.
רבים מגיעים לביתו להתייעץ איתו בנושאים שונים. בראשותו ישנם מוסדות חינוך כגון: ישיבת וכולל "עוד יוסף חי" ביצהר בראשות הרב יצחק שפירא, ישיבה קטנה תות"ל "תום ודעת" בירושלים בראשות הרב אפרים ארנברג, מדרשת "בינא ליבא", תלמוד תורה "תורת חיים" ובית ספר לבנות "יעלת חן".
פעילות ציבורית ותורנית
שיעורים
הרב גינזבורג מוסר שיעורים בחסידות בכל רחבי הארץ. מספר שיעורים קבועים במשך השנה, בהם שיעורים שנתיים, חודשיים ושבועיים. בין שיעוריו המפורסמים ניתן למנות:
שיעורים שהתקיימו במאמרי חסידות לרגל ציון מספר שנים לאמירתם. לדוגמה: בשנת תשע"ב מסר שיעור קבוע בבית הכנסת המרכזי בכפר חב"ד בהמשך תער"ב של הרבי הרש"ב, ובשנת תשע"ה מסר בכולל בכפר חב"ד שיעורים בהמשך המאמרים תש"ה - תש"ו של אדמו"ר הריי"צ.
שיעור שנתי בישיבת תות"ל רמת אביב בליל פורים דפרזות ובביתו בסעודת פורים ושיעור שנתי בהילולת ר' מנחם מענדל מויטבסק בבית חב"ד בטיילת בטבריה הסמוך לציון בא' אייר.
סגנונו
שיעוריו וספריו העוסקים בתורת החסידות מתאפיינים בסגנון מיוחד. בין השאר, בספריו מתמקד בעיקר על ביאור חלק הקבלה שבתורת חסידות חב"ד. בספריו מצביע על חיבור בין המדע לקבלה, בין פסיכולוגיה לחסידות, ומבאר עניינים חברתיים על פי השקפה תורנית. כמו כן הוא משתמש רבות בגימטריאות.
השקפתו בנושאים פוליטיים
בשנת תשנ"ד, לאחר פורים בו ארע הטבח במערת המכפלה, על ידי ברוך גולדשטיין במהלכה הרג 29 ערבים, כנקמה על מספר פעולות טרור שאירעו בתקופה ההיא. הוציא חוברת בשם "ברוך הגבר" בהסכמת הרבי (ר' חיים נתיב מבת עין התקשר למזכירות שישאלו האם דעת הרבי נוחה מזה, והרבי הנהן להסכמה [דרוש מקור]). בחוברת סקר טיעונים להצדקת המעשה. בין השאר כתב בחוברת: "נקמה אינה נעשית מתוך שיקול של כדאיות, מתוך הבנת התועלת שבה . . הנקמה היא תגובה טבעית ספונטאנית ומובילה אותה תחושה כי עד שלא ימצא הכוח לפגוע במי שפגע בי לא תהיה לי תקומה"[3].
בספרו "צו השעה - טיפול שורש", שפורסם בתשס"ד, האשים את השמאל הישראלי באחריות לרצח עשרות יהודים וקבע כי "לערבי אין זכות קיום בארץ ישראל". בעקבות זאת הוגש נגדו כתב אישום על הסתה לגזענות. אך הגיע לעסקת טיעון עם הפרקליטות במסגרתה הגיש מכתב התנצלות על הדברים שכתב והתחייב להימנע מפרסום דברי הסתה בתמורה לביטול האישומים נגדו.
לאחר ביצוע תוכנית ההתנתקות גישתו ביחס למדינה הקצינה. הוא אמר: "יש לעקר את הרוח הציונית . . את בית המשפט. עלינו לשבר . . את הממשלה - ממשלת שמאל או ימין - עלינו למגר"[4]
בחודש אב תש"ע הוזמן לחקירה אצל היחידה הארצית לחקירות פשעים חמורים בינלאומיים על ההסכמה שנתן לספר "תורת המלך"[5].
בשנת תשע"א הקים תנועה פוליטית בשם "דרך חיים", והוא עומד בראשה.
בית הספר לתורת הנפש
בשיעוריו ובספריו מרבה להתעסק בתורת החסידות כפי שהיא משפיעה על הנפש היהודית. במסגרת זו הוקם מוסד לימודים בשם "בית הספר לתורת הנפש" המתמקד בפסיכולוגיה יהודית. במוסד מועברים קורסים לגברים ונשים (בנפרד) בכל רחבי הארץ. מנהל בית הספר הוא הרב נעם שפירא.
ניגונים
מלמד ניגוני חב"ד רבים ועתיקים שלמד בצעירותו מהחסיד ר' אליהו לייב ריבקין מכפר חב"ד, צאצא של בעל המנגן של אדמו"ר הזקן. כמו כן הלחין בעצמו מאות ניגונים, בין השאר לקראת י"א ניסן מלחין בכל שנה ניגון לפרק של הרבי בתהלים.
תלמידיו נוהגים לחבר ניגון מיוחד לרגל יום הולדתו, כשמילותיו לקוחות מהפרק המתאים למספר שנותיו[6].
חלק מניגוניו יצאו לאור ב-12 דיסקים על ידי עמותת גל עיני.
ביקורת
סגנונו ושיטתו של הרב גינזבורג אינה מקובלת בקרב חסידי חב"ד.
מבקריו טוענים כי תלמידיו מתקשרים אליו במקום אל הרבי, וחלקם אף מחשיבים אותו כנשיא הדור וכמשיח[7]. ביחס לכך לא התפרסמה מחאה או הכחשה ברורים מצידו לעניין. טענה נוספת בקשר לתנועה שהוא עומד בראשה - דרך חיים, שמטרתה הפיכת מדינת ישראל למדינה המתנהלת על פי הלכה, הוא השימוש שהתנועה עושה ב'דגל המדינה' בניגוד למקובל בחב"ד.
ספריו
עברית
- קבלה וחסידות
- "סוד הוי' ליראיו" - מבוא לחכמת האמת ועבודת ההתבוננות
- "אשא עיני" - מאמרי התבוננות בפנימיות תורתנו הקדושה ועבודת ה'
- "שערי אהבה ורצון" - מאמרי התבוננות במהות האהבה והרצון בנפש האדם ובשרשם למעלה
- "שיעורים בספר סוד הוי' ליראיו" - סדרה
- "אדמה שמים ותהום" - על הטבע ושירתו, הנס שמעליו והתוהו שתחתיו
- "כלל גדול בתורה" - מבוא להתבוננות יהודית
- "אל עולם הקבלה" - ספר למתחילים ללמוד חכמת קבלה
- "מבוא לקבלת האר"י"
- "מבחר שיעורי התבוננות" - סדרה
- "חסדי דוד הנאמנים", 5 כרכים - קבלת האריז"ל לאור החסידות
- "אותיות לשון הקדש"
- "יין יצחק" - ביאורים יסודיים עיונים והעשרת ההתבוננות בחומש, ספר התניא והגדה של פסח
- "מאמרי אדמו"ר מליובאוויטש ח"א" - הערות וביאורים על 3 מאמרים
- "שיעורים והתוועדויות" - דברים שאמר במשך השנים, פירושי שיחות של הרבי, סדרה בעלת כרכים רבים.
- הבית היהודי
- "שכינה ביניהם - שלום בית על פי תורת החסידות"
- "ברית הנישואין" - פרקי עיון והתבוננות במושג שלום בית על פי תורת החסידות
- "חתן עם הכלה" - עבודה לשמה בחיי הנישואין
- "מחול הכרמים" - על שידוכים, ברית, תשובה וגאולה
- "יין משמח", 5 כרכים - מסתורי חתונה ונישואין
- "פנים אל פנים" - יסודות החינוך על פי החסידות
- "אנכי והילדים" - 3 מאמרים על כחם של ילדי ישראל, מעובד לנוער
- "אהבה" - צמיחת הקשר בין איש ואשה.
- תורה ומדע
- סיפורי צדיקים
- "אור ישראל" - סיפורים ממורנו הבעל שם טוב עם באור מעמיק של הרב, שלושה חלקים
- תורה ומועדים
- "תשובת השנה" - מאמרי התבוננות בעבודת ה' בכלל ובעבודת התשובה בפרט, על פי מעגל השנה
- "מעין גנים - מבט חסידי לפרשיות השבוע"
- "לחיות עם הזמן" - ביאורים בליקוטי שיחות
- "תורת חיים" - קובץ גליונות חדשיים מהשנים תשנ"ח - תש"ס
- "אני לדודי ודודי לי: פרקי התבוננות איך לבוא בימי התשובה לתשובה מאהבה"
- "תום ודעת" - מאמרים לחדשים אלול ותשרי
- "וכמטמונים תחפשנה", 2 חלקים - מטמוני ספירת העומר לאור החסידות
- תורת הנפש
- "לב לדעת" - יסודות עבודת ה' בדרך החסידות
- "הנפש" - ספר היסוד להבנת מבנה הנפש, כוחותיה ולבושיה
- "להפוך את החושך לאור" - קבלה ופסיכולוגיה
- "אמונה ומודעות" - כח האמונה, האמונה במעגל השנה, עיקרי האמונה בפנימיות התורה
- "נפש בריאה" - הפסיכולוגיה לפי תורת החסידות
- "לחיות במרחב אלוקי" - קבלה והתבוננות
- "הטבע היהודי" - הדרך העולה אל המודעות הטבעית
- "מודעות טבעית" - תיקון המודעות העצמית על פי הקבלה
- "אוצר הנפש", 2 חלקים - שיעורים בתורת הנפש
- עניני ציבור
- "מלכות ישראל", 3 כרכים - מצוות הציבור, העם והארץ. מלכות, מלך וסנהדרין. מלחמות ומקדש.
- "בעתה אחישנה" - סודות הגאולה האחרונה, להבנת גאולת דורנו.
- "תיקון המדינה" - מצע מעשי על פי הקבלה
- "רוחו של משיח" - התקופה בראי החסידות
- "מלך ביפיו" - הגואל בראי החסידות
- "קומי אורי" - פרקי מאבק ותקומה
- "וממנה יושע" - הגישה הרואיה לממסד ולמאבקים בו
- אחרים
- "צו השעה - טיפול שורש"
- "ברוך הגבר" - חוברת לבירור משמעות הטבח של ברוך גולדשטיין על פי עקרונות ההלכה והקבלה
אנגלית
- "The Hebrew Letters"
- "The Mystery of Marriage"
- "Transforming Darkness into Light"
- "Body, Mind and Soul"
- "Living in Divine Space"
- "The Art of Education"
- "Anatomy of the Soul"
- "What You Need to Know About Kabbalah"
- "Awakening the Spark Within"
- "A Sense of tha Supernatural"
- "Rectifying the State of Israel"
- "Consciousness and Choice"
- "Kabbalah and Meditation for the Nations"
משפחתו
- בניו
- הרב חיים יוסף גינזבורג - שליח הרבי וראש ישיבת תומכי תמימים רמת אביב.
- הרב מנחם מענדל גינזבורג - ר"מ בישיבת חב"ד "נחלת שבעה", מלמד בגן חב"ד "קריית משה" בירושלים.
- חתניו
- הרב שניאור זלמן פבזנר, נו"נ בישיבת תומכי תמימים מגדל העמק.
- הרב מנחם מענדל הענדל, מנהל מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח.
- הרב אריה ברוך בלוך, שליח הרבי פאולו, ברזיל.
- הרב מנחם מענדל נחשון, ראש ישיבות חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית.
- הרב מנחם מענדל פרידמן, רב קהילת חב"ד ומשפיע ראשי בתומכי תמימים פתח תקווה.
- הרב שי הרמתי, משלוחי הרבי ביצהר וראש ישיבת תומכי תמימים יצהר.
- הרב מרדכי פריימן, כפר חב"ד.
- הרב יהודה-ליב ויסגלס, כפר חב"ד.
קישורים חיצוניים
- 2 מכתבים מהרבי בפרסום ראשון, בתוך תשורה מנישואי נכדתו
- שרה גל, המלאך, המקובל, אימת השב"כ ● פרופיל, עיתון 'בקהילה'
הערות שוליים
- ↑ דברי משיח חלק ג' ע' 190-191
- ↑ צילום המכתב - עמוד 8
- ↑ יצחק גינזבורג, "ברוך הגבר", עמ' 28
- ↑ הרב גינזבורג, קומי אורי, ח'
- ↑ הרב יצחק גינזבורג נחקר במשטרה.
- ↑ כן היה ביום הולדתו בשנת תשפ"ב
- ↑ לדוגמה, לקראת י"ט כסלו ה'תשע"ד הפיצו תלמידיו מודעות ברחבי ירושלים המודיעות על מעמד הכתרה של הרב גינזבורג לנשיא הדור שיערך בבנייני האומה בירושלים, כמו כן רבים מתלמידיו קוראים לבניהם כשמו, מפיצים את תורתו מנגנים את ניגוניו וסממנים אחרים של התייחסות אליו כאל אדמו"ר.