אופקים: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
במשך השנים עברו לעיר מספר משפחות חב"דיות,ובו זמנית התקרבו לחב"ד משפחות מקומיות.אלו גם אלו התגבשו יחד לקהילה חב"דית בפני עצמה, נכון לשנת [[תשפ"ב]] מונה הקהילה כ50 משפחות. | במשך השנים עברו לעיר מספר משפחות חב"דיות,ובו זמנית התקרבו לחב"ד משפחות מקומיות.אלו גם אלו התגבשו יחד לקהילה חב"דית בפני עצמה, נכון לשנת [[תשפ"ב]] מונה הקהילה כ50 משפחות. | ||
אחד מותיקי הקהילה בעיר הוא ר' זאב גכטמן | אחד מותיקי הקהילה בעיר הוא המהנדס החב"דניק ר' זאב גכטמן שהיה מעורב רבות בהקמת מתחם אירוח בסמוך לציון של אדמו"ר הזקן בהאדיטש, והתפרסם כאשר הקים יחד עם ר' יעקב בן ארי ור' בצלאל קופציק את החנוכיה הגדולה בארץ. חנוכיה שנשארה בלטרון במשך 10 שנים. | ||
| שורה 60: | שורה 60: | ||
===מוסדות חינוך=== | ===מוסדות חינוך=== | ||
[[קובץ:תת אופקים מהאוויר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המבנה החדש לתלמוד תורה במבט מההאוויר]] | [[קובץ:תת אופקים מהאוויר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המבנה החדש לתלמוד תורה במבט מההאוויר]] | ||
לאחר מספר חודשים מבואו לעיר, החל הרב הרשקוביץ בהשגת מקום לגן חב"ד שרצה | לאחר מספר חודשים מבואו לעיר, החל הרב הרשקוביץ בהשגת מקום לגן חב"ד שרצה להקים במקום. ההורים שרשמו את ילדיהם לגן היו משתתפי שיעורי התורה שמסרו הרב הרשקוביץ ורעייתו. הרישום לגן היה גדול אך בניית הגן נתקלה בהתנגדות מצד מספר גורמים שלא ראו בעין יפה את הפעילות החב"דית בעיר. בין המתנגדים הבולטים היה חבר המועצה דאז משה גפני (לימים ח"כ גפני) שהתבטא "על גופתי המתה יקום כאן גן חב"ד." ההתנגדות הפעילה כללה איומים אישיים על הרב הרשקוביץ ורעייתו שעקב כך אף נאלצו ללון מחוץ לעיר באותה התקופה. אך לבסוף בזכות השתדלותו של מר זכריה אהרון חבר המועצה וידיד חב"ד, הוקצה מבנה לגן. חרף ההתנגדות, באותה השנה הוקמו שני גני ילדים של חב"ד במקום הגן היחיד שהיה מתוכנן. מספר הגנים הלך וגדל ונכון לשנת [[תשפ"ב]] ישנם 7 גנים שבהם לומדים כ200 ילדים. | ||
בשנת [[תשנ"ט]] לאחר [[כתיבה לרבי באגרות קודש|שקיבל מענה מהרבי באגרות קודש]] החל הרב הרשקוביץ בבניית בית ספר חב"ד ל[[אשה|בנות]]. בית הספר נקרא "מעיינות חיה" על שם הרבנית חיה מושקא. בעת הקמת בית הספר הכריז הרב הרשקוביץ שרצונו לגדל במקום בנות חב"דניקיות ובכך קבע לבית הספר קו חינוכי חסידי יותר מהמקובל בבתי הספר המיועדים לקירוב ליהדות גרידא ו"להצלת נפשות". רצון של זה של הרב הרשקוביץ אכן התגשם ומבית הספר צמחו בנות חב"דניקיות רבות שזכו להקים בתים חב"דיים למהדרין וחלקן אף היו לימים שליחות. | בשנת [[תשנ"ט]] לאחר [[כתיבה לרבי באגרות קודש|שקיבל מענה מהרבי באגרות קודש]] החל הרב הרשקוביץ בבניית בית ספר חב"ד ל[[אשה|בנות]]. בית הספר נקרא "מעיינות חיה" על שם הרבנית חיה מושקא. בעת הקמת בית הספר הכריז הרב הרשקוביץ שרצונו לגדל במקום בנות חב"דניקיות ובכך קבע לבית הספר קו חינוכי חסידי יותר מהמקובל בבתי הספר המיועדים לקירוב ליהדות גרידא ו"להצלת נפשות". רצון של זה של הרב הרשקוביץ אכן התגשם ומבית הספר צמחו בנות חב"דניקיות רבות שזכו להקים בתים חב"דיים למהדרין וחלקן אף היו לימים שליחות. | ||
גרסה מ־15:41, 27 בינואר 2023
| אופקים | |
|---|---|
 הדמיה של בית חב"ד המרכזי בדוגמת 770 באופקים | |
| מדינה | ארץ ישראל |
| שכונה חב"דית | קריית מנחם |
| רב הקהילה | הרב ישראל הרשקוביץ |
| משפיע הקהילה | הרב צביקה סגל, |
| מוסדות | גני חב"ד, פעוטון, תלמוד תורה, בית ספר לבנות, חטיבת ביניים לבנות, ישיבה, בית תבשיל, הספריה החסידית |
| שלוחים מרכזיים | הרב שניאור קעניג, הרב מנחם סגל, הרב שימי הרשקוביץ הרב שניאור אראבוב. |
| מספר שלוחים | 12 |
| מספר בתי חב"ד | 6 |
| ראו גם | |
| אישים באופקים | |
| מוסדות וארגונים באופקים | |
העיר אופקים נוסדה בשנת תשט"ו כעיירת עולים, במסגרת מדיניות פיזור האוכלוסין ברחבי הנגב. בשנת תשנ"ה היא הוכרה כעיר. היא נמצאת בנגב המערבי על גבול המדבר, 18 ק"מ צפונית-מערבית לבאר שבע, בנחלת שבט שמעון. נכון לשנת תש"פ מונה העיר 38,000 תושבים ותחום השיפוט של העיר הוא 12,000 דונם.
בשנת תשמ"ד לאחר ברכת הרבי לשליחות, הגיע לעיר הרב ישראל הרשקוביץ שהחל לפעול בעיר. ביום י"א ניסן תשס"ג, מונה השליח ויו"ר המוסדות הרב ישראל הרשקוביץ לרבה של קהילת חב"ד באופקים.
קהילת חב"ד
השליח הרב ישראל הרשקוביץ הגיע לעיר בחודש מנחם-אב תשמ"ד, והחל במסירת שיעורי תורה ברחבי העיר בהתאם להכרזת הרבי באותם ימים. בעקבות רמז שקיבל מהרבי, הקים הרב הרשקוביץ את הנהלת הבית חב"ד. לאחר כשנתיים של פעילות, הכניס פתק לרבי בו כותב כי הוא מקווה שהפעילות באופקים גורמת לרבי נחת רוח. הרבי סימן את המילים 'אני מקווה', מתח חץ וכתב כמובן. בחודש אדר תשמ"ו, הצטרף לבית חב"ד שליח נוסף הרב מאיר מארק, שפעל באופקים במשך 7 שנים לצדו של הרב הרשקוביץ, עד שעבר על פי הוראת הרבי בחודש אדר תשנ"ג ופתח את בית חב"ד מכבים-רעות.
בשנת תש"נ עבר ראש העיר דאז יאיר חזן לפני הרבי ומסר לו את מפתח גן העיר, ובתגובה אמר לו הרבי:"הצלחה רבה, יהי רצון שהמקום יהיה עיר ואם בישראל בכל המובנים מתוך שמחה וטוב לבב, פרנסה טובה ובריאות טובה, ברכה והצלחה"[1].
במשך השנים עברו לעיר מספר משפחות חב"דיות,ובו זמנית התקרבו לחב"ד משפחות מקומיות.אלו גם אלו התגבשו יחד לקהילה חב"דית בפני עצמה, נכון לשנת תשפ"ב מונה הקהילה כ50 משפחות.
אחד מותיקי הקהילה בעיר הוא המהנדס החב"דניק ר' זאב גכטמן שהיה מעורב רבות בהקמת מתחם אירוח בסמוך לציון של אדמו"ר הזקן בהאדיטש, והתפרסם כאשר הקים יחד עם ר' יעקב בן ארי ור' בצלאל קופציק את החנוכיה הגדולה בארץ. חנוכיה שנשארה בלטרון במשך 10 שנים.
לקראת י"ט כסלו תשס"ו הפיץ הבית חב"ד ברחבי העיר צילום ממכתבו של הרב יורם אברג'ל ראש מוסדות 'רב פעלים' בנתיבות, בו הוא מעורר את חשיבות לימוד תורת החסידות ובפרט בספר ה'תניא'. על המכתב חתמו גם הרבנים, הרב עמרם אוחיון רב העיר אופקים, והרב יוסף אביטל מרבני העיר.
לקראת י"א ניסן תשע"ה הודיע ראש העיר, שהשכונה החדשה בה נבנה הבית חב"ד תיקרא בשם "קריית מנחם" על שם הרבי. בנוסף הרחוב בו שוכן הבית חב"ד נקרא בשם "חסידות חב"ד"[2]. רחוב נוסף בשם "הרבי מליובאוויטש" צפוי להיחנך לקראת סוף שנת תשפ"ב.
החל משנת תשע"ז החלה התפתחות גדולה בקהילה, ונכון לשנת תשפ"ב ישנם כ-60 משפחות.
מוסדות וארגוני חב"ד בעיר
הבית חב"ד המרכזי מפעיל את "מרכז החסד - בית תבשיל" שהוקם בשנת תשס"א, שדואג לחלוקת מזון, ביגוד, תיקים ועוד לקשישים ומשפחות נזקקות[3].
בחשוון תשס"ח החל להיבנות מרכז חב"די גדול, שנבנה בדמות מרכז חב"ד העולמי - '770', המשתרע לגובה של 4 קומות. הבניין יכיל: בית כנסת מרווח ומפואר, "חדר הרבי" שירוהט ויבנה בדמות "חדרו של הרבי" המקורי, מטבח גדול ומאובזר שישמש את בית התבשיל, לצד אולם אירועים גדול, מדרשיה לנשים, בית מדרש לכולל, חדרי לימוד, משרדים ועוד.
בשנת תשע"א פתח הרב מנחם סגל מרכז לענייני יהדות ברחוב הראשי של העיר והמקום זכה להצלחה רבה, בשנת תשע"ד פתח באותו מתחם בו שכן המרכז, ספרייה חסידית לילדים ולמבוגרים.
בשנת תשע"ו עברה הספרייה החסידית והמרכז לענייני יהדות בהנהלתו של הרב מנחם סגל לשני מתחמים מרווחים וגדולים בשכונת הריף בעיר ועם העברה נפתח בית חב"ד הרי"ף בצורה מחודשת ופועל בהצלחה רבה, בשנת תשע"ט בעקבות הפופולריות הרבה של המקום שונה שם הרחוב בו שוכנים מוסדותיו של הרב סגל, ושמו כיום הוא "הספרייה החסידית", בשנת תש"פ נפתח כולל ללימוד חסידות במקום.
בשנת תש"פ עקב מחלת הקורונה שפרצה התחלק בית הכנסת לשלושה מנינים זמניים: מניין אחד במקומו הקבוע - בית הכנסת, המניין השני פעל בספרייה החסידית, והמנין השלישי פעל בבית משפחת אמיתי.
בניסן תשפ"ב נערכה ההנהלה להחזיר את שלושת את המנינים הזמניים למקומם הקבוע, אך עקב הודעת הממשלה על החמרת המצב דחו זאת עד עתה.
מוסדות חינוך
לאחר מספר חודשים מבואו לעיר, החל הרב הרשקוביץ בהשגת מקום לגן חב"ד שרצה להקים במקום. ההורים שרשמו את ילדיהם לגן היו משתתפי שיעורי התורה שמסרו הרב הרשקוביץ ורעייתו. הרישום לגן היה גדול אך בניית הגן נתקלה בהתנגדות מצד מספר גורמים שלא ראו בעין יפה את הפעילות החב"דית בעיר. בין המתנגדים הבולטים היה חבר המועצה דאז משה גפני (לימים ח"כ גפני) שהתבטא "על גופתי המתה יקום כאן גן חב"ד." ההתנגדות הפעילה כללה איומים אישיים על הרב הרשקוביץ ורעייתו שעקב כך אף נאלצו ללון מחוץ לעיר באותה התקופה. אך לבסוף בזכות השתדלותו של מר זכריה אהרון חבר המועצה וידיד חב"ד, הוקצה מבנה לגן. חרף ההתנגדות, באותה השנה הוקמו שני גני ילדים של חב"ד במקום הגן היחיד שהיה מתוכנן. מספר הגנים הלך וגדל ונכון לשנת תשפ"ב ישנם 7 גנים שבהם לומדים כ200 ילדים.
בשנת תשנ"ט לאחר שקיבל מענה מהרבי באגרות קודש החל הרב הרשקוביץ בבניית בית ספר חב"ד לבנות. בית הספר נקרא "מעיינות חיה" על שם הרבנית חיה מושקא. בעת הקמת בית הספר הכריז הרב הרשקוביץ שרצונו לגדל במקום בנות חב"דניקיות ובכך קבע לבית הספר קו חינוכי חסידי יותר מהמקובל בבתי הספר המיועדים לקירוב ליהדות גרידא ו"להצלת נפשות". רצון של זה של הרב הרשקוביץ אכן התגשם ומבית הספר צמחו בנות חב"דניקיות רבות שזכו להקים בתים חב"דיים למהדרין וחלקן אף היו לימים שליחות.
לאחר מספר שנים נפתח גם במקום בית ספר לבנים בשם "אור מנחם" וחטיבת ביניים בשם זהה לבית הספר היסודי - "מעיינות חיה"[4]. בשנת תשע"ז עבר הבית ספר וחטיבת הביניים למקום חדש ומרווח. בשנת תשפ"ב עבר בית הספר של הבנים למבנה נפרד משל עצמו. נכון לשנת תשפ"ב במוסדות הלימוד הללו[5] לומדים כ250 ילדים.
חב"ד בעיר
{{טורים|
- ראשי הקהילה
- הרב ישראל הרשקוביץ - יו"ר המוסדות ורב הקהילה
- הרב אבנר אמיתי - סמנכ"ל המוסדות ומנהל גני חב"ד
- הרב שניאור קעניג - מנהל בית חב"ד המרכזי.
- הרב מנחם סגל - מנהל בית חב"ד בשכונת הרי"ף ומנהל הסיפריה החסידית.
- הרב שימי הרשקוביץ - רכז בתי חב"ד בעיר
- עו"ד ישראל שולמן - פטרון המוסדות
- בית חב"ד המרכזי - רח' חסידות חב"ד 1
- מנהל בית חב"ד: הרב שניאור קעניג
- משפיע: הרב צביקה סגל
- מנהל אגף שיעורי תורה: רב הקהילה, הרב ישראל הרשקוביץ
- מנהל אגף פעילות למקורבים: הרב שימי הרשקוביץ
בית חב"ד מישור הגפן - רח' החיטה 6
- מנהל הכולל: הרב צביקה סגל
- מנהל אגף פעילות למקורבים: הרב יוסף נחום
- בית חב"ד הרי"ף - רח' הספריה החסידית 2
- מנהל בית חב"ד: הרב מנחם סגל
- מנהל הכולל: הרב מענדי ברדוגו
בתי חב"ד נוספים
- בית חב"ד שכונת רמת שקד: הרב שניאור ארבוב
- בית חב"ד שכונת שפירא: הרב שימי הרשקוביץ
- בית חב"ד שכונת הכניסה לעיר: הרב ישראל ליפשיץ
- בית חב"ד אזור התעשייה: הרב מנחם סגל
בשליחות באופקים פועלים בין השאר:
- בית חב"ד המרכזי
- בתי חב"ד בשכונות
- בית כנסת חב"ד
- תלמוד תורה "אור מנחם"
- בית ספר "מעיינות חיה"
- חטיבת ביניים חסידית "מעיינות חיה"
- גני חב"ד
- פעוטון חב"ד
- מרכז החסד בית התבשיל
- כולל חסידות
- הספרייה החסידית
- ארגון צבאות ה'לבנים
- ארגון צבאות ה' לבנות
- דיי קמפ -"גן ישראל"
- ארגון נשי ובנות חב"ד - ארגון "שפרה ופועה"
- הנבחרת
קישורים חיצוניים
| יישובים בארץ ישראל | |
|---|---|
| |
| (לפי סדר האל"ף בי"ת) |
הערות שוליים
- ↑ אודות באתר חב"ד אופקים.
- ↑ לחסידות חב"ד באופקים יש דרך!
.
- ↑ בית התבשיל באתר חב"ד אופקים.
- ↑ בית ספר 'מעיינות חיה' / 'אור מנחם' חב"ד אופקים באתר חב"ד אופקים.
- ↑ תלמוד תורה לבנים, בית ספר לבנות חטיבת בינים לבנות ומתיבתא לישיבה