שיחה:ברית הכהונה: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "כנ"ל לגבי הכהן כמורה הוראה: מה זה הערך הזה? *נושא שלא מתאים לערך. *פלפולים שמטרתם לא ברור...") |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==חשיבות== | |||
כנ"ל לגבי [[הכהן כמורה הוראה]]: מה זה הערך הזה? | כנ"ל לגבי [[הכהן כמורה הוראה]]: מה זה הערך הזה? | ||
*נושא שלא מתאים לערך. | *נושא שלא מתאים לערך. | ||
*פלפולים שמטרתם לא ברורה. | *פלפולים שמטרתם לא ברורה. | ||
*סגנון לא מתאים במיוחד לחב"דפדיה... [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] 06:26, 12 בינואר 2016 (UTC) | *סגנון לא מתאים במיוחד לחב"דפדיה... [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] 06:26, 12 בינואר 2016 (UTC) | ||
כשליש מהערך הוא בתורת חב"ד ולכן ראוי להשאירו. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ד' בשבט ה'תשע"ו, למניינם 17:35, 14 בינואר 2016 (UTC) | |||
:מודה שלא מובנת לי ההתעקשות של שלום, בסופו של דבר מאז ועד עכשיו לא נערך אפילו לא עריכה אחת בסיסית מההעתקה של ויקיפדיה, פשוט כלום, 99 אחוז מהעריכות זה דברים טכנים של הבוטים למינהם, זה כנראה הדוגמא הכי טובה לערך שאפילו הצנזורה הקלה של המכלול כנראה לא הייתה מקבלת כזה ערך עם ניסוח של "המבינים" של ויקיפדיה (בעיקר רואים את זה בקטע "עבודת הכהונה לפני כהונת אהרן" וקטע "חטא הבכורים", לדעתי לא יעזור עריכה פה או למחוק לגמרי או לכתוב אותו לגמרי מחדש --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 19:27, ט"ז בכסלו, ה'תשפ"ב 19:27, 20 בנובמבר 2021 (UTC) | |||
::יפה לראות את כמות העריכות של הבוטים השונים בערך. נראה שהערך יכול לזכות במדליה ע"כ שעבר עריכה מכל סוג החלפת בוט שהייתה אי פעם ● </font> [[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 04:04 • י"ח בכסלו ה'תשפ"ב | |||
== העברה מהערך == | |||
במונחי ה[[תורה]] ו[[חז"ל]], '''נצחיות ברית הכהונה עם בית אהרן''' הנו ביטוי שמתאר את נצחיות קיומה של ברית הכהונה שנתן [[הקדוש ברוך הוא]] ל[[אהרן]] וזרעו ה[[כהן|כהנים]] אחריו. ברית זו קיימת בתוקפה למרות שניטלו חמשת חפצי כבוד{{כלומר|מה זה חמשת חפצי הכבוד? אלו הם? איפא הן מוזכרים?}} בעת [[בית המקדש הראשון#חורבן הבית|חורבן בית ראשון]], ורוב עבודות הכהונה ועבודת הקרבנות בתוכם, בעת [[בית המקדש השני#חורבן הבית|חורבן בית שני]]. | |||
בדמות המקראית, דומה ברית זו אל [[מלח בישול#המלח ושימושיו ביהדות|מלח בישול]]. והיא נקראת בשם "ברית מלח עולם" או בשם "חוקת עולם"{{הערה|שתי דוגמאות: "וחגרת אתם אבנט אהרן ובניו וחבשת להם מגבעת והייתה להם כהנה '''לחקת עולם'''" -שמות כט ט {{*}} ברית הכהונה גם מבוטא במילים '''עד עולם''' "ויבדל אהרן להקדישו קדש קדשים הוא ובניו עד עולם להקטיר לפני ה' לשרתו ולברך בשמו עד עולם" - דברי הימים א כג יג.}} ביטויים שמסמלים כריתת ברית אמינה ומוחלטת שלא ניתן להישבון ולתחליף. | |||
===רקע לנתינת ברית הכהונה אל אהרן=== | |||
ה[[רמב"ם]], בספרו משנה תורה, מסביר ש[[יעקב אבינו]] הבדיל את בנו [[לוי]] משאר בניו, ופיקד עליו ללמד ולהורות דרכי [[עבודת השם]] ומצוות [[אברהם אבינו|אברהם]] אל אחיו. הוא גם ציוה לבניו שישמרו על הסדר זו שיתקיים אצל בני לוי בהמשך הדורות{{הערה|[[רמב"ם]] הלכות [[עבודה זרה]] א, טו.}}. אודות הרקע שבו בחר יעקב את בנו לוי לתפקיד הקודש מופיע במדרשי חז"ל{{מקור}}; | |||
====אופן המינוי==== | |||
התרגום [[יונתן בן עוזיאל]] מספר שכשעבר יעקב את [[נחל יבוק]] -בביאתו מבית [[לבן הארמי]]- פגשו [[מלאך]] שדרש ממנו אודות ה[[מעשר]] שהבטיח לתת לקדוש ברוך הוא טרם יציאתו מארץ ישראל, ותבע ממנו לעשר אחד מבניו. מיד הפריש ארבעה הבכורים{{הערה|ראובן בכור לאה, יוסף בכור רחל, גד בכור זלפה ודן בכור בלהה.}} ונשאר עם שמונה. התחיל למנות מבנו שמעון וגמר השאר והתחיל שוב משמעון עד שהגיע ל[[לוי (דמות מקראית)]]{{הערה|תרגום יונתן לבראשית לב:כה, [[פרקי דרבי אליעזר]] פרק ל"ז ד' שכט-ל, ראה גם מדרש [[תנחומא]] [[פרשת קרח]] פרק יב.}} | |||
ב[[מדרש]], מובא ש[[עמרם]] בן [[קהת]] בן לוי היה המנהיג הרוחני של קהל בני יעקב ב[[גלות (יהדות)#גלות מצרים|גלות מצרים]]. התמנות זו, ירש בכורו{{הערה|היה בכור.-ב מדבר רבה ד' צ"ד, [[רשב"ם]] שמות טו:כ, [[רמב"ן]] שמות טו כ, [[אבן עזרא]] שמות כד יד, "ותקח [[מרים הנביאה]] אחות [[אהרן]]".. הוא אחיה הגדול.. דרך הכתובים ליחס אל גדול האחים.}} [[אהרן]] אחריו. אהרן, כמנהל החיים הרוחניים של בני ישראל בעת עבדותם במצרים וגם אחרי ביאת משה וגאולת העם מעבדותם, היה מוכר בעיני העם כמורה הוראה, כאיש חסד, וכמטיל שלום בין בעלי ריב. | |||
בעת הקמת ה[[משכן]] ציוה [[הקדוש ברוך הוא]] את [[משה]] לקרב את אהרן ובניו לכהן לו כתנאי להשראת [[שכינה|שכינתו]] במשכן ובתוך העם: {{הדגשה|ואת אהרן ואת בניו אקדש לכהן לי ושכנתי בתוך בני ישראל והייתי להם לאלהים וידעו כי אני ה' אלהיהם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לשכני בתוכם..|שמות כט מד|שמות כט מד-ו}}. עם הנראה שאהרן הכהן מצד עצמו היה ראוי לזכות הכהונה במדרש כתוב שאין כהונת אהרן -מצד [[עצמותו]] ואישיותו- רצוייה מאת הקדוש ברוך הוא אלא דווקא על ידי תמיכת [[משה]] שחינכו והכניסו לעבודתו זו. | |||
====עבודת הכהונה לפני כהונת אהרן==== | |||
עד עת בחירת אהרן לכהן הייתה מוסכמת בציבור הישראלי, שכמו כל מקצוע ועסק אשר יש אנשים שמוכשרים לעבודתם הפרטית למיניהם- שהאיש הנבחר לעבודת האלהות הנהו ה[[בכור]] הפטר רחם, שהוא רצוי באישיותו יותר מכל סוגי בני אדם ומסוגל בטבעו להצלחה בעבודת הכהונה כ[[שליח ציבור]]. ואכן, [[יציאת מצרים|בעת יציאת ישראל ממצרים]] היו הבכורים נבחרים לעסוק בהעלת קרבנות בכוונה להפעיל תקשורת בין האל להציבור{{הערה|אם שלפי המסורת הבכורות העלו קרבנות לא מצאנו ששרתו את העם בשאר ענייני עבודות הכהונה כענייני דת ונימוס.}}. | |||
לפי משמעות ה'''תרגום יוסף''' ל[[ספר דברי הימים]], הייתה ה[[כהן גדול|כהונה גדולה]] נחלתם של בני ראובן, עד [[חטא העגל]] אז הועברה הכהונה אל אהרן ובניו{{הערה|"ובחללו יצועי אביו נתנה בכרתו לבני יוסף.. כי יהודה גבר באחיו ולנגיד ממנו" 'לוי הוה חסידא ולא חבו בעגלא ואישתקילת כהונתא רבתא מבנוי דראובן ומטולתהון מכלהון בוכריא ואתיהיבת לאהרן ובנוי ומטרת קודשא לליואי' -דברי הימים א, ה:א-ב.}}. | |||
===חטא הבכורים=== | |||
לפי מסורת ה[[תורה]], בעת [[חטא העגל|חטא העם בעשיית העגל]] הייתה עליית חרון אף [[הקדוש ברוך הוא]] עד שרצה למחוק את עם ישראל בבת-אחת. אבל, במעמד תפילת [[משה]] ונקמת בני-לוי מגורמי החטא, שכך תוקף אף הבורא ונשאר בפשרה יחסית{{הערה|ה[[ספורנו]] לספר [[דברים]] י, ח על הפסוק "בעת ההיא הבדיל" מסביר שמשה ניסה לשכנע הקדוש ברוך הוא שישאר את הכהונה עם בכורי ישראל, אך לא הצליח יותר מזה שהקדוש ברוך הוא לא ישחית את בני ישראל לגמרי}}. אולם, עקב החרון הגדול החליט הבורא שלא עוד יתקיים עבודת הכהונה עם בכורי כל משפחה בנפרד{{הערה|אמר [[רבי לוי]]''' שבר ה' מטה רשעים''' ([[ישעיה]] יד) -אלו הבכורות, שהקריבו לעגל תחילה - [[תלמוד ירושלמי]] [[מסכת מגילה]] א יא (דף יד:).}} אלא יועבר כללות הכהונה מהם ויתרכז בתוך '''משפחה יחידה''' בתורת [[ירושה]] ונחלה מאב אל בנו{{הערה|כך מנסח ה[[ספרא]] על הפסוק "(חזה התנופה ואת שוק התרומה) לקחתי מאת בני ישראל"(ויקרא ז, לד): '''ראויים''' היו לישראל, וכשנתחייבו ניטלו מהם וניתנו לכהנים. יכול כשם שנתחייבו נטלו מהם, כך אם זכו '''ינתנו''' להם, תלמוד לומר "ואתן אותם לאהרן הכהן ולבניו לחק עולם" - נתונים לכהן מתנה לעולם -[[ספרא]] חלק א דף שמג (דפוס "התורה והמצוה" להמלבי"ם).}}. ככל הנראה, הבחירה ב[[אהרן]] לעבודות הכהונה הייתה החלטת חד-צדדית -בלתי הסכמת הקהל{{הערה|שתי דוגמהות לסוברים כך: [[רמב"ן]] [[במדבר]] טז:טז, [[ש"ך]] על התורה חלק א דף תקמו.}}. החלטה זו לא התקבל עם חלק גדול מהקהל, ולא עבר הרבה זמן עד שהתקומם התנגדות ניכרת, התקוממות שכולל התנגדות [[קרח|קרח ועדתו]] וה'''בני מרי''' שהתלוננו אחריו{{הערה|לפי המסופר ב[[פרשת קרח]] "כי אות היא לבני מרי.."}}. | |||
למרות זאת, לפי דעתו של ה[[כלי יקר]], זכות הכהונה ניטלה מהבכורים מיעקב אבינו בעצמו בעת שחטא לו ראובן בכורו{{הערה|'''כי עלית משכבי אביך''' על כן אינך ראוי לכהונה כי הכהונה ענינה להשרות ה[[שכינה]] בבית המקדש שנקרא משכבי אביך שבשמים.. ואתה גרמת סילוק ה[[שכינה]] על ידי מעשה בלהה על כן אינך ראוי לכהונה.. נקט משכבי לשון רבים כי שלשה מקדשים יהיו לעתיד חוץ ממשכן -כלי יקר בראשית מט, ד.}}. | |||
לפי הכלל שאין דרך של הקדוש ברוך הוא ליטול מתנה שנתן{{הערה|אין ראוי למלך המלכים למי שנתן מתנה להעבירה ממנו(עניית אות אלף ל[[הקב"ה]] למה לא באת לבקש שיבראו בו עולמו) -זוהר חדש, רות, דף פח:. וכן בגמרא: משמיא יהבי יהבי, מישקל לא מישקלי.}} יש מסבירים שלעולם לא נתן הקדוש בורך הוא את עבודות הכהונה אל הבכורים, אלא בני אדם בעצמם קבעו מנהג זו וכתוצאה מכך אין קפידה שהקדוש ברוך הוא יבחר את הכשר בעיניו לשרתו בקודש. | |||
====הבכורים נשארים בקדושתם==== | |||
למרות החטא החמור של הקרבת קרבנות אל עגל הזהב -[[עבודה זרה]], הבכורים נשארו בקדושתם. וזאת כי הבכורה לוקחת לעצמה אחת מהחמש מקומות בתורה שאמר הקדוש ברוך הוא המילה "לי"{{הערה|(כל מקום שנאמר לי) אינו זז לעולם לא בעולם הזה ולא לעולם הבא.. בבכורות כתיב "כי לי כל בכור" - ויקרא רבה ב ב.}}. פרשני המדרש מסבירים כי אף על גב שהבכורים נדחו מעבדות הכהונה מחמת חטאם לא פקעה קדושתם לגמרי כי הם זקוקים [[פדיון הבן|להיפדות]] -לצאת מקדושתם{{הערה|פירוש "עץ יוסף" ופירוש ה"מהרי"פ" לויקרא רבה ב ב.}}. בנוסף, יש מסבירים כי הבכורים נשארו בקדושתם בזאת שהם חייבים להיות בקיים בתורה ולעסוק בתלמודה כל ימי חייהם יותר משאר העם{{הערה|ש"ך על התורה.}}. | |||
===טעמים לבחירה=== | |||
פרשני התורה הלכו איש כפי דרכו להבהיר טעם להחלטת הקדוש ברוך הוא להעביר את עבודת הכהונה אל אהרן ובניו; | |||
מתוך הפרשנים, יש מסבירים, כי החלטת הקדוש ברוך הוא לרכז את הכהונה במשפחה יחידה היא כדי שאבי המשפחה ילמד את בניו עבודות הכהונה, והבנים יגדלו תוך בית שכולו בנוי ומשוקע מסביב לרעיון עבודות הכהונה, - למען יצליחו בעבודת הכהונה, דבר שבלתי אפשרי עם הבכורים, כי ייתכן שבכור יוולד לאב שאיננו בכור לגמרי{{הערה|[[חזקוני]] על התורה}}. בנוסף, יש מסבירים שכבר מקדם נבחר והוקדש בן אחד מבניו של [[יעקב אבינו]] על ידיו לעבודת הקודש{{הערה|ראה [[רמב"ם]] (המסומן לעיל) הלכות עבודה זרה א:טו.}}. ב[[תוספתא]] מבואר הרעיון שריכוז עבודת שימוש המלך בקבוצת אנשים מצומצים נחשב כשבחו של מלך{{הערה|[[רבי נחמיה]] אומר.. שאין שבחו של מלך להיות שנים עשר משמשין אותו אלא שנים עשר משמשין את האחד והאחד משמש את המלך -תוספתא [[בבא בתרא]] ב:ד,(ובפירוש החסדי דוד שם).}}. | |||
====טעמים נוספים==== | |||
תרגום הירושלמי מסביר את בחירת אהרן בגלל זכות [[יוכבד]] ומעשיה, שהצילה ילדי ישראל הזכרים מגזר דין מוות שהטיל [[פרעה]] על העבריים{{הערה|"ויהי כי יראו המילדת את האלהים ויעש להם בתים" מתרגם: "..[[מרים]] נסבת כליל [[מלכות|דמלכותא]] [[יוכבד|ויכבד]] נסבת כליל כהונתא רבתה" -[[תרגום ירושלמי]] שמות ב:כא}}. המדרש רבה מסביר שבגלל ש[[קהת]] זכה להיות מטועני הארון ואהרן בעצמו היה הבכור מבין נכדיו זכה לעבודת הכהונה ולהיקרא קודש קודשים{{הערה|בכורי הלוים לא טעו בעגל נתנה הכהונה לאהרן שהיה בכור.. והלא גרשון היה בכור?.. הקדים.. קהת.. לפי ש.. היה מטועני הארון.. ושהוא [[קדש הקדשים]] ויצא ממנו אהרן הכהן שהוא [[קדש הקדשים]] -במדבר רבה ו ב}}. בנוסף, יש פרשנים שהסבירו ש[[אהרן]] הכהן בעצמו -ובניו אחריו- הם נבחרו לעבודת הכהונה מאת בריאת העולם{{הערה|כך ניסח בעל הש"ך על התורה: "לא יאמרו כי קודם הייתה העבודה בבכורות ואחר שעשו העגל נפסלו וניתנה לאהרן, אינו כן אלא מהיצירה היא שלו בטבע מוטבע.. ואין לה ביטול עולמית" -ש"ך על התורה חלק ב דף שנה}}. ה[[ספורנו]] בפירושו על מילי התורה '''ולעמוד לפני העדה לשרתם''' מסביר שאחת מכוונות בחירת שבט לוי הייתה להקניט את העדה על השתתפותם בחטא העגל{{הערה|ספורנו במדבר טז ט.}}. | |||
===בדמות המקראית=== | |||
התורה -שקרואה '''תורה נצחית'''{{הערה|י"ג עיקרי האמונה להרמב"ם.}}, אוסרת על "איש זר אשר לא מזרע אהרן" מלהקטיר את [[קטורת הסמים]] על [[מזבח הזהב|מזבח הפנימי]]{{הערה|במדבר יז ה.}}, וגם מזהירה את בני אהרון לשמור בקפדנות על קדושת המזבח ולמנוע קריבת זר אליה{{הערה|במדבר חי ז.}}. התורה גם קוראת לברית הכהונה "ברית כהונת עולם"{{הערה|במדבר, פרשת פנחס}}. בנבואת [[מלאכי]] מסופר אודות הופעתו הפתאומית של הקדוש ברוך הוא אל [[ירושלים]] ואל [[בית המקדש]] ועיסוקו המיידי לטהר את משרתיו בני לוי; | |||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הנני שולח מלאכי ופנה דרך לפני ופתאם יבוא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים ומלאך הברית אשר אתם חפצים.. וישב מצרף ומטהר כסף וטהר את בני לוי וזקק אתם כזהב וככסף והיו לה' מגישי מנחה ב[[צדקה]] וערבה לה' מנחת יהודה וירושלם כימי עולם..|מקור=ספר מלאכי ג א-ד{{הערה|לעתיד לבא אין [[הקב"ה]] נזקק אלא לשבטו של לוי מ"ט "וישב מצרף ומטהר כסף וטהר את בני לוי וזקק אותם (מלאכי ג)".. כאדם שהוא שותה בכוס נקי -[[ירושלמי]] [[מסכת יבמות]] ח, ג (ד' מט:).}}}} | |||
====ביטול הכהונה בחורבן בית הראשון==== | |||
בעת [[בית המקדש הראשון#חורבן הבית|חורבן בית ראשון]], התלמוד מספרת שעלו '''[[פרחי כהונה|פרחי הכהונה]]''' -עם מפתחות ההיכל בידם- לגג ההיכל ואמרו: "ריבונו של עולם, הואיל ולא זכינו להיות גזברים נאמנים, יהיו המפתחות מסורים לך". משסיימו את דבריהם, זרקו את המפתחות כלפי מעלה. יצאה כעין פיסת יד מהשמים וקיבלה את המפתחות, והם קפצו ונפלו לתוך האש. כהמשך לחורבן הבית וביטול עבודות הכהונה אשר בתוכה -וגם הפסקה לממשלת [[מלכות בית דוד]]- קמה דוברים בעם והכריזו שמאס הקדוש ברוך הוא בשתי המשפחות הללו -בית אהרן ו[[בית דוד]], וכפי שמסופר בספר ירמיהו; | |||
{{הדגשה|הלא ראית מה העם הזה דברו.. שתי המשפחות{{הערה|הכוונה על משפחות בית דוד ובית אהרן הגם שכתוב '''יעקוב''' -[[רד"ק]]}} אשר בחר השם בהם וימאסם|ירמיהו לג כ|ירמיהו לג כ}} | |||
===ייעודו של ירמיהו להחזרת הכהונה לבית אהרן=== | |||
כתגובה לטענה זו ניבא ירמיהו ששייכות ברית הכהונה אל בית אהרן היא נצחית ולא ימוט לעולם, ועוד יחזרו הכהנים למעמדם ביתר שאת; {{הדגשה|כה אמר השם, אם תפרו את בריתי היום ואת בריתי הלילה ולבלתי היות יומם ולילה בעתם.. גם בריתי תופר.. את הלוים הכהנים משרתי.. אשר לא יספר צבא השמים ולא ימד חול הים כן ארבה.. את הלוים משרתי אתי{{הערה|ירמיהו לג, כ (ובפסוק יח: "ולכהנים הלוים לא יכרת איש מלפני מעלה עולה ומקטיר מנחה ועשה זבח כל הימים" -ירמיהו לג חי}}|ירמיהו לג כ|ירמיהו לג כ}}, נבואה זו, קישר ירמיהו הנביא עם עצם קיומו של עם ישראל; {{הדגשה|אם ימשו החקים האלה מלפני נאם ה' גם זרע ישראל ישבתו מהיות גוי לפני כל הימים|ירמיהו לא לה|ירמיהו לא לה}}. | |||
יש מסבירים שנבואה זו לא נתקיימה כלל בימי [[בית שני]]{{הערה|בגלל שאז, לא חזרה המלכות לבית דוד וגם הכהונה לא הייתה בשלימותה.}}, אלא היא כולה נבואה על כהונת בית אהרן בבית המקדש השלישי ומלכותו של המשיח מבית דוד, כנבואת ירמיהו {{הדגשה|אז תשמח בתולה במחול ובחרים וזקנים יחדו.. ורויתי נפש הכהנים דשן|ירמיהו לא יב-יג|ירמיהו לא יב-יג}}. | |||
===נבואת יחזקאל על העתיד לבא=== | |||
בספר יחזקאל מופיעה נבואה מחודשת שלא נמצאת בשאר כתבי קודש. הנביא יחזקאל מנבא שב[[בית המקדש השלישי]] יכהנו '''הכהנים בני [[צדוק הכהן|צדוק]]''' לכל ענייני '''הקרבת [[חלב]] ודם''' על המזבח, וגם יזכו ללשכה מיוחדת בין שאר לשכות המקדש{{הערה|לשכתם מיוחדת בזאת שפתיחתה לכיוון צפון לעומת שאר הלשכות שפתיחתם לכיוון דורם}}. וכל זאת בגלל שלא נכנעו לעבוד [[עבודה זרה]] בעתים ששאר העם -ואפילו שאר הכהנים- נכנעו לעבודה זו. | |||
===בדברי חז"ל=== | |||
בדברי [[חז"ל]] מתוארה ברית הכהונה כאחת מחמשה בריתות הנאמרות בתורה{{הערה|בחמשה ענינים נאמר ברית.. ברית מילה.. ברית הקשת.. ברית המלח.. ברית היסורין.. ברית הכהונה שנאמר "והייתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם" - מדרש הנעלם מתוך ספר "זוהר חדש" דף ד עמוד ב.}}, וגם נימנית עם שש ברכות מיוחדות שעתיד הקדוש ברוך הוא להחזיר לעם ישראל{{הערה|עתיד [[הקב"ה]] ליתן שש מדות טובות.. כהונה -[[מכילתא דרבי ישמעאל]], פרשת יתרו א.}}. גם מונים את כהונת אהרן ובניו כאחד מהחמשה מקומות בתורה שאמר הקדוש ברוך הוא את המילה '''לי''' -מילה שמסמנת בחירה עולמית{{הערה|כל מקום שנאמר '''לי''' קיים לעולם ולעולמי עולמים, בכהנים הוא אומר "וכהנו לי" (שמות כח)" -[[ספרי]] דף קסז.}}. חז"ל גם מסבירים שלעתיד לבא לא יצטרך אהרן ובניו להימשח שוב פעם לעבוד במקדש אלא המשחתם בדור המדבר נחשבת כעדיין בתוקפה{{הערה|יכול יהיו אהרן ובניו צריכין לשמן המשחה לעתיד לבא, תלמוד לומר "זאת משחת אהרן ומשחת בניו". -[[ספרא]] חלק א (ספרא עם פירוש המלבי"ם) דף שמג.}}. | |||
ה[[ספרא]] וה[[תלמוד ירושלמי]] מסבירים שלא ניתן לומר שכמו שנפסלו הבכורים ייפסלו גם הכהנים לעתיד לבא, אלא הכהונה היא נכס נצחי של זרע אהרן{{הערה|ראיין היו לישראל וכשנתחייבו ניטלו מהן וניתנו לכהנים יכול כשם שנתחייבו וניטלו מהן וניתנו לכהנים כך אם יזכו יחזירו להן תלמוד לומר "ואתן אותם לאהרן ולבניו חק עולם" מה מתנה אינה חוזרת אף אילו אינן חוזרין -ירושלמי יבמות ח ו {{*}} -"(חזה התנופה ואת שוק התרומה)לקחתי מאת בני ישראל(וזלד)" ראוים היו לישראל וכשנתחייבו ניטלו מהם וניתנו לכהנים יכול כשם שנתחייבו נטלו מהם כך אם זכו ינתנו להם תלמוד לומר "ואתן אותם לאהרן הכהן ולבניו לחק עולם" נתונים לכהן מתנה לעולם -ספרא חלק א' דף שמג.}}. | |||
ב[[תלמוד בבלי]], מתבטאת נצחיות ברית הכהונה עם זרעו של אהרן בכך שלעתיד לבא יופיע אהרן בעצמו ויתנו לו תרומות{{הערה|[[תחיית המתים]] מן התורה שנאמר '''והרמיתם ממנו תרומת ה' לאהרן הכהן''' וכי אהרן לעולם קיים?.. עתידים ליתן לו תרומה.. - [[מסכת סנהדרין]] ו[[רש"י]] שם.}}. ב[[תוספתא]], מסופר שבעת שגנז יאשיהו את [[ארון הברית]] גנז עמו את [[מטה אהרן|מקלו של אהרן]] (עם שקדיה ופרחיה){{הערה|תוספתא למסכת סוטה יג ב}}. | |||
נוסף להביטוי התורני '''ברית כהנת עולם''', מובא בדברי חז"ל גם מובא שכשהקדוש ברוך חולק גדולה לאדם הוא גדולה נצחית{{הערה|[[רבי אלעזר]] אמר [[רבי חנינא]] בשעה שפוסקים גדולה לאדם פוסקים לו ולזרעו עד סוף כל הדורות שנאמר "לא יגרע מצדיק עיניו ואת מלכים לכסא" (איוב לו:נא - [[מסכת זבחים]] דף קב.}}, ולא יועבר את עבודת המקדש משבטו של לוי כמו שהועבר העבודה מן הבכורות{{הערה|במדבר רבה ד, ח ובפירוש "אשד הנחלים" שם.}}. | |||
====בפרשני התורה==== | |||
על החזרת הביטוי (שלשה פעמים) של המילים '''וכהנו לי''' מבאר ה[[בעל הטורים]] כסימן שיעבדו בני אהרן בבית השלישי{{הערה|בעל הטורים לשמות כח, א (מספרי בהעלותך יא טז)}}. אולם מובן מפירושו של בעל הטורים שהכהונה לא תחזור לבית אהרן עד '''אחר''' ביאת המשיח{{הערה|כך מנסח בפירושו על הפסוק "יזה שבע פעמים" ומקשרו לפסוק "כן יזה גוים רבים" (ישעיהו נב:יג)".. כשיבוא מלך המשיח תחזור גם כן משפחת כהונה לעבודתה -בעל הטורים לויקרא טז:יד}}. | |||
===בתורת חב"ד === | |||
למרות שבכתוב ברור שהכהונה היא נחלתו של בית אהרן, בכתבי רבי [[חיים ויטל]] מובא מתורת רבו רבי [[יצחק לוריא]] מסופר שבזמן העתיד לבא יזדככו ה[[נשמה|נשמות]] שהם משורש של [[קין]] שהם [[נשמה|נשמות]] בכורי ישראל והלויים, ויזכו לעבוד ב[[בית המקדש השלישי]]. הנחה זאת מבוססת על מאמר הקדוש ברוך הוא אל קין '''אם תטיב שאת''', כלומר שכשתטיב מעשיך תזכה לכהונה הנקראת '''שאת'''{{הערה|כתבי [[האר"י]] חלק ז דף ר"מ, חלק י (שער הגלגולים) דף ק"ד ודף קנ"ג, ספר הגלגולים פרק כ"ג ד' יט טור א.}}. גם [[שניאור זלמן מליאדי|בעל התניא]] מצטט את אותו הרעיון{{הערה|לעתיד שהעולם יתעלה יהיו הם הכהנים וכמו שכתב האריז"ל על פי "והכהנים הלוים", [[ספר התניא]] פרק נ (בסוגריים) {{*}} העבודה לעתיד יהיה בבכורים - מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] "ואת גביעי גביע הכסף" [[תקע"ב]] {{*}} לעתיד דוקא הוא שיתעלו הגבורות והיינו דוקא אחר שנכנעו להחסדים -[[ליקוטי תורה]] פרשת קרח דף נ"ד {{*}} מוכרח להיות צמצום קודם ההשפעת חסד וזה טעם שלע"ל יהיה הלויים כהנים -מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] תקס"ו דף רסא {{*}} (כמקביל להנ"ל): "כהן שמום בו לא יגש אל הפרוכת ואל המזבח, ברם אכילת קדשים יכול לקיים כי נפשו בפנימיות (מ"ה דחכמה) היא בשלימות ויכול לכפר על הבעלים באכילתו שצריך להיות בעמידה דהיינו ביטול במציאות של מ"ה דחכמה כמו שמו"ע אך מצד שנפגע בחיצון מצד פגימת הלבנה אינו יכול לקרב למזבח '''עד שימלא פגימת הלבנה ויהיה לו רפואה''' ג"כ" - מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] על מאמרי רז"ל ד' רכט.}} והרעיון נשנה ביד בנו [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|לע"ל יהיה העבודה בבכורים ולא בכהנים -מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] בראשית דף שז: {{*}} לע"ל יהיה בחינת הגבורות דאו"ח למע' מהחסדים דאו"י והוא הזדככות החומר בתכלית.. והוא יתרון מעלת הזהב על הכסף שיהיה לע"ל וכן הלוים יהיו כהנים -מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] שמות חלק ב דף תרלא {{*}} לעת"ל יבורר קו השמאל דגבו' דקדו' ויבוער רוח הטומאה לגמרי.. אז יהיה יתרון מעלה לגבו'.. על קו הימין דחסד עד שהלוים יהיו כהנים וכהנים לוים כיתרון מעלת הזהב על הכסף -מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] דברים חלק ב דף תתיא {{*}} הבכור שייך לכהן מטעם הנ"ל דעכשיו והוא ימשל בך(אבל לעתיד..) -שם דף שטז {{*}} (כמקביל לכל הנ"ל:) "בעולם הבא ותה"מ.. יש מ"ד שגם אז אין המצות בטילות... '''ויהיה אהרן ובניו כהנים ויעבדו עבודות המקדש'''.. כמו שכתוב ביומא (ה:).. [[בגד|בגדי]] כהונה כיצד מלבישן לע"ל יבא משה.. יהיו במדריגה.. יותר מימות המשיח -מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] במדבר ב דף תשעו}} ונשלש על ידי אדמו"ר ה[[צמח צדק]]{{הערה|ספר הליקוטים חלק ב דף 304 (הובא ממקץ שדמ-688), יחזור להיות העבודה בבכורים.. בכור שקדושתו מהאם יעלה}}. וכך גם מסביר האור החיים, רבי [[חיים בן עטר]] על אמירת יעקב אבינו אל בנו ראובן '''בכורי אתה''' -שלעתיד לבא יעבדו הבכורים עם הכוהנים במקדש{{הערה|מסביר את המילים '''בכורי אתה''' כ[[נבואה]] שעתידה עבודת הכהונה לחזור אל הבכורות -אור החיים לבראשית מט:כח. אולם האור החיים -בפירושו לספר במדבר- מברר שעם החזרת הבכורות למעמדם '''לא ירדו בני לוי''' מהיות נחלתו של הקדוש ברוך הוא בקודש -אור החיים לספר במדבר ג, מה}}. כמו כן, בעל ספר '''סמוכים לעד''' (איתמר הכהן) כותב שלעתיד לבא יתוקן [[חטא העגל]] וישתתפו הבכורים עם הכהנים בעבודת המקדש{{הערה|לעתיד ב[[תחיית המתים]] שעתיד מלך המשיח לבא עם [[אדם הראשון]] ו[[האבות]] כארז"ל שיחיה אותם ויבא עמהם, תחזור העבודה גם בבכורות משום שאז נתקן עון העגל -ספר סמוכים לעד דף י.}}. לפי פירושו של [[יונתן אייבשיץ]] '''הכהנים בני צדוק''' יהיו [[כהן גדול|כהנים גדולים]] ובכורי ישראל ישמשו '''ככהנים הדיוטים'''{{הערה|אהבת יונתן הפטרת אמור.}}. | |||
====האיזון בין הדעות==== | |||
יש הסבורים כי אין להבין את דברי רבי יצחק לוריא וסיעתו -שהבכורים ישמשו ככהנים בבית השלישי - כפשוטם, וזאת כי הבנה כזו סותרת לעשרות הבנות "פשוטו של מקראות" ומאמרי חז"ל; | |||
==== כוחות עליונות מחודשים ==== | |||
על מנת לשלב חידוש קבלי זה עם פסוקי התורה ומאמרי חז"ל הנפוצים, יש שהסבירו שמאמרי חלק הנסתר שבתורה מחדשות שכוחות רוחניות עליונות הנקראות בשם '''סטרא דגבורה''' ייכנסו אל תוך רוח נשמתם של הכהנים מזרע אהרן, ובכוחות אלו יעבדו הכהנים{{הערה|אגרות קודש, חלק כג דף רע"ד}}. אמנם, מפירוש אור החיים לספר שמות נראה שסובר רבי חיים שלעתיד לבא יתוקן חטא העגל באופן שבכורי ישראל יעבדו ב'''עבודות הקלות''' שבמקדש{{הערה|בל תאמר כיון שנתפר עון העגל.. תחזור העטרה ליושנה ויעבדו הבכורות.. לזה אמר.. '''עבודת הלוים'''.. עבודה זו אינו אלא ללוים.. כל שבט לוי בין הכהנים בין הלוים -אור החיים שמות לח:כא}}, וכהמשך הסבר זו יש מסבירים את הכוונה ש"לעתיד עבודה יחזור לבכורות" -שהבכורים ישתתפו לעתיד לבא בעשיית העבודות במקדש ה'''כשרות בזר'''{{הערה|כלומר כל עבודה חוץ מהארבע עבודות שהזר חייב עליו מיתה: זריקת הדם, הקטרת החלבים, ניסוך המים, וניסוך היין (משנה תורה הלכות ביאת מקדש ט, ג).}}. | |||
לפי פירוש הרד"ק לספר יחזקאל, לעתיד לבא ייתכן שישרת יחזקאל הנביא (הכהן) ככהן גדול{{הערה|יחזקאל.. לעתיד יהיה הוא כהן גדול ואף על פי שיהיה אהרן שם או יהיה הוא משנה לו.-רדק יחזקאל מג:יט.}} | |||
====במשנת הרבי==== | |||
הרבי בשיחותיו הבהיר שגניזת [[מטה אהרן|מטה של אהרן]] יחד עם הארון הברית מסמל שבימי [[המלך המשיח]] יפרח הכהונה שהייתה מדוכא ודעוך כל ימי ה[[גלות]] והחורבן{{הערה|כך דייק על מילי התלמוד שנגנז המטה '''בשקדיה ופרחיה''' -ליקוטי שיחות חלק כג:קכב {{*}} נזהרים בעמידה מלומר אינו אמת ודבר שאינו במציאות וגם מחמת הפסק בתפילה.. (והא רואים ש)קבעו לומר "מפני '''חטאינו''' גלינו מארצינו" שהוא '''ה'''סיבא לגלות (על דרך זה אפשר לומר על 'השב כהנים לעבודתם') -שיח"ק שנת תשל"ו 6-29d 11:30}}, וישובו הכהנים לעבודתם. | |||
{{הערות שוליים}} | |||
גרסה אחרונה מ־01:45, 30 בנובמבר 2021
חשיבות[עריכת קוד מקור]
כנ"ל לגבי הכהן כמורה הוראה: מה זה הערך הזה?
- נושא שלא מתאים לערך.
- פלפולים שמטרתם לא ברורה.
- סגנון לא מתאים במיוחד לחב"דפדיה... קרייזי אבאוט משיח • מביאים אותו ביחד 06:26, 12 בינואר 2016 (UTC)
כשליש מהערך הוא בתורת חב"ד ולכן ראוי להשאירו. --שָׁלוֹם - יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים ד' בשבט ה'תשע"ו, למניינם 17:35, 14 בינואר 2016 (UTC)
- מודה שלא מובנת לי ההתעקשות של שלום, בסופו של דבר מאז ועד עכשיו לא נערך אפילו לא עריכה אחת בסיסית מההעתקה של ויקיפדיה, פשוט כלום, 99 אחוז מהעריכות זה דברים טכנים של הבוטים למינהם, זה כנראה הדוגמא הכי טובה לערך שאפילו הצנזורה הקלה של המכלול כנראה לא הייתה מקבלת כזה ערך עם ניסוח של "המבינים" של ויקיפדיה (בעיקר רואים את זה בקטע "עבודת הכהונה לפני כהונת אהרן" וקטע "חטא הבכורים", לדעתי לא יעזור עריכה פה או למחוק לגמרי או לכתוב אותו לגמרי מחדש --דוד קורצוג - שיחה, 19:27, ט"ז בכסלו, ה'תשפ"ב 19:27, 20 בנובמבר 2021 (UTC)
- יפה לראות את כמות העריכות של הבוטים השונים בערך. נראה שהערך יכול לזכות במדליה ע"כ שעבר עריכה מכל סוג החלפת בוט שהייתה אי פעם ● חלוקת קונטרסים • שיחה • יחי המלך המשיח • 04:04 • י"ח בכסלו ה'תשפ"ב
העברה מהערך[עריכת קוד מקור]
במונחי התורה וחז"ל, נצחיות ברית הכהונה עם בית אהרן הנו ביטוי שמתאר את נצחיות קיומה של ברית הכהונה שנתן הקדוש ברוך הוא לאהרן וזרעו הכהנים אחריו. ברית זו קיימת בתוקפה למרות שניטלו חמשת חפצי כבוד[כלומר?] בעת חורבן בית ראשון, ורוב עבודות הכהונה ועבודת הקרבנות בתוכם, בעת חורבן בית שני.
בדמות המקראית, דומה ברית זו אל מלח בישול. והיא נקראת בשם "ברית מלח עולם" או בשם "חוקת עולם"[1] ביטויים שמסמלים כריתת ברית אמינה ומוחלטת שלא ניתן להישבון ולתחליף.
רקע לנתינת ברית הכהונה אל אהרן[עריכת קוד מקור]
הרמב"ם, בספרו משנה תורה, מסביר שיעקב אבינו הבדיל את בנו לוי משאר בניו, ופיקד עליו ללמד ולהורות דרכי עבודת השם ומצוות אברהם אל אחיו. הוא גם ציוה לבניו שישמרו על הסדר זו שיתקיים אצל בני לוי בהמשך הדורות[2]. אודות הרקע שבו בחר יעקב את בנו לוי לתפקיד הקודש מופיע במדרשי חז"ל[דרוש מקור];
אופן המינוי[עריכת קוד מקור]
התרגום יונתן בן עוזיאל מספר שכשעבר יעקב את נחל יבוק -בביאתו מבית לבן הארמי- פגשו מלאך שדרש ממנו אודות המעשר שהבטיח לתת לקדוש ברוך הוא טרם יציאתו מארץ ישראל, ותבע ממנו לעשר אחד מבניו. מיד הפריש ארבעה הבכורים[3] ונשאר עם שמונה. התחיל למנות מבנו שמעון וגמר השאר והתחיל שוב משמעון עד שהגיע ללוי (דמות מקראית)[4]
במדרש, מובא שעמרם בן קהת בן לוי היה המנהיג הרוחני של קהל בני יעקב בגלות מצרים. התמנות זו, ירש בכורו[5] אהרן אחריו. אהרן, כמנהל החיים הרוחניים של בני ישראל בעת עבדותם במצרים וגם אחרי ביאת משה וגאולת העם מעבדותם, היה מוכר בעיני העם כמורה הוראה, כאיש חסד, וכמטיל שלום בין בעלי ריב.
בעת הקמת המשכן ציוה הקדוש ברוך הוא את משה לקרב את אהרן ובניו לכהן לו כתנאי להשראת שכינתו במשכן ובתוך העם: "ואת אהרן ואת בניו אקדש לכהן לי ושכנתי בתוך בני ישראל והייתי להם לאלהים וידעו כי אני ה' אלהיהם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לשכני בתוכם.." (שמות כט מד-ו). עם הנראה שאהרן הכהן מצד עצמו היה ראוי לזכות הכהונה במדרש כתוב שאין כהונת אהרן -מצד עצמותו ואישיותו- רצוייה מאת הקדוש ברוך הוא אלא דווקא על ידי תמיכת משה שחינכו והכניסו לעבודתו זו.
עבודת הכהונה לפני כהונת אהרן[עריכת קוד מקור]
עד עת בחירת אהרן לכהן הייתה מוסכמת בציבור הישראלי, שכמו כל מקצוע ועסק אשר יש אנשים שמוכשרים לעבודתם הפרטית למיניהם- שהאיש הנבחר לעבודת האלהות הנהו הבכור הפטר רחם, שהוא רצוי באישיותו יותר מכל סוגי בני אדם ומסוגל בטבעו להצלחה בעבודת הכהונה כשליח ציבור. ואכן, בעת יציאת ישראל ממצרים היו הבכורים נבחרים לעסוק בהעלת קרבנות בכוונה להפעיל תקשורת בין האל להציבור[6]. לפי משמעות התרגום יוסף לספר דברי הימים, הייתה הכהונה גדולה נחלתם של בני ראובן, עד חטא העגל אז הועברה הכהונה אל אהרן ובניו[7].
חטא הבכורים[עריכת קוד מקור]
לפי מסורת התורה, בעת חטא העם בעשיית העגל הייתה עליית חרון אף הקדוש ברוך הוא עד שרצה למחוק את עם ישראל בבת-אחת. אבל, במעמד תפילת משה ונקמת בני-לוי מגורמי החטא, שכך תוקף אף הבורא ונשאר בפשרה יחסית[8]. אולם, עקב החרון הגדול החליט הבורא שלא עוד יתקיים עבודת הכהונה עם בכורי כל משפחה בנפרד[9] אלא יועבר כללות הכהונה מהם ויתרכז בתוך משפחה יחידה בתורת ירושה ונחלה מאב אל בנו[10]. ככל הנראה, הבחירה באהרן לעבודות הכהונה הייתה החלטת חד-צדדית -בלתי הסכמת הקהל[11]. החלטה זו לא התקבל עם חלק גדול מהקהל, ולא עבר הרבה זמן עד שהתקומם התנגדות ניכרת, התקוממות שכולל התנגדות קרח ועדתו והבני מרי שהתלוננו אחריו[12]. למרות זאת, לפי דעתו של הכלי יקר, זכות הכהונה ניטלה מהבכורים מיעקב אבינו בעצמו בעת שחטא לו ראובן בכורו[13]. לפי הכלל שאין דרך של הקדוש ברוך הוא ליטול מתנה שנתן[14] יש מסבירים שלעולם לא נתן הקדוש בורך הוא את עבודות הכהונה אל הבכורים, אלא בני אדם בעצמם קבעו מנהג זו וכתוצאה מכך אין קפידה שהקדוש ברוך הוא יבחר את הכשר בעיניו לשרתו בקודש.
הבכורים נשארים בקדושתם[עריכת קוד מקור]
למרות החטא החמור של הקרבת קרבנות אל עגל הזהב -עבודה זרה, הבכורים נשארו בקדושתם. וזאת כי הבכורה לוקחת לעצמה אחת מהחמש מקומות בתורה שאמר הקדוש ברוך הוא המילה "לי"[15]. פרשני המדרש מסבירים כי אף על גב שהבכורים נדחו מעבדות הכהונה מחמת חטאם לא פקעה קדושתם לגמרי כי הם זקוקים להיפדות -לצאת מקדושתם[16]. בנוסף, יש מסבירים כי הבכורים נשארו בקדושתם בזאת שהם חייבים להיות בקיים בתורה ולעסוק בתלמודה כל ימי חייהם יותר משאר העם[17].
טעמים לבחירה[עריכת קוד מקור]
פרשני התורה הלכו איש כפי דרכו להבהיר טעם להחלטת הקדוש ברוך הוא להעביר את עבודת הכהונה אל אהרן ובניו;
מתוך הפרשנים, יש מסבירים, כי החלטת הקדוש ברוך הוא לרכז את הכהונה במשפחה יחידה היא כדי שאבי המשפחה ילמד את בניו עבודות הכהונה, והבנים יגדלו תוך בית שכולו בנוי ומשוקע מסביב לרעיון עבודות הכהונה, - למען יצליחו בעבודת הכהונה, דבר שבלתי אפשרי עם הבכורים, כי ייתכן שבכור יוולד לאב שאיננו בכור לגמרי[18]. בנוסף, יש מסבירים שכבר מקדם נבחר והוקדש בן אחד מבניו של יעקב אבינו על ידיו לעבודת הקודש[19]. בתוספתא מבואר הרעיון שריכוז עבודת שימוש המלך בקבוצת אנשים מצומצים נחשב כשבחו של מלך[20].
טעמים נוספים[עריכת קוד מקור]
תרגום הירושלמי מסביר את בחירת אהרן בגלל זכות יוכבד ומעשיה, שהצילה ילדי ישראל הזכרים מגזר דין מוות שהטיל פרעה על העבריים[21]. המדרש רבה מסביר שבגלל שקהת זכה להיות מטועני הארון ואהרן בעצמו היה הבכור מבין נכדיו זכה לעבודת הכהונה ולהיקרא קודש קודשים[22]. בנוסף, יש פרשנים שהסבירו שאהרן הכהן בעצמו -ובניו אחריו- הם נבחרו לעבודת הכהונה מאת בריאת העולם[23]. הספורנו בפירושו על מילי התורה ולעמוד לפני העדה לשרתם מסביר שאחת מכוונות בחירת שבט לוי הייתה להקניט את העדה על השתתפותם בחטא העגל[24].
בדמות המקראית[עריכת קוד מקור]
התורה -שקרואה תורה נצחית[25], אוסרת על "איש זר אשר לא מזרע אהרן" מלהקטיר את קטורת הסמים על מזבח הפנימי[26], וגם מזהירה את בני אהרון לשמור בקפדנות על קדושת המזבח ולמנוע קריבת זר אליה[27]. התורה גם קוראת לברית הכהונה "ברית כהונת עולם"[28]. בנבואת מלאכי מסופר אודות הופעתו הפתאומית של הקדוש ברוך הוא אל ירושלים ואל בית המקדש ועיסוקו המיידי לטהר את משרתיו בני לוי;
הנני שולח מלאכי ופנה דרך לפני ופתאם יבוא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים ומלאך הברית אשר אתם חפצים.. וישב מצרף ומטהר כסף וטהר את בני לוי וזקק אתם כזהב וככסף והיו לה' מגישי מנחה בצדקה וערבה לה' מנחת יהודה וירושלם כימי עולם..
— ספר מלאכי ג א-ד[29]
ביטול הכהונה בחורבן בית הראשון[עריכת קוד מקור]
בעת חורבן בית ראשון, התלמוד מספרת שעלו פרחי הכהונה -עם מפתחות ההיכל בידם- לגג ההיכל ואמרו: "ריבונו של עולם, הואיל ולא זכינו להיות גזברים נאמנים, יהיו המפתחות מסורים לך". משסיימו את דבריהם, זרקו את המפתחות כלפי מעלה. יצאה כעין פיסת יד מהשמים וקיבלה את המפתחות, והם קפצו ונפלו לתוך האש. כהמשך לחורבן הבית וביטול עבודות הכהונה אשר בתוכה -וגם הפסקה לממשלת מלכות בית דוד- קמה דוברים בעם והכריזו שמאס הקדוש ברוך הוא בשתי המשפחות הללו -בית אהרן ובית דוד, וכפי שמסופר בספר ירמיהו; "הלא ראית מה העם הזה דברו.. שתי המשפחות[30] אשר בחר השם בהם וימאסם" (ירמיהו לג כ)
ייעודו של ירמיהו להחזרת הכהונה לבית אהרן[עריכת קוד מקור]
כתגובה לטענה זו ניבא ירמיהו ששייכות ברית הכהונה אל בית אהרן היא נצחית ולא ימוט לעולם, ועוד יחזרו הכהנים למעמדם ביתר שאת; "כה אמר השם, אם תפרו את בריתי היום ואת בריתי הלילה ולבלתי היות יומם ולילה בעתם.. גם בריתי תופר.. את הלוים הכהנים משרתי.. אשר לא יספר צבא השמים ולא ימד חול הים כן ארבה.. את הלוים משרתי אתי[31]" (ירמיהו לג כ), נבואה זו, קישר ירמיהו הנביא עם עצם קיומו של עם ישראל; "אם ימשו החקים האלה מלפני נאם ה' גם זרע ישראל ישבתו מהיות גוי לפני כל הימים" (ירמיהו לא לה).
יש מסבירים שנבואה זו לא נתקיימה כלל בימי בית שני[32], אלא היא כולה נבואה על כהונת בית אהרן בבית המקדש השלישי ומלכותו של המשיח מבית דוד, כנבואת ירמיהו "אז תשמח בתולה במחול ובחרים וזקנים יחדו.. ורויתי נפש הכהנים דשן" (ירמיהו לא יב-יג).
נבואת יחזקאל על העתיד לבא[עריכת קוד מקור]
בספר יחזקאל מופיעה נבואה מחודשת שלא נמצאת בשאר כתבי קודש. הנביא יחזקאל מנבא שבבית המקדש השלישי יכהנו הכהנים בני צדוק לכל ענייני הקרבת חלב ודם על המזבח, וגם יזכו ללשכה מיוחדת בין שאר לשכות המקדש[33]. וכל זאת בגלל שלא נכנעו לעבוד עבודה זרה בעתים ששאר העם -ואפילו שאר הכהנים- נכנעו לעבודה זו.
בדברי חז"ל[עריכת קוד מקור]
בדברי חז"ל מתוארה ברית הכהונה כאחת מחמשה בריתות הנאמרות בתורה[34], וגם נימנית עם שש ברכות מיוחדות שעתיד הקדוש ברוך הוא להחזיר לעם ישראל[35]. גם מונים את כהונת אהרן ובניו כאחד מהחמשה מקומות בתורה שאמר הקדוש ברוך הוא את המילה לי -מילה שמסמנת בחירה עולמית[36]. חז"ל גם מסבירים שלעתיד לבא לא יצטרך אהרן ובניו להימשח שוב פעם לעבוד במקדש אלא המשחתם בדור המדבר נחשבת כעדיין בתוקפה[37].
הספרא והתלמוד ירושלמי מסבירים שלא ניתן לומר שכמו שנפסלו הבכורים ייפסלו גם הכהנים לעתיד לבא, אלא הכהונה היא נכס נצחי של זרע אהרן[38].
בתלמוד בבלי, מתבטאת נצחיות ברית הכהונה עם זרעו של אהרן בכך שלעתיד לבא יופיע אהרן בעצמו ויתנו לו תרומות[39]. בתוספתא, מסופר שבעת שגנז יאשיהו את ארון הברית גנז עמו את מקלו של אהרן (עם שקדיה ופרחיה)[40]. נוסף להביטוי התורני ברית כהנת עולם, מובא בדברי חז"ל גם מובא שכשהקדוש ברוך חולק גדולה לאדם הוא גדולה נצחית[41], ולא יועבר את עבודת המקדש משבטו של לוי כמו שהועבר העבודה מן הבכורות[42].
בפרשני התורה[עריכת קוד מקור]
על החזרת הביטוי (שלשה פעמים) של המילים וכהנו לי מבאר הבעל הטורים כסימן שיעבדו בני אהרן בבית השלישי[43]. אולם מובן מפירושו של בעל הטורים שהכהונה לא תחזור לבית אהרן עד אחר ביאת המשיח[44].
בתורת חב"ד[עריכת קוד מקור]
למרות שבכתוב ברור שהכהונה היא נחלתו של בית אהרן, בכתבי רבי חיים ויטל מובא מתורת רבו רבי יצחק לוריא מסופר שבזמן העתיד לבא יזדככו הנשמות שהם משורש של קין שהם נשמות בכורי ישראל והלויים, ויזכו לעבוד בבית המקדש השלישי. הנחה זאת מבוססת על מאמר הקדוש ברוך הוא אל קין אם תטיב שאת, כלומר שכשתטיב מעשיך תזכה לכהונה הנקראת שאת[45]. גם בעל התניא מצטט את אותו הרעיון[46] והרעיון נשנה ביד בנו אדמו"ר האמצעי[47] ונשלש על ידי אדמו"ר הצמח צדק[48]. וכך גם מסביר האור החיים, רבי חיים בן עטר על אמירת יעקב אבינו אל בנו ראובן בכורי אתה -שלעתיד לבא יעבדו הבכורים עם הכוהנים במקדש[49]. כמו כן, בעל ספר סמוכים לעד (איתמר הכהן) כותב שלעתיד לבא יתוקן חטא העגל וישתתפו הבכורים עם הכהנים בעבודת המקדש[50]. לפי פירושו של יונתן אייבשיץ הכהנים בני צדוק יהיו כהנים גדולים ובכורי ישראל ישמשו ככהנים הדיוטים[51].
האיזון בין הדעות[עריכת קוד מקור]
יש הסבורים כי אין להבין את דברי רבי יצחק לוריא וסיעתו -שהבכורים ישמשו ככהנים בבית השלישי - כפשוטם, וזאת כי הבנה כזו סותרת לעשרות הבנות "פשוטו של מקראות" ומאמרי חז"ל;
כוחות עליונות מחודשים[עריכת קוד מקור]
על מנת לשלב חידוש קבלי זה עם פסוקי התורה ומאמרי חז"ל הנפוצים, יש שהסבירו שמאמרי חלק הנסתר שבתורה מחדשות שכוחות רוחניות עליונות הנקראות בשם סטרא דגבורה ייכנסו אל תוך רוח נשמתם של הכהנים מזרע אהרן, ובכוחות אלו יעבדו הכהנים[52]. אמנם, מפירוש אור החיים לספר שמות נראה שסובר רבי חיים שלעתיד לבא יתוקן חטא העגל באופן שבכורי ישראל יעבדו בעבודות הקלות שבמקדש[53], וכהמשך הסבר זו יש מסבירים את הכוונה ש"לעתיד עבודה יחזור לבכורות" -שהבכורים ישתתפו לעתיד לבא בעשיית העבודות במקדש הכשרות בזר[54].
לפי פירוש הרד"ק לספר יחזקאל, לעתיד לבא ייתכן שישרת יחזקאל הנביא (הכהן) ככהן גדול[55]
במשנת הרבי[עריכת קוד מקור]
הרבי בשיחותיו הבהיר שגניזת מטה של אהרן יחד עם הארון הברית מסמל שבימי המלך המשיח יפרח הכהונה שהייתה מדוכא ודעוך כל ימי הגלות והחורבן[56], וישובו הכהנים לעבודתם.
הערות שוליים
- ↑ שתי דוגמאות: "וחגרת אתם אבנט אהרן ובניו וחבשת להם מגבעת והייתה להם כהנה לחקת עולם" -שמות כט ט • ברית הכהונה גם מבוטא במילים עד עולם "ויבדל אהרן להקדישו קדש קדשים הוא ובניו עד עולם להקטיר לפני ה' לשרתו ולברך בשמו עד עולם" - דברי הימים א כג יג.
- ↑ רמב"ם הלכות עבודה זרה א, טו.
- ↑ ראובן בכור לאה, יוסף בכור רחל, גד בכור זלפה ודן בכור בלהה.
- ↑ תרגום יונתן לבראשית לב:כה, פרקי דרבי אליעזר פרק ל"ז ד' שכט-ל, ראה גם מדרש תנחומא פרשת קרח פרק יב.
- ↑ היה בכור.-ב מדבר רבה ד' צ"ד, רשב"ם שמות טו:כ, רמב"ן שמות טו כ, אבן עזרא שמות כד יד, "ותקח מרים הנביאה אחות אהרן".. הוא אחיה הגדול.. דרך הכתובים ליחס אל גדול האחים.
- ↑ אם שלפי המסורת הבכורות העלו קרבנות לא מצאנו ששרתו את העם בשאר ענייני עבודות הכהונה כענייני דת ונימוס.
- ↑ "ובחללו יצועי אביו נתנה בכרתו לבני יוסף.. כי יהודה גבר באחיו ולנגיד ממנו" 'לוי הוה חסידא ולא חבו בעגלא ואישתקילת כהונתא רבתא מבנוי דראובן ומטולתהון מכלהון בוכריא ואתיהיבת לאהרן ובנוי ומטרת קודשא לליואי' -דברי הימים א, ה:א-ב.
- ↑ הספורנו לספר דברים י, ח על הפסוק "בעת ההיא הבדיל" מסביר שמשה ניסה לשכנע הקדוש ברוך הוא שישאר את הכהונה עם בכורי ישראל, אך לא הצליח יותר מזה שהקדוש ברוך הוא לא ישחית את בני ישראל לגמרי
- ↑ אמר רבי לוי שבר ה' מטה רשעים (ישעיה יד) -אלו הבכורות, שהקריבו לעגל תחילה - תלמוד ירושלמי מסכת מגילה א יא (דף יד:).
- ↑ כך מנסח הספרא על הפסוק "(חזה התנופה ואת שוק התרומה) לקחתי מאת בני ישראל"(ויקרא ז, לד): ראויים היו לישראל, וכשנתחייבו ניטלו מהם וניתנו לכהנים. יכול כשם שנתחייבו נטלו מהם, כך אם זכו ינתנו להם, תלמוד לומר "ואתן אותם לאהרן הכהן ולבניו לחק עולם" - נתונים לכהן מתנה לעולם -ספרא חלק א דף שמג (דפוס "התורה והמצוה" להמלבי"ם).
- ↑ שתי דוגמהות לסוברים כך: רמב"ן במדבר טז:טז, ש"ך על התורה חלק א דף תקמו.
- ↑ לפי המסופר בפרשת קרח "כי אות היא לבני מרי.."
- ↑ כי עלית משכבי אביך על כן אינך ראוי לכהונה כי הכהונה ענינה להשרות השכינה בבית המקדש שנקרא משכבי אביך שבשמים.. ואתה גרמת סילוק השכינה על ידי מעשה בלהה על כן אינך ראוי לכהונה.. נקט משכבי לשון רבים כי שלשה מקדשים יהיו לעתיד חוץ ממשכן -כלי יקר בראשית מט, ד.
- ↑ אין ראוי למלך המלכים למי שנתן מתנה להעבירה ממנו(עניית אות אלף להקב"ה למה לא באת לבקש שיבראו בו עולמו) -זוהר חדש, רות, דף פח:. וכן בגמרא: משמיא יהבי יהבי, מישקל לא מישקלי.
- ↑ (כל מקום שנאמר לי) אינו זז לעולם לא בעולם הזה ולא לעולם הבא.. בבכורות כתיב "כי לי כל בכור" - ויקרא רבה ב ב.
- ↑ פירוש "עץ יוסף" ופירוש ה"מהרי"פ" לויקרא רבה ב ב.
- ↑ ש"ך על התורה.
- ↑ חזקוני על התורה
- ↑ ראה רמב"ם (המסומן לעיל) הלכות עבודה זרה א:טו.
- ↑ רבי נחמיה אומר.. שאין שבחו של מלך להיות שנים עשר משמשין אותו אלא שנים עשר משמשין את האחד והאחד משמש את המלך -תוספתא בבא בתרא ב:ד,(ובפירוש החסדי דוד שם).
- ↑ "ויהי כי יראו המילדת את האלהים ויעש להם בתים" מתרגם: "..מרים נסבת כליל דמלכותא ויכבד נסבת כליל כהונתא רבתה" -תרגום ירושלמי שמות ב:כא
- ↑ בכורי הלוים לא טעו בעגל נתנה הכהונה לאהרן שהיה בכור.. והלא גרשון היה בכור?.. הקדים.. קהת.. לפי ש.. היה מטועני הארון.. ושהוא קדש הקדשים ויצא ממנו אהרן הכהן שהוא קדש הקדשים -במדבר רבה ו ב
- ↑ כך ניסח בעל הש"ך על התורה: "לא יאמרו כי קודם הייתה העבודה בבכורות ואחר שעשו העגל נפסלו וניתנה לאהרן, אינו כן אלא מהיצירה היא שלו בטבע מוטבע.. ואין לה ביטול עולמית" -ש"ך על התורה חלק ב דף שנה
- ↑ ספורנו במדבר טז ט.
- ↑ י"ג עיקרי האמונה להרמב"ם.
- ↑ במדבר יז ה.
- ↑ במדבר חי ז.
- ↑ במדבר, פרשת פנחס
- ↑ לעתיד לבא אין הקב"ה נזקק אלא לשבטו של לוי מ"ט "וישב מצרף ומטהר כסף וטהר את בני לוי וזקק אותם (מלאכי ג)".. כאדם שהוא שותה בכוס נקי -ירושלמי מסכת יבמות ח, ג (ד' מט:).
- ↑ הכוונה על משפחות בית דוד ובית אהרן הגם שכתוב יעקוב -רד"ק
- ↑ ירמיהו לג, כ (ובפסוק יח: "ולכהנים הלוים לא יכרת איש מלפני מעלה עולה ומקטיר מנחה ועשה זבח כל הימים" -ירמיהו לג חי
- ↑ בגלל שאז, לא חזרה המלכות לבית דוד וגם הכהונה לא הייתה בשלימותה.
- ↑ לשכתם מיוחדת בזאת שפתיחתה לכיוון צפון לעומת שאר הלשכות שפתיחתם לכיוון דורם
- ↑ בחמשה ענינים נאמר ברית.. ברית מילה.. ברית הקשת.. ברית המלח.. ברית היסורין.. ברית הכהונה שנאמר "והייתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם" - מדרש הנעלם מתוך ספר "זוהר חדש" דף ד עמוד ב.
- ↑ עתיד הקב"ה ליתן שש מדות טובות.. כהונה -מכילתא דרבי ישמעאל, פרשת יתרו א.
- ↑ כל מקום שנאמר לי קיים לעולם ולעולמי עולמים, בכהנים הוא אומר "וכהנו לי" (שמות כח)" -ספרי דף קסז.
- ↑ יכול יהיו אהרן ובניו צריכין לשמן המשחה לעתיד לבא, תלמוד לומר "זאת משחת אהרן ומשחת בניו". -ספרא חלק א (ספרא עם פירוש המלבי"ם) דף שמג.
- ↑ ראיין היו לישראל וכשנתחייבו ניטלו מהן וניתנו לכהנים יכול כשם שנתחייבו וניטלו מהן וניתנו לכהנים כך אם יזכו יחזירו להן תלמוד לומר "ואתן אותם לאהרן ולבניו חק עולם" מה מתנה אינה חוזרת אף אילו אינן חוזרין -ירושלמי יבמות ח ו • -"(חזה התנופה ואת שוק התרומה)לקחתי מאת בני ישראל(וזלד)" ראוים היו לישראל וכשנתחייבו ניטלו מהם וניתנו לכהנים יכול כשם שנתחייבו נטלו מהם כך אם זכו ינתנו להם תלמוד לומר "ואתן אותם לאהרן הכהן ולבניו לחק עולם" נתונים לכהן מתנה לעולם -ספרא חלק א' דף שמג.
- ↑ תחיית המתים מן התורה שנאמר והרמיתם ממנו תרומת ה' לאהרן הכהן וכי אהרן לעולם קיים?.. עתידים ליתן לו תרומה.. - מסכת סנהדרין ורש"י שם.
- ↑ תוספתא למסכת סוטה יג ב
- ↑ רבי אלעזר אמר רבי חנינא בשעה שפוסקים גדולה לאדם פוסקים לו ולזרעו עד סוף כל הדורות שנאמר "לא יגרע מצדיק עיניו ואת מלכים לכסא" (איוב לו:נא - מסכת זבחים דף קב.
- ↑ במדבר רבה ד, ח ובפירוש "אשד הנחלים" שם.
- ↑ בעל הטורים לשמות כח, א (מספרי בהעלותך יא טז)
- ↑ כך מנסח בפירושו על הפסוק "יזה שבע פעמים" ומקשרו לפסוק "כן יזה גוים רבים" (ישעיהו נב:יג)".. כשיבוא מלך המשיח תחזור גם כן משפחת כהונה לעבודתה -בעל הטורים לויקרא טז:יד
- ↑ כתבי האר"י חלק ז דף ר"מ, חלק י (שער הגלגולים) דף ק"ד ודף קנ"ג, ספר הגלגולים פרק כ"ג ד' יט טור א.
- ↑ לעתיד שהעולם יתעלה יהיו הם הכהנים וכמו שכתב האריז"ל על פי "והכהנים הלוים", ספר התניא פרק נ (בסוגריים) • העבודה לעתיד יהיה בבכורים - מאמרי אדמו"ר הזקן "ואת גביעי גביע הכסף" תקע"ב • לעתיד דוקא הוא שיתעלו הגבורות והיינו דוקא אחר שנכנעו להחסדים -ליקוטי תורה פרשת קרח דף נ"ד • מוכרח להיות צמצום קודם ההשפעת חסד וזה טעם שלע"ל יהיה הלויים כהנים -מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ו דף רסא • (כמקביל להנ"ל): "כהן שמום בו לא יגש אל הפרוכת ואל המזבח, ברם אכילת קדשים יכול לקיים כי נפשו בפנימיות (מ"ה דחכמה) היא בשלימות ויכול לכפר על הבעלים באכילתו שצריך להיות בעמידה דהיינו ביטול במציאות של מ"ה דחכמה כמו שמו"ע אך מצד שנפגע בחיצון מצד פגימת הלבנה אינו יכול לקרב למזבח עד שימלא פגימת הלבנה ויהיה לו רפואה ג"כ" - מאמרי אדמו"ר הזקן על מאמרי רז"ל ד' רכט.
- ↑ לע"ל יהיה העבודה בבכורים ולא בכהנים -מאמרי אדמו"ר האמצעי בראשית דף שז: • לע"ל יהיה בחינת הגבורות דאו"ח למע' מהחסדים דאו"י והוא הזדככות החומר בתכלית.. והוא יתרון מעלת הזהב על הכסף שיהיה לע"ל וכן הלוים יהיו כהנים -מאמרי אדמו"ר האמצעי שמות חלק ב דף תרלא • לעת"ל יבורר קו השמאל דגבו' דקדו' ויבוער רוח הטומאה לגמרי.. אז יהיה יתרון מעלה לגבו'.. על קו הימין דחסד עד שהלוים יהיו כהנים וכהנים לוים כיתרון מעלת הזהב על הכסף -מאמרי אדמו"ר האמצעי דברים חלק ב דף תתיא • הבכור שייך לכהן מטעם הנ"ל דעכשיו והוא ימשל בך(אבל לעתיד..) -שם דף שטז • (כמקביל לכל הנ"ל:) "בעולם הבא ותה"מ.. יש מ"ד שגם אז אין המצות בטילות... ויהיה אהרן ובניו כהנים ויעבדו עבודות המקדש.. כמו שכתוב ביומא (ה:).. בגדי כהונה כיצד מלבישן לע"ל יבא משה.. יהיו במדריגה.. יותר מימות המשיח -מאמרי אדמו"ר האמצעי במדבר ב דף תשעו
- ↑ ספר הליקוטים חלק ב דף 304 (הובא ממקץ שדמ-688), יחזור להיות העבודה בבכורים.. בכור שקדושתו מהאם יעלה
- ↑ מסביר את המילים בכורי אתה כנבואה שעתידה עבודת הכהונה לחזור אל הבכורות -אור החיים לבראשית מט:כח. אולם האור החיים -בפירושו לספר במדבר- מברר שעם החזרת הבכורות למעמדם לא ירדו בני לוי מהיות נחלתו של הקדוש ברוך הוא בקודש -אור החיים לספר במדבר ג, מה
- ↑ לעתיד בתחיית המתים שעתיד מלך המשיח לבא עם אדם הראשון והאבות כארז"ל שיחיה אותם ויבא עמהם, תחזור העבודה גם בבכורות משום שאז נתקן עון העגל -ספר סמוכים לעד דף י.
- ↑ אהבת יונתן הפטרת אמור.
- ↑ אגרות קודש, חלק כג דף רע"ד
- ↑ בל תאמר כיון שנתפר עון העגל.. תחזור העטרה ליושנה ויעבדו הבכורות.. לזה אמר.. עבודת הלוים.. עבודה זו אינו אלא ללוים.. כל שבט לוי בין הכהנים בין הלוים -אור החיים שמות לח:כא
- ↑ כלומר כל עבודה חוץ מהארבע עבודות שהזר חייב עליו מיתה: זריקת הדם, הקטרת החלבים, ניסוך המים, וניסוך היין (משנה תורה הלכות ביאת מקדש ט, ג).
- ↑ יחזקאל.. לעתיד יהיה הוא כהן גדול ואף על פי שיהיה אהרן שם או יהיה הוא משנה לו.-רדק יחזקאל מג:יט.
- ↑ כך דייק על מילי התלמוד שנגנז המטה בשקדיה ופרחיה -ליקוטי שיחות חלק כג:קכב • נזהרים בעמידה מלומר אינו אמת ודבר שאינו במציאות וגם מחמת הפסק בתפילה.. (והא רואים ש)קבעו לומר "מפני חטאינו גלינו מארצינו" שהוא הסיבא לגלות (על דרך זה אפשר לומר על 'השב כהנים לעבודתם') -שיח"ק שנת תשל"ו 6-29d 11:30