גדול יהיה תשכ"ב: הבדלים בין גרסאות בדף

'''גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון''' הוא שמו ([[דיבור המתחיל]]) של [[מאמר]] שאמר [[הרבי]] ב[[התוועדות]] [[שבת מברכים]] [[חודש מנחם אב]] [[פרשת מטות מסעי]] [[כ"ו בתמוז]] [[תשכ"ב]]. המאמר [[מוגה|הוגה]] על יד הרבי ויצא לאור לקראת [[שבת נחמו]] [[פרשת ואתחנן]] [[תש"נ]].

המאמר זוכה לעיסוק רב, והלימוד בו נפוץ בקרב החסידים בימי [[בין המצרים]] ולאחריהם.  

חגי הנביא ניבא על [[בית המקדש השני]] שנבנה בימיו: "גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הַזֶּה הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן"{{הערה|פרק ב פסוק ט.}} כפי שאכן בית המקדש השני היה גדול מ[[בית המקדש הראשון]] במספר השנים ובהדר הבנייה. אולם הזהר{{הערה|חלק א' כח, א. תקוני זהר תיקון ח.}} מבואר כי נבואה זו נאמרה בעיקר על בית המקדש השלישי, שיהיה גדול מבתי המקדש שלפניו (שנכללים בתואר "ראשון", ששווים בכך שלא היו נצחיים). וממעלת הבית השלישי נמשכת מעלה זו גם לגאולה השלישית [ובעיקר ל[[חיית המתים]]], שבשניהם יהיה מעלת הנצחיות שכנגד [[יעקב אבינו]] מדת ה[[אמת]] שאין לה הפסק.  

לאמיתו של דבר מעלת בית המקדש השלישי היא עמוקה יותר מהעדר ההפסקה, שהרי אמרו חז"ל שאילולא מעלת בית השלישי לא היה ה' מחריב כלל את בית המקדש ("אלא אריה.. והחריב אריאל.. כדי שיבוא אריה ויבנה אריאל"{{הערה|ילקוט שמעוני ירמיה רמז רנט.}} ואם כן היו גם בית המקדש הראשון והשני נצחיים מצד עצמם, ורק מצד מעלת הבית השלישי (מעלת ה[[תשובה]], התגלות ה[[כתר]]) ביטל הקב"ה את נצחיותם. ומעלת בית השלישי יהי נעלה אפילו מהעליה של בית שני (שבמעלת ה[[תשובה]] ריבוי דרגות). [ובזה מובן מאמר חז"ל תמוה על הפסוק{{הערה|ירמיה ב, ד.}} "שמעו דבר ה' בית יעקב.." שדרשו זה{{הערה|ילקוט שמעוני ירמיה רמז רסד.}}: "שמעו גופיכון עד שלא ישמעו גרמיכון.." שאילו היו שומעין לדברי הנבואה והתוכחה לא היו צריכים לתחיית המתים. שדווקא אי השמיעה לדברי התוכחה והירידה, על ידה נוספה עליה בתחיית המתים.]  

ההתהוות היא משם הוי"ה אלא שמציאות העולם שלפנינו היא דווקא משם הוי"ה באמצעות שם אלקים. ההתהוות משם הוי"ה היא בדרך ממילא ("כִּי הוּא '''צִוָּה וְנִבְרָאוּ'''"{{הערה|תהילים קמח.}}), ואילו משם אלקים היא באופן של פעולה והתלבשות ("בְּרֵאשִׁית '''בָּרָא''' אֱלֹהִים"{{הערה|בראשית ב, א.}}) שבדרך ממילא המתהווה הוא בערך דרגת הפועל (כיחס ה[[עילה]] אל ה[[עלול]] וכ[[אור]] אל ה[[מאור]]), ואילו בהתלבשות דווקא נוצר מציאות שאינו בערך המהווה (כיחס ה[[כח]] אל ה[[פועל]]). [וסיבת הדבר; בהתהוות שבדרך ממילא ההדגשה היא על המהווה ולכן המתהווה הוא בערכו, משאין כן בהתלבשות ההדגשה בפעולה היא על מציאות המתהווה ולכן אינו בערך הפועל], ולכן בהתהוות שמשם הוי"ה נרגש בנברא כח הפועל והוא בטל אליו ואילו בהתהוות משם אלקים לא נרגש בנברא מציאות הבורא והוא מציאות יש.

את המאמר אמר הרבי בהתוועדות שבת מברכים חודש מנחם אב פרשת מטות מסעי תשכ"ב. כעבור שנים הוגה על יד הרבי ויצא לאור בערב [[תשעה באב]] תש"נ. בפתח דבר צוין שהוצאתו לאור הוא לקראת שבת נחמו פרשת ואתחנן, הרבי הוסיף בסוף הפתח דבר ציון התאריך: "עש"ק נחמו ה'תש"נ"{{הערה|שורה זו היו העורכים משאירים באופן קבוע לרבי.}}. כציון למקורות המאמר ציין הרבי שנים קודם לכן שהוא מיוסד על המאמרים: "בונה ירושלים" בספר המאמרים תרכ"ט {{הערה|ע' רצד ואילך}}, מאמר "ראה קראתי" בספר המאמרים תרס"ה{{הערה| עמוד קעו ואילך.}}, [[לקוטי תורה]] מטות מאמר "ואשה" {{הערה|פג, ג-ד.}}. "על כן יאמרו" בספר המאמרים קונטרסים ח"א {{הערה| עמוד קצא, ב ואילך}}. יש משערים כי המאמר המוגה בחלקו מורכב מהמאמר "אריה שאג מי לא ירא" שנאמר כמה שבועות לאחר מכן בשבת [[פרשת ראה]].{{הערה| הרב אסף פרומר, "מאמר מבואר" עמוד 5.}}

* [http://w3.chabad.org/media/pdf/910/OPhf9107017.pdf המאמר מתוך תורת מנחם-ספר המאמרים מלוקט (תמוז - אלול) עמוד קיא]. ב[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/4/12/index.htm טקסט].

* מאמר [ גדול יהיה תשכ"ב] עם "ביאורים במאמרי רבינו" מאת הרב מנחם מענדל אשכנזי.

[[קטגוריה:חסידות]][[קטגוריה:מאמרים מכ"ק אדמו"ר שליט"א]]