קריאת שמע שעל המיטה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{לעריכה דחופה}}
[[קובץ:קשעהמ"ט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תמימים]] אומרים קריאת שמע שעל המיטה בסמוך לחדרו הקדוש של [[הרבי]] ב-[[770]]]]
{{ערך חסר|כל הערך=כן}}
'''קריאת שמע שעל המיטה''' היא [[קריאת שמע]] שקוראים בסמוך לשכיבה לישון, בנוסף לקריאת שמע שב[[תפילת ערבית]]. הקריאה היא לצורך שמירה על האדם מהרהורים רעים ומנזקים הבאים בלילה, בזכות קריאת שמע והפסוקים הנלווים; וכן מצד המצווה לקרוא קריאת שמע או דברי תורה סמוך לשינה.
[[קובץ:קשעהמ"ט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תמימים]] אומרים [[קריאת שמע]] שעל המיטה ליד חדרו הקדוש של [[הרבי]]]]
 
'''קריאת שמע שעל המיטה''', הוא חיוב שנפסק ב[[שולחן ערוך]].
בקריאת שמע שעל המיטה יש גם משמעות רוחנית של [[חשבון נפש]] על היום שעבר, וקבלת החלטות טובות - לעודד את המעשים הטובים ולתקן את הטעונים תיקון. על פי ה[[קבלה]], אף אומרים אז 'וידוי' (בימים שאומרים [[תחנון]]).
 
בסיום סדר קריאת שמע שעל המיטה אומרים את ברכת "[[המפיל]]" ומנהגנו לאומרה על המיטה סמוך לשינה ממש.


==רקע==
==רקע==
מקור המנהג הוא מדבריו של [[רבי יהושוע בן לוי]] שהובאו בגמרא:{{ציטוט|תוכן="אַף עַל פִּי שֶׁקָּרָא אָדָם [[קריאת שמע|קְרִיאַת שְׁמַע]] בְּ[[בית הכנסת|בֵית הַכְּנֶסֶת]] — מִצְוָה לִקְרוֹתוֹ עַל מִטָּתוֹ"|מרכאות=לא|מקור=ברכות ד עמוד ב}}.
מקור המנהג הוא מדבריו של [[רבי יהושע בן לוי]] שהובאו בגמרא:{{ציטוט|תוכן=אַף עַל פִּי שֶׁקָּרָא אָדָם [[קריאת שמע|קְרִיאַת שְׁמַע]] בְּ[[בית הכנסת|בֵית הַכְּנֶסֶת]] — מִצְוָה לִקְרוֹתוֹ עַל מִטָּתוֹ|מרכאות=כן|מקור=ברכות ד עמוד ב}}.
 
בנוסף ל[[קריאת שמע]], תקנו חכמים לומר עוד מזמורים ופסוקים ([[תהלים צ"א]], הנה מטתו של [[שלמה]], ועוד.) לשמירה וההגנה מן המזיקים.


מעיקר הדין, [[תלמיד חכם]] פטור מקריאת שמע שעל המטה{{הערה|ברכות ד ב}}, וזאת מפני שהוא מוגן כשחוזר על לימודו{{הערה|מהרש"א שם}}. אך מכל מקום עליו לומר פסוקי רחמים, כ"בידך אפקיד רוחי".
בנוסף ל[[קריאת שמע]], תקנו חכמים לומר עוד מזמורים ופסוקים ([[תהלים צ"א]], הנה מטתו שלשלמה, ועוד.) לשמירה והגנה מן המזיקין{{הערה|שבועות טו, ב.}}.


== [[קבלת עול]] בפועל ==
מעיקר הדין, [[תלמיד חכם]] פטור מקריאת שמע שעל המטה{{הערה|ברכות ד, ב.}}, וזאת מפני שהוא מוגן כשחוזר על לימודו{{הערה|מהרש"א שם.}}. אך מכל מקום עליו לומר פסוקי רחמים, כ"בידך אפקיד רוחי".


[[הרבי]] מסביר, כי החילוק בין [[קריאת שמע]] בשחרית לקריאת שמע שעל המיטה, הוא אותו חילוק בין 'בכח' ל'בפועל'. שכן בקריאת שמע וקבלת עול מלכות שמים שקורא האדם בבוקר, הוא מקבל על עצמו - לקיים את רצון הקדוש ברוך הוא, היינו - קבלת עול מלכות שמים בכח, בפוטנציאל. מה שאין כן בקבלת עול מלכות שמים לפני ה[[שינה]] - הוא חוזר בתשובה על העבר ומקבל על עצמו לתקן מעשה שכבר עשה, ממילא מיד מתקן מעשיו על ידי התשובה, וזהו קבלת עול מלכות שמים בפועל.
==בתורת החסידות==
===קבלת עול בפועל===


== באמצע היריד ==
[[הרבי]] מסביר, כי החילוק בין [[קריאת שמע]] בשחרית לקריאת שמע שעל המיטה, הוא אותו חילוק בין 'בכח' ל'בפועל'. שכן בקריאת שמע ו[[קבלת עול]] מלכות שמים שקורא האדם בבוקר, הוא מקבל על עצמו - לקיים את רצון הקדוש ברוך הוא, היינו - קבלת עול מלכות שמים בכח, בפוטנציאל. מה שאין כן בקבלת עול מלכות שמים לפני ה[[שינה]] - הוא חוזר בתשובה על העבר ומקבל על עצמו לתקן מעשה שכבר עשה, ממילא מיד מתקן מעשיו על ידי התשובה, וזהו קבלת עול מלכות שמים בפועל.


ב[[היום יום]] לו' כסלו מובא: אבי אדמו"ר אמר: "קריאת שמע שעל המטה איז, אין זעיר אנפין, ווי דער ו[[וידוי]] וואס קודם צאת הנפש מהגוף. נאר יעמאלט גייט מען שוין אינגאנצען אוועק פון יריד, און עס ענדיגט זיך שוין דער מסחר פון "היום לעשותם", און אין [[קריאת שמע]] שעל המטה פון יעדער נאכט האלט מען נאך אין מיטן יריד, און מען קען נאך אויפטאן.
===באמצע היריד===


תרגום מ[[אידיש]]: אבי אדמו"ר אמר: "קריאת שמע שעל המטה הוא, בזעיר אנפין, הו[[וידוי]] שאומרים קודם צאת הנפש מהגוף. אלא שאז כבר הולכים לגמרי מהיריד ונגמרת העבודה של "היום לעשותם", ובקריאת שמע שעל המטה שבכל לילה, אוחזים עדיין באמצע היריד ואפשר עוד לפעול".
בספר [[היום יום]]{{הערה|[[תבנית:היום יום/ו' כסלו|היום יום ו' כסלו]].}} מובא בשם [[אדמו"ר הרש"ב]] "קריאת שמע שעל המטה הוא, בזעיר אנפין, הו[[וידוי]] שאומרים קודם צאת הנפש מהגוף. אלא שאז כבר הולכים לגמרי מהיריד ונגמרת העבודה של "היום לעשותם", ובקריאת שמע שעל המטה שבכל לילה, אוחזים עדיין באמצע היריד ואפשר עוד לפעול".


==חשבון נפש==
===חשבון נפש===
{{להשלים}}
{{להשלים}}
קריאת שמע שעל המיטה, הוא זמן ל[[חשבון נפש]].
קריאת שמע שעל המיטה, הוא זמן ל[[חשבון נפש]].
שורה 29: שורה 30:
== מנהגים ==
== מנהגים ==


*בקריאת שמע שעל המטה: "רבונו של עולם הריני מוחל" וכן "למנצח גו' בבוא" - אין אומרים ב[[שבת]] ויום טוב, אבל צריך לומר בשאר ימים שאין אומרים בהם תחנון.
*בקריאת שמע שעל המטה: "רבונו של עולם הריני מוחל" וכן "למנצח גו' בבוא" - אין אומרים ב[[שבת]] ו[[יום טוב]], אבל צריך לומר בשאר ימים שאין אומרים בהם תחנון.
*בסיום הג' פרשיות אומרים תיבת "אמת". "יעלזו חסידים" - פעם אחת, "הנה מטתו" - ג' פעמים.{{הערה|[[היום יום]] כ"ח אדר א'.}}
*בסיום הג' פרשיות אומרים תיבת "אמת". "יעלזו חסידים" - פעם אחת, "הנה מטתו" - ג' פעמים{{הערה|[[תבנית:היום יום/כ"ח אדר א'|היום יום כ"ח אדר א']].}}.


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==

גרסה מ־05:00, 7 בדצמבר 2021

תמימים אומרים קריאת שמע שעל המיטה בסמוך לחדרו הקדוש של הרבי ב-770

קריאת שמע שעל המיטה היא קריאת שמע שקוראים בסמוך לשכיבה לישון, בנוסף לקריאת שמע שבתפילת ערבית. הקריאה היא לצורך שמירה על האדם מהרהורים רעים ומנזקים הבאים בלילה, בזכות קריאת שמע והפסוקים הנלווים; וכן מצד המצווה לקרוא קריאת שמע או דברי תורה סמוך לשינה.

בקריאת שמע שעל המיטה יש גם משמעות רוחנית של חשבון נפש על היום שעבר, וקבלת החלטות טובות - לעודד את המעשים הטובים ולתקן את הטעונים תיקון. על פי הקבלה, אף אומרים אז 'וידוי' (בימים שאומרים תחנון).

בסיום סדר קריאת שמע שעל המיטה אומרים את ברכת "המפיל" ומנהגנו לאומרה על המיטה סמוך לשינה ממש.

רקע

מקור המנהג הוא מדבריו של רבי יהושע בן לוי שהובאו בגמרא:

אַף עַל פִּי שֶׁקָּרָא אָדָם קְרִיאַת שְׁמַע בְּבֵית הַכְּנֶסֶת — מִצְוָה לִקְרוֹתוֹ עַל מִטָּתוֹ

ברכות ד עמוד ב

.

בנוסף לקריאת שמע, תקנו חכמים לומר עוד מזמורים ופסוקים (תהלים צ"א, הנה מטתו שלשלמה, ועוד.) לשמירה והגנה מן המזיקין[1].

מעיקר הדין, תלמיד חכם פטור מקריאת שמע שעל המטה[2], וזאת מפני שהוא מוגן כשחוזר על לימודו[3]. אך מכל מקום עליו לומר פסוקי רחמים, כ"בידך אפקיד רוחי".

בתורת החסידות

קבלת עול בפועל

הרבי מסביר, כי החילוק בין קריאת שמע בשחרית לקריאת שמע שעל המיטה, הוא אותו חילוק בין 'בכח' ל'בפועל'. שכן בקריאת שמע וקבלת עול מלכות שמים שקורא האדם בבוקר, הוא מקבל על עצמו - לקיים את רצון הקדוש ברוך הוא, היינו - קבלת עול מלכות שמים בכח, בפוטנציאל. מה שאין כן בקבלת עול מלכות שמים לפני השינה - הוא חוזר בתשובה על העבר ומקבל על עצמו לתקן מעשה שכבר עשה, ממילא מיד מתקן מעשיו על ידי התשובה, וזהו קבלת עול מלכות שמים בפועל.

באמצע היריד

בספר היום יום[4] מובא בשם אדמו"ר הרש"ב "קריאת שמע שעל המטה הוא, בזעיר אנפין, הווידוי שאומרים קודם צאת הנפש מהגוף. אלא שאז כבר הולכים לגמרי מהיריד ונגמרת העבודה של "היום לעשותם", ובקריאת שמע שעל המטה שבכל לילה, אוחזים עדיין באמצע היריד ואפשר עוד לפעול".

חשבון נפש

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

קריאת שמע שעל המיטה, הוא זמן לחשבון נפש.

חשבון זה הוא כמו חשבון שעושה כל בעל עסק בסוף היום.

מנהגים

  • בקריאת שמע שעל המטה: "רבונו של עולם הריני מוחל" וכן "למנצח גו' בבוא" - אין אומרים בשבת ויום טוב, אבל צריך לומר בשאר ימים שאין אומרים בהם תחנון.
  • בסיום הג' פרשיות אומרים תיבת "אמת". "יעלזו חסידים" - פעם אחת, "הנה מטתו" - ג' פעמים[5].

קישורים חיצוניים


הערות שוליים

  1. שבועות טו, ב.
  2. ברכות ד, ב.
  3. מהרש"א שם.
  4. היום יום ו' כסלו.
  5. היום יום כ"ח אדר א'.