מנחם ברוד: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־23:27, 20 ביוני 2022

ערך זה עוסק בדובר צעירי אגודת חב"ד. אם התכוונתם לשליח הרבי בתל אביב, ראו מנחם מענדל ברוד.

הרב מנחם מענדל יצחק ברוד (מכונה מענדי ברוד) הינו חסיד חב"ד, עיתונאי, סופר, איש תקשורת בארץ ישראל, עורך העלון 'שיחת השבוע' ושימש במשך שנים רבות כדובר ארגון צעירי אגודת חב"ד.

תולדות חיים

נולד בריגא בח' כסלו תש"כ לאביו ר' ישראל ברוך ברוד.

בהיותו בגיל חמש עלה עם משפחתו לארץ ישראל והתיישבו בכפר חב"ד. בבחרותו למד בישיבות תומכי תמימים לוד ותומכי תמימים כפר חב"ד.

בשנת תש"מ נסע לשליחות בישיבת תומכי תמימים מגדל העמק.

בשנת תשמ"א נסע לשנת ה'קבוצה' ב-770 שבמהלכה כתב יומן מהמתרחש בחצרות קדשנו ולקראת סוף השנה החליט להוציאו כספר^[1] ולאחר שנעזר ביומנים נוספים שכתבו עוד בחורים וכך יצא הספר 'יומן שנת הקהל תשמ"א' לאור בחודש תשרי תשמ"ב. בשבת פרשת וארא תשמ"ב הרבי התייחס בשבת לדיון שהתנהל באחד הקבצים סביב עניין שנכתב ביומן (ההפטרה בשבת מסעי, ראש חודש מנחם אב), כשהרבי מבהיר שאין מקום לכל הדיון, מאחר שלא אמר את ההפטרה כפי שנכתב ביומן אבל אחר כך הרבי אמר, בהתייחס לכותבי היומן ולמתדיינים בקובץ – "אלו שכתבו את הדברים הנ"ל – היתה כוונתם רצויה, ותרווייהו צדיקי נינהו – הן אלו שכתבו את הדברים הנ"ל, והן אלו שדנו והתפלפלו בזה"...". בעת שהותו בחצרות קדשנו באותו זמן מונה לכתב שבועון כפר חב"ד בארצות הברית, ומכתבותיו יצאו לאור מספר ספרים (ראה מדור ספריו).

לאחר שנת הקבוצה חזר לארץ הקודש ללמוד בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד כשבמקביל הסתובב במשרדי רשת אהלי יוסף יצחק והתיידד עם הרב משה סלונים.

נשא את רעייתו מרים ביתו של הרב יצחק רודרמן מפתח תקווה. לאחר נישואיו התגורר בבת ים בשליחות תחת הרב זמרוני ציק, ולאחר מכן עבר להתגורר בכפר חב"ד.

בשנת תשמ"ג מונה לעורך הפרסומי של צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש ובשנת תשמ"ו התמנה לדובר הארגון.

בשנת תשמ"ז החל להוציא תחת צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש לאור את העלון השבועי שיחת השבוע. בשנת תשנ"ד החל לערוך את הגליון השבועי 'התקשרות'. בשנת תשס"ד החל לכתוב מדור קבוע בגיליון היכל הבעש"ט בשם "נקודא בהיכלא", בו הוא מבאר מושגים בתורת חסידות חב"ד בשפה ברורה וקלה.

בתחילת חודש שבט תשנ"ב כתב הרב יוסף יצחק אהרונוב דו"ח שבועי לרבי מפעילות הארגון ובו נכלל דיווח על פנייה לדובר הארגון הרב ברוד מהעיתונות והטלוויזיה אודות ההחתמות של קבלת המלכות של הרבי בתור "מלך המשיח"^[2]. במכתב צויין שלראשונה פנו בעניין מסוכנות עתי"ם והרב ברוד השיב שאין ברצונו להתייחס לכך אך כמה שעות אח"כ במענה לפניית הטלויזיה שיתראיין בענין החליט להסביר את ענין החתימות באופן עדין, ובמכתב פורטו הנקודות אותם תכנן להסביר והתבקשה ברכת הרבי להצלחה. בתשובתו ענה הרבי על הסברא שהייתה בתחילה שלא להגיב: "וכן ימשיך גם לעתיד לבוא", ולצד מה שנכתב שהרב ברוד עומד להסביר את הענין בעדינות בטלוויזיה ופורט ההסבר, כתב הרבי: "האומנם אינו מבין שכשיתחיל לדבר ימשיכוהו עוד יותר"^[3].

בין השנים תשס"ז-תשס"ח כתב בשבועון כפר חב"ד טור בשם "לא סוד בברוד".

בשנת תשס"ט הגיש ברדיו קול חי תוכנית בשם "בקהל חסידים", העוסקת בעולם החסידות, יחד עם סגן מנהל התכניות בתחנה חיים פלאם.

הרב ברוד הופיע בכלי התקשורת כדובר חב"ד בישראל. בפועל לא מונה באופן רשמי דובר לחסידות חב"ד, לאחר שדובר חב"ד הקודם, הרב שלום דובער וולף, פוטר בשנת תש"נ בעקבות פרשת התרגיל המסריח^[4]. במידה מסויימת החליף ר' מרדכי אנדר את הרב ברוד בתפקיד זה כשמונה ל'ראש אגף הדוברות של צערי חב"ד'.

ספריו

יומן קבוצה תשמ"א - הוצאת תלמידי התמימים 770, קראון הייטס, תשמ"ב.
ימות המשיח - תיאור על תקופת הגאולה, על פי מקורות היהדות. פורסם בהמשכים בעלון שיחת השבוע (תנש"א-תשנ"ב). הוצאת מכון ליובאוויטש של צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש, תשנ"ג, כפר חב"ד. מהדורה שניה ומורחבת בשנת תשע"ו. מהדורה שלישית בשנת תשפ"ב.
אור חסידי בחושך הסובייטי - זכרונות חייו של דודו יחזקאל ברוד, תשנ"ו.
מה ידוע לך על חב"ד - תוכנה הפנימי של חסידות בכלל וחסידות חב"ד בפרט. סדרת מאמרים שהתפרסמה בשבועון כפר חב"ד (תשמ"ב-תשד"מ). הוצאת אש"ל - כפר חב"ד, תשנ"ט.
בן י"ג למצוות - הוצאת מכון ליובאוויטש, כפר חב"ד, תשנ"ז ותשנ"ט.
צעירי אגודת חב"ד - הוצאת מכון ליובאוויטש, כפר חב"ד, תשס"ד.
נשמה עם עצמה - הוצאת שבועון כפר חב"ד, כפר חב"ד תשס"ה.
הפצת היהדות במשנת הרבי, הוצאת מכון ליובאוויטש, כפר חב"ד, תשס"ז.
סודות הגאולה, הוצאת מרכז צעירי אגודת חב"ד, תשע"א.
צדיקים למופת - שבו ליקט את הסיפורים שפירסם במשך השנים בעיתון שיחת השבוע
תשובות לשאלות החיים - בהוצאת ידיעות אחרונות, תשע"ה
להבין חסידות - מושגי יסוד בעולם המחשבה החסידי, הוצאת 'מעיינותיך' תשע"ט
מעמקי נשמת - ביאורי החסידות לתפילת "נשמת כל חי", הוצאת 'מעיינותיך' תש"פ

קישורים חיצוניים

מאמרי תגובה לדעות שהביע

התזה המטלטלת על שופטים נ"א ● תגובה למאמר הרב ברוד - מתוך שבועון בית משיח.
היסח הדעת? / מאמר תגובה של הרב שלמה הלפרן - מתוך שבועון בית משיח.
לא תוכל להתעלם - תגובה מהרב שלמה הלפרן על מאמר של הרב ברוד - מתוך שבועון בית משיח.

משפחתו

אחיו, הרב אליעזר יעקב ברוד, רב היישוב כרמי יוסף
אחיו, הרב חיים בנימין ברוד, שליח הרבי בשכונת גני אביב בלוד
גיסו, הסופר זלמן רודרמן
גיסו השליח הרב צבי הירש רודרמן
בנו, דובי ברוד - יועץ חינוכי ומטפל ריגשי, נחלת הר חב"ד.
בנו, הרב שניאור ברוד שליח הרבי בעיר ימים נתניה.
חתנו, הרב לוי יצחק אנגלסמן, שליח הרבי לאי איביזה, ספרד.

הערות שוליים

↑ שהיה, למעשה, הספר הראשון של יומנים מחצרות קדשנו
↑ הפנייה נעשתה בהמשך ובהקשר לפרסום בשבועון 'המחנה החרדי' שתיאר בזדוניות את הזעזוע בציבור החרדי ו'תדהמה בקרב חסידי חב"ד' מהחתימות על קבלת המלכות של הרבי כ'מלך המשיח' תוך שימוש בתארי גנאי חריפים על הפעילים בעניין כשנכתב שאף דוברי חב"ד וראשיה השתמשו בביטויים כאלו כלפי כנגד מפיצי היוזמה
↑ עיתון המחנה החרדי ד' שבט תשנ"ב, עיתון דבר ה' שבט תשנ"ב, עדות הרב ברוד, ליקוט מענות קודש תשנ"ב מענה שמח
↑ צילום מכתב רבני חב"ד

[1] שהיה, למעשה, הספר הראשון של יומנים מחצרות קדשנו

[2] הפנייה נעשתה בהמשך ובהקשר לפרסום בשבועון 'המחנה החרדי' שתיאר בזדוניות את הזעזוע בציבור החרדי ו'תדהמה בקרב חסידי חב"ד' מהחתימות על קבלת המלכות של הרבי כ'מלך המשיח' תוך שימוש בתארי גנאי חריפים על הפעילים בעניין כשנכתב שאף דוברי חב"ד וראשיה השתמשו בביטויים כאלו כלפי כנגד מפיצי היוזמה

[3] עיתון המחנה החרדי ד' שבט תשנ"ב, עיתון דבר ה' שבט תשנ"ב, עדות הרב ברוד, ליקוט מענות קודש תשנ"ב מענה שמח

[4] צילום מכתב רבני חב"ד

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 9: / שורה 9: @@
 [[קובץ:מענדי ברוד בתהלוכה.jpg|ממוזער|הרב ברוד כבחור בשיירת המשאיות שסובבה ברחבי [[ארץ הקודש|הארץ]] ב[[י"א ניסן]] [[תשמ"ב]] שהפיצה את [[מבצעי הרבי]] ו[[ביאת המשיח]] כשעליו הוטלה האחריות לשבת במשאית המובילה ולהכריז ברמקולים את המסר]]
-בשנת [[תש"מ]] נסע לשליחות בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]], ובשנת [[תשמ"א]] נסע לשנת ה'[[קבוצה]]' ב-[[770]] שבמהלכה כתב יומן מהמתרחש ב[[חצרות קדשנו]] אותו הדפיס עם תום השנה כספר שהיה, למעשה, הספר הראשון של יומנים מחצרות קדשנו. באותו זמן מונה לכתב [[כפר חב"ד (שבועון)|שבועון כפר חב"ד]] ב[[ארצות הברית]], ומכתבותיו יצאו לאור מספר ספרים (ראה מדור ספריו).
+בשנת [[תש"מ]] נסע לשליחות בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].
+בשנת [[תשמ"א]] נסע לשנת ה'[[קבוצה]]' ב-[[770]] שבמהלכה כתב יומן מהמתרחש ב[[חצרות קדשנו]] ולקראת סוף השנה החליט להוציאו כספר{{הערה|שהיה, למעשה, הספר הראשון של יומנים מחצרות קדשנו}} ולאחר שנעזר ביומנים נוספים שכתבו עוד בחורים וכך יצא הספר 'יומן שנת הקהל תשמ"א' לאור ב[[חודש]] [[תשרי]] [[תשמ"ב]]. בשבת [[פרשת וארא]] [[תשמ"ב]] הרבי התייחס בשבת לדיון שהתנהל באחד הקבצים סביב עניין שנכתב ביומן (ההפטרה בשבת מסעי, ראש חודש מנחם אב), כשהרבי מבהיר שאין מקום לכל הדיון, מאחר שלא אמר את ההפטרה כפי שנכתב ביומן אבל אחר כך הרבי אמר, בהתייחס לכותבי היומן ולמתדיינים בקובץ – "אלו שכתבו את הדברים הנ"ל – היתה כוונתם רצויה, ותרווייהו צדיקי נינהו – הן אלו שכתבו את הדברים הנ"ל, והן אלו שדנו והתפלפלו בזה"...". בעת שהותו בחצרות קדשנו באותו זמן מונה לכתב [[כפר חב"ד (שבועון)|שבועון כפר חב"ד]] ב[[ארצות הברית]], ומכתבותיו יצאו לאור מספר ספרים (ראה מדור ספריו).
 לאחר שנת הקבוצה חזר לארץ הקודש ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד]] כשבמקביל הסתובב במשרדי [[רשת אהלי יוסף יצחק]] והתיידד עם הרב [[משה סלונים]].